סקירה: Nook Color

nook-color-02בשעה טובה החלטתי גם אני להצטרף לגל משתמשי הטאבלט. חיפשתי בשבועות האחרונים איזה טאבלט לרכוש, לאו דווקא מתוך מטרה של שימוש ישיר במה שהיצרן נותן אלא כמכשיר ל-Hacking ברמה כזו או אחרת. לאחר שחיפשתי זמן רב משהו זול (יחסית) ועם מפרט טכני לא רע, מצאתי שה-Nook מתאים לי והזמנתי אותו.

(הערה קטנה לקוראים שאינם מתמצאים במושגים: Hacking, בניגוד לשמועה הרווחת, אינו מושג שבמקור מדבר על פריצה לשרתים, בנקים ודברים כאלו, אלא “לפרוץ” לציוד משלך או של אחרים [ברשות כמובן] על מנת להוציא יותר מאותו ציוד).

קיבלתי אותו הבוקר והתחלתי לשחק איתו, ולהלן הממצאים:

אם לא ראיתם את הטאבלט במציאות, אז אפשר לבשר לכם שהוא קטן. כמה קטן? כמו הגלאקסי TAB של סמסונג. המכשיר עצמו מעוצב בצורה נאה עם פלסטיק שנראה כמו גומי בכל החלק האחורי ומסביב למסך. המסך עצמו הוא מסך בהחלט מעולה ברזולוציה של 1024X600 והוא מסך מסוג IPS, כמו שיש במתחרה הגדול שלו, ה-IPAD.

מבחינת כפתורים, אין הרבה: כפתור הדלקה, 2 כפתורי ווליום, וכפתור פיזי של Home בצורת האות n. יש כניסה לאוזניות וכניסת כרטיס מיקרו SD שנמצאת בחלק האחורי שמכוסה ע”י פלסטיק ומחוזק ע”י 2 “גומיות”, היכן שישנה מעין “אוזן” חלולה (מה שרואים בתמונה כאן למטה משמאל). בתחתית המכשיר נמצאת כניסת מיקרו USB (לי נראה שהחיבור קנייני. ניסיתי לחבר את הכבל הזה לנוקיה E72, הוא לא נכנס). נקודה חמודה: בכבל החיבור שלו למחשב ישנו LED המסמן סטטוס כמו טעינה (נדלק בצבע צהוב) או טעון (ירוק). הכפתורים הסטנדרטיים של אנדרואים (אחורה, חיפוש, תפריט) אינם נמצאים למעט מקש ה-Home, ואפשר “לעקוף” זאת בכך שמתקינים תוכנת Soft keys שנותנת עיגול קטן שכשלוחצים עליו, מקבלים את התפריט של הרביעיה.

ה-Nook Color מבחינת “ברזל” הוא מכשיר שלא כל כך מרשים: מעבד 800 מגהרץ, עם 512 מגה זכרון RAM וזכרון פלאש פנימי של 8 ג’יגהבייט והוא מצוייד במעבד גרפי חלש של PowerVR SGX530. מי שמתכנן להשתמש בטאבלט הזה כמפלצת מדיה לצפיה בתוכן HD בפורמטים כמו DIVX כמו MKV הפופולריים, כדאי שירד מהעץ: ניסיתי לנגן פרק מסידרה שהיה מקודד עם XVID באיכות סטנדרטית (מהקבצים בגודל 350 מגהבייט) והמכשיר העיף פריימים מכאן ועד הודעה חדשה. יש לו תמיכה טבעית ב-Codecs מסויימים ועל כך (כמו שאר המפרט) תוכלו לקרוא בהרחבה כאן.

מבחינת חיבוריות לעולם: למכשיר אין Bluetooth (כלומר יש אבל הוא מבוטל בגלל דרייברים.. אמרתי שלקחתי את המכשיר הזה לשם Hacking?), והוא תומך ב-WIFI בסטנדרטים B/G/N. אין לו מקום ל-SIM ואין לו חיבור סלולרי כלשהו.

הסוללה של המכשיר עובדת יפה: B&N מצהירים על 8 שעות עבודה (עם WIFI מכובה), הגעתי בערך ל-5 שעות עם WIFI. מכובד.

