תכירו, חבילה חדשה: VPS Mini

(הערה קטנה: הבטחתי לעצמי שלא אעשה כאן פרסום בוטה לעסק, אך לצערי לא שמתי לב הפעם היכן פורסם פוסט זה ובמקום בבלוג העסקי הוא פורסם כאן. רציתי למחוק אך מיילים כבר נשלחו וה-RSS והטוויטר כבר עודכנו. מתנצל על כך).

בשבועות האחרונים תחום אחסון אתרים, בין אם זה אחסון משותף, שרתים וירטואליים (VPS) או שרתים יעודיים – רועש וגועש הרבה מעבר לרגיל "תודות" ל"פורץ הסעודי". פתאום בכנסת מדברים על תקן PCI, אבטחת אתרים וכשחשבתי שהנושא יורד מסדר היום לטובת דברים אחרים, הופיעו חדשות מסעירות אחרות: הרשות המשפטית לטכנולוגיה ומידע (רמו"ט) הוציאה צו נגד אחד הספקי אינטרנט שמציע חנות וירטואלית ורצתה לנתק לא פחות מ-1700 עסקים מהאינטרנט. בסוף ההגיון נכנס לפעולה והרמו"ט ואותו ספק הגיעו להסכמות לעבוד ביחד ולפתור את בעיית האבטחה של אותה חנות.

במהלך סוף השבוע האחרון עבדתי בשיתוף פעולה עם עו"ד יהונתן קלינגר, הוא כתב לגבי חנויות אינטרנט ומאגרי מידע מבחינה משפטית, ואני כתבתי פוסטים בבלוג היעוץ שלי מהאספקט הטכני גם מבחינת הספקים וגם מבחינת הלקוחות ובוני אתרים. מסתבר כי רבים אינם יודעים שאם לקוח רוצה לפתוח חנות אינטרנט, הוא מחוייב על פי החוק לרשום את החנות שלו כמאגר מידע ולהגן עליו, להצפין נתונים ועוד ועד היום פשוט אף אחד לא עשה את זה. אם מישהו חושב שברמו"ט הולכים לשתוק על זה, הוא מוזמן להתעורר: הם בהחלט מתכוננים בזמן הקרוב לסרוק את הרשת הישראלית ולהתחיל לשאול שאלות (לפחות ממה ששמעתי – גם את הספקים!).

זה לא סוד שבעלי חנויות רבים באינטרנט לא בדיוק אוהבים להוציא כסף על אחסון אתרי חנויות, ורבים מהם יקחו את ההצעה הזולה ביותר (זו של ה-20-30 שקל) גם אם יתברר להם שאותו ספק מעמיס חופשי על השרתי אחסון שיתופי בלי שום הגבלה אלפי אתרים (גו-דדי מומחים בזה) ואני די בטוח שספקי האחסון בארץ מלאים סיפורים על ההוא שקיבל הצעה ב-30 שקל ורצה לשלם 20 שקל (לנו אין עסק מול לקוחות קצה, רק מול בוני אתרים, מתכנתים ואנשים טכניים).

וכאן מתחילה בעיה רציינית: כל ספק מבטיח שאצלו הכי בטוח, אצלו הכל פיקס, מוגן, מאובטח, אפילו זבוב לא יכול להיכנס לחדר שרתים בכלל! אבל מבחינת אבטחת מידע, אין שום דרך ללקוח לוודא שהספק דובר אמת. יש דברים שהוא יכול לבדוק (אם יש לו ssh באחסון השיתופי הוא יכול לבדוק גירסת קרנל, הוא יכול להריץ פקודת mysql כדי לדעת גירסה אחרונה, הוא יכול ליצור קובץ php עם הפקודה ()phpinfo כדי לדעת מה מוגדר ב-PHP), אבל הוא לא תמיד יכול לדעת גירסת הפצה איזו יש שם, איזו גירסת Apache, האם יש חומת אש רצינית או שיש איזו קופסה עם חוק אחד ANY ANY? בכל זאת, מה לעשות, אצל ספקים גדולים ובינוניים הלקוחות מדברים בפעם הראשונה באיש מכירות שמבטיח את השמיים והארץ, ולא תמיד הוא יודע על מה מדובר או האם באמת יש את הדברים שהוא מציין…עכשיו עם עניין מאגרי המידע, לקוחות צריכים להתייחס לדברים יותר ברצינות (כי בסופו של דבר אם הם לא ואם יפרצו אליהם והמידע יזלוג החוצה, לקוחותיו של אותו בעל עסק יוכלו לתבוע אותו על רשלנות). צריך לשכור איש אבטחת מידע, חובה לעדכן את התוכנות של החנות/אתר ויש עוד דברים שהרמו"ט מחייבת לעשות על מנת להגן על המידע..

מכיוון שעניין מאגרי המידע לא נוגע רק לחנות וירטואלית של נעליים וחנות המשחקים של עודד, אלא גם לפורומים בינוניים עד גדולים שמאחסנים פרטי גולשים ושצריכים לפי הרמו"ט להתחיל להצפין ולאבטח את הנתונים, ואחסון שיתופי לא נותן את כל האפשרויות, ניסינו כאן ב"חץ ביז" לטקס עצה מה כן ניתן להציע ללקוחות.

שטר 100 שקל

תרשו לנו להציע את חבילת VPS Mini, שרת קטן (512 מגה זכרון, 10 ג'יגה דיסק, 5 מגהביט סימטרי רוחב פס, כתובת IP אחת, מריץ Linux בלבד) ש"תפור" בדיוק לאותם גורמים. הוא כמובן לא יכול לשרת קניון מבקרים וירטואליים, אבל הוא בהחלט מספיק בשביל חנות וירטואלית עם כמה עשרות כניסות סימולטניות (או בערך 1000 איש ליום) והוא גם מתאים לפורמים מבוססי PHPBB וחבריו. המחיר? 100 שקלים (לא כולל מע"מ, העסק בין כה יקבל את המע"מ בחזרה תוך חודש וחצי מהמדינה). זה, לדעתינו, פתרון שעוזר ללקוח: הוא יכול להגדיר לעצמו כל דבר בשרת, מגירסת KERNEL, תמיכת SELinux, הצפנת תיקיות או כל המכונה (עם TruCrypt לדוגמא, כך שגם אם פורצים לוירטואליזציה של השרת, לא ניתן לעשות Mount לדיסק הוירטואלי ולקרוא נתונים. אגב, הנה טיפ מצוין איך ליצור מעין "דיסק" במכונה וירטואלית ועליו לאכסן קבצים מבלי שלאף אחד תהיה גישה זולת המשתמש שיצר).

