LinGnu נסגר

שחר שמש, בחור נחמד ומאוד מקצועי הודיע היום בבלוג שלו שהוא סוגר את חברת היעוץ שלו והוא מפסיק להיות פרילנסר וחוזר להיות שכיר, כי פיננסית זה לא משתלם לו. אני מבין אותו וכמובן מאחל לו הצלחה בהמשך דרכו.

התגובות ברשימת התפוצה Linux-IL (רשימת התפוצה של אנשי לינוקס בארץ) היו סימפטיות: איחולים להצלחה ו… האשמה של מצב השוק בארץ. המצב קשה, יש חאפרים, מיתון וכו’ וכו’..

אני בהחלט יכול להבין את החברים לגבי המצב, אבל המצב בשטח הוא שצריך אנשי לינוקס וצריך לשכנע את הלקוחות במשהו אחד: אתה (הפרילנסר) נותן פתרון לבעיות. Apache מת כל 10 שניות? oom-killer קופץ לבקר בשרתים שלך כל 20 דקות? כרטיסי הרשת שלך משחקים פינג פונג עם השמות eth0, eth1 ודופקים לך טבלאות ניתוב? הלקוח צריך לחשוב עליך. אתה המשיח, אתה המושיע, אתה הקוסם, אתה מלחשש ומהפנט את השרת דרך SSH או חיבור סריאלי או KVM והוקוס פוקוס – הכל תקין!

ואיך עושים את זה? תכירו מושג: שיוך.

כעת אני רוצה לכתוב קצת על העסק שלי: כשהקמתי אותו, כולם נתנו לי סיכוי של פחות מ-50% שהוא יחזיק שנה שלמה. מה שאף אחד לא ידע, זה שבעבר אני נתתי שרותי סיסטם למשרדי פרסום שונים, ובזמן שהקופירייטרים, פלאנרים, תקציבאים ושאר אנשי הפרסום היו בישיבות ומעלים רעיונות עבור הלקוחות שלהם, אני הייתי בחדר סולל כבלי תקשורת, מתקן מכונות, ושותק. העבודה עצמה היתה קלי קלות, אבל אני הייתי מקשיב ולומד תוך כדי עבודה – על פרסום, רושם לי הערות באיזה קובץ ובערב הייתי קורא על כך באינטרנט.

כשפתחתי את העסק של השרתים, התחלתי ליישם את הדברים. המטרה שלי היתה אחת: להחדיר לאנשים “עם פטיש לראש” ש-“חץ ביז” = שרתים. שרת לאחסון אתרים? VPS? שרת יעודי? לא חשוב מה, תבוא. תזכור אסוציאטיבית – אם אתה מחפש שרת ולא חשוב איזה – “חץ ביז” הוא ה”מושיע” שלך. רוצה הצעות? תלחץ כאן. רוצה לקרוא על וירטואליזציה ומה קורה בתחום אחסון שרתים וכו’? תלחץ כאן. כשתגיע ותרצה משהו, תוך זמן קצר “יזנק” עליך נציג של העסק וישאל אותך לרצונך וינסה לסייע לך. למה? כדי שתזכור מכל הסבב שאתה מחפש משהו, שב”חץ ביז” מישהו ענה וניסה לעזור לך, לא רק לדחוף לך מוצר.

זו היתה המטרה שלי, ופרסמתי את העסק שלי ושרותיי תחת כל עץ רענן. פורומים, קומונות, בלוגים, אתרים אחרים – בכולם פרסמתי, אבל הפרסום לא היה פרסום ישיר של “כולם קקות, בואו אליי!”, אלא פרסום “אגבי” – כלומר הפרסום עצמו היה בחתימה, לא בתגובה עצמה (במקרה של פורומים ובלוגים לדוגמא).

זה אצלי.

מה איתך?

