מה קורה, אינטל?

אינטל ברבעונים האחרונים מציגה תמונה די מעניינת של מצב השוק בכל הקשור ל-PC: הרווח למניה עלה, אך היתה צניחה של 26% ל-1.9 מיליארד דולר ברבעון האחרון. אינטל יודעת ורואה מה שרבים מהאנליסטים רואים: פחות ופחות אנשים קונים PC חדש, ואם הם כבר חושבים על קניית מחשב חדש, הם במקרים רבים ירכשו טאבלט ואולי ישדרגו את ה-PC הקיים מבחינת זכרון/דיסק, מה שאומר שאינטל תרוויח פחות משדרוגים.

אחד התחומים הכי רווחיים לאינטל הוא מעבדי שרתים. מכיוון שמעבדי שרתים הם בד"כ גירסה יותר משוכללת של גירסת מעבדי הדסקטופ (יותר זכרון Cache וכו'), הרווח פר מעבד הוא גבוה מכיוון שאינטל מוכרת אותם במחירים מטורפים. אחרי הכל, כשאין לך ממש תחרות, אין לך בשביל מה להוריד מחירים. מה הלקוחות יעשו? ירוצו ל-AMD?

בשנים האחרונות, הלקוחות הגדולים של אינטל (בניכוי יצרני המחשבים למכירה) היו לקוחות כמו פייסבוק, אמזון וגוגל (לפי השמועות, גוגל היא הלקוח החמישי בגודלו של אינטל), והלקוחות הללו, למרות ההנחות הגדולות שהם מקבלים כלקוחות גדולים – לא ממש מרוצים, הן מבחינת הביצועים והן מבחינת צריכת החשמל הענקית שמעבדי קצה עליון לוקחים וכל חברה לוקחת לה כיוונים אחרים. עד לאחרונה לא היה כל כך ידוע לאיזה כיוון כל חברה פונה, אבל היום זה יותר גלוי.

קודם כל נבדוק מי יכולים להיות המתחרים של אינטל שיכולים להציע הצעות מפתות לגוגל ואחרים. נתחיל עם Oracle.

מה הסיכוי שאמזון, פייסבוק, או גוגל יעברו למעבדי Sparc? טכנית, המעבדים הללו יותר מהירים ממה שאינטל מציעה בקצה העליון – במיוחד בכל מה שקשור לאפליקציות שיודעות להשתרשר (Threading). גם באינטל יש תמיכה ב-Threading אך היא מצומצמת (בהשוואה למה שיש ב-SUN) ולמעבדי ה-Sparc מסדרות T, X, M, והם מאפשרים לעשות דברים מאוד מעניינים בוירטואליזציה (ספציפית עם Solaris Zones אם אתם מריצים מערכות סולאריס כמכונות וירטואליות על שרת SUN עם מעבד Sparc רציני).

הסיכוי שאותן חברות יחתמו על רכישה מאסיבית מאורקל הוא אפס. מדוע? מכמה סיבות.

הסיבה הראשונה היא שאורקל/SUN עדיין חיה בשנות ה-80 כשיש צורך לשלם רשיונות פר ליבות, דבר שאף חברה מהשלישיה (גוגל,אמזון,פייסבוק) לא מוכנה אפילו לשמוע על כך. הסיבה השניה קשורה יותר לביצועים, כך לדוגמא אם תסתכלו כאן תראו שגם המעבד האחרון של SUN, ה-T5 חוטף נבוט בראש מ-Xeon E7 וה-E7 מהיר במקרים רבים ב-30% מה-T5 כשבודקים ביצועי אפליקציות, ועוד לא דיברנו על כך שאינטל יכולה לחתוך מחירים הרבה יותר מאורקל.

(אגב, אם אני כבר מזכיר את SUN, בקרוב תהיה מסיבת עיתונאים בה תוכרז גירסה 11.2 של סולאריס. לא, אתם לא ממש צריכים להתכונן לשדרוג מאסיבי אם אתם משתמשים בסולאריס. 3 שנים אחרי שיצאה סולאריס 11 לשוק, התוספות שיש ב-11.2 הם Open Stack ו-Puppet ביחד עם עוד כמה תוספות. פלא שהפצות לינוקס אוכלות לאורקל לקוחות?)

מכאן הדברים מתפצלים לכיוונים מעניינים.

moboמהנדס בכיר בגוגל העלה תמונה (משמאל, לחצו להגדלה) של ה-Red Board החדש שלהם. חדי העין שביניכם שיסתכלו בתמונה המוגדלת יראו כי הלוח שונה לחלוטין מכל לוח אחר שקיים בשוק, ויש סיבה לכך: הוא לא מבוסס מעבד אינטל או X86/X64. הלוח הזה הוא הלוח הראשון שגוגל תכננה שרץ על המעבד של IBM, ה-Power8.

מדוע מעבד זה? באוגוסט IBM הכריזה ביחד עם חברות כמו גוגל, nVidia ורבות אחרות על OpenPower, בסיס לחברות אחרות לקחת את פלטפורמת Power שנפתחה, ולבנות מעבדים וחומרה מסביב. בגוגל לקחו את העניין ברצינות והלוח הוא התוצאה הראשונה.

מדוע Power8? כי מדובר במפלצת ביצועים שעד לאחרונה לא היה לה תחרות רצינית בשוק (לפחות לא עד שהגיע Xeon E7 V2 שצריכת החשמל שלו בשמיים!), ובשביל גוגל ה-OpenPower מאפשר לתכנן את הכל מהתחלה ללא צורך בהתחשבות בדברים ישנים שהיו צריכים להישאר במערכות X86. אם תסתכלו לדוגמא על הלוח, תראו שאין בכלל תושבות זכרון, הוא ישב בצורה אחרת ממה שהיה צריך עם מעבדי XEON (זכרון צמוד כמה שיותר למעבד).

מבחינת גוגל, כל מה שהם צריכים כדי להכניס מערכות כאלו, זה לקמפל את הלינוקס מחדש בחלקו (קיים כמובן לינוקס ל-POWER, אבל עדיין לגוגל יש כל מיני דברים שהם הוסיפו והעיפו) – צפו לסמיטריילר של טלאים מגיע ל-Linux kernel mailing list.

גוגל במקביל עובדת על עוד פרויקט שכרגע עדיין לא מפורסמים פרטים (כך שמה שאני כותב הוא יותר קשור לשמועות עקשניות) להכניס מעבדי ARM של AMD (ה-Opteron A1100) בחלק אחר של עבודה שם. אני מאמין שנשמע יותר על כך לקראת נובמבר.

באמזון החליטו לעבור ל-ARM, אז מה אמזון עשתה? היא "חטפה" את המהנדסים שעבדו ב-Calxeda ז"ל בשביל לעבוד על מעבד עבורה מבוסס ARM של חברת Applied Micro כפי שתוכלו לראות כאן. מבחינת אמזון, התכנון יהיה להעביר כנראה מערכות פנימיות ל-ARM (לפי תכנון עומסי עבודה, Front End וכו') ולאחר מכן בהדרגה להציע ללקוחות שרתים וירטואליים מבוססי ARM במחירים זולים מאוד (עשיריות הסנט ומתחת לכך).

גם בפייסבוק החליטו לעבור ל-ARM ואם נסתכל על מודעת דרושים שפורסמה לאחרונה מטעם פייסבוק, נראה שהם מחפשים מהנדסים להמיר את ה-PHP שלהם ל-ARM עם אופטימיזציות, ומכיוון שרוב הקוד של פייסבוק כתוב ב-PHP, אז כנראה שהחברה תעבור בהדרגה מאינטל ל-ARM.

מבחינת מיקרוסופט, לחברה אין את הלוקסוס כמו פייסבוק, גוגל ואמזון שמשתמשים בלינוקס ושהמעבר למעבד אחר אינו כזה מורכב. מיקרוסופט שמשתמשת ב-Windows Server 2012 כמעט לכל המערכות שלה, תצטרך בשלב ראשון לעשות Porting ל-Windows 2012 מ-X64 ל-ARM וזו עבודה גדולה מאוד (ה-Core עצמו כבר רץ תחת ARM, אבל שאר החלקים שמרכיבים את 2012 – עדיין לא) ואם מיקרוסופט חכמים, אז הם התחילו לעבוד על כך, אבל עד שאין מערכת 2012 מוכנה לרוץ החל מה-Boot על ARM, מיקרוסופט לא יכולה לעבור לשום פלטפורמה אחרת. ברגע ש-2012 תהיה מוכנה, אז סביר להניח שמיקרוסופט תראה מה קורה בשוק מבחינת הצעות מבוססות ARM, ביצועים, מחירים – וכנראה שעוד שנתיים-שלוש – גם היא תתחיל לעבור.

באשר לחברות אחרות – סביר להניח שהחל משנה הבאה נראה יצרנים מוציאים לוחות-אם עם Opteron A1100 של AMD (שזה מעבד ARM) שייועדו בעיקר עבור ספקי תשתיות ענן (אמזון, גוגל וכו') והמחיר הזול שאותן חברות יציעו (הרבה יותר זול מ-VM על אינטל) יתחיל לשכנע סטארט-אפים וחברות אחרות להעביר חלק ממכונות ה-VM ל-ARM בשלבים כדי "לבדוק את המים". עם תמחור אגרסיבי מצד אותם ספקי IAAS, יותר ויותר חברות יראו שאפשר לקבל מה שהם התרגלו אליו – על ARM במחיר זול יותר, והן יעברו.

וכאן אנו חוזרים לאינטל שעדיין לא רוצה להבין את הנקודה הכי חשובה: חברות רוצות מעבדים עם ביצועים די טובים עם תצרוכת חשמל גבוהה קצת יותר ממה שטאבלט או סמארטפון לוקח, והפתרונות הנוכחיים של אינטל לשרתים אפילו לא מתקרבים לאזור, מה שגורם לענקים להשקיע בטכנולוגיה מתחרה ובהפסד כספי די בטוח לאינטל ב-3-4 שנים הקרובות.

