פוסט בחירות

יום ד’. 99% מהקולות שנספרו מראות תוצאה מעניינת מאוד..

election-results

שוב אנחנו מגיעים למצב שבין 2 המפלגות הגדולות קיים פער של עשרות אלפי קולות בלבד. האם הפעם ימחק אחרי ספירת קולות החיילים, ימאים, דיפלומטים וכו’? נחיה ונראה, אולם כבר עתה ניתן לראות מס’ דברים בולטים, אם מסתכלים לפי מס’ המנדטים:

  • יש רוב (לא ענק, אבל רוב) לימין, כאשר אם מחברים את סיעות הימין + ישראל ביתנו, יש כאן תוצאה שלא מותירה ספק: העם לא מעוניין בחלוקת ירושלים ושאר אילוזיות מהשמאל על החזרת שטחים והקמת מדינה פלסטינית.
  • לציבור נמאס ממפלגת העבודה. עבדו על הציבור שוב ושוב עד שנמאס לבוחרים ומפלגת העבודה צונחת ל-13 מנדטים, ולמפלגה הרביעית בגודלה. האם המפלגה תלמד לקח? קשה להאמין, אבל כמובן – ימים יגידו
  • מרצ היתה המפלגה שאכלה אותה הכי הרבה בבחירות הנוכחיות. כמות מנדטים: 3. כתוצאה מכך, הגברת זהבה גלאון עפה מהכנסת לטובת ניצן הורביץ שהוצנח מלמעלה. אני יכול לאמר הרבה דברים גרועים על מרצ אבל זהבה גלאון היא פעילה לא קטנה בכנסת וכל הקטע הנוכחי רק ידפוק את המפלגה: אין שום השוואה בין ניצן הורביץ שאינו מכיר את הכנסת לבין פעילה כמו הגב’ גלאון, כך שהמפלגה אוכלת אותה פעמיים. האם יבינו עתה הנהגת מרצ כי העם פשוט לא מעוניין בפנטזיות של פתיחת רגליים ומסירת שטחים לכל דורש? כנראה שלא.
  • מפלגת הירוקים, התנועה-הירוקה-מימד או כל מפלגה ירוקה אחרת לא קיבלו אפילו מנדט בודד אחד, מה שמסכם את כל עניין ה”הו-הא” של הבלוגרים שניסו לקדם את המפלגה הזו תחת כל עץ רענן ב…כלום. זה כמובן רק מראה מה האימפקט של הבלוגרים על רמת הבחירות בארץ (כלום), לעומת האימפקט ברמה המקומית (תל אביב, לא מעט).
  • הדתיים לא למדו לקח וכתוצאה מכך קולות הדתיים חלוקים וקולות רבים נאבדו בדרך. אולי הם ילמדו לקח מכך? קשה להאמין.

התגובות כמובן נעות בין שמחה להיסטריה באתרים השונים. ב”וואלה” לדוגמא, באופן חריג, מאמר המערכת של וואלה מופיע קבוע זה מס’ שעות בכותרת הראשית עם הצעה שקשה לכנות אותה בכינוי אחר חוץ מאשר “תמוהה”. הצעת רוטציה? עם מה? ביבי הבטיח שאין חלוקת ירושלים, ממשיכים לבנות בשטחי 67 וכלום לא מגיע לפלסטינים, ליבני הבטיחה לחלק את ירושלים, להחזיר שטחי 67, ועוד דברים שמעוררים צמרמורת חזקה בימין הישראלי, אז איך רוטציה? ליבני תבקש לחלק מכל גוש ימין יוציא לה אצבע משולשת, כך שלא תהיה שום התקדמות, אז מה תועיל רוטציה?

אתמול בערב בחדשות בערוצים השונים התחילו העיתונאים לתת תחזיות איוב לביבי: ממשלת ימין קיצוני היא ממשלה שלא תחזיק מעמד, אמנון אברמוביץ’ קרא לניצחון של ביבי “נצחון פפירוס” ושאר העיתונאים חושבים שתוך מס’ חודשים נחזור שוב לבחירות, רק שהם שוכחים משהו אחד לדעתי: ביבי ידע את הדברים האלו מראש, והיה לו יועץ סקרים שנתן לו תחזיות די מדוייקת לגבי התוצאות כפי שרואים אותם כרגע, וביבי יצטרך עם זה להתמודד ולהנהיג. ממשלת אחדות לעומת היא לא יותר מאשר אשליה מכיוון שקדימה והגוש הימני שונים לחלוטין במצע ובדרך.

אם יש משהו אחד שליברמן צודק, הוא עניין הבחירות והשלטון. הגיע הזמן לשנות את השיטה לחלוטין ולסיים את העניין שכל שנתיים שלוש יש לנו בחירות שנותנות תוצאות מזוויעות מעין אלו. האם עתה יחליטו סוף סוף לשנות את השיטה ואת הבחירות?

אין ספק, ימים מעניינים לפנינו.

המלחמה הבאה שלנו

לא, אין לי כדור בדולח, לא קיבלתי כל מיני עתידות, אין לי איזה “מקור סודי” שחשף בפניי איזה מידע מסווג. כל מה שאכתוב עכשיו הוא ניתוח קר ופשוט, איך אנחנו הולכים עכשיו למלחמה, או ל”מלחמה”.

אתמול החלו נאומי הבחירות לעלות דרגה. אהוד ברק פתח באופן רשמי את הקמפיין של מפלגת העבודה ומיד האשים את קדימה שהביאה את תוצאות ההתנתקות ומלחמה. כמובן שאהוד “שכח” שמפלגת העבודה היתה השותפה העיקרית בקואליציה והם הם אלו שהצביעו בעד כל הדברים: התנתקות, מלחמת לבנון 2 ועוד שאר מרעין בישין, אבל עכשיו זה תקופת בחירות, אז אפשר לדפוק סכינים בגב של קדימה. במסגרת מסע ההסתחבקות של מפלגת העבודה בינה לבין עצמה, נראו גישושי התחבקויות בין פרץ לברק, ופרץ גם נאם.