תוכנה: אפשר לאמר שהמכשיר הזה “מבוסס אנדרואיד” ולא “מכשיר אנדרואיד”. מה ההבדל? מכשיר אנדרואיד נותן לך את כל (או רוב) הפונקציות של אנדרואיד ואולי “שכבה ידידותית” מעליה כמו ה-Touchwiz של סמסונג או Sense של HTC. במקרה של Nook Color היצרן לקח את המינימום שבמינימום של אנדרואיד ושיכתב את הכל בצורה קניינית מלמעלה עד למטה. אין מסכי Setting סטנדרטיים, ה-Launcher קנייני וגרוע (הוא לא יודע להתעדכן אם התקנת תוכנה חדשה אלא אם תפעיל את המכשיר מחדש), וכמות האפליקציות שמגיעות עם המכשיר היא מאוד קטנה: תוכנת קריאת ספרים, תוכנת רכישת ספרים, דפדפן, משחק שח, סודוקו, גלריית תמונות, מייל וזהו בערך. אין אפשרות להתקין שום תוכנה נוספת.

ה-Nook Color עצמו מציג את הספרים בצורה לא רעה ויזואלית, אבל חסרים לקורא פונקציות רבות, כך שבהשוואה מול Kindle, ה-Kindle עוקף בקלילות רבה. גם מגוון הספרים לא כזה מרשים (ניסיתי לחפש מספר ספרים על לינוקס, PHP, וספרות פנטזיה כמו הארי פוטר. את רוב הדברים לא מצאתי). ישנה אפשרות “להציץ” בספר לפני רכישה, אבל אז תקבל את ה-10 עמודים הראשונים ותו לא. כמו שאמרתי – ה-Kindle מנצח כאן בגדול.

מבחינת Hacking: מדובר במכשיר עם אנדרואיד 2.1 עם כל הצרות והמגבלות שלו. החבר’ה ב-XDA-Developers מאוד אהבו את המכשיר וממצב שהגיעו תוך יומיים מהיציאה שלו ל-Root הגיעו למצב שאינך צריך לדעת מאומה בשביל לפרוץ לחלוטין את המכשיר: כל מה שעליך לעשות הוא לקחת קורא כרטיסים, כרטיס מיקרו SD, להתקין עליו אימג’ שנקרא Auto Nooter, להכניס את הכרטיס מיקרו SD ל-Nook Color, להפעיל אותו מחדש, להמתין בערך דקה (לא רואים כלום על המסך באותו זמן), ולאחר מכן תקבל מסך Greeting שונה עם מספר אפליקציות נוספות ובראשן ה-Market, יוטיוב, מצב Super User, ו-Busybox, יומן, מחשב כיס, ג’ימייל, מולטי טאצ’ באפליקציות מסויימות (אם כי לא בדפדפן), ועוד תופינים שאפשר לראות כאן, כלומר כל התהליך יקח בערך 5 דקות ובסופו של דבר ה-Nook Color נהפך למכשיר אנדרואיד מהשורה.

המכשיר (לאחר פריצה) תומך כמובן ב-ADB, מה שאומר שניתן לחבר את המכשיר ולהתחיל לתת לו פקודות ישירות כמו push ו-pull להעתקת קבצים מ/אל ה-Nook Color, אפשר לעשות reboot ועוד הרבה דברים שתוכנת ADB המעולה נותנת. אגב, כשאני מסתכל על ADB עם הטאבלט, אני יכול בהחלט לדמיין מצב שיכול להתאים לחברות בו ניתן לתת טאבלטים לאנשי שטח עם אפליקציות מסויימות: ה-ADB “זועק” לשימוש בסקריפטים להתקנה והסרה של דברים תוך “דחיפה” של הגדרות בקבצי XML. המכשיר הזה ספציפית יכול להתאים מכיוון שהוא מצליח “לסחוב” יום עבודה סטנדרטי עם הסוללה המובנית שלו.

עברית: כאן אפשר לאמר שדי נתקעתי.. את קבצי הפונטים בעברית שיש ברשת לאנדרואיד התקנתי (adb push, איזה נחמד!), אבל כשזה מגיע למקלדת עברית.. פה מתחילות הבעיות: מסתבר שיש ב-Nook Color קובץ שנקרא LatinIME.apk והגדרות המקלדת מתייחסות אליו. בשביל לשנות, צריך להעיף את הקובץ מתוך מחיצת system/app/ ולהחליף בקובץ עם השפה שלך, רק מה, לא מצאתי שום hebrew.apk להכניס במערכת ולשנות לו שם ל-LatinIME.apk. אין את האפשרות הסטנדרטית ללכת ל-Locale and Keyboard כי התפריטים הסטנדרטיים פשוט לא קיימים. ניסיתי להתקין את המקלדות של BetterKeyboard ושל Anysoft (כן, כולל התוספים של העברית), אך לצערי זה בינתיים לא מרשים את ה-Nook Color שלי שמסרב להיכנע, רק שהוא שוכח שאני טיפוס יותר עקשן. אם יש למישהו טיפים – אשמח לשמוע.

