תכירו את Unblock-US וצפיה בוידאו באמזון

image

חברות רבות מספקות היום שרותי VPN המאפשרים לך להתחבר לשרותים שונים בחו”ל ולהנות מהם כאילו היית תושב מקומי שיכול להתחבר לשרותים הנ”ל.

שרותי VPN מוצעים ע”י ספקים שונים זה זמן רב, אולם בשנים האחרונות הגיעו פתרונות אחרים. פתרון כמו Hola הוא פתרון מעולה וחינמי לדפדפני פיירפוקס וכרום תחת כל מערכת הפעלה (קיימת גם גירסת מובייל ל-Android) שנותן גישה לחלק גדול מהאתרים הפופולריים שחוסמים גולשים מחו”ל.

הבעיה המרכזית עם Hola על דסקטופ היא שאתה יכול לגלוש לאותם אתרים ולצפות דרך הדפדפן, אך לא באמצעים אחרים (כמו לדוגמא XBMC). בנוסף, Hola לא עובד עם כל מיני מכשירי אנדרואיד כמו ה-Mini PC, אייפון, iPad וכו’. בנוסף, אינך יכול בגירסת ה-Mobile לפתוח אתרים אחרים שחסומים.

פתרון VPN הוא פתרון שמאפשר לך לעבוד בד”כ באותם מכשירים ש-Hola לא יכול לתת מעננה, אולם ל-VPN יש בעיה אחרת ושהיא בעיה גדולה: אתה צריך להתנתק מהחיבור בכל פעם שאתה מעוניין להנות מהשרותים המקומיים, אם אתה רוצה זמן תגובה מהיר ואיכות טובה. כך לדוגמא, אם אתה מחובר בסקייפ ואתה מחובר גם ל-VPN, איכות האודיו והוידאו תרד משמעותית אם חבר יתקשר אליך מאותה ארץ שאתה נמצא בה. בנוסף, מהירות הגלישה לכל מיני אתרים היא איטית כי הנתונים צריכים לעבור ניתובים נוספים.

תכירו את הפתרון של Unblock-US.

הפתרון של Unblock-US הוא פתרון ש-Hola בעצם עושים, רק ללא צורך ב-Client או בהתקנה כלשהי זולת הגדרה אחת בראוטר שלכם או במחשב שלכם/טאבלט וכו’ (מיד נגיע לכך).

השיטה ש-Hola ו-Unblock-US עובדים היא שיטה ששונה מחיבור VPN. בשיטה הזו, גם Hola וגם Unblock-US בעצם בודקים לאן אתם גולשים וכשאתם גולשים לאתר שחסום, הם מספקים לשרת של האתר החסום נתונים שונים מבחינת ה-IP שלכם. לא כל הגלישה תהיה מ-IP שונה משלכם אלא רק אותו חלק באתר שגלשתם אליו שבודק מהיכן אתם. בשאר הגלישה עצמה, המערכת תהיה שקופה ותעביר ישירות את הנתונים משרתי האתר אליכם מבלי לבצע מעין Tunnelling כמו ש-VPN (או PPTP) מבצעים. כך אתם מקבלים מהירות גלישה גבוהה בהרבה בהשוואה לחיבור VPN.

כשמשתמשים ב-Unblock-US, השינוי היחידי שצריך לבצע הוא שינוי בהגדרת DNS של המחשב שלכם. יש צורך לשנות את כתובות ה-DNS למספרים ש-Unblock-US נותנים לכם, וזהו שינוי חד פעמי. האם שינוי ה-DNS יאיט את הגלישה? התשובה היא “לא” כי מערכת ההפעלה במכשיר שלכם מבצעת Cache דינמי מבחינת DNS לאתרים שאתם גולשים בהם.

יתרון חשוב שיש ל-Unblock-US הוא שניתן להגדיר את ה-DNS בראוטר (נתב) הביתי שלכם, כך שכל מי שמתחבר בבית לרשת החוטית/אלחוטית שלכם, יוכל לצפות ב-Netflix, ב-Amazon Instant Video ובעשרות אתרים אחרים שחסומים לנו.