מה שאינטל, לעניות דעתי, יכולה לעשות זה להתבגר, לסגור על רישוי ARM, לרכוש עיצוב מוכן של אחד המתחרים ולהוציא לשוק (כדי לקבל דריסה) – ומשם להתחיל לבנות מעבדים לשרתים (וטאבלטים?) עם הנסיון העשיר שיש לה. השאלה אם אינטל תתעורר בזמן ולא תחזור על הפאדיחה של מעבד ה-Itanium (מעבד שאף אחד לא רצה ולבסוף אינטל בשקט העתיקה את תוספות ה-64 ביט ש-AMD המציאו).

האם אינטל תבין את הפואנטה לפני שהיא תתחיל להפסיד ברבעונים הבאים עוד? שאלה מצויינת.

חושבים לעבור לבזק ולנצל את מבצע 100M? חכו

בימים האחרונים בזק יצאה במבצע (שעדיין מופיע באתר האינטרנט של החברה, שכרגיל שמה פס על משרד התקשורת) – שדרג את החיבור שלך ל-100 מגה ב-ח-י-נ-ם למשך שנה! כמובן שרק האותיות הקטנות מדברות על כך שה-100 מגה זה רק תשתית וזה לא כולל את מחיר ספק האינטרנט, עוד כמה עשרות שקלים. האותיות הקטנות כמובן שלא אומרות לך שגם בבדיקה שתבצע אתה לא תגיע ל-100 מגה בשום מצב. תקבל במקרה הכי טוב אולי 60 וגם זה – עד לשרת של בזק או 50-60 במקרה של Speedtest. במציאות הרגילה, לא תקבל כמעט כל שינוי בין חבילה של 20 לחבילה של 100 מגה, מה גם שאזורים רבים בארץ אפילו לא יכולים לקבל קו של 50 מגה אבל נו… אתה לא במרכז? אז אתה לא נחשב.

בקטע השיווקי הדברים היו כך מאז ומעולם. פרסום ושיווק תמיד מבטיחים את ה-דבר המגניב הבא, ולרוב אתה לא תקבל עשירית ממה שהובטח.

בכל הקשור לתחרות מול הכבלים, יותר ויותר אנשים מגלים שאם יש לך תמיכה של תשתית בזק באזורך, עדיף להתחבר לבזק (למרות שמבחינת מערכת DOCSIS של הכבלים, המערכות הללו מעולות גם למהירויות של 400 מגה – אבל כשיש לך טכנאים שעושים עבודה מחורבנת או   הנהלה קמצנית/מפגרת – גם המערכות הכי טובות יפשלו) – בד"כ התשתית שלהם טובה ואפשר לקבל תמיכה לא רעה (אבל לא ממש מעולה, אם יש לך Packet Drop מטורף, אתה תצליח לגרום לחתול להבין את המושג לפני שתצליח לגרום לתומכי בזק להבין את המושג, מנסיון!), אבל הבעיה הכי גדולה של בזק – זה המחיר, אותו מחיר שתצטרכו לשלם בעוד שנה (אם תצטרפו עכשיו) או המחיר שלקוחות בזק צריכים לשלם עכשיו.

הנה מקטע מהחשבונית האחרונה שבזק שלחו אליי (כמובן, גם כשהם שולחים אותה באופן אלקטרוני, משום מה תמיד ישאר לך יום וחצי לתשלום לפני קנסות!):

bezeq

כפי שאתם רואים, אני צריך לשלם לבזק סכום של 168 שקל לחודש. אני צריך לדוגמא לשלם על "קו קל" סכום של 21.44 שקלים למרות שאין לי מכשיר טלפון קווי בבית. יש לי פקס, ומה לעשות שאחת לחודש חודשיים אני צריך לשלוח פקס למטומטמים באחת מהרשויות (ביטוח לאומי, מע"מ וכו' – הרי טמטום לא חסר שם, במיוחד ששולחים לך חיובים כאילו אתה נוחי דנקנר), ויש לי שימוש קטן נוסף בקו – שאני בודק אם מכשיר כלשהו שקיבלתי לבדיקה אכן מוציא/מקבל שיחות (אני מחייג לפקס או שהמדפסת מחייגת למכשיר), אז בזק כמובן שודדים אותי ב-21.44 שקלים על כך. אני גם צריך לשלם על נתב בזק 21.28 שקלים למשך שנתיים (מעניין ששום חברת סלולר ישראלית שמשרד התקשורת אסר עליה הסכמים כובלים עם מכשירים סלולריים – לא התלונן למשרד התקשורת על הנוהג הזה של בזק). 

אבל הדובדבן בקצפת – הוא סכום של 125.63 שקל על תשתית 100 מגה. רוצים לדעת כמה עולה לי 100 מגה אצל ספק האינטרנט שלי? 35 שקל אצל Xfone, כלומר לספק האינטרנט שלי אני משלם רבע ממה שאני משלם לבזק.

מבחינת בזק, המחיר הזה הוא מחיר "הגון". 

מילא המחיר הזה, הבעיה עם בזק היא שהיא פשוט לא שמה קצוץ על הלקוחות בכל הקשור לשרות הלקוחות עצמו. מנכל"ית בזק, סטלה הנדלר, נהנית לה במקומה המפואר במגדלי עזריאלי, אבל מיליון וחצי איש שגרים בתל אביב וירצו להחליף מודם או כל שרות פרונטאלי מ-בזק, יאלצו לנסוע לרמת גן (במקום שזה יהיה הפוך!). למה? כי כרגיל בזק מקצצים וסוגרים כל מיני סניפי בזק סטור. כמו שאמרתי – לעזאזל הלקוחות!

בזמן הקרוב ("קרוב" זה מושג גמיש אצל השר הנוכחי, שר שבינתיים מחמם כסא ובקושי מזיז משהו) אמורים להיכנס מתחרים חדשים לשוק התשתיות הקוויות שישכרו מבזק קווים (משרד התקשורת קבע את התמחיר), ואותם מתחרים חדשים ימחרו ללקוחות שרות תשתית, טלפון קווי ועוד עשרות שרותים חדשים (וכן זה כולל תשתיות אינטרנט לעסקים), ומה שצפוי להיות זו ירידה חדה במחירים (אני מנחש לכיוון מחיר דו ספרתי כולל מודם). מי יהיו המתחרים החדשים? אני מניח שספקי האינטרנט הקיימים כמו גם ספקי הסלולר הנוכחיים, כך שתוכלו לרכוש Bundle מלא של תשתית+אינטרנט מהספק המועדף עליכם. לא מרוצים מספק? עוברים לספק אחר מהיום להיום וזה כולל את הקו וכמובן נשארים עם אותו מספר טלפון קווי, כנ"ל לגבי ניוד מספר אם אתם עוברים דירה.

לסיכום: אם אתם חושבים להצטרף לבזק או לשנות חבילת גלישה מבחינת תשתית, אני ממליץ להמתין ולהנות מפירות התחרות שאו טו טו מגיעה אלינו. כשזה הגיע לסלולר מאות אלפים נדדו והרוויחו, כך שאין כל סיבה לא להנות מהתחרות הבאה אלינו לטובה בקרוב.

אנדרואיד: הבעיות שגוגל צריכה להתמודד איתן

android

בשנים האחרונות השימוש במחשבים עבר שינוי רציני. אם עד לפני מספר שנים היינו מתקינים ערימות של אפליקציות על המחשב כדי לבצע כל מיני דברים, היום אנחנו עושים את אותם דברים ויותר – דרך הדפדפן. מחפש משהו במפה? רוצה לראות מה כתבו בפייסבוק? לקרוא חדשות? לראות מה מצב העו"ש שלך בבנק? לבדוק מה קורה בכל מיני אתרים? אתה עושה את הכל דרך הדפדפן החביב עליך. הדפדפן עדיין לא מחליף את כל האפליקציות שלך. אתה עדיין משתמש כנראה בתוכנה יעודית לערוך מסמכים ותמונות או קבצי מדיה אחרים, ואם אתה משחק משחקים שדורשים גרפיקה רצינית, סביר להניח שהמשחק אינו רץ בדפדפן (למרות שאנחנו בדרך לשם…)

מצד שני, המגמה הפוכה כשזה מגיע לסמארטפונים וטאבלטים ואפל טבעה סלוגן נחמד על כך "יש אפליקציה לכך" וזה מה שבדיוק קורה במכשירים הנ"ל. רוצה לראות את מצבך בבנק? יש אפליקציה לכך וסביר להניח שתשתמש בה. פייסבוק? אותו דבר. מועדי נסיעות ומפות כיצד להגיע מנקודה א' ל-ב'? שוב, יש אפליקציה לכך, וכך – אם תיקחו מכשיר סמארטפון של משתמש ממוצע, תראו שכמות האפליקציות שהוא מתקין הולכת וגודלת ככל שהוא משתמש במכשיר, והוא פחות משתמש בדפדפן לשם ביצוע אותן פעולות. הסיבה לכך פשוטה: חוץ משהאפליקציות (תלוי איזה מהן כמובן) יותר נוחות ומציעות פונקציונאליות מלאה, גרסאות האתרים והאפליקציות בדפדפן ה-Mobile במקרים רבים הן "קצוצות כנפיים" ויש בהן את המינימום ההכרחי (ואף פחות מכך). 

גוגל, עד כה, דיברה ב-2 קולות עם 2 מערכות הפעלה שונות (מה שגרם וגורם למתחרים לצחוק, אגב). מצד אחד יש את הכרום OS, שזו מערכת לינוקס מקוצצת לגמרי עם דפדפן , שלא מסוגלת לעשות הרבה חוץ מאשר להציג לך דפי אינטרנט ולאפשר לך שימוש ב-Web. מעבר לכך המערכת עצמה לא נותנת לך הרבה. מצד שני יש לנו את אנדרואיד שיועד מההתחלה לטלפונים סלולאריים, ורק לאחר מכן בוצע לה "Hack" רציני כדי לתמוך בטאבלטים – והיא המערכת העיקרית של גוגל בכל הקשור ל-Mobile. 

