אייפד 2 – אז מה היה לנו?

אתמול הוכרז בחגיגיות גדולה האייפד 2, וסוף סוף יכלנו לראות על מה אפל מדברת. חרושת השמועות לפני ההכרזה היתה די גדולה. על מה לא שמענו? על מסך ברזולוציה של 2K, פי 2 מהאייפד הנוכחי, ונראה כי אף אחד לא שם לב שעל מנת לנהל דבר כזה, צריך מעבד גרפי מפלצתי, שלא לדבר על כך שרק מעבדים גרפיים מהקצה העליון בגרסאות Desktop יודע בכלל לתמוך בוידאו ברזולוציה כזו (אני מדבר על כרטיסים יקרים בטירוף שעולים 3000 דולר ומעלה).

מה עוד רמזו השמועות? על כרטיס SD, דבר שאפל מתנגדת לו בתוקף עוד מהאייפון הראשון וכל התוכנית העסקית שלה מדברת על למכור לצרכן מכשירים נעולים טוטאלית שלא מאפשרים בשום דרך הרחבת זכרון (בניגוד לכל טלפון מבוסס Android המאפשר לא רק להשתמש בכרטיסי Micro SD, אלא גם להתקין עליהם תוכנות או להזיז אליהם תוכנות ולפנות זכרון פנימי).

אז אתמול בלילה ישבתי ועקבתי אחרי הבלוגים לראות מה אפל תחדש הפעם. לאחר שראיתי מה נכתב בשידור חי, המסקנה שלי היתה פשוטה: זהו? זה הכל?

אפל קוראים לאייפד החדש אייפד 2 (אם כי על האייפד 2 החדש לא יהיה כלל כתוב אייפד 2 אלא פשוט iPad), והשיפורים שבוצעו בו אינם כאלו גדולים, וחלקם שיווקיים מבלי שיהיה הרבה “בשר” מאחוריהם, הנה מס’ דוגמאות:

  • אפל הבינו שהציבור רוצה מצלמות, והם הכניסו 2 מצלמות ואף דיברו על וידאו HD עם המלצמה האחורית. מה הם אינם מספרים לציבור? שגם תמונות סטילס מהמצלמה האחורית יהיו ברזולוציה מקסימלית של 1280X720, כלומר רזולוציה של 0.7 מגה-פיקסל. קחו כל טלפון שנוצר ב-4 שנים האחרונות ותראו שיש לו יותר רזולוציה מאשר כל אחת מהמצלמות של האייפד 2.
  • אפל מדברים על כך שהמעבד הגרפי החדש “מהיר פי 9”. מהיר פי 9 במה בדיוק? האם אפשר להכניס עוד פוליגונים כדי להפוך את הגרפיקה ליותר עשירה? לא, כי אפל לא הרחיבו את הזכרון של האייפד, ועל מנת לנהל כמה שיותר פוליגונים על המסך, צריך יותר זכרון. היכן בדיוק יהיה השיפור בגרפיקה? שאלה טובה.
  • אפל מתגאים בכך שאייפד 2 יהיה “מהיר פי 2 הודות למעבד ה-A5 בעל ליבה כפולה”. גם Tegra-2 של nVidia, גם למעבדים של Texas Instruments, גם למעבדים של Qualcomm, Marvel ואחרים יש כבר גירסאות דו ליבתיות כבר מלפני חודשיים. אין פה שום יתרון מהותי לאייפד.
  • המכשיר יותר דק מאייפד 1 ב-33%. אוקיי, אז המכשיר שוקל 100 גרם פחות, ובקרוב יהיה אפשר לחתוך איתו גם עוגה. אז? גימיק שיווקי נחמד שלא ממש מסייע הרבה. היה הרבה יותר נחמד אם הם היו משאירים את אותו גודל מכשיר ומגדילים את הסוללה כך שיהיו יותר שעות, אבל אפל אוהבים את זה כמה שיותר דק.
  • לאפל יש עכשיו גם כבל HDMI (בתשלום נפרד כמובן!) שמאפשר לך לחבר את האייפד לטלויזיה ולצפות בסרטים. זה חידוש? נוקיה, סמסונג, LG ומוטורולה מציעות את זה כבר זמן רב. מה קרה שלאפל לקח כל כך הרבה זמן להביא את זה לשוק?

הדברים שאפל היו צריכים לשפר עדיין לא שופרו. אולי הגיע הזמן שיחליפו את הזכוכית של האייפד ל-Gorilla Glass כמו שיש בסמסונג גלקסי S וב-TAB? הזכוכית שם קובעת שיאים חדשים לעמידות, גם אם נופל המכשיר מהידיים או שאתה מנסה לשרוט את הזכוכית בכוונה!

