שאלתי בהזדמנוית שונות חברים שאלה פשוטה: מי לדעתך המפלגה המסוכנת ביותר לישראל מבחינה דמוקרטית. התשובות לרוב הן צפויות: הליכוד, ישראל ביתנו, מרצ, הבית היהודי וכו’. תשובה אחת שלא שמעתי ועליה אני רוצה להרחיב היום – היא מפלגת ש”ס.

ש”ס יצאה לאחרונה בקמפיין שילוט חדש. הנה דוגמא לאחד השלטים שש”ס הפיצו:

על פניו אין שום שוני בש”ס מבעבר: ש”ס תמיד הצהירה כי היא דואגת לחלשים, עניים, שמירה על אחדות ירושלים, יהדות וכו’ וכו’.

אבל השוני האמיתי של ש”ס ממפלגות דתיות אחרות, הן שאותן מפלגות דתיות אחרות רוצות לעזור לבוחרים שלהן ובד”כ לא פוזלות לכיוונים אחרים. כך לדוגמא מפלגות כמו יהדות התורה מחפשת לדאוג לבוחרים החרדים בהנחות, השתמטות מהצבא ועוד. החילונים לא ממש מעניינים אותם וכך גם שומרי המסורת.

ש”ס היא אחרת.

לכל מי שיש כלב והוא יוצא איתו לטיולים בחוץ בוודאי מכיר את התמונה משמאל, רצועה לקשירת הכלב על מנת שלא יברח. ש”ס מתוך “דאגה” משתמשת ברצועה בכדי לכלוא את בוחריה תוך פזילה לשאר הציבור.

כשש”ס טוענים שהם “דואגים” לחלשים, הם לא דואגים לרווחתם במובן של שיפור חייהם כדי שבוחריהם יצליחו לדוגמא בשוק העבודה. ש”ס דואגת בעצם להנציח את מעמד החלשים. הם ידאגו לדירות זולות, מלגות ומתן כספים מדי חודש לבחורי ישיבות (בשעה שסטודנטים לא מקבלים אגורה שחוקה!), יפמפמו את מסורת הבאבות, קברי צדיקים, עידוד בורות בכך שמונעים לימודי ליבה ואנגלית משופרת ועוד. כלומר מצביע ש”ס בעצם “ננעל” על ידי המפלגה להיות באותו מצב כחלש. חלש זה טוב לש”ס ואחלה דבר למנדטים, שוחד ועוד. מה רע?

את כל מה שתיארתי עושות גם מפלגות חרדיות אחרות, אבל ש”ס כפי שציינתי מקודם רוצה להשפיע בעקיפין (ולפעמים בצורה ישירה) גם על אזרחים שלא בחרו בה. ש”ס ממשיכה להתנכל ולהסיט נגד ציבור הפליטים שהגיעו אלינו מארצות אחרות כמו אריתראה וסודן הסטה שלא היתה מביישת ואף מתקרבת להסטה שעשו הנאצים ליהודים ועוד. בישראל חסרות ידיים עובדות בבניה ובעבודות נוספות שישראלים לא רוצים לעבוד והיה ניתן למצוא איזה סידור שאותם זרים היו עובדים פה, משלמים מסים וגרים כאן, אבל לש”ס זה מאוד מפריע כי.. אין חברות כח אדם שמרוויחה מכל העסק הזה, אז אלי ישי משסה נגדם את האספסוף ואחר כך כולם מתפלאים מדוע יש אלימות…

ש”ס רוצה “למנוע התבוללות”, ובכך היא מקשה על ציבורים שלמים שלא רוצים ולא מעוניינים לעבור את מסלול הרבנות/בלנית/חתונה דתית, היא מקשה על ציבורים שלא מעוניינים באוכל לא כשר או שמעוניינים לאכול במסעדות שיש להן כשרות עצמית (לא של רבנות), אבל הכי גרוע: היא מנסה “לצ’פר” בוחרים שלה על חשבון האזרחים האחרים שאינם בוחריה. דירות בזול? רק לבעלי “ותק נישואים”. קצבאות ללומדים? רק לאלו שבישיבות. שרות בצה”ל? חס ושלום, שאחרים ישמרו, הם (תלמידי ישיבות) “שומרים” על ישראל “עם התורה”. מה עם חילונים שנאנקים תחת חובות והכנסה חודשית קטנה? בעיה שלהם.

