מדוע אתה משקר, ביבי?

אתחיל בפוסט שכתב אלי ישי לאחרונה בפייסבוק שלו (אני מאמין שלא הוא כתב אלא אגף הדוברות שלו):

בכוונת רובהו הפוליטי של לפיד אין ולא הייתה כוונה להטיב עם מעמד הביניים, הסטודנטים ועוד. הוא גייס את יכולת הכתיבה, ההגשה והרטוריקה שלו למטרה אחת בלבד- הוצאת החרדים אל מחוץ לממשלה, אל מחוץ לחברה הישראלית. הוא לא הפנים שאיננו קבוצה לצד האוכלוסייה הישראלית- אנחנו חלק ממנה. הדרת החרדים הפכה עבורו לערך מקודש. השנאה של לפיד כלפינו חזקה יותר מהאהבה של בנט לחלקי ארץ ישראל השונים והדאגה להתיישבות, שאם לא כן, היה יודע שמחיר חבירתו ללפיד, הוא מחיר יקר עבור המתיישבים ביו"ש. השותפות בין השניים, ביום המחר, בסיום מופע היחצנות של לפיד להוצאת החרדים, תפגע במחנה אשר חרט על דגלו שלא תהיה התנתקות נוספת, המחנה שמבין שבטחון קודם לשלום. בנט אולי מנצח בקרב- אבל יפסיד במלחמה. הבית היהודי מכרו את נשמתם- את דיגלם- את עתיד ההתיישבות. בימים הקרובים, יקבע סופית הרכב הממשלה ללא חרדים ומה שייקבע עוד באותו היום- יהיה עתיד ההתיישבות. הפרחים לבנט. בנט הקריב את עתיד ההתיישבות על מזבח שנאת החרדים. נער הייתי וגם זקנתי- שנותיי בפוליטיקה למדו אותי רבות, ואשמח לשתף במשהו את המצטרפים החדשים: הרוצה לקדם שינויים חברתיים, ערכיים, פוליטיים ואף נורמות- עושה זאת תוך הבנה, כיבוד ולחיצת יד, לא תוך העברת החלטות, חוקים ותקנות, כאשר נושאי השינוי אינם חלק מהמשחק- אינם חלק ממקבלי ההחלטות. בנט שילם מחיר יקר, יקר מדי, לספק גחמות לפיד.

זהו הטקסט של אלי ישי וכמו שאתם יכולים לקרוא, הוא מכוון אותו כלפי יאיר לפיד, הלו הוא "השטן" כפי שש"ס מעדיפה לראות אותו. מול הבית היהודי ש"ס מנסים ללכת בגישת ה"אחים" "הלו אחים אנחנו" אומרים דרעי/ישי/אטיאס/עובדיה-יוסף ושאר מלחכי פינה מהמפלגה. (הם כמובן מתעלמים מכך שבמשך שנים שהם [ש"ס] מנעו מכל מי שמזדהה עם הבית היהודי ג'ובים כרבנים ושאר ג'ובים בתחומי דת). 

ומה עם ביביהו?

ביבי עדיין מנסה ללכת בדיוק באותם טריקים שהוא בנה את הממשלה הקודמת. הבטחות פה, הבטחות שם וברגע שחותמים, מיד ביבי חוזר בו. לא צריך ללכת רחוק לראות את התופעה בהתגלמותה: ציפי לבני, אשה ששירתה שנים במוסד, במקום ששקרים נזרקים על ימין ועל שמאל, גילתה נאיביות פוליטית בדיוק כאילו החלה אתמול את הדרך הפוליטית שלה. היא חתמה עם ביבי תמורת משרד המשפטים ותמורת כך שהיא היא תנהל את המו"מ עם הפלסטינים (ראינו מה קרה שהיא עשתה את המו"מ בפעם האחרונה..). לא עברו 24 שעות וכבר ביבי הוציא דרך שליחו הנאמן אופיר אקוניס הצעת חוק שכל הסכם עם הפלסטינים יצריך משאל עם, מה שדי מבטל את כל עניין המו"מ עם הפלסטינים. אחרי הכל, מדוע שהפלסטינים ירצו להיכנס להסכם שאולי לא יהיה שווה את הנייר עליו הוא יודפס? אז ציפי ליבני קיבלה כמה חרוזים צבעוניים, וההסכם שנחתם איתה כבר לא שווה.