והיה עוד “חידוש” – כיסוי מגנטי מתקפל. לא חשוב שמישהו בעצם גנב את הרעיון הזה שקיים במשך שנים ב…אמבטיות, והוסיף לזה מגנטים. ממש WOW!

אפל עשתה את החיים הרבה יותר קלים למתחרים שמציעים את כל מה שאפל מציעה ויותר. מסך עם רזולוציה יותר גבוהה? יש. תמיכה בכרטיסי מיקרו SD? יש. תמיכה ב-USB (טעינה, מקלדת, וכו’)? יש בהחלט, ובל נשכח שאצל המתחרים שמבוססים אנדרואיד, לא צריך את iTunes על כל פיפס. התקנת תוכנות אפשרית דרך ה-Web (אפילו שהמכשיר לא ליידך), אפשר להתקין את התוכנות שרכשת מחדש ללא תשלום נוסף אם איפסת לגמרי את המכשיר אנדרואיד שלך. תמיכה בוידאו צ’אט היא הרבה יותר רצינית וקיימת על מק, ווינדוז ו-Linux מול מכשירי אנדרואיד.

שוק הטאבלטים מבוססי אנדרואיד אמור להתחיל לתפוס תאוצה החל מאמצע חודש זה, כאשר הטאבלטים של מוטורולה, LG, סמסונג ואחרים מבוססי אנדרואיד יחלו להימכר בארה”ב, אירופה וגם בישראל (במוטורולה בארץ כבר שוקדים על עברית ל-Honeycomb, ולצערי בגלל שאף אחד לא משחרר את השינויים כקוד פתוח, כל המתחרים עושים את אותה עבודה מחדש). בשנה שעברה כשאפל הוציאה את האייפד, לא היה לאפל שום תחרות והם הצליחו למכור 15 מיליון מכשירים, מספר מרשים לכל הדעות. הפעם לאפל תהיה בעיה הרבה יותר גדולה, כאשר המתחרים מאגפים את ההצעה של אפל מכל צד, הן במפרט הטכני (שהמתחרים “עוקפים” את אפל, גם מול אייפד 2), והן בשיתוף הפעולה של המתחרים מול חברות הסלולר השונות. שולי הרווח של חברות הסלולר ממכירת טאבלטים יהיו יותר גדולים, מה שמתורגם לכך שהם ישמחו לדחוף את ההצעות של המתחרים של אפל לצרכן בדיוק כמו את ההצעות של אפל.

מעוניינים במכונה וירטואלית רצינית בחינם לשנה?

בעקבות העלאת דף העסק לפייסבוק, החלטתי לערוך תחרות קטנה עם פרס שווה: שרת וירטואלי רציני בחינם למשך שנה. שווי המתנה: 3600 שקלים.

מה צריך לעשות כדי לזכות? משהו פשוט מאוד: הראשון שיכנס, יעשה Like ויענה נכונה על השאלה שמופיעה בפתקה בדף הפייסבוק הנ”ל, יקבל את המכונה. אין הגרלות, אין צורך לגרד שום דבר. תצליח לענות, תקבל.

אתם עדיין כאן? Smile

גוגל מול פייסבוק

הנה תקציר למי שלא התעדכן בחדשות הטכנולוגיות: לגוגל נמאס מכך שפייסבוק אוספים את כל פרטי אנשי קשר של כל משתמש שנרשם לפייסבוק, והם החליטו לשנות את התנאים שלהם מול חברות אחרות המעוניינות בפרטי אנשי קשר של משתמשים: אם החברה לא מוכנה לתת גם הם את פרטי אנשי הקשר כשמשתמש מעוניין בכך, גוגל לא תתן אפשרות להשתמש ב-API לאותה חברה. זה כמובן היה מכוון נגד פייסבוק.

פייסבוק לא אהבו את הרעיון והם בנו סקריפט שבו המשתמש לוחץ על לינק, והסקריפט נכנס לגוגל ולוקח את פרטי אנשי הקשר של אותו משתמש. גוגל הודיעו שהם "מאוכזבים" מההתנהגות של פייסבוק והם שמו דף שמסביר לאנשים שבשיטה של פייסבוק, אתה לא יכול להוציא את אנשי הקשר שלך החוצה ומדובר בדרך חד סטרית, אבל מכיוון שגוגל מאמינים באפשרות של לייצא, הם מאפשרים עדיין למשתמש לייצא את פרטיו גם לפייסבוק.

לפי השמועות שמתפרסמות ברשת, ביום שני הולך להיות "המכה" של פייסבוק על גוגל.

לפייסבוק יש פרוייקט סודי שנקרא "פרוייקט TITAN". הפרוייקט הוא לא פחות ולא יותר מאשר הוספת שרות חדש וגדול לפייסבוק: דואר אלקטרוני (Webmail) הכולל גם תמיכה ב-POP3, כלומר פייסבוק הולכים להתחרות באחד התחומים שגוגל מרוויחה ממנו לא רע והוא תחום ה-Email. לפייסבוק יש חצי מיליארד משתמשים, וזה כבר משהו שגוגל לא יכולה להתעלם ממנו.