לש”ס אין שאיפות להפוך למפלגה מובילה כמו הליכוד. ש”ס רוצה ותמיד בוחרת להיות לשון המאזניים תוך הפעלת סחטנות. האג’נדה הפוליטית מבחינה מדינית של ש”ס מזכירה מאוד גומי. הם ישבו עם ממשלת ימין, ממשלת שמאל, כל עוד האתנן הקבוע מגיע ואנשיה יושבים במשרדי מפתח כמו משרד הפנים, שם יש את ה”שאלטר” לקבוע מי יהודי ומי לא, מי נשוי “כשר” ומי לא, למי לתת כניסה לארץ ומי לא. משרד אחר שש”ס מאוד אוהבת הוא כמובן משרד הדתות (אולמרט ביטל, נחשו מי החזיר) – שם ניתן להתעמר בכל מי שחיפש אורח חיים חילוני “למהדרין”: הכרת מישהי ואתם לא רוצים לעבור את מסלול החתונה היהודית? בזבזו כספים בנסיעה לחו”ל למקומות כמו קפריסין או פראג, תתחתנו שם, תחזרו, ורק אז נכיר בכם. רוצים להתגרש? אז מה אם התחתנתם חתונה אזרחית – פה הרב יקבע אם אתם יכולים להתגרש ובאלו תנאים, גם אם אתם לא מאמינים/בזים ליהדות.

ישנן גם מפלגות אחרות עם צביון דתי וציוני, כמו הבית היהודי. אפשר בהחלט לחלוק עליהן מבחינה פוליטית, אבל במפלגת הבית היהודי רואים בשרות צבאי ועבודה כדבר חשוב לקיום ורוב מוחלט של מצביעי מפלגה זו שירתו ומשרתים בצבא ובמילואים.

ש”ס מסוכנת כי ש”ס מנסה לסובב את הגלגל לאחור, או כפי שהם קוראים לזה “להחזיר עטרה ליושנה”, לתקופה שהיחס לנשים היה שוביניסטי לחלוטין, לתקופה שהיו מעודדים בורות ואוסרים מחשבה ביקורתית (נסו פעם לחלוק על ממצאים בגמרא, היהדות אוסרת זאת), ובדרך הם מפנטזים ורוצים להקים מחדש דברים ארכאיים כמו סנהדרין. חושבים שאני מגזים? תזכרו שש”ס הולכים בשיטת הסלמי – פרוסה פרוסה, לא הכל ביחד. ש”ס ממש לא אוהבת את הרעיון של “מדינת כל אזרחיה” ובוודאי לא את הרעיון שתהיה פה מדינה חילונית כמו מדינות אירופאיות אחרות. ש”ס משתמשת בדמוקרטיה כדי שנהיה בסוף – תיאוקרטיה.

החלטתי לפתוח פינה חדשה בבלוג שתיקרא “פינת הטישו”. בפינה החדשה ניקח התבכיינות של גורמים (כל פעם אחד) שמעוות את העובדות והמידע לצרכיו בכדי להתבכיין על כל מיני דברים, וננסה להביא את המידע האמיתי פה. אתה הקורא כמובן מוזמן לתת את דעתך ולהוסיף מה שתרצה להוסיף. אגב, תכירו, זו הלוגו של הפינה (מצד שמאל).

הפעם בפינה: מאמרה של אריאנה מלמד “סחיטה באיומים, בעזרת השם”.

אריאנה פותחת בכך ש”ל-50 אחוזים מן האוכלוסיה אין כל ייצוג בשורותיה”. היא כמובן מתכוונת למפלגת ש”ס. האם שכחה גב’ מלמד ש-ש”ס היא מפלגה שפונה לסקטור מסויים ולאו דווקא לאחרים? ש”ס אינה מנסה לרדוף אחרי קולות של בוחרי מר”צ, מפלגת העבודה, אינה מנסה לרדוף אחרי קולות הנשים פמיניסטיות ואחרים, אלא פשוט מתרכזת בקהל היעד שלה: ספרדים שומרי מסורת ודתיים, ואותם היא מנסה לשכנע להצביע עבורה. לש”ס יש גם פניה לציבור הערבי (אם כי בהשקעה הרבה יותר קטנה מהפניה הרגילה) הואיל וגם לבוחרי ש”ס וגם לערבים יש מכנה משותף והוא כמובן עניין הילודה (משפחות ברוכות ילדים).

