הטעות הקריטית של RIM

blackberry-playbook

לפני מס’ חודשים הוציאה חברת RIM (יצרנית הבלאקברי) את ה-Playbook, התשובה של RIM ל-iPad של אפל. מה היצרנית לא הבטיחה לגבי ה-Playbook: שהוא זריז כ-שד, הוא פועל על מערכת הפעלה מתקדמת QNX, הוא תומך ב-Flash ו-Air, הוא קל משקל, ובקיצור הוא ה-דבר הבא..

הדגמות המכשיר נראו מבטיחות. הוא הודגם בכנס של All things D והקהל אהב את המוצר, עד שהתחילו להגיע הסקירות על המכשיר (כאן, וכאן) והחלו לחשוף מציאות לא נעימה במיוחד: בעיות ניהול זכרון (שתוקנו בעדכוני תוכנה חלקית), כפתור Power שקשה למצוא וקשה להפעיל, ועוד כל מיני בעיות, אך מה שהפתיע את רוב הסוקרים זה שלמכשיר לא רק שאין חיבור 3G (בשביל לגלוש אתה צריך להתחבר ל-wifi או לשדך את המכשיר לטלפון הסלולרי שלך) אלא משהו אחר ומפתיע לחלוטין…

אין תוכנת אימייל ואין תוכנה ליומן. הסיבה (התמוהה מאוד) שאין? כי ב-RIM חשבו שזה שיש לך יומן ומייל בטלפון ה-Blackberry שלך, זה יספיק, ואם יש לך את הטלפון שלהם, אתה יכול לחבר אותו ל-Playbook ולקבל מסך של היומן והדוא”ל. מה אם למישהו יש בכלל טלפון אנדרואיד או אייפון? בעיה.. שמישהו יארגן לך איזה ממשק וובי או תיקח שרות GMAIL או משהו..

מבחינת שווי כספי של המכשיר, ב-RIM גם טעו והחליטו לתמחר אותו כאילו היה iPad או גלקסי TAB, כאשר המחיר הוא $500 ל-16 ג’יגה, $600 ל-32 ג’יגה ו-$700 ל-64 ג’יגהבייט. לא חשוב ש-iPad עוקף בסיבוב כל מה ש-Playbook יכול להציע, שלא לדבר על מסך יותר גדול וכמות אפליקציות מאוד מרשימה. את צמד המנכלי”ם זה לא שכנע.

ועכשיו נודע כי RIM בצרות גדולות עם ה-Playbook. הם תקועים עם 800,000 חתיכות שעדיין לא מכרו אותם לשום ספק, ו-700,000 שכן מכרו לספקים, הולכים לחזור ברובם ל-RIM מהספקים כי אף אחד לא מספיק אידיוט לקנות  Playbook במחיר שווה למתחרים, בשעה שהמתחרים עוקפים בכל דבר את ה-Playbook. צמד המנכלי”ם יאלץ לחשוב איך למכור את המלאי הענק הזה. הממ.. הם רוצים להעתיק את השיטה ש-HP עשתה עם ה-Touchpad אולי?

לו צמד המנכל”ים היה קצת לומד מטעויות העבר של אחרים, אולי הוא היה מפיק לקחים ולא מוציא מוצר כזה כושל. לדוגמא: ב-2007 חברת Plam הוציאה את ה-Foleo שהיה בעצם מחשב נייד “טיפש” שהיה מתחבר למכשיר PALM שלך והיא מציג לך אפליקציות בצורה מוגדלת ודפדפן אופרה, ואת זה היה הצרכן צריך לסחוב אם הוא היה רוצה לגלוש. כמובן שאף אחד לא קנה את זה ואחרי 3 חודשים PALM עצרה את היצור של הגרוטאה.

דוגמא נוספת היא התמחור: אתה לא מוכר מוצר מתחרה למוצר המוביל אם המוצר שלך נותן פחות מהמוביל (גודל מסך, כמות אפליקציות וכו’). אם אתה רוצה להתחרות, אתה צריך לבקש פחות מהמוביל, והנקודה הכי חשובה: אם יש לך כמות ענקית של לקוחות נאמנים למוצרים שלך, אתה לא דופק אותם עם השטות של חוסר אפליקציות מייל ויומן! אבל אחרי הכל מדובר ב-RIM, חברה שמשחררת מוצרים ועוברת מגירסה אחת של מערכת הפעלה לגירסה שניה ולעזאזל התאימות. אז לא תהיה תאימות וכל האפליקציות שלקוח ותיק קנה לא יפעלו על המכשיר החדש.. אז מה?

בקיצור חברים, אני מאמין שבקרוב שוב נראה מבצע חיסול כמו שקרה עם Touchpad. טכנית המכשיר לא רע, כך שאם ימכרו אותו ב-100$ נראה לי שששווה לרכוש אותו. אני מאמין שגם שם תוך זמן קצר יהיה אנדרואיד.

מחשבות על טאבלטים, מחירים ומקוריות

אי אפשר לקחת מאפל את כתר ההובלה בכל מיני מוצרים. זה לא שאפל הם הממציאים הראשונים של הדברים, אבל הם יודעים לקחת קטגוריית מוצר, להוציא משהו משל עצמם ובחלק מהמקרים להוביל באותו שוק. כך לדוגמא אפל לא היו הראשונים שהמציאו נגן MP3, הם לא היו הראשונים שהמציאו טאבלט (כאלו היו עוד מראשית שנות ה-90, מישהו זוכר מחשב לוח של GO?), לא היו הראשונים שהמציאו טלפון מבוסס לוח מגע (במקרה הזה דווקא IBM היו הראשונים עם Simon ב-92, למי שזוכר), אבל כיום אם תשאל את האדם ברחוב וגם אנשים טכניים איזה מוצר באותם קטגוריות הם מכירים, הם יענו לך: אייפד, אייפוד, אייפון – ובצדק: אפל יצרה מכשירים עם סביבה שלמה של מוצרים עבורם כמו סרטים, ספרים, מוסיקה, ובמיוחד – אפליקציות, אז אפל מרוויחה מאוד יפה גם ממכירת הברזל וגם מכל המסביב.

למתחרים אין את הלוקסוס הזה. אין להם "חנות" (וגם מה שיש ממש לא פופולרי, ע.ע. Samsung Apps), והרווח שלהם בסופו של דבר מתבטא במכירת הברזל, וכאן היתה הטעות הגדולה שלהם: הם ניסו להתחרות באפל בכך שהם הוציאו מוצר Me too, הכניסו Honeycomb ומכרו את זה במחיר שהוא פחות או יותר כמו אייפד, רק ש-Honeycomb עם כל האהבה שלי לאנדרואיד, לא נותן את אותה חוויה כמו iOS ואנשים אומרים לעצמם משהו פשוט: אם אני הולך להשקיע 400-500 דולר, מדוע שלא אקנה את האייפד מאשר את המוצר של המתחרה? לאפל עם האייפד יש יותר דברים להציע מאשר לאנדרואיד. אז הם קונים אייפד בהמוניהם, והמכירות של המתחרים זוחלות. מי שעשה את השגיאה הזו בצורה הכי גסה היתה מוטורולה, שתמחרה בהתחלה את ה-Xoom במחיר של לא פחות מ-799$, והם מכרו אפילו לא עשירית ממה שאפל מכרו באותה תקופה.

אז איך המתחרים יכולים להתחרות? בתוספות פנימיות.

הנה תזכורת: כשאפל החלו למכור את ה-Mac Book Air, הם הורידו את האפשרות להחלפת סוללה או הספת זכרון, בכך שהם שיקרו לקהל הצרכנים שלהם ואמרו להם שבגלל שהמחשב כזה דק, אין אפשרות להכניס מקום לקפיצים ופינים להחלפת סוללה או הוספת זכרון. מדוע שקר? כי אם אפל היו מסתכלים על ניידים מאוד דקים של לנובו או של סוני (שגם הם דקים כמו אפל), מהנדסי אפל היו רואים שאפשר גם אפשר לתת ללקוח אפשרות להחליף סוללה ולהוסיף זכרון, אבל אפל רוצה להרוויח כמה שיותר, אז קצת משקרים וככה מרוויחים.