מה גוגל תעשה במקרה כזה? זו שאלה טובה. כל מיני גורמים דיברו על Google Me – פרוייקט הרשת החברתית שגוגל מפתחת בשקט (ושגוגל מתכחשת לקיומו בכל ראיון) וזו יכולה להיות הזדמנות מעולה לגוגל לשלוף שפן מהכובע, השאלה אם יש לגוגל מה לשלוף…

ידיעות אחרונות – החופש לחשוב?

yedioth אתמול יצא לי להיות בראיון אצל לקוח פוטנציאלי וכשחזרתי ראיתי את התמונה הזו בתחנת האוטובוס. "ידיעות אחרונות" יצאו בקמפיין המהלל את חופש המחשבה ומדגיש כי "רק עיתונות חופשית היא עיתונות אמינה".

הסלוגן נכון, אך מי שנושא את סלוגן זה במקרה דנן רחוק מאוד מהאמת.

להזכירכם, לפחות לפי השמועות (הדי מבוססות) מי שעומד מאחורי הצעת החוק לא לאפשר את הפצתו של "ישראל היום" הם הבעלים של ידיעות אחרונות ומעריב: מוזס ונמרודי, שמצאו להם חברת כנסת (סולודקין, קדימה) שיזמה הצעת חוק לאסור את חלוקת "ישראל היום". מדוע לעצור? כי זה פוגע בידיעות ומעריב, שלפי סקר TGI שפורסם היום, עקף את ידיעות אחרונות מבחינת חשיפה. לשמחתי ולשמחת אחרים, הצעת החוק, אגב, נפלה.

ידיעות אחרונות כבר מזמן הפסיק להיות עיתון ניטרלי ונהיה יותר עיתון שמדגיש יותר את הצד השמאלי במפה הפוליטית בתוספת המון המון צהוב ושנאת חינם נמרחת בעיתון על ימין ועל שמאל: חרדי כלשהו התעטש? מיד הדבר מופיע לא פחות ולא יותר מאשר ככותרת ראשית ב-YNET.

לעניות דעתי, צריך לתת ל"ישראל היום", כמו לשאר העיתונים החינמיים להמשיך ולהתפרסם ולתת לציבור את הזכות לקבל חדשות מודפסות כפי שהציבור רוצה. ידיעות קפאו על השמרים במשך שנים על גבי שנים. כך לדוגמא, עד היום אין גירסת "ידיעות אחרונות" אוןליין, בין אם בחינם או בתשלום, בשעה ש"ישראל היום" כבר מהיום הראשון שיצא, נמצא זמין אוןליין ואפשר לדפדף בכל העיתונים, אפשר ללחוץ לחיצה כפולה ולקבל גירסה טקסטואלית של העיתון או תמונה שנמצאת בדפים הוירטואליים. אצל המתחרים? אולי בעוד מס' שנים.

חבל לראות שעיתון כמו "ידיעות" מנסה לחסום בכל דרך מתחרים במקום להתמודד בצורה אמיתית וראויה.

מחירי הפרילאנסר

לפני מס' שנים שודרה בארץ סידרה זכתה לפרסים והערכה רבה הן אצל המבקרים והן אצל הצופים. לסידרה קראו "בטיפול", ואסי דיין שיחק את התפקיד הראשי בתור ראובן דגן, הפסיכולוג. אחד הדברים שהסידרה גרמה (ובהפתעה) לפסיכולוגים רבים הוא "ליישר קו" בנושא המחירים: ראובן דגן גבה 440 שקלים (ובאחת הסצינות רואים את המחיר הזה על הצ'ק שהמטופל נותן לראובן) וכתוצאה מכך פסיכולוגים רבים החליטו לעדכן את המחירים שהם גובים בהתאם.

אחד הדברים המפליאים שראיתי לפחות בשנים האחרונות בתחום ההיי-טק ככל שזה מגיע לענף הפרילאנסרים, הוא שאין שום טבלת מחיר מוערך מה הלקוח צריך לשלם לפרילאנסר, ולמען האמת העניין די מוזר. אני יכול לדעת מה מחיר שרת, מה מחיר ציוד, רשיונות תוכנה וכו' וכך גם כל אדם אחר, עד שזה מגיע למחיר של פרילאנסר.