Unblock-US הוא אינו שרות חינמי, והוא עולה סכום קטן של 5$ לחודש. תוכלו להירשם בחינם ולקבל שבוע נסיון.

נקודה חשובה: עבדכם הנאמן ביצע שורת נסיונות עם Unblock-US ולצערי לא חשוב באיזו מערכת הפעלה, ההגדרות DNS שנתתי לא עבדו. הבעיה קשורה לנתב D-Link שמשום מה לא מאפשר עבודה עם Unblock-US, כך שלא תוכלו להגדיר זאת (אם יש לכם את הנתב הנ”ל) במחשב שלכם. הפתרון? להגדיר את ה-DNS בנתב עצמו ולא במחשב שלכם.

מכאן נעבור לחלק הצפיה באמזון. למי שלא ידע, אמזון מציעה שרות שנקרא Amazon Instant Video ובו תמצאו אלפי סרטים וסדרות לצפיה מיידית (תוכלו להצטרף לשרות ל-30 יום נסיון חינם ולאחר מכן תשלמו 80 דולר לשנה). מבחינת איכות הוידאו, היא די טובה. היא לא מעולה כמו Netflix אך לעיניים לא מקצועיות בעריכת וידאו/גרפיקה – היא תספיק בהחלט. נקודה חשובה: יש צורך ב-Unblock-US כדי לצפות בסרטים/סדרות מאתר אמזון.

על מנת לצפות ולקבל את ה-30 יום הראשונים, תצטרכו קצת “לתחמן” את אמזון. אם אתם רשומים באמזון, שנו שם את פרטיכם מבחינת כתובת והזינו כתובת בארה”ב (אתם יכולים להשתמש בשרות הזה שיצור עבורכם כתובת בארה”ב).

על מנת להשתמש בשרות, תצטרכו כרטיס אשראי שהונפק בארה”ב. גשו לאתר EntroPay ופתחו חשבון (ציינו את כתובתכם האמיתית בארץ). שימו לב: כחלק משלב האימות של Entropay, יש צורך שתהיה לכם מצלמת Webcam מחוברת למחשב, התוכנה תפעיל את המצלמה ואתם תצטרכו להראות למצלמה מקרוב את כרטיס האשראי שלכם. בלי זה – לא תוכלו לפתוח חשבון. (אגב, שוחחתי איתם, והם כן מקבלים ישראלים, לאלו שלא הצליחו בעבר לפתוח, מומלץ ליצור איתם קשר דרך התמיכה שלהם). לאחר שיצרתם כרטיס, תצטרכו להעביר אליו כסף. בזמן ההעברה אתם אולי תקבלו חלון בעברית המבקש את פרטי ההתחברות שלכם למנפיק הכרטיס (ויזה כא”ל לדוגמא). הכניסו את שם המשתמש והסיסמא שלכם. העמלה של Entropay היא 5% מהסכום.

לאחר שיצרתם כרטיס, הכניסו את פרטיו באתר של אמזון, והיכנסו לחלק ה-Amazon Prime. שם תוכלו להפעיל את ה-30 יום חינם ולבחור אם להמשיך בתשלום אוטומטית לאחר 30 יום או לא. אם אינכם בטוחים, בחרו ב”לא”. לאחר שעברתם את התהליך, תוכלו להיכנס ל-Amazon Instant Video ולבחור במה לצפות. חלק מהתכנים הם אינם בחינם ותצטרכו לרכוש פרקים, אולם חלקים אחרים ניתן לצפות בתשלום 0. חלק מהסדרות ניתן לצפות ב-HD אולם בסרטים בגירסת HD ניתן לצפות אך ורק במכשירי ה-Kindle Fire, סוני פלייסטיישן ומכשירים אחרים (לא מכשירי אנדרואיד רגילים לצערי).

בהצלחה

“ושבו בנים”–האם ניתן להקים פה הצעות VPS רציניות וזולות?

