מחשבות על מק פרו 2013 החדש

new-mac-proלאחר 6 שנים וערימות של תלונות מצד צרכני אפל המקצועיים, מדוע אפל לא מעדכנת את סידרת ה-Mac Pro שלה, אפל אתמול הכריזה (חלקית) על הגירסה החדשה של מק פרו, כפי שאתם יכולים לראות משמאל. מה מחיר? אפל לא אמרה מילה בנידון, אבל הערכות של מומחים לפי המפרט שאפל פירסמה, מדברים על סכומים בסביבות ה-5000 דולר ומעלה.

מבחינת עיצוב, אין מה לאמר – חיצונית המוצר נראה מהמם (ואני ידוע כאחד שלא ממש חובב מוצרי אפל). המהנדסים של אפל בהחלט יודעים להמציא דרכים חדשות לעצב מחשב, לדאוג לקירור של הרכיבים וכו', וגם להיראות כדבר מושך על שולחן המעצב/גרפיקאי/מהנדס.

אז אם הייתי נותן ציון 10 מתוך 10 מבחינת תכנון ועיצוב המק פרו החדש, הייתי נותן הרבה פחות על המחשבה לגבי הלקוח הסופי, זה שיצטרך את המחשב וזה שמחפש בנרות המון כח עיבוד גרפי ו-CPU. כאן, לעניות דעתי, אפל לגמרי פספסו.

מבחינת יציאות, המחשב הנ"ל עשיר ביציאות Thunderbolt-2 החדש. יש לך 6 יציאות וכל יציאה אפשר לשרשר לה 6 ציודים נוספים (אם הציוד מאפשר שרשור, חלק גדול מהדיסקים החיצוניים לדוגמא לא מאפשר זאת עדיין). בנוסף ישנם 3 יציאות USB-3.0, וגם חיבור HDMI ו-2 חיבורי רשת 1 ג'יגהביט.

כל החיבורים האלו אומרים משהו אחד פשוט: אם אתה מתכנן לרכוש את המק פרו, תכין עוד הרבה כסף לקנות ציוד חדש שאותו לא תוכל להעביר מהמק פרו הישן שלך. יש לך מסכי 30 אינטש עם חיבורי DVI-DL בלבד? תצטרך לקנות מתאמים. לא סכום גדול (100$ בחנות אפל באינטרנט). רוצה להעביר דיסקים קשיחים? כרטיסי PCI אקספרס? אולי את הכרטיסים הגרפיים שהשקעת בהם המון? שכח מזה. (במיוחד אם אתה מבצע דגימות סרטים ממצלמות מקצועיות, כאלו שעדיין לא עברו לפורמטים של כרטיסים או מצלמות RED). אפל לא נותנת יותר בשום מוצר את הפתיחות להכניס כרטיסים, כוננים או כל דבר אחר למעט הרחבת זכרון.

המשתמש הממוצע המקצועי שצריך את המק-פרו, צריך המון זכרון והמון דיסקים בתור התחלה. זכרון ניתן להרחיב אבל דיסקים? אפל נותנת פתרון מבוסס פלאש של עד 1 טרה-בייט, וכל עורך מקצועי יכול לאמר לך ש-1 טרה זו בדיחה, במיוחד אם אתה עור תמונות בפורמט RAW או וידאו לא דחוס (או בקושי דחוס), כלומר אותה חברה שתרצה לרכוש מק פרו חדש, תצטרך להוסיף בדרך גם פתרון אחסון מבוסס Thunderbird, זה יכול להיות NAS, וזה יכול להיות פתרון אחר, אבל זה פתרון חיצוני, עוד קופסא שיושבת על השולחן. 

ומה בדבר גרפיקה? אפל לראשונה נותנת במק פרו 2 מעבדים גרפיים של AMD, ה-FirePro וכאן שוב לא ניתן לשדרג. החברה מעוניינת בכרטיסי ה-Quadro החזקים והחדשים של nVidia? נחמד, אבל אי אפשר לדחוף אותם למק פרו החדש. לא ניתן גם לשדרג לגירסה יותר מתקדמת של ה-FirePro וזו נקודה מאוד בעייתית לאלו שכבר עשו השקעה מאוד רצינית בכרטיסי Quadro (הם ממש לא זולים). 

גם מבחינת מעבד מרכזי אפל ביצעה שינוי. בעבר היו לך 2 מעבדי Xeon בכל מק פרו שרכשת. הפעם אפל החליטה לחתוך. מעבד אחד וזהו, ולא – לא ניתן להוסיף מעבד.

