בזמן האחרון שמעתי יותר ויותר תלונות מצד כל מיני חברות שנדהמו מכמות הפיראטיות שיש בשוק האנדרואיד והם החליטו שלא מתאים להם לפתח ולמכור דברים לאנדרואיד.

לי אישית לא כל כך אכפת מאותן חברות, הואיל ואני לא משתמש במשחקים. אני אוהב את אנדרואיד בגלל מה שהוא: פתוח.

תרשו לי להציג בפניכם תמונה:

תכירו את ה-Nook שלי שנראה כך נכון לכתיבת שורות אלו. את ה-Nook רכשתי עם אנדרואיד 2.1 שהיה מאוד מוגבל ומקוצץ כשהגיע מחברת B&N ואחרי כל מיני פיתוחים של פרוייקטים שונים בקוד פתוח, הגיעו למצב שאפשר להריץ על Nook את אנדרואיד 4.0 (זו גירסת Nightly שעדיין לא הכי יציבה בעולם, אבל עובדת לא רע).

וזה הדבר הגדול באנדרואיד – הפתיחות שלו. האפשרות לקחת את גירסת הקוד הפתוח, לשנות ולשפר אותה ולהריץ אותה על מכשיר שבחיים לא יקבל גירסה 4 של אנדרואיד.

אנדרואיד הוא קוד פתוח, אבל האם זה שהוא קוד פתוח היא היא הסיבה לפיראטיות? אינני חושב כך.

הבה ניקח דוגמא מ-2 חברות שונות שמוכרות מוצרים על טאבלטים, טלפונים חכמים ומכשירים אחרים מבוססים אנדרואיד. אמזון ו-Netflix.

לאמזון יש את התוכנה שלהם שנקראת Kindle (גם למכשירי הקריאה שלהם קוראים Kindle אבל עם תוספות שם אחרות לשם בידול). תוכנת ה-Kindle מאפשרת לך להתחבר לאמזון, לרכוש ספרים ולקרוא אותם ישירות על המכשיר שלך שמבוסס אנדרואיד (בנוסף לשאר מכשירים ו-PC).

החברה השניה היא Netflix. התוכנה של Netflix מאפשרת למנויים להפעיל את התוכנה, לבחור סרט ולצפות בו בצורה קלה ופשוטה. כל עוד יש לך חיבור אינטרנט, אין שום בעיה שתצפה.

כמה פיראטיות ממוצרי אותם חברות תמצאו ברשת? בקושי. אמזון לא ממש מוצאת את עצמה צריכה להילחם בפיראטיות כי היא כמעט ולא קיימת, וכנ”ל Netflix. זה לא שאין פיראטיות לסרטים וסדרות, אנשים פשוט מעדיפים או לצפות ישירות (אם אתה תושב ארה”ב או מחובר ב-VPN כמובן!) או להוריד דרך טורנטים.

ב-2 המקרים, המוצרים הנ”ל רצים לעילא על אנדרואיד עם גרסאות מערכת הפעלה ישנות כמו Gingerbread (גירסה 2.3).ב-2 המקרים החברות הנ”ל פיתחו DRM (והסתמכו חלקית על DRM שקיים בגירסה 2.3), ביחד עם תמחור אגרסיבי, אותן חברות הצליחו ומצליחות למכור את מוצריהן עד היום.

שיעור היסטוריה קטן: עבדכם הנאמן עבד על כל מחשב 8 ביט שיצא לשוק. החל מאטארי 400/800/XL/XE, קומודור ויק 20, C64 ו-128 (כן, גם על 4+ שאף אחד לא הבין מדוע קומודור הוציאה אותו), אפל 2, Color Genie, וגם TI 99/4A, ו-Oric, גם ב-BBC וכמובן ZX Spectrum ושאר מחשבים תיכננתי (בין אם ב-Basic או באסמבלר, מה שהיה ניתן להשיג ספרות). המכנה המשותף לכולם? לאף אחד מהם לא היתה חומרת DRM כלשהי, ובכל זאת חברות משחקים פיתחו להם כל מיני הגנות לתוכנות, בין אם בשינוי הגדרות קריאה מטייפ/דיסק, מספרים סידוריים שהיית צריך להכניס ו-1001 שיטות הגנה אחרות. גם במחשבי 16 ביט המצב היה דומה וגם כאן חברות תוכנה ומשחקים מצאו לעצמן דרכים לפתח הגנות, בין אם בכתיבה מיוחדת על דיסקטים מקוריים (סקטורים “חלשים”, טראקים ארוכים, חורי לייזר בדיסקטים ועוד טריקים שלא היה ניתן בתוכנת העתקה להעתיק את הדיסקט ללא חומרה יעודית שעלתה אלפי דולרים) ובין שילוב של כל מיני פלאגים ועוד.

