שני דברים על סדר היום לגבי פיירפוקס

image.pngאישית, אני כאדם שמשתמש המון בלינוקס כדסקטופ וגולש לא מעט דרך המובייל, אני משתמש לעיתים בפיירפוקס, מכיוון שיש לו יתרון עצום על כרום – יש תמיכה מובנית בתוספים (Plugins) ואני חייב לציין שהוא עובד בכלל לא רע, גם על מכשירים שאינם מהקצה העליון.

אבל השבוע חטפתי עצבים משני דברים הקשורים לפיירפוקס ורציתי לשתף אתכם, קוראים יקרים, באותם נושאים. הראשון הוא החלטות "פוליטיות" תמוהות של כותבי Firefox והשני קשור לעיתונות טכנולוגית שלפעמים פשוט לא מבינה דברים.

אתחיל בהחלטה "פוליטית". אישית אני מתנדב בייעוץ טכני לקבוצת סטודנטים גרמניים שמעוניינים להוציא עיתון דיגיטלי רבעוני, ומכיוון שמדובר בחלקים לא מעטים הקשורים לאמנות טכנולוגית, יש חשיבות לצבעים ולאיכות ה"דפים" (בניגוד לעיתונים דיגיטליים רבים שבהם כבר ב-ZOOM הראשון או השני אתה נתקל בפיקסליזציה קשה). אותם סטודנטים שמרו ב-JPG באיכות גבוהה את התמונות וכתוצאה מכך כל עיתון שקל בערך 100 מגה, שזה המון אם מעוניינים להוריד את העיתון דרך תקשורת סלולרית או תקשורת מזדמנת (כמו WIFI במקום ציבורי), לפיכך התבקשתי לסייע.

אחרי שיטות קצר וקריאת כמה פוסטים של אחרים, החלטתי לנסות להשתמש בפורמט התמונות של גוגל, ה-WebP. הפורמט שנבנה ב-4 שנים האחרונות מציג תוצאות מאוד מרשימות בהשווה ל-JPG ו-PNG, עם חסכון שנע בין 40-70% (ולעיתים יותר, במיוחד בתמונות קטנות כמו אייקונים וכו'). לקחתי את קבצי ה-PNG והמרתי ל-WebP. ירד ב-60%. לפנות בוקר ניסיתי עם סטודנט אחר שאשף בכל הקשור לסקריפטים של פוטושופ להמיר ישירות מ-PSD ל-WebP והדחיסה היתה יותר מרשימה – 72%.

בדקתי את העיתון דרך כרום – וזה נראה פשוט מעולה, גם כשעושים ZOOM ברמה הראשונה והשניה. הסטודנטים מאוד התלהבו מהחסכון (הגענו לפחות מ-25 מגהבייט לעיתון), ואז ניסיתי את זה על פיירפוקס, רק כדי לגלות את ה"פוליטיקה" המאוד מכוערת של מתכנתי פיירפוקס.

קצת רקע על קוד פתוח ופוליטיקה: ישנם לא מעט פרוייקטים בקוד פתוח שמתנהלים בצורה גרועה בגלל החלטות פוליטיות או החלטות מוזרות שקבוצה מסויימת מכתיבה על התפתחות הפרויקט. קחו את GNOME-3 לדוגמא – המעצבים החליטו שיותר לא תהיה אפשרות לזרוק על הדסקטופ קיצורי דרך. (ולפני שיקטלו אותי, גם ב-KDE יש שטויות – שימו אייקונים על הדסקטופ, עכשיו נסו להזיז אותם…). יש מקרים יותר גרועים של פוליטיקה כמובן, כמו כל עניין GNOME מול KDE, אבל לא ניכנס לזה (בפעם ה-2349824) שוב.

פורמט ה-WebP נבנה ע"י גוגל (ליתר דיוק ע"י On2 שניקנו ע"י גוגל) כדי לפתור בעיות שיש עם PNG ועם JPG. הבעיות מבחינת PNG ו-JPG הם גודלי הקבצים והבעיות ספציפית עם JPG זה שהדחיסה שלו גרועה, אין אפשרות לתמונה עם שקיפות (transparency), ובכלל פורמט JPG די ישן. גוגל החלו להוציא את WebP שהיה בהתחלה טוב רק לקבצים קטנים עד בינוניים והראה שיפור ענק בדחיסה אך יחד עם זאת האיכות נשמרה בצורה מעולה. ככל שהפורמט השתפר במהלך הזמן, חברות כמו Facebook וספקי CDN החלו לשים לב יותר לפורמט הזה שמאפשר דחיסה מאסיבית אך עם שמירה על איכות – ואימצו אותו בחום. כיום ספקים רבים (וגם Facebook) שומרים תמונות ב-WebP וממירים לפי הצורך בהתאם לדפדפן.

בחזרה לפיירפוקס: לדפדפן הנחמד הזה כיום לאחר 4 שנים מאז ש-WebP יצא – עדיין אין תמיכה לפורמט. מישהו היה עצלן מדי לכתוב את הקוד? לפי באג 600919 (שניתן לראות כאן מהערה 26) מישהו כבר תרם קוד. גם הסטארט אפ הישראלי Everything.me (תודה לשי אלקין מאותו סטארט-אפ) תרם קוד לפיירפוקס לתמיכה ב-WebP אך המהנדסים במוזילה החליטו שלא להכניס את הקוד מסיבות שונות. בהתחלה טענו שזה צעיר מדי והפורמט עדיין לא גמור, אחר כך עברו לסיבות אחרות והבאג הזה נסגר ונפתח מחדש כ-856375. דיונים, שוב תרומות קוד ו… כלום. נכון להיום, מאי 2014 – כ-4 שנים אחרי ש-WebP לא רק שהתבגר אלא שהוא כבר בשימוש, לפיירפוקס עדיין אין תמיכה ב-WebP מה שמאלץ מפתחים להשתמש בספריה כמו webpjs כדי לגרום לדפדפן להציג תמונה (נעשית המרה on the fly כדי להציג את הפלט) בפורמט WebP.

דפדפנים כמו כרום (כמובן) ו-Opera כבר כוללים את התמיכה. אקספלורר אינו כולל את התמיכה מכיוון שמיקרוסופט השתמשה בפורמט פתוח שהיא בנתה שנקרא JPEG-XR והיא שחררה לפני כשנה ספריה בקוד פתוח (תחת רשיון BSD) לתמיכה ב-JPEG-XR. כיום, חוץ מאקספלורר, אף דפדפן לא תומך בפורמט הנ"ל. האם הוא יותר טוב מ-WebP? לפי מהנדס במוזילה שבדק את הנושא, התשובה החד משמעית היא לא כפי שניתן לראות כאן. פלא שאף דפדפן לא תומך ב-JPEG-XR? למי שמעוניין לדעת, הפורמט הכי טוב לדחיסת תמונה ועדיין לשמור על איכות מעולה הוא מקודד HEVC-MSP שאותו אני בטוח שמוזילה לא יכניסו בקרוב, הואיל והוא "עמוס" בפטנטים.

