פרשת קצב והכסף שלך

היום הודיע בית המשפט העליון שהוא דוחה את הערר שהגישו פרקליטי קצב והרשיע אותו באונס וגזר עליו ללכת לכלא לתקופה שפסק בית המשפט מתחתיו – 7 שנים.

בדיוק אני קורא ב-YNET שקרובי קצב וקצב עצמו "שוקלים" לערער שוב כי הם אההמ.. לא הובנו כראוי ובית המשפט העליון הנכבד לא נתן מחשבה מספקת לגבי מספר נקודות. נו באמת, הבנאדם הולך להיזרק לכלא, הוא לא יערער? בוודאי שיערער. אחרי הכל, אם הוא יערער אז הוא יבקש עוד קצת זמן בחוץ, כמו שהוא ביקש דחיה בפעם שעברה בשביל … "מילוי מצברים" ועוד סיבות יצירתיות כאלו ואחרות.

אין לי ספק שנאשמים אחרים מקנאים בקצב שמצליח למצוא (לא הוא, פרקליטיו) כל חור כדי להישאר מחוץ לכלא והעיקר לא להיכנס לכלא. זה כל נאשם אחר היה עושה.. אילו היה לו את המזומנים לכך..

וזו הנקודה שמציקה לי: מדינת ישראל מממנת את כל המשפט הזה מ-3 הצדדים: גם מצד הפרקליטות התובעת, גם מהצד השיפוטי, וגם את הנתבעים, כולם, עד הגרוש האחרון.

והעסק הזה לא זול. מדובר פה בשורה הראשונה של עורכי דין ובמליוני שקלים! אדם מהשורה אם חס ושלום היה נשפט על מעשים פליליים חמורים כמו שאדון קצב עשה, היה צריך למשכן את ביתו, ריכבו ועוד להשיג סכומים נוספים כדי לממן אחד מאותם עורכי דין שמייצגים את קצב לתקופה ארוכה שכזו (משפט, מספר ערעורים וכו). קצב פשוט מנצל את הנדיבות של המדינה עד הסוף ועוד קצת (הרבה). אדם אחר (שאינו נשיא ואינו נושא תפקיד בכיר בשרות המדינה) היה ממזמן בכלא ולא היה יכול מבחינה פיננסית לשכור עו"ד לעבור עוד סיבוב ערר.

לעניות דעתי, צריך לשים לדברים האלו סוף וכמה שיותר מהר! אם מישהו פשע במסגרת עבודתו כעובד מדינה והעבירה המדוברת קשורה לעבודתו, אז מגיע לו שהמדינה תממן את הגנתו, אבל אם הוא נמצא אשם, צריך שיהיה חוק שאותו מניאק יחזיר את כספי ההגנה למדינה. מספיק אנשים מש"ס הגיעו לבתי כלא והמדינה ממנה גם להם את השורה הראשונה של עורכי דין ואנחנו האזרחים שילמנו מכספנו את ההגנה וגם את סכומי הגניבה/שוחד של אותם פוליטיקאים נבלות.

די להפקרות!

הצעת החוק הבעייתית למימוש של ח"כ אורלב

אתמול הצגתי בפניכם את הצעת החוק של ח"כ אורלב והיום אנסה להסביר מדוע היא בעייתית, בלשון המעטה:

ניקח דוגמא: יש לי בלוג ואני כותב מאמר על ראובן. שמעון נכנס לבלוג שלי, קורא את המאמר על ראובן ומתחיל להשמיץ את ראובן על ימין ועל שמאל, כולל הכפשות, קללות ושאר ירקות. ראובן נכנס לבלוג שלי, רואה את הטקסט של שמעון ומתעצבן. הוא רוצה לקרוע את שמעון בבית המשפט בתביעת דיבה/לשון-הרע.

לפי הצעתו של ח"כ אורלב, ראובן יצטרך לגשת לבית משפט, להגיש בקשה ובית המשפט יסתכל בבקשה, יחשוב אם מתאים לגלות לראובן את כתובת ה-IP של שמעון ויבקש מספק האינטרנט את הפרטים של שמעון כדי שראובן יוכל לתבוע אותו. כמובן שראובן יצטרך לשלם על כל תהליך הגילוי.