נחזור למתחרים: אפשר לייצר טאבלט יותר זול בכך שמשנים מספר דברים:

  • לרדת ממסך IPS: כן, זה נחמד שאפשר לצפות ב-170 מעלות במסך, אבל לא מדובר במוניטור 25 אינצ' שכולם מסתכלים וצריך שכולם יראו בצורה מעולה. זה טאבלט, דבר קל מאוד להזזה וטכנולוגיות LCD רגילות יכולות לתת זוית של 100 מעלות צפיה בלי מריחות צבעים בהסתכלות מהצד. המעבר ל-LCD יכול לחסוך בסביבות ה-40$ ל-BOM.
  • זכרון: אין צורך ב-16/32/64 ג'יגהבייט זכרון מסיבה פשוטה: אנדרואיד משתמש בחצי ג'יגה או ג'יגה RAM שיש במכשיר והשאר בעצם הוא זכרון NAND פלאש, וכרטיס מיקרו SD במהירות טובה יכול לתת אחסון לא רע. אפשר להשאיר בטאבלט NAND בגודל 4 ג'יגה כמינימום ובכך לחסוך לפחות 20$ ל-BOM.
  • GPS, 3G, סנסורים נוספים – אפשר בהחלט לתת למשתמש לפתוח חלק מהכיסוי של הטאבלט כדי להכניס מעין כרטיס שיש בו את כל הפונקציות האלו וכרטיס כזה ימכר בתשלום נוסף. כך אפשר לחסוך כמה עשרות דולרים שאותם המשתמש הסופי ישלם בתוספת רווח ליצרן.
  • אפשר ליד אות מקום של כרטיס להוסיף מיני כרטיס נוסף להרחבת זכרון ה-NAND. המכניקה עצמה די פשוטה: פלסטיק בעובה של 3 מ"מ הכולל בתוכו Slot להכנסת הכרטיס, ובורג קטן לקראת סוף הכרטיס לחיזוק החיבור.
  • סוללה: 8-9 שעות של סוללה זה מעולה, אבל אפשר למכור דגם עם סוללה מוקטנת שנותנת 3-4 שעות עבודה, ואם המשתמש רוצה, הוא יוכל לפתוח את גב המכשיר ולהחליף לסוללה גדולה שנותנת 9-10 שעות עבודה. זה גם עוזר אם במקרה המשתמש רוצה להחליף סוללה באמצע טיול ולא להיתקע עם טאבלט שהסוללה שלו מתה.

אלו דברים שהיצרנים יכולים לעשות עכשיו ובכך הם יכולים למכור טאבלטים במחירים של 300-350 דולר (לצרכן הסופי, מול חברות סלולר המחיר כמובן יורד) מבלי שהם יפסידו על כל טאבלט. מבחינת היצרנים, אם הם רוצים להרוויח מכל ה"גל" של רצון לטאבלט, הם צריכים לעשות זאת, אבל לצערי היצירתיות של רוב המתחרים פשוט שואפת לאפס, וכך יצרנים לא מרוויחים והציבור לא קונה.

HP מכרו במחירי הפסד את ה-Touchpad, והמכירה הזו, למרות ש-HP הפסידה בה כספים רבים, הראתה משהו מעניין: יש שוק פוטנציאלי עצום לטאבלטים, ואנשים רוצים לרכוש, אבל רובם לא יהיו מוכנים להשקיע 400 דולר ומעלה על טאבלט. במקרים כאלו הם יעדיפו להשקיע עוד 200-300 דולר ולקנות מחשב נייד לא רע. אם אותן חברות רוצות למכור, הן צריכות למצוא את השיטה להוזיל את העלויות ולמכור בזול, או שהן לא ימכרו הרבה טאבלטים וכל החטיבה אצל אותו יצרן תפסיד.

טיפים לפרילאנסרים

כבעל עסק וגם כפרילאנסר, יוצא לי לשוחח במקרים רבים עם עמיתיי הפרילאנסרים בנושאי עבודות, לקוחות, כספים וכו'. לא אחת אני נתקל במקרים בהם גם לפרילאנסר וגם ללקוח היו כוונות טובות עם המון חיוכים, אבל לאחר העבודה שניהם מרירים ובכסאח, ולפעמים גם מעורבים עורכי דין ותביעות (אם כי בחלק מאוד קטן מהמקרים).

עבדכם הנאמן אינו פרילאנסר זמן רב (בעוד שבועיים זה יהיה שנה, למען האמת), אך עשיתי במהלך השנים האחרונות עבודות ללקוחות רבים ששילמו למעסיקים שלי (והמעסיק שילם לי משכורת), ויצא לי לא פעם לחוות את העניין של לקוח לא מרוצה (לא בגלל העבודה, קראו בהמשך מדוע) ומעסיק שאינו מרוצה (בגלל תשלומים בד"כ) והיו לי אישית לא מעט מקרים שבהם באמצע עבודת סיסטם על שרתי לינוקס קיבלתי טלפון לעזוב מיידית הכל ולחזור לחברה (לא בגלל פרויקט דחוף, אלא כי הלקוח לא שילם או שהוא "עושה בעיות" עם התשלום).

כשלקוחות עושים צרות לחברה שמעסיקה פרילאנסרים לעבודות שונות, החברה יכולה להתנחם בכך שחלק גדול מהלקוחות משלמים בזמן וחלק אחר לא-בדיוק-משלמים-בזמן, ובד"כ יש כספים בקופה כדי לשלם שכר לאותו פרילאנסר. אבל כשהפרילאנסר הוא עצמאי לחלוטין, התחמקות של לקוח שצריך לשלם כמה אלפי שקלים יכולה לגרום לאותו פרילאנסר צרות צרורות. אחרי הכל, כולנו צריכים לשלם מיסים, שכ"ד/משכנתא, הוצאות על אוכל, על הילדים ועוד דברים אחרים. בלי כסף, איך תשלם?

כדי לראות מה הבעיה נלך להתחלה: נאמר שראובן רוצה לשכור את שמעון הפרילאנסר כדי שיתקן כמה בעיות בשרת לינוקס שיש לראובן. שמעון רוצה לעבוד, ראובן רוצה להעסיק את שמעון כפרילאנסר שיטפל לו בבעיות בשרת. רצון הדדי יש? בהחלט. מכאן מתחילה לעיתים בעיה מסויימת..

רבים מהפרילאנסרים שומעים מהלקוח מה הבעיה, אבל לקוחות בדרך כלל לא יודעים לפרט מה הבעיה אלא רק את התוצאה. לדוגמא: "השרת כבר לא מוציא דואר" או בעיה אחרת מאוד "חביבה" עליי: "השרת Web איטי".

ב-2 הדוגמאות האלו הבעיות יכולות לקרות ממגוון נסיבות שהלקוח כלל לא מכיר אותן. בשרת דואר לדוגמא, יכול להיות שכתובת ה-IP חסומה ע"י RBL והכתובת נכנסה לרשימות שחורות. יכול להיות שיש בעיה בהגדרות וכל המייל תקוע ב-Queue, יכול להיות שעודכן רכיב אחר שגורם לשרת לעשות Segfault, יכול להיות שרכיבים כמו Spamassassin או ClamAV (לדוגמא) לא פעילים כרגע, ויכולות להיות סיבות נוספות. חלק מהסיבות אפשר לפתור אותן תוך דקות וחלק אחר מהסיבות יצריך "חפירה" לעומק לבדוק רכיב רכיב מה הבעיה. בדוגמא השניה המצב הרבה יותר מסובך: מה זה איטי? לעומת מה איטי? יכול להיות שיש בעיות דיסקים, זכרון מלא, פאקים בקוד האתר מהזמן האחרון, שרת SQL חנוק ועוד שלל סיבות. שוב, אולי יהיה אפשר לתקן תוך דקות, אולי יהיה אפשר לתקן תוך שעות או ימים, תלוי מהי התקלה האמיתית.