לפנינו תרשים של אתר. (תסלחו לי על הגרפיקה המכוערת, אבל זה מה שיכלתי להוציא ב-4 דקות):

simple diagram

מי שמבין טוב בשרתים, בתקשורת וכו' מיד יבחין פה במס' בעיות: איפה האחסון, האם יש רפליקציה ל-DB, האם התצורה נכונה בכלל, היכן הנתב וכו' וכו'. הסיבה שלא הוספתי אותם לתרשים היא סיבה פשוטה: אצל חלק לא קטן מהחברות אין מושג ירוק לגבי הדברים הנחוצים האלו ולכן הם שוכרים פרילאנסר שיעשה את העבודה, אך כאן מגיעה בעיה שבעתיה אני כותב פוסט זה: כמה בעצם משלמים לפרילאנסר? זה לא חישוב כזה פשוט.

ניקח שתי מקרים: יכול לבוא ראובן, שהחליט לסגור מחיר חיסול עם הלקוח – 50 ש"ח לשעת עבודה. כמה שעות? בין 10 ל-20 שעות, כלומר הלקוח ישלם בסביבות ה-1,000 ש"ח עבור העבודה. הלקוח מחליט לבקש עוד הצעת מחיר ממישהו אחר, משמעון. שמעון מציץ בדיאגרמה וקובע שהוא צריך בין 5-15 שעות עבודה במחיר של 400 ש"ח פר שעת עבודה.

כפי שניתן לראות, יש פערים גדולים. בסופו של דבר הרי מדובר בשוק חופשי שכל אחד קובע את שכרו לפי חישובים משלו, אבל כאן גם נוצרת בעיה עבור הלקוחות.

הבה נסתכל מה קורה עם שכירים: כשכיר נמצא בתחום מסויים, יש משכורת התחלתית שהוא יכול לקבל, וככל שיש יותר "תוספות", כך השכר עולה: יש לך X שנים כמפתח בשפות אלו ואחרות? תוספת. למדת תואר? תוספת, וכך הלאה. מעסיק יכול להסתכל בטבלאות שכר של חברות כח אדם ואחרות ולראות לאן הרוח נושבת, כך אם לדוגמא מפתח בכיר אמור לקבל בין 20K-30K והמפתח בא בדרישה ל-40K בלי הצדקה, הוא יזרוק אותו מהמדרגות (בנימוס כמובן), כלומר אם אותו מפתח הולך להתקבל והוא מגיע לדיון שכר, שני הצדדים יודעים בהערכה גסה על מה מדובר ונשאר המו"מ על דברים כמו רכב, קרנות, ביטוחים וכו'.

ואצל הפרילאנסרים? אין כלום (לפחות לא ממה שראיתי). כמה מגיע לאיש סיסטם עם 10 שנים נסיון? עם 15 שנה? לפרילאנסר שמכיר לינוקס שנה? לאחד שלמד RHCE? כל פרילאנסר יכול לדפוק מחיר, אבל הלקוח לא יכול לדעת אם המחיר גבוה מדי ויש לחפש הצדקה לכך אצל הפרילאנסר, או נמוך מדי, מה שיכול לעורר חשד שאותו פרילאנסר "מתגלח על הזקן" של הלקוח.

מהסיבות הנ"ל אני חושב (וזו רק דעתי כמובן) שהגיע הזמן להקים איזה גוף/עמותה (או תחת עמותה מסויימת) שתבצע את הדברים הבאים (החברות תהיה בתשלום כמובן):

  • לקבוע טווח תעריפים מקובל פר מקצוע, לציין מה מעלה תעריף (שנות נסיון וכו')
  • לתת מטריה משפטית לחברים
  • לקדם מטרות הקשורות לעבודות פרילאנס תוך הדגשה על עבודה "כחול לבן"
  • תקים אתר לחבריה בלבד בו יפורסמו הצעות עבודה.

מה דעתכם?

קוד פתוח, רכש ממשלתי, ובעיה מרכזית

קראתי בעיון את מאמרו של דורון אופק ידידי על מנהל הרכש הממשלתי והתעקשותם לרכוש תוכנות קנייניות שונות (של מיקרוסופט ואחרות). אני בהחלט מסכים עם דורון, אך לעניות דעתי, אחד הדברים שהכי חסרים כיום הוא דבר פשוט: מודעוּת.

אתחיל ברמה האינדיבידואלית: איש סיסטם לינוקס. אם מחר אתקבל למקום עבודה חדש, אבקש איזו "מפה" של השרתים/תחנות עבודה בארגון. אבדוק מה המערכת הפעלה שלהם והגירסה שהם משתמשים. גם אם זו הפצת לינוקס שלא נגעתי בה בעבר, יקח לי כמה שעות להכיר אותה ברמת המאקרו: היכן קבצי ההגדרות, מה מותקן, מה צריך לרוץ וכו'. עבורי אין מדובר בעניין מסובך יתר על המידה.

