ארכיון תגיות: רד-האט

על כספומטים, XP, וסיום חיי מערכת הפעלה

פורסם בתאריך על ידי

לאחרונה מפורסמים באינטרנט כל מיני מאמרים המפחידים את הציבור (והבנקים?) על כך שמכיוון שכספומטים רבים מריצים את Windows XP כמערכת הפעלה שלהם, ומכיוון שמיקרוסופט הפסיקו את התמיכה, אז הכספומטים יהיו חשופים לפריצות חדשות ויהיה תוהו ובוהו.

אמנם אינני עובד של בנק כלשהו, אך הח"מ מכיר מספיק מערכות כספומטים ומערכות אחרות וחדשות אלו הם לא יותר מטעות מפגרת של מי שכותב מאמרים כאלו.

מערכת ההפעלה שבכספומטים היא גירסה מיוחדת של XP שנקראת XP Embedded. בניגוד ל-XP רגיל, חלקים רבים ממערכת XP סטנדרטית פשוט לא מותקנים בכספומטרים. XP Embedded נותנת לאינטגרטור מאות אפשרויות להתקין רק חלקים קטנים מאוד מכל ה-XP, כך שפריצה שתעבוד על מכונת XP, יש סיכוי לא רע שהיא כלל לא תעבוד על XP Embedded כי אותם חלקים שהפריצה עובדת עליהם כלל לא מותקנים במערכת. ברוב כספומטים לדוגמא לא מותקן דפדפן או כל חלק אחר שמרנדר דף HTML ועוד חלקים רבים שקיימים ב-XP לא נמצאים שם.

מעבר לכך, מיקרוסופט מכרה את XP Embedded עם חוזה תמיכה ארוך מאוד. כמה ארוך? מערכת XP Embedded נתמכת עד 12/1/2016, כלומר יש כמעט שנתיים נוספות עד שהבנקים יצטרכו להחליף מערכות כספומטים. אגב, עם XP Embedded אין יותר את יום שלישי כיום שחרור טלאים. שם – אם יש טלאי אבטחה, הוא נשלח באותו יום. אך הוא כמובן מוטמע מתי שחברת התמיכה בכספומטים מחליטה. 

אז אפשר להרגיע עם כל הפאניקה. לבנקים יש עדיפות מאוד גבוהה בשמירה על מערכות כספומטים. אחרי הכל, זה המקור הכי קרוב לגנבים לגנוב שטרות. 

אגב, אחת השמועות מחברה ידועה מעובדי רד-האט היא שישנם כמה בנקים שמתעניינים דווקא בלהסב מערכות כספומטים מבוססות לינוקס כל עוד רד-האט תתן תמיכה מאוד ארוכה למערכת הפעלה. סביר להניח שאם זה יגיע לשלב חתימת חוזים, זה יפורסם. אני בספק גדול אם בנקים פה יכניסו כספומטים מבוססי לינוקס (אם כי כיום כמעט כל הבנקים מריצים או עוברים להריץ Linux כמערכת מרכזית ב-Back End או לינוקס כ-VM על מערכות zOS (מיינפריים).

רשמים מכנס רד-האט/מטריקס

פורסם בתאריך על ידי

השבוע הייתי (לאחר זמן רב) בכנס שערכו חברת מטריקס בשיתוף רד-האט (הסניף הישראלי), ורציתי לשתף את התרשמותי לגבי מה שנאמר ועל הכנס ככלל. 

אתחיל מהחלק הטוב ואמשיך עד לזוועה…

בחלק הטוב, אני חייב לציין את כמות האנשים ובמיוחד מהיכן שהם הגיעו. מיקרוסופט, עם כל ההשקעה שלהם בבתי מלון וארוחות ע"מ לארח מנהלים – צריכים בהחלט לדאוג. כל חברה ידועה וכל גוף ציבורי שאני יכול להעלות על הדעת – ביקרו בכנס, מה שמראה שרד-האט בהחלט תופסים מקום של כבוד בשוק הישראלי והמצב השתנה לגמרי מהמצב שהיה אך לפני שנים מועטות. שאפו למטריקס ורד-האט.

זהו, זה הדבר הטוב. מכאן.. זה מתדרדר…

ראשית, אתחיל עם עניין שישמע פעוט, אבל לי ולאחרים הוא מאוד צרם וזה העניין שחברת מטריקס החליטה "לנכס" לעצמה קרדיטים כאילו הם הם היחידים (או העיקריים) שמטמיעים קוד פתוח. צר לי, אבל חברות כמו Linnovate וחברות רבות אחרות, כמו פרילאנסרים רבים (כולל הח"מ) מטמיעים ומשפרים מוצרים ופרוייקטים בקוד פתוח על לינוקס וגם על מערכות Windows. נכון שלמטריקס יש "קבוצה", אבל עם כל הכבוד, מתחרים רבים עברו כבר את כמות ההטמעות שמטריקס ביצעה בעבר, אז בבקשה … Credit where it's due…
מכאן נעבור לרד-האט, שאולי מפלצת הספגטי יודעת מה הם עושים, אבל מה שהם עושים נכנס אצלי לקטגוריית "אללה יוסטור".