פתרתם את הבעיה? אנו עוברים למסוכה הבאה: בד"כ ללקוח יש איש טכני ואותו איש טכני אמור להיות מרוצה מהעבודה שלכם על מנת שיאשר לכם תשלום. יש בעיה קטנה אחת: "מרוצה" זו הגדרה מאוד מעורפלת. האחד יכול להיות מרוצה מזה שתיקנתם אפליקציה סוררת והשני, פרפקציוניסט שכמוהו חושב שעדיין המכונה לא מגיבה "כמו שצריך". מה זה "כמו שצריך"? שאלה מצויינת. אין לאף אחד תשובות על כך. יותר מזה, לפעמים יש בעיה "לרצות" את האיש הטכני, הנה דוגמא פשוטה: תרימו שרת אפאצ'י עם 4 ג'יגה זכרון ופתחו עליו 10000 חיבורים במקביל שכולם מתחברים לדף PHP דינמי. יזוז לאט? כן. צריך בשביל שירוץ טוב יותר זכרון, מערכת דיסקים יותר רצינית וכו'. אתם יכולים לספק את זה? לא, ואם אתם חושבים שההסבר הלוגי שצריך להרחיב ו/או להוסיף מכונה ירצה תמיד את אותם אנשים טכניים, אתם טועים, וראיתי כבר מקרים שאנשים לא קיבלו כסף למרות שהם הסבירו שזו לא בעיה שלהם.

עברנו את המסוכה הזו והגענו סוף כל סוף לקבלת כספים מהלקוח, רק שהלקוח משלם בשמחה .. בתנאים של שוטף + 60, כלומר אם היום ה-8/7, אתם תראו את הכסף ב-30/9 ואולי אי שם באמצע אוקטובר (מנהל החשבונות בדיוק יצא לנופש בלבנון). שכחתם לסכם את התנאי שאתם מעוניינים בתנאי תשלום של שוטף-עכשיו-תעביר-לי-צ'ק. קורה, נכון?

אז איך אפשר לפתור את הבעיות האלו? בעזרת 2 דברים חיוניים:

  1. ראשית, לא מהמרים על פתרון בעיה ב-X שעות סתם כך. ספרו ללקוח כמה אתם לוקחים לשעה ובקשו מהלקוח מספר דקות עם המכונה. בדקו באותם דקות מה בעצם התקלה בצורה די כללית ואל תנסו לתקן את התקלה (אחרת לא תיראו שקל). אם לקוחות נעים באי-נוחות בכסא לגבי הבקשה שלכם תאמרו להם את האמת הפשוטה: אם אני רואה את התקלה ומהיכן היא מגיעה, אני יכול להעריך נכונה כמה שעות יקח לי לתקן והלקוח יכול לחסוך כספים לעצמו אם יקח זמן קצר לתקן אותה. אם זו לא תקלה אלא פרויקט שצריך לעשות, נסו לחשוב על איש לינוקס עם ידע בינוני כמה זמן יקח לו (כן, למרות שאתם סופר-מקצועיים ומהירים). הסיבה לכך פשוטה: אין לכם מושג ירוק מה יעכב אתכם בעבודה על הפרוייקט וחבל שתאמרו שתגמרו את העבודה ב-3 שעות ותשקיעו 8 שעות. עדיף לאמר שיקח 7 שעות ואולי תפסידו שעה מאשר להפסיד כסף של 5 שעות. לאחר שהלקוח הסכים וחתם איתכם על מסמך, אפשר לפתור את התקלה.
  2. חוזה. אני מודע לכך שרבים מעמיתיי לא אוהבים חוזים, אבל חוזה זה הדבר שיציל אתכם אם יהיו בעיות. מה צריך להיות בחוזה? כמה דברים:
      1. פירוט מלא של הבעיה (אם מדובר בפרויקט תיקון תקלה לדוגמא), כולל מה שאיבחנתם. חשוב להכניס את כל הנקודות שאפשר (אם צריך, שימו זאת בנספח נפרד וציינו זאת בהסכם)
      2. מה הדברים שאתם הולכים לתקן, להגדיר, למחוק, להוסיף. שוב, כמה שיותר פירוט, יותר טוב. אם אפשר, כדאי לציין מה התוצאה הסופית שתהיה.
      3. תנאי ה"ריצוי": אתם תקבעו מה זה לקוח מרוצה. אתם צריכים לתקן בעיה כזו וכזו ולא בעיה אחרת (קשור לסעיף ii). יש עוד בעיות? בשמחה, בתשלום נוסף.
      4. אחריות: כמה זמן יש ללקוח לבדוק את המערכת שלו ואם הוא מוצא בעיה, אתם תתקנו אותה ללא תשלום נוסף. יום? יומיים? בוני אתרים שוכחים סעיף זה ואחר כך הם "נתקעים" לזמן רב בטיפולי תקלות (שלא היו בעבר) כי הלקוח מתלונן קשות והם רגישים, אז הם עושים לו ג'סטה, ועוד אחת, ועוד אחת.. לכן, חשוב לציין כמה זמן האחריות שלכם. עברה האחריות ויש תקלה? זה טיפול נפרד בתשלום נוסף.
      5. תנאי תשלום: שוטף? שוטף+30? שוטף+60? תשלום מיידי בסיום הבעיה? חשוב לכתוב זאת. חשוב לכתוב גם איך יבוצע התשלום (פייפאל, צ'ק, העברה בנקאית).
      6. אי עמידה בתשלום: הנה משהו שפרילאנסרים רבים פוחדים לבקש. חברים יקרים, אם אתם שוכרים דירה, פתחו את החוזה שלכם וקראו אותו. במידה ולא שילמתם בזמן, אתם משלמים תוספת על השכ"ד. אין שום סיבה שלא תיגבו תוספת אם הלקוח מאחר לכם לאחר תקופה (נניח שבועיים או חודש) כמה אחוזים נוספים. להזכירכם, כשאתם מוציאים חשבונית אתם משלמים עליה מס וברגע שהיא לא משלמת, אתם מכניסים את עצמכם לגירעון בתקציב שלכם.
      7. סייגים: אם יש ללקוח שרת ענתיקה ממלחמת העולם השניה והוא מצפה שלאחר ההגדרות שלכם הוא יעבוד כמו שרת-על, כדאי לציין כאן שהדברים לא יקרו ומה כן יקרו. אתם מתקנים שרת אפאצ'י, זה לא אומר שהוא פתאום יעבוד פי 10 יותר מהר, כדאי לציין זאת.

הנה נקודה נוספת: לא ליפול להבטחות. "החברה שלי לא קיימת מהיום", "אם הפרוייקט יצליח, יש לנו עוד כמה דברים בקנה ואנו נוכל לעשות עסקים מצויינים". מה המשותף למשפטים האלו? משהו פשוט: להוריד אותך במחיר, לדחות לך תנאי תשלום, ובקיצור "לרכך" אותך כך שגם אם לא תקבל מה שרצית בהתחלה, עדיין תצא מרוצה.

על הדברים האלו אני יאמר משהו פשוט: אל תקנו את זה. החברה לא קיימת מהיום, יופי. אתה יודע מה המוסר תשלומים של אותה חברה? האם יש נגדה תביעות/עיקולים או תזרים כספים גרוע? (הנה, בזמן שאני כותב את הפוסט הזה, תראו מה כותבים על "פנדה מחשבים". חושבים עדיין לעשות איתם עסקים?). לגבי עניין שתקבל עוד פרוייקטים – הכל תלוי בפקטור המחיר שלך. אם אתה תגבה 300 שקל לשעה ותעשה עבודה מצויינת ואני אציע לעשות את אותה עבודה מצויינת ב-200 שקלים, אתה לא תקבל ולו שעה אחת נוספת מאותו לקוח, כי לקוחות ברוב מוחלט של המקרים מסתכלים על הסכום בחשבונית.

יש לקוחות מעולים ויש לקוחות גרועים. לך, כפרילאנסר, לא מומלץ להמר על הלקוחות ועל טיב ההבטחות. אני יכול לאמר שכבעל עסק לשרותי VPS אני לעולם לא מרים מכונה וירטואלית לשום לקוח, עד שאני רואה בחשבון העסקי הפקדה על הסכום המוסכם, ואני שומע את ההבטחות שתיארתי למעלה יום יום. האם זה גורם לי להפסיד לקוחות? אולי, אבל אני מעדיף לקוחות שמשלמים לעסק בזמן הקמת השרת עבורו ובהמשך לפי מה שסוכם בינינו ולא לקוח שמבטיח לי את כל הכל, אך לא משלם לי. אני צריך לשלם לספק מעליי, לפרילאנסרים אחרים שנותנים תמיכה ללקוחות העסק שלי, לרכוש שרתים נוספים, רוחב פס, מקום, ועוד דברים. אני לא יכול לשלם בהבטחות של לקוחות, אני יכול לשלם רק בכסף, כך שלקוח שהוא גדול בהבטחות וקטן במעשים, שיעשה טובה ויקפוץ למתחרה ממול ושיעשה איתו עסקים (ולמתעניינים: העסק כבר רווחי).