יש אנשים כמו דורון אופק ידידי, שהיה מלמד לינוקס בסיוון ובמקומות אחרים ותוך כדי הלימודים הגיעו לו הצעות שונות מחברות שונות, ודורון בנה אמינות והכרה שחוזרת אליו בצורה של עבודות ופרוייקטים ויש לי רק איחולי הצלחה לבחור. גם מיקי ברזילי פירסם את העסק שלו והכיר לקוחות וקיבל עבודות וגם לו אני מאחל הצלחה, אבל שניהם יודעים גם להעביר הלאה עבודות לאחרים אם הם עסוקים או לא יכולים או שהם חושבים שעבודה כזו או אחרת תתאים לאחר. קשה לי לאמר את הדברים על פרילאנסרים רבים אחרים.

יש לך עסק של יעוץ/תמיכה/סיסטם בלינוקס? פרסם אותו! אני רוצה לשמוע עליו ואחרים צריכים לשמוע עליו כדי שבעת צרה הם יזכרו אותך ויתנו לך את חוזה התמיכה. עבודה לא מגיעה מהשמיים, היא מגיעה בעקבות עבודת יחצנות שאתה עושה לעסק שלך! אם אני לא שומע עליו ואף אחד אחר לא שומע עליו – אתה תסגור את העסק ותפסיד. אם אחרים ישמעו עליו, אתה תקבל הצעות ותוכל להחליט אם לקחת או לא ואם לא – למי למסור את זה.

כולם מאשימים את ה”חאפרים” בכך שהם גובים מחירי רצפה ולוקחים לאחרים את השוק. חוץ מהעובדה שכולנו התחלנו ממחירי רצפה (תיזכרו במשכורות הראשונות שלכם), אנחנו צריכים לזכור שהמחיר הוא רק חלק מהמשוואה. לקוח יסכים לשלם 200 שקל במקום 150 אם תתן לו ערך מוסף: רוגע – אתה שולט על הכל והכל תחת שליטה. זמינות – אתה זמין ולא צריך 20 טלפונים כדי שתואיל לענות לו. ראש גדול, יוזמה, הבנה מהירה – כל אלו הם דברים שאם הלקוח מוצא אותם בך אתה תקבל את המחיר שלך, גם אם הוא 200 או 250 שקל. אני מכיר גם מקרים הפוכים: הפרילנסר זול, אבל גאד כמה שהוא זיין שכל! אז ישלמו לו והעיקר – לעולם לא יקחו אותו שוב. הכל, רק לא אותו!

אז חברים יקרים, תמיד אפשר לחזור להיות שכיר ומי שלא מתאים לו להתמודד ולשווק את עצמו ולנהל את עצמו. אבל אם מישהו רוצה להרוויח יותר, ולגדול – הגיע הזמן להיות רציניים ולשווק את עצמך יותר!

מוסר תשלומים גרוע

הנה נקודה שכל פרילאנסר נתקל בה, במיוחד בישראל: אתה מסכם עם לקוח על עבודה (ולא חשוב כמה היא קטנה או גדולה). אתה מבצע את העבודה לשביעות רצונו ומצפה שהלקוח ישלם את שכרך, אבל אז מתחילים התירוצים "אנחנו עובדים שוטף+60", "אנחנו לא מוציאים צ'ק לפני סוף החודש, וגם זה רק במקרים מאוד מאוד חריגים", "תן לי כמה ימים ואני אעביר לך את הכסף בהעברה ישירה" (כמובן שכמות ה"כמה ימים" היא נעלם מיסתורי) ויש עוד תירוצים.

אבל התירוץ הכי מדהים (אותי לפחות) זה עניין ה"חברה גדולה": "אנחנו חברה גדולה, אנחנו משלמים רק שוטף + 60 או שוטף + 90".

חברה גדולה, הא? בוא נראה איך זה כשהדברים הפוכים:

בימים אלו אני מחפש לרכוש 5 שרתים נוספים לעסק שלי. תודה לאל, העסק גודל, אז צריך לרכוש עוד ציוד. מה עושים? פונים למשווקים של HP, Dell, SuperMicro ומקבלים הצעות מחיר (אגב, תמיד מומלץ להתמקח מול חברות כאלו בעניין המחיר). מה הם תנאי התשלום שאותם חברות גדולות מוכנות לתת? תנאים פשוטים: כרטיס אשראי עד 3 תשלומים (או 18 בקרדיט, כשהריבית עליך). צ'קים? תשלום מזומן של מחצית הסכום מיידית וצ'ק נוסף לעוד 30 יום. אתה רוצה תנאים של שוטף + 30 או שוטף + 60? תקנה מאיתנו כמה עשרות שרתים בחודש ואז בהמשך הדרך נדון בנושא, אבל עד אז, מינימום חצי מהתשלום במזומן.