הבעיה המרכזית היא הצורך ב-2 מערכות הפעלה שונות. אחרי הכל, אם יש לי דפדפן כרום באנדרואיד, אז לשם מה יש צורך במערכת כרום OS? נכון, כרום OS הוא דבר מצוין כדי לתת לתלמידים ומקומות אחרים שצריכים רק דפדפן, אך מצד שני, זה לא מסובך לקחת אנדרואיד, לקצץ אותו, לגרום לו לעבוד על מחשב נייד (הוא כבר עובד על מחשבים ניידים, הכל עניין של דרייברים), ולהפעיל משם כרום. גוגל יצטרכו לעבוד על עניין התוספים (שבשלב זה עדיין אינם פועלים על גירסת אנדרואיד), אבל עבודה כזו היא יחסית קצרה ולטווח הארוך גוגל חוסכים במשאבים של עבודה על 2 מערכות הפעלה מתחרות.

למעט הבעיה המרכזית הנ"ל, ישנה בעיה נוספת הקשורה לניהול זכרון. גם בכרום OS וגם באנדרואיד מערכות ניהול הזכרון, נכון להרגע, הן בעייתיות. קחו כרום OS על כל מחשב נייד מבוסס כרום OS, ותנסו לפתוח כמה עשרות טאבים, מהר מאוד תגלו שהמכונה פשוט זוחלת ותאלצו לסגור טאבים כדי שהמערכת תעבוד די חלק (זה קורה גם במחשבי הכרום-בוק של סמסונג מבוססי Exynous וגם במחשב הדגל של גוגל – כרום-בוק פיקסל)

באנדרואיד המצב הרבה יותר בעייתי, מכיוון שגוגל החליטו ששם לא יהיו לאפליקציות אפשרות של יציאה/Quit מהאפליקציה, ניהול הזכרון יבצע זאת ברגע שתלחץ על כפתור Home או אם תחזור אחורה עד שתגיע לתפריט הבית. היכן הבעיה? קחו מכשיר מבוסס 512 מגה זכרון עם ליבה אחת, תתקינו עליו כרום, פייסבוק, Feedly, Google Music, מפות ועוד כמה אפליקציות ותראו איך האנדרואיד (4.1 ומעלה) באותו מכשיר פשוט "יזחל". הבעיה היא שגוגל לא בדיוק ציפו לאפליקציות שמביאות "נדוניה" איתן בצורה של כמה עשרות שרותים שירוצו ברקע (גם לאחר שיצאת מהאפליקציה). כך לדוגמא, אפליקציית פייסבוק מריצה לא פחות מ-25 שרותים ברקע שגם אם תהרוג את האפליציה עם Task Manager, תוך דקה בערך האנדרואיד שלך יחזור להיות איטי או שתקבל מצבים שבהם המכשיר פתאום "קופא" לשניה וממשיך לפעול. 

נקודה נוספת שלא קשורה לאיזו בעיה באנדרואיד אלא לגלידה של אנדרואיד – היא עניין התמיכה בדברים שגוגל בכלל לא חשבו עליהם כשאנדרואיד יצא והוא עניין הרזולוציה. סמסונג, לדוגמא, רוצה להוציא בשנה הבאה טאבלטים מבוססים רזולוציה מפוצצת של לא פחות מ-3200X1800 במסכי 9, ו-10.1 אינטש ומעלה. הבעיה? אפליקציות יראו מגוחכות ב-DPI (נקודות לאינטש) כזה וחלק לא קטן מהאפליקציות – לא ניתן יהיה להתקין אותם. עוד נקודה – חברות רוצות לשווק מחשבים מבוססי אנדרואיד (כמו HP Slate 21 שכתבתי עליו לפני מספר ימים) ואנדרואיד לא כל כך מתאים לכך. מדוע? אם יש לך מק או מחשב לינוקס או Windows, האם אתה משתמש באיזה Task Manager כדי להרוג ישומים כדי לפנות זכרון? כמובן שלא, אבל רבים ממשתמשי אנדרואיד כן מתקינים את זה כי הם רוצים תגובה יותר מהירה מהמכשיר שלהם, וזה פשוט לא מתאים לדסקטופ.

כל הנקודות שהזכרתי לעיל מוכרים וידועים לגוגל, וחלק גדול מהם מטופל במערכת ההפעלה הבאה של גוגל, ה-Key Lime Pie הלו היא אנדרואיד 5.0. גוגל עובדים על גירסה זו בערך שנתיים (פלוס מינוס) והאמינו לי שגוגל חוטפת על הראש מיצרני מכשירים, רק לפני 3 חודשים בערך גוגל חטפו חזק בראש גם מסמסונג וגם מקוואלקום שכבר רצו להוציא מכשירים עם אנדרואיד 5.0 וגוגל ברגע האחרון דחתה את הוצאת הגירסה (לפחות לפי מקורות אצל יצרן צ'יפים, רשמית היא היתה אמורה לצאת לפני שבוע וחצי עם מסיבת עיתונאים גדולה, הכרזות יצרנים וכו' וב-I/O גוגל היו אמורים לתדרך מפתחים), בינתיים גוגל הוציאה משהו קטן שסביר להניח שנראה עליו הכרזה בימים הקרובים – אנדרואיד 4.3 עם עוד כמה תיקונים, תמיכה יותר רחבה ב-HDR וכו'.

אז מדוע גוגל מעכבת את אנדרואיד 5.0? (נכון להרגע, התכנון להוציא אותה הוא ב"סתיו") התשובה פשוטה: לחברה מסויימת צמח התאבון צמיחה מאסיבית. נכון להרגע, אלו המטרות הבאות של גוגל:

  • גוגל עקבו בעניין רב אחרי קמפיין Ouya שהיה בקיקסטארטר והחברה החליטה שזה יכול להיות רעיון ממש מעולה שגם לה תהיה קונסולת משחקים. בשביל קונסולת משחקים רצינית יש צורך בשינויי קוד רציניים בכל ה-Scheduler ובעוד כמה חלקים באנדרואיד, והשינויים הללו יופיעו בגירסה 5.0, צפו לקונסולה מבית גוגל.
  • גוגל רואה איך נוקיה וחברות אחרות מוכרות מכשירים בערימות לעולם השלישי, וגם גוגל רוצה להרוויח מזה, רק שאם תכניס אנדרואיד 4 למכשיר Low end, הוא יזחל והוא יגמור את הסוללה תוך זמן קצר. גם במקרה הזה גוגל ביצעו שינויים שיופיעו ב-5.0 וגוגל תשחרר עם היצרנים מכשירים. סמסונג כבר ב"היכון" לכיבוש היעד.
  • לגוגל יש שותף "סחבק" חדש עם המון שת"פ בינו לגוגל, שמעתם על אותה חברה.. HP. נכון להרגע, כל מיני "ציפורים" לוחשות על שיתוף פעולה צמוד להוצאת Laptop אחד (שיגדל לשורת לאפטופים) עם אנדרואיד 5.0. שימו לב, לא מדובר בטאבלט עם מקלדת (כמו ה-Transformer) ש-HP בין כה מוציאים באוגוסט, אלא למשהו אחר שהוא הרבה יותר לאפטופ מטאבלט. המטרה של גוגל בשת"פ הזה? לדחוף אצבע בעין של מיקרוסופט, גוגל רוצה להתחרות עם אנדרואיד ישירות מול Windows 8!
  • עוד משהו שעליו דווקא אין ממש פרטים: גוגל נכוותה עם האסון שנקרא Nexus Q (הכדור העגול שעלה מחיר מפלצתי של 300$ בשעה שהמתחרים מוכרים את מוצריהם ב-100$) וכאן יש כל מיני דיווחים סותרים: חלק מדברים על סטרימר עצמאי, וחלק מדברים על כך שתכונות הסטרימר יהיו באותה קונסולה שגוגל מתכננת.
  • ואיך אפשר בלי הלהיט של הרכילויות כרגע – שעון חכם. סוני הוציאו את ה-Smart Watch 2, גוגל וסמסונג יחד עם עוד כמה יצרנים – עובדים גם על שעון כזה. תכינו את יד ימין/שמאל שלכם.

בקיצור, לגוגל גדל התיאבון, והיא רוצה להתחרות מול מיקרוסופט על שוק הדסקטופ וה-Xbox (גוגל כבר ניצחה את מיקרוסופט בשוק המובייל מבחינת כמות מכשירים, אך דווקא מיקרוסופט מרוויחה יותר מגוגל על כל מכשיר אנדרואיד שנמכר, אגב – בגלל הפטנטים) והיא רוצה להתחרות על מסך הטלויזיה מול Apple וה-TV וגם מול אחרים שרוצים להוציא שעון. בשונה מבעבר, גוגל לא הולכים למכור במחירי עלות, אלא במחירי רווח את מוצריהם.

אין ספק, הולך להיות סתיו/חורף מעניין.

מיקרוסופט ופספוס קהל היעד

אם תשאלו כל חברת יעוץ גדולה על מכירות של טאבלטים בהשוואה למחשבים ניידים ונייחים בשנתיים האחרונות, תוכלו לשמוע שהצפי הוא שכבר בשנה-שנתיים הקרובות, הטאבלטים יעקפו את מכירות המחשבים הניידים. חברת IDC הוציאו דו”ח עם תחזית שב-2013 טאבלטים יעקפו את מכירות המחשבים הניידים ועד 2015 הם יעקפו מכירות מחשבים ניידים ונייחים יחד. הנה גרף שמראה את הדברים נכון לרבעון ראשון ב-2013:

IDC Tablets to outsell notebooks in 2013, all PCs in 2015

הסיבה לכך היא פשוטה: כשאפל הוציאו את האייפד הראשון, הם הצליחו להמציא את שוק הטאבלטים בכך שהם חשבו ברצינות על המשתמש, על הצרכים, סוללה, משקל, נוחות וכו’, ועד היום הם מכרו מיליוני מכשירים. מיקרוסופט לעומת זאת התעקשו ללכת על מעבדים של אינטל, על פתרונות שהיו כבדים (מבחינת משקל), לא נוחים, עם חיי סוללה קצרים, ובקיצור – הם היו סיוט למשתמש ומיקרוסופט ושותפיה לא הצליחו למכור כמעט כלום.