ולבסוף, נקודה קצת אישית לעמיתיי הפרילאנסרים: לרבים מכם יש לב טוב ורצון לעשות עבודה טובה ושכולם יהיו מרוצים, אבל בביזנס כמו בביזנס צריך להיות קשוח. צריך לדעת לאמר "לא" ולפעמים לוותר על לקוחות, במיוחד אם הלקוח אינו רווחי. העולם אינו פייר וזה שתהיה טובים, לא מובטח לכם שיחזירו לכם בטוב. בביזנס תהיו נחמדים ואסרטיביים, ואת הטוב לב שלכם תשאירו לבת הזוג ולדברים שגורמים לכם טוב. ראיתי מספיק דכאון אצל עמיתים שהיה ניתן למנוע אותו בקלות, ובגלל זה כתבתי פוסט זה.

חוויות ודעה – על גוגל פלוס

image

במהלך היומיים האחרונים שיחקתי עם גוגל פלוס. הזמנתי חברים, שיתפתי תוכן, ובדקתי את מה שהשרות מציע. הרשו לי לשתף אתכם במסקנות.

כבר מקבלת ההזמנה וההרשמה לשרות, רואים שגוגל לקחו לתשומת ליבם את הביקורת שנמתחה עליהם בנסיונות הקודמים להוציא שרותים חברתיים. מבחינת ההרשמה, הדבר מאוד קליל, וכבר תוך דקה או 2 תוכל להתחיל להשתמש בגוגל פלוס.

אבל.. מה תעשה לבד בגוגל פלוס? אתה צריך את החברים שלך, וכאן גוגל נותנת לך אפשרות לייבא מ-ספר הכתובות של אנשי הקשר שלך ב-GMAIL את האנשים. ה”יבוא” קל ופשוט, אך חסר כאן מרכיב מרכזי חשוב: יבוא אנשים מרשתות מתחרות גדולות. אפשר לייבא מהמסנג’ר, אפשר לייבא מיאהו ועוד רשתוחת קטנות, אך לא מהרשת המתחרה הגדולה – פייסבוק. לשם כגך תצטרך לעשות מס’ צעדים (עיין בפוסט קודם המסביר כיצד לבצע זאת). אך לא לייבא אנשים מסקייפ או חשבונות Google Apps לדוגמא. אני מאמין שגוגל תוסיף את זה בקרוב.

הדף המרכזי של גוגל+ מאוד מזכיר את הדף המרכזי של פייסבוק מסיבה פשוטה: להקל על המשתמש, וכך אנשים שהשתמשו בפייסבוק יוכלו להתחיל לכתוב הודעות מיידית מהרגע שמופיע להם דף הבית. גוגל לקחה את זה קדימה ושינתה את GMAIL, דף הבית של גוגל, והיומן של גוגל ושינתה להם את העיצוב כך שיהיה זהה לכל אורך הדרך. הצבעים, האייקונים, הקוביות – הכל זהה. מישהו שם כנראה לקח שיעור מ-אפל.

גוגל, כמו שהזכרתי מקודם, למדו על בשרם לקח קשה בכל הקשור לפרטיות ורואים זאת בגוגל פלוס. אתה צריך להכניס חברים לתוך מעגלים בשביל לשתף עם חברים שלך דברים. גוגל לא עושה זאת עבורך (למרות שהם יכולים), וכך מקבלים אפקט מקסימלי של פרטיות. השיתוף עצמו של תוכן הוא מאוד קל: שתף תמונה, וידאו, קישור או מיקום במפה (לתשומת לב גוגל: אני גר בראשון לציון ושרות גוגל פלוס מציין שאני נמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב, “פספוס” של כמה עשרות קילומטרים) ואתה בוחר לאיזה מעגל לשתף, לאיזה חבר ספציפי לשתף או שתוכל לשתף במייל (למי שאין גוגל פלוס). ברירת המחדל אינה “ציבורית”, וגוגל גם לומד תוך כדי שיתופים נוספים עם מי אתה מעדיף לשתף, כך שהוא יציג זאת בפעם הבאה שתשתף – כך שלא עוד פאדיחות שהבוס רואה אתכם מבלים בזמן שהצהרתם שאתם “חולים”.

ה”זולה” הפתיע אותי לטובה: בלחיצה אחת יפתח לך חלון ותוכל להזמין אנשים או מעגלים לשיחת וידאו, ומנסיון של כמה עשרות שיחות שהשתתפתי, אפשר לאמר שזה עובד, ועובד יפה. גוגל מקפיץ בכל פעם את הוידאו של מי שמשוחח כוידאו עיקרי, כך שאינך צריך לנחש מי מדבר. במקביל ניתן לצפות בוידאו מיוטיוב ע”י כולם (הוידאו מסתנכרן במקביל עם כולם) וכשרואים יוטיוב, המיקרופונים של כולם מושתקים, וכדי לשוחח יש ללחוץ על כפתור תוך כדי דיבור וכשמשחררים את הכפתור הקול מושתק. מזכיר מאוד את מכשירי הקשר הישנים וטלפונים עם פונקציית PTT. אפשר במקביל גם לצ’וטט טקסטואלית (ולהעביר לינקים וכו’). בקיצור, אם יש משהו ש”ימכור” חזק את גוגל פלוס – זה ה”זולה”.

גוגל לא שכחו את הצ’אט הותיק יותר (גוגל צ’אט) והוא זמין תמיד מצד ימין (בגירסה העברית), כך שניתן ישירות לשוחח עם חברכם בקליק אחד עם אודיו ווידאו.

תחום הטלפון הסלולרי לא נשכח, ומנסיונות שעשיתי, צילומים שמצלמים בטלפונים סלולריים עולים מהר (יחסית) לגוגל+ ואפשר לערוך, לתייג, לשתף את התמונות בשניות. כל מה שצריך זה ללחוץ על אייקון התמונות, לבחור “תמונות מהטלפון שלך” – והם שם מחכות לך. לא צריך לבחור בטלפון הסלולרי שום דבר ואין צורך לזכור לעשות פעולות. הכל שקוף (ניתן כמובן לכבות פונקציה זאת בטלפון). אם נזכור שגוגל די שולטת בשוק מערכות ההפעלה הסלולרי, נראה שגוגל יכולה לגרום למשתמשים רבים להעדיף את גוגל פלוס בכל הקשור לתמונות. אחרי הכל, התמונות עלו ולמשתמש נותר רק לשתף – מה קל מכך? (אפליקציית גוגל פלוס למשתמשי אייפון/אייפד/אייפוד נמצאת בתהליכי אישור אצל אפל בימים אלו).

לבסוף, תחום מסויים שאינני יודע כמה יקבל תשומת לב ע”י המשתמשים: “ניצוצות” (Sparks) – הפונקציה הזו מאפשרת לך לחפש מידע בקטגוריות שונות, והמידע מגיע ממקורות כמו אתרי עיתונות (בארץ זה מגיע מאתרים כמו YNET, וואלה, גלובס, דה-מרקר וכו’) ובלוגים שונים. אפשר לחפש נושאים שונים, לקבל תקצירי כתבות ולשתף אותם ישירות ב”זרם” (Feed) שלך לחבריך, אם מצאת מידע מעניין. אנשי SEO מוזמנים להתחיל לחקור את התחום ולראות איך הם מקדמים את המידע שלהם בתוך אותם ניצוצות.

כדאי לעבור מפייסבוק לגוגל? לעניות דעתי התשובה היא “כן, אך בשלבים”. עדיין רשמית אין אפשרות להנפיק הזמנות נוספות ע”י המשתמשים (מה שלא מנע ממשתמשים מתקדמים למצוא חורים ולהשתמש בהם כדי להוציא הזמנות עקיפות לשרות), ואם יש לך חברים רבים בפייסבוק, הם עדיין לא יוכלו לעבור לגוגל פלוס, גם אם הם ירצו. בנוסף, עדיין יש באגים ואיטיות פה ושם של השרות, כך שכדאי להמתין כמה שבועות.

