כמה מילים על רכישת שרתים

בשבוע שעבר העברתי את השרתים שהיו של העסק שלי (ושאותם אני מוכר, למעוניינים) אליי הביתה (חוויה ממש "כיפית" להרים משקל של יותר מ-100 קילו 4 קומות ברגל בלי מעלית). בזמן שהייתי בראש העין כדי לקחת את השרתים, פגשתי 2 אנשי סיסטם מחברת היי-טק גדולה וידועה והם הביאו שרתים לארח בחווה. שוחחנו קצת ושאלתי אותו לגבי השרתים שהביא ומה הצרכים שהשרתים האלו צריכים למלא. מכיוון שהם כבר רכשו את השרתים, לא היה אפשרי לשנות את הזמנה אך הראתי לו שלפעם הבאה, כדאי לו להסתכל על פתרונות של יצרנים אחרים, במיוחד במקרה של אותה חברה שהיתה יכולה לקבל פי 4 יותר משאבים בתוספת של … 1500 שקל ברכישת השרת, וחסכון של 2U בארון שלהם בחווה.

חברות היי-טק, סטאראפים ועוד עוברים היום למחשוב ענן במקומות כמו אמזון ואחרים, אך עדיין יש לחברות רבות צורך בשרתים, בין אם השרתים יושבים במשרדי החברה או בחוות שרתים היכן שהוא בארץ. אנשי סיסטם רבים רוכשים רוב הזמן מחשבים לעובדים ולמשימות שונות, אבל כמות השרתים שהם רוכשים היא קטנה, ורכישת שרתים שונה מרכישת מחשבי Workstation או מחשבים ניידים. יש שוני מהותי בקטגוריות, ובפוסט זה אציין מספר נקודות כלליות שחשוב לשים אליהן לב לפני שרוכשים שרתים. להל הנקודות:

גובה שרת

שרתים נמדדים ביחידות U (מבחינת גובה) ולגדלים יש יתרונות וחסרונות. אם לדוגמא אתה מארח שרת בחווה, המחיר שתשלם לאירוח של מספר שרתים תלוי בכמות ה-U שאתה שוכר (אלא אם אתה שוכר רבע, שליש, חצי או ארון שלם, ששם התמחור שונה). כיום בארץ אחסון שרת 1U נע בין 250-400 שקלים (במקרים של חברות כמו בזק, סלקום, 012 – מחיר זה אינו כולל שקע חשמל נוסף, חיבור נקודת תקשורת נוספת או KVM, צריכת חשמל מעבר למצב רגיל וכו'), לכן חשוב לקחת בחשבון מה גובה השרת שאתה רוצה לרכוש. בניגוד לנאמר בכל מיני מקומות, שרתי 1U יכולים להכיל עד 4 מעבדים ועד 1 טרהבייט זכרון בלי שום בעיה (במיוחד מעבדי AMD Opteron), כך שאם חשוב לך המחיר שאתה הולך לשלם פר U לחווה, מומלץ שתתרכז בשרתי 1U. 

מצד שני, לשרתי 1U יש חסרון בכך שאם אתה מעוניין להכניס מספר כרטיסי הרחבה (נניח כרטיס RAID משלך וכרטיס רשת/אופטי/FCOE וכו') – לא תוכל למעט הכנסה של כרטיס אחד במאוזן, כי פשוט אין מקום. בשרתים בגדלי 2U לעומת זאת תוכל להכניס 2-4 כרטיסים כאלו כל עוד הכרטיס בנוי כ-Low Porfile. 

זכרון

אין בעיה לדעת איזה זכרון השרת שלך צריך, אולם הדבר אינו כזה קל כשצריך כמות זכרון רצינית. במקרים כמו של IBM וחברות אחרות, יש צורך בהתחשבות בכל מיני פרמטרים כמו מהירות Mhz של שעון ולעיתים גם סוגי מעבד, ולכן חברות כמו IBM מציעות אפליקציות המייעצות לך איזה זכרון לקחת בהתאם לכמות שאתה רוצה, ובאיזה מהירות הזכרון צריך להיות. זכרון מיצרני חומרה אינה ערבות לכך שהזכרון הוא אכן זכרון ברמת Premium (ולעבדכם הנאמן היו כבר מקרים שזכרונות של HP, IBM, DELL נדפקו לאחר מספר חודשי שימוש) וישנם אנשים אשר מעדיפים זכרונות של חברות אחרות כמו סמסונג, Hynix, Crucial ואחרים ובמקרים כאלו יש לוודא מול נציג טכני (עדיף לא מול איש מכירות ישראלי) כי הזכרון נתמך ואם הדברים אינם פועלים, יצרן הזכרון יתן לך פתרון אחר.

חדש מול ישן

בעבר, מחירי השרתים היו יורדים לאט וזאת מהסיבה הפשוטה שלא היו התפתחויות רציניות בתחום כל שני וחמישי, אך כיום המצב שונה. אינטל (ופה ושם גם AMD) מוציאות מעבדים חדשים לשרתים באותה מהירות שהיא מוציאה מעבדים חדשים לשוק ה-Desktop והמחשבים הניידים, מה שגורם ליצרנים להוציא שרתים חדשים יותר מהר. קחו לדוגמא את HP שהוציאה רק לפני מספר חודשים את שרתי ה-G8 וכבר בודקת אצל הלקוחות מפתח שלה גרסאות בטא של G9 לשחרור בעוד פחות משנה. 

כך קורה שהיום שרת מדגמי DL360-G7 שבעבר בתצורה של 16 ג'יגהבייט זכרון עם 2 מעבדים כמו 5610 עם 2 ספקי כח ו-2 דיסקים 500 ג'יגהבייט (SATA) עולה בערך 13-15K (בשקלים), ניתן להשיג את אותו שרת בפחות ממחצית (אני מוכר דגם עם 32 ג'יגהבייט ב-5000+מע"מ) אצל מוכרים שונים, ושרתים כאלו להזכירכם, הם בני פחות משנתיים, ואפשר גם להרחיב להם אחריות יצרן עד ל-5 שנים, כך יוצא שאם אתה קונה יד שניה, אתה יכול לקנות 2 שרתים וישאר לך עודף – בהשוואה לרכישת שרת חדש יחיד.

יחד עם זאת, חשוב לראות מה אתם רוכשים: אפשר למצוא שרתים גם ב-1000-2000 שקל בארץ, אבל אז בד"כ מדובר במעבדים ישנים, חלקם ללא תמיכת VT (כך שאי אפשר להריץ עליהם וירטואליזציה), חלק גדול מהם כלל לא תומך בדיסקים SAS (כך שתצטרכו להסתדר עם דיסקים מבוססי SCSI בגדלים קטנים) ויכול להיות שתצטרכו להחליף גם מאווררים וספקים (שעבדו 4-5 שנים ברציפות). 

תוספות שצריך לרכוש ודברים שצריך לבדוק

יצרני השרתים אוהבים לקצץ בכל מיני דברים שהיו ניתנים בעבר כחלק מהחבילה וכיום יש צורך בתשלום נוסף. לדוגמא: בעבר היה נהוג לכלול בחבילת השליטה מרחוק על השרת גם אפשרות לשלוט במסך (בנוסף לסנסורים, כיבוי/איפוס/הדלקה וכו'). כיום חברה כמו HP גובה על כך עוד 100 דולר. בעבר היו דיסקים של SAS כחלק מהחבילת ברירת מחדל, כיום הדיסקים שמגיעים עם שרת (אם לא ציינת אחרת) הם SATA, ולכן חשוב לזכור: אל תצא מתוך נקודות הנחה שתקבל בחבילה את כל מה שחשבת שתקבל. בדוק היטב במפרט הטכני שאתה מקבל שהכל כתוב בצורה מפורטת. ראיתי כבר מקרים שאנשי IT רכשו שרת בעשרות אלפי שקלים וכשהם הריצו פקודות לבדוק פרטים על הדיסקים בשרת, הם הופתעו לראות שאלו דיסקים SATA פשוטים.