ההתנהגות הזו אינה נמצאת רק אצל אותם משווקים, אלא ברוב החברות בשוק בארץ (להוציא חברות מדיה שהחליטו שהן משלמות בתנאים של "שוטף + 96", החל מלפני מס' חודשים), וזו לא בעיה, זכותה של כל חברה להכתיב איך היא משלמת. הבעיה מתחילה שחברות רבות לא עומדות בתנאי התשלום האלו. צ'קים שאמורים להגיע בדואר לא מגיעים, העברות בנקאיות לא מבוצעות בזמן, ויש לא מעט ששוכחים משהו קטן ובסיסי: מדובר בסופו של דבר בפרילאנסר, ברוב המקרים זהו אדם עם אשה וילדים והוא צריך לפרנס את משפחתו. עיכוב כזה או אחר בתשלום גורמים לבעיות לאותו פרילאנסר, וכשאותם חברות גורמות בעיות, הסיכוי שאותו פרילאנסר יסכים לעשות עבודה נוספת עבור אותה חברה – קטן יותר ויותר.

ולכן אני פונה לחברות ולמעסיקי פרילאנסרים ומבקש: אתם מבקשים מהפרילאנסרים לעשות עבודות עבורכם ואתם לא "משחררים" את הפרילאנסר עד שאתם מרוצים. זה לגטימי ונכון, אבל אל תשכחו שגם הפרילאנסר רוצה להיות מרוצה מתנאי התשלום ומעמידה באותם תנאי תשלום שסיכמתם. אם מישהו חושב שזה כיף לפרילאנסר להתקשר כל יום יומיים ולנדנד על צ'ק/העברה בנקאית, הוא טועה. זה לא נעים לא לפרילאנסר ולא למקבל שרות, אז מדוע בכלל להיכנס לסיטואציה הזו?

לעניות דעתי, צריך להנהיג כלל קטן: כשמדובר על סכומים די קטנים (נניח עד 1,500 שקל), מומלץ שמבקש השרות ישלם בסוף העבודה או יתן המחאה לסוף החודש (תלוי כמובן בפרילאנסר אם הוא מסכים). על סכומים גדולים יותר, אולי כדאי לחשוב על תשלומים או התנאים הרגילים. כך 2 הצדדים יהיו מרוצים.

מה דעתכם?

שיטה חדשה לעבודה עם פרילאנסרים

כל מי שיש עעסק שנותן שרותים ללקוחות מכיר את הבעיה הבאה: אם תיקח אנשים פרילנסרים ברמה גבוהה כדי לתת תמיכה, אתה תפסיד את המכנסיים מהמחירים שתצטרך לשלם להם. גם אם המחיר יהיה נמוך (נניח 100 שקל לשעה), במשמרת רגילה תצטרך לשלם להם 800 שקל למשמרת. לא זול.

הפתרון השני הוא כמובן לקחת צעירים שמבינים משהו במערכת הפעלה ולשלם להם גלובאלית, אבל אז אלו המקצוענים יעדיפו שלא לעבוד בתחום בגלל השכר הנמוך המוצע (שכר מינימום…).

רבים ניסו לפתור את העניין בחלוקה פשוטה: תומכים שלא מבינים כמעט כלום ברמה המקצועית (נניח פקודות shell), ואם יש בעיה מהותית, עושים אסקלציה לבעיה ומעבירים אותה למחלקה היותר מקצועית. זה פתרון מעולה לחברה עם מחלקות מופרדות של תמיכה ו-IT, אבל זו בעיה לעסקים קטנים. בנוסף, אם יש בעיה בשעות לא קונבנציונאליות, קשה להשיג מישהו מה-IT שיסדר את הבעיה.

