מי שעוקב אחרי החדשות בעולם בנושאי טכנולוגיה, סביר להניח ששמע יותר ויותר על הביטקוין, אותו מטבע שאין לו אבא ואמא, הוא כתוב בקוד פתוח, והדעות לגביו נעים בין "מדהים" ל"שרלטנות". עבדכם הנאמן מכיר את הפצות הלינוקס עוד משנת 1994 וגם אני וגם אחרים שנמצאים זמן רב עם לינוקס, שמענו את הדעות האלו בעבר, רק ששמענו את זה כמובן על לינוקס.

נחזור אחורה בזמן להתחלת שנות ה-90. לינוס טורבלד, האיש, המתכנת החכם, (והפה שלא נסגר!) הכריז על Linux Kernel, כלומר ליבה חדשה (שמשתלבת עם אפליקציות וספריות מבוססות GNU בראשות ריצ'רד סטולמן), כלומר הליבה יחד עם הכלים והספריות יוצרים מערכת תואמת יוניקס חדשה. טכנית, זה לא היה אמור לשנות הרבה. מערכות בקוד פתוח (עם רשיונות יותר קלים לעיכול עבור ה-Corporate) היו קיימים שנים רבות לפני כן. גרסאות BSD היו קיימות עוד משנות ה-80 פתוחות לכל. אז מה, עוד מערכת הפעלה פתוחה? לא נשמע כזה ביג דיל..

אלא מה.. החיים מלאים הפתעות. מה שכל מערכות BSD ביחד לא עשו מבחינת השתתפות קהילה, התפתחות מוצר וכו' – עשו הפצות ומערכות לינוקס. לראשונה לאחר זמן רב, אנשים שלא נגעו מעולם ב-BSD החלו לנסות ולשחק עם לינוקס, חלק מהם תרם קוד פתוח לליבה, חלק אחר פיתח כל מיני תוכנות, ותוך שנים ספורות לינוקס נהפך להיות שם ידוע למערכת הפעלה תואמת UNIX ומתחרה ישירה בגרסאות יוניקס המסחריות. כל יצרני מערכות היוניקס צחקו בקול ועקצו את הלינוקס בכל הזדמנות, החל מ-SUN, ממשיך ב-SCO ועד HP ואחרות. כולם הדגישו כמה לינוקס אינו בשל מספיק, אינו מסוגל להריץ ולבצע משימות רבות, כמה הוא "לא קל" ו"לא ידידותי" ועוד. 

במשך כל הזמן הזה חברות לא ידעו איך "לאכול" את לינוקס. חברות רוצות "מפת דרכים" לדעת מה הולך לקרות. (מפת דרכים לא קיימת עד היום מצד שום יצרן). מי נותן תמיכה וכמובן Who do we sue? שאלה שרבים שאלו (ובדרך שכחו שרשיונות המערכות שהם משתמשים כוללות סעיף שגם אם מערכת ההפעלה מחליטה לעשות חרקירי ולהשמיד לך את כל הנתונים, אתה מוותר על הזכות לתבוע את היצרן מערכת ההפעלה ברגע שאתה משתמש בה). חברות רבות גם לא רצו לשחרר מפרטים טכניים על ציוד ולא רצו להמיר אפליקציות שלהם ללינוקס, אבל קהילת הלינוקס בדרך לא דרך מצאה איך להתגבר על המכשולים ועם השנים חברות התוכנה והחומרה החלו להפנים שלינוקס יכול לגרום להם להרוויח. בהתחלה זה היה בתחום השרתים ואט אט זה החל לזלוג כלפי חומרה ודרייברים ללינוקס. 

כיום כל יצרן חומרה בתחום השרתים לא רק שמכיר בלינוקס, אלא מוודא שהפצות מסחריות (רד-האט, אובונטו, SuSE) תומכות בציוד שלו והיצרנים משחררים טלאים לתמיכה בציודים חדשים ישירות לליבת לינוקס (רבים מהם מעסיקים במשרה מלאה מספר מתכנתי קרנל לינוקס). בתחום הדסקטופ המצב הרבה הרבה יותר טוב מבעבר, כך שאם לדוגמא אתה רוכש מדפסת או מצלמת Webcam, סביר להניח שהיא תפעל אוטומטית (או בעזרת התקנת חבילה פשוטה) בלינוקס, מבלי שתשבור יותר מדי את הראש.

זה היה לינוקס, עכשיו נעבור לביטקוין.