סיכום

אנשי IT רבים בודקים הצעות מחיר של יצרנים שונים, אולם לעיתים הם מפספסים הצעות של חברות יצרניות אחרות. לדוגמא: הרבה חברות מעוניינות לעשות קונסולידציות לשרתים פיזיים ולהפכם לוירטואליים. חברות כמו HP ואחרות מציעות פתרון באריזת 1U (או 2U) של 2 שרתים פיזיים מופרדים שנמצאים במארז אחד. לעומת זאת, אם יש לך צורך בהרצה של הרבה שרתים וירטואליים כבדים, אולי כדאי שתסתכל על פתרון Super Server של Supermicro? הפתרון הנ"ל מאפשר לך להכניס בקופסא של 3U עד 12 מודולים שכל אחד מהם הוא שרת פיזי שאתה קובע איזה מעבד וזכרון יהיו בו. זהו פתרון שיכול לגדול עם הצרכים שלך מבלי שתשקיע מראש עשרות אלפי שקלים, וישנם עוד פתרונות כאלו מיצרנים אחרים.

כשזה מגיע לרכישת שרתים סטנדרטיים, מומלץ להעיף מבט בשוק ולראות מה המחירים של יד שניה. אחרי הכל מדובר בחסכון גדול מאוד ללא הפסדים על כך שמדובר ביד שניה (היצרן ממשיך לתת אחריות בהתאם למספר הסידורי של השרת, ולא משנה אם אתה הרוכש המקורי או אתה היד השניה).

הבהרות בקשר לפוסט "שרתים"

אתמול פרסמתי פוסט על רצוני להימנע מרכישת שרתים מהיצרנים הגדולים ועל הרצון לבנות שרתים בעצמי. בעקבות כמה טוקבקים שנכתבו שם, חשבתי להבהיר כמה דברים הן על "חץ ביז" והן על כיוון העסק ולגבי יצור שרתים:

  • הפוקוס של "חץ ביז" תמיד היה ותמיד יהיה שרתי VPS (שרתים וירטואליים) בארץ או בחו"ל. זה היה וזה יהיה התחום של העסק – למכור שרתי VPS במחיר המשתלם ביותר בישראל ובמחיר תחרותי בחו"ל. אנחנו מתחרים יפה מאוד מול המתחרים מבחינת תמחור וביצועים ואין לנו בעיה לתת מכונה לנסיון ללא תשלום.
  • יצור ומכירת שרתים לא היה ולא יהיה הפוקוס של "חץ ביז". כל מטרת רעיון היצור הוא לחתוך עלויות על מנת להגיע לרווחיות מרגע שהושקע הכסף ברכישת שרת – תוך זמן קצר יותר בהשוואה למצב כיום של רכישת שרת מיצרן ידוע. בנוסף אנו מעוניינים לתת ללקוחות לשכור שרתים יעודיים במחירים תחרותיים מאוד בהשוואה לארץ ולחו"ל.
  • השרתים מיוצרים ומיועדים בראש ובראשונה ללקוחות "חץ ביז" תוך דגש על יציבות מקסימלית. אני לא אומר את זה כטקסט שיווקי – אנו מחוייבים ב-SLA לפתרון תוך 4 שעות במקרה ויש תקלת חומרה, מה שאומר – לנו זה עולה כסף להגיע לראש עין ולהביא חלקים ולהחליף ציוד במסגרת אותו SLA.
  • אין פה כוונה להתחיל לעשות קידום ושיווק שרתים מ"תוצרת" שלנו. היצור מיועד עבורנו לשימוש העסק. יפנה מחר ספק מתחרה או מאן דהוא ויאמר שהוא רוצה 5 ברזלים לרכוש, אהלן וסהלן, זה Nice to have אבל זה לא הפוקוס שלנו.
  • חלק מהקוראים ציין כי בעקבות היצור יש חשש שלקוחות יפגעו כי אין ל"חץ ביז" מספיק נסיון ביצור שרתים. אני יכול להרגיע את החוששים ולאמר כי שום שרת לא יכנס לשימוש ללא בדיקת עומסים רצינית ויהיו מספר אנשים שיבדקו אותו (מחוץ ל"חץ ביז", אנשים שזה התחום והמקצוע שלהם). כפי שציינתי לעיל – לנו זה עולה כסף לטפל בתקלות חומרה, הרבה כסף ולכן האינטרס שלנו הוא להכניס רק שרתים שתוכננו ועמדו בבדיקות קפדניות של עומסים גבוהים. (אני כותב את הדברים ונזכר במשהו: דווקא אחד השרתים הכי יקרים אצלנו Dell R815 שעלה לנו כמעט 50K – נפל שוב ושוב. שרתים שעלו מחצית מכך לא נפלו אפילו פעם אחת!)
  • היו שתהו באימייל עם אלו מעבדים נעבוד. אנחנו מסיימים בשלב זה לעבוד עם המעבדים של אינטל ועוברים לעבוד עם סדרה 62XX של AMD. הסיבה? יחס CPP (ר"ת: Cores Per Processor). ביחס הזה אינטל עדיין רחוקה מ-AMD וגם המעבדים החדשים של אינטל עם 10 ליבות עולים בערך כמו 5-6 מעבדים ממוצעים של AMD.

מקווה שעתה הדברים ברורים יותר סמיילי

שרתים

השבוע היה בתכנון להזמין עבור העסק מספר שרתים נוספים מ-HP להרחבת העסק. בדקנו מחירים, התווכחנו עם משווקים, קיבלנו הצעות מספקים שונים והמחירים כרגיל הראו שהמשווקים פה מרוויחים בכלל לא רע על חשבון עסקים כמו חץ ביז.

אז לפני שאני שם חותמת עסק וחותם על ההזמנה החלטתי קצת לחשוב מחדש על עניין ההזמנה. בכל זאת, מדובר פה בסכום רציני ומכובד..

העפתי שוב מבט במחירים בארה"ב, והחלטתי לבדוק לשם שינוי מחירי חלקים. מה יקרה אם נבנה אצלנו שרתים מחלקים איכותיים לא פחות מהחלקים שהיצרנים כמו HP משתמשים (לא שהם תמיד משתמשים בחלקים מי יודע מה טובים..)

הופתעתי לטובה מהתוצאות.

אצלנו בעסק יש שרתים שונים מבחינת מפרט לכל תחום. לאחסון אתרים יש לנו שרתים מסויימים ו-VPS שרתים אחרים, כי כל אחד מהם צריך דברים שונים. לתחום ה-VPS לדוגמא אנחנו מזמינים שרתים עם 2 מעבדים, 32 ג'יגה זכרון ו-2 דיסקים שיעבדו כ-RAID-1 חומרה. השרת מגיע עם כל הדברים החשובים כמו זכרון ECC, ספקי כח כפולים, ניהול IPMI/LightsOut וכו'.

המחיר שמשווקים מבקשים מאיתנו על מכונה כזו – בין 16 ל-20K שקל, תלוי למי פונים ותלוי בכישורי המ"מ של הרוכש.