ההתנהגות הזו של מהנדסי מוזילה חוזרת על עצמה. הפעם הקודמת הבולטת שזה קרה היתה בתמיכה בקידוד וידאו H.264. כל דפדפן תמך בזה חוץ מפיירפוקס. גם הבטחה (שניתנה מאחורי הקלעים) מ-MPEG-LA (הגוף שאחראי על הפטנטים הקשורים לוידאו) למוזילה שהם לא יתבעו אותם לא עזרה, עד שבאוקטובר בשנה שעברה החליטו בפיירפוקס לתמוך ב-H.264, איחור של 4 שנים. אסייג את דברי בנקודה אחת: מוזילה יודעים כשהם רוצים להטמיע קידוד מהר מאוד. מקודד ה-Opus (קידוד אודיו מצוין שכתוב בקוד פתוח שמתאים לשיחות אודיו/וידאו) קיבל תמיכה כבר בגירסה 15.

ומכאן לנקודה השניה שאינני יודע אם היא קשורה רק לעיתונות או למחלקת ההסברה של מוזילה..

עד כה, פיירפוקס נשאר הדפדפן היחידי שעדיין אינו תומך ב-DRM. אפשר בהחלט להבין מדוע לא: זוהי תמיכה בדבר סגור שלא מאפשר שום חופש לגולש. כרום תומכים כבר ממזמן במספר סוגי DRM ואקספלורר "אלוף" בתמיכה ב-1001 סוגי DRM. מוזילה, שחרטה על דיגלה מקסימום חופש וקוד פתוח, לא היו מוכנים להטמיע שום פתרון.

יש רק בעיה אחת עם זה. אתם יודעים, גולשים שרוצים לראות HULU או Netflix או Amazon Prime. כיום כל השרותים הנ"ל משתמשים ב-Flash או Silverlight וכך מוזילה נהנתה מ-2 העולמות (ספציפית במק ו-Windows). היא תמיכה בתוספים האלו שירוצו בתוך Firefox מבלי להוסיף קוד לתמיכה ב-DRM. (בלינוקס עם Firefox אפשר להשתמש ב-Pipelight כדי להשתמש בפלאש גירסה 13.2 ו-Silverlight 5.1 ועוד כמה תוספים שקיימים רק ל-Windows).

העניין הוא שכל אותן חברות וחברות מדיה אחרות, נמאס לתמוך ב-Flash ובמיוחד ב-Silverlight (בכל זאת צריך לתמוך במשתמש שהתוסף פתאום נתקע לו והוא לא רואה סרטים..) וכל החברות כבר רוצות לעבור לוידאו שנתמך ב-HTML5, אבל בשום פנים ואופן הן לא תשתמשנה בכך מבלי שתהיה תמיכת DRM כדי שהמשתמשים לא "יקליטו" את המדיה (לא חשוב שהטורנטים נותנים איכות הרבה יותר גבוהה). גם מיקרוסופט וגם גוגל הכניסו בדפדפנים שלהם את התמיכה בתוסף EME (עליו אפשר לקרוא בהרחבה כאן) כך שיש להם באופן "טבעי" תמיכה ב-DRM.

אבל במוזילה אין והפעם אי אפשר להסתמך על תוסף כמו Flash או Silverlight. אז מה שמוזילה החליטו הוא משהו מעניין: הם הודיעו שהם "כן" תומכים ב-EME, מה שמיד הוביל עיתונות טכנולוגית לפרסם מאמרים כמו זה לדוגמא.

האם זה נכון? רק חלק קטן מזה נכון. כשאתם תורידו גירסה חדשה של Firefox לא יהיה שם DRM בכלל. מה שכן, ברגע שתנסו לנגן תוכן מוגן (בשרותים שמציעים סרטים וכו'), הדפדפן שלכם יפנה אוטומטית ל-Adobe ואתם תתבקשו לאשר התקנת תוסף מיוחד שמוסיף תמיכת DRM לדפדפן שלכם, כך שמבחינת מוזילה, רשמית ופרקטית אין שום קוד בדפדפן עצמו של DRM. כל מה שיש זה קוד להפניה והתקנת תוסף מיוחד. זה הכל. מוזילה עדיין מתנגדים ל-DRM והם הוסיפו את הקוד רק כדי שהמשתמשים לא יחליפו דפדפן בשביל לצפות בסרטים/סדרות האהובים עליהם שמוגנים ב-DRM.

אחזור לנקודת שימוש שלי ב-Firefox: הוא דפדפן טוב, אך הוא מתקדם בצורה מאוד איטית. נכון, יש לו המון תוספים, אך הבעיה היא עדיין ששיטת ה-Plugins שלו ישנה מאוד (NPAPI). כמה ישנה? מאז נטסקייפ 2.0! כרום עבר להשתמש ב-Pepper (מוכר גם כ-PAPPI) לתוספים, מה שמאפשר להכניס אותם בצורה הרבה יותר בטוחה ל-Sandbox כך שאם יש פירצה לדוגמא בתוסף Flash, המקסימום שהוא יכול להזיק זה בתוך אותו TAB שהוא רץ. לא יותר טוב. שוב, מוזילה לא מעוניינים ב-PAPPI "בשלב זה", וגוגל הכריזו שהם בקרוב חוסמים ומורידים את תמיכת ה-NPAPI בדפדפן שלהם. תנחשו מה יצרני תוספים יעשו? יתמכו ב-PAPPI כי כרום עכשיו שולט בשוק הדפדפנים (תסתכלו כאן) ושוב במוזילה ירוצו לממש משהו שכבר כולם זועקים שיממשו (באג 729481 בשבילכם). אגב, למשתמשי לינוקס עם פיירפוקס ו-Flash: הגירסה האחרונה שקיימת ל-Firefox היא … 11.2 (שכבר לא כוללת תמיכה ב-Streaming באתרי וידאו רבים) כי החל מאותה גירסה, אדובי כבר לא תומכת יותר ב-NPAPI. משתמשי כרום מקבלים את Flash 12 (בקרוב 13).

על כספומטים, XP, וסיום חיי מערכת הפעלה

לאחרונה מפורסמים באינטרנט כל מיני מאמרים המפחידים את הציבור (והבנקים?) על כך שמכיוון שכספומטים רבים מריצים את Windows XP כמערכת הפעלה שלהם, ומכיוון שמיקרוסופט הפסיקו את התמיכה, אז הכספומטים יהיו חשופים לפריצות חדשות ויהיה תוהו ובוהו.

אמנם אינני עובד של בנק כלשהו, אך הח"מ מכיר מספיק מערכות כספומטים ומערכות אחרות וחדשות אלו הם לא יותר מטעות מפגרת של מי שכותב מאמרים כאלו.

מערכת ההפעלה שבכספומטים היא גירסה מיוחדת של XP שנקראת XP Embedded. בניגוד ל-XP רגיל, חלקים רבים ממערכת XP סטנדרטית פשוט לא מותקנים בכספומטרים. XP Embedded נותנת לאינטגרטור מאות אפשרויות להתקין רק חלקים קטנים מאוד מכל ה-XP, כך שפריצה שתעבוד על מכונת XP, יש סיכוי לא רע שהיא כלל לא תעבוד על XP Embedded כי אותם חלקים שהפריצה עובדת עליהם כלל לא מותקנים במערכת. ברוב כספומטים לדוגמא לא מותקן דפדפן או כל חלק אחר שמרנדר דף HTML ועוד חלקים רבים שקיימים ב-XP לא נמצאים שם.