בעמק הסיליקון, כל VC בעל שם, כל מנכ”ל רציני או סמנכ”ל טכנולוגיות של חברת היי-טק גדולה יודע אמת פשוטה: אם אתה צריך פתרון חדש ברמת צ’יפים (ולפעמים ברמת תוכנה) – ישראל היא המקום למצוא חברות כאלו שניתן לרכוש אותן או חלק מהן. רק לאחרונה עשתה זאת אפל שרכשה את אנוביט, כי לאפל נמאס הרעיון לשלם לסמסונג על בקר, ואנוביט הציעו פתרון מלא. גם VMWare, מיקרוסופט, אינטל, IBM וכל השאר מכירים את אותו הטריק ולכן באזורים כמו חיפה, הרצליה פיתוח ותל אביב תוכל למצוא את הלוגו של אותן חברות, סימן ההיכר ש”בניין זה” (או קומה מסויימת) היא שלוחת פיתוח של אותן חברות ענק בינלאומיות.

יש דברים שאותן חברות כמובן לא יקימו פה, כמו מפעלים לבניית מחשבים, דיסקים קשיחים או צ’יפים (טוב, חוץ מאינטל) מהסיבה שבמזרח זה יותר זול לייצר, כך לדוגמא סמסונג מפתחת בארץ רכיבים, אבל הייצור עצמו – נעשה בקוריאה.

גם בתחום ה-Hosting המגמה של חברות הסטארט-אפ וחברות ישראליות (וגם אלו שלא כל כך מפרסמות את היותן ישראליות) המגמה ידועה: אם אתה פותח סטארט-אפ שהולך לתת שרות לגולשים מכל העולם, אתה לא תקפוץ לאתר של “חץ ביז” (אולי כן, יש לנו הצעות המיועדות לכך), סביר להניח שתתעניין באמזון, או Rack space cloud, או אם אתה חובב מיקרוסופט, אז אולי תציץ בהצעות של Azure – בכל מקרה, סביר להניח שתיקח הצעות משם. אחרי הכל, אתה לא תחפש להקים משהו מקומי פה שיהיה “חנוק” עבור גולשים מחו”ל…

לכן, במהלך הימים האחרונים שוחחתי עם מספר אנשים טכניים אצל ספקים שונים (לא רק ספקי אינטרנט) ונסיתי להשתעשע ברעיון נועז: האם ניתן יהיה להקים משהו כמו אמזון אבל גם במחירים כמו של אמזון, רוחב פס מהיר בטירוף (Latency דו ספרתי בין ישראל לאירופה וארה”ב)?

על מנת לחסוך את המתח, אענה ישירות: “כן” ו”לא”.

כדי להבין מה קורה פה בארץ כיום, ניקח דוגמא שכתבתי עליה בעבר ואכתוב אותה בקצרה שוב: ב-2008 חברת Sun הכריזה על “מחשוב ענן” מבוסס על טכנולוגיית ה-Sun Grid Engine שלהם. המחיר שהם ביקשו? 1 דולר לשעה פר CPU והיו כמובן כל מיני תוספות לגבי Storage. כמובן ש-Sun לא המציאו את העקרון הזה. ההמצאה הזו היתה קיימת ממזמן (עוד משנות ה-60) תודות ל-IBM, וב-2006 אמזון הציעה את ה-Elastic Computing (מה שמוכר כ-EC2).

כיום אנחנו ב-2012. אם נריץ סקר בקרב הקוראים פה לכמה יש או היה Instance באמזון בזמן כלשהו מ-2006, סביר להניח שנמצא לא מעט. נריץ את אותו סקר ונשאל למי היה או יש Instance על מה ש-Sun הציעו, ואני מאמין שהתשובה תהיה אפס או קרוב מאוד לאפס.

מה קרה? מדוע Sun הפסידה בתחרות הזו?

התשובה פשוטה: מחיר וחזון. לאמזון יש את זה, ל-Sun אין.

