ארכיון תגיות: ADSL

מעבר לתל אביב וכמה טיפים על תקשורת

פורסם בתאריך על ידי

סוף סוף בשבוע שעבר עברתי רשמית לגור בתל אביב, ולאחר שמכרתי את הפעילות העסקית הישראלית של העסק, אני מחפש עבודה (כסיסטם לינוקס ו-וירטואליזציה, קורות חיים אפשר להוריד כאן).

מכיוון שהמעבר שלי היה יחסית די לא מתוכנן (כשתכננתי זאת לפני מס’ חודשים זה נפל), עברתי מספר חוויות הקשורות לתקשורת נתונים ורציתי לשתף את הקוראים היקרים בנסיון שלי, ואולי מישהו ישתמש בידע הזה כדי למנוע מעצמו תקלות ובעיות.

הדבר הראשון שעשיתי לאחר שחתמתי חוזה לשכירת הדירה, הוא ליצור קשר עם בזק כדי לקחת קו ADSL, וכאן מתחיל הטיפ הראשון: יש קו ADSL רגיל ויש קו ADSL “קל” (הגירסת עירום – הנציגה לא שמעה עליה), וכאן חשוב שתבדקו מה הצרכים שלכם, לדוגמא: אם אתם שולחים פקסים רבים מהבית (כן, יש עדיין לצערי מקומות רבים שמקבלים רק פקסים, חס ושלום אימיילים), עדיף לכם קו רגיל כי מחירי השיחות ב”קו קל” ממש לא זולים.

אני העדפתי את הפתרון תשתית של בזק מאשר הפתרון של HOT הואיל ובעבר התקלות שהיו לי עם HOT לפני זמן רב נענו בצורה גרועה ורבים חוו בדיוק את אותה חוויה. ב”בזק” לפחות עונים יותר מהר ופותרים, אם כי לא פותרים תמיד נכון (תיכף אפרט).

החלטתם על קו ADSL? מצוין. כמה רוחב הפס שאתם רוצים? למי שחושב על 100 מגהביט, אני ממליץ לרדת מהר מהרעיון בגלל כמה סיבות:

  • ברוב המקומות בארץ, לא תקבלו 100 מגהביט ולא חשוב כמה אתם קרובים למרכזת. לדוגמא – אני נמצא במרחק אוירי של בערך 400 מטר מהמרכזת ובמהירות 100 מגהביט אני מקבל מהתשתית מהירות של 60 מגהביט גג.
  • מחיר ה-100 מגהביט עדיין לא זול ועדיין לא אמין. בזק עדיין משתמשים בזוג אחד של גידים כדי להתחבר (רק בגירסה הבאה יהיו חיבורים של 2 זוגות), כך שאין שום אמינות לחיבור עצמו.

מבחינת מחירי התשתית – בזק עדיין לא זולים. חבילת תשתית 50 מגהביט לדוגמא תעלה לך כ-142 שקל לחודש (לא כולל מע”מ).

אם כבר מדברים על תשתית, אחד החלקים החשובים הוא הראוטר, וכאן צריך לשים לב: בזק נותנים נתבים של Netgear ו-D-Link עם קושחה מיוחדת לבזק. תחליפו לקושחה מהשוק החופשי, הראוטר פשוט יעשה לכם בעיות (אם כי לא ניסיתי להתקין DD-WRT). ספציפית קיבלתי את הראוטר של D-Link בדגם DSL6740U-G2 וזה ראוטר גרוע. איך אני יודע שהוא גרוע? מסתבר שלעיתים קרובות (לפעמים פעם ביומיים, לפעמים פעם בכמה שעות) הראוטר מפיל את החיבור, וכשהוא מנסה להתחבר מחדש, הוא נתקע על סטטוס Connecting ולא חשוב כמה תכבה את הראוטר, תאפס אותו ותדליק – לא יעזור כלום, ויש צורך שב-166 יגדירו מחדש את החיבור שלך (וכדאי לאחר שמגדירים שתבדקו שוב את המהירות, כבר קרה לי שהגדירו אותי מחדש ל-ADSL ולא ל-VDSL כך שבמקום 50 מגה קיבלתי … 5 מגה). אני ממליץ בחום על ה-Netgear גירסת VVG (זה 2 אותיות V).

מבחינת ספקי אינטרנט, ישנה תחרות, ואני מצאתי מחיר דווקא לא רע בכלל באקספון: 35 שקל בין אם אתה מחובר 50 או 100 מגה (כלומר המהירות תלוית תשתית).

עכשיו מגיע קאץ’ שהרבה לא מודעים אליו: זה שיש לך 50 מגהביט בתשתית ובספק, לא אומר שתקבל את זה בביתך, זה יותר תלוי בתשתית שלך בבית. כך לדוגמא, אם אתה משתמש בחיבור WIFI (גם בפרוטוקול N), אתה תקבל מהירות בערך של 20-35 מגהביט, גם אם תהיה 2 ס”מ ליד הראוטר (ניסיתי זאת במספר מחשבים וגם ב-Note-2 שלי). טכנאי בזק שהתקין לי את הקו סיפר לי על כך שבחיבור קוי אצל לקוח הוא קיבל מהירות 50 מגה אבל הלקוח שיש לו Macbook Air קיבל עם ה-WIFI שלו מהירות של 23 מגהביט והלקוח ביטל את החיבור.