  • רד האט משום מה עדיין דוחפת את מוצר ה-RHEV שלה בגירסה 3 (אין לי מושג אם תצא גירסה 4), והמוצר הזה הוא מוצר גרוע ואני אומר את זה כפרילאנסר שנותן שרותי הטמעה ותמיכה בוירטואליזציה בתשלום!. שלא תבינו אותי לא נכון, ה"מנוע" של הוירטואליזציה (KVM) הוא פנטסטי, נותן ביצועים מעולים בכל מה שקשור לוירטואליזציה עצמה, אבל כל המסביב הוא פשוט על הפנים. עדיין אין דרייברים שנותנים ביצועים רציניים למערכות Guest כמו Windows בצורה שתתמוך בדברים כמו AERO, שלא לדבר על דרייבים למערכות Linux Guest עם Xorg (גם שם הביצועים על הפנים מבחינה ויזואלית) והם ברמה של SVGA העתיק. ממשק הניהול של המערכות הוא פשוט תת רמה והאינטגרציה עם מערכות אחרות היא מה שנקרא Left to be desired. יש לרד-האט פתרונות שהם חלופיים לניהול כמו Ovirt ואם חשקה נפשך בלעשות סקריפטים להכל, יש כמובן את Libvirt, אבל אלו פתרונות שמתאימים לסטארט-אפים ולחברות שלינוקס אצלהם זה "בעצמות". זה לא פתרון ל-Corporate ומעלה, ואני כפרילאנסר שמושכר לייעוץ, מתקשה להמליץ על RHEV כפתרון מתחרה ל-ESXI או ל-Hyper-V. גרוע מכך, זה שלא יודעים מה קורה בהמשך הדרך, רד-האט לא אומרת כלום על כך, במקום זה היא מתרכזת ב…..
  • RDO – תכירו, זה פתרון הוירטואליזציה החדש של רד-האט. מה זה RDO? התשובה היא שזהו Open Stack שרד-האט ארזו, שינו, הוסיפו וכו'. ה-RDO הוא פתרון שעדיין בתהליך בניה, אבל זה Open Stack, ופתרון Open Stack שונה מהותית מכל פתרון וירטואליזציה שחברות מכירות. חברות מכירות ESXI או Hyper-V שהוא בעצם כמות X של שרתים, שמחוברים לאיזה Storage מרכזי ומתגים (פיזיים ווירטואליים) וזה פתרון ה"ענן" הפרטי שלהם. ב-Open Stack הדברים שונים לחלוטין ואתה לא יכול לזרוק איזה Netapp או EMC כפתרון אחסון, אתה צריך שרת אחסון, ועוד הרבה דברים שונים. פתרון Open Stack יכול להתאים למספר חברות בארץ, אבל לרוב החברות הוא לא יתאים וכך רד האט שוב מפספסת את השוק הישראלי.
  • Cloudforms: רד האט רכשו את ManageIQ והמוצר של החברה הנ"ל שינה את שמו ל-Cloudform. מה המוצר הזה עושה? מאפשר לך בעצם לנהל את מערכות הוירטואליזציה הקיימות שלך וגם את החלק שאתה שוכר מאמזון (ענן ציבורי). תוכל לקבוע משתמשים ומשאבים שיהיו פנויים למשתמשים, לקבוע מחירים וכו'. ה-Cloudform במקביל גם עובר פיתוח כדי שיוכל לנהל גם מערכות מבוססות Open Stack. עד פה הכל טוב ויפה, אבל שוב – גם למיקרוסופט (וחברות צד ג' שכותבות אפליקציות לנהל מערכות Hyper-V ו-VMWare) וגם ל-VMWare יש מוצרים שיודעים לעשות את הדברים האלו כולל להתחבר למוצר מתחרה ולנהל אותו. מדוע שאנשים יקחו את הפתרון של רד-האט? שאלה מצוינת. 
  • RHEL-7: מישהו ממטריקס (צר לי, ברח לי שמו) הציג מצגת על RHEL-7. לתומי חשבתי שהנה אני הולך לראות ולשמוע פרטים חדשים על גירסת ה-RHEL המתקרבת, דברים שעדיין לא שמעתי בעבר בצורה רשמית. לצערי המציג כנראה פחות מעודכן ממני. כך לדוגמא הוא הראה את מערכת GNOME-3 ש"תהיה הסביבה הגרפית החדשה" ב-RHEL-7. טעות. מה שיהיה ב-RHEL-7 זה מצב CLASSIC של GNOME כי אנשים פשוט לא אוהבים את GNOME-3 (הממ… מעניין מדוע, האם יכול להיות שהטעות הדבילית של איסור הדבקת אייקונים לדסקטופ השפיע במשהו?). הנציג הסביר בקצרה על כך ש-RHEL-7 יהיה קל יותר לקישור ל-Active Directory וכו' עם realmd (אתם יכולים להשתמש בו כבר כיום), אבל את הדברים הממש חדשים והמרכזיים של RHEL-7 הוא כלל לא הציג (חוץ משקף עם המון שמות שלא אומר כלום לאנשים). נכון, היה לו זמן קצר להציג, אבל במקום להציג מה שהוא הציג, היה הרבה יותר חכם (לדעתי) להתרכז במה ש-RHEL-7 מציעה כמערכת הפעלה לשרתים, לוירטואליזציות וכו' ושם יש המון דברים חדשים (ומכיוון שמטריקס/רד-האט לא הציגו, הח"מ יכתוב בשבוע שבועיים הקרובים פוסט מה באמת הולך להיות שם. רד-האט, רוצים לשכור את שרותיי? 🙂 ).

