התבכיינות השחקנים

בדיוק סיימתי לקרוא מאמר ב-YNET על אסיפת חרום שנערכה היום ב"צוותא" ובה עלו כל מיני שחקנים ואחרים לבמה לשפוך את ליבם על שרת החינוך, לימור לבנת, למרר כמה היא לא מתאימה, ולקרוא לה "לרדת מהעץ" ולהתפטר.

האמת, שאותי זה מרגיז, ואני רוצה לתת דוגמא מהעסק שלי:

יש לי לקוח שהוא די חשוב לי שיושב באותם שטחי 67. אותו לקוח משלם בזמן וקיבל את מה שהוא ביקש. לו הייתי שמאלני בדעותיי והייתי מערב פוליטיקה בביזנס שלי, אז לא הייתי לוקח אותו, ולאף אחד לא היה תלונות אליי, זה עסק שלי והוא עסק פרטי. זכותי, נכון?

עכשיו נעשה טוויסט: נניח שהחלטתי לגדול ולהתחרות במכרז של החשכ"ל לאספקת פתרונות Storage (אני משער שיש עכשיו קוראים שמחייכים חיוך מר: החשכ"ל כבר 5 שנים עדיין לא מצא את הזמן להוציא מכרז לפתרונות Storage). נוסיף לעניין שאחד מהתנאים שפתרונות ה-Storage ימוקמו באזורים שונים בארץ, וחלק מהם ישבו באותם שטחי 67 ואני אצטרך להגיע לאותם מקומות ולהתקין את הפתרונות ואם צריך לבוא ולתקן אותם, אצטרך להגיע פיזית לאותם שטחים ולתקן אותם, הכל כחלק מהתנאים שאני מחוייב במסגרת החוזה (אם אזכה) לעמוד בהם.

כאן נכנס החישוב הפנימי שלי. מה עדיף: דעות פוליטיות או הכנסות לעסק שלי? אם אני נניח שמאלני בדעותיי ורוצה שהמדינה תחזיר מיד את השטחים האלו לפלסטינים, אני יכול להחליט שאני לא תומך בממשלה הנוכחית ואני לא נותן שרות בשטחי 67, מה שכמובן פוסל אותי מלזכות במכרז (או שאני יכול לעשות טריקים, ובד"כ טוב לא יצא מזה). רוב מוחלט של העסקים מניחים את הדעה הפוליטית שלהם בצד ונותנים שרות גם בשטחים.

נחזור לשחקנים: הם "בוכים" על כך שהמדינה הולכת להתנות קבלת כספים בתנאים כאלו ואחרים הקשורים למיקומי הופעות והצגות, כולל בשטחי 67. נכון, רבים מהם בעלי דעה שמאלנית, אבל הם צריכים להחליט: או שאתה מקבל כספים מהמדינה ושם את דעותיך הפוליטיות בצד, או שאתה עומד בדעתך ולא לוקח כספים מהממשלה, או לכאן או לכאן.

גם בארה"ב הדברים האלו קורים, ושם דווקא אף אחד לא יוצא בצעקות שבר. כאשר ממשל רפובליקני עולה לשלטון, בתוך ימים ספורים נפסקת חלוקת כספים לכל מיני מוסדות, כמו מוסדות מחקר בתאים עובריים. כאשר ממשל דמוקרטי עולה לשלטון, תוך מס' ימים מוזרם מחדש כסף לאותן מוסדות, ומוסדות אלו יודעים להסתדר עם תרומות מגופים אחרים כשיש שלטון רפובליקני כמו השלטון הקודם בראשות ג'ורג' בוש.

בקיצור, שחקנים יקרים: אם אתם רוצים כספים מהממשלה הנוכחית, תצטרכו להופיע גם במקומות שהם בשטחים (למרות שכולם יודעים שאריאל לא תפורק ובכל הסכם היא תהיה חלק מישראל). אם אינכם מעוניינים, אל תיקחו כספים מהממשלה הנוכחית, חכו שתעלה ממשלת שמאל.

כמה מילים על סוכנויות שחקנים, דוגמניות, ניצבים ועוד

אתמול הופיעה כתבה על “קיץ פרסומאים” הנוכלים המנצלים את תמימותם של אנשים ואת רצונם להופיע בטלויזיה ולזכות בתהילה ובפרסום (את הכתבה ניתן לראות כאן, הכתבה נקראת “מוכר החלומות”). “קיץ פרסומאים” הם כמובן גם “אביב הפקות”, ועכשיו שכלבוטק עלו עליהם, אז יקח כמה ימים והשמות בוודאי ישתנו לשמות אחרים עם אותם עובדים ואותה רמאות.

מכיוון שכותב שורות אלו קצת מכיר את התעשיה הזו עקב עבודות קודמות, החלטתי לתרום מנסיוני אליכם הקוראים וכדי להבהיר מספר דברים במספר תחומים קרובים:

כסף
קודם כל כדאי להבהיר משהו אחד. כשמדובר על כסף, בניגוד ל”קיץ פרסומות” ושאר סוכנויות נוכלות למיניהן, השיטה אצל הגדולים והמוכרים היא הפוכה. כלומר אם אתה מחפש להתפרסם, לא אתה זה שמשלם לסוכן, אלא הסוכן מקבל חלק מהסכומים מהחברה השוכרת אותך, כלומר הוא יקבל אחוזים מזה, ואת שאר הסכום הוא יצטרך לך. בעברית פשוטה: אין לך שום צורך לתת לו אפילו שקל אחד, בטח שלא כרטיס אשראי או צ’ק או דברים מעין אלו.