תוצאות הבחירות האחרונות הראו הפעם משהו פשוט ומעניין: לציבור נמאס מלהיות השוגר-דדי של החרדים שלא מתגייסים ולא משתתפים בנטל השוויון. בערוץ 2 הראו שיקופית שמראה כמה החרדים מקבלים (שימו לב, מדובר במספרים של הקצבים רק לחרדים ומוסדותיהם, אלו לא המספרים שכוללים תקציבים שהחרדים מקבלים כמו שאחרים מקבלים כחלק מהאזרחים). להלן התמונה:

 

רואים את המספר הסופי? 4.6 מיליארד שקל שלא אתה ולא את ולא אני ולא שאר אזרחי ישראל משלמי המסים יהנו מהם. 

אפשר לאמר הרבה על יאיר לפיד עם "יש עתיד" ומיכאל בנט מ"הבית היהודי", אבל הברית שהם כרתו (שמפלגה אחת לא תיכנס בלי שהמפלגה השניה נכנסת) היא ברית שראויה בהחלט לברכה. 2 המפלגות לא מסכימות עם האג'נדות שלהם, אולם הם מאוחדים בעניין נטל השוויון ובעוד נושאים שונים, והם אינם מוכנים להתקפל ועל כך יש לברך אותם. 

אבל לביבי זה לא מזיז כמה אתה האזרח תידפק, כמה החרדים ע"י שולחיהם ימשיכו לדפוק את האזרח מהמעמד הנמוך והבינוני. את ביבי לא מעניינת העובדה שאם אני מחר כחילוני מעוניין לרכוש דירה היכן שהוא, הבנק יעשה לי את המוות במשכנתא ואני אצטרך להעביר את ה-30 שנה הקרובות בתשלום אותה דירה ובהחזר הלוואות בשעה שהחרדים יקבלו דירות בגרושים (תסתכלו את המחירים בחריש). הרי אם ש"ס תמשיך להיות בממשלה ושר השיכון ימשיך להיות אטיאס, המצב ימשיך להיות מצב הזוי כשהתנאי לקבלת מחיר זול לדירה הוא ה..ותק בנישואים (ואני בכלל רווק, אבל גם חבריי החילוניים לא התחתנו בגיל 18-19, כך שהם לא זכאים להטבות אותם יקבלו חרדים). 

לביבי לא מזיזה גם העובדה שמה שהיה פעם קבוצה קטנה של כמה מאות חרדים שקיבלו פטור, הפך למגפה של מאות אלפים. רק בשביל לסבר את האוזן, המספר שהיה בהתחלה מאות בקום המדינה, עלה מאז ב-15,000 אחוז. אבל זה לא רק עניין הגיוס. אותם אלו שלא יתגייסו היום גם לא יכניסו מסים למדינה מחר כי אותן מפלגות דאגו לכך שאותם תלמידים לא ילמדו לימודי ליב"ה, ואיזו חברה תסכים לקבל מישהו שרמת המתמטיקה שלו היא רמה של כיתה ד' והאנגלית שלו עילגת? 

לביבי חשובים ה"שותפים הטבעיים". מילא המפלגות הציוניות הדתיות שרואות עין בעין את אותה אג'נדה פוליטית כמו הליכוד, אבל ש"ס, יהדות התורה, ג' וכו' אין להן אג'נדה פוליטית. הן יכולות לשבת במפלגות אולטרה שמאלניות או סופר ימניות. אם מחר מפלגת כ"ך היתה קיימת והיתה זוכה לכמות מנדטים גדולה או אם מחר מרצ היו מקבלים כמות מנדטים גדולה והיא היתה מקימה ממשלה – לאותן מפלגות לא היתה שום בעיה להיכנס לאותה קואליציה, כל עוד ברז התקציבים לכיוונן זורם חופשי. 