בשורה התחתונה, לעניות דעתי, רד-האט צריכים להתנתק ממטריקס ולחדד בדחיפות את הפוקוס שלהם. לשבת עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים ולראות מה הם צריכים. הנה רמז: Open Stack זה טוב בשבילי פה בבית כי אני נותן שרות בחוץ כפרילאנסר, וזה רע לחברות כי הוא לא מתאים להם בכלל ו-RHEV פשוט מוצר רחוק מאוד מבחינת קלות שימוש בהשוואה למתחרים. Cloudforms יכול להיות מוצר מעניין אם ישכרו מהנדס UX חדש שיעצב GUI יותר קליל לעבודה ולא משהו שמפחיד לקוחות. בישראל עדיף רד-האט עצמאית שעובדת מול מפתחים ופרילאנסרים וחברות הטמעה ולא מול חברה אחת שעושה טובה לאנושות וגם מוכרת רשיונות רד-האט ויש לה איזו "קבוצה" שמטמיעה פה ושם פתרונות לינוקס. יש פה סניף פיתוח של רד-האט, כולם מדברים עברית, ורד-האט יכולה לשכור כמה אנשי שיווק ולפתוח סניף שיווק רציני בדיוק כמו שמיקרוסופט, VMWare ואחרות עושות במקום "להיתלות" בחברות אחרות שגם מוכרות מוצרים מתחרים.

נקווה שדברים ישתנו…

רד-האט, תתאפסו על עצמכם?

פורסם בתאריך על ידי

כבעל עסק הוירטואליזציה (“חץ ביז”) אני (והשותפים העסקיים, כן, יש שותפים) מנסים להוביל את העסק קדימה בכל הקשור לוירטואליזציה (וזאת בניגוד למתחרים רבים שהחליטו להתקין ESXI חינמי וזהו) ואישית אני מנסה למצוא כיצד אפשר להתקדם. הפתרון של VMWare הוא טוב ונחמד, אבל המחיר שלו כבר לא כל כך זול.

את Xen פסלתי בגלל בעיות Scheduling ועד שהם יתאפסו על עצמם, נחפש פתרון וירטואליזציה אחרת, ואותו מצאתי, הלו הוא ה-KVM של רד האט. מבחינת ביצועים – הוא ראש בראש מול VMWare, וזה בסופו של דבר לינוקס על כל המשתמע מכך.

כבר שוחחתי עם מומחים לנושא וכבר התחלתי להתארגן לנושא מבחינת שרתים, ספרות (עקב האכילס של רד-האט, הספרות של KVM לעומת המגוון הענק של ספרות שיש על VMWare או Xen או אפילו Hyper-V!) וכו’. כבר חשבתי להתחיל במו”מ לרכישת רשיונות ל-RHEV החדש ואולי להרים איזה שרת או 2 פיזיים לשם טסטים עם oVirt, שנראה על מה מדובר..

ואז רד האט החליטה לשנות כיוון. במקום להמשיך עם ה-RHEV ועם כל הטרראם של oVirt, הם החליטו לשנות את המוצרים שלהם לכיוון של Open Stack. מי שלא מכיר – Open Stack הוא פתרון מבוסס קוד פתוח שמשתמש ברכיבים שונים כדי לתת פתרון Cloud. בארגון Open Stack חברים כל המי ומי, בין אם זה Dell,HP, VMWare, דרים-הוסט, NASA וכו’ אפשר לראות את הרשימה כאן.

באופן עקרוני, Open Stak מורכב מחלקים שונים, ולא מדובר בפתרון שאתה מוריד, מריץ סקריפט קצר ותוך חצי שעה יש לך מערכת מוכנה. זה פתרון שמצריך מחשבה, תכנון, כמה מפתחים, תקציב ניכר וכו’. חברות כמו Nebula ואחרות מוכרות פתרון Open Stack מוכן, עם מחיר תואם (יש גם גירסת קהילה שהיא הגירסה הישנה יותר במקרה של Nebula).

זוכרים את רד-האט עם RHEV? אז זהו, הם החליטו ש”גם אני איתם”. בהתחלה זו היתה הצטרפות להנהלה, אבל משם הדרך היתה קצרה ורד-האט החליטו לשנות כיוון לחלוטין, גם להם יהיה Open Stack רשמי משלהם (כיום הגירסה הרשמית שאפשר להוריד ללינוקס רצה על פדורה הרשמית האחרונה). קוראים לזה Red Hat Open Stack וגם אתם יכולים להוריד את גירסת ההתנסות בחינם. אתם רוצים להריץ את גירסת החינם הזו? תלוי איזו הפצה יש לכם. CentOS? חה! שכח מזה! זה ירוץ רק על RHEL, כלומר תוציא איזה 900 דולר על הפצת לינוקס בשביל .. טסטים.