אז אם אתם מחפשים שרת וירטואלי קטן לאחסן בו חומר ושגם ניתן לעמוד בתקני הרמו"ט ללא חשש, זהו הפתרון שיכול להתאים עבורכם.

מכיוון שזהו מחיר זול, סביר להניח שיבואו כל מיני לקוחות פונציאליים שירצו לרכוש, ולכן ישמספר סייגים:

  1. שרת זה, כמו שרתים אחרים שלנו אינו נמכר לילדים ולצעירים פחות מגיל 22
  2. המכירה היא לשנה מראש בלבד (ניתן להתחרט כמובן תוך 14 יום).
  3. אנו מבקשים מלקוחות מעוניינים לראות על אלו אתרים מדובר. איננו מוכרים לבעלי אתרי הונאות (כל הטריקים לגרום ללייק בפייסבוק, כסף קל, הימורים, שיתופי קבצים, סרטים, שרתי משחקים) ואנו שומרים את הזכות לעצמנו להחליט למי למכור ולמי לסרב (בטוחני שיש מספיק ספקים בארץ שיקבלו כל אחד).
  4. אין אפשרות להתקין Windows על חבילה כזו (מה לעשות, Windows 2008 עם חצי ג'יגה זכרון עוד לפני האפליקציות בקושי יזוז).
  5. ללקוחות קיימים – לא ניתן "לשנמך" לחבילה זו.

בלוג נוסף

למי שלא ידע, לא שם לב או סתם למי שמתעניין: אני כותב בלוג נוסף לתחום שעבדכם הנאמן מחבב זמן רב: וירטואליזציה.

הבלוג הוא בעצם מקום בו אני מפרסם כל מיני תכנים שמעניינים קוראים לגבי וירטואליזציה, שרתים וירטואליים (שרתי VPS, VDS או כל מיני שמות אחרים שספקים נותנים לזה) והתוכן מגיע בעקבות שאלות ושרות יעוץ שאני נותן ללקוחות.

לבלוג עצמו אין קשר ישיר לתחום העסק שלי (אם כי אני מפרסם פה ושם לינקים להצעות שכן העסק מציע) והוא מיועד בראש ובראשונה למי שמחפש להכיר את התחום או שהוא מחפש לשכור VPS ורוצה לדעת יותר על התחום, ולא חשוב מאיזה ספק הוא לוקח את השרות הנ"ל (בגלל זה לא תראו גם לוגו של "חץ ביז" בבלוג).

אתם מוזמנים להוסיף אותו ל-RSS שלכם.

כתובת הבלוג: http://vps-consulting.info

חגיגת כרטיסי האשראי ממשיכה

היום נודע כי הפורץ הסעודי פירסם עוד 11000 מספרי כרטיסי אשראי, וכבר המדיה הישראלית (וואלה, YNET) הספיקו לראיין את הבחור ו…איך לאמר… הוא לא ממש מצטיין באמירת אמת. הוא טען שהוא פירסם 400,000 כרטיסי אשראי. סטודנט בשם עופר שוורץ שחקר קצת את הנושא, הראה שמדובר ב-27000 כאשר מספרים רבים חוזרים על עצמם.

כמובן שכל החגיגה הזו עושה כאב ראש לחברות האשראי: לקוחות זועמים, שעות נוספות של עובדים, הריסת מוניטין ועוד – ואז מתראיין ישראל דוד, מנכ"ל כא"ל ומוציא אזהרה לממשלה: "ללא התערבות הרגולציה שתעמיד תקנים מחמירים ותפקח על האתרים – פרטיהם של מיליוני אזרחים בסכנה".

כשקראתי את הטקסט הזה, תהיתי על מה לכל הרוחות הוא מדבר. אנשים מתלוננים על זמן של 24-48 שעות שלוקח ל-DNS להתעדכן (טוב, זה מה שלוקח בארץ, עם שרתי ה-DNS הזבל של כל הספקי אינטרנט בישראל – ד"ש חם לבזק בינלאומי ולנטויז'ן!), אז אם תוסיף רגולציה, ובמיוחד אם נזכור את הבירוקרטיה והחלמאות הישראלית ששמה הולך לפניה – שום דבר טוב לא יצא מזה. מי בדיוק יפקח? על מה? אם היום אני רוצה להקים אתר מסחרי שיסלוק לי כרטיסי אשראי בארץ, אני יכול לסגור עניין בכמה דקות מול Paypal (בלי ניירת ובלי שיחה עם נציגות שמעודדות הטחה עצמית של הראש בקיר) ותוך עניין של ימים האתר יכול להיות למעלה מתחיל לקבל לקוחות.

אז מה יעזרו רגולטורים חוץ מלהאיט ולסבך כל דבר?

אדרבא, למי שיש את הכח ביד (טוב, לפחות חלקית, מאז שנכנסה Paypal לישראל באופן חצי רשמי) אלו חברות האשראי. הן יכולות לקבוע מי יקבל אישור סליקה ומי לא, ומי מחר יקבל עצירת סליקה עד שיעמוד בתקן PCI, אבל גם כאן חברות האשראי מעדיפות לגרור רגליים ולהחליט שרק ב-2013 תקן PCI יהיה הכרחי לסליקה. תחשבו על כך – אנחנו נמצאים בהתחלת 2012 ובמשך השנה הקרובה כל מיני פורצים יחגגו כי חברות האשראי זזות לאט. חברות אשראי יקרות, קבלו טיפ קטן: אפשר וצריך לחייב את אותן חברות שסולקות כרטיסים (דרך האינטרנט ולאתרי אינטרנט, לא דיברתי על מסופים) לעמוד בתקן תוך 3 חודשים או להסתכן בפסילת רשיון סליקה, ובהזדמנות גם לטפל בחברה שעדיין משקרת ללקוחותיה ומציינת שיש לה PCI למרות שאין לה (מנהלי מחלקת הבטחון בחברות האשראי שקוראים בלוג זה מוזמנים לחפש את המייל ששלחתי אליהם לפני מספר חודשים עם הוכחות), ואגב, אני כמעט בטוח לגבי 2 חברות גדולות אחרות שסולקות כרטיסים עם חיבור לשב"א – שהנתונים שלהן לא מוצפנים. אני מטבע הדברים ועל מנת שלא לחטוף תביעת לשון הרע – לא מפרסם את שמות החברות.

עוד בענייני כרטיסי אשראי: מישהו החליט לתבוע תביעה יצוגית גם את ויזה כא"ל, את דובל בניית אתרים, ואת איזי פיימנט. הסכום? "קטן" – רק 13 מיליארד שקל. קצת מוזר לי לראות את רשימת הנתבעים: הסעודי לא פרץ לאיזי-פיימנט, הוא פרץ לדובל. לתבוע את כא"ל על רשלנות? לזה אני קורא Long shot או איך אומר מורגן פרימן ב-"האביר האפל" – Good luck with that..