כשבדקתי מבחינת חלקים, עלות משלוח וכו', הגעתי למספר מעניין: בפחות ממחצית אני יכול לקנות רכיבים של שרת כזה עם כל מה שתיארתי. מספר נאה, אבל בכל זאת, אתה לא שם שרת על ניילון סטטי ומכניס אותו לחווה, אתה צריך מארז רציני, וכאן אני נעזר בבחור מוכשר שיסייע לי לבנות את המארז.

אוקיי, חסכון מהמחיר הסופי, עכשיו יש הזדמנות לשנות כמה דברים שתמיד חשבתי שכדאי לשנות בשרתים.

אם נפתח שרת סטנדרטי, לא חשוב מאיזה יצרן מכובד, נמצא ערימות של מאווררים שגורמים לשרת להיות יצרן רעש רציני. האם יש צורך בכל אותם מאווררים? בדיקה של מספר פתרונות הבהירה לי שפשוט לא צריך את רובם. מישהו פעם בנה שרת בפורמט הזה ומאז כולם מעתיקים. כך לדוגמא אפשר למצוא פתרון של צלעות קירור ללא איוורור גם למעבדים שלוקחים 140 וואט. הדיסקים עצמם, אם נלך לפי מפרט יצרן, יכולים לקבל איוורור יעיל גם ללא שימוש ב-5 מאווררים, ויש עוד הרבה חלקים שהם שם אבל אפשר לבצע את הדברים בצורה אחרת.

אז התחלתי לתכנן שרת 1U. בתור התחלה אני משתמש בלוח של Supermicro בגודל ATX עם צלעות קירור ללא מאוורר על המעבד. יהיו כמובן מאווררים נוספים שאותם נשים לאחר בדיקות וסימולציית Airflow (הבדיקה הפיזית תתבצע על מכונה שישבו עליה כל החלקים והיא תועמס עד המקסימום). אגב, למי שתוהה – אני מכיר את פרוייקט ה-Open Computing של פייסבוק

וכאן אני מעוניין לשמוע את דעתכם: לו הייתם רוכשים שרת כזה מ"חץ ביז", מה הייתם רוצים או לא רוצים שיהיה בו? הנה מספר דברים שאני חושב לגביהם, ואני פתוח לשמוע ממכם עוד רעיונות:

  1. נורות LED במארז מצדדיו השונים: בתוך חברה בחדר שרתים יש מספיק תאורה. בחוות שרתים לעומת זאת, במקרים רבים דווקא שאתם רוצים להוסיף זכרון, להבריג בורג או דברים כאלו – אין תאורה מספקת (הידיים מסתירות חלק מהתאורה מבחוץ). מספר נורות LED יתנו לכם תאורה מספקת לדברים הללו והחשמל לנורות יהיה עצמאי, כך שגם אם תנתקו את השרת מהחשמל, יש תאורה.
  2. דיסקים בתוך השרת ולא שליפים ישירות – שוב, משהו לא רלוונטי לחברות שיש להם חדר שרתים, אבל רלוונטי שאתה מארח שרת שלך בחוות שרתים זרה ואינך שוכר ארון מלא משלך. כל אחד יכול להיכנס ופשוט לשבור לך את ה-RAID בכך שהוא פשוט גונב לך דיסק. שמעתי על מקרה כזה בארץ וגם על מקרה דומה בחו"ל. בהצעה שלי – תוכל לפתוח את השרת בזמן שהוא פועל, ולהחליף דיסקים, במקום ללחוץ על קליפס קטן ולהוציא את הדיסקים כמו אצל רוב היצרנים.
  3. דיאטה לשרת – כיום שרתים הם באורך מטר ומעלה (יש ויש). בהצעה שלי – הם בערך באורך חצי מטר, כך שאם אתה צריך לטפל בשרת בחווה, אינך צריך להוריד אותו מהמסילות ולא לחסום לאחרים את המעבר (לא כיף להגיע לשרתים לך ולראות שמישהו חוסם את הדרך כי השרת על המסילות כמעט כולו בחוץ ואין אפשרות לזוז והבעלים לא בא להם להוריד אותו מהמסילות כדי לטפל בו).
  4. דיסקים – 3.5" ולא 2.5" (לפחות לא בגירסה הראשונה). הסיבה לכך פשוטה: גודל דיסק. שוב, לא רלוונטי בחברות שיכולות לאפשר לעצמן מבחינה פיננסית RAID-5 ומעלה, מאוד רלוונטי בתחום השכרת שרתים שלקוחות לא רוצים לשלם על RAID-5 אבל כן רוצים 1-3 טרה מקום, גם אם לא יקבלו את שיא הביצועים.
  5. קורא SD CARD: אם המערכת פועלת דרך iSCSI או NFS, אז המערכת המינימלית יכולה לשבת על כרטיס SD. לחלופין, אם יש תקלת רשת, ניתן לעשות Boot  מ-SD Card מבלי להגיע לחווה.
  6. Riser Card – להכנסת כרטיסים (לא כרטיסים גרפיים עם מאווררים) – למקרה שצריכים להכניס כרטיסי רשת אחרים, Infiniband, וכו'.

אלו בינתיים הרעיונות שלי. מה שלכם?

אני מעוניין להבהיר משהו: אין לי שום מחשבה לבוא ולהתחרות ב-HP, DELL, IBM וכו'. העסק צריך שרתים וכעסק חשוב להכניס שרתים חזקים אך במחיר כמה שיותר נמוך כדי להחזיר את ההשקעה, אך מה שיותר חשוב – לתת ללקוחות אפשרות לשכור שרתים חזקים במחירים נמוכים יותר מחו"ל. כמה נמוך? תחשבו על שרת עם 16 ליבות, 16 ג'יגה זכרון, 1 טרה אחסון (2 דיסקים של 500 ב-RAID-1 חומרה), עם IPMI לניהול – בערך ב-200-250 דולר לחודש עם 10 מגהביט רוחב פס סימטרי. לא שווה? סמיילי

עדכון: יש המשך לפוסט כאן

אורקל עדיין לא מצליחה עם קניית SUN

ב-2010 אורקל רכשה את Sun Microsystems כדי לכבוש שווקים נרחבים וגם כדי להיכנס לשוק החומרה (“ברזלים”), מאז עברו מים רבים תחת הגשר, אורקל פיטרה אלפי עובדי Sun, הצליחה להסתכסך עם השותפים הטבעיים שלה (כמו HP) ו-HP תבעה את אורקל והיו עוד כמה סכסוכים בין אורקל לשותפים אחרים בדרך.

בקיצור, התנהגות קבועה של אורקל: או שתקבל את התנאים שלנו, או שנתראה בבית משפט.

תוצאות הרבעון השלישי של אורקל מראים (למי שיש חשק להתעמק במספרים) נקודה מסויימת שציינתי בעבר ורבים אחרים ציינו: אתה לא יכול לקחת חברת תוכנה, להצמיד לה חברת חומרה שרכשת, לשים איש תוכנה כמנהל ולצפות לרווחים.

זה לא עבד אף פעם, לא עובד ולא יעבוד.

הסיבה פשוטה: עולם החומרה שונה מהותית מעולם התוכנה. בעולם התוכנה יש תחרות כזו וכזו באפליקציות מסויימות, אבל לדברים לוקח זמן להשתנות. בעולם החומרה לעומת זאת, התחרות אינטנסיבית, יצרני צ’יפים מנסים לדחוף את המוצרים שלהם לכל יצרן חומרה, המחירים והתמחור משתנה לעיתים קרובות וחייבים להיות כל הזמן על הדופק לראות מה נכנס, מה השוק רוצה, היכן המתחרה שלך מצליח יותר ממך והיכן היתרונות שלך על פני מתחרים.