זכותם המלאה של רד-האט לשנות כיוון ולהוציא מוצר אחר שמבטל את המוצר הנוכחי שלהם, אבל הם צריכים להתנהג באחריות. חברות צריכות לדעת על מה מדובר ומראש. אם אתם הולכים לאמץ טכנולוגיה XYZ צריך שתהיה מפת דרכים, תהליך מיגרציה מפתרון אחד לפתרון אחר, וצריך גם לשוחח עם הקהילה, לראות לאן הרוח נושבת! כרגע יש כל מיני גרסאות של Open Stack שנמכרות ע”י חברות שונות, ויש מוצרים (כמו Crawbar של Dell) שרצים על גירסה אחת ולא רצים על גירסה אחרת או על גרסאות שיצרנים אחרים שמשתמשים ב-Open Stack מוכרים, בקיצור יש בלאגן לא קטן.

בנוסף, הפתרון עם Open Stack הוא פתרון שמתאים ל-Corporate אבל לא ממש מתאים לפתרונות כמו שהעסק שלי או כל עסק Hosting אחר יכול להציע. המפרט של Open Stack מדבר על אחסון (בדומה ל-S3) שירוץ על Storage. רילי? כי אף ספק שאני מכיר לא רכש ולא ירכוש Storage מ-NetApp, EMC וכו’. כולם מדברים על Storage שמבוסס ברפרוף על משהו כמו GFS2 + עוד כמה חלקים, אבל Open Stack לא נותן שום פתרון קונקרטי שאני יכול לדחוף אותו על שרתים עם המון דיסקים (ואם יש פתרון כזה במסגרת Open Stack, אשמח אם תאירו את עיניי).

וכאן מתחילה הבעיה: באיזה כיוון ללכת? ועם מה? מה הפתרון של רד-האט יותר טוב מהפתרון של Nebulla או SuSE/Novell? איפה הפתרון של רד-האט מתאים יותר לשוק ה-Hosting? לדרוש מבחינת מפרט שספק VPS יקנה 20 שרתים ואיזה 100 דיסקים, סוויצ’ים וכו’ זה נחמד – אבל אני לא רואה שום מסמך מ-רד-האט איך השקעה כזו עם פתרון הוירטואליזציה שלהם מחזיר את הכסף ונותן משהו מועיל ששווה.

בקיצור, כעסק אני נשאר עם הלשון בחוץ. טכנית אין בעיה לקחת את KVM ולחבר אותו לשורה של פתרונות אחרים, רק שזהו פתרון לא הכי מומלץ כי הוא פתרון די יחודי. תמיד עדיף משהו שרבים משתמשים בו (יותר יציב, פחות באגים וכו’), ורד-האט שוב נתפסת עם התנהגות ילדותית, הם שוכחים שהם הפצת הלינוקס הכי גדולה לעסקים, מה שמחייב אותם בהתנהגות קצת יותר רצינית וקצת יותר אחראית.

רד-האט מציגים: איך לפספס את השוק בגדול

פורסם בתאריך על ידי

לפני מס' ימים כתבתי כאן פוסט על כך שישנן לא מעט חברות שמשווקות מוצרים שלהן, אבל הדרך שהן משווקות, הקידום שהן נותנות – גרוע מאוד.

בימים האחרונים יצא לי לשחק מעט עם KVM. לא המתג/שיטת חיבור שרתים אלא התוכנה של רד-האט (שרכשה את קומרנט, החבר'ה שלקחו את QEMU שכתב פאבריס בלארד ואחרים וקומרנט הוסיפו לו דברים. אגב, מישהו מרד-האט/קומרנט חשב פעם לתת איזו מתנה נחמדה לפאבריס בלארד? הבנאדם כתב משהו מהפכני ולא ראה מזה אירו שחוק אחד!).

אחרי שהקמתי כאן בבית "מעבדה" קטנה וניסיתי את מה שרד-האט הוציאו, וניסיתי גם את הגרסאות קוד פתוח (KVM, libvirt, virt-manager וכו') וחשבתי על הדברים, המסקנה שלי היתה פשוטה:

אוי אברוך…

ראשית, אני רוצה להיות ברור: מבחינת ביצועים זה עוקף מתחרים כמו מיקרוסופט ו-Citrix/Xen! תסתכלו בתוצאות כאן לדוגמא, ותוכלו לראות שהתחרות היא בין VMWare ל-KVM שנמצא ב-RHEL גרסאות 6.0 ו-6.1. מרשים? לדעתי, בהחלט.

הבעיות מתחילות בשיווק, הצגת ופרסום המוצר ועוד כמה נקודות:

  • אם נסתכל לדוגמא בדפים של Linux-KVM (האתר לגירסת KVM קוד פתוח), נראה המון לינקים, אבל עיון בלינקים מגלה שתוכן רב כבר לא רלוונטי, חלק כתוב באופן חובבני, ובשום מקום אין תיעוד מסודר מ-א' ועד ת' כיצד לעבוד עם KVM וכיצד לעבוד עם היכולות שלו.
  • כשמסתכלים על תיעוד בחלקים אחרים (כמו libvirt) הוא חלקי מאוד, ישן וחסרים חלקים רבים. איך בדיוק עובדים עם זה?
  • דואליות: יש Virt-manager, ויש את OVirt. פרוייקט OVirt אמור להיות הגירסת קוד פתוח של RHEV, אך בשלב זה אין חבילות ממש. איך אתה בקימפול מ-GIT מבלי לדעת מי בא לפני מה? תהנה.
  • אין גירסא חינמית רשמית: אתה יכול להתקין Fedora ולשחק עם virt-manager. להגיע רחוק עם זה לא תגיע אלא אם תתחיל לשבור את הראש על המון פקודות ופרמטרים. מישהו ברד-האט חשב אולי להוציא ISO קל להתקנה כמו ש-Citrix עשו כך שאפשר בכמה דקות להתחיל להקים מכונות ולהתנסות? לא נראה לי. המתחרים לעומת זאת, בהחלט נותנים גרסאות חינמיות. גם מיקרוסופט וגם VMWare וגם Citrix.
  • יצוגיות באתר: דיאטה חזרה לאופנה? כך כנראה ברד-האט חושבים. כמות הנתונים באתר של רד-האט לגבי הצעת הוירטואליזציה שלהם מביכה בקטנותה. תנסו להשוות את זה מול מיקרוסופט לדוגמא. איך לכל הרוחות הלקוחות אמורים לקבל מידע?
  • שיווק: יש שיווק ברד-האט לגבי הוירטואליזציה? כי בקושי שומעים משם משהו. בארץ המצב יותר גרוע: מי שמשווק רשמית פה את זה (או אמור לשווק) זה מטריקס, בדיוק אותה חברה שמשווקת רשיונות ל-VMWare ול-Hyper-V. זה נחמד שהם משווקים, אבל להם אין שום יתרון ב"לדחוף" Hyper-V על פני פתרונות אחרים, כך יוצא שרק אם תדרוש מפורשות RHEV ותיפול על סוכן מכירות שמכיר את המוצר, תוכל לרכוש.
  • תמיכה: יש חיה כזו? אם כן, מי תומך? אני לא מכיר אפילו אחד שממש מכיר RHEV ויודע לתמוך.
  • תצוגה גרפית: רד-האט טוענים שבגירסה 3 הממשק משתמש "שופר". בי נשבעתי כי ניקיתי את משקפיי היטב והשינויים שראיתי היו מינוריים. הממשק עדיין סיוטי כשמשווים אותו מול הממשקים של המתחרים. אולי כדאי לפתר את איש ה-UX ולהביא מישהו שאמור להבין שמי שישתמש בזה הוא קודם כל בנאדם ולאו דווקא גאון?
  • התממשקות: לפחות לפי המצגת שהוצגה באתר Ovirt, השפה שאתה יכול להתממשק ל-RHEV זה .. פייטון. יופי רד-האט, מה עם שפות יותר פופולריות כמו Perl או PHP? אולי אפילו BASH לדברים קטנים?

ישנם מספיק כלים מבוססי קוד פתוח ש-רד-האט יכולים לשלב כדי לתת פתרונות קצת יותר קלים וטובים ללקוח, בין אם זה גרפים, כלים ליצירת אחסון (לעסקים שלא יכולים לאפשר לעצמם SAN לדוגמא) ועוד.

כרגע מבחינת המוצר ומבחינת מה שרד-האט מציעה, ההצעה שלה תתקשה להתחרות בהצעות מצד המתחרים לחברות גדולות, ורד-האט תתקשה "לגנוב" פלחי שוק מהמתחרים עם מה שיש להם כרגע ביד.

לעניות דעתי, רד-האט צריכים לחזור לשולחן השרטוטים ולתכנן מעטפת חדשה לחלוטין ועדיף מאפס, ולחשוב על כך שמי שינהל את המערכת הוא לא איש לינוקס ותיק, אלא אחד שאולי מנהל כמה שרתי לינוקס וכמה שרתי Windows, אבל הוא בפירוש לא איזה האקר ותיק שיכול לפתח בפייטון בעצימת עיניים.

סולאריס – הדעיכה?

פורסם בתאריך על ידי

הנה סיפור קטן: לפני בערך 15 שנה, באחת התערוכות שנערכו אז בנושאי מחשבים, יצא לי לפגוש נציגים של כל החברות היוניקס בארץ. סאן, SCO, סיליקון גרפיקס, HP-UX וכו'. פגשתי אותם במסגרת אחת ההפסקות שהיתה. ניגשתי, לחצתי ידיים, אמרתי שלום (אף אחד לא הכיר אותי), ואז זרקתי להם משפט "לינוקס יקבור את המערכות הפעלה שלכם".

אתם יכולים לנחש את הצחוק שבקע מגרונותיהם של המשתתפים ואת מבטי הבוז שהיו בעיניהם: הנה עוד אחד "חולה לינוקס" שקופץ מעל הפופיק. אחד האנשים שם, לאחר שנרגע מהצחוק, שאל אותי מדוע אני חושב כך. פירטתי:

  1. לינוקס לא "מוצנח" מלמעלה, הוא מגיע "מלמטה". הוא מגיע מאותו איש סיסטם ששמע עליו ורוצה להתקין אותו בשביל דברים פשוטים והחברה לא צריכה לשלם גרוש על כך.
  2. לינוקס יותר ויותר "מתחבב" על אנשים שמפתחים דברים, שלא אוהבים ש"כובלים" אותם מאחורי כל מיני API סגורים. אפליקציות רבות נכתבות מתוך רצון ויוזמה של המפתחים מבלי שאף אחד יאיים עליהם ובחופשיות מוחלטת.
  3. לינוקס שובר מודלים כלכליים: לא עוד תשלום פר מעבד, או תשלום על TCP/IP (למי שלא מכיר: זה היה נהוג במיוחד עם SCO Unix שהיה המתחרה הישיר ללינוקס. לא מאמינים? תסתכלו כאן)
  4. קצב ההתפתחות של לינוקס הרבה יותר מהיר מהחברות המסחריות, במיוחד בכל הקשור לדרייברים עבור חומרות ופלטפורמות.