כל איש סיסטם שמתחזק שרתים (ולא חשוב איזו מערכת הפעלה מדובר): אם תעשה חצי עבודה בתיקון תקלה, זה יצוץ מחדש ובצורה הרבה יותר גרועה, וזה בדיוק מה שקרה לחברות האשראי: שנים שנתנו בצורה עיוורת אישורי סליקה בלי שום בדיקה (למעט בדיקה מסכנה של SSL) מה קורה עם מספרי כרטיסי האשראי לאחר הסליקה ומי בכלל בודק ומשגיח על מדיניות השמדה ו/או שמירת הנתונים – אז הנה, זה חזר לנשוך אותן בישבן, ובחור סעודי משועמם בן 19 מראה ל-3 חברות אשראי גדולות בארץ מה המחיר של הרשלנות הפושעת שלהן.

והערה לבעלי עסקים: הגיע הזמן לעשות חושבים לגבי כמה דברים בקשר לאתר שלכם. על כך – בפוסט הבא שיתפרסם בסוף שבוע זה.

אני מחפש מישהו

בדרך כלל כשאני מפרסם "מודעת דרושים" פה בבלוג, אני יודע מה אני מחפש ואיך קוראים למקצוע: גרפיקאי, אנימטור, מתכנת, איש סיסטם וכו'.

הפעם אני יודע מה אני מחפש, אבל לא יודע איך זה נקרא. אם יש למישהו שם לזה, אודה לכם.

אתחיל ברשותכם עם הסבר רקע:

מי שקרא את הבלוג העסקי שלי לאחרונה, אולי ראה את הבאנר החדש שיש שם שמראה גם את הסלוגן שהוא גם המוטו של העסק "כי שרתים זה אנחנו", הווה אומר: "חץ ביז" מתעסק/מוכר/נותן שרות אך ורק לשרתים, בין אם הם שרתים פיזיים או וירטואליים. זה הפוקוס של העסק. בלי שרותי אחסון משותף, בלי שרותי חשבונות מייל נפרדים או דברים כאלו. צריך שרת/לאחסן שרת/שרת וירטואלי? אהלן וסהלן. צריך לאחסן אתר באחסון משותף? נשמח להפנות אותך לקולגות שלנו, גם אם הם מתחרים בנו. אחרי הכל, גם להם מגיע פרנסה..

יש הרבה דברים שאני מתכנן עבור העסק. הכל מבוסס על שרתים, כלומר מכונות/שרתים שיתנו דברים שונים, כאשר אתה מקבל את זה כחבילה ומחליט מה ברצונך לעשות עם זה, ובין אם "חץ ביז" ינהל את זה או אתה.

כאן בעצם מתחילה הבעיה שלי: יש לי תכנונים לכל מיני חבילות, חלקן מיועדות לחברות גדולות, חלקן מיועד לעסקים קטנים ובינוניים. חלק לא קטן מהתוכניות לדוגמא מצריך משקיעים כי מדובר בסכומים של 7 ספרות (בדולרים) לצורך השקעה בברזלים, מתכנתים וכו'.

כשזה מגיע ל"איזה ציוד צריך" אין לי בעיה לשבת כמה ימים, לתכנן את הדברים, לבקש הצעות מחיר מספקים וכו', אבל אני מחפש מישהו שיעזור לי בפספקטיבה שונה. מישהו שיענה על הנקודות הבאות:

  • בעל חזון או "מבט על" על הדברים שיכול להסתכל על הדברים "מלמעלה" ולהעיר את הערותיו
  • יש לו לפחות 10 שנים בתחומי IT ולא רק ב-Admin אלא יותר כ-CTO
  • הוא יודע לתרגם משהו טכני וגיקי לדבר שמשקיעים יכולים "לאכול" ולהבין.
  • הוא מכיר את השוק היטב ואת המגמות שקורות היום בעולם ה-IT
  • אם יש לו קשרים למשקיעים – זה דבר שבהחלט יכול להוות יתרון
  • יש לו הבנה עמוקה בטכנולוגיה ולא רק הכרות כללית. לדוגמא: אני לא מחפש מישהו שידע איך לנהל Switch חכם (יש לי כמה פרילנסרים שיודעים את זה גם מתוך שינה), אלא מישהו שיודע לאמר מה היתרון של ציוד כזה מאשר ציוד אחר.

אני לא יודע אם מדובר ב-CTO, ב-CIO או בכל Title אחר, אבל אני מחפש לשמוע מאחד כזה ואם יהיה "שידוך" בינינו, לשכור את שרותיו (לא כשכיר אלא כפרילנסר).

אם מישהו מכיר אחד כזה, אשמח אם הוא יוכל להפנות אותו אליי במייל ([email protected]), ואשמח לקבל מאותו אדם פרטים כמו שם וטלפון ואם אפשר קו"ח.

עדכונים:
מאחר וקיבלתי מספר פניות פרטיות, רציתי להבהיר כמה דברים:

  • אני לא מחפש משקיע להחזר חובות (ה"חוב" היחיד שיש לי במסגרת העסק זה … מסיבמבה לרועי, אחד הפרילנסרים שנותנים תמיכה. הפסדתי בהתערבות והוא לא מוכן לקבל שאסם לא מייצרים זאת יותר 🙂 ).
  • העסק אינו מועמד למכירה. אם כבר, סביר להניח שיהיו צעדים בכיוון ההפוך (רכישת עסקים) בהמשך הדרך.
  • אני לא מחפש להיוועץ/להשכיר מישהו שהוא מתחרה שלי. עם כל הכבוד ל-NDA, אני טיפוס חשדן כשזה מגיע לתחרות.

תודה

HP מציגים: הפאשלות והטאבלט ששווה לרכוש

ביומיים האחרונים שאלו אותי מספר אנשים מדוע אני כל כך "מקרין" התלהבות מה-TouchPad של HP, אחרי הכל הטאבלט הזה מת..

מכיוון שעבדכם הנאמן גיק אדוק בנשמתו, מה שמלהיב אותי זה המפרט הטכני. צ'יפ גרפי Adreno 220 (שהוא הרבה יותר עוצמתי מ-Terga-2 של nVidia, אגב), מעבד דו-ליבתי במהירות 1.2 ג'יגהרץ של Qualcomm, זכרון 1 ג'יגה, מסך IPS (למרות שהוא רק 18 ביט צבע, אבל מצד שני אם אתה קורא את הטקסט הזה ממסך LCD שעלה לך 1000 שקל ומטה, גם לך יש 18 ביט צבע, רק שהבקר של המסך משתמש בטריקים כדי לדמות צבע 24 ביט), WIFI כולל תמיכה בתקן N, יש גם בלוטות' 2.1, ועוד כמה דברים.