בשנת 2013 אנשים קונים יותר ויותר טאבלטים כמכשירים משלימים (וזאת במקום לרכוש מחשב נייד כמכשיר משלים). אנשים רוצים מכשיר שיהיה קל מאוד, שיתן ביצועים והכי חשוב – שיתאים למגע אצבע ושיהיו לו מספיק אפליקציות לבצע מה שהלקוח רוצה מבלי שהוא יצטרך ללכת למחשב שלו. מה שהתחיל בעבר כמכשיר לצפיה בסרטים וגלישה מזדמנת ברשת עם משחקים פה ושם, מצפים ממנו ליותר.

חברת ASUS היתה בין הראשונות לנסות טאבלט משולב עם מקלדת (סידרת ה-Transformer). זה הלך לאט אך בעולם זה צבר תאוצה משמעותית שגם המתחרים החלו לשים לב לכך (במיוחד HP) וסידרת הטאבלטים הזו נמכרת בהתאם לציפיות של ASUS, והם ממשיכים להוציא דגמים חדשים עם אותו עקרון. חברות אחרות שמשווקות מקלדות לטאבלטים כמו אייפד מוכרות מקלדות רבות (כך לפחות לוג’יטק טוענת), כלומר יותר ויותר אנשים מעוניינים להרחיב את הטאבלט שלהם ממצב של צריכת מידע – ליצירת מידע.

מיקרוסופט, גם כאן, הגיעה באיחור ניכר, והוציאה את טאבלטי ה-RT יחד עם שותפיה. נקודת המכירה המרכזית של ה-RT? “יש אופיס מובנה”, רק שהאופיס כמובן הוא קצוץ כנפיים כשפונקציות רבות חסרות, ואין לך את הרכיב העיקרי שבגללו אנשים “מכורים” לאופיס – אפליקציית ה-Outlook

כפי שציינתי, יותר ויותר אנשים מחפשים לעשות דברים דרך הטאבלט או דרך הסמארטפון שלהם, ואחד הדברים שאנשים מחפשים הוא Office או משהו קרוב לכך. כולם מכירים את Google Docs שמאפשר לך ליצור/לערוך/לצפות בקבצי מעבד תמלילים, מצגות ומסדי נתונים דרך הדפדפן או דרך תוכנה במכשיר הטאבלט/סמארטפון שלך. גם אפל רוצה להיכנס לשוק הזה והיא תשחרר בעתיד הקרוב את חבילת ה-iWork שלהם לשימוש דרך כל דפדפן מודרני, תהיה מערכת ההפעלה אשר תהיה.

מיקרוסופט, שעושה הרבה מאוד כסף מאופיס, החליטה לנקוט  בשיטה אחרת מהמתחרים. הם הרי שולטים בשוק ה-Office ולכן הם החליטו למכור את גירסת האופיס האחרונה במגוון גרסאות, כאשר ברוב הגרסאות אתה משלם תשלום חודשי עבור שרותי דוא”ל, אחסון קבצים, שרותי Server (כמו Exchange וכו’) לפי כמות המשתמשים. המכנה המשותף? לעבודה מלאה תצטרך את מחשב ה-Windows שלך עם תוכנת האופיס ויש גם גירסת Web שחסר לה פונקציות רבות (נסו עם גירסת ה-Web לבנות טבלה רצינית עם חישובים אוטומטיים מורכבים, לא תצליחו כי מיקרוסופט לא בנתה את זה בפנים. תרצו לערוך מסמכים במשותף עם חברים? גם זה לא קיים ועוד המון דברים שקיימים בגירסת דסקטופ לא קיימים בגירסת Web).

הפספוס של מיקרוסופט בקטע הזה הוא ברור: אנשים רוצים לערוך וליצור תכנים גם בדרכים וגם במקומות אחרים כשהמחשב שלהם לא לצידם, והם מעדיפים לעשות זאת בדפדפן. אישית, לא היתה לי בעיה לשלם מספר דולרים למיקרוסופט בחודש אם היה לי שרות כזה והייתי יכול לערוך וליצור מסמכים דרך הדפדפן כמו במחשב האישי שלי (במיוחד שהמחשב העיקרי שלי מריץ.. לינוקס).

לשמחתי, נראה שבמיקרוסופט מתחילים להתעורר ולא כל כך לאהוב את התחרות, ומה מיקרוסופט עושים כשיש תחרות? (בד”כ הם “משפצים” עובדות, אבל לא הפעם) – מתחילים לשנות דברים. הם שחררו לאחרונה גירסה סופר-מצומצמת לאייפון שמאפשרת לך לראות (פחות או יותר) מסמכי אופיס על הטלפון, ועריכה מאוד מאוד מינימלית.

הנה וידאו של Microsoft Garage, עם הדגמה של מה שהולך לקרות עם האופיס, והכל מתוך הדפדפן.

כשדינוזאור לא מבין שהוא נעקף

כל איש סיסטם שנמצא בשוק לפחות מספר שנים, שמע על אורקל (Oracle), ה"מאסטרים" בתחומי ה-DB. במשך שנים אורקל הרשו לעצמם לגבות מחירי עתק בכל הקשור לתוכנות שלהם. במהלך העשור האחרון היתה תחרות הן מצד מיקרוסופט (עם ה-SQL SERVER לגירסאותיו) והן מצד IBM עם ה-DB2, ואז לפני כ-3 שנים המנכ"ל המוחצן של אורקל (לארי אליסון) החליט שזה יהיה רעיון מעולה לרכוש חברת חומרה ותוכנה אחרת. את SUN במחיר "צנוע" של 7.4 מיליארד דולר.

לאורקל בעבר לא היה שום נסיון במכירת חומרה, פיתוח מערכת הפעלה, ועוד דברים רבים הקשורים ליצור, פיתוח ותמיכה מתמשכת, אבל המנכ"ל שלהם היה בטוח שמכירות חומרת SUN יחד עם ה-DB ושאר פתרונות שלהם זה פתרון שחברות מאוד יאהבו. שנה לאחר הרכישה, אורקל עשו צעד מאוד לא שגרתי וחתכו חד צדדית את החוזה שלהם עם חברת HP, החברה שהיתה מוכרת לא מעט ברזלים יחד עם פתרונות תוכנה של אורקל. 

לארי וההנהלה עשו טעות רצינית כאשר הם התלהבו מאוד מהחומרה של SUN, אבל שכחו להסתכל על טרנד שמאז 2010 הלך וגדל.

הפתרונות חומרה של SUN, במיוחד המעבד שלהם, הם מבחינה טכנית מאוד מרשימים. יש הצפנת נתונים חזקה פר Thread, אפשר להריץ עד 4 "שרשורים" של תהליכים פר ליבה (במעבד החדש שיוכרז בשבוע הבא המספר מוכפל ל-8). המעבד זריז, יש זכרון מטמון גדול והוא ורץ במהירות 3 ג'יגהרץ, אם יש לך שרתים כאלו או יהיו לך שרתים כאלו, הביצועים יהיו בהחלט מרשימים אבל כשזה יגיע לשורת המחיר… תתכונן להתעלף. אורקל (ובעבר SUN) מעולם לא היו ידועים במחירים נמוכים ללקוחות שלהם.

אבל מה שקרה בשנים האחרונות זה הטרנד שהיום נהיה הבון-טון, והוא מחשוב הענן. בעבר היית צריך ערימות של שרתים לבצע דברים, אבל היום כשחברות כמו אמזון וגוגל מציעות לך מכונה עם 8 ליבות ו-52 ג'יגהבייט זכרון, יחד עם 2 דיסקים של 2 טרה וכל זה במחיר של פחות מ-1.5 דולר לשעה, הבחירה תהיה בבירור לכיוון מחשוב ענן. צריך יותר משאבי מחשוב? תוך דקות ספורות אתה יכול להרים עוד מאות או אלפי שרתים וירטואליים חזקים במחירים שעבור מחלקת IT הם פשוט בדיחה! אתה גם לא צריך לשלם חודשית, אתה לא צריך חוזה שרות או לטפל בחומרה, אתה פשוט מריץ סקריפט שמרים X מכונות מתי שאתה רוצה ובסוף העבודה מוחק אותן. בשביל מה לשלם עשרות אלפי דולרים פר שרת כשאתה תגיע אולי, אולי ל-1000,2000 דולר אם ממש תשתולל מבחינת כמות של מאות שרתים רצים פר חודש במחשוב ענן?

אורקל גם עשו שטויות נוספות לאחר רכישת SUN, כמו עניין סגירת הקוד של Solaris ושל ZFS ושאר פרויקטים. הגירסה האחרונה של ZFS שקיימת בקוד פתוח היא גירסה 28, ובסולאריס היא 33. רוצה תואמות? שכח מזה, ודווקא לגירסה 28 יש מספר הצעות של פתרונות בשוק, בין כמוצרי קוד פתוח עם תמיכה בתשלום, או מימוש ZFS על מערכות הפעלה כמו Linux, כך שאתה יכול להשתמש ב-ZFS במערכות הקיימות שלך, אבל אורקל רוצה שתשלם על ה-ZFS שלה! מה אתה איזה "היפסטר" חובב קוד פתוח? 🙂

בעבר, כשהיו לך ערימות של טרהבייטים עם DATA שהיית צריך לעבד אותו, היית צריך להשתמש בכלים של אורקל או מיקרוסופט או IBM, אלו היו האפשרויות שלך. כיום לעומת זאת, אתם לא רואים את גוגל, יאהו, טוויטר, פייסבוק וחברות ענקיות אחרות משתמשות בפתרונות האלו, אלא משתמשות בפתרונות אחרים עם גישה שונה, בין אם זה Hadoop או NoSQL או פתרונות מבוססי קוד פתוח אחרים ואותן חברות או שמחזיקות צוותים שמבינים בקוד של המוצרים או שהן מוכנות לשלם לחברות אחרות סכומים שנתיים לתמיכה, אבל בכל מקרה סכום התמיכה לא מגיע אפילו למחצית ממה שאורקל היתה מבקשת. בעידן שבו קיצוץ בתקציב == יעול, מדוע צריך להשקיע כפול?