ביבי, שכבר התחיל את מסע הבחירות, נאם היום והודיע: "בכוונתי ללכת בדרך חדשה של שינוי התהליך המדיני עם שלום כלכלי ופיתוח כלכלי מואץ, בפרמידה ואמון שייבנו מלמטה, בשטח ובעסקים, עד למעלה". רעיון מעניין, אבל הסיכוי שהפלסטינים יסכימו לו במקום לדון על חלוקת ירושלים ועוד מס’ דברים נראה נמוך. מאוד נמוך.

jerusalem2 פה בדיוק מתחיל עניין ירושלים והבחירות, כאשר 3 השחקנים הראשיים מייצגים בעצם 2 אפשרויות עיקריות, בין אם “קדימה” או מפלגת העבודה + שותפים מסורתיים תקים קואליציה (סיכוי מאוד נמוך למפלגת העבודה, אבל בכל זאת אחשיב אותו) כאפשרות אחת, ובין אם הליכוד עם שותפים מסורתיים.

ומהן אותם אפשרויות?

  1. אם קדימה יקחו בבחירות כמפלגה הגדולה ביותר ותקים ממשלה (סיכוי קלוש, מיד אסביר מדוע), אז המו”מ על ירושלים ימשך עד שיחתמו הסכמים. אם נחתמים הסכמים על חלוקת ירושלים, תחל פה מלחמה פנימית מאוד חזקה בין אלו שלא אכפת להם שירושלים תחולק לבין אלו שלא מוכנים לשמוע אפילו על חלוקת ירושלים. בכל זאת, זה משהו אחד גוש קטיף (שלרוב האזרחים לא ממש היה אכפת מאותו מקום) וזה משהו אחר לחלוטין שאתה מחלק את עיר הבירה שלך. אם בגוש קטיף המהומות היו של נוער הגבעות, בירושלים זה יהיה הרבה הרבה יותר המוני וקשה פי כמה וכמה. אני די בטוח שיבוצע לפחות טקס פולסא-דינורא על ראש הממשלה הנבחר/ת במקרה כזה (לא שידוע לי מי יעשה דבר כזה, אבל על כל ראש ממשלה מהשמאל והמרכז שהחזיר שטחים נעשה הטקס הזה), והתוצאות [בין אם מאמינים שזה בגלל אותו טקס או לא] מדברות בעד עצמן.
  2. אם הליכוד יקח בבחירות, הוא יפסיק מיידית את המו”מ וינסה לפתות את הפלסטינים ל”שלום כלכלי”. הפלסטינים, שקיבלו תחושה מלבני, אולמרט וברק כי אוטוטו מסיימים מו”מ וירושלים המזרחית תהיה בידיהם – ממש לא יאהבו את זה. כמה לא יאהבו? הם יתחילו ב”התנגדות” שזו מלחמה, במיוחד כשיש להם עכשיו רובים, נשק קל, שריוניות ועוד. רבים נתלים באיזו תקוות שווא שאם הליכוד יעלה וביבי יהיה ראש ממשלה, אז כראש ממשלה הוא יראה את הדברים “משם” ויבין ש”חייבים מו’מ בכל הנושאים עם הפלסטינים”, רק שיש בעיה קטנה: הקואליציה שביבי יקים, ולא חשוב איזו קואליציה, תהיה “קואליציה כובלת”: המפלגות הדתיות ובראשן ש”ס יפילו ממשלה כזו במהירות, וראינו הדגמה חיה רק לפני מס’ שבועות.

2 האפשרויות מובילות אותנו לחיכוכים ו/או מלחמה בלתי נמנעת, והכל באשמת קדימה והשמאל שהרגילו את הפלסטינים לחשוב שאוטוטו הם מקבלים את שטחי 67 + שטחים מירושלים. קל להתמכר, קשה לצאת מזה, והמחיר יקר מאוד לכאן או לכאן.

מדוע הסיכוי של קדימה להקים מפלגה קלוש? מכמה סיבות:

  1. מבחינה היסטורית, כל ממשלה שנפלה בטרם זמנה, לא הצליחה לקום מחדש מיד לאחר הבחירות. לדוגמא: ב-96 לאחר מות רבין, במפלגת העבודה היו בטוחים שהעם רוצה שלום עם הפלסטינים והערפאת וכל עניין הבחירות יהיה רק עניין פורמאלי. הסקרים חייכו לפרס והוא היה כבר בטוח שהוא מקים ממשלה, אבל בגלל מספר זעום של קולות (30,000 בערך), ביבי והימין זכו, והעניין שוב חזר על עצמו שהממשלה התפרקה אחרי 3 שנים ומי שזכה היה אהוד ברק.
  2. ש”ס הולכת חזק על ירושלים בקמפיין הבחירות הנוכחי ושמה אותו כנושא ראשי, כולל פוסטרים, סלוגנים ועוד. לא חשוב מי המפלגה שתנצח, אם אותו מפלגה לא תצהיר שירושלים מחוץ למו”מ, ש”ס לא נכנסת, ואם נכונים המספרים בסקרים המפלגתיים האחרונים, אין קואליציה בלי ש”ס, ואם קדימה תיבחר, אז נקבל שוב בדיוק את אותו מצב שהיינו בו לפני מס’ שבועות.

לסיכום: לא חשוב איך נסתכל על זה, אנחנו הולכים לקראת מלחמה, או “מלחמה”. תודות ל”קדימה” ולשמאל שטיפחו את האשליות האלו אצל הפלסטינאים.