גם אני, כעסק, עמדתי בדיוק בפני אותה בעיה: יש לי גם חיים, אני צריך לצאת לסידורים, ואפילו לבלות לעיתים. מה אעשה עם הפניות? אפשר להשאיר את זה בידיים של איזה הודי (שיענה באנגלית) אבל לפחות ממה שביררתי, לקוחות פוטנציאליים לא אוהבים זאת, במיוחד אלו האנשים המקצועיים שיש להם שאלות מקצועיות לגבי מפרטים, תוכנות, הגדרות וכו'. (זו, אגב, דרך מעולה להפסיד לקוחות פוטנציאליים). אפשר גם כאן לקחת סטודנט ולתת לו שכר מינימום שיענה, אבל התוצאה במרבית המקרים תהיה כמו עם ההודים (תלוי כמובן בידע של הסטודנט, אך במחיר של שכר מינימום, לא משיגים משהו מי-יודע-מה).

לפיכך המצאתי שיטה חדשה שלקוחה מ.. מעבדים. למי שאינו יודע: בכל מעבד כיום יש מצבי מהירות שונים שהמעבד רץ. אחד המצבים נקרא ondemand וזהו מצב בו המעבד רץ לפי הדרישות של התוכנות המבקשות משאבים, כלומר אם לא רצה שום אפליקציה כבדה, המעבד יורד למהירות נמוכה מאוד ובכך חוסך חשמל.

השיטה החדשה מדברת על תשלום שונה בין מצבים שונים לאותו פרילנסר. במצב אחד אתם משלמים מחיר נמוך ובמצב אחר אתם משלמים יותר. להלן פירוט שיסביר קצת יותר:

  • מצב chat/phone: זהו המצב הכי נמוך, בו הפרילאנסר מתעסק בדברים שלו (או פרוייקטים משלו, גם אם הוא עובד עבודה מהבית) אך ברקע הוא מחובר לצ'אט של האתר שלכם או למרכזיה שלכם. אם מישהו נכנס לצ'אט ומבקש לשאול שאלות, הפרילאנסר מתפנה לכמה רגעים ועונה על השאלות וכנ"ל לגבי טלפון. כשמסתיימת השיחה עם הפונה, הפרילאנסר ממשיך בעיסוקיו. התשלום במצב כזה הוא פר שעה. נניח 30 שקל לשעה, הואיל והדרישה מהפרילאנסר נמוכה.
  • מצב פתיחת תקלה "קלה": לקוח פותח אצלכם תקלה במערכת הטיקטים שלכם. אם מהות התקלה היא משהו קטן (נניח שהלקוח לא יודע למצוא בממשק הוובי שלכם משהו), הפריאלנסר מטפל מיידית בתקלה. התשלום במקרה זה 30 שקל שהם יתווספו ל-30 שקלים שאתם משלמים לפרילאנסר פר שעת עבודה.
  • מצב פתיחת תקלה "כבדה": יש בעיה ב-MySQL שמגיב איטי, יש תקלה של too many connections, האפאצ'י מגיב בקושי. אלו דוגמאות שמצריכים כניסה למכונה (SSH לדוגמא) ובדיקה מעמיקה של התקלה. במקרים כאלו אפשר לסכם את אחת מהאופציות הבאות:
    • הפרילאנסר פונה אליך ואתה תטפל בתקלה (0 תשלום לפרילאנסר כתוספת)
    • הפרילאנסר נכנס ומטפל בתקלה (תוספת של 80 שקל לשעה, לפי הזמן שיקח לו לסדר את התקלה)
  • מצב "מכירה": אם הפרילאנסר גורם ללקוח לרכוש חבילה מכם, אתם מוסיפים לו X שקלים מעבר למה שצריך לשלם לו פר שעה.

היתרון של שיטה זו הוא כפול: הפרילאנסר יכול להתעסק בדברים שלו רוב הזמן, ורק כשצריך הוא יתן שרות עבורכם. מצד שני, אינכם צריכים לשלם מחיר שעה מלא לפרילאנסר מקצועי כמוהו. מצב WIN WIN, כל הצדדים מרוויחים.

אני משתמש בשיטה זו כבר חודשיים ואני יכול להעיד שגם הפרילאנסרים שעונים לאנשים וגם אני מרוצים.