כן, הרב עובדיה כינה מורים חילוניים כ”חמורים”, ואני חושב שהסיבה שהוא אמר מה שאמר, נובעת מחוסר הפנמה של הרב לגבי המדיה שהוא משתמש בה, ששם יש הבדל ענק בין לאמר מילות גנאי ב-ד’ אמות, לבין לאמר את אותם מילים מול מיקרופון פתוח, שידור חי בלווין ושידור חי באינטרנט בזמן שהדברים מוקלטים.

הפיסקה הבאה של גב’ מלמד מתחילה ב”ש"ס היא ארגון סקטוריאלי לוחמני ובכייני, שמצפצף בלי בושה על עקרונותיה של דמוקרטיה ייצוגית אמיתית..”. אתה לא יכול להיות את שניהם. או שאתה לוחמני או שאתה בכייני. ש”ס דווקא ממש לא בכיינית ואין להם שום בעיה להפיל קואליציה אם התנאים וההסכמים איתם מופרים, ואת האמת? הלוואי על כל המפלגות להיות כך! המפלגה מייצגת בוחרים שהובטחו להם דברים, וש”ס, בניגוד למפלגות אחרות מקיימת את ההבטחות, ובגלל זה אפילו ערבים מצביעים ש”ס. לגבי העניין של השוואת יהודים לעכברים, הייתי באמת ממליץ לגב’ מלמד לקפוץ לביקור באתר יד ושם ולראות את סרטי התעמולה הנאצית, שבהם בפירוש מדגישים שהיהודים מעבירי מחלות כמו עכברים. יכול להיות שח”כ מרגי לא דייק לגבי עניין העכברים, אבל זה באמת לחפש אותו בזוטות.

אריאנה כותבת: “אנשים שעל פי השקפתם בכלל לא ברור אם מותר להצביע למפלגה שאשה, אם כל הטומאות, עומדת בראשה. אנשים שנכונותם להשתלב בשוק העבודה הישראלי עומדת ביחס הפוך לרצונם לבזות, להכפיש וללעוג לציבור הגדול והחילוני שממסיו משלמים את משכורות רשתות החינוך החשוכות והבדלניות שלהם, שם הם מלמדים דור חדש מדוע וכיצד נשים, חילונים, עולים חדשים, ערבים וכל מי שאינו ש"סניק פסולים בעיניהם לגמרי”. כן, הם יכולים לדרוש מה שהם רוצים, וראש הממשלה הנבחר צריך להחליט אם לתת להם את התיק הזה או תיק אחר, כי זה שם המשחק: “הסכמים קואליציוניים” מאז ומתמיד. לגבי אשה, אולי תפתחי ספר תנ”ך? היו נביאות, והיו גם מנהיגות במורשת של העם היהודי ולש”ס אין שום בעיה אם אשה תהיה ראש ממשלה, אבל היי, צריך לקטול את ש”ס, גם אם צריך להמציא שקרים, נכון?

שוב השקר חוזר ש”הציבור החילוני משלם את משכורות רשתות החינוך”. הציבור משלם על הדברים האלו כמו שהציבור משלם על מיליון דברים אחרים, וש”ס היא אינה מפלגת יהדות התורה או כל מפלגה חרדית אחרת. דווקא בוחרי ש”ס עושים צבא ברובם, ועובדים למחייתם. אם מישהו ינסה לבדוק את התקציב הפנימי של ש”ס, הוא יראה שש”ס יותר מממנת כוללים מאשר ישיבות, ובכוללים לומדים בערב, כלומר זה לאנשים שעובדים ורוצים ללמוד לאחר העבודה שלהם, בדיוק כמו שיש תנועות נוער וצופים שממומנים ממשלתית.

היכן בדיוק נשים, חילונים, עולים חדשים וערבים פסולים בעיני ש”ס? ל-ש”ס אין איזו דעה אחידה אנטי חילונים/עולים/ערבים (על ערבים דיברתי מקודם), וש”ס היא לא BNP כפי שגב’ מלמד מנסה לצייר אותם. יש להם דעות שונות לגבי אותם סקטורים, כמו שלתמוכי מרצ יש דעות על דתיים/מסורתיים. האם לקרוא גם מרצ גזעניים?

במאי 1999 זעקו מאות מתומכיו של אהוד ברק “רק לא ש’ס”. שיזעקו, גם אני זועק “רק לא מרצ”, רק שלי אין שום דבר אישי נגד בוחרי מרצ, יש לי הרבה נגד מצע מפלגת מרצ. מה זה אומר? בוחרי העבודה לא רוצים לקבל מפלגה כזו ומה לעשות שלא חסרים אנשים ששינאת הדת מעבירה אותם על דעתם, אז? זה אומר שחייבים להתייחס לכמה מאות שצועקים? אפילו ברק בעצמו התעלם מהם, אז מה ה-ISSUE כאן?