טכנית, מערכת ההפעלה שלו (WebOS) מתה, אבל מצד שני, אם אתה משתמש בטאבלט לקרוא ספרים, לצפות בוידאו או לגלוש באינטרנט, זה ממש לא משנה.

אבל כל זה מגיע עם מתנה מעניינת: HP בהתקפת פאניקה מוחלטת החליטה להוריד מחירים לרצפה, ובעברית: כשאתה רוכש TouchPad של 16 ג'יגהבייט, HP מפסידה עליך (ובעצם מממנת אותך) ב-218 דולר! העלות של HP על החלקים היא 318 דולר, אתה משלם רק 99$. מה צריך יותר מזה כדי לשכנע אנשים לקנות? יותר מזה: לדעתי מי שלא קונה הוא פראייר שמפסיד! כל טאבלט זהה בקונפיגורציה יעלה 350 דולר ומעלה.

וכאן מגיע הדבר המעניין: הטאבלט רץ על לינוקס. מה עוד רץ על לינוקס? אנדרואיד, אז מספר חבר'ה כבר לקחו את הקוד לינוקס שקיים ב-WebOS והתחילו לעבוד על המרת GingerBread לטאבלט, כלומר בערך תוך חודש, תוכל להריץ Gingerbread עליו וכשיצא הקוד של Ice cream Sandwich, יהיו מי שימירו אותו לרוץ על ה-Touchpad. בעברית פשוטה: אתם תשלמו 500 ש"ח על טאבלט מלא בשעה שחבריכם ישלמו 2500 ש"ח ומעלה על משהו דומה.

אז מי שרוצה לרכוש מוזמן להיכנס ללינק כאן, לשלם בכרטיס אשראי או ב-PayPal ולהזמין (מומלץ שיהיה לכם חשבון ב-Mustop או כל שרות מתחרה שמאפשר הזמנת מוצרים מחו"ל ונותן לכם כתובת בחו"ל, אחרת לא תוכלו להזמין).

אז אחרי שדיברנו על הטאבלט, נדבר על הפאשלות של HP…

עצם מכירת הטאבלט במחיר כזה הוא דבר שקשה להאמין שחברת ענק תעשה דבר כזה ובמיוחד בבהילות כזו. אחרי הכל, לא מדובר פה במאות אלפי מכשירים דפוקים שעדיף להיפטר מהם מיד, מדובר בהחלטה כל כך תמוהה, שאפילו ג'ון רובינשטיין, מי שהיה מנכ"ל פאלם ואחראי על הטאבלט ב-HP פשוט לא ידע כלל וכלל ש-HP הולכת להיפטר מהטאבלטים והחטיבה! מתי זה נודע לו? שבוע שעבר ביום ראשון, אחרי שההחלטה התקבלה. התייעצו איתו? חס ושלום! אותו דבר קרה למנהל חטיבת HP שהוזמן לביתו של מנכ"ל HP לארוחת ערב, וכך בין המנה השניה לשלישית התבשר אותו מנהל כי החטיבה שלו … פוף, HP הולכים להיפטר ממנה, למכור אותה למישהו.. לא יודעים למי.. אני משער שהאוכל אולי נתקע למנהל הזה בגרון לשניה או 2.

אבל זה שחברה נפטרת מחטיבות ומוצרים זה לא ממש חדשות מרעישות. זה קורה. לא תמיד בצורה מטומטמת כזו, אבל קורה..

אבל ה-פאשלה ב-ה' הידיעה היתה של HP בתחום ש-HP הולכת להציג את עצמם כמותג חדש: שרותים, והסיפור פשוט: HP מוכרים במכירת חיסול מטורפת לחלוטין את הטאבלט במחיר מתחת לרצפה. מה גיקים עושים שקוראים את זה באינטרנט? חושבים כמה רגעים, אולי מתייעצים עם החברים, ותוך דקות כרטיס האשראי נשלף ואותו גיק אץ רץ לחבר ברשת היכן לקנות באותו מחיר וברגע שהוא מוצא הוא יתקתק במהירות האור את פרטיו ויזמין לפחות 1 או 2 (או 10 … שיהיה אחרי זה למכירה ב-eBay, ראיתי כאלו שהזמינו 90 חתיכות!).

עכשיו ניקח את הגיק הזה ונכפיל את זה במאות אלפים. אני לא צוחק, במהלך סופ"ש היתה היסטריית מכירות בכל אתרי המכירות הגדולות, ומאות אלפים (יותר מ-350,000!) של ה-Touchpad נמכרו עד לרגע זה והרבה עדיין ממתינים.

גם HP מוכרת באתר, רק מה.. כרגיל ב-HP, אף אחד לא חושב מעבר לקצה האף. הרי הגיקים יראו את המבצע הזה וירוצו לקנות, נכון? מה עושים ומה צריך לעשות? לחזק במהירות את התשתית, להוסיף שרתים, להוסיף Load Balancers, לעדכן סקריפטים שירוצו, להוסיף Storage ו-DB, כל הדברים שחברה נורמלית עושה שמצפה לכמות מאסיבית של גולשים שיקנו.

ב-HP מה עשו? כלום. לקוחות שרצו לרכוש נתקלו בכך ש-HP משתמשת ב-VBScript, בחוסר זכרון בשרת (כן, היה רק שרת אחד –  http://h71016.www7.hp.com ששירת את הלקוחות, ולא, זה לא שרת שמחובר ל-Load Balancer), וכמובן שגיקים לא מתייאשים, אז הם מרפרשים נון סטופ את האתר, אולי הם יצליחו לגלוש מעבר לשגיאה שאולי תתוקן. לקח ל-HP יומיים עד שהם תיקנו את הבעיה.

לי, כעסק, אם היה אותה סצינה, הייתי מזמין שרתים וציוד נוסף, לוקח פרילאנסר או 2 שיבנו ויתחזקו את התשתית ומשאיר אותם ב-Stand by. ל-HP שגדולה מהעסק שלי במליוני אחוזים, לא היה את השכל הפשוט לעשות זאת. לא חסר להם ברזלים, לא חסרים אנשים שמבינים. חסר ההגיון הפשוט של לעשות 1+1.