ביטקוין היתה המצאה של מתכנת אנונימי בכינוי "סאטושי נקמוטו". ההמצאה היא מערכת בקוד פתוח שיש בה מטבעות וירטואליים, עובדת בשיטת עמית לעמית (Peer to Peer) והיא כולה מוצפנת. היחודיות שלה? אין אף אחד ששולט עליה, אין עליה "בעלים", כל אחד יכול להשתתף, ואין עסקות אסורות. המערכת פתוחה 24/7 ואתה יכול לרכוש ולמכור כמה ואיך שאתה רוצה מבלי לבקש אישורים מאף אחד, וישנה שכבה מסויימת של אנונימיות (שכיום מספר חוקרים כבר הצליחו לעקוף).

ביטקוין מזכיר במשהו את לינוקס: 2 טכנולוגיות "שוברות שוק", כאשר לאף אחת מהן אין בעלים שיכול לבעוט אותך החוצה מהמשחק וחברות לא יודעות איך לאכול את זה.

ביטקוין היא דוגמא מצויינת לחסידי שיטת "כוחות השוק" (חלק קוראים לזה "היד הנעלמה"). מאמין שכוחות השוק יכולים להסתדר לבד? תעקוב אחרי הביטקוין. אף אחד לא יכול להתערב באמצע, אין פה שום ממשלה שאפשר לבכות אליה שתציל אותך כשמהטבע או העסק שלך קורס (זוכרים את 2008 בארה"ב?), אין פה סיום יום עסקאות, זה כל הזמן עובד, 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, 365 יום בשנה, וישנם לא מעט אתרים שיתנו לך בזמן אמת (אין צורך להיות מנוי) את מצב המסחר, ואין "בורסה" אחת, יש כמה, כך שגם אם אחת תיפול, השאר ממשיכות לעבוד.

זוכרים את לינוקס? ב-20 שנים הראשונות ה-FUD היה מרקיע שחקים, וגם בביטקוין המצב דומה.

מה לא זרקו על ביטקוין? 

• ביטקוין זו "תרמית פונזי", עבודה בעיניים שמישהו או גוף מרוויח ממנה. צר לי, אבל בביטקוין אין גוף ראשי שמרוויח מכל עיסקת קניה ומכירה. אם אני מוכר לך מוצר ב-X מטבעות ביטקוין, אני לא משלם עמלה כלשהי וגם אתה לא. 
• ביטקוין היא "בועה". האמנם? בועה זה מצב שחברה מבטיחה משהו מסוים וכולם יודעים היא לא תוכל לעמוד בה ובכל זאת משקיעים מעדיפים לזרוק כספים עליה בתקווה שהיא תימכר במחיר גבוה או שאחרים לא ישימו לב עד שהמשקיעים יקבלו כסף (או שהמשקיעים הגדולים ירוויחו והקטנים ידפקו, אתם יכולים לזרוק בעל פה שמות של בנקים/חברות השקעה גדולות בארה"ב שהשתתפו במשחק הזה). ביטקוין מבטיח משהו? לא. הערך של המטבע נובע ממכירות וקניות לפי היצע וביקוש. אדרבא, אחד הדברים שניתן לראות בשבועות האחרונים הוא שגם כשהמטבע נפל חזק, הוא לא נפל ל-0, אלא נשאר באזור המאה ומשהו דולר עם תנודות לכאן ולכאן. בל נשכח שנפילות קורות גם לדברים שאנחנו לוקחים כיציבים. הזהב, לדוגמא, מספטמבר שנה שעברה ועד אמצע אפרילי צנח ביותר מ-500 דולר. זהב מעולם לא נחשב כ"בועה", ובכל זאת…
• יש גם את אלו הבטוחים שאם רכשת לעצמך כמה מטבעות, אז תתבייש לך כי אתה כנראה מלבין מס ו/או משמיט מס. לא אני אמרתי זאת, כלכלני בנק ירושלים אמרו זאת.

לביטקוין קיימת עוד דרך לא קלה לעבור. חברות האשראי (שמטבע הדברים הן מאוד שמרניות) לא מוכנות לקבל אותו כמטבע שיש להתייחס אליו (אם כי אולי יהיה שינוי מצד אחד השחקנים החזקים בשוק מבחינת מסחר וסליקה – Paypal). ה-VC למיניהם כבר החלו "לרחרח" סביב סטארט-אפים המציעים טכנולוגיות המערבות ו/או משלימות לביטקוין ומבחינת רבים מהם זה "הדבר הבא". 