באינטרנט, מה לעשות, הדברים בנוים הפוך לגמרי, וברשותכם אסביר:

בדוגמא שלפנינו, אין בעיה לגלות את כתובת ה-IP של הבלוג שלי, אבל מה בעצם זה יתן לראובן? לא הרבה מעבר למה שיש לו כיום. הוא יכול לבקש ממני להסיר ואולי אסיר את הטקסט הפוגעני, בהתאם לנסיבות, אך אם ראובן יבקש את כתובת ה-IP של שמעון, אסרב לכך בדיוק כמו שרוב האתרים יסרבו למסור את הכתובת. אני אבקש מראובן: גש לבית משפט, תוציא צו שופט שיורה לי לתת לך את כתובת ה-IP וברגע שאקבל צו, אתן  לך את כתובת ה-IP.

עכשיו כשיש לראובן את כתובת ה-IP הוא יצטרך שוב לגשת לשופט ולבקש צו שיורה לספק האינטרנט של שמעון (ברוב המקרים אלו  2 ספקים שונים: היכן שהבלוג שלי נמצא ומחשבו של שמעון) לתת לו את הפרטים של שמעון, וזאת בהנחה ששמעון לא השתמש בשום טריקים (כמו שימוש בפרוקסי או WIFI פתוח של השכן), ורק אז יוכל ראובן לתבוע את שמעון. אם שמעון כן השתמש בטריקים, המקסימום שראובן יכול לבקש הוא שימחקו את הטקסט, סביר להניח כי הוא לא יצליח להגיע לשמעון, כלומר בכל הסיבוב הזה, יש להגיש 2 תביעות וזה לפני תביעה שלישית שראובן יתבע ישירות את שמעון.

חבל שהצעתו של ח"כ אורלב לא נותנת גם פתרון מסודר לכל נוהל "הסרת מודעה" (הסרת טוקבק). הסדרה עצמאית עד היום לא קרתה, והגיע הזמן שזה יקרה. מכיוון שאין הסדרה כזו, אני אציע אחת:

בכל אתר המאפשר טוקבקים, יהיה לינק להסרת טוקבק. אותו לינק יעביר את הגולש לדף מיוחד בו המבקש יצטרך למלא את הפרטים הבאים:

  • שם מלא של המבקש, כתובת וטלפון של המבקש וכתובת האימייל שלו
  • לינק למאמר הכולל את הטוקבק הפוגע
  • מספר הטוקבק הפוגע וכינוי האדם הפוגע (בכדי לוודא כי מדובר באותו טוקבק)

הנהלת האתר תמנה נציג מטעמם שיקבל את הפניות ויענה לפניות תוך 48 שעות. במידה והפונה מעוניין בהסרת הטוקבק, יוודא הנציג כי הפונה הוא נשוא הכתבה. אמצעי הוידוא יכול להיות צילום ת. זהות או כל אמצעי מוסכם אחר. במידה והנפגע מבקש את פרטי הפוגע, יפנה אותו הנציג לדף המסביר מה הנפגע צריך לעשות (פניה לבית משפט וכו').

זו כמובן רק הצעה, אפשר לשנות את כולה או חלקה, תלוי בגופים השונים.

לסיכום: הרעיון של ח"כ אורלב נחמד, אך בשיטה שמצויינת בהצעת החוק שום נפגע לא יוכל לתבוע אף פוגע כי הכל הפוך שם. אני חושב שהח"כ הנכבד יצטרך לשנות הרבה בהצעתו כדי להגיע למצב בו ניתן לתבוע אנשים פוגעים.

תביעת עו”ד גיא אופיר, ויסטה, מיקרוסופט, לנובו

עו”ד גיא אופיר החליט לתבוע את מיקרוסופט ולנובו בטענה שה-VISTA נתקע, איטי ועושה צרות והוא דורש מלנובו וממיקרוסופט שיתקינו לו XP. כתב התביעה נמצא כאן (קובץ Word).

מי שקורא את הבלוג שלי, סביר להניח שהוא מודע לכך שאני לא סובל את מיקרוסופט בגרוש, ואין לי שום כוונה להגן על מיקרוסופט, אבל יכול להיות שיצא משהו כזה, אז מראש – סליחה 🙂

נתחיל בהתחלה: מיקרוסופט הודיעה כי XP סיימה את חייה (המינוח המקצועי הוא EOL, ר”ת: End Of Life) עוד באמצע 2007, אבל בגלל לחץ היצרנים היא המשיכה למכור את זה עד שהם החליטו שנמאס להם למכור את XP, במיוחד שאף אחד לא קונה את VISTA, אז לפני 4 חודשים, ב-30 ליוני, מיקרוסופט הפסיקה למכור דרך חברות המחשבים את XP. אלו שבונים מערכות עבור לקוחות (מה שנקרא System Builders) יכולים למכור את XP עד 31/1/2009 וזהו.