עד פה הכל טוב ויפה, אך על מנת שישכירו אותי לעבודה, עליי "להתפרסם" במגוון דרכים: שליחת קורות חיים, השתלבות בכל מיני אתרים כמו LinkedIn, אולי פייסבוק, השתתפות בפורומים ו/או ברשומות תפוצה, כתיבת פוסטים שיפורסמו על דברים הקשורים בלינוקס בהם אני משקף ידע מסוים וכיו', ו-וודאי יש דרכים ושיטות נוספות. רק בדרך זו סיכויי למציאת עבודה מכובדת כאיש לינוקס גבוהים יותר מ"הפצצה" של קורות החיים שלי (ואגב, כן, אני עדיין מחפש).

כעת נעבור מרמה אינדיבידואלית לרמה ארצית: על מנת שיכירו יותר את הלינוקס, יש לגרום להרבה יותר אנשים להבין מהו אותו לינוקס, מה ניתן לעשות איתו ומה שיותר חשוב: לעורר מודעוּת ש-לינוקס יכול לתת פתרונות לא פחות טובים מהפתרונות הקנייניים ומה שיותר חשוב: שיש חברות רציניות בארץ שמוכנות ויכולות לתת את הפתרונות הללו.

כיצד עושים זאת? התשובה פשוטה: פרסום.

אם חברת XYZ שהיא חברה שמתמחה בפתרונות מבוססי לינוקס, ואותה חברה בדיוק סיימה פרויקט גדול לחברה ABC, אז XYZ צריכים ליצור מודעות בשוק למה שהם עשו ואיך הם עשו. איך עושים זאת? אפשר לעשות זאת עם פוסט בבלוג של החברה, או לפרסם את זה באתר החברה במקום בולט, אפשר ליצור וידאו קליפ שבו ההנהלה מתראיינת, כולל כמה חלקיקי ראיון מנציג בכיר של חברת ABC שמתאר מה העניין שלשמו נשכרה החברה. נציג XYZ יוכל לספר (בקצרה) מה הטכנולוגיות שהם השתמשו, איזה בעיות היה צריך להתמודד מולם ואיך הם התמודדו, איזה כלים הם השתמשו בכדי לפתור את הבעיה, והכי חשוב לציין שכלים מבוססי קוד פתוח עזרו ללקוח לחסוך סכומים רציניים שהיה משלם אם היה בוחר לעבוד עם כלים קנייניים. אלו המעוניינים להשקיע יותר בפרסום, יכולים לקחת יחצ"ן לשם כך ש"ידחוף" את זה לעיתונות.

נקודה אחרת שאפשר לעשות (ואת זה יכולים לעשות אנשים בקהילה) היא בעצם לפרסם "פתרונות מתחרים" מבוססים קוד פתוח. חברה מפרסמת שהיא הרימה פרוייקט מבוסס מוצרים קניינים? מישהו (שמבין, או עמותה, או ארגון ששם לו למטרה לקדם לינוקס וקוד פתוח) יכול לפרסם איך היה אפשר לבנות פתרון עם כלים מבוססים קוד פתוח שהיו חוסכים רבות לאותו חברה אם היא היתה נמנעת מלאמץ פתרון מבוסס כלים סגורים.

בשביל שלינוקס יצליח יותר ויותר בישראל, חייבים יותר מודעות, יותר פרסום, יותר "להכיר" בין לינוקס וקוד פתוח למקבלי החלטות, אך הנקודה הכי חשובה שחייבים להדגיש אותה היא שיש פה מספיק חברות שמוכנות לתת לך פתרון מבוסס קוד פתוח שיעלה פחות לאותה חברה מהפתרון הקנייני.

כמה מילים על Google TV

בשבוע שעבר הכריזה גוגל על שרות חדש: גוגל TV. השרות החדש הוא שיתוף פעולה של מס' חברות כמו אינטל, סוני, לוג'יטק, ועוד מס' חברות. המוצר עצמו ישולב בתוך טלויזיות ונגני Blu-Ray של סוני וימכר כמכשיר ע"י לוג'יטק.

הרעיון של גוגל TV הוא די פשוט: גוגל יביאו את ה-WEB לטלויזיה שלך, תוכל להתקין אפליקציות אנדרואיד בשרות הזה, לגלוש באינטרנט וכו'. הפלטפורמה תרוץ על מעבדי אינטל (Atom) וכך תוכל לגלוש בטלויזיה, לראות וידאו מיוטיוב ושאר אתרים ישירות מהכורסא ולהנות יותר מהטלויזיה והשרות.

הכל טוב ויפה, אך כיום יש בעיה מהותית לגוגל: חוץ מ-Dish Network, אף אחת מחברות הכבלים הגדולות בארה"ב לא מוכנה בשלב זה לסגור עיסקה עם גוגל כדי לשלב את גוגל TV, מה שאומר שאם תרצה להקליט תוכניות או לצפות בתוכניות שספק הכבלים שלך מספק לך, תצטרך לעבור לערוץ של הממיר שלך בכדי להחליף תחנה. הקלטה? אם הממיר שלך תומך, אז הממיר שלך יקליט בשיטה ובדרך שעד היום הוא הקליט.