כל טכנולוגיה "מפריעה" נתקלת בחשדות. ביטקוין כדבר שתפס פרסום חזק בשנה האחרונה (ובמיוחד בחודשים האחרונים) חוטף על ימין ועל שמאל. האם נראה את המטבע החדש נופל בקרוב? לא נראה לי. מה שכן, צריך סבלנות. אלו שמצפים לרכוש מטבע ב-100 ולמכור ב-300 או 500 יהוו את גל הרוכשים הבא, וזה שאחריו וכו' כי תמיד אנשים יחפשו לעשות כסף מהיר בהשקעה קטנה, האם תוכל להשתמש במטבעות ביטקוין כבר בקרוב לשלם את חשבון החשמל והארנונה שלך? עדיין לא, אבל הסיכוי שזה יקרה בשנה שנתיים הקרובות הולך וגדל. יש כאן לא מעט אפשרויות להרוויח והשוק עדיין יחסית "בתול", כך שסביר להניח שנשמע על הכרזות חדשות מצד כל מיני חברות כבר בקרוב.

כל איש סיסטם שנמצא בשוק לפחות מספר שנים, שמע על אורקל (Oracle), ה"מאסטרים" בתחומי ה-DB. במשך שנים אורקל הרשו לעצמם לגבות מחירי עתק בכל הקשור לתוכנות שלהם. במהלך העשור האחרון היתה תחרות הן מצד מיקרוסופט (עם ה-SQL SERVER לגירסאותיו) והן מצד IBM עם ה-DB2, ואז לפני כ-3 שנים המנכ"ל המוחצן של אורקל (לארי אליסון) החליט שזה יהיה רעיון מעולה לרכוש חברת חומרה ותוכנה אחרת. את SUN במחיר "צנוע" של 7.4 מיליארד דולר.

לאורקל בעבר לא היה שום נסיון במכירת חומרה, פיתוח מערכת הפעלה, ועוד דברים רבים הקשורים ליצור, פיתוח ותמיכה מתמשכת, אבל המנכ"ל שלהם היה בטוח שמכירות חומרת SUN יחד עם ה-DB ושאר פתרונות שלהם זה פתרון שחברות מאוד יאהבו. שנה לאחר הרכישה, אורקל עשו צעד מאוד לא שגרתי וחתכו חד צדדית את החוזה שלהם עם חברת HP, החברה שהיתה מוכרת לא מעט ברזלים יחד עם פתרונות תוכנה של אורקל. 

לארי וההנהלה עשו טעות רצינית כאשר הם התלהבו מאוד מהחומרה של SUN, אבל שכחו להסתכל על טרנד שמאז 2010 הלך וגדל.

הפתרונות חומרה של SUN, במיוחד המעבד שלהם, הם מבחינה טכנית מאוד מרשימים. יש הצפנת נתונים חזקה פר Thread, אפשר להריץ עד 4 "שרשורים" של תהליכים פר ליבה (במעבד החדש שיוכרז בשבוע הבא המספר מוכפל ל-8). המעבד זריז, יש זכרון מטמון גדול והוא ורץ במהירות 3 ג'יגהרץ, אם יש לך שרתים כאלו או יהיו לך שרתים כאלו, הביצועים יהיו בהחלט מרשימים אבל כשזה יגיע לשורת המחיר… תתכונן להתעלף. אורקל (ובעבר SUN) מעולם לא היו ידועים במחירים נמוכים ללקוחות שלהם.

אבל מה שקרה בשנים האחרונות זה הטרנד שהיום נהיה הבון-טון, והוא מחשוב הענן. בעבר היית צריך ערימות של שרתים לבצע דברים, אבל היום כשחברות כמו אמזון וגוגל מציעות לך מכונה עם 8 ליבות ו-52 ג'יגהבייט זכרון, יחד עם 2 דיסקים של 2 טרה וכל זה במחיר של פחות מ-1.5 דולר לשעה, הבחירה תהיה בבירור לכיוון מחשוב ענן. צריך יותר משאבי מחשוב? תוך דקות ספורות אתה יכול להרים עוד מאות או אלפי שרתים וירטואליים חזקים במחירים שעבור מחלקת IT הם פשוט בדיחה! אתה גם לא צריך לשלם חודשית, אתה לא צריך חוזה שרות או לטפל בחומרה, אתה פשוט מריץ סקריפט שמרים X מכונות מתי שאתה רוצה ובסוף העבודה מוחק אותן. בשביל מה לשלם עשרות אלפי דולרים פר שרת כשאתה תגיע אולי, אולי ל-1000,2000 דולר אם ממש תשתולל מבחינת כמות של מאות שרתים רצים פר חודש במחשוב ענן?