כל שיטות ההגנה פוצחו ונפרצו תוך זמן קצר, אולם היו מספיק אנשים שהצליחו להחזיק את שוק המשחקים חי באותן פלטפורמות עד שנכנסו מחשבים אחרים לשוק.

מי שהכניס לשוק בענק את ההגנות היו יצרניות הקונסולות, החל מנינטנדו, סגה וסוני ועד מיקרוסופט עם ה-XBOX. שם החומרה תוכננה מראש למניעת פיראטיות (לא שזה עזר להם הרבה, אבל שוב, היו מספיק שקנו והחזיקו את כל המעגל חי עד שיצאו קונסולות חדשות וחוזר חלילה).

נחזור לאנדרואיד: כן, ישנו שוק פיראטיות מאוד שוקק חיים, ומשתמשי אנדרואיד רבים מחפשים דווקא את התוכנות החינמיות, ויש הרבה יותר תוכנות חינמיות לאנדרואיד מאשר שיש לכל מכשיר של אפל, ולכן אנשים חושבים פעמיים אם לשלם כסף על תוכנות או לא.

האם בגלל שגוגל שלא עבדה על פתרון טוב לפיראטיות (בניגוד לאפל), כדאי לזרוק מיליוני משתמשים החוצה? התשובה לדעתי היא לא. מה שמפתחים צריכים לעשות זה מה שעשו בשנות ה-80 וה-90, רק בצורה אחרת. אם מתכנת כותב משחק XYZ, מה שהוא צריך לעשות זה למכור בחנות האפליקציות של גוגל – מעין Loader למשחק. אפליקציה קטנה שתרוץ על המכשיר ואז בעצם תיישם DRM. למפתח המשחק יש את כל הפרטים של הקונה, ה-Loader יכול לתקשר עם השרת ולמסור לו את פרטי הרוכש לשם השוואה האם הלקוח אכן רכש. רכש? התוכנה מוריד חלק קריטי של הקוד בצורה מקודדת עם פרטים יחודיים של הלקוח, ורק עם החלק הקריטי הזה התוכנה תתקין את עצמה, תוריד את שאר החלקים ואז תאפשר למשחק לרוץ. למשתמש הדברים שקופים, למפצח החיים לא כל כך יהיו קלים, וכל ה-“DRM” הזה זה רעיון פשוט (שאפשר לפתח בהרבה) כדי להתמודד חלקית עם הפיראטיות. שיווק אגרסיבי, מחירים זולים – וניתן יהיה למכור כמות לא רעה גם למשתמשי אנדרואיד שהכמות שלהם כיום – היא יותר ממשתמשי אפל.

פיראטיות היתה, פיראטיות תישאר איתנו לתמיד. תמיד יהיו אלו
שלא ירצו לשלם, אבל עם הגנה טובה, מחיר זול ושיווק טוב – ניתן יהיה למכור ולהתפרנס בצורה לא רעה. אם אתם רוצים דוגמא רעה לאיך מעודדים פיראטיות, תסתכלו בחנות של נוקיה (שמשנה את שמה כל שני וחמישי), איך תוכנת שעור מעורר פשוטה עולה 5 דולר, ותוכנה שמאפשרת להפוך את הנוקיה לראוטר WIFI קטן עלתה 40 דולר! (כיום היא ירדה ל-9 יורו אחרי שהיא היתה זמן רב 15 יורו למכשירי מגע של נוקיה). במחיר שכזה, פלא שאנשים רצים לחפש עותק פיראטי?

בארצנו הנחמדה אנשים רבים מכל השכבות אוהבים להשתתף בחגיגת הורדות הסרטים הלא חוקיות. צעירים כזקנים, עניים כעשירים, מכל אזורי הארץ. גם חברות הטלקומוניקציה משתפות פעולה תוך כדי עצימת עיניים מהורדות חוקיות מצד אחד, ומצד שני מפרסמות את החבילות שלהן כ”החבילות הכי טובות להורדות גדולות כמו סרטים ועוד”.