מתכנן לחבר את המחשבים בבית דרך החשמל? (PNA או Homeplug), גם כאן צפה להנחתה משמעותית, בכיוון ה-35 מגהביט מקסימום, כך שאם אתה מחפש לקבל מקסימום מהירות בכל הבית, תצטרך לחשוב על חיווט של CAT-5 עם סוויצ’ בבית.

מכיוון שהזמנתי את בזק ולקח להם 3 ימים להגיע, הייתי צריך להיות מחובר בחיבור סלולרי (פה ושם התחברתי ב-WIFI לשכנים להורדות Smile) וכאן ההמלצה החמה שלי לא לבנות על חבילות הטריפל/חבילת גלישה סלולרית. החבילות הללו מוגבלות מאוד מבחינת כמות ההורדה (פרק בסידרה ב-HD שוקל בד”כ 1 ג’יגה ומעלה, מה שאומר שתוך 2-3 הורדות תגמור את החבילה שלך). החבילות הללו מתאימים לגולשים מאוד קלים שפה ושם בודקים מייל ואולי גולשים לכמה אתרים ביום, לא מעבר לכך. בנוסף, חלק מהחברות גובות תעריף גבוה מאוד מהרגע שנגמרה לך החבילה (חלק אחר מהחברות מורידים אותך למהירות גלישה מגוחכת, עוד רגע נוציא מודם אנלוגי!).

אם אתם משפחה וחברים/קרובים/ידידים באים לבקר תכופות, מומלץ להשתמש בתכונות של הראוטר לבנות רשת לאורחים נפרדת עם הגבלות מהירות. כבר יצא לי לחוות ביקור של ידידה טובה עם הבן שלה ולבן היתה תוכנת טורנט בסלולרי שלו ששתתה את הקו כאילו אין מחר. לא לשכוח כמובן להחליף מיד את סיסמת ה-Admin לראוטר וכמובן לקבוע סיסמא ל-WIFI, עדיף WPA2+TKIP – זהו דבר שנתמך ע”י כל מכשיר סלולרי/WIFI מודרני.

זהו, אני שמח לחזור למרכז, ה-מ-ח-י-י-ה Winking smile

התמיכה של נטויז'ן

פורסם בתאריך על ידי

מצאתי את עצמי היום בערב עם מצב מוזר: אני יכול לגלוש באינטרנט לאתרים ישראלים, אבל אני לא יכול לעשות אפילו Ping לשום אתר בחו"ל. הרמתי טלפון לנטויז'ן ואז החל דיאלוג קפקאי לחלוטין, הנה השיחה (בערך)

תומכת: נטויז'ן תמיכה טכנית שלום, מדברת XX
אני: שלום, רציתי לדווח על בעיית ניתוב שלכם. קיבלתי ממכם כתובת IP (כאן מסרתי את הכתובת, מתחילה ב-109) ואיתה אני לא מצליח להגיע לשום מקום בעולם חוץ מישראל. אולי אפשר לטפל אצלכם בבעיית ניתוב?

תומכת: תכבה את הראוטר, תנתק אותו מהחשמל, תמתין 2 דקות ותחבר מחדש. אני אמתין איתך.
אני: בשביל מה כל התהליך? אני יכול לעשות Restart לראוטר דרך הממשק WEB.

תומכת: אדוני, תנתק את הראוטר מהחשמל, תמתין 2 דקות ותחבר מחדש.
אני: יקירתי, זה בדיוק אותו דבר, הוא יקבל SYNC מחדש ויחייג אוטומטית.

תומכת: לא אדוני, אתה חייב לנתק מהחשמל.

"ניתקתי" מהחשמל (עשיתי Restart), וקיבלתי כתובת IP קרובה (גם 109) ותנחשו מה .. שוב אין גלישה מחוץ לישראל.

תומכת: אני רוצה את הסיסמא שלך (נתתי לה את ה-Username בהתחלת השיחה) כדי לבדוק פה.
אני: אין מצב שאת מקבלת ממני סיסמא.

תומכת: תנתק ותחבר מחדש את הראוטר.

שוב עשיתי Restart והפעם קיבלתי כתובת IP שונה שכן מאפשרת גלישה לחו"ל.

אני: אוקיי, קיבלתי כתובת ואני מצליח לגלוש, אולי כדאי לעשות אסקלציה לבעיה כדי שמי שמטפל בכל עניין הניתוב שיסתכל ויפתור את הבעיה?
תומכת: אדוני, אם הבעיה היתה כללית, היתה לנו פה הצפת טלפונים ודי שקט כאן
אני: (עם גבה מורמת, אחוז הלם קל) אוקיי תודה לך.