אורקל גם עשו שטויות נוספות לאחר רכישת SUN, כמו עניין סגירת הקוד של Solaris ושל ZFS ושאר פרויקטים. הגירסה האחרונה של ZFS שקיימת בקוד פתוח היא גירסה 28, ובסולאריס היא 33. רוצה תואמות? שכח מזה, ודווקא לגירסה 28 יש מספר הצעות של פתרונות בשוק, בין כמוצרי קוד פתוח עם תמיכה בתשלום, או מימוש ZFS על מערכות הפעלה כמו Linux, כך שאתה יכול להשתמש ב-ZFS במערכות הקיימות שלך, אבל אורקל רוצה שתשלם על ה-ZFS שלה! מה אתה איזה "היפסטר" חובב קוד פתוח? 🙂

בעבר, כשהיו לך ערימות של טרהבייטים עם DATA שהיית צריך לעבד אותו, היית צריך להשתמש בכלים של אורקל או מיקרוסופט או IBM, אלו היו האפשרויות שלך. כיום לעומת זאת, אתם לא רואים את גוגל, יאהו, טוויטר, פייסבוק וחברות ענקיות אחרות משתמשות בפתרונות האלו, אלא משתמשות בפתרונות אחרים עם גישה שונה, בין אם זה Hadoop או NoSQL או פתרונות מבוססי קוד פתוח אחרים ואותן חברות או שמחזיקות צוותים שמבינים בקוד של המוצרים או שהן מוכנות לשלם לחברות אחרות סכומים שנתיים לתמיכה, אבל בכל מקרה סכום התמיכה לא מגיע אפילו למחצית ממה שאורקל היתה מבקשת. בעידן שבו קיצוץ בתקציב == יעול, מדוע צריך להשקיע כפול?

אורקל, כמו סאן לפניה, תמיד פספסו את הרכבת. כשסקוט מקנילי הכריז על מחשוב ענן ועוד לפני שהם מכרו ללקוח הראשון, הם רצו 1 דולר פר מעבד לשעה. אמזון, חברה שלא נודעה לפני מספר שנים בשום שרות חומרה/וירטואליזציה/ענן לצרכנים, הציעה להם את אותו דבר בשישית מזה. כשלסאן היו כבר כמה לקוחות גדולים למחשוב ענן, לאמזון היו כבר יותר מ-200,000 לקוחות מחשוב ענן, ונראה כי הפתרונות של אורקל היום נגועים באותה בעיה שהיתה לסקוט: מה הפתרונות של אורקל למחשוב ענן? הצעה של מכונות וירטואליות עם פתרונות ה-DB של אורקל. אם אתה מתעקש להשתמש בפתרונות DB של אורקל, אתה יכול לקחת את המכונות של אמזון שכוללות כבר רשיון של אורקל במחיר זול, מבלי בכלל לחתום משהו עם אורקל. 

הדו"ח הרבעוני שפורסם היום של אורקל מראה את הדברים בבהירות. מכירות חומרה? עשו צניחה (בלי מצנח) של 23%. רשיונות חדשים? פחות 2 אחוז. הנחת האנליסטים של וולסטריט (נו, אנליסטים…) היתה שאורקל תתן תוצאות רבעון יותר טובות מהקודם. אז הניחו. ההפתעה הגיעה להם ישירות לפרצוף, וכרגע המניה צנחה ב-5%. 

אורקל, לעניות דעתי, עדיין ממשיכה ותמשיך לפספס את השוק הצעיר, את אותן חברות שקיימות שנים מעטות בשוק. אורקל רצתה להיכנס לתחום הוירטואליזציה והיא רכשה את Virtual Iron ב-2009 וגם את Virtual Box. רבים מכם אולי משתמשים ב-Virtual Box כי היא חינמית, אבל מתי לאחרונה השתמשתם ב-Oracle VM? אני יכול להניח שרובכם לא השתמשתם (ולחובבי לינוקס: זה משהו כמו LXC) ובין כה במקרים רבים זה לא יתאים לכם כי זה לא יודע להריץ מערכות הפעלה אחרות.