לא רק עולם החומרה שונה, הטיפול בלקוחות (במיוחד לקוחות בינוניים עם מספר עשרות שרתים ולקוחות גדולות עם הרבה יותר שרתים) שונה מעולם המחשוב הרגיל. בעולם המחשוב הרגיל מוכרים ללקוחות מחשבים ניידים, נייחים, תחנות עבודה, שרתים וזהו. בעולם השרתים, בד”כ מציעים ללקוחות “חבילות המרה” – אלו חבילות הכוללים שרתים חדשים של החברה המתחרה, לעיתים Storage ובמיוחד – צוות שמגיע אל הלקוח, לומד את התשתית והתוכנה שיש לו, ומתחיל להמיר את כל הנתונים, סקריפטים ועוד – לפלטפורמה המתחרה. למיקרוסופט, IBM, אורקל, HP, DELL ואחרים יש חבילות כאלו.

מטבע הדברים לקוחות גדולים לא קופצים פלטפורמה מהיום למחר, אבל ללקוחות הגדולים תמיד קיים איזה עובד “חולה טכנולוגיה” בדרגה זוטרה שקורא המון מאמרים טכנולוגיים וכשהוא רואה איזו הודעה על שינויים (חברה X מפסיקה לתמוך בפלטפורמה Y) – אותו מאמר יגיע מהר מאוד במייל למנהל ה-IT ומעלה ובמקרים רבים זה יתורגם להפסקת רכישות שרתים חדשים עד שיחליטו מה לעשות בנידון, ולכן בלקוחות כאלו יש צורך בטיפול של כפפות משי.

זה, בקצרה, על עולם השרתים.

אורקל עדיין לא מבינים את זה והמספרים מראים שהם מוכרים פחות ופחות שרתים, כי התחרות יותר גדולה. לאורקל יש מעבדים חזקים יותר ממה שיש לאינטל? אל דאגה, HP או DELL או IBM יציעו הצעת מחיר “שלא תוכל לסרב” לה ובמסגרתה תקבל 2-3 שרתים במקום המפלצת של אורקל וזה יהיה יותר זול ממפלצת של אורקל (זו סתם דוגמא), ועוד תקבל שרידות מבלי שתצטרך לרכוש עוד מפלצת של אורקל.

בסופו של יום, אורקל עדיין לא בנויים והם עדיין לא מצליחים להתחרות בתחום הברזל מול מתחרים אחרים שמזנבים ללא הפסקה באורקל, וזה בהחלט ניכר במספרים.

מתי אורקל יבינו זאת? שאלה מצוינת. המתחרים הגדולים של אורקל (IBM) כבר מזמן למדו והפיקו לקחים, ולרוב לקוחותיהם הם מציעים פלטפורמה שמבוססת על מעבדי אינטל או AMD, וללקוחות המאוד גדולים (חברות ביטוח, בנקים וכו’) הם מציעים פתרונות מבוססי Power. ל-IBM יש את המשאבים לכך והם בנויים לתת זאת כבר שנים רבות. אורקל לעומת זאת כבר קיצצה לאורכה ולרוחבה של SUN ואין להם שום יתרון בשרתים מבוססי X64, ולכן כדאי לדעתי שאם אורקל רוצה למכור חומרה, שתתרכז בלקוחות הגדולים מאוד שלה ותמכור להם פתרונות מבוססי Sparc וכשזה מגיע לדרגות יותר נמוכות, כדאי שאורקל פשוט תפנה את הלקוחות ליצרנים אחרים. הקרב הזה אבוד.

עוד סקר שטותי: מחשוב ענן ומנמרי"ם

מי שמכיר אותי אישית או מי שקורא את הבלוג הזה זמן רב יודע היטב את דעתי על "חברות מחקר" שמפרסמות מידע עם תחזיות מופרכות בכל מיני נושאים, החל מאימוץ לינוקס (גרטנר טענו בשנת 2000 בערך שלינוקס לא יקח את הבכורה על מערכות יוניקס, וכולנו יודעים מה קרה בסוף עם לינוקס) ועד תחזיות מופכרות על מגמות שונות שבסופו של דבר התגלו כעורבא פרח. בקיצור – לעניות דעתי, חברות מחקר הם כמו שמחה השכנה שלי מהבניין ממול: פותחת בקלפים (50 שקל מבצע!), רק שלחברות מחקר יש יותר תקציב והם עם משרדים וחליפות, אבל התוצאות (בכל הקשור לתחזיות על טרנדים ומגמות) הן אותן תוצאות.. אפילו ב-The Register חשדו מספר פעמים שיועצים מסויימים של אותן חברות מחקר הן "חברים" של אותם מיסטיקנים..

בכלכליסט פורסם מאמר על כך שחברת BMC פרסמה סקר שהוזמן על ידי ממכון מחקר פורסטר, ובו נשאלו מנמרי"ם שונים מספר שאלות. הנה ציטוט מעניין מהמאמר: "מבין המנמ"רים שנשאלו, 72% הסכימו או הסכימו מאוד שהמנהלים העסקיים בחברה מתייחסים לענן כאל דרך להפסיק את התלות במחלקת המחשוב. שילוב הלחצים של הפחתת עלויות ופישוט מצד אחד והדרישה לספק ביצועים טובים, מהירים וזולים יותר פוגם ביכולתן של מחלקות המחשוב לעמוד בציפיות."

תרשו לי להגיב בקצרה באופן לא רשמי: פפפפפפפפפפפפחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!

ועתה לתגובה קצת יותר רצינית.

אם מחר אתה הקורא תקפוץ לאתר שלנו ("חץ ביז") ותחליט לבחור לך את אחת החבילות בארץ (או את החבילות במחירים זולים בחו"ל), או שתקפוץ לאתר של אמזון, או Rack Space או Soft Layer או vps.net, ותחליט לקחת חבילת שרת כלשהי. מה תקבל? תקבל שרת Linux או Windows, עם מייל קצר שמפרט מה הפרטים לכניסה לשרת, מה הפורטים הפתוחים, איך לפנות לגבי תקלות ו… זהו.

מישהו (זה יכול להיות אתה או מישהו שאתה שוכר) יצטרך להתחיל להקים על השרת את מה שאתה מעוניין. צריך להרים אפליקציות, להגדיר דברים, לנסות, לכוון, להעביר תוכן משרת אחר אל השרת החדש וכו' וכו'. אז זה יכול להיות אתה או מישהו שתשכור, או בחברה – אחד מצוות סיסטם.

יש כמובן חברות (כולל "חץ ביז") שנותנות שרות ניהול (כמו החבילה הזו שמתאימה לעסקים לבניית אתרים וכוללת שרותי ניהול), אבל שרות הניהול הוא יותר שרות תחזוקה כללית והקמה של דברים פה ושם. אם צריכים לדוגמא Tomcat, אז זה נכלל, אבל אם הם רוצים חקר ביצועים איך ה-Tomcat יעבוד, אלו הגדרות צריך לשנות ואיך להוסיף Varnish Cache, אז מדובר במשהו שכבר מצריך תשלום נוסף והכל כתוב בחוזה, כמו אצל כל ספק רציני, כלומר בשום מצב שום ספק VPS או מחשוב ענן לא תהיה הוזלה מבחינת עלויות תחזוקה של השרתים. תהיה הוזלה בכך שהם לוקחים VPS ושהם משלמים מחיר מופחת בהשוואה לשרת פיזי, אבל גם כאן ההוזלה תיעלם ברגע שהלקוח צריך 20 שרתי VPS באופן קבוע בנקודה מסויימת: יהיה לו יותר זול לרכוש שרת פיזי ולשלם מחיר זול על אירוח שרתים בחווה, אבל שוב, מישהו יצטרך לתחזק את השרתים הללו ומחשוב ענן לא חוסך בכך כסף.

