יוצאים משביתה, ונכנסים לשביתה

רק הבוקר התבשרנו שהשביתה הגדולה הסתיימה לה. שר האוצר ויו"ר ההסתדרות הדגישו במסיבת העיתונאים את היתרונות שכל אחד השיג, לחצו ידיים, חתמו, והכל נראה מאחורינו, אבל במדינת ישראל דברים זזים מהר (לפעמים, ובמובן הרע של המילה), וכבר אנו מתבשרים כי הוועד החזק של רכבת ישראל מאיים לשבות.

ועל מה הפעם? הפעם יצא קיצפם על כך שמי שיתחזק את הקרונות הם לא העובדים של הרכבת, אלא עובדי יצרן הרכבת, בומברדיה, כלומר העובדים שיעשו את העבודה בארץ, יהיו עובדים ישראליים שיועסקו ישירות ע"י חברת בומברדיה ולא עובדי קבלן.

אני לא יודע לגביכם, אבל מבחינתי לעסק שלי יש כמה וכמה שרתים ואם אחד מהם יתקלקל, אני מעדיף לתת לטכנאי מוסמך של היצרן לתקן לי את השרת במקום לתת לאיזה "כלבויניק" שהרכיב מחשבים בחנות מחשבים שכונתית – לתקן לי את השרת. אני מאמין שיצרן ישקיע בטכנאים שלו הרבה יותר מאשר בעל חנות שכונתית שישקיע בטכנאי שלו, וכך אני מאמין שגם חברת בומברדיה תשקיע הרבה יותר בעובדים בהכשרה מאשר ההכשרה שתינתן (אולי) לעובדי הרכבת, מה גם שלחברות בינלאומיות יש סטנדרטים קצת יותר מחמירים מהסטנדרטים (אם קיימים) של רכבת ישראל.

אבל מתברר שהשביתה לא מגיעה בגלל הכשרה כזו או אחרת, אלא בגלל מינוי מנהל לאחת מתחנות הרכבת. אחד הנהגים ציין בפירוש כי לא מינו מקורב ליו"ר הקרבית של הועד (גילה אדרעי) ומכיוון שלא מינו – פוף, שביתה, רק שאי אפשר לעשות כך שביתה על מינוי, אז מוסיפים את עניין תחזוקת הקרונות.

אם יש משהו שעדיין הוועד אינו מצליח להבין (והיו"ר עצמה גם לא) זה שלציבור יותר ויותר נמאס מהוועד הלוחמני של הרכבת שמשבית אותה שוב ושוב, שהרכבת מתנהגת כמו חגיגת בזבוזים עם איחורים משוועים ועם תקלות אין ספור. יש כמובן את התיאוריה שמשרד האוצר "מייבש תקציבים" לרכבת. אינני יודע אם התיאוריה נכונה או לא, אולם גם בלי תיאוריה זו, הוועד מצליח כל כך לעצבן את הציבור, שאם מחר משרד האוצר יחליט להפריט את הרכבת ויהי מה – הציבור ימחא כף למשרד האוצר. מי יודע, אולי חברה צרפתית או סינית או אנגלית כלשהי תיקח שליטה על הרכבת ותביא קצת ממה שקורה באירופה – פה לארץ.

עד אז אנחנו נמשיך לסבול את השגעונות של אותו ועד, נמשיך לסבול עם רכבות וקרונות שלא מתוחזקים כראוי ומתאימים ללפני 20 שנה (מדוע אין יותר מ-2 שקעי חשמל בכל קרון? הרי לא מדובר כאן בהפעלת מכונת כביסה או מקרר ע"י הנוסעים!), עד שמישהו שם למעלה יתעורר.