עזרה לחברים טובים

אני רוצה לבקש את עזרת ציבור הגיקים הקוראים בלוג זה: יש לי חבר טוב (שבשלב זה לא אפרסם את שמו לפי בקשתו, הבחור ביישן) שמכיר טוב לינוקס והוא פרילאנסר. הוא מחפש בנרות עבודות פרילאנס בלינוקס. יש לו כמה שנים טובות נסיון בתחום.

אני יודע שהמצב בשוק עדיין לא משהו (אני יודע את זה אישית. יש לי עסק אבל אני עדיין פרילאנסר שמחפש בעצמי עבודות פרילאנס נוספות), אבל אם אתם שומעים על עבודות סיסטם בלינוקס (או תכנות ב-++C או JAVA) שלחו אימייל אליי ([email protected]) עם מה שאתם מחפשים ואני אעביר את זה. אני מכיר למען האמת מספר אנשים שישמחו לקבל פרוייקטים בתחומים שונים.

כמובן שכל העניין נעשה ללא תשלום אליי וכל עניין של מחירי שעה וכו' יסוכמו בין הפונה לבין מי שאני מפנה אליו.

דרוש: איש פטיש בוירטואליזציה

לאחת החברות שאני בקשר איתם יש צורך באיש וירטואליזציה, אבל לא אחד שיודע לעשות דאבל קליק ל-GUI בוירטואליזציה, אלא משהו הרבה יותר רציני. להלן הדרישות:

  • חובה: ידע ב-Solaris Zones ו-וירטואליזציה ב-Solaris (ולא, לא מדובר על VirtualBox)
  • ידע עשיר ב-Perl, Bash וסקריפטים באופן כללי.
  • ידע טוב ועמוק ב-XEN גירסה 4.
  • ידע עמוק בלינוקס (יצירת וקינפוג initrd וכו' לדוגמא)
  • נסיון בעבודה עם SLES
  • ידיעת השפה האנגלית (כן, צריך לשוחח עם עובדים מחו"ל)

העבודה עצמה היא למשך תקופה ארוכה (שנה ומעלה) ונעשית במשרדי החברה (המאוד גדולה וידועה) ברעננה. יש צורך לפעמים להגיע בימי שישי לישיבות. העבודה מתאימה גם לשכירים וגם לפרילאנסרים. אני לא יכול לפרט שכר, אבל אפשר בהחלט לאמר שהוא מכובד מאוד, וכרגיל: לי אין שום רווח מההפניה, אף אחד לא משלם לי על כך (אם כי יש לי הנאה לראות עוד פרוייקט שעובר ללינוקס).

מי שמעוניין, יכול לשלוח קו"ח אליי ([email protected]) ואני אפנה את זה לגורם הנכון שיצור עימכם קשר אם קו"ח שלכם נראים לו.

פרילנסרים ו"שיטת מצליח"

מישהו פעם אמר לי "אם משהו קורה לך פעם, פעמיים מבלי שהתכוונת, זה מקריות. 3,4 פעמים ומעלה – זו מגמה". הביטוי היחיד שעולה לי לראש למה שקרה לי ביומיים האחרונים כ-4 פעמים הוא "שיטת מצליח"

הנה מה שקורה: פרילנסר X יוצר עמי קשר, מאחל לי מזל טוב על כך שהפכתי לפרילנסר, ובדיוק יש לו הצעה בשבילי, הצעה שיהיה קשה לי לסרב לה. הפרילנסר הנכבד מדבר על כך שיש לו או-טו-טו (תרגום: תוך שבועיים/שלוש/חודש/חודשיים/מחק את המיותר) פרויקט חדש אצל לקוח שלו והוא שמע עליי שאני ממש "קוסם" בכל הקשור לתחומים שאני מכיר. הפרילנסר מפליג בתיאור עבודה שנוכל לעבוד יחדיו, ושכל פרויקט חדש שיכנס הוא יוכל להעלות לי את התעריף לשעה שאקבל, ושהוא "בקרוב" (כן, שוב או-טו-טו) מקבל פרויקט גדול המדבר על יותר מ-100 שעות בחודש, וכך אוכל לקבל שכר מאוד מכובד. הרבה יותר משכיר שעובד כאיש לינוקס! הפרילנסר מבקש ממני לחשוב על הנושא ולהחזיר לו תשובה על איזה סכום אני רוצה לשעה ובאיזה תנאי תשלום. (בחלק מהמקרים הדרישה היתה לתשובה פה ועכשיו).