מה, מה לעזאזל קורה בנטויז'ן? האם אין מערכת טיקטים שאפשר להעביר בעיה שלקוח מעיר ולהעלות אותה לאלו שמגדירים Route? אני בסך הכל מכיר בערך 8 שנים את המודמים ADSL מבחינה פנימית. אולי בכל זאת תבדקו? לא! התקלה תישאר כך, הלקוח הבא שיתחרפן מדוע הוא לא מצליח להיכנס לפייסבוק שלו יחזור שוב על אותו תרגיל ואם יתמזל מזלו הוא יקבל כתובת IP לא תקולה, ואם לא… אפשר להאשים את כל העולם ואחותו בתקלות האלו..

קצת קומון סנס??

עדכון: מכיוון שהיה משעמם לי בלילה, החלטתי להרים Ethereal ולבדוק את הנתב איך הוא משדר ומקבל פאקטים (אמרתי שהיה משעמם לי?) והתברר לי שכנראה הקרנל שיש ב-Netgear DGN 1000 כנראה מכיל שינויים/באגים במימוש TCP/IP. בדקתי את הדברים מול מכונת Linux שחיברתי ישירות ושם הבעיה לא חזרה. מסקנה: למי שיש את הבעיה, לזרוק את ה-DGN 1000 ולקחת משהו אחר

מדריך: אתרים קטנים וחסכון כספי ניכר (חלק שני)

פורסם בתאריך על ידי

בפעם שעברה כתבתי על היתרונות בלאחר אתר קטן שלכם מהבית ללא צורך בתשלום. הפעם אכתוב על איך בעצם לעשות זאת.

נתחיל בהקמת השרת. השרת יכול להיות כמעט כל מחשב ישן, אולם לפני שאתה ניגש לנער את האבק מהמחשב הענתיקה שלך, כדאי שתיקח בחשבון את הפרט החשוב הבא: למחשבים הישנים יש גם ספקי כח שצורכים די הרבה חשמל והם יצרכו אותו באותו "שרת" 24 שעות, 7 ימים בשבוע, מה שאומר שיש סיכוי לא קטן שחשבון החשמל שלך יגדל. מה אפשרי לעשות? כדאי לחשוב אם להשקיע במחשב בתצורת Mini ITX, מחשבים מבוססים לוח ומעבד של VIA לדוגמא, או לוחות עם מעבד אינטל ATOM והכי חשוב: מארז ITX. אלו מארזים שמגיעים עם ספקי כח חיצוניים קטנטנים ושמשתמשים בהרבה פחות חשמל. מעבד ATOM לדוגמא צורך רק 7 וואט שזו צריכה ממש מזערית מול כל פנטיום 4 או כל מעבד שולחני רגיל. כדאי לשים לב גם לדבר הבא: אותו "שרת" לא הולך לקבל כמויות של מיליוני Hits כך שמעבד ATOM מספיק בהחלט לשרת קטנטן.

לאחר שהמחשב מוכן ומחובר לרשת (חיבור חוטי בלבד), נתקין עליו את הפצת הלינוקס שאנו מעוניינים, וכאן ישנה נקודה חשובה: עדיף להתקין הפצה המוגדרת מראש לעדכונים למשך זמן רב מאשר הפצה שמשתנה כל שנה. במילים אחרות: עדיף Ubuntu LTS או CentOS מאשר Ubuntu רגיל או Fedora או Open SuSE. ההתקנה עצמה צריכה לכלול חלקים שאתם צריכים, בין אם זה שרת MySQL או PostgreSQL, שרת Apache, תמיכת PHP וכו', הכל בהתאם להעדפות ולמה שתריצו על אותו שרת.

ההתקנה עצמה צריכה לכלול חלקים שאתם צריכים, בין אם זה שרת MySQL או PostgreSQL, שרת Apache, תמיכת PHP וכו', הכל בהתאם להעדפות ולמה שתריצו על אותו שרת. אחד ההגדרות הכי חשובות בשרת היא כתובת IP קבועה ולא כתובת IP מה-DHCP שייספק הנתב הביתי שלכם. דבר זה חשוב מאוד ותיכף נגיע אליו. יש להגדיר משתמש רגיל בו ניכנס למערכת על מנת לעבוד ולתחזק את השרת הקטן.

לאחר שההתקנה הסתיימה, נצטרך לבנות או להעביר את התוכן ואפליקציית ה-WEB שלנו. ישנם כאלו שישימו את האתר עצמו במחיצת ברירת המחדל (ב-Centos זה var/www/html/). מומלץ לשים את הדברים במחיצה נפרדת ושונה מההגדרות ברירת המחדל (היכן שתרצו, יש כאלו שישמו ב-opt/, אחרים ישימו ב-home/user/ שלהם, או כל מקום אחר). חשוב שבזמן העברת האפליקציה לשרת, תהיה מחיצת logs ששרת ה-Apache יכתוב לוגים של שגיאות וכניסות אליה. יש לוודא כי ההרשאות למחיצה אינן כתיבה/קריאה/הרצאה לכל העולם ואחותו (777), אלא משהו באזור ה-755 (כתיבה/קריאה/הרצאה לבעלים, השאר קריאה והרצה).