בסופו של דבר, אף אחד לא התייחס למה שאמרתי (ומדוע שיתייחסו?). נחזור בחזרה ל-2010 ומה מערכות ההפעלה המתחרות כיום? Windows, לינוקס וסולאריס.

כיום אני מצהיר משהו אחר: גם סולאריס הולך ליפול. לא היום, לא מחר, לא עוד חודש ולא עוד שנה, אבל אני מאמין שסולאריס יחזיק פחות ופחות נתח שוק במהלך ה-2-4 שנים הקרובות ואני רוצה להסביר מדוע:

אני קודם כל רוצה להסביר את הדעה שלי על סולאריס כיום: זו מערכת הפעלה מעולה שנותנת פייט רציני הן מבחינה חומרה והן מבחינת מערכת הפעלה (במיוחד הליבה של סולאריס) בהשוואה ללינוקס על X64. המפתחים בסאן עשו עבודה מעולה בסולאריס 10 עם כל עניין ה-zones, או ה-SMF (שגומר סוף סוף עם כל ה-daemons שעולים ב-boot ויורדים), כמובן עם ה-ZFS ועוד שלל דברים שעוקפים כל לינוקס (כמעט, ל-SGI יש כמה דברים שעוקפים כמה דברים של סאן). הם פתחו את הקוד של הסולאריס (Open Solaris) כמו שסאן פתחה קוד של כמעט כל מוצר שלה, תוך הסתמכות על כך שהקוד יהיה פתוח וסאן תרוויח מחוזי שרות.

אבל כמו כל דבר בחיים, גם הבלתי נמנע קורה וסאן נרכשה ע"י אורקל, ולמי שלא יודע, אורקל הולכת בדיוק הפוך מ-סאן. אצל אורקל הכל מכירות כולל כל טריק אפשרי בשביל להרוויח עוד כמה אלפי דולרים מהלקוחות – כשר. דוגמא פשוטה: יודעים כמה עולה תוכנת דטהבייס של אורקל? זה לא כזה פשוט לחשב. זה תלוי כמה ליבות וכמה מעבדים יש לך. יותר ליבות? המחיר עולה ומי שרוצה לקבל את הכאב ראש של חישוב כזה מוזמן להציץ כאן.

לאחר שאורקל רכשה את סאן, היא עשתה כמה דברים: פיטרה אלפי עובדים (גם בחטיבת הפיתוח של סולאריס), ורק בהתחלת חודש זה פיטרה עוד כמה אלפים. בעבר היית יכול לרכוש שרתים מיצרנים כמו דל, HP, או IBM ולרכוש איתם חוזה שרות על סולאריס לשרתים שלך והקריאות היו עוברות (אם היצרן לא היה מצליח להתגבר על התקלות) לסאן. גם זה בוטל חד צדדית מהצד של אורקל, כך שאם אתה רוצה לרכוש שרת עם סולאריס היום, הכתובת היחידה היא: אורקל.

מכיוון שאורקל קיצצה חדות בכמות המפתחים של סולאריס, קצב הפיתוח של סולאריס יואט (ומי שמפנטז על כך שבגלל שסאן פתחו את הקוד אז קצב הפיתוח יואץ, מוזמן להציץ באתר של Open Solaris ולראות מתי הוא התעדכן לאחרונה) בשעה שאצל המתחרים קצב הפיתוח ישאר אותו דבר: אינטל, IBM, רד-האט, גוגל ואחרים שתורמים דברים לליבת הלינוקס ולספריות בלינוקס ממשיכים להוסיף דברים ולראייה ניתן לראות זאת בגרסאות ה-Fedora למיניהם. תכונות שהיו מובילות בעבר בסולאריס 10 ולא היו למתחרים כבר נמצאות אצל אחרים, הנה מס' דוגמאות:

  • לסולאריס יש Zones – ללינוקס יש Xen ו-KVM מובנים בליבה. הפעל והשתמש גם עם מערכות הפעלה אחרות כ"אורחים" (בניגוד ל-Zones שיכול להריץ רק סולאריס)
  • לסולאריס יש SMF, ללינוקס יש את upstart ובקרוב יהיה חלק משלים: systemd שהוא הרבה יותר דינמי ממה שסאן מציעים בסולאריס 10.
  • לסולאריס יש ZFS, ללינוקס (כמה אירוני: מי שהתחיל עם הפרוייקט ועדיין במפתחים שלו הוא בחור מ-אורקל) יש את btrfs. אמנם הוא עדיין רשמית לא מוכן עדיין לשימוש מלא בשרתי פרודקשן, אבל אני מאמין שדברים ישתנו בקרוב.
  • לסולאריס יש DTrace ולצערי אני צריך להזכיר שוב ושוב למפתחים ולמנהלי רשת שבלינוקס יש לך את SystemTap ולמעוניינים, הנה טבלת השוואה ביניהם.
  • יש עוד, אבל אני חושב שהנקודה מובנת..

ואז מגיעים לנקודה שרבים מהמנהלים מתעניינים בה: הכסף, וכאן מתחילות הבעיות..