ככלל, כל הפתרון של גוגל TV הוא פתרון בלתי משולב. הבה נראה מה יש לנו כיום בבית: יש לנו שלט לטלויזיה, שלט לממיר, שלט למערכת הסאונד, ואם ניקח את הקופסא של לוג'יטק, נצטרך עוד חתיכת "שלט" (הכולל מקלדת וקלט הצבעה/עכבר), והכי גרוע: אף אחד לא מדבר עם השני: הטלויזיה לא ממש מודעת לממיר שלך שלא מודע למערכת הקול שלך שלא יהיה מודע בכלל לדבר הזה של לוג'טקה/גוגל TV. אפשר לפתור את זה עם שלט חכם (מה שסביר להניח שלוג'טק תציע) ש"לומד" את השלטים האחרים, אבל עדיין תצטרך להחליף ערוץ קלט בטלויזיה שלך דרך השלט.

גוגל עם גוגל TV בונים יותר מדי "באוויר". הם מציעים בהדגמה שלהם שוידאו של פרקים או סדרות יהיה ניתן לצפות ב-HULU, רק ש-HULU די זריזים לחסום כל מיני שרותים שמשתמשים ב-HULU לתועלתם, כך HULU חסמו את Boxee ושאר חברות שבנו קופסאות STB. גם מיקרוסופט ניכוו בקטע הזה (אם כי לא היה כל קשר בין HULU למיקרוסופט) וכיום הם מציעים את המדיה סנטר שלהם כחלק מווינדוז 7 מבלי לשאוף ליותר מדי..

בשביל שגוגל תצליח עם גוגל TV, יהיה צורך שגוגל יכנסו למו"מ ויגמרו עיסקאות עם חברות הכבלים והלווין (והחברות האלו לא חותמות כל כך מהר). גוגל יצטרכו כפי הנראה גם לכתוב קוד ולהכניס חומרה בקופסא שלהם שתחליף את הקופסא שנותנות היום חברות הכבלים, ורק אז קופסת גוגל TV תוכל להגיע לניצול וגוגל יוכלו אולי להתחיל להרוויח כמו גרושים מהמיזם. עד אז, קופסאות כאלו אולי ימכרו למכורי גאדג'טים וחובבי טכנולוגיה מושבעים שיודעים להפעיל ציוד כזה וירצו להשתמש בו, לא האבא/אמא שבקושי יודעים להפעיל ממיר וטלויזיה.

כמה מילים על WebM

לפני מס' חודשים גוגל רכשה את חברת On2, החברה שיצרה מקודדי וידאו עצמאיים למגוון מוצרים. את המקודדים היה אפשר לראות בפעולה בוידאו של "תפוז" לדוגמא, ובגירסה יותר מאוחרת (VP6) ב-YouTube ובסקייפ (בגירסאות הראשונות שנתנו לשדר/לקלוט וידאו).

המוצר האחרון של חברת On2 היה מקודד בשם "VP8" עם הבטחות מכאן ועד להודעה חדשה שלא ממש מסתדרות עם המציאות. כך לדוגמא החברה הודיעה כי VP8 הוא הרבה יותר טוב מהמקודד המוביל כיום (H.264). אנשי הוידאו בחברות שונות ניסו את המקודד של On2 ובלשון המעטה לא בדיוק התרשמו ממנו.

עד שהגיעו גוגל, וגוגל פשוט רצו לרכוש את החברה עם המוצר שלהם לטובתם. גוגל סיכמו מחיר עם On2, בעלי המניות לא הסכימו ועוכרי דין כבר החלו לצחצח חרבות, ואז גוגל החליטה להוסיף עוד כמה מיליוני דולרים בשביל לסגור עיסקה. זה עבד. גוגל רכשו את החברה והמפתחים החלו לארגן את הקוד לשילוב בתוך פרויקט קידוד פתוח וידוע: FFMPEG

עכשיו שהקוד בחוץ, רבים תוהים האם המקודד הנ"ל יצליח להתגבר על H.264. בחור בשם ג'ייסון גרט גלייזר (מי שמפתח מקודד H.264 בקוד פתוח) כתב סקירה על הקוד. הבחור בהחלט קוטל ללא רחם את המקודד החדש ובצדק, בגלל מס' סיבות:

  • ראשית, אין מפרט טכני, שזה בניגוד כמעט לכל מקודד (כמעט, למעט מקודדים אזוטריים כמו SNOW ועוד כמה מקודדים נשכחים שהיו בשימוש רק בכמה אפליקציות). כשאין מפרט טכני, הבעיות מתחילות: אין אפשרות לממש את המפרט בצורות אחרות, אין אפשרות לעשות סטנדרט כלשהו וכל אחד יכול ליצור בעצם מקודד שאינו תואם למקור.
  • חברות וידאו רבות יכולות לנשום לרווחה (אפל, מיקרוסופט, אדובי וכו'): המקודד לא נותן שום יתרון כשזה מגיע לשידור וידאו. אדרבא, הוא מאוד גרוע בכך (לפי כותב הסקירה, יש שם חלק שלעיתים כשהוא לא מצליח לקודד פריים מסויים, הוא מנסה שוב ושוב, מה שאומר שהוידאו לא יהיה חלק לעיתים ולא בגלל רוחב הפס, אלא בגלל הקידוד). יהיה אפשר אולי לשדר איתו ב-HTTP, אך בהשוואה למה שפלאש וידאו נותן, VP8 פשוט לא נותן תחרות. אגב, מי שמפנטז על סטרימינג של HD עם VP8 מוזמן לרדת מהפנטזיה. זה לא עובד.
  • מבחינת איכות הוידאו, הסוקר משווה את המקודד ושם אותו בין קידוד XVID החופשי ל-VC1 של מיקרוסופט. זה לא רע, אבל מתחרה רציני ל-H.264 הוא לא.
  • מבחינת תחרות לקידוד H.264, הקידוד של VP8 יכול אולי, אולי להתחרות ברמה הבסיסית (Base Profile) של H.264 אך לא ברמות יותר גבוהות ש-H.264 מציע.
  • גוגל עשו שטות: לאחר שהם תרמו את הקוד הם הכריזו עליו כ"גירסה סופית", כלומר מה שנכנס הוא מה שיהיה וחברות שירצו לתת שרותים סביב VP8 יאלצו להשתמש בקוד שמלא באגים. גוגל לא הולכת להשקיע ולתקן את מה שכבר פיתחו On2, כך שאם יהיו פתרונות האצה ל-VP8, הם יבוססו על אותו קוד מלא באגים וחבל.
  • מי שחושב ש-VP8 מעניק חסינות מפטנטים מוזמן להתעורר: הסוקר אינו עו"ד, אך הוא מציין כי מבחינת המקודד, יש בו הרבה חלקים חופפים שנכנסים תחת פטנטים מסויימים, כלומר אם מחר קבוצת ה-MPEG LA תרצה להתחיל לתבוע על הפרת פטנטים, סביר להניח שיהיה לה קייס לא רע. מי שמצפה להגנה מצד גוגל יכול לשכוח מכך.

אני מעוניין להדגיש מסויימת: זה מעולה שגוגל רכשה חברה ונתנה את הקוד שלה לקהילת משתמשי הקוד פתוח, אך חוסר הנכונות של גוגל להשקיע ולו במעט בכדי לשפר את המקודד מעלה תהיות האם גוגל מנציחה את הסטיגמה הידועה על קוד פתוח מצד חברות מסחריות: רוצים להרוג מוצר, משחררים את הקוד שלו כדי לקבל נקודות יחסי ציבור ותו לא, וחבל. הרי היה אפשר להשהות את שחרור המוצר ולהשקיע עוד קצת ולקבל משהו הרבה יותר שווה.

אין ספק שהתרומה של גוגל עוזרת בהשוואה למצב הקודם (Theora), אך עדיין יש צורך בעוד השקעה כדי לקבל מקודד עם יחס דחיסה הרבה יותר רציני, עם תמיכת Streaming טובה. גוגל עשתה עבודה מעולה בכך שרתמה את מוזילה ואופרה על מנת לתמוך במקודד הזה ואף הצהירה כי יו-טיוב יציע וידאו ב-VP8, אך עדיין: עוד קצת השקעה והתמונה היתה נראית אחרת לגמרי.

ה-iPad מול HP Slate

באתר Engadget הצליחו לשים יד על דף מצגת פנימית של HP המשווה בין ה-iPad ל-HP Slate המתוכנן לצאת בקרוב. הנה הדף:

כפי שניתן לראות, בדף מוצגים היתרונות של הסלייט מול החסרונות של אייפד, ולראשונה בעצם נחשפים פרטים ראשונים טכניים על הסלייט, מה שמאפשר לשוחח על הציוד ולראות מספר נקודות.