אז ביבי היה היום אצל הנשיא פרס ומול המצלמות הוא שיקר. גם הבית היהודי וגם "יש עתיד" אינם מחרימים את החרדים. 2 המפלגות הנ"ל רוצות לשנות את סדר היום והציבור נתן את קולו אליהן ונתן פחות קולות לחרדים (האיום/נסיון סחיטה של עובדיה יוסף לפיו אם לא תצביע ש"ס השטן ירדוף אחריך עם קילשון וכרטיס הכניסה שלך לעולם הבא יבוטל – לא עבד) ומי שקובע הן המפלגות עם הקולות. ביבי נמצא במצב לא נעים – אף מפלגה לא מאמינה למילה שלו ולשם שינוי 2 המפלגות עם כמות גדולה של קולות רוצות לשם שינוי לקיים את ההבטחות שהבטיחו לבוחריהם (ימות משיח, לא?). 

עברו ה-28 יום שהוקצו לביבי להקים ממשלה, ועתה הוא מקבל עוד 14 יום. המספרים לא הולכים להשתנות והכל תלוי ימצמץ ראשון. לפיד ובנט כרתו ברית אז הם לא יכנסו ושלי יחימוביץ בוודאי לא תיכנס, מה שמשאיר את עניין הלחץ נטו על ביבי, אבל זה רק החלק הראשון. אחרי הקמת הממשלה נדרשים "קיצוצים כואבים" ובממשלה הקודמת זה לא עבר כי החרדים לא הסכימו להיפרד מליטרת הבשר ומברז תקציבים חופשי, ובממשלה הנוכחית הסיעות החדשות לא ירצו כל כך מהר להקשיב לאוצר ולהפחדותיו. כבר ראינו שהאוצר לדוגמא לא מוכן להראות למפלגת הבית היהודי את ספר התקציב והקיצוצים המתוכננים, מעניין מה יקרה שהבית היהודי ויש עתיד כבר יהיו בקואליציה. 

בקיצור – כרגיל במדינת ישראל, אין רגע דל והולך להיות מעניין.

מה ש-בנט ובימין מפספסים

מכיוון שעבדכם הנאמן צריך להישאר עד השעות הקטנות של הלילה ולעשות מיגרציה של שרתים, חשבתי לכתוב פוסט על מה שקרה עם נפתלי בנט ביומיים האחרונים.

הכל התחיל עם הראיון בתכנית “משעל חם” של ניסים משעל. ניסים הוא מראיין משופשף וכשהוא רוצה, הוא יודע להשחיל שאלה שהמרואיין לא מצפה לה ולא חשוב מה המרואיין יענה, יהיה פה אייטם, וכך בדיוק קרה לנפתלי בנט, אדם שאין לו הרבה נסיון בהופעות ציבוריות – הוא אמר (ואני מצוטט מהכתבה): “אם יורו לי לפנות יהודים – לא אעשה זאת”.

ביבי ובימין, ששם קצת יותר מנוסים בפוליטיקה, ספינים (בזה ביבי אשף) וכו’ – אמרו “תודה לאל” וביבי זימן בדחיפות את שלושת הערוצים ל”ראיונות” ובאותה הזדמנות הוא הפך את בנט לאדם בלתי אחראי ובעצם קרא לו בעקיפין סרבן פקודות. הלילה בנט הופיע מול התקשורת כדי לנסות למזער נזקים ולאמר שהוא לא סרבן פקודות. כמה זה ישפיע? שאלה טובה, נראה זאת במדגמים הבאים.

הבה נניח את הקלפים על השולחן ונסתכל למציאות בעיניים: הסיכוי שביבי והליכוד/ימין יעלה לקדנציה נוספת כרגע נראה סיכוי גדול בהרבה מזה שהמרכז/שמאל יעלה. אנחנו מדינה סופר דינמית וחדשות שאצלנו מעכלים ביום בחו”ל לוקח להם שבועיים, ופה דברים משתנים מדקה לדקה, וכרגע האגו של ראשי מפלגות המרכז מדבר במקום למצוא נוסחה להתאחד ככח מאוחד (כמו ליכוד-ביתנו), וכל עוד זה כך – ביבי לוקח. בהליכה.