מעבר לכך, מיקרוסופט מכרה את XP Embedded עם חוזה תמיכה ארוך מאוד. כמה ארוך? מערכת XP Embedded נתמכת עד 12/1/2016, כלומר יש כמעט שנתיים נוספות עד שהבנקים יצטרכו להחליף מערכות כספומטים. אגב, עם XP Embedded אין יותר את יום שלישי כיום שחרור טלאים. שם – אם יש טלאי אבטחה, הוא נשלח באותו יום. אך הוא כמובן מוטמע מתי שחברת התמיכה בכספומטים מחליטה. 

אז אפשר להרגיע עם כל הפאניקה. לבנקים יש עדיפות מאוד גבוהה בשמירה על מערכות כספומטים. אחרי הכל, זה המקור הכי קרוב לגנבים לגנוב שטרות. 

אגב, אחת השמועות מחברה ידועה מעובדי רד-האט היא שישנם כמה בנקים שמתעניינים דווקא בלהסב מערכות כספומטים מבוססות לינוקס כל עוד רד-האט תתן תמיכה מאוד ארוכה למערכת הפעלה. סביר להניח שאם זה יגיע לשלב חתימת חוזים, זה יפורסם. אני בספק גדול אם בנקים פה יכניסו כספומטים מבוססי לינוקס (אם כי כיום כמעט כל הבנקים מריצים או עוברים להריץ Linux כמערכת מרכזית ב-Back End או לינוקס כ-VM על מערכות zOS (מיינפריים).

לינוקס וחומרה: מה נתמך?

תודות לחברות כמו Canonical (יצרנית ומפיצת Ubuntu) ובמידה מסויימת גם חברה כמו Red Hat (מפיצת Fedora) יותר ויותר אנשים מוכנים לנסות כיום הפצות לינוקס כדי לעבוד איתם כתחליף ל-Windows. ישנם כאלו המפתחים בלינוקס ורוצים להשתמש בסביבה הגרפית שאובונטו או פדורה מציעים תוך כדי עבודה, וכך לינוקס נכנס ליותר ויותר מקומות, חוץ מהמקומות הידועים (שרתים, מערכות משובצות).

מטבע הדברים, אנשים שרוצים להתנסות בלינוקס, מעוניינים לדעת באיזה ציודים לינוקס תומך ובאיזה לא, ומהיכן אפשר להשיג דרייברים.

מטבע הדברים, אם אתחיל לכתוב כאן פריט פריט, לא אסיים עד חודש הבא, ולכן אציין בכלליות ציודים לפי קטגוריות, אך לפני כן משהו כללי לגבי חומרה ולינוקס:

עד לפני מס' שנים היה צורך להיות מאוד בררן לפני שרוכשים ציוד שיעבוד עם Linux מהסיבה הפשוטה שלינוקס לא תמך בהרבה ציודים, והיה צורך בכל מיני מתנדבים שהיו עושים הינדוס לאחור (Reverse Engineering) של פרוטוקולי התקשורת של הציודים כדי לדעת איך לגרום לציוד לפעול בלינוקס. כיום המצב שונה וברוב המקרים הציוד נתמך וישנה יותר הענות מצד יצרני חומרה לתמוך בלינוקס, לפחות תמיכה כללית.

ולקטגוריות:

  • כרטיסים גרפיים ומסכים: מבחינת כרטיסי מסך, כל כרטיס מסך עם צ'יפ של אינטל, nVidia או ATI נתמך באופן אוטומטי. במקרים של nVidia הדרייבר שמגיע בהפצות מסויימות הוא מוגבל מבחינת יכולות וביצועים, אך באתר של nVidia קיים דרייבר ללינוקס שנותן את כל הביצועים. גם צ'יפים גרפיים אחרים נתמכים ע"י דרייברים פנימיים וחיצוניים (בין אם קוד פתוח או סגור).
    נקודה חשובה: טכנולוגיית DisplayPort שהיא די חדשה, נתמכת חלקית הואיל והיא טכנולוגיה חדשה והרבה יותר מסובכת מ-DVI או VGA. בעקרון ישנה תמיכה חלקית בחלק מהדרייברים ל-Hot Plug (חיבור חם, ללא הפעלת המחשב מחדש), ובכל מקרה השיטה הכי פשוטה לקבל תמיכה מלאה היא פשוט להפעיל את המחשב מחדש.
  • עכברים וצגי מגע: הפצות מודרניות תומכות בלינוקס בעכברים וצגי מגע, וגם בעכברים עם Multi Touch (הפצות מודרניות כבר יזהו שיש לך עכבר מגע ויתקינו תוכנה תואמת להגדרות העכבר). מסכי מגע עם Multi Touch: גירסאות אחרונות של אובונטו ו-Fedora (וגם OpenSuSE) תומכות במולטי מגע יותר ממה ש-Windows 7 מציע: אפשר להשתמש ב-10 אצבעות במקביל!
  • מודמים וכרטיסי רשת: כרטיסי רשת חוטיים נתמכים כולם בלינוקס. כרטיסי רשת אלחוטיים נתמכים כמעט כולם (למען האמת, לא ידוע לי על כרטיס אלחוטי שלא נתמך). מודמים: החל ממודמים שמחוברים לקו טלפון, מודמים ISDN, מודמים סלולריים (דור 2, 2.5, 2.75, 3) נתמכים בלינוקס אוטומטית, ובד"כ יש צורך בהגדרה פשוטה על מנת להפעיל חיבור לאינטרנט. מודמים LTE ו-WiMax נתמכים ברובם, אם כי יש צורך בהגדרות ידניות.
  • מצלמות: מצלמות הוידאו הדיגיטליות ואנלוגיות (שאינן WebCam) נתמכות, בין בחיבור USB או בחיבור Firewire, כאשר רוב המצלמות בחיבור USB מוכרות. מצלמות Webcam ברובן נתמכות אוטומטית, כאשר לחלק קטן מהן דרוש קימפול דרייבר חיצוני (באתרים שנותנים את הדרייברים ישנן הוראות פשוטות כיצד לקמפל). מצלמות וידאו מקצועיות, מצלמות שידור וכו' – יש צורך לעבוד עם Firewire ע"מ לקבל תמיכה מלאה בצילום והעברת מידע.
  • כוננים אופטיים: כל הכוננים האופטיים נתמכים במצב DATA (הכוונה כשיש תקליטור עם חומרים עליו כמו תוכנות, מסמכים וכו'). ניגון אודיו מ-CD נתמך במלואו, ניגון DVD (כולל מוגנים) נתמך במלואו. ניגון תקליטורי Blu Ray אינו נתמך עקב חוסר היענות מצד Sony לעזור למפתחים ודרישות לרשיון (ונעילת קוד) מצד Sony. אם מתעקשים לנגן סרטי Blu Ray על לינוקס, אז יש "לפרוץ" את ההגנה על הדיסק בעזרת תוכנה כמו DumpHD ואז לנגן את הקובץ שיוצא.
  • מדפסות וסורקים: כל המדפסות עובדות על לינוקס (חלקם דורש דרייבר חיצוני מיצרן המדפסת). מבחינת סורקים: רובם עובדים אוטומטית עם Linux. מדפסות סורק/פקס/מדפסת: רובם המוחץ עובדים בלינוקס, כאשר ציודים של חברת HP נתמכים אך מומלץ להתקין את תוכנת HPLIP שנותנת פונקציות נוספות ממה שהפצות לינוקס רגילות נותנות.
  • כרטיסי קול: כל כרטיסי הקול שבנויים על לוחות אם נתמכים בלינוקס, כולל את רוב הכרטיסים המקצועיים. יתכן כי יהיה צורך בהגדרות ידניות קלות בחלק מהכרטיסים המקצועיים. כרטיסי קול מבוססי חיבור USB נתמכים במלואם כיום.
  • כרטיסי מדיה: כל כרטיסי המדיה הנשלפים (SD, Mini SD, MicroSD, SHDC, SDXC, Memory Stick וכו') נתמכים בלינוקס. עם זאת, כדאי לשים לב: כרטיסים מוגנים ו/או מוצפנים לא נתמכים במלואם.

