על זיר”ה שחרגה מהזירה, ותוכנת טורנט מעניינת

איגוד זיר”ה (הקישור לוויקיפדיה, אין עדיין אתר רשמי) פשטו ביום שישי (ה-3 לחודש זה) על ביתו של חייל בשם אפרים מור. הבחור, בן 20, משרת כשמגיח כשרות בצה”ל, ובזמנו החופשי הוא מתכנת. הוא כתב תוכנה לשיתוף קבצים עבור אתרים, ונציגי זיר”ה הציגו בפניו צו משפטי המורה על החרמת המחשבים האישיים בביתו. עו”ד אוריה ירקוני כתב על כך ב”חורים ברשת

לו היתה זו פשיטה של זיר”ה על מנת לעצור עוד נער שמפעיל אתר גדול לשיתוף קבצים, ניחא, אך במקרה זה לא מדובר על כך, אלא מדובר על צו המחרים מחשבים כשכל חטאו של אפרים היה … כתיבת תוכנה.

עו”ד ירקוני מעלה תהיה מדוע בית המשפט הסכים לתת צו כזה, והעו”ד היקר צודק לחלוטין. כך לדוגמא, ישראל היא “מעצמה” לא קטנה בכל הקשור לאפליקציות לצרכי הימורים. יש בארץ חברות כמו פלייטק (שמפתחת פלטפורמות ואלגוריתמים לצרכי הימורים), AdGency (שכיום היא חלק מתאגיד William Hills Online) שמפתחת פלטפורמת פרסומות לאותם אתרי הימורים – ויש גם את המתחרים שגם הם כחול לבן: 888 שמפתחים משחקים שלמים, פלטפורמות, ניהול וכו’ וכולם יודעים על כך ולאיש אין בעיה עם העניין למרות שהימורים ומשחקי מזלות אינם מורשים (אבל כן מרשים בארץ לוטו וטוטו עם סיכוי זכיה של 1 ל-500,000 לערך). חברות אלו אינן מוכרות את מוצריהן בארץ אלא מוכרות אותו באירופה ובמקומות אחרים בהם מותרים משחקי מזל. מה שקרה עם אפרים מור הוא מה שלא היה יכול לקרות עם החברות הנ”ל שציינתי. גם אפרים וגם אותן חברות מפתחות משהו שאינו חוקי לשימוש בארץ, אבל איש אינו סבור שפיתוח תוכנות כאלו אסור.

וזה בעצם העניין החשוב – איגוד זיר”ה חורג מהגבולות של מניעת גניבת תוכן, ואסור שאיגוד כמו זיר”ה יקבל בכלל צו אנטון פילר להחרמת ציוד, רק בגלל שמישהו מתכנת דבר כזה! יש גבולות מאוד ברורים ומאוד עצוב שזיר”ה עוקפים אותם: מותר לי באופן אישי לפתח וירוס מחשבים שימחוק לך את המחשב ויהפוך אותו לקומודור 64. מה אסור לי? להפיץ אותו או להשתמש בו על מחשבי אחרים כדי לגרום נזקים ולהפיץ אותו הלאה, כי אז אני חשוף לסוגי תביעות שונות.

מסתבר שגם זיר”ה, כמו הנציגים המקומיים בארצות אחרות של חברות המדיה, מצליחות לעשות את אותם שטויות בנסיון לעצור את הפיראטיות, במקום לחשוב באופן יצירתי על מתן פתרונות נוחים וזולים לקהל הגולשים. יש כסף להקים אגודה כזו שתרדוף אחרי ילדים, אבל משום מה אין כסף (או רצון) להקים אתרים שדרכם הציבור יכול לרכוש ולצרוך תוכן כמו סדרות וסרטים באופן חוקי ולגטימי.