על פניו, השיטה נראית פנטסטית. אתה מתחיל בקטן, אבל אתה יכול להרוויח על פרויקטים אחרים שלא קשורים לאותו פרילנסר, לא? כך אם אתה מקבל פה 100 ש"ח (לדוגמא), בפרויקט אחר שלא קשור לאותו פרילנסר 200 ש"ח (לדוגמא), כך שזה .. מתקזז..

אבל מה לעשות, ועבדכם הנאמן אוהב "לצלול" לעומק העיניינים ולחשוב על השיחות ולראות בעצם כמה דברים לא בדיוק מדוייקים או בלשון מנומסת, יש כאן דיסאינפורמציה. להלן הנקודות:

  1. מה יש כרגע על השולחן? אצל חלק מאלו שהציעו לא היה שום פרויקט סגור וחתום, ואצל חלק מהם היו פרוייקטים שבמקרה הטוב יש בהם 20-30 שעות עבודה שאותם פרילנסרים מחפשים שאני (או כל מועמד אחר) יקבל עליה שכר פר שעה נמוך מאוד. שכר פר שעה נמוך מאוד זה טוב אם יש לפרוייקט "בשר" של 100+ שעות עבודה (חד פעמית או חודשית), אבל כשמדובר על עשרות שעות בודדות של עבודה, המחיר פשוט אינו משתלם, אם מנכים הוצאות. יותר גרוע: אין לאף אחד מאיתנו יכולת לנבא עתיד מדויק ואף אחד לא יכול להבטיח לי שבאותו חודש אכן יזרמו עבודות נוספות, כך שאני עלול פוטנציאלית לגמור את החודש עם משכורת שתהיה שוות ערך לשכר מינימום – בתנאי תשלום של שוטף + 60! עד כמה אפשר להידפק???
  2. כל הפונים בשיטה זו דיברו על פתיחות, אך משום מה אף אחד מהם לא היה באמת מוכן להיות פתוח ולאמר כמה הלקוח משלם לו וכמה בעצם הוא רוצה לגבות ממני באחוזים או במספרים. אני יכול רק לשער שאותם אלו שהציעו לי את ההצעות גובים בין 20-40 אחוז על כל שעה שאני עובד. אחלה שיטה! צריך מפתח JAVA ואין לך מושג מה זה JAVA_HOME? מצא פרילנסר, תחתים אותו על חוזה התקשרות המבטיח שאותו פרילנסר לא יוכל לחתום בעצמו חוזה עם הלקוח שלך, ועל כל שעה שהוא יעבוד תרוויח בממוצע שליש משכרו מבלי שתצטרך להוציא פרוטה שחוקה מכיסך!
    בנקודה זו אני רוצה להדגיש משהו: אני מאמין בהחלט שמגיע תמורה כלשהי לאדם שבזכותו אקבל עבודה כלשהי, אבל יש תמורה ויש עושק ואני יכול לתת דוגמא את חברות גיוס אנשי ההיי-טק (אני לא מדבר על אלו שעובדים אצל לקוחות תחת הכובע של חברת כ"א כזו או אחרת): חברת ABCD מחפשת לה עובד עם תכונות אלו ואחרות, אני ניגש מטעמם לראיון, אני מתקבל וקובע שכר. חברת ABCD תקבל X אלפי שקלים על המאמץ ללא קשר לשכרי. משכרי לא ינוכה אפילו שקל אחד לטובת אותה חברת כ"א. היא מקבלת על עבודתה מחברת ABCD סכום חד פעמי ופה נגמר העניין, וזה המודל שאני מוכן לאמץ אם מישהו היה פונה אליי ומבקש סכום כלשהו כ"עמלה". היינו מתמקחים על העמלה וסוגרים משהו (אם הייתי חותם על חוזה/פרויקט אצל הלקוח שהוא הפנה אותי אליו), אבל לשלם רבע/שליש משכרי פר שעה? אני בתחום היי-טק, לא במקצוע העתיק בעולם.
  3. מדהים שאותם פרילנסרים מפציצים במספרים שאקבל מבלי שיתחשבו בכך שכעצמאי אני לא פטור מניכוי תשלומים: אני אצטרך לשלם ביטוח לאומי, אצטרך לשלם מס הכנסה, מע"מ, פנסיה ושאר מרעין בישין, כך שלאחר ניכויים אלו אני נשאר עם פחות ממחצית המחיר שעה, אבל הצד שמפנה אותי ללקוח וגובה רבע/שליש ממחיר השעה שלי מקבל את אותו כסף כבונוס, פחות או יותר.