אורקל, כמו סאן לפניה, תמיד פספסו את הרכבת. כשסקוט מקנילי הכריז על מחשוב ענן ועוד לפני שהם מכרו ללקוח הראשון, הם רצו 1 דולר פר מעבד לשעה. אמזון, חברה שלא נודעה לפני מספר שנים בשום שרות חומרה/וירטואליזציה/ענן לצרכנים, הציעה להם את אותו דבר בשישית מזה. כשלסאן היו כבר כמה לקוחות גדולים למחשוב ענן, לאמזון היו כבר יותר מ-200,000 לקוחות מחשוב ענן, ונראה כי הפתרונות של אורקל היום נגועים באותה בעיה שהיתה לסקוט: מה הפתרונות של אורקל למחשוב ענן? הצעה של מכונות וירטואליות עם פתרונות ה-DB של אורקל. אם אתה מתעקש להשתמש בפתרונות DB של אורקל, אתה יכול לקחת את המכונות של אמזון שכוללות כבר רשיון של אורקל במחיר זול, מבלי בכלל לחתום משהו עם אורקל. 

הדו"ח הרבעוני שפורסם היום של אורקל מראה את הדברים בבהירות. מכירות חומרה? עשו צניחה (בלי מצנח) של 23%. רשיונות חדשים? פחות 2 אחוז. הנחת האנליסטים של וולסטריט (נו, אנליסטים…) היתה שאורקל תתן תוצאות רבעון יותר טובות מהקודם. אז הניחו. ההפתעה הגיעה להם ישירות לפרצוף, וכרגע המניה צנחה ב-5%. 

אורקל, לעניות דעתי, עדיין ממשיכה ותמשיך לפספס את השוק הצעיר, את אותן חברות שקיימות שנים מעטות בשוק. אורקל רצתה להיכנס לתחום הוירטואליזציה והיא רכשה את Virtual Iron ב-2009 וגם את Virtual Box. רבים מכם אולי משתמשים ב-Virtual Box כי היא חינמית, אבל מתי לאחרונה השתמשתם ב-Oracle VM? אני יכול להניח שרובכם לא השתמשתם (ולחובבי לינוקס: זה משהו כמו LXC) ובין כה במקרים רבים זה לא יתאים לכם כי זה לא יודע להריץ מערכות הפעלה אחרות.

אני לא חושב שאורקל תיעלם בקרוב. יש המון, המון ארגונים בינוניים וגדולים שמשתמשים במוצרים שלהם והם ימשיכו לפרנס את אורקל עוד זמן רב. יחד עם זאת, אני חושב שחברות חדשות צריכות לחשוב טוב טוב אם לעבוד עם הפתרונות שלהם או לחפש להם פתרונות אחרים.

האם באמת קיים סכסוך בין סמסונג לגוגל?

בעידן האינטרנט, לא חסרים בלוגרים ועיתונאים משועממים המפריחים באויר שמועות על סכסוך זה או אחר בין חברה אחת לחברה אחרת, בין אם מדובר בחברה מול מתחרה או בחברה שעובדת בשת"פ עם חברה אחרת. כך זה היה בעבר, כך זה יהיה בעתיד. צריך לפרסם דברים, גם אם אין אמת בהם. אחרי הכל, צריך קוראים, קליקים, פרסומות וכו'…

קצת היסטוריה

לסמסונג וגוגל יש מערכת יחסים ארוכה ופוריה שנים רבות. רבים שוכחים שאחרי שהמכשיר הראשון שגוגל הוציאה עם HTC, סמסונג החלה לייצר מכשירים מבוססי אנדרואיד ושיתוף הפעולה הלך וגדל. סמסונג היו הראשונים שהוציאו יחד עם גוגל לאפטופים עם ChromeOS והם עדיין היחידים שמוציאים את ה-Crhome Box (שהוא בעצם מכשיר סמסונג). מכשיר הנקסוס 10 הוא מכשיר שמיוצר ע"י סמסונג ומכשירי NEXUS קודמים, בחלקם היו לא יותר מאשר גירסה מעט שונה ממכשירי סמסונג הרגילים שהחברה הקוריאנית מוכרת לציבור הרחב.

אז איפה ה"מאבק"?

ה"מאבק" נמצא בראשם של אותם עיתונאים ובלוגרים. לסמסונג יש גישה מלאה לקוד המקור של אנדרואיד, בין אם זו גירסה שיצאה ובין אם זו גירסה שעדיין בפיתוח. גוגל מאפשרת לשותפים לקבל (תחת NDA כמובן) גישת קריאה לכל קוד שנכנס ל-Repository של גירסת אנדרואיד שמפותחת באותו זמן. סמסונג הם כמובן לא היחידים. גם חברות אחרות כמו nVidia, Qualcomm ואחרות המפתחות צ'יפים שיתמכו באנדרואיד מקבלים גישה, ועבדכם הנאמן ראה את גירסת ICS בזמנו עוד הרבה לפני שהיא יצאה לשוק, אצל אחת מהיצרניות במחלקת פיתוח של חברת צ'יפים כאן בישראל. 

אותם עיתונאים טוענים שהתלות של סמסונג בגוגל בעייתית, כי גוגל היחידים ששולטים באיזה קוד יכנס לגירסה הרשמית, אבל את אותה טענה אפשר להפנות ליחסים שיש ליצרני חומרה מול מיקרוסופט, רק שמיקרוסופט לא משחררת קוד מקור של המוצר והיצרנים כלל לא מקבלים קוד, הם מקבלים קבצים בינאריים וערימת הוראות מה אפשר לעשות ומה "מומלץ". כמה יצרנים אתם מכירים שהפסיקו לעבוד עם מיקרוסופט בגלל סכסוכים? אפס. אותו הדבר עם גוגל: כמה יצרנים הפסיקו לייצר מכשירים מבוססי אנדרואיד? אפס. אם כבר, יש יותר ויותר מוצרים עם אנדרואיד.

לא בכל הנקודות סמסונג וגוגל רואים את הדברים עין בעין. גוגל לא היו מעוניינים שסמסונג תהיה היצרנית היחידה של טלפונים/טאבלטים מבוססי אנדרואיד, וסמסונג לא היתה רוצה להיות תלויה אך ורק במוצא פיהם של גוגל על כל Feature, ולשם כך יש את ה-Open Handset Alliance ושם גודל דנה יחד עם היצרנים בכל מיני דברים שיכנסו לאנדרואיד. כל יצרני המכשירים נמצאים באותו Alliance כך שכולם יכולים לתרום לדיאלוג.

גם גוגל וגם סמסונג עושים צעדים כדי לפתור את בעיית התלויות (אם ניתן לקרוא לזה כך). גוגל לדוגמא עובדת עם מוטורולה כדי להוציא מכשיר (לפי השמועות מספר מכשירים) שיהיו עם אנדרואיד 5 עם תמחור אגרסיבי (וכשמדובר בתמחור אגרסיבי, גוגל יודעים למכור במחיר הכי נמוך שהם יכולים לאפשר לעצמם, ראו את מחירי מכשירי ה-NEXUS). סמסונג מצידה "מפלרטת" עם מערכות הפעלה מתחרות, לא תמיד בהצלחה: הם השיקו מכשיר Windows Phone 8 שנראה כאילו צוות המהנדסים שם לקח מכשיר גלקסי S-3, החליפו לו מערכת הפעלה ושינו עוד כמה דברים קטנים – והתחילו למכור זאת, וכעת נראה שהם בקרוב מפסיקים ליצור עקב חוסר דרישה. עוד מערכת הפעלה שהם משקיעים בה (בשיתוף עם אינטל) היא ה-Tizen (מה שהיה בגלגול קודם מערכת הפעלה בשיתוף נוקיה ואינטל עד שנוקיה עזבה פתאום באמצע). מה הסיכוי של Tizen לכבוש שוק? לא גדול, כי היום יש כבר Ubuntu Touch ו-Firefox OS שמתחרים על אותה משבצת (לינוקס על טלפון/טאבלט), אבל סמסונג בכל זאת מקדישים לכך משאבים.

סמסונג גודלת מבחינת כמות מכשירים מבוססי אנדרואיד, וסביר להניח שאם תסתכל ברחוב על מכשירים מבוססי אנדרואיד, תראה שלרוב יש מכשירים של סמסונג. מה יכול לצאת מזה? סמסונג מקבלת 10% מרווחי הפרסומות שמופיעות בתוצאות חיפוש כשאתה מחפש עם המכשיר שלך. יכול להיות שבעקבות האחיזה שלה בשוק היא תבקש מגוגל יותר מ-10%, ואז זה יהיה תלוי בגוגל אם להסכים או לא (להחליף את מנוע החיפוש של גוגל ב-Bing יקח לסמסונג לא יותר מיום עבודה).

מבחינת גוגל, אם הם רוצים שתהיה תחרות רצינית לסמסונג, הם יצטרכו לשנות לגמרי את מודל מכירת המכשירים שלהם. כיום אם אתה קונה מכשיר של גוגל מסידרת נקסוס ואתה צריך תמיכה, חפש בפורומים או דבר לקיר. אם לעומת זאת אתה קונה מכשיר של סמסונג, אתה יכול לקבל תמיכה כלשהי הן מהיבואן בארץ או מסמסונג העולמית. לסמסונג גם יש קשרים ענפים עם חברות הסלולר השונות שמוכרות את המכשירים של סמסונג בכמויות גדולות, מה שגוגל לא יכולה לבצע כיום.

לעניות דעתי, הקשר בין סמסונג לגוגל רק ילך ויתחזק. גוגל צריכים את סמסונג כדי למכור כמה שיותר ברזלים, סמסונג צריכים את גוגל מבחינת מערכת ההפעלה ושאר שרותים מבוססי גוגל. סמסונג בעצמם רואים שהמערכות הפעלה האחרות שהם מנסים למכור לא ממש מוכרים, וסמסונג רוצה לעקוף את אפל במכירת כמויות מכשירים, כך שלנתק קשרים או ליצור "ברוגז" בין סמסונג לגוגל, זו סצינה שלא תהיה. אגב, סצינה כזו חזו כל מיני כתבים כשגוגל הוציאה מכשירים מבוססי NEXUS שלא היו של סמסונג, וראה זה פלא – מערכת היחסים המשיכה כבעבר.

לגבי היפנוזה

נמרוד הראל פירסם מאמר ב”הארץ” לגבי “צייד המכשפים” – וזה כמובן מסע ההפחדות נגד היפנוזה.