כפי שניתן לראות, רוב הציוד המודרני במחשבים נתמך באופן מלא ואוטומטי בלינוקס ללא כל צורך בתקליטורי דרייברים שונים (עם תוכנות מרגיזות שמגיעות איתם). אם יש בעיה מסויימת עם ציוד שלא פועל, הפורומים הפתוחים להפצות השונות הם הכתובת הכי טובה לקבלת תמיכה.

בזק בינלאומי–זו ה"חווה" שלכם???

היום הייתי עם לקוח שביקש ממני להתקין עבור הלקוח שלו את השרת בחווה של בזק בינ"ל. ללקוח יש שרתים כבר שם כך שהוא אינו נמנה עם לקוחותיי. כל מה שהייתי צריך לעשות הוא להתקין לו את השרת עם Linux, להגדיר מס' דברים וזהו. לא אמור להיות סיפור..

עד שהגעתי לבזק בינלאומי ל-"Data Center" שלהם, החווה שאנשי המכירות שלהם מפארים ומהללים, ולאחר שביצעתי ללקוח את העבודה אני יכול לסכם את ההתרשמות שלי מהחווה של בזק בינלאומי במילה אחת:

א מ א ' ל ה !

ברשותכם, אפרט. אני מזהיר מראש: זה לא הולך להיות פוסט נימוסי.

  • מסרתי את מס' תעודת הזהות שלי יום לפני כן (אתמול) ללקוח כדי שיעביר אותו לבזק בינ"ל. האם מישהו בדק את תעודת הזהות שלי בכניסתי? שלילי. אף אחד לא שאל לשמי או בדק תעודת זהות שלי. מבחינת בזק בינלאומי במצב הנוכחי, כל דכפין יוכל להיכנס בלי שום בדיקה (יש מצלמה, כאילו שקשה לעבוד על המצלמה עם כובע בייסבול טיפוסי).
  • KVM – אני לא יודע מה הסיפור של בזק בינלאומי, אבל מה שיש להם כ"KVM" זה עגלה (פיזית) המכילה מסך, מקלדת ועכבר. יש 3 כאלו, וכשהגענו קיבלנו עגלה תקולה. עגלה נוספת היתה בשימוש ורק ברגע האחרון נמצאה עבורנו עגלה עם מסך תקין. אני מתפלא על בזק: האם כל כך קשה להתקין בארונות מתגים עם KVM Over IP?. אם היה מגיע לקוח נוסף, אגב, והוא היה צריך להתחבר ישירות לשרת, הוא היה נמצא בבעיה: תמתין עד שמישהו יסיים עם השרתים. זה מתאים לחברות שיש להם שורה של ארונות, לא חברה שמתיימרת להיות אחת החוות הגדולות בארץ.
  • הבאתי תקליטור של CentOS להתקין על השרת, וכמו תמיד, כונן ה-DVD לא ממש רצה לקרוא מהתקליטור. שאלתי את הטכנאים אם אפשר לצרוב תקליטור אחר או לקבל עותק של CentOS, אחרי הכל – מדובר במשהו שחברות רבות מתקינות בשרתיהם. לא היה אפשרי לצרוב ולא היה להם CentOS. בסוף במקרה נמצא כונן DVD עם חיבור USB.
  • מה עם טכנאים במקום? היו כמה שלא היו קשורים, היה בחור אחד שלא ידע מאומה, והיה עוד מישהו שנכנס ויצא כל הזמן. לשאלות על כתובות כמו Gateway Address ודברים כאלו לא היתה לו שום תשובה. זה הטכנאים שיש לבזק בינלאומי?
  • בכניסה לבזק בינלאומי עומדות 3 תחנות לשרות הלקוחות שרוצים להתחבר מרחוק. תחנה אחת לא עבדה, בשניה המסך תקול ובשלישית לא היה אפילו תוכנת Putty ולא היה ניתן להתקין מאומה. למזלי, הבאתי איתי מחשב נייד, אני לא יודע מה מישהו אחר היה עושה אם הוא היה מגיע ללא מחשב נייד.
  • בזמן שעבדתי על השרת איש לא השגיח. טיילתי בחווה (בזמן ההתקנה, לוקח זמן להתקין לינוקס), הסתכלתי בכל מיני דברים ואיש לא שאל למעשיי. אחד הדברים התמוהים ששמתי לב הם שארונות נעולים עם צילינדר שלוקח 30 שניות לפרוץ עם מפתח גנרי, אבל לשם מה לפרוץ? מספיק שמגיע לקוח שיש לו שרת ואין לו ארון משלו, והוא יכול לעשות כרצונו: לנתק דיסקים של אחרים, חיבורי רשת וכל שעולה על דעתו. אין שום השגחה על מעשיו.
  • נכנסתי לחוות שרתים יחד עם הלקוח, יצאתי לעשן סיגריה לבד, לחצתי על האינטרקום ונתנו לי כניסה בלי לשאול את שמי או מאיזה חברה אני, וזה קרה כמה פעמים. שום בדיקה, שום דבר.
  • נקודה טכנית קטנה: "חווה גדולה" זו לא. ראיתי מספיק חברות בארץ שיש להם ארונות שרתים והם הרבה יותר גדולים מהחווה של בזק בינלאומי. הופתעתי מאוד מכמה שהחווה קטנה.

בזק בינלאומי גובים מחירים מפולפלים. יותר מפי 2 מנטויז'ן, והיום כשהגעתי לא הבנתי על מה המחירים האלו. אבטחה גרועה, תחזוקה גרועה, אין עם מי לדבר, אז על מה בדיוק לשלם? אני חשבתי לפני שהגעתי להתרחב ולשים שרתים בבזק בינלאומי לטובת לקוחות שיש להם איזה אג'נדה נגן 013 נטויז'ן, אבל אחרי הביקור היום, אפילו דיסק קשיח אני לא אשאיר שם!