האם גוגל פלוס “יתפוס” ויצליח להתחרות בפייסבוק? להערכתי, אחרי שהשתמשתי ושוחחתי עם אחרים, תשובתי היא “בהחלט!”. היו מספר אנשים (שלא ממש מסתדרים במקצועיות עם מחשבים) שביקשו ממני הזמנות לגוגל פלוס והתלהבו מהוידאו קליפים שגוגל שחררה. המדיה דווקא מתלהבת מגוגל פלוס (ראו לדוגמא את הכתבה הזו של YNET, או את הכתבה הזו של PCWorld שנותנת 9 סיבות טובות מדוע כדאי לעבור מפייסבוק לגוגל פלוס).

אני די בטוח שזהו רק השלב הראשון של גוגל פלוס. גוגל כבר פרסמו מודעות דרושים למפתחי משחקים, כך שגם משחקים יהיו בגוגל פלוס (במיוחד שלגוגל יש 10% ב-Zynga, מי שפיתחה את פארמוויל), ואני מאמין ש-SDK או משהו דומה יצא בקרוב כדי שאנשים יכתבו אפליקציות לגוגל פלוס, וכאן זה כבר יכול להיות מעניין. לי יהיה מעניין לראות מי הראשון שיכתוב סקריפט ב-Grease Monkey שיחליף את מסך היוטיוב ב"זולה" במשהו אחר כמו .. שידור וידאו. יהיה מעניין, לא? 🙂

עוד טריק של ויזה כ.א.ל?

ויזה כ.א.ל היא החברה הגדולה ביותר (למיטב ידיעתי) לכרטיסי אשראי בארץ, אך כמה שהם גדולים ורווחיים, הם כנראה צריכים להרוויח עוד קצת, גם אם זה יהיה לדפוק את הלקוח על כלום.

נגיע לתכל'ס: יש לכם חשבון Paypal? הכנסתם לתוך החשבון את כרטיס האשראי שלכם שהונפק ע"י כ.א.ל (בין אם דרך הבנק שלכם ובין אם ככרטיס חיצוני)? ובכן, לפי הודעה שקיבלתי הלילה מ-Paypal, ויזה כ.א.ל גובה ממכם עמלת המרה גם כשאתם קונים בשקלים. דוגמא פשוטה: לקחתם ממני VPS? אני עסק ישראלי ואני גובה בשקלים דרך Paypal, אבל ויזה כ.א.ל תגבה ממכם עמלת המרה, גם כששילמתם לי בשקלים ולא היתה פה שום המרת מטבע.

למה? ככה.

להלן תצלום ההודעה שהגיעה אליי באימייל. בדקתי ואכן זו הודעה אותנטית של Paypal.

תעבירו את זה הלאה בבקשה לחבריכם.

אגב, ויזה כ.א.ל יצאו בקמפיין ענק שנקרא calidea שבו משלמים לכם כמה שקלים על רעיון שלכם. אז הנה רעיון ממני בחינם ל-כ.א.ל. רדו מהעמלה הזו?

לטובת מיקרוסופט–באלמר צריך ללכת

ballmerבימים האחרונים התחלתי במסגרת העסק שלי להציע חבילת PPTP-VPN זולה שמאפשרת להנות משרותי סרטים/מדיה/אודי/בנקאות/טלפוניה שניתנים בארה”ב בלבד (מי שמעוניין לקבל לנסיון בחינם ל-4 שעות מוזמן לשלוח מייל), וגם אני כמובן משתמש בשרות הזה לראות סרטים ופרקים ממקורות חוקיים בארה”ב במקום להוריד אותם, במיוחד מאתר HULU. מכיוון ש-HULU משדרים סדרות תמורת הצגת פרסומות, יצא לי לראות כמה פעמים את הפרסומת על Bing של מיקרוסופט, מה שהם (מיקרוסופט) קוראים: Decision Engine.

אחרי שראיתי את הפרסומת מספר פעמים, החלטתי להעיף מבט בסטטיסטיקות וב-לוגים של האתרים שלי, לראות כמה בינג מבקר אצלי בהשוואה לגוגל. לא אלאה אתכם יותר מדי בפרטים, אבל נאמר שעל כל 20-40 ביקורים של גוגל, בינג מבקר פעם אחת וגם אז לוקח רק מידע חלקי, כלומר אם מישהו מבסס החלטות לפי מה שבינג מראה/מפנה את הגולש, הוא מפסיד מידע רב, בין אם הוא מבקר בחנות אצלי, בבלוגים שלי או בכל מקום אחר. לעניות דעתי, זה לא Decision Engine, זה Illusion Engine.

אפשר לאמר אותו דבר גם על שאר השרותים של מיקרוסופט בכל הנוגע לפעילות און-ליין. מסנג’ר מפסיד מדי יום מנויים לטובת סקייפ ופייסבוק. Azure (שיכול לקבל מקום של כבוד בהסברה הכי גרועה שיש לגבי המוצר) לא ממש מקבל יחס מלקוחות/מפתחים שחושבים על מחשוב ענן/שרותים דרך הענן. שרותי הענן של מיקרוסופט אופיס הם בדיחה גרועה מבחינת פונקציונאליות ותמחור (ועדיף כבר ללכת על Google Apps שנותן 50 חשבונות חינמיים פר דומיין) ושאר השרותי און-ליין של מיקרוסופט ממשיכים לגרום לחברה חורים רציניים מבחינה פיננסית רבעון אחר רבעון.

בחברה אחרת הדירקטוריון היה בועט החוצה את ההנהלה והיו משכירים אנשים מספיק חכמים כדי למצוא מה צריך לעשות כדי לתפוס יותר דומיננטיות און-ליין. אבל במיקרוסופט דברים נשארים גרועים. מיקרוסופט לדוגמא העדיפה לחסוך 20 מיליון דולר (לערך) דמי יעוץ חיצוניים בזמן המו”מ על רכישת סקייפ. מה יצא מזה? שמיקרוסופט שילמה 4.5 מילארד דולר יותר מההצעה הכי גבוהה של המתחרים. שוב, בחברה אחרת כשהיו מגלים את הפאשלה הזו, המנכ”ל היה נשלח לארוז את החפצים שלו, אבל במיקרוסופט ממשיכים במדיניות התמוהה הזו של להשאיר את המנכ”ל ולהמשיך לדשדש בתחום האון-ליין.

נסתכל לרגע על המתחרה ממול: אפל. נכון, אפל מתייחסת למפתחים כמו שסרסור מתייחס לזונות שלו (השקעת דם יזע, דמעות וכספים רבים, ויום אחד אפל מחליטה להעיף את האפליקציה שלך, או בכלל לא לקבל אותה. למה? ככה!), אבל אף אחד לא יכול לאמר שאפל לא משקיעה בתחום האון-ליין. חנות ה-iTunes שלהם מאוד קלה לשימוש, מכשיר ה-Apple TV מגדיר מחדש קלות הפעלה בהזרמת מוסיקה ווידאו, והאייפון/אייפד מראים מה זה קלות שימוש בשרותי אינטרנט שונים. אפל משקיעים ולא מפחדים להוביל את השוק למחוזות חדשים שאחרים כלל לא שם והמספרים לא משקרים: רבעון אחרי רבעון אפל מראה רווחים פנטסטיים (וכמובן בעלי המניות לא רואים סנט אחד של דיבידנד, כי ככה החליט סטיב ג’ובס). מה מיקרוסופט עושים? ממשיכים להרוויח מחלונות (ה-Client, חטיבת ה-Server לא ממש רווחיים) ואופיס. שאר החטיבות ממשיכות לאכול את הרווחים כאילו אין מחר. זה הגיע למצב אבסורדי ששווי השוק של אפל הרבה יותר גדול מזה של מיקרוסופט.