לו HP היתה חכמה והיו מתכוננים לכל הדבר הזה, הם היו יכולים להרוויח PR ענקי! הם היו יכולים להוציא נייר שמראה משהו פשוט: "מאות אלפי לקוחות והציוד שלנו עמד יפה במשימה וכולם קיבלו את מבוקשם, כדאי לכם לקנות את הציוד והשירותים שלנו". הרבה אנשי IT היו מתרשמים מכך, אבל זה לא קרה, והרבה אנשי IT שיקראו על הפאשלה הזו אולי יחשבו שנית אם שווה לקחת את HP לתחום השירותים. אישית לא הייתי ממליץ עליהם.

אז מה היה לנו? חברה שנתקפת בפאניקה ומוכרת טאבלטים בשליש ממחיר העלות, גיקים שמסתערים ו-HP לא יודעת לנהל אפילו שרת מכירות ואפילו הקוד עצמו ענתיקה! זה השרותים של HP? משום מה נראה לי שכשיתחיל היום בחו"ל, ב-IBM ובאורקל יצחקו הרבה.

אפל מול סמסונג, HP המחשבים והטאבלט

החלטתי לכתוב פוסט על כמה נושאים היום.

נתחיל באפל שתבעה (שוב) את סמסונג והפעם ב.. הולנד. מדוע הולנד? כי הולנד היא מרכז ההפצה באירופה של סמסונג, אז אפל החליטה לתבוע דווקא שם והפעם התביעה של אפל הרבה יותר גדולה: אפל מבקשת שבית המשפט ההולנדי יוציא צו שיכריח את סמסונג לאסוף כל את הטלפונים והטאבלטים מסוג גלקסי מהמפיצים ומחברות הסלולר (ברזלים שלא נרכשו עדיין ע"י לקוחות). אפל לא תובעת על פטנטים אלא על .. עיצוב.

גם הפעם אפל השתמשו בפוטושופ כדי להראות לבית משפט שהמכשירים "זהים" למרות שיש הבדל די ניכר בין המכשירים, אבל לדעתי אפל כאן לא רק יוצאים רשעים מהעניין (במקום להתחרות, הם מעדיפים להתבכיין בבית המשפט), אלא שלטענה של אפל אין ממש "גב".

הבה נחזור אחורה לשנת 2003. חברת HP מוציאה את ה-TC1100, אחד מהטאבלטים הראשונים ש-HP ממש השקיעה בו. הוא לא דומה ל-iPad אחד לאחד, אבל כבר אז היו מכשירים יחסית שמזכירים את הרעיון של iPad. היו כמובן למכשיר הרבה יציאות (כמו יציאות רשת, טלפוניה, SD, VGA ועוד), סטיילוס וכפתורים על המסך, כי HP כיוונה לכך שהמחשב הזה יוכל להשתתף בתקשורת של הלקוחות בחברות ויוכל לשמש גם כ-PC רגיל, אבל הוא היה דק מאוד (בהתחשב בכך שהיתה לו מקלדת חומרה מלאה).

נעבור ל-2009: חברת nVidia מציגה ללקוחות הפוטנציאליים שלה (תחת NDA כמובן) טאבלט דק ללא מקלדת ועם מסך די גדול (12 אינטש) כדי לבדוק את הדופק בשוק לגבי ערכות צ'יפים ותחרות עתידית. מה ש-nVidia הדגימה על המכשיר היה Windows CE, כי אז עדיין לא היתה שום מערכת הפעלה שמוגדרת משלב אפס לטאבלט. רק ב-2010 התחילו בגוגל לעבוד ברצינות על תמיכה בכל הקשור לטאבלט, אפליקציות מסך מלא והתאמות לאפליקציות שיוכלו לעבוד גם במסך קטן ובמסך גדול.

כשאפל הוציאו את ה-iPad אף יצרן בשוק לא "התעלף" מה"המצאה". אפל לא המציאה את המסך מגע הקפסיטיבי, אפל לא המציאה מכלום סוללות דקות, אפל לא המציאה כמעט שום דבר ב-iPad. כשפותחים אותו רואים מה שכל מהנדס אלקטרוניקה יכול לאמר לך: אם אתה רוצה מכשיר דק שירוץ זמן רב עם סוללות, תוודא שיהיה לך PCB הכי קטן שתוכל להכניס, סוללות "פחוסות" (יש מספר חברות שמייצרות זאת) גדולות, וכל העניין של תשדורת/אנטנות, חיבורים וכו'. בקיצור, לא משהו שכל כך קשה לחברות כמו Asus, Dell, HP ואחרות לייצר.

אבל מבחינת המתחרים היתה בעיה אחת: איזה מערכת הפעלה לשים על דבר כזה? אם ידחפו צ'יפ של אינטל (Atom) עם הסוללות האלו, יקבלו ביצועים של שעתיים עבודה גג. אפשר להכניס צ'יפ מבוסס ARM אבל איזו מערכת הפעלה? Windows CE? מת. Symbian? מת. הפצת לינוקס כלשהי? אף אחד לא ירצה לרכוש. אנדרואיד? לא מתאימה למכשירים האלו עדיין (לפני HoneyComb), אז אף יצרן לא ייצר מכשירים כאלו.

רק אחרי שגוגל שחררו את Honeycomb, אותם חברות החלו ביצור טאבלטים, ועדיין אותם טאבלטים אינם דומים ל-iPad. מסך ה-iPad מרובע ומסכי המתחרים מלבניים. מערכת הפעלה שונה לחלוטין, מיקומי כפתורים שונים מה-iPad, ויש יותר כניסות כמו HDMI, כרטיסי מיקרו SD, חיבור מיקרו USB, מקלדות נשלפות (במקרה של Asus בחלק מהדגמים) וכמובן, אין שום תאימות בין המכשירים מבחינת אפליקציות או תאימות בינארית. אף לקוח לא יכול להתבלבל ולרכוש גלקסי TAB ולהתחבר לשרותי iTunes או ל-App Store של אפל, זה ברור לכולם.

אבל כל זה לא מעניין את אפל. אם כבר חזירות, אז עד הסוף במקום להתחרות על ליבו של הצרכן.

ומאפל נעבור ל-HP. כמו שכולם יודעים, HP החליטה לעשות "אחורה פנה" ולנטוש במהירות את מערכת ההפעלה WebOS ואת מכשירי ה-TouchPad שיצאו אך לפני שבועות מספר, צעד שהפתיע רבים והזכיר את הצעד שמיקרוסופט ביצעה שזרקה לאחר חודש בלבד את מכשירי ה-KIN שהחלה לייצר.