מחשוב ענן בהחלט יכול לחסוך כספים רבים בסיטואציות מסויימות. אם אתה צריך שרות כמו Load Balancing או שרות CDN והספק מציע לך את זה לפי כמות תעבורה או לפי שעה, אז זה יכול לחסוך (עד גבול מסויים, אחרי זה עדיף יהיה לך לרכוש את הציוד או לעשות מימוש בעצמך), אבל בכל הקשור לכח אדם, מחשוב ענן לא חוסך ולא הולך לגרום לפיטורים המוניים (אלא אם יש בוסים שהם לא בדיוק הסכין הכי חדה במגירה שיאמינו לשטויות של אותן חברות מחקר).

קידום מותג, החלק החסר בקידום ברשת

כל בעל עסק שרוצה להקים אתר (או רוצה שהאתר שלו יתחיל להחזיר את ההשקעה ואולי להרויח ממנו איזה שקל ורבע) שילך להתייעץ עם מקדם אתרים יקבל בד”כ את אותה תשובה: צריך לעשות ניתוח לאתר ולעסק. לראות מה אתה מוכר, למצוא מילות מפתח, להתאים את האתר שלך כך שיפעל בצורה נורמלית בדפדפנים שהם לא אקספלורר, להכניס תוכן לאתר שלך, למצוא קישורים חיצוניים, להוציא קישורים מהאתר החוצה ועוד ועוד. זה (על קצה המזלג) קידום אתרים.

הבעיה המרכזית: רוב מקדמי האתרים מגיעים מתחום המחשבים. מבחינתם מדובר במשהו טכני גרידא והמטרה הסופית שלהם, היא לגרום לגוגל להציג אותך בדף הראשון (או בחמישיה הפותחת) בחיפוש מילות מפתח. כך לדוגמא, אם העסק שלך מוכר טבעות נישואין (וכפי הנראה גם טבעות אירוסין), מקדם האתרים יעשה הכל (בהתאם לידע ולנסיון שלו) כדי שהאתר שלך בחיפוש “טבעות נישואין” ו”טבעות אירוסין” יופיע בתוצאות הראשונות. כך כמובן אתה תקבל חשיפה ללקוחות חדשים ואולי גם תסגור כמה עסקאות נחמדות.

יש עוד סוג קידום שיכול לעזור, וכאן גם מופיעה בעיה מרכזית, ואולי מי מהקוראים יחשוב עליה כהזדמנות “לכבוש”..

הקידום שאני מדבר עליו נקרא “קידום מותג”. מהו אותו מותג? זה כבר תלוי בעסק. זה יכול להיות שם העסק כמותג, זה יכול להיות מוצר יחודי, שרות יחודי וכו’.

אתן דוגמא אישית: כשהקמתי את העסק שלי להשכרת שרתים וירטואליים (VPS), היה לי תקציב קטן. רובו המוחלט של התקציב הלך לטובת שרתים ושאר ירקות הקשורים להקמת העסק. מה עושים אחרי שמקימים עסק? מפרסמים אותו בפורומים שונים, רק שכאן זה ישראל, ומנהלי פורומים רבים הם לא יותר מאשר ילדים או מבוגרים בהתנהגות ילדותית שחוסמים פרסום (גם אם הוא פרסום קל או אגבי) גם במקומות בהם מותר פרסום. בנוסף, במקרה שלי הטיפוס היה מאוד בעייתי: יש כמה חברות גדולות ועשרות ילדים עם שרת ורבע שעושים כל טריק על מנת להתקדם בדירוג של גוגל (אתם יכולים למצוא שמדובר בילדים באתרים עצמם, מהר מאוד תמצאו שגיאות כתיב בשפע), גם גוגל לא בדיוק מסייע לאתרים חדשים לטפס למעלה מהר.

לתומי חשבתי שאם אפנה למקדמי אתרים הם יוכלו לסייע תמורת תשלום כלשהו, אולם לאחר כמה שיחות עם מקדמי אתרים, התשובה שלהם היתה: זה תחום מאוד תחרותי והסיכוי שלך להימצא במקומות הראשונים, נמוך. זה אפשרי, אבל יש צורך בכך וכך אלפי שקלים פר חודש למשך מספר חודשים רב.

כמה שבועות לאחר שפתחתי את העסק, נפגשתי עם חבר ותיק, בחור “פטיש” בתחום הפרסום. ביקשתי ממנו טיפ מרכזי שיעזור לי להתקדם ואיכשהו למכור יותר. הבחור, לאחר שהזדעזע קלות מהאתר (תודה SHOPY) נתן לי טיפ חשוב.

הטיפ? “תקדם את המותג חץ ביז בכך שתגרום לאנשים לזכור אותו ולשייך אותו לתחום העיקרי שאתה מוכר. אתה מוכר בעיקר שרתי VPS? גרום לאנשים לשייך בראש VPS=חץ ביז. חושב על VPS במחיר נמוך עם שרתים בארץ ובעולם? חושב על אחסון אתרים במחיר זול עם פונקציונאליות נוספת? קפוץ לאתר של חץ ביז”

הטריק עבד.. חלקית.

הצלחתי להחדיר את המותג חץ ביז בכל מיני פורומים, אך מכיוון שלא היה לי כיוון או ידע לאן אני צריך להחדיר, ניסיתי את כל האופציות, מה שגרר המון “פניות-שווא”. מה הכוונה פניות-שווא? אלו פניות מילדים שבטוחים שהם מקימים את הפייסבוק הבא ולכן הם מבקשים “תן לי שרת ב-20 שקל וכשזה יצליח תקבל אחוזים שיהיו שווים אלפי שקלים”, או “אני רוצה שרת משחק”, ילדים שמבקשים אחסון לאתרי הורדות/סרטים/Seed Box וכו’, כלומר קהל לקוחות שיכול לערער לך את התשתית מבלי שתרוויח כלום.

לקח לי זמן להבין שקידום המותג הכי טוב צריך להיות מול הלקוחות שאני מחפש שיהיו לעסק, כלומר אני צריך למצוא אתרים ומקומות שאותם לקוחות פוטנציאלים נמצאים בהם ולא להשקיע פרסום בכל מקום שבו מוזכר המושג VPS לדוגמא. פורומים של אתרי משחקים והורדות יביאו מתעניינים לא רציניים, אז שם לא כדאי לפרסם. פורומים של בוני אתרים ומתכנתים לדוגמא – שם כן כדאי להשקיע, וזה בהחלט הביא לקוחות רציניים וההשקעה היתה שווה.

זו בדיוק הנקודה שחסרה פה בארץ, את אותם אנשים שיודעים לקדם מותג ואינני מדבר על משרדי פרסום (משרדי פרסום לא “מסתכלים” עליך אלא אם תביא להם סכומים מאוד רציניים. הפעם האחרונה שביררתי עבור העסק שלי, דיברו על 70,000 שקל. סכום קצת גבוה מדי בשבילי) אלא אנשים שמגיעים מתחום הפרסום והשיווק (לאו דווקא מתחום SEM). אדם כזה לדוגמא היה יכול לבנות ללקוח שלו מיתוג ולהמליץ למקדם האתרים של אותו לקוח מה כדאי לעשות ואיך כדי להחדיר את המותג.

כל מה שנאמר כאן לא בא להחליף את קידום הדירוג בגוגל ובמנועים אחרים, אלא דבר שמשלים ויכול לעזור לבתי עסק רבים שיש להם מותג – לקדם אותו ולגרום לאחרים לשייך אותו בזכרונם למוצר שהם מוכרים.