שלא תבינו אותי לא נכון: נתקלתי גם במקומות אחרים בתסמין כזה או אחרת אצל ספקיות מתחרות, אבל לפחות לכל מה שמגיע לצריבה, או תמיכה טכנית, קיבלתי שרות מעולה. כך לדוגמא, כשהייתי צריך סגמנט כתובות נוסף לטובת חומת אש, עברתי את כל התהליך הבירוקרטי אצל מנהל התיקים, אך לאחר מכן בשיחה עם החווה, הבחור שענה לי (לירן) הכיר את החומר על בוריו והיה כיף לשוחח עם מישהו שמבין אותך ויודע בדיוק מה אתה רוצה וצריך. בזה לא נתקלתי בבזק בינלאומי היום.

לקוחות רבים של חברות שונות שוכרים ארונות ואחסון לפי מחיר, אולם לדעתי כדאי מאוד לשים לב לנקודות שהעלתי, במיוחד אם אתה מארח ציוד מבלי שיהיה לך חצי ארון או ארון. אחרי הכל, אם אין השגחה, מה ימנע מטיפוס שלא מבין מאומה לשחק בציוד שלך?

חומר למחשבה.

התמיכה של נטויז'ן

מצאתי את עצמי היום בערב עם מצב מוזר: אני יכול לגלוש באינטרנט לאתרים ישראלים, אבל אני לא יכול לעשות אפילו Ping לשום אתר בחו"ל. הרמתי טלפון לנטויז'ן ואז החל דיאלוג קפקאי לחלוטין, הנה השיחה (בערך)

תומכת: נטויז'ן תמיכה טכנית שלום, מדברת XX
אני: שלום, רציתי לדווח על בעיית ניתוב שלכם. קיבלתי ממכם כתובת IP (כאן מסרתי את הכתובת, מתחילה ב-109) ואיתה אני לא מצליח להגיע לשום מקום בעולם חוץ מישראל. אולי אפשר לטפל אצלכם בבעיית ניתוב?

תומכת: תכבה את הראוטר, תנתק אותו מהחשמל, תמתין 2 דקות ותחבר מחדש. אני אמתין איתך.
אני: בשביל מה כל התהליך? אני יכול לעשות Restart לראוטר דרך הממשק WEB.

תומכת: אדוני, תנתק את הראוטר מהחשמל, תמתין 2 דקות ותחבר מחדש.
אני: יקירתי, זה בדיוק אותו דבר, הוא יקבל SYNC מחדש ויחייג אוטומטית.

תומכת: לא אדוני, אתה חייב לנתק מהחשמל.

"ניתקתי" מהחשמל (עשיתי Restart), וקיבלתי כתובת IP קרובה (גם 109) ותנחשו מה .. שוב אין גלישה מחוץ לישראל.

תומכת: אני רוצה את הסיסמא שלך (נתתי לה את ה-Username בהתחלת השיחה) כדי לבדוק פה.
אני: אין מצב שאת מקבלת ממני סיסמא.

תומכת: תנתק ותחבר מחדש את הראוטר.

שוב עשיתי Restart והפעם קיבלתי כתובת IP שונה שכן מאפשרת גלישה לחו"ל.

אני: אוקיי, קיבלתי כתובת ואני מצליח לגלוש, אולי כדאי לעשות אסקלציה לבעיה כדי שמי שמטפל בכל עניין הניתוב שיסתכל ויפתור את הבעיה?
תומכת: אדוני, אם הבעיה היתה כללית, היתה לנו פה הצפת טלפונים ודי שקט כאן
אני: (עם גבה מורמת, אחוז הלם קל) אוקיי תודה לך.

מה, מה לעזאזל קורה בנטויז'ן? האם אין מערכת טיקטים שאפשר להעביר בעיה שלקוח מעיר ולהעלות אותה לאלו שמגדירים Route? אני בסך הכל מכיר בערך 8 שנים את המודמים ADSL מבחינה פנימית. אולי בכל זאת תבדקו? לא! התקלה תישאר כך, הלקוח הבא שיתחרפן מדוע הוא לא מצליח להיכנס לפייסבוק שלו יחזור שוב על אותו תרגיל ואם יתמזל מזלו הוא יקבל כתובת IP לא תקולה, ואם לא… אפשר להאשים את כל העולם ואחותו בתקלות האלו..

קצת קומון סנס??

עדכון: מכיוון שהיה משעמם לי בלילה, החלטתי להרים Ethereal ולבדוק את הנתב איך הוא משדר ומקבל פאקטים (אמרתי שהיה משעמם לי?) והתברר לי שכנראה הקרנל שיש ב-Netgear DGN 1000 כנראה מכיל שינויים/באגים במימוש TCP/IP. בדקתי את הדברים מול מכונת Linux שחיברתי ישירות ושם הבעיה לא חזרה. מסקנה: למי שיש את הבעיה, לזרוק את ה-DGN 1000 ולקחת משהו אחר

סלקום, אורנג', תכירו יותר את ה-WEB?

במהלך השבועות האחרונים הייתי צריך לבצע "רה-אורגניזציה" עם חשבונות הסלולר שלי, ומטבע הדברים הייתי צריך לכתת את רגליי לנקודות שרות של סלקום ואורנג', לשוחח בטלפון עם נציגי שרות ולחוות כמה דברים לא נעימים שאליהם תיכף ארחיב. אם יש משהו אחד שלמדתי מכל המבצע הזה, הוא כמה חברות הסלולר, כשזה מגיע לתחום ה-Call Center מפגרות מאחור בענק בהשוואה לחברות בחו"ל.

יצא לי לדוגמא השבוע למצוא שאחד מהקווים הסלולריים שלי לא פועלים. מדוע? שאלה טובה. חוב לא היה כי הוא שולם יום לפני כן, ולכן הייתי צריך למצוא קו טלפון אחר (סוף סוף מצאתי שימוש למס' 078 שלי) כדי להרים טלפון לאורנג' ולצעוק שיחזירו לי את הקו. עד שהגעתי לנציגה, היא ביקשה את מס' הטלפון שלי. נתתי. הפקידה מתקתקת את המס' ו…בום, "המחשב קרס" (אני חושב שהתוכנה נפלה ולא כל מערכת ההפעלה אבל ניחא). הבחורה אמרה שהיא צריכה להפעיל את המחשב מחדש. המתנתי שתפעיל מחדש, שתתחבר למערכות שלה ושוב נתתי לה את הפרטי קו שלי. מהרגע שנתתי תיזמנתי כמה זמן יקח למערכת להציג את הפרטים שלי. התוצאה? 28 שניות.