ומאיגוד זיר”ה נעבור בכלליות לאותם איגודים המייצגים את אולפני הסרטים והטלויזיה: בעבר, האיגודים שהיו מייצגים את האולפנים (MPAA,RIAA) היו רודפים ותובעים אנשים שהיו מורידים קבצים. מכיוון ששיטה כזו מביאה באופן מהיר מאוד אסונות יחצנ”יים (כמו הנסיון לתבוע עיוורת על הורדת סרטים), החלו האיגודים לתבוע ולהוריד אתרי שיתוף אחרים, החל מנאפסטר, Kazaa ועוד. בדרך הם גם החליטו לתבוע גם אתרים המשמשים מנועי חיפוש לקבצי טורנט, וכפי שראינו בחודש האחרון – לוביסטים מטעם אותם איגודים הצליחו לשכנע הן את הרפובליקנים והן את הדמוקרטים להעביר חוקים כמו PIPA ו-SOPA על מנת למגר את תופעת הפיראטיות, ובדרך הם גם היו דופקים כמחצית מתשתית האינטרנט ואת הגולשים האמריקאיים. הסיפור עם PIPA ו-SOPA לבינתיים נעצר, אך אני בטוח שיהיו עוד יוזמות חדשות מטעם אותם איגודים, הכל כדי “למנוע פיראטיות” ובדרך גם דופקים משתמשים לגטימיים שעשו את הצעד הלוגי ורכשו תוכן בצורה חוקית.

כמו תמיד, עד שהאיגודים האלו זזים, הטכנולוגיה עוקפת אותם. פעם היו צריכים שרתים להוריד מהם את התוכן. עם כניסת רשתות P2P למיניהן (כשביטורנט תופס מקום ראשון בשנים האחרונות), היה צורך בשרתים רק על מנת לקבל קבצי טורנט קטנים שמצביעים מי המשתפים ואיזה חלקים מהקבצים יש להם.

תרשו לי להציג תוכנה שבימים האחרונים תופסת פופולריות רצינית בשם Tribler. זוהי תוכנה (בקוד פתוח כמובן) שיודעת להוריד קבצי ביטורנט, אך יש לה תוספת מאוד מעניינת שתעשה חיים מאוד קשים לאותם איגודים: Tribler עובדת כ”רשת על רשת” (Overlay Network), ומה שהיא עושה בעצם, היא מחברת בין משתמשי התוכנה ויוצרת רשת נקודות (Peers) כאשר בכל מחשב נמצאים קבצי טורנט, וחיפוש של טורנט מתבצע בעצם במחשבים אחרים, כך שאין יותר שרת מרכזי ואין צורך בו יותר – על מנת למצוא תוכנה/סרט/סידרה/שיר וכו’.

כאשר המשתמש מתקין את התוכנה ומפעיל אותה, התוכנה יוצרת תיקיית טורנטים ומתחילה להוריד למחשבו של המשתמש את אותם טורנטים, קבצים קטנים. כאשר אתה מחפש טורנט, המערכת מחפשת אותו בקבצי טורנט שהיא הורידה ולאחר מכן במחשבים אחרים. על מנת לייעל את חיפוש הטורנטים, התוכנה גם בונה באופן מרוכז “ערוצים”, כאשר כל אחד יכול לפתוח ערוץ משלו, להעלות אליו קובץ טורנט ולאחר מספר שניות, כולם יכולים להיכנס לערוץ, ולהתחיל להוריד את אותו טורנט, ושוב – הכל ללא שימוש בשום שרת מרכזי.

hashאז מה? אם מחר יתפסו איגודים כמו זיר”ה מחשב, אפשר להאשים את בעל המחשב שהוא הוריד קבצים, כי יש שם טורנטים, נכון? זהו, שלא. הקבצים עצמם מוצגים כאותיות ומספרים “מעורבלים”, וזה נראה כמו בתמונה כאן מימין, כלומר לא ניתן להבין כלל וכלל לעין האנושית מה זה הקבצים האלו, במיוחד שהם רבים מאוד (מספיק להפעיל את התוכנה במשך שעה, שעתיים, ויהיו לך יותר מ-2000 קבצי טורנט שיקחו בערך כ-100 מגה במחשב שלך, זה ה”מחיר” של השימוש בתוכנה וברשת הזו).

התוכנה עצמה מפותחת כבר משנת 2005 וקיימת להורדה ל-Windows, Mac וכמובן גם ל-Linux. השימוש בה די קל לאנשים המתמצאים בטכנולוגיה, והיא כוללת בתוכנה דברים כמו נגן וידאו מובנה, תמיכה בהוספת תרגום בקליק, וגם “צפיה בזרימה” – כלומר אם תלחץ על כפתור play לאחר שבחרת את הטורנט להורדה, התוכנה תסדר את ההורדה כך שהחלקים ירדו מההתחלה ולא בצורה מפוזרת, כך שתוך זמן קצר תוכל להתחיל לצפות בוידאו בזמן שהקובץ יורד. לא רע בכלל..