כעת נגדיר לנו שרת וירטואלי בשרת ה-Apache שהוא יהיה זה שיהיה אחראי על האפליקציית Web שלנו. קובץ הקונפיגורציה (נקרא לו לשם הדוגמא web.conf) ישב במחיצה etc/httpd/conf.d/ ב-Centos או etc/apache2/sites-available/ באובונטו). מה יהיה בתוך אותו קובץ? את הטקסט הבא

<VirtualHost *:80>
ServerAdmin [email protected]
DocumentRoot /var/web/www/myblog
ServerName mydomain.com
ServerAlias www.mydomain.com
ErrorLog /var/web/www/logs/blog-error-log
LogFormat "%h %l %u %t "%r" %>s %b "%{Referer}i" "%{User-Agent}i"" combined
CustomLog /var/web/www/logs/blog-access_log combined
</VirtualHost>

נעבור על השורות:

  • שורה ראשונה אומרת לשרת הוירטואלי של אפאצ’י להאזין לפורט 80
  • בשורה שניה אנו מגדירים בעצם מי מקבל את הדואר על האתר הזה.
  • שורש שלישית אומרת מהו בעצם מחיצת ה”שורש” שבו תשב אפליקציית ווב או הדפים שלנו
  • שורה רביעית אומרת מה שם ה-Domain שקנינו ואיתו אנו משתמשים
  • שורה חמישית נותנת לנו כינוי נוסף לשרת שלנו (אותו שם עם תוספת WWW בהתחלה)
  • שורה שישית אומרת להיכן יכתבו השגיאות, אם יש.
  • שורה שביעית אומרת איך בעצם יורכב הלוג של הגישה ומה בעצם יכתב באותו לוג מהפרטים שהדפדפנים של הגולשים נותנים בתוספת פרטים כמו שעה, כתובת IP וכו’.
  • שורה שמינית אומרת להיכן יכתב לוג הגישה ובאיזו צורה הוא יכתב
  • שורה תשיעית מסיימת את הגדרות השרת וירטואלי

שימו לב: הגדרות אלו הינן הגדרות מינימליות. אפשר להוסיף מגוון אופציות בהתאם לצורך בעל האתר, אפשר לחסום גישה, לכתוב חוקים ועוד ועוד, ופרטים על כך ניתן למצוא כאן.

משתמשי אובונטו, לאחר שהגדירו את הקובץ, יצטרכו להוסיף לינק לקובץ אל תוך etc/apache2/sites-enables/

לאחר שהגדרנו את הקובץ, נפעיל את שרת ה-Apache מחדש: service httpd restart ב-CentOS או service apache2 restart באובונטו. לאחר ההפעלה אם לא התקבלו שגיאות בטרמינל, נוכל לבדוק אם יש שגיאות בקובץ ה-Log הראשי של השרת שנמצא ב-var/log/httpd/error_log. סביר להניח שיופיעו שם מס’ אזהרות שונות, אולם אם יש שגיאה שהשרת לא יכל לכתוב או ליצור קבצי Log לדוגמא, יש לתקן את הבעיה ולהפעיל את שרות apache מחדש.

אם לא התקבלו כל שגיאות, הגיע הזמן לנסות לראות אם אנו מצליחים לגלוש לאתר החדש. בתחנה עצמה שאנו עובדים בה אנו צריכים “לתחמן” את התחנה כדי לגלוש: יש לשנות קובץ hosts שיכליל את השורה הבאה:

192.168.1.10         mydomain.com

השורה הזו אומרת למחשב שלנו: אל תחפש באינטרנט מהי הכתובת ל-mydomain.com. מבחינתך הכתובת 192.168.1.10 זה mydomain.com (הכתובת הזו אמורה להיות כתובת ה-IP של השרת שלכם ו-mydomain.com אמור להיות שם הדומיין שרכשתם). בלינוקס הקובץ  הוא etc/hosts/ וב-Windows הקובץ הוא: c:windowssystem32driversetchosts. שנו את הקובץ ושמרו (משתמשי Windows: יש להשתמש בעורך טקסטים כמו Notepad ולהקפיד לבחור “שמור” ולא “שמור בשם”, אחרת העורך יוסיף את הסיומת txt. והקובץ יקרא hosts.txt וזה לא יעבוד).

לאחר ששמרנו, נפתח דפדפן ונגלוש לכתובת שרכשנו וכתבנו ב-hosts לפי השם, כלומר צריך להזין את הכתובת: http://mydomain.com (רק שבמקום mydomain.com יש לרשום את שם הדומיין שרכשתם כמובן). אם הכל תקין, אתם תקבלו בדפדפן את האתר שלכם. ברכותיי, עברתם את החלק העיקרי! תנו לעצמכם טפיחה על השכם!

עכשיו הגיע הזמן להגדיר באמת שם המתחם שרכשתם שיגיע אליכם ולשם כך יש לעשות מס’ צעדים.