אני לא חושב שאורקל תיעלם בקרוב. יש המון, המון ארגונים בינוניים וגדולים שמשתמשים במוצרים שלהם והם ימשיכו לפרנס את אורקל עוד זמן רב. יחד עם זאת, אני חושב שחברות חדשות צריכות לחשוב טוב טוב אם לעבוד עם הפתרונות שלהם או לחפש להם פתרונות אחרים.

קראתי בעיון את מאמרו של דורון אופק ידידי על מנהל הרכש הממשלתי והתעקשותם לרכוש תוכנות קנייניות שונות (של מיקרוסופט ואחרות). אני בהחלט מסכים עם דורון, אך לעניות דעתי, אחד הדברים שהכי חסרים כיום הוא דבר פשוט: מודעוּת.

אתחיל ברמה האינדיבידואלית: איש סיסטם לינוקס. אם מחר אתקבל למקום עבודה חדש, אבקש איזו "מפה" של השרתים/תחנות עבודה בארגון. אבדוק מה המערכת הפעלה שלהם והגירסה שהם משתמשים. גם אם זו הפצת לינוקס שלא נגעתי בה בעבר, יקח לי כמה שעות להכיר אותה ברמת המאקרו: היכן קבצי ההגדרות, מה מותקן, מה צריך לרוץ וכו'. עבורי אין מדובר בעניין מסובך יתר על המידה.

עד פה הכל טוב ויפה, אך על מנת שישכירו אותי לעבודה, עליי "להתפרסם" במגוון דרכים: שליחת קורות חיים, השתלבות בכל מיני אתרים כמו LinkedIn, אולי פייסבוק, השתתפות בפורומים ו/או ברשומות תפוצה, כתיבת פוסטים שיפורסמו על דברים הקשורים בלינוקס בהם אני משקף ידע מסוים וכיו', ו-וודאי יש דרכים ושיטות נוספות. רק בדרך זו סיכויי למציאת עבודה מכובדת כאיש לינוקס גבוהים יותר מ"הפצצה" של קורות החיים שלי (ואגב, כן, אני עדיין מחפש).

כעת נעבור מרמה אינדיבידואלית לרמה ארצית: על מנת שיכירו יותר את הלינוקס, יש לגרום להרבה יותר אנשים להבין מהו אותו לינוקס, מה ניתן לעשות איתו ומה שיותר חשוב: לעורר מודעוּת ש-לינוקס יכול לתת פתרונות לא פחות טובים מהפתרונות הקנייניים ומה שיותר חשוב: שיש חברות רציניות בארץ שמוכנות ויכולות לתת את הפתרונות הללו.

כיצד עושים זאת? התשובה פשוטה: פרסום.

אם חברת XYZ שהיא חברה שמתמחה בפתרונות מבוססי לינוקס, ואותה חברה בדיוק סיימה פרויקט גדול לחברה ABC, אז XYZ צריכים ליצור מודעות בשוק למה שהם עשו ואיך הם עשו. איך עושים זאת? אפשר לעשות זאת עם פוסט בבלוג של החברה, או לפרסם את זה באתר החברה במקום בולט, אפשר ליצור וידאו קליפ שבו ההנהלה מתראיינת, כולל כמה חלקיקי ראיון מנציג בכיר של חברת ABC שמתאר מה העניין שלשמו נשכרה החברה. נציג XYZ יוכל לספר (בקצרה) מה הטכנולוגיות שהם השתמשו, איזה בעיות היה צריך להתמודד מולם ואיך הם התמודדו, איזה כלים הם השתמשו בכדי לפתור את הבעיה, והכי חשוב לציין שכלים מבוססי קוד פתוח עזרו ללקוח לחסוך סכומים רציניים שהיה משלם אם היה בוחר לעבוד עם כלים קנייניים. אלו המעוניינים להשקיע יותר בפרסום, יכולים לקחת יחצ"ן לשם כך ש"ידחוף" את זה לעיתונות.

נקודה אחרת שאפשר לעשות (ואת זה יכולים לעשות אנשים בקהילה) היא בעצם לפרסם "פתרונות מתחרים" מבוססים קוד פתוח. חברה מפרסמת שהיא הרימה פרוייקט מבוסס מוצרים קניינים? מישהו (שמבין, או עמותה, או ארגון ששם לו למטרה לקדם לינוקס וקוד פתוח) יכול לפרסם איך היה אפשר לבנות פתרון עם כלים מבוססים קוד פתוח שהיו חוסכים רבות לאותו חברה אם היא היתה נמנעת מלאמץ פתרון מבוסס כלים סגורים.