“מסע הסחטנות של נבחריה הוביל בסופו של דבר להתפוררות הממשלה, וספק אם יש מי שזוכר זאת בחיינו הפוליטיים רבי התהפוכות”, ושמפלגת העבודה מבקשת ומקבלת 2 מיליארד ש”ח? אה, זה הסכמים קואליציוניים! שוב דאבל סטנדרנט? לא נגמור עם הטמטום הזה בלקרוא לזה “סחטנות”?

אבל הדובדבן של הקצפת נשארה לסוף: “הצרה של התבטאויות כמו של ח"כ מרגי איננה העובדה שהיא מושמעת בלהט של ערב בחירות, אלא שהיא חלק ממשנה סדורה של ארגון שמטרתו הסופית – תסלחו לי על הביטוי – היא הקמת מדינת הלכה בישראל. אם תדחקו אותם לפינה, כל הח"כים של ש"ס יודו כי בעזרת השם, זה בדיוק מה שהם רואים בחז
ונם”. כשקראתי את המשפט הזה, הרמתי חצי גבה. כשנזכרתי שמי שכתבה את הטקסט רמזה על עצמה שהיא עוברת איזה תהליך התקרבות ליהדות בעצמה, הרמתי את הגבה השניה.

ש”ס כולה יכולה לפנטז על מדינת הלכה. אין אפשרות כזו, חד וחלק. לפי איזה הלכה תלך המדינה? אשכנז? ספרד? איפה בדיוק סנהדרין? מה עם בית מקדש? כהנים? מה לגבי עוד 1001 דברים שנשארו בחזקת תיק”ו? כל הדברים האלו לא מאפשרים שום אפשרות הקמת מדינת הלכה, גם אם כל ש”ס יעשו שמיניות באויר, אין שום אפשרות להרים דבר כזה. גם הדבר שהיהדות מדברת עליו רבות (תהליך גאולה) אינו אומר שהמדינה תהפוך למדינת הלכה מתי שיהיה משיח, ומי שטוען שכן הוא מפנטז בלי שום דבר לגבות את דבריו.

לסיכום: אריאנה מלמד כתבה מאמר רצוף בטעויות ואי דיוקים, שלא לדבר על הגזמות ושקרים. מוטב כי גב’ מלמד תבדוק את הדברים לאשורם טרם כתיבת מאמרי דעה כאלו, במיוחד כשהדברים מפורסמים באתרים גדולים כמו YNET. דעה זה אחלה של דבר, אבל עדיף שהדעה תהיה מגובה בדברים ולא המצאות.

רק לפני מס’ ימים הודיעה ציפי לבני שהיא בוחרת ללכת בדרך ה”פוליטיקה נקיה”. זה לא החזיק זמן רב, אפילו לא מס’ ימים.

אז מה הספין הפעם? היא לא תהיה כמו אולמרט ש”רצה לתת”. היא, כמייצגת קדימה “לא תמכור את המדינה לחרדים”.

כבר? כבר שקרים? ההסכם עם העבודה שנשמות טובות מ”קדימה” אומרים שהוא ממש “מחיר מציאה”, מה זה? האם קדימה בעצם מוכרים את המדינה למפלגת העבודה? לא תמצאו שום מאמר ב-הארץ או “וואלה” על אתנן פוליטי של 2 מיליארד ש”ח על חשבון המיסים, אבל על הסכם בין ש”ס לקדימה מיד יקפצו פובליציסטים ויצקצקו בלשונם ש-“ש’ס סוחטת”.

אם רוצים פוליטיקה נקיה, עדיף להיות ישירים עם העם ולאמר לו את האמת: אחרי הבחירות, אם נניח קדימה תיקח (הם ירדו לפי הסקרים האחרונים ב-6 מנדטים מ-32 ל-26), אז היא תצטרך לשבת עם ש”ס ואם יהיה ביניהם הסכם קואליציוני, כספים יועברו בדיוק כמו שכספים יועברו למפלגת העבודה או מרצ או מי שתהיה השותפה הבכירה בקואליציה. האם זוהי “מכירת המדינה”? לא, אלו כללי המשחק, גם כשהם נראים גרוע, הם אותם כללים במדינות האיחוד האירופי ובמקומות רבים בעולם. שם אין ש”ס, שם יש כל מיני מפלגות סקטוריאליות אחרות.