מבחינה טכנית, ה-Thunderbolt יודע להעביר PCI דרך הכבלים במהירות של 20 ג'יגהביט (או 40 אם משתמשים בסיבים אופטיים, אבל גירסה אופטית עדיין לא יצאה. חברת Corning תוציא בקרוב כבלים כאלו אך הם עדיין בתהליכי בדיקה של ה-FCC) כך שטכנית ניתן לבנות קופסא עם כמה מקומות לכרטיסי PCI EXPRESS ולדחוף לשם כרטיסים (כמו שיש כיום ל-Sonnet), אבל כיום אין עדיין קופסאות שתומכות ב-PCI EXPRESS 3.0, כך שיקח זמן עד שיצא פתרון כזה, וגם אז – הוא לא יהיה זול.

עם המק פרו החדש של אפל, מגיע ויכוח שסביר להניח שיקרה בחברות שהעובדים ידרשו מחשב כזה. העובדים יבקשו, ואנשי ה-IT יצטרכו לחשוב היטב אם לרכוש או לא. עם המק-בוק למיניהם ההחלטה קלה: מה הצרכים של העובד/מנהל, ואז מחליטים אם ללכת על AIR או על המק-בוק PRO. עם המק פרו לעומת זאת, יהיו הוצאות נלוות גדולות וגם החלטה מה לעשות עם פתרונות שרצים כרגע על המק פרו הישנים ולא ירוצו על המק פרו החדש (כרטיסי מסך, כרטיסי PCI אקספרס, מערכי RAID, דיסקים מכניים/SSD וכו').

מק פרו החדש, כפי שכתבתי בהתחלה, עדיין לא יצא והוא יצא כנראה לקראת ספטמבר/אוקטובר (והוא ייוצר ברובו בארה"ב, אגב) ואני די בטוח שהוא ימכר בכמויות נאות, אבל לא בקלות והקונים יצטרכו לחשוב היטב על ההשקעה הגבוהה. בעבר היית יכול לרכוש כרטיס או דיסק, לדחוף ולסגור עניין, היום אתה צריך כבר להשקיע בעוד לא מעט קופסאות.

גאווה 2013

pride-2013החל ממחר (ובמהלך סופ"ש) יתקיימו אירועי גאווה 2013 במקומות שונים בארץ, ורציתי לנצל הזדמנות זו לדבר קצת על גאווה, גאים, התקדמות ונסיגה בישראל.

בין אם אני סטרייט, גיי, בי-סקסואל, טרנסקסואל או אפילו א-מיני, דבר זה לא אמור לשנות לאיש מאומה זולתי. אותו הדבר בדיוק לגביך, קורא יקר. אחרי הכל, אדם תרבותי ופתוח צריך לדעת לקבל שאנשים שונים הם בעלי משיכה שיכולה להיות כמותו ויכולה להיות אחרת.

בישראל יש מצב מעניין: אם אדם לדוגמא הוא גיי והוא גר באחת מהערים הגדולות, עניין ה-Gay כמעט ולא רלוונטי מכל מיני בחינות (כמו השכרת דירה, מציאת בן זוג, מציאת שותף לדירה ועוד). גם אם תכיר בן זוג ותרצו לגור ביחד, תוכל למצוא דירה בעיר הגדולה כמעט ללא בעיה בהקשר למיניות שלך ולמה הינך נמשך. גם מבחינת מקומות עבודה, ברוב המקרים הנטיה המינית שלך לא תעניין את המעביד וברוב המקרים לא ידחו אותך בגלל נטיותיך.

מחוץ לערים הגדולות המצב פחות טוב. ככל שבאותה עיר יש יותר אוכלוסיה דתית/מסורתית, הסבלנות וההבנה כלפי מי שאינו סטרייט יורדת, ומהרגע שנודע לאנשים שאדם X הוא גיי או בחורה Y היא לסבית, ההתנכלויות מתחילות. את השנאה/תועבה כלפי כל מי שאינו סטרייט, מקבל אותו קהל מסורתי/דתי (לא כולם, אך חלקם הגדול) מהתורה, בכל מה שדובר על משכב זכר (כמובן שמי שכתב את התורה מראה בורות בזואולוגיה, והעובדות הפשוטות שבעלי חיים שונים, החל מציפורים, קופים, כלבים, דולפינים ועוד, גם אצלם קיים מצב לחלק מהם שהם "גייז" – מתחמקת מעיני הכותב, כמו העובדה שגבר מתאהב בגבר אחר או נמשך מינית אליו הם דברים שלא רלוונטיים ל"יתגבר על יצרו" [הפתרון המוצע ע"י חז"ל]). זו אגב הסיבה שתל אביב היא העיר עם הכי הרבה גאים/לסביות/טרנסקסואליות בארץ – הצעירים הללו פשוט בורחים מהערים שהם גרים שם למרכז.