בשביל שלינוקס יצליח יותר ויותר בישראל, חייבים יותר מודעות, יותר פרסום, יותר "להכיר" בין לינוקס וקוד פתוח למקבלי החלטות, אך הנקודה הכי חשובה שחייבים להדגיש אותה היא שיש פה מספיק חברות שמוכנות לתת לך פתרון מבוסס קוד פתוח שיעלה פחות לאותה חברה מהפתרון הקנייני.

כידוע לכל איש מחשבים שמחפש עבודה ומקבל זימון לראיון, כמעט לעולם אין הדבר מדבר על קבלה אוטומטית לעבודה. יש ראיון עם אשת משאבי האנוש, לאחר מכן אם מצאת חן בעיני אשת משאבי האנוש והתאמת למה שהיא חושבת שהחברה מחפשת, תזומן לראיון המקצועי (בחלק מהמקרים הראיון מחולק ל-2: סמי מקצועי שנערך ע”י ראש הצוות לדוגמא, וחלק מקצועי שאיש פיתוח בודק אותך מקצועית מבחינת ידע וכו’), והיה אם עברת את כל המשוכות, תוזמן בוודאי לראיון עם הסמנכ”ל או המנכ”ל על כמה שקלים יזרקו עליך פר חודש כ”משכורת”, ואיזה הטבות תקבל תמורת מכירת נשמתך לחברה (כן, הייטק, זוכרים?). כל מה שתיארתי אינו מקובע “ברזל” ויש חברות ששם זה שונה כמובן.

הואיל ואנחנו נמצאים בתקופה מחורבנת בה סיכוייך להיות מפוטר (או שהינך מפוטר… אהלן וסהלן. תצטרף לספסל) הרבה יותר גדולים מאשר סיכוייך להתקבל לעבודה חדשה ולהתחיל לעבוד במקום חדש, כל דבר שיכול לשפר את סיכויי קליטתך במקום חדש הינו דבר מבורך, ועל כך אני אכתוב הפעם, על נקודה קצת שונה.

בוא נשים את הקלפים על השולחן: אם בראיון עבודה אני יצליח “להלהיב” את אחד המראיינים בצורה חזקה, סיכויי להתקבל לעבודה יותר גבוהים. אם אצליח להלהיב את הצוות הטכני שמראיין אותי (בין אם זה ראש הצוות ובין אם זה מתכנת שמראיין אותי לדוגמא), סיכויי להתקבל הרבה יותר גבוהים מאשר הבחור הבא שיתראיין לאותה משרה ולא ילהיב את המראיין.

בקטע של ראיון מול משאבי אנוש אין לי הרבה מה לכתוב כי אין לי ממש ידע ספציפי לגבי זה (אם מישהו יכול לכתוב כמה משפטים על כך בטוקבקים, אשמח)

אז איך מלהיבים? אחד הטריקים הנפוצים הוא לשלב בשיחה Buzzwords, רק עדיף שתציץ בוויקיפדיה בקשר לאותם מילות Buzzwords ותראה מה אתה מבין והאם אתה באמת מכיר את הטכנולוגיה.

יש גם עוד שיטה שלצערי רבים מהמפתחים, אנשי QA, מנהלי רשתות, כותבים טכניים – לא ממש יודעים או שמים לב אליה או מודעים אליה. השיטה מחייבת קצת ישיבה מול המחשב והשקעה מינימלית לפחות.

לשיטה קוראים: השתלבות בקוד פתוח וברשותכם אסביר:

בראיון מקצועי בד”כ נשאלים המון שאלות תאורתיות: איך עושים X, איך פותרים בעיה Y, מה עושים במצב Z, וכו’, ואם אתה יודע את הדברים ונותן פתרונות, זה מעלה את ערכך בראיון, אולם מה היה קורה אם למראיין היתה חשיפה לקוד שאתה כתבת או לדברים שאתה ביצעת בעבר? הרושם היה הרבה יותר חזק.