במאמר הקודם המלצתי לפתוח חשבון ב-zoneedit. אם לא פתחתם שם חשבון, פתחו עכשיו והזינו שם את שם המתחם שרכשתם. לאחר ההזנה תקבלו 2 שמות של ns records וכתובת ה-IP שלהם שאותם תצטרכו להזין באתר רישום שם המתחם שרכשתם: היכנסו לאתר שמשם רכשתם את שם המתחם שלכם, וחפשו הגדרות name servers. שנה את הפרטים שם לפי הפרטים שנתן לכם שרת zoneedit. השינוי אמור לחול תוך 24-48 שעות אבל כיום השינוי בד”כ נעשה תוך שעה שעתיים, אם כי יש תמיד שרתים שלוקח להם זמן להתעדכן (עד 48 שעות).

כעת ניכנס שוב ל-zoneedit ונבקש להוסיף A record. ב-zoneedit בחרו את השם מתחם שלכם ובחרו IP Address (האפשרות הראשונה משמאל. השרת מבקש שם וכתובת IP, אנחנו נוותר על השם ונכניס את כתובת ה-IP שספק האינטרנט שלנו נתן לנו. כיצד נדע מהי הכתובת שלנו? פשוט: היכנסו לאתר whatismyip ושם בגדול תופיע לנו כתובת ה-IP שלנו. העתיקו כתובת זו ל-zoneedit לשדה ה-IP ואשרו. zoneedit יבינו לבד שזו כתובת האתר שלכם ויציעו לכם הוספה של www אופציונאלית, כך שגם גלישה עם www תגיע לאתרכם. אשרו זאת. במזל טוב, מעכשיו מי שיגלוש לכתובת התחום שלכם יגיע אל אתרכם (בכפוף לעדכוני ה-DNS שעשיתם אצל רשם שם המתחם שלכם)…

כמעט..

יש מישהו שחוסם את כל העולם ואחותו להנות מזיו אתרכם המדהים, וזהו הראוטר בביתכם שבברירת המחדל שלו חוסם כניסה פנימה להכל. צריך לשנות אותו. פתחו דפדפן, ו”גלשו” לתוך כתובת הראוטר שלכם (זה יכול להיות http://10.0.0.138 או http://192.168.1.1 או http://192.168.2.1 , עיינו בחוברת הראוטר), וחפשו שם פונקציה של Port Forwarding. הפונקציה הזו אומרת לראוטר שמעתה, כל מי שינסה להגיע אל כתובת ה-IP שלכם בפורט 80, יגיע אל השרת הקטן שלכם שמארח את אתרכם. כל מה שיש לעשות הוא להגדיר שם פורט 80 ב-TCP וכתובת היעד היא כתובת ה-IP של השרת שלכם. ב-Linksys זה נראה כך:

firewall-rule לאחר שתגדירו את הפורט, שמרו את ההגדרות. אצל חלק מהראוטרים הם יבקשו להפעיל את עצמם מחדש (כמו ראוטרים של Edimax). אשרו. (עדכון: ראוטרים מסויימים שבזק מוכרים [במיוחד של סימנס] לא יאפשרו למחשבים בתוך הרשת הפנימית הביתית לגלוש לאתר עצמו ובמקום זאת הם יציגו את דף הכניסה לראוטר. במקרים כאלו יש צורך במחשבים הביתיים להגדיר את כתובת ה-IP הפנימית במחשב הגולש ל-IP הפנימי של השרת)

אם יש לכם חיבור אינטרנט נוסף (כמו חיבור סלולרי דרך הטלפון סלולרי שלכם), התחברו ונסו לגלוש אל אתרכם. אם הכל תקין, תקבלו את האתר שלכם.

עתה נותרה לנו בעיה קטנה ואחרונה: כתובת ה-IP שלכם היא כתובת דינמית, משמע שבכל פעם שהראוטר יופעל מחדש או שהראוטר “יחייג” מחדש אל ספק האינטרנט שלכם, תקבלו כתובת IP שונה, וצריך לעדכן את zoneedit בכתובת החדשה שלכם.

לשם כך נשתמש בתוכנה על השרת לינוקס הנקראת ddclient. התקינו אותה (apt-get install ddclient באובונטו, yum install ddclient ב-CentOS). לאחר ההתקנה, יש צורך כמשתמש root לערוך את הקובץ etc/ddclient/ddclient.conf/ ושם חפשו את החלק שנקרא ZoneEdit. נשנה אותו לפי הצורך. הנה דוגמא:

##
## ZoneEdit (zoneedit.com)
##
server=www.zoneedit.com,               
protocol=zoneedit1,                    
login=MyUser,          
password=Mypassword
www.mydomain.com, domain.com

נשנה את הפרמטרים בהתאם (שם משתמש, סיסמא, שם תחום) ונפעיל את השרות: service ddclient restart ולאחר מס’ שניות הסקריפט של ddclient יעדכן אוטומטית את zoneedit בכתובת החדשה שברשותנו. ddclient ימשיך לרוץ בשרת ברקע ומדי מס’ דקות הוא יבדוק האם כתובת ה-IP שלנו שונתה או לא. אם כן, הוא יעדכן שוב את zoneedit. אם לא, הוא לא יבצע כלום וימשיך לנטר את הכתובת IP שלנו.