במדינתנו הנחמדה, הסטטוס של היפנוזה בכלל הוא: מותר לשימוש רק אם אתה פסיכולוג, פסיכיאטר או רופא שיניים ועברת הסמכות ומבחן של משרד הבריאות.

סיפור קצר: בזמנו כשהייתי עדיין עם המחקר מיסטיקה, רציתי לבדוק את הדברים מהצד של התת-מודע, בלי הפילטר של המודע. מתנדבים פוטנציאליים לא היו חסרים, אך לא היה לי את הידע כיצד להפנט. חיפשתי בארץ קורס להיפנוזה. הייתי מוכן לשלם את כל המחיר, ללמוד כל מה שצריך ללמוד בתור הקדמה, שיטות היפנוזה, אזהרות וכו’, אולם אף אחד לא היה מוכן לקבל אותי כי אני לא פסיכולוג/פסיכיאטר/רופא-שיניים.

כששואלים את משרד הבריאות מדוע זה אסור לאנשים אחרים ללמוד היפנוזה, יוצאים כל הסיפורים שההוא וההוא “נתקעו” בהיפנוט והיה צריך לכך “טיפול מיוחד” (נמרוד מתייחס לכך במאמרו) ועוד כל מיני הפחדות שאני מאמין שחלקם הגדול מצוצים מהאצבע או מומצאים.

אולם החשש הכי גדול של משרד הבריאות זה שמהפנט מאן דהוא יהפוך אדם לרובוט, עבד נרצע שימלא את רצון המהפנט ללא עוררין ובכך תישלל חרותו של המהופנט.

נעזוב לרגע את ההיפנוזה, ונעבור לנושא אחר.

נדמיין סיטואציה פשוטה: אני מכיר אותך. אתה נשוי, עם ילדים, אתם משפחה מאושרת, אך אני שמעתי שאתה גם קצת … קינקי. אני עוקב אחריך ומוצא שאתה שוכב מהצד עם איזו טרנסקסואלית או עם גבר. אשתך כמובן לא יודעת על כך. אני מהחליט להטמיע מצלמה כלשהי ואני מצלם אותך (מבלי שתדע כמובן). לאחר מספר ימים אני נפגש איתך ואני מראה לך את התמונות. אני כמובן לא מעוניין שמשפחתך תדע על הנושא ואינני מעוניין לפרק את משפחתך, אבל … אני זקוק קצת למזומנים. אני לא מחפש להכביד עליך, ואסתפק ב-1000 שקל, כל שבוע.

מה אני עושה בעצם? אני יצרתי מצב שלי יש יתרון עליך, ואני מנצל את היתרון לרעתך ולטובתי. אני לא מהפנט אותך כדי שתביא לי 1000 שקל כל שבוע, אני משתמש בשיטה אחרת כדי להשיג בדיוק את אותה תוצאה ואתה כמובן מודע לכל הדברים. תמיד יהיו לך 2 אפשרויות: או לשלם לי או לשתף את אשתך ולשאת בתוצאות (מה שסביר להניח שיקרה בסופו של דבר).

אם ניקח את קביעת משרד הבריאות וניישם אותה כאן, יש לאסור ייבוא מצלמות ולהתיר זאת אך ורק לצלמים מקצועיים.

את תוצאות ההיפנוזה ניתן להשיג במגוון דרכים, וניתן לעקוף את האיסור בקלות. איך? פשוט: נניח ואני מעוניין בלהפנט מישהו. כל מה שעליי לעשות זה:

  • לשכנע את המועמד שבעיות מסוימות שיש לו ניתן לפתור בהיפנוזה.
  • לשכנע מהפנט (בין אם בשכנוע רגיל או שכנוע פיננסי – כמה אלפי שלים וכמעט כל מהפנט יקח את הכסף ולא ישאל שאלות) להפנט מישהו, ולהטמיע מילות מפתח שאסכם איתו ובזמן ההיפנוזה שיסביר למהופנט שגם אם אני אציין את מילות המפתח – התוצאה תהיה אותה תוצאה.

כלומר בתוך 2 פגישות ומספר שטרות מרשרשים, אני יכול להשיג מה שרציתי. משרד הבריאות לא יכול לבוא אליי בטענות וגם לא המשטרה. אני לא הפנטתי איש ואין לי את הידע, זוכרים?

זה לא מסתיים כאן. את אותה תוצאה של היפנוזה ניתן להשיג בעוד דרכים, להלן “טעימה”:

  • דמיון מודרך: רבע שעה של דמיון מודרך, עם כל מיני שבילים, דלתות, מפתחות (וכמובן רצון של המדמיין) יתנו לי גישה מלאה אל התת מודע של הבחור שיושב מולי.
  • אני יכול לברר האם מי שאני מעוניין לגשת לתת מודע שלו הוא “מנהל” או “מנוהל”, ולהפגיש אותו עם כל מיני “שולטות BDSM” בשיטות המנטליות. סביר להניח שלאחר פגישת סשן איתה (לאו דווקא במובן של קשירות/הצלפות) וכמה שטרות מרשרשים, אקבל גישה מלאה.

ויש עוד כמה וכמה שיטות – כולן מאפשרות בסופו של דבר גישה מלאה לתת מודע, בערנות או במצב היפנוטי מלא. מכאן – השמיים הם הגבול למה ניתן לעשות. סתם דוגמא פשוטה: לאחר הגעה לסיטואציה הזו, אם אני אומר שיש מלאך ליידי, הוא יראה מלאך, ואם אומר לו שהמלאך רץ לקראתו, סביר להניח שאותו בחור … ינסה לברוח, למרות שאין פיזית אף מלאך שם.

עכשיו שאנו רואים שיש מספר שיטות להגיע לאותו מצב של שליטה בתת-מודע (וגישה לתכנים שם), האיסור של משרד הבריאות הוא .. די עקר, ניתן לעקיפה בקלות. זה מילא, אבל יש פה משהו אחד שכרוך ב… נזק.

שוב, סיפור קטן על עצמי: לפני כעשור לערך שמתי לב שיש לי בעיה מסויימת: אני רוצה ללמוד תכנות בשפות נוספות מלבד אסמבלר ובייסיק אך כשאני פותח ספרי תכנות אני קורא, לאחר מספר עמודים אני מפהק, ואחרי עוד מספר עמודים אני מתחיל “לנקר” ובסוף אני סוגר את הספר ויורד מזה. חלק מהאנשים יאמרו “המוח שלך מאותת שזה לא מעניין אותו”. זה נכון? לא. תכנתתי באסמבלר בעבר (וזו שפה קשה!), אני יכול לצוטט מפות זכרון של כמעט-כל מחשב 8 ביט ו-16 ביט, כל רגיסטר וכל הפקודות (כולל לא מתועדות). אם זה היה משעמם את המוח שלי, לא הייתי זוכר את הדברים עד היום.

מכיוון שאז זה היה חשוב לי (היי, לא ידעתי ש-8 שנים אחר כך אני אפתח עסק..), נפגשתי עם מספר פסיכולוגים לגבי בירור העניין ורצון לטפל בבעיה. כל הפסיכולוגים והפסיכולוגיות שהקשיבו לי הנהנו, והסבירו שיש צורך במספר מפגשים על מנת "להבין ולנסות לפתור” את הבעיה. כמה מפגשים? אף אחד לא נוהג לציין מספר, אך תחת לחץ מתון כולם רמזו שזה יותר מ-10 פגישות.

ניסיתי לשאול לגבי
אופציית היפנוזה. אני אאשר (גם בחתימה על הסכם) למטפל להפנט אותי, למצוא את הבעיה דרך ההיפנוזה ולטפל בבעיה נקודתית, ואני מוכן לקחת אחריות מלאה (כל עוד כל התהליך מוקלט). כמה הסכימו לכך? 0. כולם העלו הסתייגויות, חלקם העלו את הנקודה של “להיתקע” ושלל תירוצים נוספים שלא אקטואליים ולא נכונים.

לי מהצד זה נראה יותר כמו עניין פיננסי. למה לסיים בעיה ב-400 שקל (מחיר ממוצע לפגישה דאז) כשאפשר להוציא מהמטפל 4000 שקל ומעלה?

לעניות דעתי, יש צורך לפתוח את תחום ההיפנוזה כמו במדינות אחרות בעולם (בשום מקום אין את ההגבלה כמו שיש בארץ, אגב). אפשר לפתוח את זה בצורה מסודרת ולאפשר לאנשים ללמוד את הנושא ואם צריך – לעבור מבחנים רשמיים, ובכך לתת לאנשים יותר אופציות בטיפול בבעיותיהם. כך בדיוק התחיל עניין הקואוצ’ינג בישראל, לאחר שלאנשים נמאס לשלם אלפי שקלים לפסיכולוגים וללא להתקדם אפילו צעד אחד.

היפנוזה לא מאפשרת לאדם לדעת שפה שהוא אינו מכיר והיא אינה מאפשרת לאדם לעשות דברים על-טבעיים. היא כן מאפשרת לגשת ישירות לבעיה בתוך רגעים ספורים ולטפל בה ברוב המקרים וכל זאת בפגישה אחת. זה כמובן לא מבטיח “הוקוס פוקוס”, אבל זה יכול לשפר דברים בצורה ניכרת, והחוק כרגע רק מסייע לאלו שדווקא מעדיפים להרוויח יותר (למעט רופאי שיניים שצריכים את ההיפנוזה ככלי להקלה בסבל של כאבים) ולהתעלם מהיפנוזה עם הגישה ישירה ואת זה צריך לשנות.

אם במשטרה ובפרקליטות רוצים מעוניינים לנהל מסע צייד-מכשפות על חוק ארכאי, אז כדאי שהם יבינו שיש דרכים רבות אחרות להגיע לאותה תוצאה מה שדי מעקר את החוק הארכאי, שלא דבר על כך שאי אפשר לתבוע על משהו שאדם מסכים לו מלכתחילה.

הגיע הזמן להתקדם.

רד-האט מציגים: איך לפספס את השוק בגדול

לפני מס' ימים כתבתי כאן פוסט על כך שישנן לא מעט חברות שמשווקות מוצרים שלהן, אבל הדרך שהן משווקות, הקידום שהן נותנות – גרוע מאוד.