אז מה קרה ש-HP כל כך מהר התפטרה מהטאבלט הזה (שאגב, עד לפני מס' שעות היה אפשר לרכוש גירסה של 16 ג'יגה שלו ב-100 דולר, ו-32 ג'יגה ב-150 דולר. חבל שפספסתי את זה)? תרמו לכך מס' דברים:

  1. כשמתחילים לתכנן מכשיר כזה, ראשית עושים זאת על סימולטור תוכנה (כמו QEMU ואחרים), ולאחר מכן על ברזל כלשהו. ב-HP בנו את המערכת הפעלה כולל ההתאמות לטאבלט על מכשיר של .. אפל, או לייתר דיוק, על ה-iPad (כלומר העיפו ממנו את המערכת iOS, קימפלו לינוקס + ספריות והכניסו את שאר החלקים של ה-WebOS), והדברים רצו יפה וטוב, עד ש-HP החלו לייצר לוחות לפיתוח עם המעבד Snapdragon שאיתו הם הולכים לשווק את המכשיר.. ואז הגיעה ההפתעה: ה-WebOS שרץ על ה-iPad רץ במהירות כפולה מהטאבלט ש-HP הולכים לשווק, וכבר אי אפשר לשנות מעבד אחרי שהוזמנו כל החלקים.
  2. סקירות שליליות: ברוב הסקירות אפשר לקרוא איך הסוקרים מתוסכלים מכך שוידאו בתוך הדפדפן רץ מאוד איטי, שאפליקציות לוקח להם לפעמים 10 שניות לעלות, ש-Boot של ה-Touchpad לוקח לו לא פחות מדקה וחצי עד שהוא עולה (ה-Nook שלי לשם השוואה עולה במחצית הזמן), לוקח לטאבלט לא מעט זמן להבין שהמשתמש שינה אוריינטציה למכשיר (סיבוב מכשיר), ועוד תקלות כאלו ואחרות. בקיצור, הסוקרים לא ממש אהבו את המכשיר, והמכירות – בהתאם: בסט ביי דיווחה כי הם הצליחו למכור רק עשירית מהכמות (25,000 מתוך 250,000) של הטאבלטים. בבריטניה המצב היה הרבה יותר מחפיר – כמות המכירות של הטאבלט? 100 יחידות. אירופה כולה? 700 יחידות, אז אפשר לנחש ש-HP לא ממש אהבו את המספרים האלו.

בקיצור, HP מתפטרת מהטאבלטים, מה-PC (שרתים ומדפסות ישארו ב-HP). מי שמנוי לגוגל פלוס ו"חבר" של מייקל דל, יכול לראות שהבחור שופע עליצות וחיוכים, ומדי פעם הוא זורק עוד ועוד דאחקות על HP. אחרי הכל, מי עכשיו ירצה לרכוש מחשבים נייחים וניידים של HP שהעתיד כלל לא ברור?

בחודש הבא ימלאו עשור להחלטה של המנכלי"ת הקודמת של HP לרכוש ב-25 מיליארד דולר את Compaq ולשלב אותם למרות התנגדות של וולט היולט, אחד מהמקימים של HP מול קארלי פיורינה (מוטו: גרועה בפוליטיקה, גרועה בניהול חברות גדולות). לוולטר היתה טענה הגיונית אחת: מה יצא מחיבור של 2 חברות PC שהרווח שלהן בין כה קטן והמחיר מאוד ענק? אחרי עשור, כל מה שפיורינה עשתה, ילך לפח, בדיוק כמו הקריירה שלה, רק שהעלות של כל ההרפתקאה המטומטמת הזו של קארלי פיורינה עלתה במחיר של עשרות אלפי עובדים מפוטרים (ועוד כמה אלפים יפוטרו גם הפעם לאחר שחברה כלשהי תקנה את חטיבת ה-PC של HP). הרפובליקנים בארה"ב קוראים למנכל"ים Job creators, אולי הגיע הזמן להחליף את זה ל-Job killers.

כמה מילים על תשלומים דיגיטליים

כעסק המציג ומוכר שרותי אינטרנט שונים, אני מעדיף לעבוד באמצעים דיגיטליים ופחות עם ניירת. במקום חשבוניות וקבלות עשויות מנייר, עדיף לעבוד עם חשבוניות וקבלות דיגיטליות שיוצאות כ-PDF. במקום להטריח את הלקוח לשלוח פקסים להעברות בנקאיות או לשלוח אותו לעמדת "אל תור" להפקיד צ'ק, עדיף העברות באינטרנט ותשלומים בכרטיסי אשראי. רוב המתחרים גם עברו לפתרונות דיגיטליים כאלו ואחרים.

אבל אז גם מתגלות כל מיני הפתעות, חלקן קשורות לפחדים למעבר לעולם הדיגיטלי וחלקן קשורות לבעיות תמוהות, שברשותכם אפרט.

אתחיל עם חתימות דיגיטליות: כל עצמאי, עסק קטן/בינוני/גדול צריכים להכין את עצמם לכך שבשנה הבאה הכל יעשה דרך האינטרנט ועם דרישת חתימות דיגיטליות. השנה חייבים לעשות זאת בעלי העסקים שיש להם מחזור של 4 מיליון שקלים ומעלה, אך משנה הבאה – כולם צריכים לעשות זאת.

העסק שלי משתמש בשרות של invoice4u. המחירים שלהם נוחים, המערכת שלהם מאוד קלה ונוחה והמחירים שלהם לא בשמיים (ישנה אגב מערכת חלופית חינמית – ifreelance). אפשר להוציא בקלות חשבוניות, קבלות, זיכויים, הצעות מחיר ועוד.

הכל טוב ויפה, עד שלפני שבוע אחד הלקוחות שלי שלח אלייי אימייל עם אבחנה מעניינת: החתימה הדיגיטלית לא ממש לגטימית (התמונה משמאל). זה נראה לי מאוד מוזר, בהתחשב בכך שהאתר של invoice4u מדגיש כמה החתימות שלו אמיתיות ונכונות. הרמתי טלפון אל החברה והם הודיעו שיחזרו אליי. זה היה לפני שבוע, עד כה לא חזרו אליי. כשתהיה תשובה, אני מבטיח לעדכן אתכם.

ומכאן – לכרטיסי אשראי.

אם יום אחד חברות אשראי כמו ויזה-כא"ל, לאומי קארד, וישראכרט לא יבינו לאן נעלמו להם כל הלקוחות העושים עסקאות ברשת, הם יוכלו למצוא אותם אצל המתחרה הגדול מחו"ל, Paypal. מדוע? מבדיקה שלי מתברר כי כל חברות האשראי מפלים לרעה עסקים הסולקים דרך האינטרנט. ישראכרט לדוגמא נותנים את הכסף רק לאחר 30 יום + הימים עד לתאריך הזיכוי. ויזה כא"ל ולאומי קארד דורשות שתיהן 10,000 שקלים ערבות בנקאית, גם אם אתה סולק בסכומים של מאות שקלים בחודש (מעניין ששתי החברות טוענות שהן צריכות את הערבות בגלל התאוריה שלא תספק את המוצר והן יצטרכו להחזיר את הכסף. כשמנסים להסביר להן שהלקוח יכול לקבל את המוצר עוד לפני שהוא משלם, זה לא משכנע אותן).

