רכבת ישראל, הוועד, בית המשפט, ו-30 אלף שקל קנס

אני רוצה להתחיל בסיפור קטן על נאיביות: כחודש לאחר שהקמתי את העסק למכירת שרתי VPS יצר איתי קשר אדם אחד. נקרא לו רוני. רוני רצה להיפגש. נפגשנו. הוא סיפר לי שהוא רוצה לשכור כמה שרתי VPS גדולים, רוחב פס רציני ועוד מספר דברים. הסכום החודשי שרוני היה צריך לשלם היה יפה מאוד: 5 ספרות ורוני עוד רצה לשלם מראש. אני כבר התחלתי לדמיין איך אני יוצר קשר מחדש עם המשווק של HP שאני עובד איתו כדי לרכוש עוד מספר שרתים וזה כשיש לעסק כולה חודש!

רוני ביקש שאוציא לו כמה שיותר מהר חשבונית, הוא רוצה לשלם ולהתחיל להריץ את הדברים. תוך דקות ספורות הנפקתי לו חשבונית וציפיתי שרוני ישלם ונתחיל להקים את כל מה שהוא ביקש. חלף יום, חלפו יומיים, שבוע ורוני לא משלם. התחלתי לדאוג: מדובר בחשבונית מאוד גדולה ותוך מספר ימים אצטרך לשלם עליה מע”מ ומס הכנסה בסכום ממש לא קטן בשעה שלא קיבלתי שקל אחד! בסופו של דבר הצלחתי לתפוס את אחד השותפים של רוני והוא הסביר לי שהבחור השתמש בחשבונית כמנוף למו”מ עם הספק שהוא רצה לעזוב. אותו ספק מתחרה הוריד 100 שקל מהמחיר ורוני נשאר, רק שרוני לא טרח להודיע לי. כמובן שהייתי צריך לעבור את כל הסיפור של חשבונית זיכוי וכו’, ולא הרווחתי את העיסקה הזו, אבל זה היה עבורי שיעור חשוב ב-לא להיות נאיבי.

בסופו של דבר יצאתי בזול.

מנהיגי המחאה החברתית לעומת זאת למדו אתמול שיעור ב-לא להיות נאיבי אבל שיעור יקר מאוד. עלות השיעור: 30 אלף שקל!

מסתבר שאותם מנהיגי מחאה יקרים, מאוד חשוב להם להגן על ועד עובדי הרכבת, אותו ועד מיליטנטי שמנהיגתו מצפצפת על בית דין לעבודה (היא חטפה 10,000 שקל קנס על ההתנהגות הזו). למנהיגים היקרים מאוד חשוב שהרכבת לא תופרט, שמשרד התחבורה יבטל את החוזה עם יצרנית הקרונות בומברדיה והעיקר שעובדי הרכבת יקבלו תנאים נוספים ו”יתחזקו את הקרונות” (למרות שהרקורד שלהם בתחזוקת קרונות עד היום אינו משהו ששווה להתגאות בו).

אז מה עושים אותם מנהיגי המחאה? מגישים ערר לבג”צ שיורה למשרד התחבורה לבטל את החוזה ומבקשים מכב’ ביה”מ לכפות על משרד התחבורה להסכים לתנאי הוועד.

כדי לקצר את הסיפור, אביא את הדברים כפי שנכתבו היום ב”ישראל היום”:

בג"ץ דחה אתמול על הסף את העתירה שהגישו ראשי המחאה החברתית, ובהם ‍דפני ‍ליף, שביקשו לעצור את הפרטת הרכבת. הדחייה הייתה כי "העותרים ידעו על אפשרות קיומו של מיקור חוץ עוד מסוף 2009 אך בחרו להשמיע את קולם רק עתה". בצעד חריג הטילו השופטים (ניל הנדל, סלים ג'ובראן ונעם סולברג) על העותרים הוצאות משפט בסך 30 אלף ש'. העותרים דרשו כי בג"ץ יורה לבטל את ההסכם עם יצרנית הקרונות הקנדית בומברדייה, לתחזוקת יותר מ-130 קרונות חדשים. זאת, בטענה שהסכם התחזוקה אינו אלא דרך להביא להפרטת הרכבת

כלומר מנהיגי המחאה החברתית לא עשו שיעורי בית, לא בדקו את הדברים לעומק. העניין קיים מ-2009 והוועד פשוט נקט סחבת ולא רצה להגיע לשום הסכם, אבל מישהו לא סיפר את זה למנהיגים היקרים. השופטים התעצבנו ונקטו צעד חריג של הטלת קנס משמעותי על אותם מנהיגים.