דוגמא אחרת: חידשתי את קו ה-DATA שלי בסלקום. לשם כך הייתי צריך להגיע לנקודת שרות. ישבתי מול מיכל, היא תקתקה את מס' הזהות שלי (כן, לא קל להסביר שיש לי רק קו DATA בלי טלפון של סלקום, כך שאין לי מושג מהו המספר הסלולרי שלי בסלקום) וקיבלה את הפרטים. זמן קבלת הפרטים היה יותר מרשים: 9 שניות. לאחר כל הבירורים היה צריך לשנות סטטוס של הקו שלי. האם יש לסלקום מערכת IM בין המחלקות השונות? כמובן שלא (גם לא באורנג'). מיכל היתה צריכה לחייג למחלקה בנתניה. היה תפוס, המתנתי. שוב חייגה, שוב תפוס. המתנה של עוד רבע שעה והופ – הפעם לא תפוס. היא ביקשה לשנות את הסטטוס ו…הופ, המחשב אצל ולדימיר, זה שאמור לשנות את הסטטוס על הקו שלי – קרס.

את הקריסות האלו אפשר לראות במקרים רבים גם בנקודות מכירה שונות המפוזרות בארץ ומחוברות לחברות הסלולר, וראיתי לא מעט מקרים כאלו.

אחד הדברים הידועים על חברות סלולר, זה שבניגוד לחברות סטארט-אפ, הן אינן מתקמצנות ברכישת ציוד. צריך שרת עם 4 מעבדים? מריצים פרוצדורה ורוכשים. צריך רשיונות לתוכנה מסויימת? אם יש הצדקה, מריצים פרוצדורה דרך מחלקת הרכש ורוכשים, כך שמבחינת "ברזלים" ותוכנה, אין בעיה לקנות ציוד, אבל השאלה היא: מדוע חוויית המשתמש היא בעצם כזו גרועה ואיטית?

גם בסלקום וגם באורנג' (ואני יכול לנחש שגם במירס ובפלאפון) נמצאת השיטה הידועה לעבודה בכל הקשור למכונות מחוברות מרחוק ו-Call Center: עבודה ב-RDP: המחשב מתחבר לשרת Windows, המשתמש מקבל סשן וכך הוא עובד ויש "מיפוי" של הציוד הפיזי (קוראי כרטיסים שונים, Tablet פשוט לחתימת לקוח וכו') דרך כניסות USB וכניסות אחרות לסשן RDP.

הבעיה בשיטה הזו? שהשיטה ישנה, בזבזנית משאבים, ולא יציבה (כל אותן קריסות).

נתחיל בעניין העבודה עם האפליקציות שהנציג צריך לעבוד איתן: הבעיה במקרים רבים שאלו אפליקציות שאינן ווביות וצריכות לרוץ על מכונת Windows כלשהי, מה שאומר שהשרת שמתחבר למכונה צריך שוב ושוב לעדכן את המסך בכל פעם שהמשתמש מזיז את העכבר ולהעביר בכל שניה מס' קילובייטים רק בגלל שהמשתמש לחץ לדוגמא Page Down או גלל את המסך עם העכבר. מה יוצא מכך? קילובייטים על קילובייטים של מידע שצריך הלוך ושוב לעבור בין שרת לתחנה רק בשביל לגלול את מסך האפליקציה. אם נשווה את העניין לכך שתחנה מריצה דפדפן והמשתמש מתחבר לדפדפן, הרי כמות המידע שצריכה לעבור תהיה פחות מעשירית ממה שעובר ב-RDP, כלומר אם נתרגם את זה מבחינת עומס, תהיה לנו ירידה מאוד משמעותית הן מבחינת כמות תעבורה, הן מבחינת עומס על השרת, ושיפור משמעותי מאוד בחוויית המשתמש עצמה: עלה הדף, הוא יכול לגלול כרצונו, השרת לא צריך לעדכן כל פיקסל בזמן העבודה מול הסשן RDP.

מדוע בעצם כדאי לחברות המחזיקות מרכזי תמיכה לעבור לאפליקציות ווביות? יש לכך מס' סיבות:

  1. תחזוקת תחנות קצה זולה בהרבה. כשהתומך צריך רק דפדפן (ואולי תוכנת RDP לתוכנות קנייניות), הרי שאז אפשר להתקין מערכות הפעלה אלטרנטיביות (כמו Linux) שאותן קל מאוד לתחזק מרחוק, להשתלט מרחוק ויש את כל מה שצריך בחינם. אין צורך לגשת לתומך אם יש לו בעיה: מתחברים אל התחנה שלו ואפשר להציג לו ישירות על המסך את הפתרון.
  2. מסלול הלימוד יותר קצר לתומכים חדשים: אפליקציות ווב עם ממשק ברור מאוד קלות ללימוד. הבה ניקח דוגמא מוכרת כמ פייסבוק. כל מפתח יכול לאמר שכתיבה של דבר כמו פייסבוק זה משהו לא קל וענק, אולם כמה אנשים אתם מכירים שיש להם חשבון בפייסבוק מתקשרים בהפעלה של השרות? לא הרבה.
  3. אין צורך בעדכון אפליקציות ווב לתחנות: עדכנת בשרת? התומך צריך ללחוץ F5 וברוב המקרים הוא יראה מיד את העדכון, כך שאם מתכנת מתקן משהו ומעלה זאת, העדכון מופיע מיידית, וזה פתרון מעולה למצב שבאמצע היום מאובחן באג נדיר והמכתנת יכול לתקן והמשתמש עושה Refresh ונגמרת הבעיה.
  4. פתיחות: אחד היתרונות המוחצים של אפליקציות ווב שהן ניתנות להרחבה די בקלות (יחסית), כך שניתן בקלות להרחיב את האפליקציה היעודית לחברה בתוספים ושרותים שונים. לדוגמא: אם תומך א' במכירות רוצה לשוחח עם תומך ב' בכספים, אפשר להוסיף בדף עצמו שרואה התומך את האפשרות לפתוח IM (נניח Jabber) ואז השניים יכולים לשוחח מבלי צורך להתחיל לחפש מס' טלפון, לחייג, לקבל תפוס ושאר בלבולים. במקרים רבים, התוספת קוד לאפליקציית ווב היא תוספת קצרה (לדוגמא: בבלוג זה, התוספת לצ'אט היא 4 שורות קוד פשוטות). אגב, קיימים מס' שרתי IM שהם בקוד פתוח ובחינם.
  5. עלות נמוכה: אין צורך בשרת חזק מאוד לשרת את כל התומכים והמוכרים (גם חיצונית וגם פנימית). שרת ווב עם מעבד Dual Core יספיק בהחלט לתת שרות למאות תומכים והמהדרין יכולים להוסיף שרת ווב נוסף (כמו אפאצ'י) וניתן גם להוסיף מכונה פשוטה שתריץ LVS לחלוקת עומסים אם יש צורך בכך. אם יש שרתי אפליקציות נוספים, ניתן לעבוד בשיטה של Back end Front End כאשר המשתמשים גולשים ל-Front End.
  6. יציבות: מערכת לינוקס מינימלית לתומכים הכוללת דפדפן ו-rdesktop להתממשקות עם RDP ו-KDE (או GNOME או Fluxbox) יספקו מערכת יציבה מאוד למשתמשים וניתן בקלות להתאים את המערכת שתיראה כאילו זה Windows רגיל. כל הפצת Linux מוכרת כבר תומכת בשאר הציודים אוטומטית (אם אלו נקודות מכירה לדוגמא) כך שאין צורך בחיפוש דרייברים, התקנה והגדרה.