מי שיבחר כתוצאה מהבחירות ויקים קואליציה, יצטרך לעמוד מול ממשל אמריקאי שכבר אין לו שום סבלנות למשחקים בעניין המו”מ עם הפלסטינים. האמריקאים כרגע רק מגנים את כל אישורי התוכניות לבנייה ב-E-1, אבל אחרי הבחירות הגינויים יעברו שדרוג לצעדים, ומי ששוכח ישראל מקבלת מדי שנה כמה מיליארדי דולרים מהדוד סם ואפילו הרפובליקנים עושים קולות של אי נוחות מכל אישורי הבניה הללו, בוודאי שגם הדמוקרטים לא אוהבים זאת, כך שאם יחליטו באחת הוועדות שם להקפיא כספים ורכישות בכספים האלו, לא יהיה קשה להם להשיג רוב להעביר החלטה כזו. הנשיא הנוכחי כבר לא חושש מהקול היהודי.

גרוע מכך – לאבו מאזן נמאסו המשחקים הללו (בין אם הוא צודק או לא צודק, ובין אם ישראל צודקת או לא – זה לא רלוונטי), והוא שוקל פשוט לפרק את הרשות הפלסטינית ו”לתת את המפתחות לביבי” ודבר כזה יביא לכמה דברים:

  • התפרקות הפנטזיה הרטובה של רבים מאנשי הימין על מדינה יהודית. אנחנו נהיה מדינה דו-לאומית.
  • כמות טרור שלא ראינו שנים רבות: כל אלו שרצו לראות פה מדינת פלסטין ויראו שהיא מתפרקת, חלקם יפנו מחדש לטרור, פיגועים, התאבדויות וכו’.
  • צה”ל יצטרך להתמודד מחדש עם כל השטחים, עם משטר צבאי מחדש, ושוב התמודדות עם עזה והחמאס, שלא לדבר על גופים נוספים.
  • ליבוי האש לרמות הרבה יותר גבוהות ע”י הספונסרים הראשיים – אירן.

בארה”ב ובאיחוד האירופי האיום של אבו מאזן נקלט היטב, ואם מישהו חושב שהם לא יעשו כלום בנידון, אז הוא טועה: חרב הסנקציות תוצא מנדנה כלפי ישראל, דברים כמו:

  • סימון גורף בכל האיחוד האירופאי על מוצרים מהתנחלויות (תחשבו מה זה יעשה ליצואנים שמייצרים משם מוצרים).
  • הפסקת הסכמים מסחריים בין גופים גדולים ומדינות לבין ישראל
  • קבלה הרבה יותר אוהדת לטענות הפלסטינים ממה שקורה היום, סביר להניח שבית הדין בהאג יעבוד שעות נוספות.

אלו סנקציות שיכולות לקרות. בעבר הם נעצרו בהתערבות של ארה”ב, אבל בתקופת קדנציה שניה של נשיא שאין לו חשש מהקול היהודי, לא בטוחה שארה”ב תמהר ללחוץ על האירופאים לעצור את מה שהם מתכננים. על האו”ם אני אפילו לא מדבר..

בסופו של דבר ביבי יגרר ע”י האמריקאים והאירופאים למו”מ, בלי יותר מדי ברירות, וביבי בקדנציה הבאה יצטרך לפנות ישובים. זה אפילו לא שאלה של אם לפנות, אלא כמה לפנות. כמובן, מקום כמו אריאל לא יפונה, אבל ישובים קטנים כדוגמת מגרון – יש סיכוי רב שהם יצטרכו להיות מפונים.

יהיו כמובן אלו שיחשבו שמכיוון שזו תהיה ממשלה ימנית, הממשלה לא תתן יד לשום מו”מ או הסכם כזה, אבל אם ביבי יחליט ללכת עם זה (והוא יצטרך ללכת עם זה או שכפי שתיארתי מקודם – מדינות אחרות לא יתנו לו להתחמק הפעם) – שום סכסוך קואליציוני או איומים בפרישה מהקואליציה לא יעצרו את זה. השמאל יתן אוטומטית רשת בטחון לביבי בהצבעות על הסכמים כאלו, כך שגם אם בנט יחליט לאיים בפרישה, זה לא יזיז כלום ואז נגיע שוב למצב מוכר: השמאל מפנטז, הימין מקיים. זוכרים את סיני? גוש קטיף? מגרון? יש בטח עוד כמה דוגמאות שהליכוד פינה, אז גם הפעם יהיה סיבוב נוסף.