בימים האחרונים יצא לי לשחק מעט עם KVM. לא המתג/שיטת חיבור שרתים אלא התוכנה של רד-האט (שרכשה את קומרנט, החבר'ה שלקחו את QEMU שכתב פאבריס בלארד ואחרים וקומרנט הוסיפו לו דברים. אגב, מישהו מרד-האט/קומרנט חשב פעם לתת איזו מתנה נחמדה לפאבריס בלארד? הבנאדם כתב משהו מהפכני ולא ראה מזה אירו שחוק אחד!).

אחרי שהקמתי כאן בבית "מעבדה" קטנה וניסיתי את מה שרד-האט הוציאו, וניסיתי גם את הגרסאות קוד פתוח (KVM, libvirt, virt-manager וכו') וחשבתי על הדברים, המסקנה שלי היתה פשוטה:

אוי אברוך…

ראשית, אני רוצה להיות ברור: מבחינת ביצועים זה עוקף מתחרים כמו מיקרוסופט ו-Citrix/Xen! תסתכלו בתוצאות כאן לדוגמא, ותוכלו לראות שהתחרות היא בין VMWare ל-KVM שנמצא ב-RHEL גרסאות 6.0 ו-6.1. מרשים? לדעתי, בהחלט.

הבעיות מתחילות בשיווק, הצגת ופרסום המוצר ועוד כמה נקודות:

  • אם נסתכל לדוגמא בדפים של Linux-KVM (האתר לגירסת KVM קוד פתוח), נראה המון לינקים, אבל עיון בלינקים מגלה שתוכן רב כבר לא רלוונטי, חלק כתוב באופן חובבני, ובשום מקום אין תיעוד מסודר מ-א' ועד ת' כיצד לעבוד עם KVM וכיצד לעבוד עם היכולות שלו.
  • כשמסתכלים על תיעוד בחלקים אחרים (כמו libvirt) הוא חלקי מאוד, ישן וחסרים חלקים רבים. איך בדיוק עובדים עם זה?
  • דואליות: יש Virt-manager, ויש את OVirt. פרוייקט OVirt אמור להיות הגירסת קוד פתוח של RHEV, אך בשלב זה אין חבילות ממש. איך אתה בקימפול מ-GIT מבלי לדעת מי בא לפני מה? תהנה.
  • אין גירסא חינמית רשמית: אתה יכול להתקין Fedora ולשחק עם virt-manager. להגיע רחוק עם זה לא תגיע אלא אם תתחיל לשבור את הראש על המון פקודות ופרמטרים. מישהו ברד-האט חשב אולי להוציא ISO קל להתקנה כמו ש-Citrix עשו כך שאפשר בכמה דקות להתחיל להקים מכונות ולהתנסות? לא נראה לי. המתחרים לעומת זאת, בהחלט נותנים גרסאות חינמיות. גם מיקרוסופט וגם VMWare וגם Citrix.
  • יצוגיות באתר: דיאטה חזרה לאופנה? כך כנראה ברד-האט חושבים. כמות הנתונים באתר של רד-האט לגבי הצעת הוירטואליזציה שלהם מביכה בקטנותה. תנסו להשוות את זה מול מיקרוסופט לדוגמא. איך לכל הרוחות הלקוחות אמורים לקבל מידע?
  • שיווק: יש שיווק ברד-האט לגבי הוירטואליזציה? כי בקושי שומעים משם משהו. בארץ המצב יותר גרוע: מי שמשווק רשמית פה את זה (או אמור לשווק) זה מטריקס, בדיוק אותה חברה שמשווקת רשיונות ל-VMWare ול-Hyper-V. זה נחמד שהם משווקים, אבל להם אין שום יתרון ב"לדחוף" Hyper-V על פני פתרונות אחרים, כך יוצא שרק אם תדרוש מפורשות RHEV ותיפול על סוכן מכירות שמכיר את המוצר, תוכל לרכוש.
  • תמיכה: יש חיה כזו? אם כן, מי תומך? אני לא מכיר אפילו אחד שממש מכיר RHEV ויודע לתמוך.
  • תצוגה גרפית: רד-האט טוענים שבגירסה 3 הממשק משתמש "שופר". בי נשבעתי כי ניקיתי את משקפיי היטב והשינויים שראיתי היו מינוריים. הממשק עדיין סיוטי כשמשווים אותו מול הממשקים של המתחרים. אולי כדאי לפתר את איש ה-UX ולהביא מישהו שאמור להבין שמי שישתמש בזה הוא קודם כל בנאדם ולאו דווקא גאון?
  • התממשקות: לפחות לפי המצגת שהוצגה באתר Ovirt, השפה שאתה יכול להתממשק ל-RHEV זה .. פייטון. יופי רד-האט, מה עם שפות יותר פופולריות כמו Perl או PHP? אולי אפילו BASH לדברים קטנים?

ישנם מספיק כלים מבוססי קוד פתוח ש-רד-האט יכולים לשלב כדי לתת פתרונות קצת יותר קלים וטובים ללקוח, בין אם זה גרפים, כלים ליצירת אחסון (לעסקים שלא יכולים לאפשר לעצמם SAN לדוגמא) ועוד.

כרגע מבחינת המוצר ומבחינת מה שרד-האט מציעה, ההצעה שלה תתקשה להתחרות בהצעות מצד המתחרים לחברות גדולות, ורד-האט תתקשה "לגנוב" פלחי שוק מהמתחרים עם מה שיש להם כרגע ביד.

לעניות דעתי, רד-האט צריכים לחזור לשולחן השרטוטים ולתכנן מעטפת חדשה לחלוטין ועדיף מאפס, ולחשוב על כך שמי שינהל את המערכת הוא לא איש לינוקס ותיק, אלא אחד שאולי מנהל כמה שרתי לינוקס וכמה שרתי Windows, אבל הוא בפירוש לא איזה האקר ותיק שיכול לפתח בפייטון בעצימת עיניים.

לרכוש טאבלט? (אוקטובר 2011)

(כמדי תקופה אני כותב פוסט שיתן לכם קצת מידע לגבי רכישת טאבלט, אם אתם רוצים לרכוש. כמובן שפוסט זה הוא דעה, ואשמח אם אחרים ישתפו את דעותיהם)

בשעה טובה העסק VPS שלי חוגג בימים אלו שנה (ואני חייב לציין שזו הרגשה מעולה להיות בצד המצליח של הסטטיסטיקה, בה עסקים רבים קמים ונופלים תוך פחות משנה), יש רווחים והחלטתי שאחרי שנה של קריעת-תחת עם העסק, הגיע הזמן לאיזה פיצוי קטן.. לרכוש לעצמי טאבלט 10.1 אינטש.

איזה קניתי? אף אחד. כרטיס האשראי שלי נוחר בארנק 🙂

התקופה הנוכחית מתאפיינת (ותסלחו לי אם זה נשמע כאילו אתם קוראים על המזל שלכם בטור אסטרולוגיה בעיתון) בשינויים מהותיים בתחום הטאבלטים. אמזון השיקה בשבוע שעבר את ה-Kindle Fire (ביחד עם עוד כמה קוראי ספרים מתוצרתם), וביום שני הבא (ה-10/10… אמרתי שזה הולך להיראות כמו טקסט של אסטרולוגיה?) סמסונג וגוגל עושים מסיבת עיתונאים לחשוף גם את גירסת האנדרואיד הבאה (Ice Cream Sandwich), וכמו כן את ה-Nexus Prime, מכשיר הטלפון הבא המיועד למפתחים וחובבי root (יכול להיות שיחשף גם טאבלט חדש, אבל עדיין אין על כך אישורים).

נתחיל עם ה-Kindle Fire. המכשיר שאמזון הציגה מאוד מזכיר את ה-Playbook של RIM, מכיוון שהוא בנוי באותה תצורה, למעט מערכת ההפעלה שהיא אנדרואיד 2 נקודה-משהו-שאף-אחד-לא-יודע-איזה. אמזון פותחת במתקפת מחירים והמכשיר יעלה $199, פחות ממחירו של Nook Color. מדוע אמזון מוכרים אותו במחיר כזה זול? כי המכשיר הזה מיועד בראש ובראשונה כדי לדחוף את המוצרים של אמזון, בין אם בהשכרת סרטים וסדרות (רק לפני מס' ימים אמזון חתמו עם FOX והוסיפו מגוון נאה לקטלוג שלהם), רכישת ספרים אלקטרוניים, מוסיקה, וכמובן חנות של אמזון לאפליקציות למכשיר, כלומר אמזון בעצם למדו היטב את אפל ויישמו את הדברים כמעט אחד לאחד, רק בניגוד לאפל, אמזון מציבים את הטאבלט שלהם במחיר שקשה להתנגד לו מבחינה פסיכולוגית: $199 זה מחיר שחובב טכנולוגיה יכול לשלם מבלי לחשוב על כך פעמיים, וזה מחיר מעולה למתנה עבור קרוב משפחה או חבר. אמזון מדגישים בקמפיין שלהם את מה שהמכשיר עושה מבחינת השרותים, הם כלל לא מתעכבים על המפרט הטכני (אמזון אפילו לא פרסמה מהו המעבד שיש בטאבלט).

אז האם כדאי לך, חובב המחשבים הישראלי, לרכוש את הקינדל Fire? התשובה שלי היא לא. מדוע? השרותים הניתנים במכשיר זה פועלים רק לתושבי ארה"ב. כמובן שבעתיד הקרוב המכשיר יפרץ, ואז תוכל לרכוש אותו, להתקין עליו חבילת VPN ואז להנות מהשרותים כמו האמריקאי הממוצע, אבל עד אז, לא תוכל להשתמש במכשיר כאן בישראל, אפילו לא להתקין עליו אפליקציות מהחנות של אמזון.

מה עם שאר המתחרים? אה, שם המצב הולך להשתנות בקרוב מאוד.