לסיכום: אפשר לשפר בעלות לא גדולה מרכזי Call Center הן מבחינת ביצועים, יציבות וביחוד מבחינת מחיר התחזוקה השוטפת של התחנות והתומכים. אפשר להטמיע טכנולוגיות ווביות חדשות עם מערכות ווביות קיימותת מבלי לחשוש שיצרן תוכנה מסוים (SAP לדוגמא) לא תומך בתוסף זה או אחר. מבחינת פיתוח, לא חסרות שפות פיתוח שתומכות בשרותי ווב שונים ושרתי אפאצ'י (או IIS) תומכים כמעט בכל שפה. ההשקעה הראשונית למעבר לאפליקציות ווב אולי יקרה קצת (מבחינת המרה של דברים לווב) אך לטווח הארוך השקעה כזו מחזירה את עצמה מהרגע שמתחילים להוסיף דברים לאפליקציות ווב, דברים שיכולים לקצר את זמן העבודה והפתרונות של התומכים, והחסכון גם מתבטא בהדרכות. נקודה אחרונה שחשוב לזכור: ההגירה עצמה יכולה להיות בקצב שרוצים לעבור מכיוון שעדיין אפשר להשתמש באפליקציות קודמות דרך RDP.

הכל טוב ויפה, השאלה מתי חברות כמו סלקום ואורנג' יתחילו לחשוב על דברים כאלו ברצינות.

גם גבולות צריך לשים

עם ישראל הוא עם מיוחד, את זה הרבה יודעים, אבל אחד הדברים שאפשר לאמר על הרבה מאוד ישראלים (לא כולם) שהם יודעים לנצל עד הסוף, לקחת נשימה, ולנסות לנצל עוד. איך אומר המשפט: נותנים לו אצבע, הוא רוצה את כל היד.

אחד הדברים שאני רואה בעבודתי ואנשי לינוקס/ווינדוז רואים בעבודתם (במיוחד הפרילאנסרים שבהם) זה את הניצול שהם חווים. אתה מסכם עם לקוח משהו X, הלקוח מסכים, אבל לאחר שנתת לו X הוא רוצה עוד. בהתחלה זה דברים פשוטים כמו שאלה על משהו שעבדת עליו, אחר כך עוד כמה שאלות בנושא ולאט לאט זה זוחל לדברים שלא נגעת בהם במסגרת ההסכם, וזה לפעמים מגיע למצבים שאותם אנשי לינוקס/ווינדוז מקבלים זו תחושה של "ניצלו אותי" בתום העזרה. אותו לקוח הרי לא ישלם על התמיכה הזו והוא בד"כ יבקש שתגלה גמישות, אותו לקוח במקרים רבים יאמר שהנה הוא לקח אותך לפרויקט X וכבר בעתיד הקרוב הם מרימים פרויקט Y והם ישמחו להשתמש בשרותיך באותו פרויקט Y, אז .. "תגלה גמישות".

ומה קורה אז? אותם אנשי לינוקס/ווינדוז יעזרו קצת מתוך מחשבה שהלקוח יזכור להם את אותם "חסדים", את אותה תמיכה טכנית בחינם, ורבים מהם ממש בטוחים שעזרה זו תהפוך לנקודות זכות ברגע שהלקוח יתחיל את אותו פרויקט Y.

אך המציאות, מה לעשות, קצת שונה.

במקרים רבים כשאותו לקוח יגש להתחיל את פרויקט Y, הוא לא תמיד יזכור את אותו זמן שהקדשתם לו בחינם. הוא יזכור בדיוק את העניין ש"העזת" לאמר לו שעבר כבר מה שהוא שילם עליו. הוא לא יפסול אותך מהפרויקט, אבל הוא בהחלט "יהיה פתוח" לקבל הצעות חדשות מהמתחרים שלך. אותן נקודות זכות שכל כך בנית עליהן ושנתת בחינם, לא תמיד הלקוח יזכור אותם. יותר מזה: אם אתה מבקש נניח סכום של 20$ לשעה והמתחרה שלך מציע 17$ לשעה, יש סיכוי לא רע שהמתחרה יקח.

את המציאות הזו ניתן לשנות בעזרת מעט יצירתיות, וקצת יותר בטחון עצמי. אסביר:

נניח שנחום מעוניין שארים לו שרת לינוקס + LAMP ואעשה לו הגדרות WebDav, דוא"ל, ולקינוח SVN. אני עושה את החישוב שלי שהדבר יקח לי לשם הדוגמא 10 שעות ועל כל שעה אגבה ממנו 20$ (כן, מחיר פיקטיבי, רק לשם הדוגמא). סה"כ יוצא 200 דולר לפני מע"מ וכו'. פה כדאי לשנות את החשבון ולהוסיף "מתנות" ללקוח, אך מה שיותר חשוב הוא להדגיש בהסכם עם הלקוח את המתנות שאתה מוכן לתת לו. הנה מס' דוגמאות:

  1. בנק של שעתיים תמיכה טלפונית.
  2. 3-4 קריאות תמיכה Online (אם אתה מריץ מערכת לטיפול תקלות משלך. אגב, למישהו יש המלצה על מערכת כזו? זה יכול לעזור לקוראי פוסט זה).
  3. עדכוני אבטחה לשרתי לינוקס/Windows שלו בחינם.
  4. דו"ח חינם אם הלקוח מעוניין לקבל חוו"ד מקצועית על נושא שהוא בודק הקשור בתחום שלך

כל הדברים האלו לא לוקחים לך זמן רב לבצע, אבל הם כ"חבילה כרוכה" (Packaged Bundle) נותנים ללקוח רושם טוב שאתה נותן ללקוח הרבה מעבר ל-10 שעות שהוא משלם לך עליו. החבילה וההסכם יחד מציגים אותך ללקוח כמישהו רציני, לא עוד חאפר שאפשר לנצל אותו עד בלי די, ועם הצגת רושם כזה, הסיכוי שלך לקבל את אותו פרוייקט Y הרבה יותר גדול.

ישנם עוד שיטות ודרכים לקבל יותר שעות מהלקוח ולבנות מערכת יחסים עם הלקוח (שלא מבוססת על "קח וקח"), אך יש לזכור כי הנקודה הכי חשובה היא לא להקרין בטחון עצמי נמוך (הבה נודה על כך: רבים בתחום הזה עם בטחון עצמי בגובה דשא), כי כשמקרינים דבר כזה, גם חוטפים יחס תואם מהסביבה המקצועית, ואז הסיכוי לקבל פרויקטים עתידיים מאותו לקוח הוא לא ממש גבוה.