באמזון הולכים על Volume, על מכירות מאסיביות גם כשמדובר בציוד ישן (כמו מעבדי Sempron או מעבדי דסקטופ אחרים של AMD). אמזון ברוב ההצעות שלהם (אפשר לראות אותם כאן) אינם משתמשים במערכי RAID עם דיסקים SAS מהקצה הגבוה, אלא משתמשים בדיסקים SATA (כשהחבילה המדוברת כוללת ביצועים נמוכים או בינוניים). אמזון כמובן לא אומרת מילה על כך, אבל היו כאלו שהריצו בדיקות.

בסופו של דבר, מה שאמזון מאז ומתמיד הציעה זה לתת ללקוחות משאבים מסויימים שאינם “משאבי ברזל”. לא תקבל ליבה פיזית, תקבל איזה Compute Unit שלא קשור למהירות שעון כלשהי. אתה תוכל להצמיד Storage אבל הוא לא חייב להיות תלוי טכנולוגיה כלשהי. אתה יכול לקבל את זה עם אמינות גבוהה (Redundancy) אבל בשום מקום לא כתוב לך שאתה מקבל את זה ישירות מאיזו מפלצת Netapp או  EMC.

ואנשים אוהבים את זה! אנשים מאוד אוהבים את הרעיון של מחיר שיורד מדי תקופה (כי אמזון מגלגלת הנחות שהיא מקבלת בגלל מאסות שהיא קונה – אל כיסו של הלקוח), אנשים מאוד אוהבים את הרעיון להקים ולהרוג מכונות מיידית ואוהבים את שאר השרותים שאמזון מציעה. בגלל זה אמזון היא בחירה פופולרית.

לעומת זאת, Sun תמיד אהבו לגבות מחירי פרימיום על השרתים שלהם וגם הפעם הם ביקשו מחירי פרימיום. Sun מבקשת דולר, בשעה שאמזון מבקשת פחות משישית. אמזון משתמשת בדיסקים די פשוטים אבל עם שרידות וכו’ ו-Sun משתמשים במפלצות Storage ודורשים על כך בהתאם. חברות ומפתחים בסופו של דבר הצביעו ברגליים, וכיום כמעט ולא שומעים על Sun Grid Engine למעט שימוש בטכנולוגיה בתוך חברות מסויימות.

אמזון הסתכלה רחוק, לקחה מחירים מצחיקים וגם השתמשה בציוד פשוט – והרוויחה. Sun לעומת זאת הסתכלה עד קצה האף (לרבעון הקרוב) ודפקה מחירים שערורייתיים. Sun הפסידה.

זה בדיוק מה שקורה אצל חברות התקשורת בארץ כיום: אם אני מעוניין בחיבור מהיר מאוד לארה”ב, אני צריך לשלם אלפי שקלים לחודש (וגם אז – זה לכתובת או ל-Subnet מסוים). אם אני מעוניין להריץ למקום חדש קו של 1 או 10 ג’יגהביט, חברת ההולכה (בזק, הוט וכו’) יגבו ממני יותר מפי 10 בהשוואה לארה”ב. מדוע? כי מבחינתם אני “לקוח עשיר” וחובה “לחלוב” אותי. אם הם היו מורידים מחירים בצורה רצינית, הם היו יכולים להרוויח הרבה יותר הזדמנויות ולקוחות, אבל להרוויח דברים כאלו לוקח זמן וכולם מסתכלים עד קצה האף, עד הדו”ח הרבעוני הבא, וככה מפספסים את ההזדמנות ולקוחות לא רוצים לשלם מחירים מופקעים.

עד כאן היה ה”לא”. היכן מגיע ה”כן”?