עכשיו אולי אותם מנהיגי מחאה יתחילו להבין עם מי יש להם עסק: עם ועד שקיבל במסגרת המו”מ תנאים מפליגים: תוספות שכר, הבטחת קליטה של קופאיות ועוד דברים, אבל הוועד החליט שלא מתאים לו ולשר התחבורה פשוט נמאס, אז הוא משתמש בסמכות שלו לקבוע מי יתחזק את הקרונות ואם הוועד ימשיך לעשות שטויות, זה יגמר בעוד סיבוב בבית דין לעבודה.

אישית, לא הייתי רוצה לראות עוד טייקון קונה את הרכבת בגרושים והולך לפי שורת רווח והפסד פר רבעון, עם פיטורים המוניים רק כי לא הגיעו לאיזה יעד של רווחים מהאולימפוס, אבל מצד שני, שאני רואה את ההתנהגות הנלוזה של הוועד שפשוט שם פס על כל דבר, אני מתחיל לתהות .. אולי הפרטה בכל זאת תעזור כאן.

היום היתה עוד הפגנה נגד הפרטת הרכבת בהשתתפות כמה עשרות מפגינים, וכשאני רואה את זה אני חושש שאותם מפגינים אינם מודעים לכך שהם משמשמים כפיון בארסנל של אותו ועד הרכבת מבלי לדעת את כל הפרטים של המו”מ, ומבלי לדעת איזה טריקים הוועד ממציא כדי לתחמן את כולם. אחרי הכל, כפי שהשופטים טענו: העניין התחיל מ-2009, איפה בדיוק היה הוועד? מדוע לא נשמע קולם אז?

יוצאים משביתה, ונכנסים לשביתה

רק הבוקר התבשרנו שהשביתה הגדולה הסתיימה לה. שר האוצר ויו"ר ההסתדרות הדגישו במסיבת העיתונאים את היתרונות שכל אחד השיג, לחצו ידיים, חתמו, והכל נראה מאחורינו, אבל במדינת ישראל דברים זזים מהר (לפעמים, ובמובן הרע של המילה), וכבר אנו מתבשרים כי הוועד החזק של רכבת ישראל מאיים לשבות.

ועל מה הפעם? הפעם יצא קיצפם על כך שמי שיתחזק את הקרונות הם לא העובדים של הרכבת, אלא עובדי יצרן הרכבת, בומברדיה, כלומר העובדים שיעשו את העבודה בארץ, יהיו עובדים ישראליים שיועסקו ישירות ע"י חברת בומברדיה ולא עובדי קבלן.

אני לא יודע לגביכם, אבל מבחינתי לעסק שלי יש כמה וכמה שרתים ואם אחד מהם יתקלקל, אני מעדיף לתת לטכנאי מוסמך של היצרן לתקן לי את השרת במקום לתת לאיזה "כלבויניק" שהרכיב מחשבים בחנות מחשבים שכונתית – לתקן לי את השרת. אני מאמין שיצרן ישקיע בטכנאים שלו הרבה יותר מאשר בעל חנות שכונתית שישקיע בטכנאי שלו, וכך אני מאמין שגם חברת בומברדיה תשקיע הרבה יותר בעובדים בהכשרה מאשר ההכשרה שתינתן (אולי) לעובדי הרכבת, מה גם שלחברות בינלאומיות יש סטנדרטים קצת יותר מחמירים מהסטנדרטים (אם קיימים) של רכבת ישראל.