איך משתמשי Sony VAIO נדפקים.. בגלל סוני

image

קשה למצוא מילים רעות על סדרות המחשבים הניידים של סוני. יש להם סדרות מחשבים ניידים מצויינים, שמשלבים את המילה האחרונה בטכנולוגיות, החל מטכנולוגיות מסך ועד טכנולוגיית קירור. יש להם גם עיצובים מאוד מרשימים למחשבים וגם הביצועים שלהם לא רעים. כמובן, מה שמרחיק אותם מה”עמך” מלרכוש אותם הוא תגית המחיר, גם בחו”ל שזה סימן ההיכר של סוני: המחיר כפול מהמתחרים.

בזמן האחרון יותר ויותר אנשים שמים לב למשהו שסוני עושים שמאוד מכעיס לקוחות: סוני החליטו לבטל דרך ה-BIOS את אחת הפונקציות שיש במעבדים של אינטל: תמיכת VT, שמאפשרת להריץ מחשבים וירטואליים בצורה הרבה יותר טובה מאשר בלי התמיכה הזו. המעבדים ב-3 השנים האחרונות כוללים את התמיכה הזו, אך סוני מבטלת את התמיכה עוד בשלב ה-BIOS מבלי לתת אפשרות למשתמש להפעיל מחדש את הפונקציה הזו.

כשסוני נשאלו מדוע הם מבטלים את ה-VT במחשביהם הניידים, מי שענה המציא איזה סיפור על בעיות אבטחה, קוד זדוני שיכול לרוץ ולדפוק את המחשב והמשתמש, לעשות מלחמת עולם שלישית וגם לגרום לחתולה שלי פה להתנהג כחתולה טובה. מהנדסים מאינטל, XEN, VMWARE, מיקרוסופט ועוד חברות שמעו את הטענה והרימו גבה. הם לא קיבלו מסוני שום התראת אבטחה ממוקדת על בעיות עם VT.

אז אנשים שאלו שוב את סוני לגבי ביטול ה-VT, והפעם התשובה היתה אחרת לחלוטין: “ביטלנו את זה כי לא היה לזה ביקוש”. זו תשובה מאוד הזויה. מדוע אני צריך לבקש משהו שאינטל כבר נותנים לי בתוך המעבד? מה הלאה? לבקש במיוחד שיהיה תמיכה ב-SSE אולי? או לבקש במיוחד תמיכה ב-64 ביט? מאיפה השטויות האלו?

העניין הזה המשיך והוא מופיע בפורומים ובבלוגים שונים. אנשים קנו מחשבים, לא ידעו שהם צריכים בכלל לבדוק את זה כי אף יצרן מחשבים אחר לא מבטל את זה, ואז כשהם רצו כבר להשתמש בפתרון וירטואלי כלשהו, הם נדהמו לראות שהם אינם יכולים, או יכולים בקושי (תלוי בפתרון. ב-VMWARE לדוגמא אפשר להריץ מערכות הפעלה רגילות גם בלי VT בלי לשנות כלום במערכת ההפעלה, אבל לא בפתרון מבוסס XEN לדוגמא שמצריך שתמיכת VT תהיה פעילה). חלק התעצבנו וחלק אחר התחיל למצוא פתרונות הן ברמת החומרה (לבצע Reset ל-CMOS, לנקות את ה-NVRAM ע”י ג’אמפר) והן ברמת תוכנה (עם GRUB להיכנס ולשנות דברים ב-NVRAM). חלק הצליחו, חלק לא הצליחו.

בהתחלה אנשים חשבו שזה רק בסדרה Z של המחשבים הניידים, אולם לאחר מכן התברר שזה גם בסידרת SZ ובעוד סדרות רבות.

הבעיה החלה “להרים ראש” בשבועות האחרונים כשאנשים החלו להתקין את חלונות 7 ולהתכונן להריץ את ה-XP Mode שדורש תמיכת VT, אז החלו לקוחות סוני רבים לגלות שהם לא יכולים להריץ את התמיכה הזו ואנשים החלו יותר להציף את סוני בבקשות תמיכה ותהיה ומה סוני הודיעה? ש”דגמים נבחרים בסידרה Z ימכרו בעתיד עם תמיכה ב-VT”, כלומר מי שקנה ושיש לו תמיכה ב-VT מצד המעבד אך חסום ע”י ה-BIOS יכול להמשיך לחפש פתרונות או לטפס על קירות, את סוני זה לא מעניין.

אני לא מצליח להבין את החוצפה של סוני לבטל דברים (זה מופיע באותיות מיקרוסקופיות על האריזה של המחשב הנייד) מבלי לאפשר להפעילם מחדש. חושבים שזו בעיית אבטחה? אחלה, תבטלו ב-BIOS אבל תאפשרו לי להפעיל זאת מחדש לפי שיקול דעת הצרכן, מה הבעיה עם זה?

סוני בהחלט עשתה פה שטות לעצמה שיכולה לגרום לה נזק יחצ”ני אדיר שיכול גם לגרום לה נזק לא קטן בבתי המשפט. ימים יגידו.

עינויי תמיכה טכנית לשרתים

לפני כמה דקות ראיתי שהשרת שלי בחו”ל (זה שמארח את הבלוגים האלו) לא מגיב לשום דבר. לא פינג, לא HTTP, לא כלום.

לשמחתי, לקוחות The Planet מקבלים בחינם חיבור סריאלי לשרת, שאפשר להתחבר דרך SSH. התחברתי דרך החיבור הזה, והמכונה נראתה תקינה, כל הממשקי חיבור רצים, השרת לא עמוס, והכל נראה תקין.. חוץ מאשר העובדה ה”קטנה” שאין שום תקשורת החוצה. נסיון להתחיל את שרות ה-network (כן, Linux…) מחדש לא עזר במאומה. אין ping אפילו לראוטר שהוא ה-Gateway.

מכיוון שמכאן אני לא יכול לעשות מאומה, ביקשתי לשוחח עם נציג תמיכה טכנית שבדק בעצמו. הפתרון שלו? reboot.

reboot??? אחרי 174 יום שהמכונה למעלה ועובדת מצוין? למה מי מת?

אבל זה מה שרצה התומך: תפתח תקלה, שיעשו לך reboot.

לקח לי כמה שניות לעזוב את השיחה, לנשום עמוק (בשביל לא להוריד עליו את העצבים), ואז ניסיתי להסביר לתומך (שלא נראה לי שמכיר ממש Linux) כי reboot לא יעזור כאן. הוא בדק מה שבדק ואז התברר שב-Data Center יש בעיות. מתי זה יחזור? אלוהים יודע. (זה חזר, אחרת לא היה אפשר לקרוא את מה שאתם קוראים עכשיו).

את השיחה עצמה אתם יכולים לקרוא כאן.

אני תוהה לגבי משהו פשוט אחד: מילא תמיכת לקוחות קצה רגילים עם בעיות מודמים, אז אני יכול להבין ששוכרים (בזול) סטודנטים שלא תמיד עם הבנה עמוקה של הנושא (כמובן שאני לא מנסה להכליל, יש ויש!). אבל תמיכת שרתים? מה עם איזו הבנה קלה עד בינונית במערכות Linux או Solaris בתור דרישות מינימליות לעבוד בתמיכה?