מבחינה טכנית, לפחות 2 מ-3 ספקי הקווים מחו”ל יכולים לת
ת Latency נמוך כבר בחודשים הקרובים, אבל בשביל להקים את כל הקומפלקס (שרתים, API ועוד ועוד) יש צורך בקבוצת משקיעים עם סכום רציני (וכשאני מדבר על רציני, מדובר על 8 ספרות, בדולרים) ושקט מבחינתם לפחות לשנתיים (דבר שמאוד קשה למצוא, המשקיע הישראלי הממוצע אחרי חצי שנה מתחיל לנדנד לך על רווחים), ואז ניתן להקים משהו כמו אמזון עם תוצאות מרשימות גם לגולשים מחו”ל ויש גם לקוחות ישראליים שמתעניינים בהצעות אלו ושמעדיפים להקים Instances כאן ולא בחו”ל. הקמה של דבר כזה אינה עניין של מה בכך ועל מנת לחסוך יש לחתוך כמה פינות מסורתיות ולסגור דילים יצירתיים עם כל מיני ספקים, אך זה אפשרי. האם יקום דבר כזה? שאלה מצוינת. האם יש החזר השקעה לדבר כזה? לפחות עם מי ששוחחתי ובדקתי – התשובה היא כן.

סאן סוגרת את ה-GRID, אמזון מתרחבת

ביום אחד מצאתי 2 הודעות מעניינות ב-The Register. האחת על SUN שסוגרת את מיזם ה-GRID שלה “לרגל שיפוצים”, והשניה על כך שאמזון הרחיבה את שרות ה-Elastic Computing (או איך שהוא מוכר: EC2) גם לאירופה.

התזמון של הדברים מאוד מעניין ורק מראה מה קורה עם 2 חברות כל כך שונות, ואחד אחת קטנה (יחסית) “אוכלת” לגדולה את הלקוחות והרווחים באותו תחום (פחות או יותר).

image לפני 5 שנים, SUN פרצו בקול תרועה גדולה עם ה-GRID שלהם. סקוט מקנלי (המנכ”ל דאז) כתב טור מלא אופטימיות ב-Information Week על המיזם החדש של SUN שבו תוכל לשכור מעבדים במחיר “זול” של דולר לשעה פר מעבד. קהל היעד? חברות גדולות הזקוקות לכח חישוב עוצמתי רציני (רינדורים, סיסמולוגיה, סימולציות וכו’) שיוכלו להעלות את הנתונים ולהשתמש באחת מ-48 התוכנות ש-SUN כתבה עבור ה-GRID כדי לבצע עבודות על המעבדים, ולאחר מכן לשלוח את התוצאה בחזרה ללקוח.

נתקדם 5 שנים קדימה. כמה לקוחות ל-SUN היו על המיזם הזה? 13. כמה SUN דחפו את השרות הזה? נון סטופ.

image 3  שנים אחורה (2006), אמזון יצאו עם שרות חדש (ורבים התפלאו שדווקא אמזון מציעה אותו): שרות ה-EC2 בו אתה בוחר מה ה”מכונה” שאתה מעוניין, ואתה משלם עליה מחיר מאוד זול של 18 סנט לשעה. אתה לא רק מקבל מעבד, אלא אתה מקבל מכונה וירטואלית שלמה: “דיסק”, זכרון, מעבד, כתובת IP ועוד. אתה יכול לקחת מכונה עם 2 מעבדים וירטואליים, 4 ו-8 מעבדים, עם כמות זכרון שונה ועוד, וכל זה ב-18 סנט לשעה פר מעבד, בהשוואה לדולר לשעה ש-SUN ביקשו. באותן מכונות של אמזון אתה יכול להתקין איזו מערכת הפעלה שתרצה (כמובן ש-Windows עולה יותר), בין אם זה אובונטו, RHEL או CENTOS, או בכלל FreeBSD, ולא רק שאתה יכול לעשות קאסטומיזציה להפצה, אתה יכול גם להעלות אותה כ-IMAGE שאחרים יכולים להשתמש בה. אמזון גם הציעה שרותים נוספים כמו SimpleDB, ושרות S3 לאחסון נתונים, ועוד ועוד שרותים, הכל במחירים תחרותיים מאוד, ועם מערכות מאוד יציבות. לא צריך השכרת מינימום, לא צריך חוזים מסובכים עם יעוץ משפטי, לא צריך שום דבר. תחתום, קבל מפתח, תתחיל להשתמש, ואת השרותים של אמזון כמעט כולם (לפחות מי שמכיר ויש לו מערכות אינטרנט חיצוניות גדולות) משתמשים.