סוכנויות ניצבים כגון טייק 2 וכו’ אינן משלמות בסוף יום הצילום וגם לא בסוף החודש. החברות משלמות “שוטף + 60”, כלומר אם עכשיו ה-19/2, את הכסף תקבל משהו בסביבות מאי, כלומר מי שחושב לקבל הכנסה צדדית ומיידית, כדאי שישכח מזה. במקרים רבים העבודה אינה קלה, התשלום לא תמיד מחושב לפי שעות ושכר שעה מינימלית.

עוד תחום ששם אנשים רבים משלמים כספים לשווא: סוכנויות דוגמנות, רק שכאן השיטה מעט יותר מתוחכמת: סקאוטרים (“ציידים”) מסתובבים ברחוב ונותנים כרטיסי ביקור לאנשים שנראים “טוב” ומעלה. מה מחמיא יותר מאשר לקבל כרטיס של סוכנות דוגמנות והזמנה לפגישה? זה דבר שמאוד מלטף את האגו, אך כאן כדאי לשים ברקס לאגו ולזכור משהו קטן: באותם מקרים מדובר בעוד שיטת נוכלות שהולכת כך: הקורבן מוזמן להגיע לפגישה, לעיתים עם בקשה להביא תמונות. הקורבן מגיע, יושב מול ה-Booker, הבוקר מחמיא לקורבן התמים ואומר שיש בהחלט אפשרות כאן שהקורבן יהיה מפורסם ויעשה כספים רבים, אך לשם כאן יש להכין בוק (Book) מקצועי והדבר עולה אי אלו אלפי שקלים, וזה כולל דף באינטרנט ועוד. ה-בוקר יפליג במחמאות, יזרוק פה ושם שמות של דוגמניות מפורסמות שהוא “מייצג” (הוא לא) ויעשה הכל הכל על מנת שהקורבן יתן צ’קים או כרטיס אשראי או מזומן בשביל ה”בוק” ובשביל אשליות הפרסום. סביר להניח שהקורבן יוזמן לצילום ויקבל דיסק תמונות, אבל קמפיינים ודוגמנות? בחלומות.

אז מה יעשו אלו שבכל זאת מעוניינים להתפרסם? כמה דברים:

  1. חושב שאתה יפה? את יפהפיה? לך לסוכנות גדולה ומוכרת: גוגל מפוצץ בשמות של סוכנויות קיקיוניות. ותר על הביקור בהם וגש לסוכנויות יותר מוכרות כמו: יולי, אימג’, לוק, רוברטו. בסוכנויות מסויימות יש נוהג לשלם סכום חד פעמי על מנת להיפגש עם מנהל הסוכנות שמחליט אם המועמד מתאים או לא, אולם אין תשלומים חודשיים ואין הבטחות לעולם זוהר ועבודות כל שבוע.
  2. רוצה להיות שחקן? לך לסוכנויות שחקנים רציניות. איך יודעים מי סוכנות רצינית? בסוף הקרנת כל פרק בסידרה ישראלית, כשרצים הקרדיטים, מופיעה גם שם הסוכנות, שם סוכנות הניצבים ולעיתים גם שמות סוכנויות הדוגמנות. אלו סוכנויות שבאמת פועלות ויכולות להציג קבלות על כך, השאר קיקיוניים ולא שווים אפילו ביקור.
  3. בשום מקרה אל תתפתה להוציא כספים לפני שאתה קורא ובודק את החוזה כשאתה בבית. שאל אנשים שנמצאים בתעשיה הזו, חפש דרך גוגל, קרא פורומים, וקח את הזמן לפני שתחתום. כשמישהו מלחיץ אותך להיפרד מכספים, בד”כ הוא רמאי. התחמק מאנשים כאלו.
  4. סבלנות היא שם המשחק. אם תירשם באחת הסוכנויות, בין אם אתה שחקן או דוגמן, אתה תוזמן לעשרות אודישנים שרובם המוחץ לא יניבו לך מאומה. גם כשתוזמן, ותשחק ותצולם, התשלום מגיע לאחר מס’ חודשים ולא מיידית, כך שאל תבנה על תשלום שכ”ד בגלל תצלום שעשית השבוע.

כדאי מאוד לזכור: אנחנו בארץ קטנה שאחד מכיר את השני שמכיר את השלישי שמכיר את הרביעי. הסוכנויות הגדולות מוכרות ואנשיהם מכירים את הבמאים, הצלמים, מפיקים, פרסומאים ושאר האנשים העוסקים במלאכה זו. סוכנות קטנה לא מצליחה בד”כ לחדור ולקבל חוזים גדולים, כך שאם תשקיע כסף בסוכנות קטנה שאיש מקצועי לא שמע עליה, סביר להניח שכספך ירד לטמיון, וחבל על הכסף.

בהצלחה