מבחינת "ברזל", אפל עשו (יחסית, יחסית) עבודה לא רעה, אבל לא גאוני. מעבד ה-A4 שנמצא באייפד הוא לא יותר מאשר המעבד Arm A8 ש"הלבישו" עליו עוד 256 מגה זכרון מטמון כדי לקבל ביצועים יותר גבוהים. אפל בעצם העתיקה את הטריק שאינטל עושים למעבדי איטניום בשלב לקבל תוצאות ביצועים יותר טובות. אפל כן משלבים בתוך הצ'יפ גם את החלק הגרפי (של PowerVR) ומקבלים ביצועים לא רעים בכלל, אבל הטריק הכי "מלוכלך" של אפל הוא בעצם במניעת הרצת ישומים בו זמנית ובכך בעצם להשיג ביצועים מעולים: כששום תוכנה לא רצה ברקע, אין הרבה מה שיעסיק את המעבד והמערכת, וכך מתקבלים תוצאות טובות. המשתמשים נדפקים כמובן מכך שהם אינם יכולים להריץ 2 או יותר תוכנות במקביל (תוכנת מסרים מיידיים + גלישה לדוגמא). אפל גם משתמשת בטריק פשוט בשביל להשיג כמעט 10 שעות של פעולה: פשוט הם הכניסו 2 סוללות גדולות לתוך האייפד, מה שכמובן מעלה את המשקל שלו ל-700 גרם, כלומר שבפעילות ממושכת שתחזיק את האייפד, אתה תרגיש את שרירי הידיים שלך מתאמצים. אפל כמובן גם החליטו בדרך קצת להתעלל במשתמשים לטובת רווחים שלהם (אין הרחבת זכרון מכשיר או הרחבת זכרון אחסון, אין אפשרות לחבר ציודי USB ואם רוצים לקרוא מכרטיס SD לדוגמא, יש צורך במתאים בעלות של 30$, אותו מתאם, אגב, עולה לאפל 2 דולר לפי מקורות שונים). לזכות אפל יאמר כי החברה משתמשת במערכת הפעלה מינימלית שלא תופסת מקום וזכרון רב והיא עברה 3 דורות של כיוונונים כדי להגיע למה שהיא כיום.

אצל HP, החליטו לא לעבוד קשה. לקחו בעצם לוח של נטבוק עם מעבד דו ליבתי ATOM בדגם Z530, הוסיפו DSP מסייע (הימור שלי: של חברת Broadcom דגם 70015. הם לא מפרסמים איזה) כדי שהסלייט יתמוך ב-HD, הוסיפו 2 מצלמות (קדמית ברזולוציה מבישה של VGA ואחורית ברזולוציה עוד יותר מבישה של 1.3 מגה-פיקסל) ו… זהו. שאר היציאות הם מה שיש בכל נטבוק סטנדרטי. התוצאה היא בעצם נטבוק, רק בלי מקלדת ועם מסך מגע ו-2 מצלמות. הזמן שהסוללות יחזיקו? "5 שעות" שמתורגמים לשימוש רגיל של 3 שעות מינוס.

אבל הסלייט בעל בעיה אחת מאוד מהותית: מערכת ההפעלה שלו אינה לינוקס, לא אנדרואיד, אלא חלונות 7 בגירסה הביתית, מה שאומר שאתה צריך להשקיע באנטי וירוס, בפיירוול, בעדכונים, ובכל שאר הקשקושים שמשתמשים מתקינים על Windows שאחר כך גורמים להם להתפלא מדוע אחרי מס' חודשים המחשב רץ לאט. מדוע HP בחרו בחלונות 7 ולא במערכת הפעלה אחרת? אולי בגלל היחסים שלהם עם מיקרוסופט, ואולי מסיבות אחרות (אנדרואיד כיום מסוגל לעשות את כל הדברים ש-HP רוצים להריץ בסלייט ויותר כבר עכשיו, אגב)

כלומר אם הנתונים שמוצגים במצגת נכונים, אז HP פשוט בחרו לעצמם מסלול קצר בשביל לנסות להתחרות באפל, מבלי לחשוב יותר מדי על המשמעויות הכרוכות בכך: מריצים אקספלורר כדפדפן אינטרנט, איזו תוכנה קטנטנה להצגת תמונות, תוכנת קינדל לקריאת ספרים, אייטיונז למוסיקה (כן, iTunes) ואיזה נגן כלשהו של סרטים והכל ירוץ על מעבד בסיסי מבוסס ATOM. זו בעצם ההצעה של HP.

אם זו ההצעה של HP מול אפל, לאפל לא תהיה שום בעיה להתחרות ולהגבר על HP בקלות. אני משער שהמהנדסים של אפל שיראו את מה ש-HP מציעים, הם ישפכו מצחוק. אם HP רוצים להיות רציניים, הם יצרכו מערכת הפעלה אחרת, סוללות יותר חזקות, מעבד גרפי יותר רציני, ואולי, אולי, טיפת יצירתיות ומקוריות שתעזור להם ביצירת פתרון שמתאים למשתמשים ולא פתרון שנעשה כלאחר יד ושאינו שווה את הכסף ש-HP עומדים לדרוש.

אפל ירתה את יריית הפתיחה, ועכשיו המתחרים יגיבו, וכשיש תחרות, כולם מרוויחים.