מבחינה מקצועית, כשחברה מכריזה על מוצר שלה כ-EOL, זה אומר שהיא מפסיקה למכור ולהפיץ אותו, ומפסיקה לתת תמיכה ישירה ללקוחות קצה והתמיכה שנשארת היא רק ללקוחות גדולים (כשמדובר על גדולים, מדובר על סדר גודל של 30,000 רשיונות ומעלה). אלו יקבלו תמיכה עד 2013 ועד אז מיקרוסופט מתחייבת להוציא גם תיקונים חיוניים בלבד ל-XP. למשתמש הפשוט, מיקרוסופט לא מוכרת XP, גם לא בחנויות.

האם זה חוקי? בהחלט. מיקרוסופט היא הבעלים של XP והם יכולים להחליט מחר להפיץ את מערכת ההפעלה הנ”ל מחדש או להפסיק לכתוב לה תוכנות החל מהיום. זו זכותם המלאה.

אז מה לעשות שיש הרבה לקוחות שרוצים XP אבל תקועים עם VISTA? אה, לכך יש את הטריק של “עולה יותר”. ויסטה בעקרון מגיעה ב-4 גרסאות עיקריות (ועוד כמה גרסאות אחרות). גירסת ה-HOME וה-Home Premium לדוגמא, הם למשתמש הביתי שאם רכש מחשב עם רשיון כזה, לא מגיע לו ממיקרוסופט שום דבר.

אם לעומת זאת הלקוח רכש מחשב על רשיון Vista Business או Vista Ultimate, אז מיקרוסופט “מרשה” ללקוח לעשות “שדרוג למטה” ולהתקין XP עם אותו רשיון של ויסטה, כלומר אין צורך לרכוש רשיון נוסף. כל מה שצריך הוא פשוט להתקין את ה-XP ובסוף ההתקנה יש להתקשר למיקרוסופט לקבל מספר חלופי (הוראות יש כאן).

לקוחות עסקיים של לנובו, יכולים לרכוש את מחשבי ה-Thinkpad עם תקליטור מיוחד של IBM שבתוכו יש XP בתוספת מחיר. לקוחות גדולים שקונים, יכולים להתמקח עם המשווקים של לנובו ובד”כ לאחר מו”מ נמרץ, מקבלים את ה”שדרוג למטה” בחינם בין אם על תקליטור ובין אם שהמשווק כבר עושה להם את העבודה עצמה. אגב, ה”שדרוג מטה” הוא מאוד קל לביצוע (כל עוד המסמכים והחומר שקיים במחשב מגובה, כי הכל נמחק!). ההתקנה אוטומטית לחלוטין והחלק היחידי שהמשתמש צריך לעשות זה בסוף לאשר את הרשיון של XP, לפתוח משתמשים ועשות אקטיבציה.

האם יש לעו”ד אופיר קייס? לעניות דעתי (ואני לא שופט) התשובה היא חד וחלק לא. לנובו מציינים במפורש כי הם מוכנים למכור CD עם XP דרך היבואן הרשמי אך ורק לבעלי רשיונות של ויסטה Business או Ultimate, בדיוק מה שמיקרוסופט מאשרת. אם עו”ד אופיר קנה מחשב מאופיס דיפו או לא דגם של ThinkPad (לפי מסמכי התביעה, עו”ד אופיר קנה Lenovo 3000 שאינו נחשב כמחשב עסקי לפי דגמי לנובו), אז אין לו קייס, הואיל ולנובו מציגה את הדברים חד וחלק בכל פרסום שלהם. מיקרוסופט יכולים לטעון שהם מתקנים כל באג שנקרה דרכם ולנובו יכולים לאמר שהם נותנים שרות עדכונים חינם ללקוחותיהם (דרך תוכנת ThinkVantage) וללקוח הותקנה בעבר (לפי טענת הלקוח ורישומי לנובו) המערכת מחדש.

מה שעו”ד אופיר רוצה הוא בעצם כמו לרכוש מכונית חדשה מודל 2009 עם מנוע משנת 2001. בחלק מהדגמים מוצעת אפשרות כזו, אבל לא במכונית שעו”ד רכש, ולו היה בודק העו”ד הנכבד את הדברים לעומק, סביר להניח שהוא היה מוצא שהיצרן מצהיר על כך בפרסומיו.

אז מה עושים אנשים כמו עו”ד אופיר ש”נתקעו” עם ויסטה ורוצים XP? רוכשים “יד שניה” עותק של XP עם מדבקה ומתקינים (כל הדרייברים נמצאים באתר של לנובו ויש אפילו הורדה והתקנה אוטומטית למעוניינים). אפשר גם לקחת ממחשב אחר, אבל מכיוון שמדובר עבור עסק, הדבר אינו חוקי.