סיימנו. מעתה כל מי שיקבל את כתובת התחום שרכשת יוכל לגלוש לאתרך מבלי שתצטרך לשלם לספק אתרים מארח.

עתה מגיע החלק של האזהרות (לא חשבתם שתתחמקו מזה, נכון? 🙂 )

  • לא כולם נחמדים. מהרגע שהאתר שלך פתוח לעולם, יהיו מי שיגלשו וישמחו להפיל לך את האתר, להעתיק את החומר או למחוק את השרת. אינך יודע אף פעם מי הילד המשועמם וחסר חיים שמחפש להפיל את אתרך סתם כך בשביל הכיף. מה שאתה צריך לעשות, הוא לדאוג שרישוי הקבצים הוא מספיק לצרכים של שרת ה-Web שלך ולצרכיך ותו לא. עליך לבדוק מבחינת הקוד שלך שאינך משאיר כל מיני “חורים” שדרכם אפשר להכניס משאית ולהרוס את אתרך.
  • גרפיקה כבדה – לא באתרך. זה מאוד נחמד שאתה רוצה לשתף תמונה של כל ה”משפוחה” בטיול לבניאס עם קבצים בגודל 8 מגהבייט כל תמונה, אבל כך לא רק שהאתר שלך לא יגיב, גם הגלישה שלך תהיה איטית בטירוף. הגלישה באינטרנט בארץ היא אסינכרונית, כלומר כשמישהו גולש לאתר שלך, אתה מפסיד מהירות גלישה. רוצה לשים תמונות גדולות, קבצי פלאש גדולים וכו’? ארח את הקבצים האלו באתר חיצוני (כמו Google Sites) ותן לינק קישור לקובץ שנמצא בחוץ, כך אחרים יוכלו לקבל את הקבצים הגדולים במהירות ואתה לא תסבול מאיטיות.
  • אם רוב הצופים של אתרך הם מחו”ל, הם יקבלו אתר איטי, לפעמים מאוד איטי, כי מה לעשות: שרתים שנמצאים אצל ספק האינטרנט מספקים תעבורה הרבה יותר מהירה מהשרת שלך שנמצא במרתף ושמחובר ל-ADSL. אם רוב הגולשים לאתרך הם מחוץ לישראל, אולי כדאי שתיקח לך חבילת אירוח זולה בחו”ל ותדלג על העניין של שרת בבית.
  • כדאי תמיד להשתמש בדחיסה. אם אתה מפתח את האתר שלך, כדאי לבנות או להשתמש במגנוני Cache או להשתמש בדחיסה (כל הדפדפנים המודרניים תומכים בכך כיום), כך רוחב הפס שיצטרך האתר שלך יופחת משמעותית בהשוואה לגלישה באתר ללא Cache וללא דחיסה.

בהצלחה

מדריך: אתרים קטנים וחסכון כספי ניכר (חלק 1 מתוך 2)

פורסם בתאריך על ידי

בימים טרופים אלו, כאשר צו השעה הוא כמה שפחות בזבוז (ויש שיאמרו: כמה שיותר לחסוך), אפשר וניתן לחסוך כספים כשזה מגיע לאחסון אתרים. אנשים רבים יש ברשותם אתרים כמו בלוגים, אלבומים, וכו' אשר מאוחסנים אצל ספק מאן דהוא והם משלמים מדי חודש עשרות או מאות שקלים רק בשביל שהאתר ישב אצל אותו ספק, ועוד לא הגענו לענייני תחזוקה של האתר, וכאן ניתן לחסוך, והרבה.

איך? די פשוט: כל מה שצריך הוא מחשב ישן (גם מחשב בן 5 שנים פלוס יספיק), דיסק קשיח נקי, וחיבור אינטרנט ADSL או כבלים, וחבילת חיבוריות ממוצעת פלוס (4-5 מגה מספיקה בהחלט. חבילה כזו נכון להיום שכוללת מחיר תשתית + ספק אצל נטויז'ן לדוגמא, עולה 120 שקלים כפי שניתן לראות כאן).

כעקרון, הקו שאתם שוכרים מחברת הכבלים או בזק, הוא מיועד לשימושכם האישי לגלישה, צפיה בסרטים, הורדת תוכן ועוד, אך אם אינכם "טוחנים" את הקו עם אימיול/ביטורנט 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, אז הקו שלכם פשוט איננו מנוצל כמעט (בגלל זה קו כזה יכול להספיק לחיבור WIFI למסעדה כולל כל הגולשים בה, לדוגמא), מה שמשאיר רוחב פס שרוב הזמן איננו מנוצל ושאתם כבר משלמים עליו.