לעומת זאת, ב-Paypal החיים הרבה יותר קלים: אפשר להנפיק חשבוניות (אם כי אינני יודע כמה החשבוניות הללו מוכרות ע"י רשויות המס בארץ. בכל מקרה אני מפיק גם ב-invoice4u חשבונית מקור) ולדרוש את התשלום והוא מופיע לך מיידית בחשבון ב-Paypal. תרצה להוציא את הכסף? תוך 3-5 ימים תקבל אותו ישירות לחשבון הבנק הישראלי שלך (או לכל חשבון בעולם, לפחות במדינות ש-Paypal תומכת), והכי חשוב: Paypal יותר זולה מחברות האשראי, כשלוקחים בחשבון את דמי החבר ושאר עמלות שחברות האשראי גובות מהעסק כל חודש. החסרון היחיד של Paypal כשזה מגיע לסליקה, הוא שאינך יכול לסלוק כרטיסים בעלי 8 ספרות כמו ישראכרט מקומי (יש לכך פתרון לא כל כך זול – הלקוח יכול להיכנס לאתר ישראכרט ולהנפיק לעצמו מספר אשראי "ישראכרט Web", אך אז מדובר על הקצאת אשראי שיורדת מקו האשראי ואינה ניתנת להחזרה לקו האשראי, כך שאם יצרת כרטיס וירטואלי עם 1000 שקלים ושילמת על מוצר ברשת 600 שקלים, לא תוכל להחזיר את ה-400 שקלים לקו אשראי שלך ותצטרך למצוא מה לעשות עם אותם 400 שקלים).

וכך יוצא כאן מצב שעקב עודף חשש מצד חברות האשראי הישראליות, "הרגל" של גביית סכומים נכבדים (שלא תמיד מוצדקים), המתחרה החדש בסליקה נכנס בתנאים מאוד נוחים לשוק, וכל מה ש-Paypal צריכים לעשות זה לפרסם את המחירים שהם גובים מול המתחרים. לא יהיה קשה כל כך לשכנע את העסקים המבוססים על מכירות ברשת לעבור (אפילו אקסלוסיבית) לעבוד מול Paypal.

בחודש שעבר חזיתי במחזה מעניין בחשבון העסקי: חיוב של 582 שקלים מחברת ישראכרט. על שום מה? על שום הצטרפות כעסק לישראכרט. 450 שקלים הצטרפות ועוד "דמי חבר" של 132 שקלים, שכמובן ירדו כל חודש, ללא קשר לכמות העסקאות שתסלוק (לשם השוואה: Paypal לא גבו ממני שקל בהצטרפות כחשבון עסקי). הבוקר חתמתי את המסמכים לסיום הרומן העסקי שלי עם ישראכרט. ב-Paypal סך כל העמלות על עסקאות לא מגיע אפילו למחצית מכך. תודה ישראכרט, אך לא תודה.

בוני אתרים, מתכנתים, פרילנסרים – ממליץ לקרוא..

לא ראיתי התייחסות לדבר הבא בבלוגוספירה הישראלית, ולכן חשבתי שזה רעיון טוב להעלות את הדבר הבא:

בבית משפט השלום בראשון לציון ניתן לאחרונה גזר דין ע"י כב' השופט רפי ארניה ב-ת"פ 6655-03-10 – מדינת ישראל נגד בול-סטאר אינטרקטיב בע"מ ועוד מס' נאשמים. האשמה? "סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים". חוץ מהחברה האחראית על האתר וההימורים בו, נוספו לרשימת הנאשמים מס' צעירים שבסיוטים הכי גדולים שלהם לא חשבו שהם ימצאו את עצמם בבית משפט פלילי. מה אשמתם? הם תחזקו את אתר ההימורים ובנו לאתר אלמנטים (עיצוב, סקריפטים וכו').

אני מצרף את כתב גזר הדין ואני ממליץ לקרוא אותו לפני ההתייחסות שלי (ותודה ל-חי שהעלה את גזר הדין לפורום בוני אתרים בתפוז)

Court(function() { var scribd = document.createElement("script"); scribd.type = "text/javascript"; scribd.async = true; scribd.src = "http://www.scribd.com/javascripts/embed_code/inject.js"; var s = document.getElementsByTagName("script")[0]; s.parentNode.insertBefore(scribd, s); })();

כפי שניתן לראות, כב' השופט גזר גזר-דין לא קל על נאשמים 5 ו-6, יצחק גולדמן ו-ניר דותן שניהם קשורים לבניית אתרים, כל אחד מהם חטף 9 חודשים על תנאי ל-3 שנים.

תרשו לעבדכם הנאמן לתת לכם קצת רקע מה קורה בישראל מבחינה טכנולוגית: בכל הקשור לפיתוח אפליקציות/אלגוריתמים להימורים (מצד בית הקזינו כמובן) ולפורנו – לישראל יש בהחלט מקום של כבוד. חברות כמו Playtech מייצרת פלטפורמות הימורים, AdGency מייצרת פלטפורמות לפירסומות במשחקי מזל, וכמובן המתחרים כמו 888 מפתחים פתרונות שנמצאים באתרי הימורים המובילים בעולם. בארץ ישנם יותר מ-1000 איש שעובדים על דברים אלו.

פסיקה זו בעצם הופכת כל בונה אתרים, כל גרפיקאי, כל מתכנת, איש SEO וכו' לעבריינים – אם הם עובדים על אתר הימורים גם אם האתר עצמו מיועד לתושבים בחו"ל. כב' השופט מכיר בכך שזו החלטה תקדימית והוא גם מציין זאת בגזר הדין.

אם פסיקה זו לא תיהפך בקרוב, יהיו הרבה פה בארץ שיצטרכו לחשוש לעבודתם, והשאלה היא כמובן לאן זה ממשיך: האם מחר בונה אתרים שיבנה אתר לנערת ליווי (שבעצם עוסקת במקצוע העתיק בעולם) יהיה שותף לדבר עבירת זנות?