מבחינת יחסים בין המדינה לאזרח, גם כאן המדינה לא התקדמה רבות, ולמען האמת, היתה נסיגה שקרתה רק לפני מספר חודשים, כאשר מפלגת "יש עתיד" שפרסמה במצע שלה שהיא תפעל להכרה רשמית בנישואים חד מיניים ונישואים אזרחיים – ביצעה נסיגה טוטאלית והדבר כלל לא מוזכר בהסכמים הקואליציוניים, וכשיש מפלגה גדולה כמו "הבית היהודי", אותה מפלגה לא תאפשר שום פשרה או חקיקה שתעזור לאותם זוגות, וכך שוב "יש עתיד" עבדו על הציבור שהצביע עבורם בגלל נושאים אלו.

מבחינת אימוץ ילדים, היתה בשנה האחרונה התקדמות מסויימת, כאשר בית המשפט העליון קבע כי הורים גאים (הומואים או לסביות) שאימצו ילדים בחו"ל ויש להם את כל המסמכים המאשרים זאת, יוכלו להירשם כהורים מאמצים בישראל על כל המשתמע מכך. יחד עם זאת, עדיין הבעיה קיימת בארץ כאשר זוג חד מיני רוצה לאמץ ילדים מישראל, המדינה לא מאפשרת זאת (שוב, עקב סיבות תיאולוגיות עם נסיבות של "חשש לילד שיגדל ללא אבא ואמא רגילים", וזאת למרות שמחקרים רבים מראים חד משמעית שילדים שגדלו להורים חד מיניים התפתחו בדיוק כמו אצל הורים הטרוסקסואליים).

מבחינת פונדקאות, המצב נהיה יותר גרוע ולא רק בארץ. מדינות "פופולריות" לפונדקאות כמו הודו, אסרו פונדקאות להורים הומואים. מבחינת החוק בישראל, שוב הדת היהודית משפיעה על החוק והוא מתיר פונדקאות אך ורק לזוגות סטרייטים, ובישראל ישנו גם החשש (הארכאי) שהילד יהיה "ממזר" (דבר שלא מוכר בשום מקום מודרני יותר, אגב). עוד פרטים על פונדקאות הומו לסבית ניתן למצוא בערך הנ"ל בוויקיפדיה.

בסיכומו של דבר, מצב ההומואים ולסביות בכל הקשור לסוגיות אזרחיות וחוקיות השתפר מעט בהשוואה לשנה שנתיים אחורה, אך עדיין הדרך ארוכה. מדינת ישראל היא מדינה שמנסה "ללכת עם ולהרגיש בלי", והמדינה נותנת לפסיקות והלכות דתיות לקבוע איסורים ארכאיים על סיטואציות שקיימות כיום, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מלוגיקה פשוטה. כך לדוגמא, המדינה מונעת אימוץ של ילדים מקומיים להורים חד מיניים וזאת למרות שהורים חד מיניים בד"כ מרוויחים יותר ויכולים לתת יותר לילד מאומץ ובכך לאפשר לילד המאומץ הזדמנות הרבה יותר משמעותית להצליח. תירוצים של "טראומות" הן לא יותר מאשר תירוצים טפשיים – מה קורה לילד שהוריו הסטרייטים אינם מדברים אחד עם השני, רבים או שהאב מרביץ לאם או לילדים או גם וגם?

הדרך היחידה להתקדם בכל הנושאים הנ"ל תהיה כרוכה בבית המשפט, וספציפית בית המשפט העליון. כל ממשלה שתקום תכלול בקואליציה שלה מפלגה דתית כלשהי ואותה מפלגה תמיד תאיים לפרוש אם יהיו רפורמות בנושאים הנ"ל, זו הסיבה ש-61 שנה המדינה קיימת ועדיין אינני יכול להכיר מישהי ולהתחתן איתה חתונה אזרחית פה בישראל ושמשרד הפנים יכיר בכך, ובוודאי שלא חתונות חד מיניות. 

ולכן אני מעוניין לאחל לחבריי ההומואים, לסביות, בי-סקסואליים, טרנסקסואליים – חג גאווה שמח, מי יתן והמדינה תתחיל להתעשת ותתחיל להקשיב לקול ההגיון ותקל על חייהם של הלהטב"ים.