כידוע, ל-ASUS יש את ה-Transformer וה-Slider, שני טאבלטים מבוססי Honeycomb, ולסמסונג יש את הגלקסי TAB, ומבחינה טכנית שניהם זהים לחלוטין (אם כי יש הבדל כמובן בחיצוניות), רק ששניהם מבוססים על מערכת סגורה שלא תראה עדכונים בעתיד הקרוב. גירסה 3.2 יצאה והיא תגיע לטאבלטים הנ"ל (אם לא הגיעה כבר) ומכיוון שהקוד שלה לא יוצא החוצה, קהילת המפתחים כמו Cyanogenmod לא תוכל לעזור הרבה. גוגל אולי יוציאו גירסה 3.2.1 ומעלה, אבל התעדוף מבחינת גוגל יהיה להוציא גרסאות ICS עם עדכונים תוך "עידוד" היצרנים למכור מכשירים מבוססי ICS.

יכול להיות שסמסונג, כמו ASUS, LENOVO, ACER ואחרים יוציאו גירסת אנדרואיד ICS לאותם טאבלטים בעתיד, אבל עד כה שום חברה לא התחייבה להוציא למכשירים הנוכחיים גירסת ICS (למעט LENOVO כמדומני), מה שאומר שהטאבלט Honeycomb שתקנה עכשיו, יקבל בקושי תמיכה בחודשים הקרובים.

במהלך החודש וחצי הקרובים יצאו טאבלטים חדשים עם צ'יפים של TI, של Qualcomm ושל nVidia. חלקם הגדול יהיו בעלי 4 ליבות, וחלק יהיו עדיין דו ליבתיים במהירות של 1.5 ג'יגהרץ ומעלה והטאבלטים החדשים עם ICS יהיו מבוססים עם אותם צ'יפים, אבל כדאי במיוחד לשים לב לטאבלטים מבוססי ה-Kal-El של nVidia.

מדוע? כי nVidia מוציאה צ'יפ חדש שהוא לא 4 ליבות, אלא 5 ליבות. הליבה החמישית רצה במהירות של עד 500 מגהרץ. נשמע איטי? כן, הליבה הזו איטית כי הליבה הזו תריץ בעצם את ישומי הרקע (קבלת SMS, הודעות, צ'אט, שיחות או כל התחלת פעולה של אפליקציה) במהירות נמוכה, ובכך תחסוך סוללה (באותו זמן שאר הליבות יהיו כבויות). מהרגע שהאפליקציה תצטרך יותר משאבים, יופעלו ליבות נוספות לפי הצורך. כך לדוגמא אם נפעיל סקייפ ויושמע צליל של שיחה נכנסת, רק הליבה הקטנה תופעל. אישרת את השיחה? ליבה נוספת מופעלת ולאחר שאתה מתחיל לשדר את הוידאו מהמצלמה של הטאבלט שלך ליבה נוספת תופעל ואם יהיה צורך ליבות נוספות יופעלו. סיימת שיחה? רק הליבה הקטנה נשארת לפעול, השאר כבים. nVidia טוענים שבשיטה זו הם מקבלים ביצועי סוללה משופרים בהרבה ממה ש-Tegra כרגע מסוגל לתת.

בל נשכח שישנה עדיין תחרות, והיצרנים יצטרכו להפיק לקחים (אהלן מוטורולה!) לגבי המחירים בהשוואה למתחרה הגדול, ה-iPad-2 של אפל. כך שסביר להניח שנראה טאבלטים מבוססי 4 ליבות במחירים של $500 ומטה. אז למה להשקיע $500 לקבל משהו עם 2 ליבות כרגע?

אני מאמין שבסמוך ליציאת אותם טאבלטים מבוססי 4 ליבות נראה גם צניחה חדה של מכירי טאבלטים מבוססי 2 ליבות (ניקוי מלאי) במחירים של $250-350, כך שהדבר שאני ממליץ כרגע לעשות זה פשוט להמתין חודשיים ואז לראות את המצב בשוק ולהחליט.

רכבת ישראל – והפאקים של העובדים

trainהבוקר החלו “שיבושים” בהפעלת הרכבות וזאת מטעם עובדי הרכבת והוועד החזק שלהם, וכרגיל כשיש שיבושים מטעם הוועד, הכל מתפקשש: הרכבת נוסעת לאט מאוד, “מפספסת” בכוונה תחנות, עוצרת באמצע, “חונקת” נוסעים עד למצב שהם פשוט יורדים באמצע הדרך והולכים על המסילה ו… מישהי בהריון מתעלפת ברכבת.

ממש אסון יחצנ”י לתפארת.

אינני יודע מי האחראי על היחצנ”ות של אותו ועד, אבל מי שזה יהיה, הוא מצליח ליצור את הרושם הכי שלילי לאותו וועד. התיעוב כרגע לעובדי הרכבת ואותו וועד, במיוחד לאחר אותם שיבושים שבוצעו היום – ענק! לא עזרו שום פלאיירים שהוגשו לנוסעים ואיש כמעט לא מזדהה עם אותו מאבק.

ב-YNET פורסם מאמר המציין מי אומר אמת ומי משקר. עיון במאמר מראה כמה דברים:

  1. העובדים מתלוננים כי משרד האוצר לא מעביר תקציבים לרכישת חלקי חילוף חדשים ולכן השיפוצים נעשים עם חלקי חילוף ישנים, וזה נעשה כבר זמן רב. אני שואל שאלה פשוטה: אם העניין הוא כזה קריטי, איך זה שלא ראינו עד היום מודעת ענק באחד העיתונים שפשוט זורקת את המספרים בפרצופיהם של קוראי העיתונים על כך שמשרד האוצר לא מאשר תקציבים? למה רק עכשיו זה מופיע? הרי אם זה היה מופיע באחד ממוספי השבת, למחרת זה היה מופיע בתקשורת ובישיבות הממשלה.
  2. האוצר לא מחפש להפריט את כל רכבת ישראל. הוא בהחלט רוצה להפריט את תחזוקת הקרונות ושזה יהיה באחריות היצרן. הסיבה לכך פשוטה: היצרן לא עומד בחוזה התחזוקה ובזמנים? לוקחים ממנו ערבות בחתימת החוזה ומחלטים סכומים כ”עונש” בהתאם לאיחור, מה שאומר שליצרן ולעובדיו יהיה כל המוטביציה שבעולם לסיים את העבודה בזמן או אפילו לפני כן. נשווה את זה למצב היום שמכעט שום דבר לא זז והפאקים/השבתות נראים על ימין ועל שמאל – ונבין מדוע משרד האוצר מאוד נלהב להפריט את התחזוקה, ובממשלה הנוכחית הוא יקבל את כל הגב לכך.
  3. הוועד מנסה לעשות טריקים: מפחיד את הציבור שהמחיר יעלה ב-30% בגלל שזה יעבור לחברה פרטית וזה לדעתי שטויות במיץ: קודם כל שמשרד האוצר והנהלת הרכבת מוציאים את המכרז ולפי זה רואים מה המחיר הכי מתאים. מכיוון שבמכרז כזה היצרן גם נותן את התחזוקה וגם מוכר קרונות לישראל, ליצרן יש את כל הסיבות שבעולם דווקא להוריד את המחיר ממה שעולה לתחזק כיום. יש עוד כמה טיעונים מגוכחים של הוועד ואפשר לקרוא אותם במאמר

מצב הרכבת בישראל מאוד מביש, אפילו בהשוואה לשכנותנו. תמיד כמובן אפשר להאשים את משרד האוצר בסחבת ובירוקרטיה שמאיטים את קצב התפתחות הרכבת, אבל הוועד אשם לא פחות בהתפתחות הדברים. מדוע הרכבת לא מציעה דברים כמו:

  • חיבור WIFI בתשלום סימלי. ריבונו של עולם, כמה זה מסובך להתקין ראוטר בגג הקרון? ממזמן היה אפשרי להוציא מכרז קטן לאספקה והתקנה של נתבים ועוד מכרז בין ספקיות האינטרנט והסלולר לחיבור לאינטרנט. אנשים מבזבזים שעה ומעלה בממוצע לנסיעה ברכבת, ואם המחיר היה 5 שקלים פר נסיעה להתחברות לאינטרנט, היו לא מעט משתמשים בשרות זה.
  • נקודות חשמל: יפה שיש בקרונות 2 נקודות חשמל 220V (בהתחלה ובסוף הקרון), אבל מדוע לא להוסיף נקודות? אחרי הכל, אנשים יחברו לשם לאפטופים שהם בעצמם לא צרכני חשמל כבדים. לא מחברים לשם מכונות כביסה!
  • מחירי מזון: לידיעת הנהלת הרכבת – במופעים בפארק הירקון ובחופים המחיר זול יותר מאשר מחירי המזון והשתיה בעגלה המסכנה שמוכרת בזמן הנסיעה. הגיע הזמן להוריד מחיר ואולי לחשוב על החזרת קרון המזנון לנסיעות ארוכות (מעל שעתיים). בניגוד לעבר, רבים דווקא אוהבים את רעיון המזנון שאפשר לקנות משהו (במחיר נורמלי?) ולשבת עם חבר על כוס קפה במזנון ולשתות בזמן הנסיעה.

אלו דברים שהנהלת הרכבת יכולה להוסיף היום, אבל בינתיים לא נעשה מאומה בנידון. פלא שאנשים רבים מסתכלים על רכבת ישראל כעגלת ישראל?

לסיכום: אני ממליץ לוועד הרכבת ולעובדי הרכבת שלא להתנהג כמו הוועד הכוחני של רשות השידור, שבעידן טרום ערוץ 2 וערוצים נוספים השביתו את הטלויזיה על ימין ועל שמאל (והטלויזיה הירדנית בתגובה קיבלה 90% רייטינג מהקהל הישראלי) וכשיצא ערוץ 2 לאוויר, עם ישראל עבר בהמוניו לאותו ערוץ (גם כשהיו תוכניות זבל) והשאיר את ערוץ 1 עם רייטינג חד ספרתי. אם היום שואלים את האזרח הישראלי מה לעשות עם ערוץ 1, סביר להניח שהתשובה תהיה לסגור את הערוץ בכלל. עם ההתנהגות הנוכחית והכוחנית של הוועד ועובדי הרכבת, הממשלה תקבל גב חזק מאוד מהעם להפריט ולפטר את העובדים הלא יעילים – ואתמול.