אם כבר מדברים על מכירה, ש”ס דווקא צודקת בכך שהיא מצהירה כי “לבני תמכור המדינה לערבים, לא לחרדים”. מסירת חלקים מעיר הבירה שלך תמורת נייר שאיש לא מתחייב שהוא יקוים היא “מכירה בהפסד” לפי הז’רגון המקצועי.

גב’ לבני, תאמרי את האמת לעם בפרצוף. בספינים כמו שאדלר ופורום החווה מציע לך לעשות, לא תגיעי רחוק. זה עובד פעם, זה עובד פעמיים, אבל בפעם השלישית אנשים מבינים כבר שעובדים עליהם וזה מאבד תוקף. לבני בעצם בונה על הקול החילוני החושש מהחרדים, כולל אלו שמתנגדים לדת.

Give it up.

עדכון: אורי אורבך כתב מאמר מעניין בדיוק על הנושא הזה. מומלץ לקרוא.

גב’ לבני רצה לתקשורת בהתבכיינות (טיפוסית) על כך ש”נמאס לי מהסחטנות”.

נראה לי שגב’ לבני מאוד מושפעת מ”פורום החווה” שהריץ אותה בפריימריז של “קדימה” לראשות הממשלה וכשהיא היתה צריכה לעשות מו”מ להרכבת קואליציה, היא נכשלה כבר במבחן הראשון שלה, מבחן שאותו עברו אהוד ברק, אהוד אולמרט, ביבי נתניהו, שמעון פרס, יצחק רבין, אריק שרון ואחרים שהנהיגו את המדינה בקלות יחסית.

הם עברו, היא נכשלה והתירוץ שלה? “נמאס לי מסחטנות”. בהתחלה זה היה כלפי מפלגות כמו מפלגת העבודה, יהדות התורה ואחרים, אבל בסוף היא התמקדה על ש”ס ש”סחטו אותה”.

גב’ לבני, צר לי, אבל אלו כללי המשחק: המפלגה המעוניינת להיכנס לקואליציה מציגה תנאים שונים שברצונה שימולאו על מנת שאותה מפלגה תיכנס. במידה והתנאים אינם מוסכמים, המפלגה לא נכנסת.

אם מחר אני אלך לראיון עבודה ואבקש X אלפי דולרים משכורת + רכב + הוצאות אחרות, המנהל שיראיין אותי יכול אוטומטית לסרב לקבל אותי לעבודה, או שהוא יכול להיכנס איתי למו”מ ולשכנע אותי לרדת מדרישותיי אלו לסכום יותר נמוך במגוון תירוצים ותמורת אי אלו דברים (אופציות לדוגמא). האם באיזה שהוא מקום אני “סוחט” את המראיין אותי? לא, אני פשוט מציג את התנאים שלי והמנהל יושב מול המספרים שלו ובסוף מחליטים: או שאני מתקבל לעבודה, או שהוא יאחל לי בהצלחה ואצטרך לנסות את מזלי במקום אחר. שום סחיטה.

כנ”ל לגבי ש”ס ומפלגות אחרות: ש”ס הציבה את התנאי שלבני תכריז על כך שירושלים לא תחולק ושקיצבאות משפחות ברוכות ילדים יעודכנו. אלו היו התנאים. מה עשו נציגי לבני? התחילו להתפלפל עם מספרים ולהציג את ש”ס כדורשת “מיליארד וחצי”, רק ש”שכחו” לציין שאותם “מיליארד וחצי” הם בעצם סכומים שאושרו וניתנו בעבר + מה שהוסכם בהסכמים קואליציוניים קודמים עם אולמרט. המספרים בתכל’ס הרבה יותר נמוכים (בסביבות ה-200 מיליון שמתפרסים על כל המשפחות ברוכות ילדים בארץ ללא קשר אם הם הצביעו לש”ס או לא, וזה כולל משפחות ערביות, אגב).

סחטנות, לפי חוק העונשין, סעיף 427 ו-428 בחוק היא:

427. סחיטה בכוח (ח/11) (תשל"ג)
(א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו – מאסר תשע שנים.
(ב) לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.
428. סחיטה באיומים (תיקון: תש"ם)
המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.

לא נראה לי שזה מה שבוצע כאן 🙂