אם מיקרוסופט רוצים להציל את עצמם, הם צריכים לזרוק את המנכ”ל שלהם, סטיב באלמר, לקחת סיכון ולהתחיל להמציא דברים. לזרוק מפלצת כמו Windows 7 על מעבדי ARM זו לא החלטה חכמה. רכישת פלטפורמה כמו סקייפ לא תעזור הרבה למיקרוסופט כי סקייפ בעצמם בקושי הרוויחו כמה מיליוני דולרים בשנה רווח, כך שהכסף שנזרק על רכישת סקייפ בחיים לא יחזור למיקרוסופט. מיקרוסופט צריכים להפסיק להעתיק ולהתחיל לחדש, ועדיף שיחדשו היכן שיש להם הזדמנות, כמו ב-Windows 8, או בשיפור מאסיבי של בינג, או בשינוי מהותי בכל הקשור ל-Azure. עם המנכ”ל הנוכחי זה לא קורה וכנראה שזה לא יקרה, ועדיף למיקרוסופט להשתנות עכשיו, לפני שימצאו את עצמם נאכלים הן ע”י אפל והן ע”י גוגל.

מיקרוסופט והסכין בגב, חלק שני

למי שלא קרא, בבלוג העסקי כתבתי אתמול פוסט על כך שמצד אחד מיקרוסופט משתפת פעולה, ומצד שני מפעילה את מערך השיווק האדיר שלה נגדך, ולא חשוב איזה ספק אחסון אתה. יש למיקרוסופט עבר די עשיר בתחום ולא רק מול עסקים קטנים ובינוניים אלא גם מול חברות ענק. זוכרים את כל הנגני מוסיקה שמיקרוסופט האיצה ביצרני חומרה לייצר ולבסוף היא דפקה להם סכין בגב בצורת Zune? (בעברית שם הנגן מאוד מתאים למיקרוסופט…)

היום נתקלתי במשהו יותר מעניין, רק לפני שאכתוב אותו, אכתוב על מקור החדשות, בחור בשם אלדר מורטזין, בלוגר רוסי די ידוע. לאלדר יש מקורות מאוד רציניים בנוקיה. בעבר אלדר בישר על כך שנוקיה הולכת לעבוד עם מיקרוסופט וה-Windows Phone 7 תהיה המערכת העיקרית של נוקיה. מכיוון שזה לא הופיע על הרדאר של אף אנליסט/פותחת-בקלפים/קוראת-בכדורי-בדולח (לשלושתם יש לי בדיוק אותו יחס), אף אחד לא האמין לאלדר ובסוף כמו שכולנו יודעים – זה קרה. לפני מס’ שבועות אלדר בישר לעולם שמועה שנוקיה זורקת את המותג OVI ומה אתם יודעים – הוא צדק.

החדשות האחרונות של אלדר? מיקרוסופט במו”מ לרכוש את .. חטיבת הסלולר של נוקיה (מקור: טוויט, מאמר ברוסית)…

מעניין מה עכשיו יחשבו על כך חברות כמו  HTC, סמסונג, אסוס, Dell, שהשקיעו כספים רבים, מהנדסים, פיתוח ויצור של טלפונים – ומיקרוסופט שוב שולפת את הטריק שעשתה עם הנגנים וחוזרת עליו עם טלפונים. נסו לחשוב על מכשירים מבוססים Windows Phone 7 שירכשו ע”י יחידים וחברות במהלך השנה הקרובה והלקוחות יגלו להפתעתם תוך זמן קצר שמיקרוסופט לא תתן את אותה תמיכה כמו שתתן לטלפונים מתוצרתם. לא נעים.

כמה מילים על הכרום בוק

אתחיל בטיפ קטן עבור מתכנתים שרוצים לכתוב משהו ולהרוויח ממנו כמה שקלים: נכון להרגע, ב-Web Store של גוגל אין שום תוכנת VPN Client וובית. הראשון שיכתוב אפליקציה וובית כזו שיודעת להתממשק למספר מימושים של VPN (כמו Open VPN / פורטיגייט / צ'ק-פוינט) יכול להרוויח כסף לא רע ממכירת האפליקציה דרך ה-Web Store, אז אם אתה לא מתכנת אבל מכיר מתכנת שמחפש לפתח משהו ולהרוויח עליו, תודיע לו על כך בבקשה.

נעבור עתה לעניין הכרום בוק (כרומבוק?) שגוגל הכריזה בכנס ה-Google I/O השבוע: סוף סוף אפשר לראות מחשבים ניידים (ואחד נייח) מבית סמסונג ואייסר מבוססי ChromeOS שגוגל קוראת להם ChromeBooks. הגירסה של סמסונג עולה 429$ כגירסת WIFI ו-499$ בגירסה עם WIFI ומודם 3G מובנה. אייסר הציגה מחירים קצת יותר שפוי: 349$ ל-WIFI ועדיין לא ידוע מה יהיה מחיר ה-3G.

מבחינת הברזלים עצמם: הם פחות או יותר כמו כל נטבוק, עם מספר שינויים: אין דיסק קשיח גדול (יש כונן פלאש בחיבור mSATA של 16 ג'יגה), אין BIOS סטנדרטי. המעבד הוא Atom N570 דו ליבתי, מסך 12.1 אינטש (במקרה של סמסונג), מצלמת 1 מגהפיקסל "HD" (אין לי מושג למה הם קוראים לזה כך). מבחינת המערכת, מרגע לחיצת כפתור ה-Power, היא עולה תוך 8 שניות ועם סוגרים את המסך ומפעילים מחדש, הוא פועל תוך 2 שניות.

מאז שגוגל הכריזה על ChromeOS ועד להכרזה על המחשבים הניידים עם שמות, מחירים ומפרטים, השתנו מספר דברים כאשר אחד הבולטים בהם היה תמיכה לקבצים מקומיים: מעתה תוכל לחבר מצלמה או דיסק קשיח ולהשתמש בקבצים מקומית. מבחינת ההדפסה, גוגל עשו שת"פ עם HP וכיום ההדפסה היא מימוש של Cloud Print.

מבחינת תמחור, המחיר הוא גבוה בהשוואה לכל נטבוק ממוצע, אבל זהו מוצר חדש וחברות נוטות לגבות מחירים די גבוהים על מוצר חדש (סמסונג לדעתי הגזימה במחיר), וכאן גוגל הכריזו על משהו חדש: אם אתה סטונדט, תוכל לשכור דרך גוגל כרום-בוק במחיר של 20$ לחודש (למשך 36 חודשים.. הממ, העתיקו מחברות הסלולר הישראליות?) ובמחיר זה תקבל גם תמיכה מלאה לחומרה ולתוכנה כולל שדרוגים. למי שכבר חושב לשלוף כרטיס אשראי ולהיכנס לחוזה כזה, מוטב לו שיחזיר את כרטיס האשראי לארנק: התוכנית לסטונדטים תהיה דרך מוסדות הלימוד האקדמאיים/מכללות וכו'. החבילה, אגב, אינה כוללת את Google Apps for Education, כך שאם המוסד לימודים ירצה בכך, הוא יכול להיות מנוי ולהוסיף את המחיר למנוי החודשי.

גם לעסקים גוגל דאגה ואותה עיסקה שיש לסטונדטים יש לעסקים (מינימום רכישה: 10 ברזלים) במחיר של 28$ ואם רוצים Google Apps for Business יש צורך לשלם עוד 50$ שנתי פר משתמש (או 4 דולר לערך חודשית). גם כאן יש תמיכה דרך גוגל כולל תמיכה, תיקון ושדרוג החומרה וכלים לניהול הכרום-בוקים.

עד כאן מה שגוגל (וסמסונג ואייסר) הכריזו. נעבור לעולם המעשי. האם יש סיכוי לכרום-בוקים להיכנס ולכבוש נתחים בשוק?

אתחיל בגוגל עצמה: גוגל חייבת תשתית רצינית לתמיכה, על מנת שלא לחזור על הפאשלה הקודמת עם מה שקרה לנקסוס-1 שרכשת מכשיר והתמיכה היתה הכי גרועה שאפשר. גוגל צריכים לבנות תשתית רצינית בינלאומית לתמיכה, וזה כולל נציגי תמיכה בטלפון, טיקטים ועוד. מבחינת תחזוקת ברזלים, גוגל תצטרך להגיע להסכמים עם היצרנים השונים בעניין החלפת חומרה, שדרוגים וכו', והעניין צריך להיות סגור אתמול, אחרת עסקים ומוסדות לא כל כך יסכימו ליפול בין הכסאות. אחד הדברים הנוספים שגוגל צריכה לעשות, זה לשכנע יצרני חומרה אחרים ליצור כרום-בוקים עם ChromeOS. עדיין לא הוכרזו כרום-בוקים מלנובו, דל, HP.