משהו חיובי מאוד שאפשר לאמר על Barnes & Noble, זה שהם בהחלט מקשיבים לקהילה: ואנדרואיד 2.2 (Froyo) יצא בינואר ל-Nook Color, כך שבעיות רבות (ובכללן העברית) יפתרו והטאבלט יקבל תאוצה בביצועים, כך שאלו חדשות בהחלט טובות.

לסיכום: האם הייתי ממליץ את המכשיר לכולם? לא. למי שמחפש לו טאבלט מולטימדיה חזק, הייתי ממליץ לחכות לטאבלטים כמו ה-XOOM של מוטורולה שיצא לשוק בסביבות מרץ-אפריל כשבתוכו מעבד עצבני וצ’יפ גרפי מאוד חזק (Tegra-2 של nVidia) עם אנדרואיד 3.0 (שיצא כנראה בחודש מרץ הקרוב) ולשאר המתחרים (אייסר, סמסונג שבונים גם דברים מאוד חזקים שיוצגו ב-CES הקרוב, וכמובן LG ו-Sony שהחליטו לאחרונה לאמץ בחום את אנדרואיד לכל מכשיר אפשרי. הנה טיפ קטן לאלו ששוקלים ללמוד פיתוח: JAVA JAVA JAVA ושוב JAVA). לעומת זאת, אם מחפשים מכשיר עם מסך מעולה, קל (יחסית) במשקל, סוללה טובה, עם WIFI למטרות שימוש כמו גלישה, SSH (כן, עכשיו אפשר להצדיק רכישת טאבלט על חשבון החברה: בוס, צריך קונסולת SSH בשביל לתחזק את השרתים כשאתה לא בעבודה Smile) והוא מעולה למטרות Hacking וגם זול (249$) וגם כמכונת לינוקס מזדמנת – אז Nook Color מצוין בשביל זה.

טאבלט ששווה לרכוש

image

תכירו את ה-E-Reader של B&N, שנקרא "Nook Color". הקורא החדש הוא עם מסך LCD בגודל 7 אינטש, רזולוציה של 1024X600, ומריץ אנדרואיד 2.1 עם תוכנה קניינית משלו להצגת טקסטים, תמונות וכו'.

בתור מכשיר לקריאת ספרים דיגיטליים הוא די טוב, וסקירות עליו ציינו זאת.

אך הסיבה שאני כותב לגביו, היא לאו דווקא בזכות התכונה שלו להציג טקסטים ותמונות, אלא בגלל משהו אחר.

בפורום XDA Developers ישנו שרשור שהחל בשאלה פשוטה, האם למישהו יש מידע לגבי המכשיר הנ"ל. השאלה התמימה הזו גררה אחריה שיחה שרבים הצטרפו אליה, והשיחה הפכה למעניינת: כמה אנשים רכשו את המכשיר, אחד מהם התחיל לפתוח אותו ולצלם את קרביו וכך כשעוקבים אחרי השרשור (שכרגע מגיע ל-69 עמודים!), רואים איך קבוצת אנשים בלתי קשורה מפצחת את המכשיר ומאפשרת הרצה מלאה של אנדרואיד 2.1 כולל אפליקציות, משחקים וכו'.

במילים אחרות: יש לנו כאן טאבלט 7 אינטש עם מעבד 800 מגהרץ, חצי ג'יגה זכרון ו-8 ג'יגה מקום אחסון במחיר מצחיק של 249 דולר, שצריך רק לפרוץ אותו לפי ההוראות בפורום, ויש לך טאבלט מלא!

לטאבלט הזה אין מצלמה, אין חיבור דור 3 או מקום ל-SIM, אבל מכשיר כזה יכול אחרי הפריצה להריץ אפליקציות אנדרואיד ולעשות כל דבר אחר שאפשר לעשות עם טאבלט זהה, רק בפחות ממחצית המחיר של המתחרה הידוע Galaxy Tab.

לעניות דעתי, כל מי שחושק ב-Tablet עם אנדרואיד (ולינוקס כמובן) צריך להזמין לעצמו מכשיר כזה (בינתיים נמכר רק בארה"ב). אישית חשבתי להזמין מ-B&N אבל הם לא נותנים להזמין את זה לישראל. מי מכיר שיטה איך לעקוף זאת?