אבל הדבר הכי מרגיז שקורה בראיונות כאלו הם פיזורי השקרים: "יש לנו לקוח XYZ שהוא לא יסתכל עליך כפרילנסר כי אין לך עובדים אחרים/משרד רשמי/מזכירה" וכו' ואז מוזכרים כרגיל שמות של לקוחות גדולים כמו בזק, בנקים, נס, נייס, אמדוקס ושאר חברות גדולות. חברים, אני לא מכיר את תיקי העבודות של חלק מהפרילנסרים שקוראים פוסט זה, אך יש לי תחושת בטן שיש פה כמה פרילנסרים שעבדו בחברות מאוד גדולות גם מבלי שתהיה להם מזכירה/משרד בבניין משרדים/עובדים נוספים ושאר ירקות. לא יפה לזרות חול בעיניו של מרואיין.

אני רעב לעבודה, אבל אינני אוהב שמשקרים לי או מפזרים סביבי דיסאינפורמציה. אני מאמין שמגיעה תמורה מסויימת לאלו שמפנים אליך לקוחות שאפשר לסגור איתם עיסקה, אך אינני מאמין בשיטה שפרילנסר מסויים גובה ממני יותר ממה שמס הכנסה גובה.

במזל טוב, עכשיו גם אני פרילאנסר

במזל טוב, החל מהיום גם אני פרילאנסר, עוסק מורשה, ויש לי גם אתר עסקי חדש ואפילו שם לעסק: "חץ ביז". חסר רק לוגו אך זה יהיה בימים הקרובים.

תהליך פתיחת העסק הזכיר לי מאוד בניית קבצי SPEC להכנת חבילות RPM: אם אינך מכיר את כל החלקים טוב, צפה להפתעות, והן הגיעו: חברים ואנשים שכתבו פה טוקבקים בפוסט הקודם המליצו לי ללכת על מסלול העוסק הפטור ויש בהחלט נקודה בדבריהם: כעסק חדש, יקח זמן עד שתצבור לקוחות ועד שיגיעו כספים רבים, אך שיחות שערכתי עם אנשים "מהצד השני" (הווה אומר עם אלו ששוכרים פרילאנסרים) הבהירה לי מהר מאוד נקודה מסויימת: הם רוצים חשבוניות מס. לא חשבונית עיסקה, לא קבלות. אם אין לך חשבונית מס, אני מחפש את הפרילאנסר הבא, ולכן החלטתי לפתוח עוסק מורשה. ההבדל אינו כה גדול בסופו של דבר: כאן הינך מזדכה על מע"מ ומעביר מע"מ מלקוחות אל המדינה, וכאן (עוסק פטור) אתה לא.

אז התחלתי הבוקר את התהליך: הגעתי למשרדי מע"מ (לא היה שום תור), חתמתי על הטופס הירקרק ונתתי תחזית פיננסית שנתית מאוד קטנה (בכל זאת, לך תדע..). משם עברתי קומה למס הכנסה (וגם שם לא היה תור.. מדהים), חתמתי על עוד קצת ניירת, ולאחר מכן קיבלתי "הסבר" (שלא שווה כמעט מאומה) שכלל קבלת חוברת קטנה ("כתוב שם הכל"), וזהו.. אני עוסק מורשה. נשאר לי ביטוח לאומי שיבוצע שבוע הבא.