אז מר בנט היקר, אתה ומפלגתך תשבו בממשלה שהיא בהחלט תצטרך לפנות ישובים. סביר להניח שיתנו לזה שם מכובס כמו “איחוד ישובים”, רק שהפעם אף אחד לא יממן ניסורי בתים (למעוניינים לדעת, הניסור כשל, הלך הכסף, כי אף אחד לא ממש הוריד פטיש על קיר כדי לבדוק את הבניה).

גב’ לבני: תלמדי מהי “סחטנות”

גב’ לבני רצה לתקשורת בהתבכיינות (טיפוסית) על כך ש”נמאס לי מהסחטנות”.

נראה לי שגב’ לבני מאוד מושפעת מ”פורום החווה” שהריץ אותה בפריימריז של “קדימה” לראשות הממשלה וכשהיא היתה צריכה לעשות מו”מ להרכבת קואליציה, היא נכשלה כבר במבחן הראשון שלה, מבחן שאותו עברו אהוד ברק, אהוד אולמרט, ביבי נתניהו, שמעון פרס, יצחק רבין, אריק שרון ואחרים שהנהיגו את המדינה בקלות יחסית.

הם עברו, היא נכשלה והתירוץ שלה? “נמאס לי מסחטנות”. בהתחלה זה היה כלפי מפלגות כמו מפלגת העבודה, יהדות התורה ואחרים, אבל בסוף היא התמקדה על ש”ס ש”סחטו אותה”.

גב’ לבני, צר לי, אבל אלו כללי המשחק: המפלגה המעוניינת להיכנס לקואליציה מציגה תנאים שונים שברצונה שימולאו על מנת שאותה מפלגה תיכנס. במידה והתנאים אינם מוסכמים, המפלגה לא נכנסת.

אם מחר אני אלך לראיון עבודה ואבקש X אלפי דולרים משכורת + רכב + הוצאות אחרות, המנהל שיראיין אותי יכול אוטומטית לסרב לקבל אותי לעבודה, או שהוא יכול להיכנס איתי למו”מ ולשכנע אותי לרדת מדרישותיי אלו לסכום יותר נמוך במגוון תירוצים ותמורת אי אלו דברים (אופציות לדוגמא). האם באיזה שהוא מקום אני “סוחט” את המראיין אותי? לא, אני פשוט מציג את התנאים שלי והמנהל יושב מול המספרים שלו ובסוף מחליטים: או שאני מתקבל לעבודה, או שהוא יאחל לי בהצלחה ואצטרך לנסות את מזלי במקום אחר. שום סחיטה.

כנ”ל לגבי ש”ס ומפלגות אחרות: ש”ס הציבה את התנאי שלבני תכריז על כך שירושלים לא תחולק ושקיצבאות משפחות ברוכות ילדים יעודכנו. אלו היו התנאים. מה עשו נציגי לבני? התחילו להתפלפל עם מספרים ולהציג את ש”ס כדורשת “מיליארד וחצי”, רק ש”שכחו” לציין שאותם “מיליארד וחצי” הם בעצם סכומים שאושרו וניתנו בעבר + מה שהוסכם בהסכמים קואליציוניים קודמים עם אולמרט. המספרים בתכל’ס הרבה יותר נמוכים (בסביבות ה-200 מיליון שמתפרסים על כל המשפחות ברוכות ילדים בארץ ללא קשר אם הם הצביעו לש”ס או לא, וזה כולל משפחות ערביות, אגב).

סחטנות, לפי חוק העונשין, סעיף 427 ו-428 בחוק היא:

427. סחיטה בכוח (ח/11) (תשל"ג)
(א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו – מאסר תשע שנים.
(ב) לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.
428. סחיטה באיומים (תיקון: תש"ם)
המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.

לא נראה לי שזה מה שבוצע כאן 🙂

הולכים לבחירות?

בכל אתרי החדשות הופיעו החדשות כי הרב עובדיה יוסף החליט שש”ס לא הולכת להצטרך לממשלה ברשות השפנה לבני. ההימורים על כך שהולכות להיות בחירות – בשיאם מצד אחד, אך מצד שני יש כאלו (כמו יואל מרקוס) הקוראים לה לשלם את כל המחיר שש”ס ממבקשת, רק בשביל “לקדם הסדר מדיני”.