אבל מתברר שהשביתה לא מגיעה בגלל הכשרה כזו או אחרת, אלא בגלל מינוי מנהל לאחת מתחנות הרכבת. אחד הנהגים ציין בפירוש כי לא מינו מקורב ליו"ר הקרבית של הועד (גילה אדרעי) ומכיוון שלא מינו – פוף, שביתה, רק שאי אפשר לעשות כך שביתה על מינוי, אז מוסיפים את עניין תחזוקת הקרונות.

אם יש משהו שעדיין הוועד אינו מצליח להבין (והיו"ר עצמה גם לא) זה שלציבור יותר ויותר נמאס מהוועד הלוחמני של הרכבת שמשבית אותה שוב ושוב, שהרכבת מתנהגת כמו חגיגת בזבוזים עם איחורים משוועים ועם תקלות אין ספור. יש כמובן את התיאוריה שמשרד האוצר "מייבש תקציבים" לרכבת. אינני יודע אם התיאוריה נכונה או לא, אולם גם בלי תיאוריה זו, הוועד מצליח כל כך לעצבן את הציבור, שאם מחר משרד האוצר יחליט להפריט את הרכבת ויהי מה – הציבור ימחא כף למשרד האוצר. מי יודע, אולי חברה צרפתית או סינית או אנגלית כלשהי תיקח שליטה על הרכבת ותביא קצת ממה שקורה באירופה – פה לארץ.

עד אז אנחנו נמשיך לסבול את השגעונות של אותו ועד, נמשיך לסבול עם רכבות וקרונות שלא מתוחזקים כראוי ומתאימים ללפני 20 שנה (מדוע אין יותר מ-2 שקעי חשמל בכל קרון? הרי לא מדובר כאן בהפעלת מכונת כביסה או מקרר ע"י הנוסעים!), עד שמישהו שם למעלה יתעורר.

רכבת ישראל – והפאקים של העובדים

trainהבוקר החלו “שיבושים” בהפעלת הרכבות וזאת מטעם עובדי הרכבת והוועד החזק שלהם, וכרגיל כשיש שיבושים מטעם הוועד, הכל מתפקשש: הרכבת נוסעת לאט מאוד, “מפספסת” בכוונה תחנות, עוצרת באמצע, “חונקת” נוסעים עד למצב שהם פשוט יורדים באמצע הדרך והולכים על המסילה ו… מישהי בהריון מתעלפת ברכבת.

ממש אסון יחצנ”י לתפארת.

אינני יודע מי האחראי על היחצנ”ות של אותו ועד, אבל מי שזה יהיה, הוא מצליח ליצור את הרושם הכי שלילי לאותו וועד. התיעוב כרגע לעובדי הרכבת ואותו וועד, במיוחד לאחר אותם שיבושים שבוצעו היום – ענק! לא עזרו שום פלאיירים שהוגשו לנוסעים ואיש כמעט לא מזדהה עם אותו מאבק.

ב-YNET פורסם מאמר המציין מי אומר אמת ומי משקר. עיון במאמר מראה כמה דברים:

  1. העובדים מתלוננים כי משרד האוצר לא מעביר תקציבים לרכישת חלקי חילוף חדשים ולכן השיפוצים נעשים עם חלקי חילוף ישנים, וזה נעשה כבר זמן רב. אני שואל שאלה פשוטה: אם העניין הוא כזה קריטי, איך זה שלא ראינו עד היום מודעת ענק באחד העיתונים שפשוט זורקת את המספרים בפרצופיהם של קוראי העיתונים על כך שמשרד האוצר לא מאשר תקציבים? למה רק עכשיו זה מופיע? הרי אם זה היה מופיע באחד ממוספי השבת, למחרת זה היה מופיע בתקשורת ובישיבות הממשלה.
  2. האוצר לא מחפש להפריט את כל רכבת ישראל. הוא בהחלט רוצה להפריט את תחזוקת הקרונות ושזה יהיה באחריות היצרן. הסיבה לכך פשוטה: היצרן לא עומד בחוזה התחזוקה ובזמנים? לוקחים ממנו ערבות בחתימת החוזה ומחלטים סכומים כ”עונש” בהתאם לאיחור, מה שאומר שליצרן ולעובדיו יהיה כל המוטביציה שבעולם לסיים את העבודה בזמן או אפילו לפני כן. נשווה את זה למצב היום שמכעט שום דבר לא זז והפאקים/השבתות נראים על ימין ועל שמאל – ונבין מדוע משרד האוצר מאוד נלהב להפריט את התחזוקה, ובממשלה הנוכחית הוא יקבל את כל הגב לכך.
  3. הוועד מנסה לעשות טריקים: מפחיד את הציבור שהמחיר יעלה ב-30% בגלל שזה יעבור לחברה פרטית וזה לדעתי שטויות במיץ: קודם כל שמשרד האוצר והנהלת הרכבת מוציאים את המכרז ולפי זה רואים מה המחיר הכי מתאים. מכיוון שבמכרז כזה היצרן גם נותן את התחזוקה וגם מוכר קרונות לישראל, ליצרן יש את כל הסיבות שבעולם דווקא להוריד את המחיר ממה שעולה לתחזק כיום. יש עוד כמה טיעונים מגוכחים של הוועד ואפשר לקרוא אותם במאמר