מישהו חושב להרים את הכפפה?

“ושבו בנים”–האם ניתן להקים פה הצעות VPS רציניות וזולות?

בעמק הסיליקון, כל VC בעל שם, כל מנכ”ל רציני או סמנכ”ל טכנולוגיות של חברת היי-טק גדולה יודע אמת פשוטה: אם אתה צריך פתרון חדש ברמת צ’יפים (ולפעמים ברמת תוכנה) – ישראל היא המקום למצוא חברות כאלו שניתן לרכוש אותן או חלק מהן. רק לאחרונה עשתה זאת אפל שרכשה את אנוביט, כי לאפל נמאס הרעיון לשלם לסמסונג על בקר, ואנוביט הציעו פתרון מלא. גם VMWare, מיקרוסופט, אינטל, IBM וכל השאר מכירים את אותו הטריק ולכן באזורים כמו חיפה, הרצליה פיתוח ותל אביב תוכל למצוא את הלוגו של אותן חברות, סימן ההיכר ש”בניין זה” (או קומה מסויימת) היא שלוחת פיתוח של אותן חברות ענק בינלאומיות.

יש דברים שאותן חברות כמובן לא יקימו פה, כמו מפעלים לבניית מחשבים, דיסקים קשיחים או צ’יפים (טוב, חוץ מאינטל) מהסיבה שבמזרח זה יותר זול לייצר, כך לדוגמא סמסונג מפתחת בארץ רכיבים, אבל הייצור עצמו – נעשה בקוריאה.

גם בתחום ה-Hosting המגמה של חברות הסטארט-אפ וחברות ישראליות (וגם אלו שלא כל כך מפרסמות את היותן ישראליות) המגמה ידועה: אם אתה פותח סטארט-אפ שהולך לתת שרות לגולשים מכל העולם, אתה לא תקפוץ לאתר של “חץ ביז” (אולי כן, יש לנו הצעות המיועדות לכך), סביר להניח שתתעניין באמזון, או Rack space cloud, או אם אתה חובב מיקרוסופט, אז אולי תציץ בהצעות של Azure – בכל מקרה, סביר להניח שתיקח הצעות משם. אחרי הכל, אתה לא תחפש להקים משהו מקומי פה שיהיה “חנוק” עבור גולשים מחו”ל…

לכן, במהלך הימים האחרונים שוחחתי עם מספר אנשים טכניים אצל ספקים שונים (לא רק ספקי אינטרנט) ונסיתי להשתעשע ברעיון נועז: האם ניתן יהיה להקים משהו כמו אמזון אבל גם במחירים כמו של אמזון, רוחב פס מהיר בטירוף (Latency דו ספרתי בין ישראל לאירופה וארה”ב)?

על מנת לחסוך את המתח, אענה ישירות: “כן” ו”לא”.

כדי להבין מה קורה פה בארץ כיום, ניקח דוגמא שכתבתי עליה בעבר ואכתוב אותה בקצרה שוב: ב-2008 חברת Sun הכריזה על “מחשוב ענן” מבוסס על טכנולוגיית ה-Sun Grid Engine שלהם. המחיר שהם ביקשו? 1 דולר לשעה פר CPU והיו כמובן כל מיני תוספות לגבי Storage. כמובן ש-Sun לא המציאו את העקרון הזה. ההמצאה הזו היתה קיימת ממזמן (עוד משנות ה-60) תודות ל-IBM, וב-2006 אמזון הציעה את ה-Elastic Computing (מה שמוכר כ-EC2).

כיום אנחנו ב-2012. אם נריץ סקר בקרב הקוראים פה לכמה יש או היה Instance באמזון בזמן כלשהו מ-2006, סביר להניח שנמצא לא מעט. נריץ את אותו סקר ונשאל למי היה או יש Instance על מה ש-Sun הציעו, ואני מאמין שהתשובה תהיה אפס או קרוב מאוד לאפס.

מה קרה? מדוע Sun הפסידה בתחרות הזו?

התשובה פשוטה: מחיר וחזון. לאמזון יש את זה, ל-Sun אין.

באמזון הולכים על Volume, על מכירות מאסיביות גם כשמדובר בציוד ישן (כמו מעבדי Sempron או מעבדי דסקטופ אחרים של AMD). אמזון ברוב ההצעות שלהם (אפשר לראות אותם כאן) אינם משתמשים במערכי RAID עם דיסקים SAS מהקצה הגבוה, אלא משתמשים בדיסקים SATA (כשהחבילה המדוברת כוללת ביצועים נמוכים או בינוניים). אמזון כמובן לא אומרת מילה על כך, אבל היו כאלו שהריצו בדיקות.

בסופו של דבר, מה שאמזון מאז ומתמיד הציעה זה לתת ללקוחות משאבים מסויימים שאינם “משאבי ברזל”. לא תקבל ליבה פיזית, תקבל איזה Compute Unit שלא קשור למהירות שעון כלשהי. אתה תוכל להצמיד Storage אבל הוא לא חייב להיות תלוי טכנולוגיה כלשהי. אתה יכול לקבל את זה עם אמינות גבוהה (Redundancy) אבל בשום מקום לא כתוב לך שאתה מקבל את זה ישירות מאיזו מפלצת Netapp או  EMC.

ואנשים אוהבים את זה! אנשים מאוד אוהבים את הרעיון של מחיר שיורד מדי תקופה (כי אמזון מגלגלת הנחות שהיא מקבלת בגלל מאסות שהיא קונה – אל כיסו של הלקוח), אנשים מאוד אוהבים את הרעיון להקים ולהרוג מכונות מיידית ואוהבים את שאר השרותים שאמזון מציעה. בגלל זה אמזון היא בחירה פופולרית.

לעומת זאת, Sun תמיד אהבו לגבות מחירי פרימיום על השרתים שלהם וגם הפעם הם ביקשו מחירי פרימיום. Sun מבקשת דולר, בשעה שאמזון מבקשת פחות משישית. אמזון משתמשת בדיסקים די פשוטים אבל עם שרידות וכו’ ו-Sun משתמשים במפלצות Storage ודורשים על כך בהתאם. חברות ומפתחים בסופו של דבר הצביעו ברגליים, וכיום כמעט ולא שומעים על Sun Grid Engine למעט שימוש בטכנולוגיה בתוך חברות מסויימות.

אמזון הסתכלה רחוק, לקחה מחירים מצחיקים וגם השתמשה בציוד פשוט – והרוויחה. Sun לעומת זאת הסתכלה עד קצה האף (לרבעון הקרוב) ודפקה מחירים שערורייתיים. Sun הפסידה.

זה בדיוק מה שקורה אצל חברות התקשורת בארץ כיום: אם אני מעוניין בחיבור מהיר מאוד לארה”ב, אני צריך לשלם אלפי שקלים לחודש (וגם אז – זה לכתובת או ל-Subnet מסוים). אם אני מעוניין להריץ למקום חדש קו של 1 או 10 ג’יגהביט, חברת ההולכה (בזק, הוט וכו’) יגבו ממני יותר מפי 10 בהשוואה לארה”ב. מדוע? כי מבחינתם אני “לקוח עשיר” וחובה “לחלוב” אותי. אם הם היו מורידים מחירים בצורה רצינית, הם היו יכולים להרוויח הרבה יותר הזדמנויות ולקוחות, אבל להרוויח דברים כאלו לוקח זמן וכולם מסתכלים עד קצה האף, עד הדו”ח הרבעוני הבא, וככה מפספסים את ההזדמנות ולקוחות לא רוצים לשלם מחירים מופקעים.

עד כאן היה ה”לא”. היכן מגיע ה”כן”?