התוכנה עצמה, כפי שציינתי, מפתחת מ-2005, אולם עדיין היא אינה מתאימה כל כך לקהל הרחב (שלא ממש מבין בטכנולוגיה). יש בה עדיין איטיות מסויימת וחוויית המשתמש לגבי איטיות זו חסרה (יש צורך באינדיקציה למשתמש שפעולה נעשית כרגע לדוגמא), אך הדברים הולכים להשתנות: בימים האחרונים עקב מאמר באתר TorrentFreak, התוכנה צברה כל כך הרבה פופולריות, שהאתר עצמו קרס ומה שמוצג באתר אלו רק גירסאות להורדה, ומכיוון שיש לתוכנה הרבה פופולריות, אני מאמין שבקרוב יכנסו לפרוייקט מפתחים אחרים שיתנו את ה”זריקה” המאסיבית מבחינת חוויית משתמש, ותוכנות טורנט אחרות בוודאי יאמצו את “המילה האחרונה” וישתמשו בטכנולוגיות שמופיעים בתוכנה זו (כמו Overlay Network, פרוטוקול ה”רכילות” [Gossip] ועוד), כך שבסופו של דבר, מי שירצה להשתמש בתוכנות עם פונקציות אלו, ימצא אפליקציות קלות לשימוש.

עם כל היתרונות של התוכנה, עדיין קיימות בה מספר חסרונות מהותיים:

  • אין תמיכה ב-Black List, כך שיהיו בהחלט משתתפים מטעם האולפנים ש”יזרעו” טורנטים מזויפים, ירשמו את כתובות ה-IP שלכם וכו’.
  • מכיוון שאין שום פיקוח על הערוצים שנפתחים, יהיו ערוצים רבים עם הורדות של דברים “מפתים” הכוללים נוזקה/וירוסים ושאר מרעין בישין בתוכן ולכן מומלץ לשים לב מהיכן מורידים. ישנו מדד פופולריות לכל ערוץ וכדאי לשים לב לכך.
  • אין הצפנה לתוכנה – סביר להניח שאם אתם בחו”ל ומשתמשים בתוכנה להנאתכם, יש מצב שהאיגודים האלו יודעים את כתובת ה-IP שלכם ומה אתם משתפים, כך שכדאי מאוד לשים לב לכך.

כמה מילים על תוכנות ומחירים

לפני מס' ימים גיליתי שאני צריך את תוכנת פוטושופ כדי לעשות מס' דברים הקשורים לפרוייקט מסויים שאני עושה. תוכנות אחרות מאפשרות לעשות מה שאני הייתי צריך לעשות, רק בצורה הרבה יותר מסובכת ואני צריך את הפוטושופ לשם כך אולם מעבר ל-30 יום שאפשר להוריד בגירסת הנסיון. טלפון זריז לקוויקסופט הבהיר שבכדי לרכוש את התוכנה, אני צריך ערימת מרשרשים רצינית. "כולה" 4000 ש"ח בגירסה הרגילה. ידידה טובה שעובדת כגרפיקאית שסיפרתי לה את הסיפור, עירבה את מנהל הרשת שלהם בנידון אם הוא יוכל לעזור לי בנידון ולשמחתי התגלה כי הוא יכול לארגן לי רשיון בחינם (הם רכשו מס' רשיונות, החברה עברה קיצוצים, הם הורידו מחשבים אבל הם כבר קנו רשיונות, והם רצו בתמורה שאעזור להם בתחזוקה מדי פעם של שרת לינוקס. אחלה דיל, לא?)

סיטואציה כזו, אך עם תוכנות אחרות קוראת לרבים מהאנשים. פה צריך פתאום תוכנה יקרה כזו כדי לעשות דברים מסויימים, שם צריך להגיש עבודה שנעשתה עם מוצר יקר אחר, ולא תמיד אפשרי לרכוש את התוכנה (אם בגלל עלות, אם בגלל העניין שהצורך הוא מוגבל ולזמן קצר). הבעיה נעשית יותר מהותית כאשר טכנולוגיה נכנסת לשוק וחברות שכותבות מוצרים לשוק המקצועי של אותה טכנולוגיה, מקבלות דרישה למשהו יותר זול לבית. כך אדובי קיבלו דרישה לפוטושופ אבל למשתמש הביתי או לתוכנת Premiere שאנשים רצו לערוך את קטעי הוידאו שהם צילמו במצלמה הביתית בביתם אך לא יכלו לאפשר לעצמם לרכוש את התוכנה הזו. ב-2 המקרים אדובי הוציאה גירסאות "ביתיות" מסורסות לחלוטין במחירים זולים, אבל מה לעשות, השוק לא ממש רוצה את הגירסאות המסורסות, אז אדובי הודיעו שהם מפסיקים למכור את זה ובמקום זאת הם יפנו את המשתמשים לאתר Photoshop.com שלהם בו יוכלו המשתמשים להעלות את תמונותיהם ו"לערוך" אותם באתר (הפתרון של אדובי בגירסת ה-Online גרוע בטירוף, במיוחד כשמשווים פתרון Online אחר כמו pixlr.אדובי מוכרים את מוצרי הדגל שלהם במחירים מוזלים לסטודנטים, אך בארץ כמו שזה נראה – ההסכם אינו חל.