  • סולאריס היתה פעם בחינם, זוכרים? היום כבר לא כל כך. בפעם הבאה שאתם מתקינים את סולאריס 10, תזכרו שאתם מתקינים פצצת זמן ל-90 יום ואחרי זה תשלפו ארנק כדי לרכוש חוזה שרות. למי שלא מאמין, שיציץ בלינק. כמובן ש-OpenSolaris נשאר חינמי אבל אז זה יהיה כמו להתקין Fedora על שרת.. לא רעיון הכי מוצלח.
  • מי שבונה על כך ש-OpenSolaris יכלול את כל הפוקנציות שיש בסולאריס הרשמית מוזמן להתעורר, אורקל בפירוש מצהירה כי חלק מהדברים שיהיו בסולאריס לא יהיו ב-OpenSolaris וההיפך.
  • נקודה שהזכרתי בקצרה מקודם: מעכשיו סולאריס דינה כ-דין OS X של אפל: מורשית לרוץ מבחינה חוקית אך ורק על שרתי SUN בלבד. לא HP, לא DELL, לא IBM ולא אחרים.
  • מחירי השרתים של אורקל יקרים בטירוף בהשוואה למתחרים, במיוחד עם מעבדי SPARC שלא תמיד מצדיקים את המחיר, בהתחשב באלטרנטיבות.

בהתחשב בכל הנקודות שציינתי, אני מאמין שאורקל יפסידו נתחי שוק לטובת המתחרים הן בגיזרת מכירות ברזלים והן מבחינת רשיונות ומערכות הפעלה. אצל המתחרים יש אלטרנטיבות: זה חוקי לחלוטין להתקין CentOS או כל גירסה אחרת של לינוקס בתחנות העבודה,שרתי Staging ולקנות RHEL אך ורק לשרתי פרודקשן (כדי שיהיה תמיכה רשמית, הנהלות רבות דורשות זאת) ובכך ניתן לחסוך כסף רב. מה סאן יכולה להציע במקרה כזה? לא הרבה, אתה תצטרך לרכוש ברזלים מאורקל, אבל האם שווה לרכוש את הברזלים אך ורק בשביל סולאריס? אינני בטוח.

לסיכום: עם כל ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות, בהם אינטל ו-AMD מוציאות מעבדים יותר מהירים, יותר חזקים ומרובי ליבות (AMD עם 12 ליבות לדוגמא), יתרונה של סאן הולך ונמחק. התניית רכישת חוזה תמיכה עבור הזכות להשתמש בסולאריס, כמו החיוב להתקין סולאריס אך ורק על ברזל של SUN לא יוסיף נקודות לאורקל לא בטווח הקצר ובוודאי שלא בטווח הארוך. כעת, משאורקל רכשה את סאן, המתחרים (בין אם יצרני החומר או יצרני מערכות ההפעלה) יסתערו במשנה מרץ על השוק עם הצעות מפתות להגירה מהפתרון של אורקל לפתרונות אחרים, הרבה יותר "פתוחים" עם מגוון אפשרויות יותר רחב, כך שבסופו של דבר נתח השוק של סאן/אורקל רק יצטמצם.

גוגל ניצחה, ההפצות הפסידו

פורסם בתאריך על ידי

בימים האחרונים פורסמו מאמרים (כמו זה) על העובדה שיותר ויותר אנשים מכירים את המושג “אנדרואיד”, את הטלפונים כמו DROID שמטורולה משווקת וטלפונים אחרים שמריצים את מערכת ההפעלה של גוגל. גוגל בהחלט יכולים לחייך: אם אנשים זוכרים את השם “אנדרואיד” ומבינים מה זה, יש סיכוי לא רע שהם גם ירכשו מכשיר טלפון סלולרי מבוסס אנדרואיד.

כשגוגל רכשה את אנדרואיד, היא רכשה טכנולוגיה מבוססת לינוקס המיועדת לטלפונים סלולריים. טלפון סלולרי הוא בעצם מערכת משובצת (Embedded) ובשוק הזה היו ויש הרבה מתחרים: מונטה ויסטה, OpenMoko, Maemo, וערימות של הפצות אחרות, בין אם הן מתאימות כמעט לכל מעבד שקיים על הפלאנטה (Debian), ובין אם הן למעבד וארכיטקטורה מסויימת (OpenWRT לדוגמא). נשאלת השאלה: איך גוגל הצליחה לדחוק את האחרות החוצה?

אם מישהו חושב שזה רק עניין של כסף, יש לי חדשות בשבילו: זה לא. אינטל חשבו להיכנס לשוק הזה עם Moblin בזמנו וירדו מהנושא. טרולטק גם ניסו עם Qtopia והצליחו להיכנס חלקית עם Open Moko, אבל אחוז השוק שלהם זעיר מאוד, גם אחרי שנוקיה בלעה אותם (לנוקיה לא ממש חסר כסף).

הבעיה נעוצה בעצם בחוסר פוקוס ותשומת לב של הפצות הלינוקס המרכזיות: רד-האט ונובל.