איפה SUN? הרי SUN יכלו להציע דברים כאלו עוד ממזמן. וירטואליזציה ו-Zones הם לא משהו חדש ל-SUN לדוגמא. בסיסי נתונים? גם לא משהו חדש, שלא לדבר על Storage ודברים כאלו שיש ל-SUN נסיון עשיר מאוד איתם. אחרי הכל, הם מפתחים ומוכרים מערכות כאלו. מה קרה ל-SUN? איך אצלם לא חשבו על הרעיון שדווקא אמזון העלתה ומרוויחה ממנו יפה מאוד? שאלה מצוינת.

וכאן הבעיה המרכזית עם SUN: חוסר חדשנות, חוסר תעוזה, חוסר מחשבה על השוק ועל לקוחות שלא ממש צריכים ברגע זה לרכוש 20 שרתים של SUN או Storage רצחני, בקטע הזה SUN מפגרת בענק מול אחרים. החברה רק יכולה להתבייש בעצמה שלא המציאה היא בעצמה את מה שאמזון מוכרים לציבור הרחב. יש להם את הידע, הטכנולוגיה וכל מה שצריך לממש, רק שאין שום החלטה למעלה בהנהלה להציע שרות כזה. מה התוצאה? אמזון מרחיבים וגודלים, SUN מפטרים ומצטמצמים.

אם לדוגמא אני חברה גדולה שצריכה 20 שרתים (אפליקציות, DB, אחסון, גיבוי וכו’) אני יעשה חישוב רציני מאוד, אם הפתרון של SUN מתאים לי או הפתרון של אמזון יתאים לי. אין לי ספק שההצעה של אמזון קסמה לחברות סטארט אפ וגם לחברות יותר גדולות. אחרי הכל, למה להסתבך ברכישה של כמה עשרות שרתים, לשנע אותם ל-Hosting ולעשות אקסטרא עבודה אם אני יכול במספר קליקים לשכור מחשבים וירטואליים יציבים במחירים זולים בטירוף? אמזון גם נותנים לי פתרון ברמה של CDN כך שהמשתמשים שלי בכל העולם מקבלים את הנתונים במהירות, וככה אני חוסך המון מבחינת חישובי רוחב פס, לבזר שרתים ועוד. SUN יוצאת מחישוב כזה כשידה על התחתונה. אינני חושב שיפסיקו לרכוש מ-SUN שרתים, אבל ההצעה של אמזון יעשו לאנשי המכירות של SUN חיים בהחלט קשים.

לסיכום: זהו פספוס קלאסי של SUN ששוב אינה מודדת את “דופק השוק” ומחפשת מה באמת השוק צריך. סולאריס 11 יכול להיות ה-דבר הבא, אבל אם אני חברת אינטרנט והבוס שלי ישווה את ההצעות של אמזון מול SUN בשביל לרכוש שרתים כדי לזרוק ב-Hosting, יש סיכוי רציני שהוא ישים פס על סולאריס ו-SUN ביחד ויוציא הוראה לשכור שרות באמזון.

שרות חדש לאמזון: FrontCloud

למי שלא יודע, אמזון (כן, דווקא אמזון, מכל ה”חשודים הרגילים” כמו SUN, IBM, HP, מיקרוסופט וכו’) מציעים זה זמן רב שרותים בהם הינך מקבל מחשב וירטואלי ומשלם על העיבוד, שרות אחסון בשם S3 שבו הינך משלם על האחסון, שרות AWS שמאפשר לך לעשות ולפתח עם השרת הוירטואלי והאחסון ושאר ירקות של אמזון כל מיני דברים – והכל תחת קורת גג שנקראת Amazon web services. השרות אינו מיועד למשתמשי קצה אלא יותר לחברות שמארחות שרותים ואתרים, וכמובן ולמפתחים.