מבחינה טכנית, לפחות 2 מ-3 ספקי הקווים מחו”ל יכולים לת
ת Latency נמוך כבר בחודשים הקרובים, אבל בשביל להקים את כל הקומפלקס (שרתים, API ועוד ועוד) יש צורך בקבוצת משקיעים עם סכום רציני (וכשאני מדבר על רציני, מדובר על 8 ספרות, בדולרים) ושקט מבחינתם לפחות לשנתיים (דבר שמאוד קשה למצוא, המשקיע הישראלי הממוצע אחרי חצי שנה מתחיל לנדנד לך על רווחים), ואז ניתן להקים משהו כמו אמזון עם תוצאות מרשימות גם לגולשים מחו”ל ויש גם לקוחות ישראליים שמתעניינים בהצעות אלו ושמעדיפים להקים Instances כאן ולא בחו”ל. הקמה של דבר כזה אינה עניין של מה בכך ועל מנת לחסוך יש לחתוך כמה פינות מסורתיות ולסגור דילים יצירתיים עם כל מיני ספקים, אך זה אפשרי. האם יקום דבר כזה? שאלה מצוינת. האם יש החזר השקעה לדבר כזה? לפחות עם מי ששוחחתי ובדקתי – התשובה היא כן.

נטויז'ן וסלקום התאחדו, נחשו מי נדפק

לפני זמן מה נטויז'ן "התאחדו" עם סלקום. הדבר הופיע בעיתונות, שמפניה נפתחה, ונטויז'ן נעלמה לה בתוך תוכה של סלקום. עובדים רבים שהיו מגיעים לעבוד בראש העין "הועברו" לעבוד במטה של סלקום בנתניה. מי שלא יכל לעשות את השינוי (מבחינת מרחק נסיעה יומי) עזב.

לקוחות פרטיים לא ממש ירגישו בשינוי. פעם היית משוחח עם נציג כזה או נציגה כזו ואיתם היית צריך לסגור את הדברים, בדיוק כמו שאר חברות הסלולר, אולם בנטויז'ן (לפני שנבלעה בתוככי סלקום) ללקוחות עסקיים היו את המתל"ים (מנהלי תיקי לקוחות) וזה היה אחד הדברים שממש אהבתי: אדם אחד שמולו היית מתנהל, עושה מו"מ, סוגר דברים, ואם דברים לא היו בתחום סמכותו של המת"ל, היית יכול לפנות למנהל מעליו ישירות – טלפונית או במייל, כך הכרתי אדם מקסים בשם אסף אדרי שסייע לי לא מעט בהרכבת כל מיני עסקאות, ובחור בשם דרור שטילר- אדם שיכול להוות מופת ודוגמא למנהל תיק לקוח שעוזר, מסייע, דואג, בודק שהכל תקין גם בשעות לא שגרתיות. זה לא שה"רומן" בין נטויז'ן עבר בצורה חלקה תמיד, היו פאקים וחיובים שגויים בין 2 הצדדים,  אבל תמיד בסופו של דבר היה אל מי לפנות, בין אם זו בחורה בשם גילה פרנבוק או המנהלת מעליה, מיטל בן ישי – היתה אוזן קשבת, גישה ישירה.

אבל עכשיו – הכל התהפך. לפי דברי הנציגה במחלקת העסקים של נטויז'ן "כולם מטפלים בכולם". אין יותר מנהלי תיקים, אין עם מי לסגור עסקאות בצורה ישירה ותקשורת אישית, אין לך שום גישה למנהל מעליו. כלום. רוצה לדבר עם מנהל? הנציגה תמסור לו מילה או שתיים (כמובן לא המילים שלך), ואם יתחשק לו הוא יחייג אליך או שיתן תשובה ש-X זה X וזהו. ראש – תכיר את הקיר.

וזה עצוב, כי בסופו של דבר, למרות כל הויכוחים שהיו לי כעסק עם נטויז'ן, היה עם מי לדבר, שם קבוע, משהו, ועכשיו כל מה שתסכם עם נציג כזה, בפעם הבאה תקבל נציג אחר, לא תוכל לדבר עם מנהל כלשהו ולסגור איתו עיסקה כי .. אה, אסור לך לקבל טלפון ישיר של המנהל!

כעסק, "חץ ביז" דווקא עכשיו נמצא בתכנון לקראת "גירסה 2.0": מעבר ל-KVM (הוירטואליזציה, לא הסוויצ'), פתרונות וידאו שכתבתי עליהם כאן בעבר, תקשורת מהירה לחו"ל ועוד דברים שעדיין אי אפשר לכתוב עליהם (ואני מעוניין למצוא משקיע רציני כדי להתרחב בצורה רצינית, ויש בארץ לאן לגדול) – דברים אלו מצריכים שרתים רציניים, רוחב פס נוסף ועוד ציוד, וצריך מו"מ ארוך, אבל עם מי בדיוק עושים מו"מ במצב הנוכחי? עם הנציג הרנדומלי שעונה לך? מה שמציג בעיה שצריך לתת את הדעת לגביה. העסק בריא וחי, אבל צריך לחשוב איך לגדול.

לסיכום: נטויז'ן נבלעה, ולקוחות עסקיים כמוני נמצאים עתה בבעיה. פתרון של "תדבר עם שולה" אינו פתרון רציני כי זה פתרון נקודתי לי (וגם אז הפתרון לא עוזר) ולא עוזר ללקוחות עסקיים אחרים וכל עוד אין את מה שהיה בעבר, זה יהיה אתגר להתנהל מולם בצורה רצינית לגבי עסקאות גדולות וחבל.

המאבק לגבי תנאי עבודה של עובדי קבלן במדינה

אנו נמצאים כבר מספר ימים במאבק של ההסתדרות מול האוצר בעניין התנאים של עובדי הקבלן. כבעל עסק, אני יכול לאמר שהשביתה הזו לא עושה טוב לעסק. לקוחות שהעבירו פקסים לבנק להעברות כספים – יושבים בפקסים של הבנק ולא מבוצעים. בחלק מהמקרים צ'קים שהופקדו לטובת העסק לא נכנסים למערכת, ובקיצור – לא מצב נעים.

אבל אני אישית תומך בהסתדרות במאבק הזה, וצר לי לראות את המשחקים של משרד האוצר וההתחמקות שלו ממתן תנאים נאותים לאותם עובדים, גם עבדכם הנאמן היה במצב זה בעבר וסבל מכך רבות.

האוצר כל הזמן "צועק" על כמה מהלך כמה זה יעלה כספים רבים וכמה האוצר והמדינה לא יכולים בכלל לעמוד ברעיון של לקחת את העובדים האלו ולהעניק להם תנאים של עובדי מדינה.

באמת? הבה נבדוק.

במהלך העשור האחרון עלו אתרים ממשלתיים רבים לאוויר, כל משרד העלה אתר שלו שבו ניתן למצוא מידע, וחלק מהאתרים שימושי לצורך תשלומים שונים כמו מס הכנסה, מע"מ, קנסות, ביטוח לאומי, ארנונה וכו'. כמובן שהוצאו מכרזים על מנת לבנות את אותם אתרים, ושיטת ה"מאכר" עבדה שעות נוספות: האוצר משלם מאות אלפי שקלים, ומקבל בתמורה אתר שבשוק החופשי היה עולה לבנות אותו כעשירית מהמחיר ששילם האוצר. כמעט כל האתרים הממשלתיים (כולל אתרי רשויות המס, ביטוח לאומי, בתי המשפט, משרד הפנים ועוד) בנויים לא לפי סטנדרטים (כי כולם חשבו ש"אקספלורר זה מספיק", למרות שאקספלורר בזמנו לא עמד בשום סטנדרט כמעט) וכיום אינך יכול לשלם מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי דרך דפדפנים כמו פיירפוקס, כרום, אופרה ועוד.

