זוכרים את הצעת החוק 892 שאמנון כהן מש”ס הציע כדי לצנזר את הרשת, תחת ה”דאגה” לנפשם הרכה של הילדים? (כאן באתר איגוד האינטרנט יש היסטוריה של נסיונות, נחמד שהם אוספים את הלינקים)
אז ב-2008 ההצעה הוקפאה. 4 שנים מאוחר יותר, יש מי שמנסה להקים את ההצעה מחדש. לא ש”ס, מישהי מישראל ביתנו, אולי שמעתם עליה, ח”כ ליה שמטוב.
אם ח”כ אמנון כהן מש”ס רצה להציע שספקי האינטרט הישראלים יצנזרו פורנו, באה ח”כ שמטוב ועוקפת את אמנון כהן בסיבוב. רק פורנו? מה פתאום! נוסיף לזה “עידוד לעבריינות”, “אכזריות” וכמובן “עידוד לשימוש בסמים מסוכנים”.
כפי הנראה שיש ח”כ ממש משועמים בכנסת שלנו שלא טורחים אפילו לשאול אנשים עם ידע טכני לגבי הדברים לפני שהם מעלים הצעות חוק הזויות כאלו.
נתחיל עם משהו פשוט: האם אנשים מחפשים צנזורה לתכנים כברירת מחדל? התשובה הפשוטה היא לא. יש כאלו שמחפשים צנזורה עקב אמונות דתיות וכו’, והם בד”כ פשוט פונים לספק אינטרנט כזה כמו אינטרנט רימון או מבקשים מהספקים השונים פתרונות של “אינטרנט כשר”, פתרונות שכבר קיימים כיום. הלקוח פשוט צריך לציין זאת.
אבל גם עם נתעלם מפתרון כזה, צנזורה ברמת ספק האינטרנט היא דבר ששום ספק שפוי לא יעשה זאת מסיבות שונות:
- עלות: מי בדיוק מממן מערכת מפלצת כזו. שום ספק אינטרנט ישראלי לא יסכם לממן על חשבונו מערכת כזו, בוודאי כשהוא לא מקבל שקל מהלקוחות שלו תמורת הצנזורה הזו (כפי שמציעה החכ”ית בהצעת החוק שלה)
- דרישה: רוב מוחלט של הגולשים לא מעוניינים בצנזורה כזו או אחרת. זה שהח”כית הנכבדה שאלה מספר אמהות שלא מבינות כלום באינטרנט – לא הופך את הדברים לדרישה רצינית.
- בעייתיות במימוש: ההגדרות שהחכ”ית מעלה בהצעת החוק שלה הם בעייתיות במקרה הטוב והזויות במקרה הרע. סתם דוגמא פשוטה: לפני שבועיים בערך יצא המשחק Max Payne 3 לחנויות. המשחק מלא סצינות אקשן עם יריות, דם, עצמות שבורות וכו’. לפי ההצעה של מעלת החוק, יוטיוב יחסם (כי הוא מכיל קליפים) וכל אתר סקירת משחקים יחסם כי מוזכר בו המשחק עם תמונות וקליפים. מה יצא? אתרים לגטימיים לחלוטין נחסמו כי החכ”ית ועדר נשים מודאגות לוחצות לצנזר.
אני יכול להעלות עוד כמה וכמה סיבות, אבל אני חושב שהנקודה ברורה דיה.
אז הנה תשובתי לח”כ שמטוב: אם את כל כך מודאגת לגורל ילדייך שיראו דברים כמו מין או אלימות או אכזריות ודברים אחרים – תשלפי כרטיס אשראי, ותרכשי תוכנת צנזורה כמו Net Nanny. זה עולה 40 דולר לשנה למחשב יחיד או 60 דולר ל-3 מחשבים בבית. רדי מההצעה המגוכחת הזו ותני לאנשים להחליט לאן הם רוצים לגלוש ומה הם רוצים לראות/לקרוא/להתוודע אליו!