ש”ס מומחים בלעשות את המוות, במיוחד שמולם טירונית שמבטיחה “פוליטיקה אחרת” אבל נגררת להבטחות של מאות מיליוני שקלים (מי אמר מיליארד?), אז ש”ס החליטו קצת למתוח את החבל ולתת לה אקדח טעון לירות בעצמה מבחינה פוליטית: “רוצה אותנו? תצהירי שירושלים לא הולכת להיות מחולקת”.

אז עכשיו אין ש”ס שתיכנס לקואליציה. מי נשאר? הבה נסתכל בטבלת המנדטים (מתוך אתר הממשלה):

election-results

אם ניקח את קדימה, העבודה ומרצ שחתמו ו/או הצהירו שהם מוכנים להיכנס, יהיה סה”כ 53 מנדטים. יהדות התורה והגמלאים יש להם השגות על ההסכמים ועדיין לא נחתמו איתם הסכמים סופיים, אבל הסיכוי שהגמלאים יחסית הוא די גדול, מה שיכול לתת במקרה הטוב 60 מנדטים בול, וזאת בהנחה שהגמלאים נכנסים עם 7 מנדטים ולא מתפצלים שוב. הערבים (עדיין לבני לא דיברה איתם בכלל) בוודאי גם יציבו דרישות בשמיים עם בקשת תקציבים נוספים, הבטחה להחזרת שטחים ואולי גם הקלות על כל מיני דברים שהאזרחים הערביים זקוקים להם (ועוד לא דיברנו על תשתית ופיתוח בכפרים הערביים). האם הם יצטרפו? תלוי מה לבני תצהיר לגבי הבקשות שלהם ולגבי הסכמים עם הפלסטינים, ותלוי איזה תיקי ממשלה הערבים ירצו ושהיא תסכים לתת. במקרה הכי הכי אופטימי, יהיו לה עוד 10 מנדטים (רע”מ-תע”ל, בל”ד, חד”ש).

מי בטוח לא יצטרף? הליכוד, ישראל ביתנו, מפד”ל. אם נצרף את המנדטים האלו, נקבל יחד 32. אם ש”ס מצטרפת לאופוזיציה, זה עוד 12, שזה סה”כ 44. אם גם יהדות התורה מצטרפת, זה 50, כלומר במקרה התיאורתי הגוש הזה גם אם כל המפלגות שהזכרתי מצטרפות יחד, הם אינם גוש חוסם ואינם יכולים להפיל את הממשלה. למה תיאורתי? כי המפלגות הערביות עד היום הם עדיין גורם בלתי צפוי שיכול בהעטשות אחת לפרוש מהממשלה (וכבר היו דברים מעולם). הגמלאים מסוכסכים בינם לבין עצמם ולא בטוחים בכלל שהם רוצים להצטרף.

אם ירושלים תעלה על פרק היום בהקשר להסכמים עם הפלסטינים, יהדות התורה תעוף אוטומטית מהקואליציה (אין להם הרבה ברירות) ואז הסכמים עם הפלסטינים יכולים אולי להיות מאושרים בתמיכת הערבים, מרצ, העבודה, קדימה, אבל כל פרשן פוליטי יאמר לך שהסכם כזה במידה ויחתם, יגרור פה מלחמת אחים והפגנות שלא ידענו בעבר, שלא לדבר על כך שהליכוד יכריז אוטומטית שהסכם כזה לא יכובד אם הוא יקים ממשלה עתידית. ירושלים זה לא גוש קטיף, וחלוקת ירושלים לא תעבור כאן בשתיקה, שלא לדבר על כך שברגע שהעבודה מאשרת הסכם הזה, זו תהיה ההתאבדות הפוליטית הכי גדולה של מפלגה כלשהי ב-60 שנה של המדינה. במקרה כזה, הליכוד יחגוג בקמפיין על העבודה וקדימה עם סלוגנים כמו “השמאל מחלק את ירושלים והארץ”.

ביום א’ נדע אם לבני הולכת להחזיר לנשיא פרס את המנדט להקים ממשלה ואז יוכרז כי הולכים לבחירות, או שהיא הולכת לעשות את הבלתי יאומן ולהקים ממשלת מרכז-שמאל. הימור שלי: יום א’ זה התחלת הסוף של הקואליציה הנוכחית והליכה לבחירות.