עקרונית, מכיוון שישנם אתרים שדרכם יכול הציבור לשלם את המיסים, ניתן היה לחשוב באופן הגיוני שיהיה איזה צעד של יעילות כמו קיצוץ כח אדם, אבל מה שקרה הוא להיפך, במרוצת העשור האחרון, המדינה דווקא גייסה עובדים נוספים (ובמקרים לא מעטים – מיותרים), רק שלא גייסה אותם רשמית כעובדי מדינה, אלא כעובדי קבלן. כך המדינה לא צריכה לתת להם תנאים, חברות כח האדם מרוויחות את רוב הכסף שמעביר להם האוצר והעובד מקבל גרושים.

חלמאות בהתגלמותה!

האוצר "בוכה" על עלויות עתק? האמת היא שאין צורך באותם עלויות עתק. כל מה שצריך זה יעול ותוכנית קטנה שיכולה לקחת בין מספר חודשים עד שנתיים לביצוע מלא. הנה הסעיפים:

  1. שכתוב אתרי האינטרנט עם כלים מודרניים בקוד פתוח וחיוב הזוכה לתאימות של 100% בכל הדפדפנים: כרום, פייקפורס, אקספלורר, אופרה ודפדפנים ניידים (אנדרואיד, אייפון/אייפד). אני משער שחברות שיגשו למכרז ויראו תנאים אלו, ינסו לבקש כספים נוספים עבור התאימות. לא מגיע להם על כך שקל נוסף! כיום אם כותבים בקוד סטנדרטי וראוי, עלויות בניית התאימות הן זניחות בהשוואה לבניית האתר כולו.
  2. ריכוז התשלומים תחת אתר אחד שבנוי בצורה סטנדרטית! לצערי תשלומי רשויות מקומיות רבות מפוזרים בכל מיני מקומות ואתרים שפשוט לא נגישים לדפדפנים שהם אינם אקספלורר, ובחלק מהמקומות שהם כן נגישים (שלום לעירית ראשל"צ!) המערכת לא יודעת לסלוק כרטיסים מסויימים (כן, גם כרטיסים מקומיים), ובהזדמנות זו גם לתמוך ב-Paypal. קצת מצחיק לראות שמליוני אתרים בעולם וחלק הולך וגדל בארץ תומכים בשיטת תשלום זו, אך שום משרד ממשלתי לא תומך בכך.
  3. חיוב כל המשרדים לפתוח מערכת קריאות (או להשתמש במערכת קריאות מומלצת) שתתמוך בדפדפנים הסטנדרטיים ותחייב את פקידות המשרדים לחזור תוך שעות ספורות (בהתאם לזמן שבה נפתחה הקריאה) עם תשובות מלאות לאזרחים ולפונים, וכמו כן לחייב משרדים ממשלתיים לקבל דרך אותה מערכת מסמכים מהציבור, במקום להטריח את הציבור לרוץ ולהמתין שעות כדי שרוחל'ה תקבל מסמך בין נגיסת ביס למשנהו בסנדביץ' שהיא הביאה מהבית!
  4. מינוי משקיפים מהסקטור הפרטי על מנת לבקר את תהליך קיום מכרזי "שיפוץ"/בניית אתרים ומערכות שונות. כבר מזמן משרד האוצר נהפך לבדיחה בכל הקשור לעלויות, וכמו שציינתי בהתחלה – משרד האוצר משלם הרבה יותר מכל עסק על בניית אתרים והטמעת טכנולוגיות.
  5. מינוי חברה שתבצע בדיקות גלויות וסמויות לגבי יעילות עובדים (כמו: כמות תיקים מטופלת, העדרויות, זמן שלוקח לשרת נציגת ביקורת סמויה, התנהגות מול לקוחות ועוד), ויישום ההמלצות.

במדינתנו הנחמדה, החשב הכללי (חשכ"ל) "אלוף" בקבלת מחירי רצפה לציודים כמו שרתים (חוץ מהזמן שבו לחשכ"ל בורח ההגיון, כמו אי אישור רכישת Storage כבר שנה וחצי), אבל כל החסכון בורח מהחלון בכך שהמדינה מעסיקה יותר מדי עצלנים, יותר מדי טיפשים, יותר מדי פקידות שלא מגלה הבנה אפילו בהפעלת מחשב (עד עכשיו אני זוכר את הנציגה במס הכנסה שמנסה להפעיל Outlook רק שרץ לה כבר 6 תהליכים של Outlook במחשב, והיא ממשיכה להתעקש). דברים זזים מאוד לאט ויש אפס יעילות במערכת, כך שהמדינה ממשיכה לשרוף כספים על אי-יעילות (לידיעת הקורא יאיר לפיד שתוהה איפה הכסף, זה רק אחד המקומות שבו הוא נשרף). כיום אם אני רוצה לפנות לרשויות, (כמו במקרה שהיה לי לפני שנתיים שחוייבתי בקנס ענק לעיריית תל אביב על מים כאילו היו לי בבית 2 בריכות שחייה אולימפיות) אני חייב לשלוח פקס והמשרד המקבל מחוייב לענות לי תוך 30 יום. מדוע כל כך הרבה זמן? הרי אם אבוא למשרד, הטיפול יקח דקות ספורות.

אם במשרד האוצר יכניסו מערכת כזו, אז ניתן יהיה לפטר יותר ממחצית מאותה פקידות עצלנית וחסרת יעילות – לטובת שרות מהיר יותר וטוב יותר למי שמממן בסופו של דבר את אותן משכורות, וכך יהיה אפשרי גם לממן קבלת עובדי קבלן מקצועיים ומתאימים להיות עובדי מדינה מבלי שמשרד האוצר יחרוג בצורה רצינית מהתקציב.

מישהו שם למעלה חשב על זה אולי?

כמה מהירות התקשורת לארץ איטית? הדגמת וידאו

לאחר שכתבתי את הפוסט האחרון לגבי המהירות והאיטיות שכופים ספקי האינטרנט הגדולים, תהו חלק מהאנשים על מה מדובר, וכמה זה באמת איטי בהשוואה לחו"ל.

לשם כך החלטתי לערוך השוואה. השתמשתי בשרת VPS שנמצא בתשתית של העסק שהוא משמש להורדת טורנטים של הפצות לינוקס/גירסאות BSD/סולאריס ללקוחות, הקצתי לו רוחב פס של 150 מגהביט, והקמתי שרת VPS זהה באירופה עם אותו רוחב פס. מכיוון שיש לנו באירופה חיבור ל-2 רשתות (אחת מאוד מהירה ויקרה, ורשת אחרת רגילה), הגדרתי את השרת באירופה לחיבור לרשת הרגילה.

על מנת להשוות את התנאים כמה שיותר, לא השתמשתי בקובץ טורנט, אלא בקישור Magnet לפרק של House (הערה: אני לא מעודד פיראטיות, זה רק לשם הדגמה ובסוף הוידאו כפי שניתן לראות, מחקתי לחלוטין את הקובץ).

לפניכם הדגמת הוידאו (מומלץ לעבור לאיכות 720P כדי לראות באיכות טובה את הוידאו):

אז כפי שאתם יכולים לראות, ההאטה היא משמעותית ביותר, אבל זה לא מונע מאותם ספקים לדחוף לנו חבילות ענקיות למרות שאתם לא תקבלו כמעט שום תוספת בסופו של דבר.