מיקרוסופט "תוקפת" את העניין בשיטה אחרת: הם מוכרים לסטודנטים גירסאות בזיל הזול (דרך משרד החינוך ומקומות אחרים) וגם את חבילות האופיס שלהם בגרסאות "מפורקות" שכוללות חלקים שונים בלבד. תקבל וורד, אקסל ופאוארפוינט בלי אאוטלוק בחבילה אחת, ועם אאוטלוק בחבילה אחרת, וכל חבילה תעלה מחיר אחר לצרכן הרגיל, ומחיר אחר לסטודנט, ומחיר אחר אם זה OEM ומחיר אחר לאלו שרוכשים בכמויות גדולות, בקיצור אצל מיקרוסופט כרגיל – הכל סלט.

ישנם הרבה אנשים שמעוניינם להשתמש/ללמוד/לנסות תוכנות מקצועיות ואין להם את המזומנים להשקיע בתוכנות אלו. הם יכולים להשתמש בגירסאות הנסיון ל-30 יום (אם יצרן התוכנה מוציא גירסה כזו). רוב האנשים שאין אפשרות ברשותם לרכוש רשיון פשוט יגלשו לאתרי הטורנטים השונים ויורידו גירסאות פרוצות או תוכנות KeyGen למיניהן שיוצרות מפתחות כדי "לפתוח" את התוכנה הנסיונית לגירסה מלאה, וכך יצרני התוכנה מפסידים מכירות.

הבעיה המהותית ביותר אצל רבים מיצרני התוכנה ה"קלאסיים", זה שהם לא מנצלים ממש את הרשת ואת ה-Web להמיר את מוצריהן למוצרים מבוססי Web. מיקרוסופט עושים קולות עם Office Web אך מיקרוסופט כבר הודיעה שהמוצר יהיה נחות בהרבה מהתוכנה שהיא תמכור. אדובי גם הוציאה את Photoshop.com ואת Acrobat.com אך 2 השרותים נחותים לחלוטין בהשוואה למוצר המסחרי. ניתן היה לחשוב כי החברות יעוטו על הרשת עם מוצרים טובים מבוססי רשת, אך בינתיים המוצרים שהם מוציאים נחותים בכוונה, ופה הטעות הגדולה של אותן חברות.

הטכנולוגיה כיום מאפשרת להרבה יותר דברים לרוץ בסביבה וובית מאשר בעבר. אדובי או מיקרוסופט יכולות לדוגמא לשתף פעולה עם חברות כמו Gaikai ולתת שרות רשתי לתוכנות שלהם, כך שאחד כמוני המעוניין להשתמש בפוטושופ, יכול פשוט להתחבר לשרות, לשלם X דולרים (חד פעמי או מנוי) ולהשתמש בשרות כאילו התוכנה מותקנת אצלי. רוצים דוגמא? בבקשה.

כפי שאתם רואים, פוטשופ CS-4 רץ יפה מאוד בשרות הזה. אדובי יכולה להציע מחירים נוחים ללקוחות ולראות איך קופתה מתעשרת וכמות הפיראטיות יורדת, כי מי יצטרך גירסה פיראטית כאשר בתשלום מועט ותוך שניות התוכנה רצה כ-כשרות ווב מולו והוא יכול להשתמש בה כאילו היא מותקנת על מחשבו? מיקרוסופט גם יכולה להציע שרות כזה ובמחירים נוחים, ואז גם המשתמש מרוויח וגם מיקרוסופט מרוויחים.