שוק הסטודנטים: כאן יש לגוגל סיכוי לא רע בכלל להיכנס, כל עוד גוגל תעמיד לרשות מוסדות הלימוד קו לתמיכה, סיוע, ותיקונים. אם גוגל תעשה כך, ישאר למוסד הלימודים עניין ההחלטה מאיזה יצרן לרכוש כרום-בוק. מבחינת התשתית, אותם מוסדות יצטרכו לעבור בקצב יותר מהיר לארכיטקטורת שרת-לקוח על מנת שסטודנטים יוכלו להשתמש בכרום-בוקים. יש צורך גם בשינויים נוספים כמו מעבר לשימוש ב-Terminal Services אם המוסד ממוקד טכנולוגיה של מיקרוסופט ובכך לאפשר לתלמידים להתחבר דרך RDP ולעשות את מה שהם רוצים. במקרים של שימוש ב-Linux, יהיה צורך בהקמת שרתים וירטואליים עבור תלמידים שיתחברו דרך SSH אל אותם מכונות וירטואליות, הואיל ואי אפשר במצב רגיל להריץ אפליקציות לינוקס על הכרום-בוק.

השוק העסקי: פה צפויה לגוגל משימה לא קלה בכלל. עסקים גדולים לא נוטים להכניס מחשבים של יצרנים אחרים לתוך החברות (כל מנהל IT יכול לספר בהרחבה מדוע הוא מעדיף דגם כזה של מחשב ולא דגם של חברות אחרות), וכמו שכתבתי למעלה, גוגל תצטרך ש-HP, DELL ולנובו ייצרו כרום-בוקים על מנת להכניס רגל כלשהי לאותם עסקים.

הדבר השני שלא קל לעשות זה מיגרציה מתחנות עבודה סטנדרטיות למצב שהכל רץ על השרתים והמשתמשים מתחברים דרך RDP (כולל VPN לעבודה מבחוץ). כאן צפויות מלחמות לא קטנות בין אנשים ומחלקות לגבי ויתור על המחשב הרגיל לטובת כרום-בוק "טיפש". מבחינה כספית, עלות תחזוקת כרום-בוק היא הרבה יותר זולה מתחזוקת מחשב שולחני רגיל: אין טלאים, אין אנטי וירוס, אין עוד הרבה דברים כך שמחלקת התמיכה תצטרך פחות לטפל במשתמשים ויותר לטפל בשרתים (מה שאומר קיצוץ עובדים במקרים מסויימים), מה שיגרום להנהלה לחייך מבחינת חסכון תקציבי.

תחרות: תהיו בטוחים שבמיקרוסופט יש את ChromeOS רץ על כמה מחשבים וכנראה שעם הקשרים שלהם הם כבר השיגו כמה כרום-בוקים לשם "לימוד". גוגל מנסה להיכנס לתחום שבו מיקרוסופט שולטת, ומיקרוסופט לא תעשה חיים קלים לגוגל ומיקרוסופט בהחלט תשלוף שיניים וציפורניים: אני די בטוח שתוך מספר חודשים מיקרוסופט יחד עם שותפיה המסורתיים (כל יצרני המחשבים) תוציא גירסה של נט-בוק עם Windows CE (כן, זה עדיין קיים) ואקספלורר משודרג עם עוד כמה דברים קטנים, וכמובן תמיכה ב-3G ו-WIFI. מיקרוסופט בהחלט בעד שתעבור לארכיטקטורה של Windows 2008 R2 (שרת) וגישה דרך RDP (לקוח, כל עוד תשלם רשיונות CAL פר מכונה כמובן), אך הם "ידחפו" את הפתרון שלהם מול הפתרון של גוגל: במקום ChromeBook תעבור עם ExplorerBook.

אני מאמין שהשינויים המהותיים האלו לא יקרו היום או מחר (הכרום-בוקים יצאו לשוק רק ב-15 ביוני, ומי שהשתתף בגוגל I/O מקבל אחד חינם במתנה) ומה שגוגל עושה הוא בעצם לדחוף את השוק לעבוד דרך הדפדפן אקסלוסיבית. זה לא יהיה קל, יהיו הרבה נגד המעבר, אבל אם זה יצליח לגוגל, היא תרוויח הרבה מהמעבר.

מיקרוסופט קנו את Skype

אני כותב את הפוסט הזה ביום העצמאות. אנשים רבים שמחים, עושים "על האש" ודי מאושרים. גם חברת סקייפ יכולה לפתוח שמפניה: מיקרוסופט רכשו את סקייפ מקבוצת משקיעים בראשות Silver Lake תמורת סכום מדהים: 8.5 מיליארד דולר.

אין ספק שמקימי החברה, המשקיעים, וההנהלה של סקייפ מאושרים בהחלט מהסכום. מיקרוסופט אולי מאושרים שהם הצליחו "לחטוף" את סקייפ מתחת לידיים של גוגל ופייסבוק (שלפי השמועות ניהלו מגעים לרכוש את סקייפ), אבל הסכום מצליח להראות משהו מסויים אחד לגבי מיקרוסופט…

מיקרוסופט בפאניקה!

מדוע? הסיבה פשוטה: מיקרוסופט פספסה את האפשרות לרכוש את החברה בעבר בסכום הרבה יותר זול: eBay שרכשו את סקייפ, מכרו אותה לקבוצת משקיעים בזמנו תמורת 2.75 מיליארד דולר, כלומר אם מיקרוסופט היתה רוכשת את Skype ישירות מ-eBay דאז, הם היו יכולים לסגור את רכישת החברה תמורת אותו סכום או משהו קרוב לכך.

יבואו אנשים ויאמרו "אבל מיקרוסופט לא היתה במצב כמו שהיא נמצאת היום", וזה נכון, אבל אותה פאניקה קיימת אצל מיקרוסופט גם כיום: לפי פוסט ב-Tech Crunch, גוגל היתה מוכנה לשלם 4 מיליארד על סקייפ, ומיקרוסופט הכפילה בהצעתה כל הצעה של גוגל (כמובן מבלי לדעת מה המחיר שגוגל מציעה. אם מיקרוסופט היתה יודעת, היא לא היתה רוכשת במחיר הנוכחי שהיא רכשה, שאפו למי שניהל את המו"מ).

העניין הוא שאיש לא יודע מה יש למיקרוסופט בדיוק לעשות עם Skype. למיקרוסופט יש מספר מוצרים שכבר עושים את מה שסקייפ עושה, למעט עניין ה-P2P שהיום הוא כבר לא כל כך עניין בעייתי כבעבר. מה הם בדיוק יעשו? ישלבו אותו עם Windows Live Messenger? זה לא יתן ממש למיקרוסופט רווח. אריק סקונפלד חושב שמיקרוסופט יכניסו את סקייפ לתחום ה-Enterprise, אבל למיקרוסופט כבר יש מוצר בתחום (Lync), ולדעתי הכנסת סקייפ תצטרך שינויים מאסיביים מאוד בקוד הואיל ו-2 הטכנולוגיות עובדות בצורה שונה לחלוטין. האם מיקרוסופט חושבים לבנות על רווחים משיחות Skypeout? סקייפ הרוויחה אמנם 859 מיליון דולר בשנת 2010 (בשנה, לא ברבעון!), אבל רוב הכסף הולך כמובן לחברות התקשורת השונות, וסקייפ בתכל'ס הרוויחה ב-2010 סכום של כ-20.6 מיליון דולר בשנת 2010 (שוב, לא ברבעון). לא בדיוק סכום שמיקרוסופט מתרגשת ממנו.

מיקרוסופט, עם כל השקעות העתק, עדיין נמצאת בבעיה בכל מה שקשור ל-On Line. מנוע החיפוש בינג עושה למיקרוסופט בכל רבעון "בינג" של חור ברווחי חטיבת ה-On Line והוא פשוט גרוע ורבים לא רוצים אותו (הנה עדות אישית: בבלוג העסקי שלי בינג ביקר כמה פעמים וסך הדפים שיש לבינג מהבלוג שלי הוא … 10. גוגל מאותו בלוג "משכה" 681 עמודים! תנחשו למי יש את המידע הכי מדוייק מהבלוג שלי? תנחשו מי יתן תוצאות חיפוש יותר מדוייקות?). אז מה מיקרוסופט עושה? באקספלורר 9, שינוי המנוע חיפוש אינו משהו קליל למשתמשים שאינם טכנולוגיים, אז אם הם יחפשו משהו, הם אולי ימצאו אותו דרך בינג, אלא אם המשתמש יכנס ספציפית לגוגל ויחפש את מה שהוא רוצה למצוא.