אז איך "מארחים" בבית את האתרים הקטנים שלכם? די פשוט ואין צורך כמעט בשום תשלום. אעבור על הצעדים שצריך:

  1. בשלב ראשון, כדאי לרכוש שם מתחם, או מה שמוכר בשפה המקצועית כ-Domain, לדוגמא: benhamo.org כאן בבלוג שלי זה המתחם שאני רכשתי וזה בעצם הכתובת שלי שאנשים מקישים על מנת להגיע לאתר שלי. שמות מתחם יכולים לעלות בין דולרים בודדים למיליוני דולרים, תלוי בשם המתחם, האם הוא תפוס, פופולריות וכו'. מכיוון שבמקרה שלנו אנו לא מעוניינים להשקיע רבות, באתר זה לדוגמא, תוכלו לרכוש שם מתחם המסתיים ב-info. (לדוגמא: myhome.info) במחיר מצחיק של 2 דולר לשנה (לשנתיים זה עולה יותר, 5 דולר, אבל זה שווה את ההשקעה). ישנם אלפי אתרים שמוכרים ורושמים שמות מתחם, הכל תלוי איזה שם ואיזה סיומת (com. או info. או org. וכו') אתם מעוניינים. המלצתי האישית הם הסיומת INFO כי הם הכי זולים. שימו לב: אתרים רבים מנסים להכניס בתהליך הקניה גם חבילות אחסון, מייל ושאר מרעין בישין. סרבו וסמנו אך ורק את העניין שאתם מעוניינים לרכוש שם מתחם בלבד.
    בשלב הרכישה תצטרכו למלא את פרטיכם האמיתיים ופרטי כרטיס אשראי. ודאו שהאתר מוצפן, במיוחד בדף שבו תכניסו את פרטי כרטיס האשראי שלכם. לאחר הרכישה תקבלו לדואר האלקטרוני שלכם לפחות הודעה או 2 המאשרים את הרכישה וגם פרטים איך להיכנס לאתר ולעדכן פרטים לגבי שם המתחם שלכם. שמרו את המייל הזה, אנחנו נצטרך אותו תיכף.
  2. לאחר שרכשתם שם מתחם, צריך מישהו שינהל לכם את המתחם, שיצביע ויראה לעולם היכן בעצם נמצא האתר שלכם ועוד הגדרות נוספות. אותו "מישהו" נקרא בדרך כלל "שרות שמות", או בשם המקצועי: Name Service. האתר שרכשתם ממנו את שם המתחם יש ברשותו שרתי Name Service אך אצל רובם עדכון שרתי השמות כרוך בתשלום נוסף, לא ניתן לעדכן דינמית מתוך המחשב שלכם דרך תוכנות צד ג' ושאר מגבלות אחרות. זה בסדר, יש שרות חינמי מצוין שנקרא ZoneEdit. היכנסו אליו והירשמו. לאחר תהליך ההרשמה יש ליצור Zone חדש. Zone הוא בעצם שם המתחם שרכשתם שעליו נעשה פעולה מצומצמת כדי לכוון את הדברים כך שכמישהו יקיש את שם המתחם שרכשנו, הוא יגיע אל האתר שלנו שיושב פיזית בבית שלנו.

בפוסט הבא (חלק שני) אנו נלמד (בקצרה) מה צריך לעשות עם המחשב הישן מבחינת התקנת Linux ומה צריך לעשות כדי שאחרים יוכלו לגלוש אלינו. החלק הבא מצריך ידע מסוים ב-Linux כדי להגדיר דברים. במהלך הפוסט ינתנו לינקים המסבירים את הצעדים בהרחבה. כדי לבצע את הצעדים, כדאי להצטייד במחשב הישן עם חיבור למסך, מקלדת ועכבר, ותקליטור הפצת Linux לפי בחירתך. אני אשתמש ב-Fedora 11 להדגים, הפצות כמו אובונטו הינן קלות יותר להתקנה וההגדרות הן פחות או יותר זהות. מומלץ שיהיה במחשב הישן לפחות 256 מגה זכרון (אם אפשר יותר, מה טוב) ודיסק קשיח מינימום 40 ג'יגה (שוב, כמה שיותר, יותר טוב) שיותקנו בתוך המחשב.

קטעים עם וואלה וידאו

פורסם בתאריך על ידי

רציתי לצפות בקליפ וידאו על דודו טופז…

דפדפן תומך יש? יש
רוחב פס יש? כן, 5 מגה, פנוי מהכל. שום תוכנה לא רצה ברקע ש”שואבת” את הקו, שום מחשב לא מחובר לרשת (ניתקתי הכל רק כדי לנסות) ואין שום חיבוריות מבחוץ.

ואז אני בא לצפות ומקבל את ההודעה המעניינת הבאה..

bandwidth

מעניין.. אולי באמת משהו דפוק בחיבור שלי? לא יכול להיות שיהיה לי חיבור כזה איטי לשרת וידאו בארץ…

אז החלטתי לעשות משהו פשוט: הבה נבדוק את הפרסומות של Apple ב-HD, האם החיבור שלי מספיק מהיר לוידאו שם (שהוא הרבה יותר איכותי)? צפיתי במספר פרסומות (אוהב את הפרסומות שלהם, מודה באשמה) והפלא ופלא: הפרסומת עולה מיידית, שום איטיות, שום Bufferring, פשוט עובד..