מעניין מה המחלקות המשפטיות של אותן חברות יאמרו על פסק דין זה. לעניות דעתי, השלב הזה במלחמה בהימורים עברה כבר גבול סביר. חבל שכב' השופט לא לקח בחשבון את כל אלו שמתפרנסים ביושר מפיתוח טכנולוגי לצרכנים שאינם נמצאים בארץ ואשר אינם רצים על שרתים הנמצאים בשטחי מדינת ישראל.

מעוניינים במכונה וירטואלית רצינית בחינם לשנה?

בעקבות העלאת דף העסק לפייסבוק, החלטתי לערוך תחרות קטנה עם פרס שווה: שרת וירטואלי רציני בחינם למשך שנה. שווי המתנה: 3600 שקלים.

מה צריך לעשות כדי לזכות? משהו פשוט מאוד: הראשון שיכנס, יעשה Like ויענה נכונה על השאלה שמופיעה בפתקה בדף הפייסבוק הנ”ל, יקבל את המכונה. אין הגרלות, אין צורך לגרד שום דבר. תצליח לענות, תקבל.

אתם עדיין כאן? Smile

טיפים לחסכון כספי באירוח שרת/אתר

במסגרת העסק שלי אני מוכר שרתים ומשכיר וירטואליים ופיזיים (אה, ואירוח שרתים), וכמו כל עסק, אני מקבל בשאלות שונות הקשורים לשרותים כמו DNS, דוא"ל, גיבוי חיצוני ועוד. מכיוון שהעסק שלי אינו כולל את תחום האירוח השיתופי, אני לא נתקל בבקשות כמו רכישת דומיין ללקוח או להוציא מייל מהשרתים שלו כי רוב הלקוחות מעדיפים לרכוש או לעשות בעצמם, וגם אלו שמבקשים, אני ממליץ להם על שרותים מסויימים שאותם אני רוצה להמליץ פה בחינם (או במחיר זול מאוד) לאחרים. מהשרותים האלו אני לא עושה כסף ולדעתי חבל שהלקוח ישלם עליהם סכומים נוספים.

היתרונות של השרותים שאני ממליץ כאן הם פשוטים: הם הרבה יותר שרידים מאשר שרת או 2 של הלקוח שסביר להניח שלא יעמדו בהתקפות מאסיביות או פריצות ותקלות.

להלן הטיפים:

  • רכישת דומיין: אם רוצים לרכוש דומיין, כדאי לעשות זאת עצמאית מול רשמים בארץ או בחו"ל. היתרון בדומיין מחו"ל הוא המחיר הזול מאוד. לדוגמא: Cheap Domain עם סיומת info יעלה לך 2 דולר לשנה ו-6 דולר לשנתיים. אתרים אחרים ימכרו לך דומיינים עם סיומת COM בדולרים בודדים (רק כדאי לשים לב מה המחיר לשנתיים). אפשר לקנות דומיינים עם סיומת co.il אך אם קונים את זה רק לשם הניקוד בגוגל, גוגל כבר לא מתייחסים לשם הדומיין למען ניקוד PR גבוה יותר.
    אם מעוניינים בדומיין חינמי, אפשר לפנות אל co.cc ולפתוח שם דומיין. כל עוד שם הדומיין שלך לא תפוס או שהוא מעל 8 אותיות, תוכל לקבל 2 דומיינים בחינם (בלי פרסומות).
  • לאחר שרוכשים דומיין, צריך שרת DNS שיחזיק את הרשומות. לצערי רבים עושים שגיאה מסויימת ונסמכים על שרת פיזי אחד (עם 2 מכונות וירטואליות) כדי להרים שרת DNS. חברים, יש את Zone Edit שישמחו לארח את שרות ה-DNS אצלהם ל-2 הדומיינים הראשונים שלכם בחינם. היתרון שלהם על פני כל מיני חברות שמציגות יכולות DNS "מעולות" (תחת שמות כמו "Triple DNS") של-Zone Edit יש 18 שרתי DNS פיזיים רק בשביל זה, ומנסיון שלי: לי יש אצלם 25 דומיינים עוד מ-95 ועד היום לא היתה לי שום בעיה עם השרות שלהם.
  • הולכים להקים שרת מייל? זה נחמד, אבל זה כרוך במקרים רבים בכאב ראש לא קטן: יוזרים, דואר זבל, התקפות על שרת המייל ושאר מרעין בישין. לעומת זאת, גוגל נותנים לך בחינם את Google Apps, שרות שנותן לך 50 תיבות דואר כשכל תיבה בגודל 7 ג'יגהבייט, וכבונוס אתם מקבלים יומן, בניית אתר פשוט (עם Google Sites), את Google Docs ושאר תופינים. כל מה שצריך לעשות זה להירשם, להפנות את רישומי ה-MX שלכם לכיוון גוגל, ותוך זמן קצר אתם יכולים להוציא את המייל שלכם מהשרת דרך גוגל, וגוגל הרבה יותר יציבים מבחינת מייל מול כל שרת שאתם תקימו, והם כבר בין כה מטפלים בדואר זבל, וירוסים ושאר קללות.
  • צריכים לאחסן את הגיבויים שלכם בצורה מאובטחת? יש כל מיני אתרים שמציעים גיבוי, אבל רובם גם מגיעים עם מחיר חודשי שאם השתמשת או לא השתמשת, אתה תשלם את המחיר המלא של אותו מנוי. לעומת זאת, אמזון מציעים את S3 או ה-Simple Storage Service שלהם, ושם אתם תשלמו בדיוק מה שאתם משתמשים פר ג'יגהבייט: 9 סנט לגיבוי עם שרידות או 14 סנט לגיבוי עם שרידות מטורפת (ויש עוד עלות של 10 סנט פר ג'יגה תעבורה). שוב, הגיבוי שאתה תעשה לא יחזיק כמו הגיבוי שאמזון נותנים כ-שרות. משהו שחשוב לזכור: השרות S3 של אמזון לא מתאים לשימוש כ-Storage נוסף כאילו חיברת SAN או NAS לשרת שלך (אלא אם יש לך מכונות וירטואליות באמזון AWS ואז ה-S3 נותן לך אחסון למכונה שלך שם), אלא כגיבוי ושחזור וגישה מכל מקום אליהם דרך כלים שונים.

אלו הם חלק מהשרותים החינמיים שיש ברשת ויכולים לחסוך לך גם כסף וגם כאב ראש, ולא חשוב מי הספק שאצלו תארח את השרת שלך ו/או ספק שתשכור אצלו אתר/שרת/אירוח. שרותים כאלו גם משחררים אותך מתלות בספק אם מחר אתה מחליט לעזוב אותו (ולא חסר אנשים שיכולים להעיד על מצב בו הדומיין שלך הוא "בן ערובה" לדוגמא).

מוגש כחומר למחשבה.