המאבק לגבי תנאי עבודה של עובדי קבלן במדינה

אנו נמצאים כבר מספר ימים במאבק של ההסתדרות מול האוצר בעניין התנאים של עובדי הקבלן. כבעל עסק, אני יכול לאמר שהשביתה הזו לא עושה טוב לעסק. לקוחות שהעבירו פקסים לבנק להעברות כספים – יושבים בפקסים של הבנק ולא מבוצעים. בחלק מהמקרים צ'קים שהופקדו לטובת העסק לא נכנסים למערכת, ובקיצור – לא מצב נעים.

אבל אני אישית תומך בהסתדרות במאבק הזה, וצר לי לראות את המשחקים של משרד האוצר וההתחמקות שלו ממתן תנאים נאותים לאותם עובדים, גם עבדכם הנאמן היה במצב זה בעבר וסבל מכך רבות.

האוצר כל הזמן "צועק" על כמה מהלך כמה זה יעלה כספים רבים וכמה האוצר והמדינה לא יכולים בכלל לעמוד ברעיון של לקחת את העובדים האלו ולהעניק להם תנאים של עובדי מדינה.

באמת? הבה נבדוק.

במהלך העשור האחרון עלו אתרים ממשלתיים רבים לאוויר, כל משרד העלה אתר שלו שבו ניתן למצוא מידע, וחלק מהאתרים שימושי לצורך תשלומים שונים כמו מס הכנסה, מע"מ, קנסות, ביטוח לאומי, ארנונה וכו'. כמובן שהוצאו מכרזים על מנת לבנות את אותם אתרים, ושיטת ה"מאכר" עבדה שעות נוספות: האוצר משלם מאות אלפי שקלים, ומקבל בתמורה אתר שבשוק החופשי היה עולה לבנות אותו כעשירית מהמחיר ששילם האוצר. כמעט כל האתרים הממשלתיים (כולל אתרי רשויות המס, ביטוח לאומי, בתי המשפט, משרד הפנים ועוד) בנויים לא לפי סטנדרטים (כי כולם חשבו ש"אקספלורר זה מספיק", למרות שאקספלורר בזמנו לא עמד בשום סטנדרט כמעט) וכיום אינך יכול לשלם מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי דרך דפדפנים כמו פיירפוקס, כרום, אופרה ועוד.

עקרונית, מכיוון שישנם אתרים שדרכם יכול הציבור לשלם את המיסים, ניתן היה לחשוב באופן הגיוני שיהיה איזה צעד של יעילות כמו קיצוץ כח אדם, אבל מה שקרה הוא להיפך, במרוצת העשור האחרון, המדינה דווקא גייסה עובדים נוספים (ובמקרים לא מעטים – מיותרים), רק שלא גייסה אותם רשמית כעובדי מדינה, אלא כעובדי קבלן. כך המדינה לא צריכה לתת להם תנאים, חברות כח האדם מרוויחות את רוב הכסף שמעביר להם האוצר והעובד מקבל גרושים.

חלמאות בהתגלמותה!

האוצר "בוכה" על עלויות עתק? האמת היא שאין צורך באותם עלויות עתק. כל מה שצריך זה יעול ותוכנית קטנה שיכולה לקחת בין מספר חודשים עד שנתיים לביצוע מלא. הנה הסעיפים:

  1. שכתוב אתרי האינטרנט עם כלים מודרניים בקוד פתוח וחיוב הזוכה לתאימות של 100% בכל הדפדפנים: כרום, פייקפורס, אקספלורר, אופרה ודפדפנים ניידים (אנדרואיד, אייפון/אייפד). אני משער שחברות שיגשו למכרז ויראו תנאים אלו, ינסו לבקש כספים נוספים עבור התאימות. לא מגיע להם על כך שקל נוסף! כיום אם כותבים בקוד סטנדרטי וראוי, עלויות בניית התאימות הן זניחות בהשוואה לבניית האתר כולו.
  2. ריכוז התשלומים תחת אתר אחד שבנוי בצורה סטנדרטית! לצערי תשלומי רשויות מקומיות רבות מפוזרים בכל מיני מקומות ואתרים שפשוט לא נגישים לדפדפנים שהם אינם אקספלורר, ובחלק מהמקומות שהם כן נגישים (שלום לעירית ראשל"צ!) המערכת לא יודעת לסלוק כרטיסים מסויימים (כן, גם כרטיסים מקומיים), ובהזדמנות זו גם לתמוך ב-Paypal. קצת מצחיק לראות שמליוני אתרים בעולם וחלק הולך וגדל בארץ תומכים בשיטת תשלום זו, אך שום משרד ממשלתי לא תומך בכך.
  3. חיוב כל המשרדים לפתוח מערכת קריאות (או להשתמש במערכת קריאות מומלצת) שתתמוך בדפדפנים הסטנדרטיים ותחייב את פקידות המשרדים לחזור תוך שעות ספורות (בהתאם לזמן שבה נפתחה הקריאה) עם תשובות מלאות לאזרחים ולפונים, וכמו כן לחייב משרדים ממשלתיים לקבל דרך אותה מערכת מסמכים מהציבור, במקום להטריח את הציבור לרוץ ולהמתין שעות כדי שרוחל'ה תקבל מסמך בין נגיסת ביס למשנהו בסנדביץ' שהיא הביאה מהבית!
  4. מינוי משקיפים מהסקטור הפרטי על מנת לבקר את תהליך קיום מכרזי "שיפוץ"/בניית אתרים ומערכות שונות. כבר מזמן משרד האוצר נהפך לבדיחה בכל הקשור לעלויות, וכמו שציינתי בהתחלה – משרד האוצר משלם הרבה יותר מכל עסק על בניית אתרים והטמעת טכנולוגיות.
  5. מינוי חברה שתבצע בדיקות גלויות וסמויות לגבי יעילות עובדים (כמו: כמות תיקים מטופלת, העדרויות, זמן שלוקח לשרת נציגת ביקורת סמויה, התנהגות מול לקוחות ועוד), ויישום ההמלצות.

במדינתנו הנחמדה, החשב הכללי (חשכ"ל) "אלוף" בקבלת מחירי רצפה לציודים כמו שרתים (חוץ מהזמן שבו לחשכ"ל בורח ההגיון, כמו אי אישור רכישת Storage כבר שנה וחצי), אבל כל החסכון בורח מהחלון בכך שהמדינה מעסיקה יותר מדי עצלנים, יותר מדי טיפשים, יותר מדי פקידות שלא מגלה הבנה אפילו בהפעלת מחשב (עד עכשיו אני זוכר את הנציגה במס הכנסה שמנסה להפעיל Outlook רק שרץ לה כבר 6 תהליכים של Outlook במחשב, והיא ממשיכה להתעקש). דברים זזים מאוד לאט ויש אפס יעילות במערכת, כך שהמדינה ממשיכה לשרוף כספים על אי-יעילות (לידיעת הקורא יאיר לפיד שתוהה איפה הכסף, זה רק אחד המקומות שבו הוא נשרף). כיום אם אני רוצה לפנות לרשויות, (כמו במקרה שהיה לי לפני שנתיים שחוייבתי בקנס ענק לעיריית תל אביב על מים כאילו היו לי בבית 2 בריכות שחייה אולימפיות) אני חייב לשלוח פקס והמשרד המקבל מחוייב לענות לי תוך 30 יום. מדוע כל כך הרבה זמן? הרי אם אבוא למשרד, הטיפול יקח דקות ספורות.

אם במשרד האוצר יכניסו מערכת כזו, אז ניתן יהיה לפטר יותר ממחצית מאותה פקידות עצלנית וחסרת יעילות – לטובת שרות מהיר יותר וטוב יותר למי שמממן בסופו של דבר את אותן משכורות, וכך יהיה אפשרי גם לממן קבלת עובדי קבלן מקצועיים ומתאימים להיות עובדי מדינה מבלי שמשרד האוצר יחרוג בצורה רצינית מהתקציב.

מישהו שם למעלה חשב על זה אולי?