בשעה טובה ובמזל טוב, אמזון הוסיפו שרות חדש שנקרא CloudFront. השרות החדש מציע מה שהיה זמין בעבר לחברות שמשלמות סכום עתק עבור שרות זהה: שרות CDN (ר”ת: Content Delivery Network). מה זה אומר? זה אומר שאם חברה X מארחת תוכן אצל חברה הנותנת שרת CDN, התוכן יגיע לגולש מהשרת הכי קרוב אליו מבחינה פיזית וגאוגרפית, מאשר לעבור את כל הסיבוב של ארה”ב, וכו’. כך לדוגמא, YouTube עם שרותי הוידאו שלהם, מגישים לגולש הישראלי את התוכן מהשרתים שיושבים בבריטניה ולא בארה”ב, אם כי כמובן השרתים גם בבריטניה וגם בארה”ב מסונכרנים.

אז למה CloudFront הוא נורא חשוב? מהסיבה הפשוטה: מהירות גישה. מי לא ניסה פעם לצפות בוידאו באינטרנט בשעות העומס באתרים מסויימים, רק כדי לקבל כל מיני אייקונים והודעות של Bufferring מעצבנות? (קחו לדוגמא את הוידאו באתר CBS). עם שרות כמו CloudFront, התוכן מגיע ישירות מהשרתים הקרובים, והגולש ממתין הרבה הרבה פחות, וכך תמונות, וידאו, אודיו ושאר דברים כבדים מגיעים במהירות לגולש.

איך השרות CloudFront של אמזון עובד? אם נדלג רגע מעל כל המושגים הגיקיים של תכנות ו-ID וכו’, החברה שיש לה מנוי באמזון עם שרותי אחסון S3 מעלה את הקבצים שהגולשים אמורים לקבל אל השרתים של אמזון. לאחר סידור ענייני המנוי ב-CloudFront, המפתח יוצר מפתח מיוחד שבסוף התהליך (שכמובן כולל שינוי קוד באתר עצמו), המשתמש מקבל את התוכן שלו מהשרתים הכי קרובים של אמזון מבחינה גאוגרפית, כאשר כל הכאב ראש של לאחסן את הקבצים ולסנכרן בין שרתי הקצה של AMAZON לבין שרות האחסון (S3) נעשה ע”י אמזון אוטומטית.

עד היום, השרותים שהוצעו פה בארץ להעלות וידאו היו ברמה די מגוכחת. 50 מגה או 5 דקות של וידאו בתפוז FLIX, ושרותים אחרים ומה המשתמש הסופי מקבל? קליפ באיכות זוועה ברזולוציה של 320X240 אחרי Downscaling עצבני שהוידאו המקורי עובר. יש לך יותר מ-5 דקות וידאו? רוצה לארח וידאו באיכות יותר גבוה ובקצבים שיתאימו לגלישת DSL בארץ? תכין המון כסף, כי כאן בארץ גובים לך סכומי עתק על דברים מעין אלו בהשוואה להצעות בארה”ב ובאירופה.

עם שרות CloudFront החדש, יזם זריז בארץ יוכל להקים שרות מתחרה ל-FLIX (לדוגמא) ולתת לגולשים איכות וידאו הרבה יותר גבוהה, ובעלות הרבה הרבה יותר נמוכה ממה שרגילים פה בארץ לגבות. התוכן לגולשים בישראל יגיע משרתי CloudFront שיושבים בבריטניה במקרה שלנו. (לאמזון יש ערימות שרתים שמחכים ללקוחות ב: הונג קונג, טוקיו, אמסטרדם, דאבלין, פרנקפורט, לונדון, וב-8 מדינות בארה”ב, ועוד היד נטויה). העלות פר גולש שיקבל תוכן למחשב שלו בארץ היא בסביבות 17 סנט פר ג’יגה, וישנה העלות של העלאה ל-S3 (עוד 1 סנט פר ג’יגה), ועלות אחסון (15 סנט פר ג’יגה), כלומר כל הסכומים מגוכחים בהשוואה לכל הצעת Hosting והשרות הזה יכול לחסוך כסף רב בכל מה שקשור ל-CDN.

מה עם המתחרים? שאלה טובה. גוגל כרגע לא ממש מציעים תחרות ל-AWS ושרותים שאמזון נותנים, ובמיקרוסופט בשלב זה יש בקושי PREVIEW.