כשמדברים על רד-האט, צריך לזכור שזו חברה שבסופו של דבר עושה את הכסף שלה משרותי תמיכה ועדכונים בתשלום. הם מעסיקים מפתחים שמשפרים את הליבה של לינוקס, עוד מפתחים שמשתתפים בכל מיני פרוייקטים (GNOME, Xorg ועוד כמה פרוייקטים), אולם כמות המפתחים שיש ברד-האט היא יחסית מזערית ביחס לכל חברת פיתוח תוכנה. יש לרד-האט חטיבה למערכות משובצות, אבל מי כאן מהקוראים מכיר ושמע על GNUPro? לא הרבה אני מניח.

רד-האט לא השכילה לתפוס את השוק הסלולרי שהתחיל להתפתח לאחר שמיקרוסופט נכנסה עם חלונות CE יחד עם HP (ומאוחר יותר עם חברות אחרות). טכנית, ניתן היה להריץ גירסת לינוקס על IPAQ, אם לא היה אכפת לך שיצמחו לך כמה שערות לבנות על הראש, אם היתה לך הבנה בקימפול ופיתוח הליבה של לינוקס, ואם היה לך את הכח “להרביץ” לכל מיני ציודים שיתחילו לעבוד תחת לינוקס (כמו הדיגיטייזר, בלוטות’, שלא לדבר על תצרוכת חשמל. אחד הבעיות הכי ידועות היו שכשהיית לוחץ על כפתור הכיבוי ב-IPAQ, כל ההגדרות ששמרת היו .. נמחקות). לו רד האט היו משקיעים (לאחר ההנפקה שלהם לדוגמא) בגירסת הפצה מיוחדת עבור מכשירים כמו IPAQ והיו משוחחים עם יצרני חומרה, הם היו בהחלט מוצאים אוזן קשבת אצל אותם יצרנים. אחרי הכל, הפצה עם רשיונות “ידידותיים”, ומחיר תחרותי ליצרני חומרה יכולים היו לשנות את שוק ה-PDA מהקצה אל הקצה. כמובן שהשקעה כזו היא השקעה מאסיבית בשכירת מפתחים, גרפיקאים ומהנדסי ממשק משתמש, אבל השקעה כזו מחזירה את עצמה לאחר שמתקבלים תמלוגים, רישויי פטנטים וכו’, אבל שרד-האט (עד שנת 2008) תחשוב לטווח הארוך? הצחקתם אותי.

כשמדובר על נובל, מה שיש לי לאמר הוא משהו קצר: נובל אף פעם לא הביעו עניין במערכות משובצות ולכן לא השקיעו שם.

הפצות קטנות יותר למערכות משובצות תמיד היו קיימות, אך לאף אחד בעצם לא היתה את המחשבה באמת ובתמים להתחרות במיקרוסופט, בפאלם ובנוקיה. היו פה ושם מיזמים שהורכבו יותר מהודעות לעיתונות על כך שחברות אלו ואחרות יוצרות מיזם חדש, אולם מערכות לינוקס חדשות שישוחררו לציבור הרחב להרצה על מכשירי PDA או טלפונים סלולריים? יוק. היה את QT Embedded אך גם מוצר זה היה חצי אפוי (במקרה הטוב. הוא היה “פרויקט צדדי” של חלק ממפתחי QT וחלק ממפתחי KDE, והפיתוח שלו היה בקצב של צב. זכור לי שהרמתי מערכת הדגמה שלו והלילות הלבנים שהשקעתי בהרמה).

אז גוגל רכשו את אנדרואיד, העבירו את צוות הפיתוח והכניסו מס’ מהנדסים נוספים, והיו שותפים להקמת Open Handset Alliance שכוללת בתוכה 47 חברות חומרה ותוכנה. המהנדסים היו מספיק חכמים להוריד כמה מכשולים בדרך (כמו את X11 ו-1001 הספריות הנלוות, וויתרו גם על KDE, GNOME וכו’), והשקיעו בכל מה שקשור לדברים מסביב: פיתוח פלאגין ל-Eclipse לעשות את החיים יותר קלים למפתח, אמולטור טוב, דרישות יציבות (הווה אומר: Java ו-Python ולא 4000 תלויות, וכל מי שבנה אי פעם RPM או DEB מכיר על מה אני מדבר), ונתנו רשיון אפאצ’י 2.0 ו-GPL, שלא מצריכים שכירת עו”ד רק כדי להבין אם נכנסים לשדה פטנטים אם מפתחים פיפס קטן. התוצאה: גוגל כובשת גם את התודעה של הצרכנים והמפתחים מקבלים חיים יותר קלים בהשוואה למה שקורה היום כשמפתחים אפליקציות ללינוקס (בהצלחה עם ההתמודדויות לגבי תלותיות וגירסאות ספריות בין הפצות הלינוקס השונות, תשאלו את CodeWeavers או את מפתחי Chrome).

גוגל ניצחו בסיבוב הזה כי לא היתה תחרות רצינית: מיקרוסופט מפשלת נון סטופ עם Windows Mobile, הפצות הלינוקס לא מציגות פתרון ראוי, והתחרות ניטשת בין אפל עם iPhone, חברת RIM עם BlackBerry, ופאלם עם ה-WebOS. הפתרון של גוגל בינתיים תופס תאוצה על חשבון מיקרוסופט, פאלם ו-RIM. זה היה יכול להיות שונה אם היתה הפצת לינוקס עם קצת יותר השקעה ועם חזון, אבל כמו מצב הלינוקס על הדסקטופ בעולם, כשזה מגיע להשקעות, ההפצות עושות את המינימום שבמינימום, וחבל.