לאחר מכן, החלטתי "לחתוך" כמה דברים כמו לרוץ לבית דפוס ולהדפיס חשבוניות וכו'. אנחנו בשנת 2010, יש אינטרנט ואולי אפשר להציל כמה עצים בדרך, אז חיפשתי במהלך הימים האחרונים שרות אינטרנט שיתן לי הכל, מהתחלה (ניהול חשבוניות, לקוחות) ועד שרותי הנהלת/ראיית חשבון ומצאתי. מסתבר כי יש שרות שנקרא ucan2 שמאפשר לך תמורת 99 ש"ח לחודש לקבל שרותי הנהלת חשבונות, ושרות "אחות" שלהם שנקרא Invoice4u המאפשרים לך להוציא חשבוניות מס מאושרות ע"י מס הכנסה כקבצי PDF, בלי כל הניירת. המחירים של Invoice4U די זולים – בסביבות 30 שקלים ל-27 מסמכים ומי שרוצה, אפשר לקבל נסיון ל-30 יום בחינם.

מכיוון שכותב שורות אלו משתמש ברוב המחשבים שלו בבית בלינוקס (Fedora 13 למתעניינים), החלטתי לבדוק שרותים על איך הם רצים על לינוקס עם דפדפן כרום. נכנסתי לאתר Invoice4U והכנסתי לקוח ומספר "פריטים" וניסיתי לכתוב חשבונית על עבודה שביצעתי אתמול. אני חייב לציין שהמערכת שלהם מאוד קלה לשימוש, ותוך מס' דקות הצלחתי להבין אותה ולהוציא חשבונית ראשונה. לאחר שאתה מאשר את החשבונית, המערכת מייצרת עבורך 2 קבצים: קובץ PDF "מקור" (שאותו אתה יכול להוריד ולשמור או לשלוח דרך התוכנה ללקוח באימייל או בפקס מהתוכנה ישירות, מבלי שיהיה לך מכשיר פקס), וקובץ PDF "העתק נאמן למקור". התוכנה מעדכנת אוטומטית את כל שאר הפרמטרים כמו תחזית שנתית וכו'. מבחינת תאימות לכרום, אני חייב לציין שלא נתקלתי בשום בעיה של רינדור לא נכון מבחינת קוד. הכל נראה מעולה על כרום.

לאחר ששלחתי בחגיגיות את החשבונית הראשונה, הלקוחה מחייגת ובפיה בשורה לא נעימה: היא צריכה לנכות משכרי 30%. מדוע? כי מס הכנסה אוהב את הדבר שנקרא "ניכוי מס במקור". משיחה עם מישהי שמכירה את הנושא, התברר שאפשר להסדיר זאת תוך מס' רגעים בשיחה עם מס הכנסה, אז אסדר זאת בשבוע הבא.

בסופו של דבר למדתי השבוע את הדברים הבאים על להיות פרילאנסר:

  • אם אתה רוצה יחס רציני ושישכרו אותך חברות גדולות, תהיה עוסק מורשה.
  • לא חייבים לשלם מאות שקלים בחודש למנהל חשבונות כדי לסדר את כל עניין הניירת.
  • רצוי מאוד שתבין בשיווק.
  • כדאי לנפות סטארט-אפים המבקשים "עבודה קטנה" תמורת אי אלו דיבידנדים בעתיד. העבודה הקטנה אף פעם לא קטנה.
  • לא צריך Windows בשביל לנהל עסק.
  • על הרבה דברים יש הוצאה מוכרת, כולל דברים שלא חשבתי (כמו חשמל). לפחות ההוצאות שפעם שולמו בלי לחזור עכשיו יהיו שווים משהו.
  • איך זה שאין אפילו Webapp אחד נורמלי לרפואה בלינוקס המאפשר להוציא הצעות מחיר דרך דפדפן ועם תמיכה לעברית?

עכשיו נשאר רק לגייס עוד לקוחות. מישהו מכיר מישהו/י שצריך פרילאנסר? 🙂

עדכון: לרגע לא ניסיתי לרמוז שאני הולך לחסוך את המנהל חשבונות ואני כמובן לא מנסה להמליץ דבר כזה. אני רק טוען שכדאי לבדוק מחירים בשוק.