ניקח את סקטור המפתחים: אם מפתח ישתתף בפרויקט קוד פתוח בנושא שהוא מכיר, המראיין יוכל לגשת לפרויקט, להוריד קובץ קוד מקור ולראות את שמו של המרואיין שם, וזה הרבה יותר מרשים מאשר סתם לשמוע שמפתח עבד בחברה XYZ כי בחברה XYZ לא יפתחו את הקוד עבור המראיין. במקרה של קוד פתוח, הקוד של אותו מפתח מוצג לראווה בפני המראיין והוא יכול לשפוט ישירות אם הקוד נראה נכון ושווה משהו. אם עשית מימוש כזה או אחר בפרוייקט קוד פתוח כלשהו ורואים שזה הקוד שלך, זה מאוד מרשים.

אנשי QA לדוגמא יכולים לכתוב לפרויקט קוד פתוח מבחני Stress testing וברגע שהוא יכניס את הקוד לפרויקט (יעשה commit), שוב, המראיין יוכל לראות את הקוד ולהתרשם בעצמו, וזה משהו שהרבה יותר מרשים מאשר לשמוע שהבחור שלפניך עשה טסטים למוצר והמראיין לא יכול לבדוק ולראות מה הטסטים.

כנ”ל לגבי כתבים טכניים: בהרבה פרוייקטים של קוד פתוח התיעוד הוא במצב זבל או כמעט ואינו קיים. תיעוד מקצועי של איש טכני בתוספת שמו יכול מאוד להעלות את הערך של אותו כתב טכני בראיון המקצועי כי יש למראיין גישה לחומר שהכתב כתב עבור אותו פרויקט, וזה הרבה יותר מרשים מאשר לשמוע על עוד משהו שאותו כתב טכני כתב ואינך יכול לדעת מה הוא כתב ומה אחרים כתבו.

השתתפות בפרוייקטים מבוססי קוד פתוח יכולה גם להעיד הרבה יותר על האדם מאשר הממליצים יהללו שירה על אותו מרואיין. המראיין יכול להסתכל ב-Mailing list של אותו מרואיין, לראות פניה של מאן דהוא והתייחסותו של אותו מרואיין, ואם אותו מראיין יסתכל ויראה את העזרה שאותו מרואיין הגיש לאותו שואל, הדבר בהחלט יכול להרשים ולהעיד על אופיו של אותו מרואיין.

השתתפות בפרוייקטים מבוססי קוד פתוח יכולה לתת הרבה יותר בהרבה פחות. הקוד שלך / התרומה שלך גלויה לציבור, גוגל מאנדקס את הדברים שאתה עושה והתוצאות נראות לעיני כולם. ההשתתפות עצמה מפרסמת אותך ונותנת לך יתרון על פני אחד שאינו תורם כלל. בל נשכח שההשתתפות עצמה תורמת גם לא מעט לאגו: הנה אתה הוספת כך וכך ובזכותך הפרויקט יותר טוב וקל יותר לשימוש (לדוגמא), שזה בהרבה מקרים אחלה טפיחה לאגו. ההשתתפות עצמה אינה מכריחה אותך לשרוף ימים כלילות על הקוד אלא בזמנך החופשי אתה יכול לתרום. איש אינו עומד על ראשך עם דד-ליין לביצוע המשימה, ואם יש לך רעיונות לפרוייקט, הם יקבלו הרבה יותר אוזן קשבת מאשר עבודה בחברה ששם נכנסים במקרים רבים שיקולים אחרים שידחו את הרעיון שלך.

כל אחד יכול לתרום לפרוייקט בקוד פתוח, גם אלו שאינם מבינים מאומה בתכנות. משתמשים רוצים עזרה, ואפשר לסייע להם, לעיתים יש צורך עזרה בעיצוב ובעדכון אתר,
ואפשר בהחלט לעזור, כתיבת תיעוד יכולה לעזור, המרה לפלטפורמות שונות היא דבר מבורך, ויש עוד דברים שאפילו מעט השתתפות תסייע רבות לפרויקט ולמשתמשים.

לסיכום: אין שום הבטחה שמראיין מקצועי באמת יבדוק את הקוד שאתה כתבת או את העזרה שהגשת לפרוייקטים מבוססים קוד פתוח, אולם להזכיר את הדברים (עם URL) בקורות החיים זה אינו דבר שמזיק ויכול בהחלט לעזור ולתת לך יתרון על פני ה”מתחרה” שלך שבא להתראיין בדיוק לאותה עבודה שברצונך להתקבל, וכל יתרון שאתה יכול לגייס לטובתך יכול לעזור לך.

בהצלחה.