מצב הרכבת בישראל מאוד מביש, אפילו בהשוואה לשכנותנו. תמיד כמובן אפשר להאשים את משרד האוצר בסחבת ובירוקרטיה שמאיטים את קצב התפתחות הרכבת, אבל הוועד אשם לא פחות בהתפתחות הדברים. מדוע הרכבת לא מציעה דברים כמו:

  • חיבור WIFI בתשלום סימלי. ריבונו של עולם, כמה זה מסובך להתקין ראוטר בגג הקרון? ממזמן היה אפשרי להוציא מכרז קטן לאספקה והתקנה של נתבים ועוד מכרז בין ספקיות האינטרנט והסלולר לחיבור לאינטרנט. אנשים מבזבזים שעה ומעלה בממוצע לנסיעה ברכבת, ואם המחיר היה 5 שקלים פר נסיעה להתחברות לאינטרנט, היו לא מעט משתמשים בשרות זה.
  • נקודות חשמל: יפה שיש בקרונות 2 נקודות חשמל 220V (בהתחלה ובסוף הקרון), אבל מדוע לא להוסיף נקודות? אחרי הכל, אנשים יחברו לשם לאפטופים שהם בעצמם לא צרכני חשמל כבדים. לא מחברים לשם מכונות כביסה!
  • מחירי מזון: לידיעת הנהלת הרכבת – במופעים בפארק הירקון ובחופים המחיר זול יותר מאשר מחירי המזון והשתיה בעגלה המסכנה שמוכרת בזמן הנסיעה. הגיע הזמן להוריד מחיר ואולי לחשוב על החזרת קרון המזנון לנסיעות ארוכות (מעל שעתיים). בניגוד לעבר, רבים דווקא אוהבים את רעיון המזנון שאפשר לקנות משהו (במחיר נורמלי?) ולשבת עם חבר על כוס קפה במזנון ולשתות בזמן הנסיעה.

אלו דברים שהנהלת הרכבת יכולה להוסיף היום, אבל בינתיים לא נעשה מאומה בנידון. פלא שאנשים רבים מסתכלים על רכבת ישראל כעגלת ישראל?

לסיכום: אני ממליץ לוועד הרכבת ולעובדי הרכבת שלא להתנהג כמו הוועד הכוחני של רשות השידור, שבעידן טרום ערוץ 2 וערוצים נוספים השביתו את הטלויזיה על ימין ועל שמאל (והטלויזיה הירדנית בתגובה קיבלה 90% רייטינג מהקהל הישראלי) וכשיצא ערוץ 2 לאוויר, עם ישראל עבר בהמוניו לאותו ערוץ (גם כשהיו תוכניות זבל) והשאיר את ערוץ 1 עם רייטינג חד ספרתי. אם היום שואלים את האזרח הישראלי מה לעשות עם ערוץ 1, סביר להניח שהתשובה תהיה לסגור את הערוץ בכלל. עם ההתנהגות הנוכחית והכוחנית של הוועד ועובדי הרכבת, הממשלה תקבל גב חזק מאוד מהעם להפריט ולפטר את העובדים הלא יעילים – ואתמול.