כעת מפת ה-IM/VOIP תשתנה מעט. פייסבוק יצטרכו לחפש חברה אחרת לרכוש (אולי מיקרוסופט תשתף פעולה בנושא, אם כי גם כאן יש צורך בהשקעה די רצינית כדי לבנות Client וובי לחלוטין). גוגל נמצאת כרגע עם כל עניין ה-IM/VOIP במצב לא רע: התוכנה שלהם נמצאת מבחינת IM בכל מכשיר אנדרואיד וגם בכל תיבת GMAIL, אולם הם צריכים לשפר את עניין התקשורת (מנסיון, רבים המקרים בהם אנשים זמינים Online ואינני רואה את אותם אנשים כזמינים, דבר שלא קורה בסקייפ). מבחינת VOIP גם בזה יש לגוגל מה לשפר, בכך שיוסיפו תמיכה ביותר מקודדי אודיו (Celt יכול לשמש כפתרון מצויין לתקשורת אודיו החל מטלפונים סלולריים ועד Desktop) וגם לשפר בדחיפות קידוד וידאו (WebM הוא פתרון לא רע, השאלה כמה הוא לוקח מבחינת מעבד בשביל לקודד תמונה ב-15 או 30 פריימים לשניה ואם הוא יכול לתמוך ב-HD).

לסטיב באלמר יש עכשיו עבודה לא קלה: להשתמש בסקייפ כפלטפורמה להציג יותר נוכחות Online אחרי שורה של כשלונות (זוכרים את הבלוגים של מיקרוסופט? הם עברו לוורדפרס. מסנג'ר נעקף בקלילות ע"י פייסבוק וסקייפ ויש הרבה דוגמאות נוספות). האם הוא יצליח? רוב הכתבים מאמינים שלא. נראה.

באמת סוף רומן בין אפל לאינטל?

קראתי את הפוסט של נתי שוחט בניוזגיק על השותפות בין אפל לאינטל ועל כל מיני שמועות על קץ קרוב בין החברות, ורציתי להגיב לדברים.

קודם כל הערה קטנה לגביי: יש לי הערכה גדולה לאפל על מוצריהם, אם כי אני לא אקנה את המוצרים שלהם בגלל סיבות כמו מחירים מופרזים, התייחסות גרועה ללקוחות וגם עניין של "דיקטטורה". אני אוהב מכשירים קלים לפריצה, שאפשר לשנות בהם כמעט הכל (המממ… Nook Color?).

אתחיל במחמאה לאפל: אם יש חברת טכנולוגיה גדולה שיודעת לקום ולעזוב פלטפורמה אחת ולעבור לאחרת, זו אפל. מיקרוסופט היא דוגמא הפוכה לכך: רק כש"מכריחים" את מיקרוסופט לתמוך בפלטפורמה חדשה, הם מוכנים לעשות צעד כלשהו (קחו לדוגמא את מעבדי Itanium: יש גירסה של Windows 2008, אין Exchange ל-Itanium. למה? ככה.

אז מבחינה תאורתית, האם אפל יכולה מחר בבוקר להרים את OS X על ARM? כן ולא, הרבה יותר לכיוון "לא". הסיבה לכך היא די פשוטה: לא חשוב איזה מעבד ARM ניקח היום מכל חברה, הביצועים שלו נחותים פי כמה וכמה מכל מעבד מקביל של אינטל, בין אם לשולחנות עבודה כמו i3, i5, i7 או מעבדים למכונות רציניות/שרתים (מעבדי Xeon). בנוסף, למעבדי ARM אין את התוספות שיש כיום למעבדי אינטל. רוצה להריץ וירטואליזציה בצורה רצינית? אין VT ל-ARM. אין מיפוי משתנה של PCI למכונות וירטואליות (VT-D), אין אפילו צ'יפ של חברה כלשהי שתומכת בדברים כמו USB 3.0, Thunderbolt, Firewire וכו'. (טכנית אפשר לדחוף על לוח האם צ'יפ כזה, אבל בשביל לאתחל אותו תצטרך לעשות שמיניות באויר, קחו לדוגמא מה שקרה עם Amiga OS 4 ותמיכת AGP, וזה היה לפני שנתיים). בנוסף, ריבוי ליבות (4 ומעלה) רק מתוכנן להיות בערך ב-2013/2014.

מה יוצא מכך? שאפל לא תעבור בזמן הקרוב מבחינת מחשבים אישיים ל-ARM. זה טוב לאייפון/אייפוד/אייפד שהיישומים שרצים עליהם לא גדולים, ואין דרישות Multitasking רציניות. Final Cut pro "ירצח" מעבד ARM.

נעבור לסעיף היתרון: אפל הם לקוח בינוני לאינטל (HP, IBM ו-DELL הם הרבה יותר גדולים מאפל) ואינטל מוכנה לעשות עם אפל דילים של בלעדיות, אם כי לזמן מסויים. למק-בוק אייר היה יתרון של מעבד חדש, אבל היתרון הזה החזיק בקושי 6 חודשים: לנובו הוציאו Thinkpad דקיק עם בדיוק אותו מעבד אחרי 6 חודשים. במקרה של Thunderbolt, מדובר על שת"פ בין אינטל לאפל ומכיוון שאפל היו המובילים בפיתוח הטכנולוגיה, הם קיבלו בלעדיות, אבל גם כאן זה לא יהיה לטווח ארוך: אינטל יכולים לעשות המון כסף מ-Thunderbolt לא רק במחשבי Desktop אלא גם בשרתים: תארו לכם חיבור של Storage פשוט למספר שרתים עם Thunderbold – זה פשוט יהיה מטריף להשתמש בטכנולוגיה הזו במקום כל ערימת הסוויצ'ים והסיבים שצריכים היום בשביל להגיע ל-10 ג'יגהביט (ולמי שלא מודע: כרטיס רשת 10 ג'יגהביט נותן הרבה פחות מ-10 ג'יגהביט בתנאי שטח).

לגבי העניין של יצור מעבדי A5 ושאר מעבדים מבוססי ARM עבור אפל, אני בספק אם השמועה נכונה: אפל היא לקוח ענקי של סמסונג (סמסונג מייצרת עבור אפל לא רק מעבדים אלא גם זכרון Flash ועוד כמה רכיבים) וסמסונג לא תוותר כל כך על אפל כלקוח, ובל נשכח שאפל שילמה סכום של כמה מאות מיליוני דולרים מראש על יצור הצ'יפים. כל עניין התחרות הוא לא רלוונטי כי גם אינטל מייצרת כל מה שסמסונג מייצרת, וזה לא מפריע לאפל.

בקיצור, יש כאן שוב שמועות (המסתמכות על דו"חות של אנליסטים.. כן, ראינו כמה אנליסטים הוזים בעבר לא פעם ולא פעמיים. הממ, אולי יש קשר בין אנליסטים למיסטיקנים? 🙂 ) שאין להם שום אחיזה במציאות. חברות גדולות יודעות להתחרות מצד אחד, ולשתף פעולה מצד שני (בניגוד לכל מיני ספקי אחסון שרתים בארץ). לאפל בשלב זה אין שום יתרון בלנסות לעבור למעבדי ARM למחשבי מק-בוק בשלל הסוגים שהם מציעים, אין להם שום חשק לזרוק השקעה עתירת דולרים רק בגלל שסמסונג מייצרת טלפונים סלולריים (סמסונג נמצאת רחוק מאפל בטבלת המכירות של טלפונים סלולריים).

לצערי שמועות כאלו יוצאים על ימין ועל שמאל בכל הקשור לאפל, וגם כשהשמועות מופרכות לחלוטין (מי היה האידיוט שהזה על כך שאייפד 2 יתן רזולוציה של 2048X1536, דבר שהיה מייקר בטירוף כל אייפד, שלא לדבר על כך שהאייפד היה יכול להפוך בקלות לתנור לחימום אוכל) אנשים עדיין מאמינים לשטויות.