אז כמו שראינו, אפשר לתת שרותים און ליים עם תוכנות קלאסיות כבדות, משחקים, אבל בינתיים אף יצרן תוכנה גדול לא עושה עדיין צעדים לעבור לגירסאות רשת וכל יצרן נמנע מסיבותיו, אבל הם בהחלט יודעים להתבכיין ולשלוח את ה-BSA על כל העולם ואחותו ולפברק דוחו"ת מרימי גבה. פתרון כמו בוידאו הנ"ל יכול לעזור בהחלט גם למשתמשים וגם לחברות, אך בינתיים היצרנים הותיקים לא משחררים דברים ולא משתפים פעולה עם שרותים נסיוניים כאלו.

אבל העיקר שהם יודעים לבכות…

איזה “כיף” למשתמשי iPhone

מאז ש-Apple פתחו את App store שלהם על מנת לאפשר למפתחים למכור את מרכולתם (תוכנות שהם כותבים), Apple מתגלה כיותר ויותר כחברה אכזרית ביותר כשזה מגיע לתוכנות שהיא מאפשרת למכור דרך אותו פורטל. (אפשר כמובן לעשות Jailbreak ל-iPhone או ל-iPod Touch, אבל אז האחריות הולכת לפח).

התנאים של אפל כל כך אבסורדיים, שלא ראיתי מעולם הסכמים כאלו (ולצערי יצא לי לפני מס’ שנים לקרוא לעומק מס’ רשיונות למפתחים, כולל רשיונות פיתוח לקונסולות, משהו שקשור לבוס שהיה בטוח שיש לי איזה ידע של עו”ד מומחה [למרות שאין לי] בצירוף איום של “תכתוב דו’ח על רשיונות או שתתחיל לשלוח קורות חיים”).

כמה זה אבסורדי? אם נניח אני אכתוב תוכנה שתדע לגלוש לחשבונות המייל שלך ולהביא לך תקצירים של המיילים שמחכים לך לקריאה, אפל תפסול את התוכנה מלהימכר כי היא … “מתחרה” בתוכנת ה-Mail שמגיעה עם iPhone! יותר גרוע: אם כתבתי תוכנית שמקפיצה 10 ספרות על המסך ואני מוכר אותה דרך Appstore וחברי כתב תוכנה מתחרה שעושה אותו דבר רק עם פונטים בצבע כחול עם צלילים, אפל לא תאפשר לו למכור את התוכנה דרך Appstore כי התוכנה שלו “מתחרה” בתוכנה שלי. שוק חופשי של תוכנות? בטח! לא בבית ספרם של Apple עם Appstore.

אחד ה”קורבנות” האחרונים להתנהגות תמוהה זו היתה חברת Opera שכל מה שרצתה החברה לעשות, הוא להמיר את תוכנת ה-Opera Mini שלהם לעבוד על iPhone. תגובת אפל? טפו טפו טפו! חס ושלום! זה מתחרה בספארי שלנו ולא יקום ולא יהיה מתחרה לו על ה-iPhone! מה עם משתמשים שבכל זאת רוצים להנות מיתרונות של Opera mini (כמו זמני טעינה הרבה יותר קצרים, הרבה פחות תעבורת נתונים, סינכרון בין Opera על שולחן העבודה ל-Opera mini על ה-iPhone)? יש להם בעיה. אפל החליטו, וזהו!

בשום טלפון הגבלה כזו לא קיימת. לא במכשירים של נוקיה, לא במוטורולה ולא בסמסונג או LG ואחרים. חברות סלולריות בעבר היו חוסמות מכשירים בכך שהיו “עוקרים” מהם דברים כמו JavaME (דוגמא שקרתה לי: סמסונג 944 כשאורנג’ בארץ החליטו שלא צריך שיהיה לו Java ועדיף שהצרכן יקנה את המשחקים המפגרים שלהם ב-10 ש”ח לחתיכה!), אולם היום הנעילה היחידה שיש היא ברמת ה-SIM, אך לא קיים מצב שיצרניות טלפון חוסמות מראש את המכשיר שלהם לתוכנות מתחרות של אחרים.

מתי אפל יבינו שהתנהגות זו לא מעודדת תחרות והתפתחות? מתי אפל יבינו שהם בעצם יורים לעצמם ברגל, במיוחד כשיש “איפה ואיפה” כשמפתח אחד מסורב למכור תוכנת מייל, אך אין שום בעיה כש-IBM מוכרים תוכנה מתחרה כמו דומינו?