אז הבעיה לא אצלי, ולא אצל הספק שלי (נטויז’ן)..

וברצינות: אולי הגיע הזמן שבוואלה יתחילו לשים לב מה קורה לשרתים שלהם מבחינת תקשורת? אם אדם עם חיבור 5 מגה לא יכול לראות וידאו קליפ אחד מבלי לקבל את ההודעה המעצבנת הזו, משהו בוואלה דפוק!

על הזין של “בזק”

פורסם בתאריך על ידי

image

הבוקר קמתי למצוא עובדה חדשה ש”בזק” קבעה: ניתוק קו יזום גם מבלי להודיע ללקוח מראש וגם כשאין לך חוב, ומעשה שהיה כך היה.

אנשים שעובדים בהיי-טק מכירים את הסיטואציה: אתה נמצא הרבה מאוד שעות בעבודה, לעיתים אתה צריך לנסוע ללקוחות או להשתתף בישיבות שנמשכות שעות ארוכות ולא תמיד שמים לב לחשבונות שמגיעים, במיוחד אם אותם אנשים רווקים. זה לא שאין כסף לשלם, כמו העניין שלפעמים שוכחים לשלם, ואז מגיעים התראות ומיד משלמים את החשבון.

אבל מה קורה שהמחשב של “בזק” מחליט ששלחו לך מבחינה היסטורית X התראות? (X אינו ידוע) למרות ששילמת את חשבונות ואינך מנוי על הוראת קבע או שלא נתת להם לצמיתות את מס’ כרטיס האשראי שלך? החברה עושה משהו פשוט: היא מנתקת לך את הקו גם אם אינך חייב להם שקל! 

עניין הוראת הקבע או מסירת פרטי כרטיס אשראי לצמיתות, במיוחד לחברת “בזק” הוא דבר מאוד בעייתי. אישית קרו לי לא מעט מקרים שבהם בזק טעו בחיובים והוסיפו שרותים שמעולם לא ביקשתי, או חיובים שגויים לגבי ה-ADSL שלי. בהוראת קבע או בתשלום עם כרטיס אשראי החיוב יורד אוטומטית ואם לא בדקת סעיפים וישנה טעות, אכלת אותה, ולך תרדוף אחרי בזק עם נציגי שרות שלעיתים שיחה איתם משולה לשיחה עם החתולה שלי. נפלה טעות ואתה מעוניין בכספך בחזרה? הצחקת אותם! אתה תקבל איזה “זיכוי” אי שם בעתיד בחשבון הבא או בחשבונות הבאים.

הבוקר התברר לי שכנראה המחשב הראשי של “בזק” החליט “לסמן” אותי. נסיון לחיוג לתאם פגישה בקו “בזק” שלי נתן לי את ההודעה שהקו שלי מנותק. זה הפליא אותי מכיוון ששילמתי את חשבונותיי של בזק. חיוג ל”בזק” (הם משאירים לך את האפשרות לחייג אליהם, כמה “נחמד” מצידם) ושיחה עם נציגי שרות הלקוחות הבהירה תמונה הזויה לחלוטין: “בזק” לא מוכנה להחזיר את הקו עד שאחתים הוראת קבע או אתן להם כרטיס אשראי, בהתחשב בכך שב-3 שנים האחרונות הם ניתקו לי את הקו 4 פעמים.

האם מישהו מ”בזק” חשב על העניין של לשלוח מכתב המתריע על כך ש”בזק” מעוניינת בהוראת קבע או בכרטיס אשראי? לא. האם נציגי השרות הודיעו לי בזמן תשלום החשבונות על החובה לחתום על הוראת קבע או מתן מס’ כרטיס אשראי לצמיתות? גם לא. “בזק” מצפים ממך להיות בעצם קורא מחשבות שהם. מה, לא ידעת שאתה חייב לתת להם אמצעי תשלום קבוע מבלי שיידעו אותך? בעיה שלך. אין קו וזהו!

לאחר דין ודברים עם נציגי שימור לקוחות, החלטתי לעשות את הפתרון הפשוט ביותר: אקח לי קו ADSL “ערום” (NAKED) ללא שיחות. את שיחות הטלפון שלי אבצע ב-Skype או בפתרונות אחרים (למישהו יש המלצות?) לבינתיים. שוק פתרונות החיבור לאינטרנט מחוץ ל”בזק” הולך וגודל, וההצעה של סלקום לדוגמא מתחילה לעניין, גם ההצעה של אורנג’ מתחילה להיות מעניינת אך אינני עובר עדיין מה-ADSL שעד כה הוא די יציב אצלי (חצי שנה בלי ניתוק, בלי עין הרע). “בזק” מבחינתי דפקו לעצמם את השם מבחינת רצינות החברה ומבחינת היחס ללקוח.

איך אמר לי פעם מישהו: מה ראשי התיבות של “בזק”? ב-ביקשת, ק-קיבלת, והאות האמצעית, זה מה שקיבלת.