לאחרונה החליט מישהו להפחיד את אלו שאינם מבינים במחשבים, ומי שניסה להוריד את הסרט “אקסיות לכל הרוחות” ולא שם לב לגודל הקובץ, התברר לו שהוא הוריד קדימון (Trailer) בין 2 דקות שבסופו הופיעה התמונה הבאה:

אז ראשית, הבה נרגיע את המורידים: הורדת טריילר אינה נחשבת להורדה בלתי חוקית. אדרבא, חברות הסרטים מפיצות את הטריילרים בחופשיות בלי הגנות כדי לגרום לצופים לבוא לראות את הסרט המלא, כך שכל העניין של “נקיטת הליכים כנגדך” הוא שטות גמורה במיוחד כשזה טריילר. זה שאדם רצה להוריד סרט אינו עושה את הדבר בלתי חוקי. הדבר הבלתי חוקי הוא אך ורק הורדת הסרט המלא ומכיוון שכאן מדובר בקדימון, אי אפשר לעשות עם הפרטים שיאספו (אם נניח נאספו) שום דבר.

אבל גם אם זה היה הסרט האמיתי, מכאן ועד לתביעות המרחק רב מאוד. ראשית, יש צורך לבקש מבית המשפט בקשה לגילוי פרטי הלקוח, צעד שסביר להניח שהמחלקה המשפטית של ספק האינטרנט יהיה מעורב בו והוא לא כזה צעד קליל לעבור.

לאחר מכן, גם אם היה לבעל הזכויות את פרטי המוריד, הכל היה תלוי במזל שלו לגבי זהות המוריד ומעמדו הפיננסי. אם בעל הזכויות יפול על ילד מפונק עם הורים שיש להם כיסים עמוקים, אז עו”ד טוב שהם ישכרו יוכל לעשות לבעל הזכויות את החיים קשים: יואיל נא בעל הזכויות להוכיח שמוריד הסרטים היה הילד הזה ולא מישהו שפרץ לו ל-WIFI והוריד, יואיל בעל הזכויות להוכיח שאותו ילד מוריד אכן הוריד את הסרט בשלמותו, יואיל בעל הזכויות להוכיח כי הסרט אכן הורד לדיסק הקשיח של אותו ילד מוריד, ואפשר לשלוף עוד 1001 התנגדויות שבעל זכויות היוצרים יצטרך להזיע רבות עד שיוכל להאשים את הילד המוריד בהורדה בלתי חוקית.

ונניח ומי שהוריד הינו איש מחשבים מקצועי? אז לבעל הזכויות יכולה להיות בעיה די קשה: כל מה שצריך איש המחשבים לעשות הוא להצטייד בדיסק קשיח נוסף, למחוק מהמקור את הסרט ואת הלוגים של תוכנת ההורדה (אם התוכנה מוגדרת בכלל לעשות לוגים), ולשכפל אותו בעזרת תוכנה כמו GHOST לדיסק קשיח חדש (העתקה פר קובץ ולא פר סקטור), ולהעיף את הדיסק הקשיח הישן. גם אם ישיג בעל זכויות היוצרים אישור מבית המשפט להחרים את הדיסק הקשיח ממוריד הסרט, כל בדיקה של מעבדה לא תמצא קבצים שנמחקו השייכים להורדה הבלתי חוקית, הואיל וההעתקה אינה משכפלת קבצים מחוקים ואינה מעתיקה את טבלאות ה-NTFS בשלמותם אלא אך ורק קבצים שקיימים ומועתקים. תוצאות המעבדה יהיו שאין קבצים, ובעל זכויות היוצרים יכול רק לדפוק את הראש בקיר. (אגב, עם לינוקס זה הרבה יותר קל).

בהשוואה לארה”ב ואירופה, המצב בארץ הרבה יותר “קטסטרופאלי” מבחינת הורדות בלתי חוקיות. בארץ אלי”ס לדוגמא יודעים שלרוץ ולתבוע אנשים זה לא יעבוד ממש (שלא לדבר על הקנסות המגוכחים שבית המשפט נותן לאלו שכן מורידים ומוכרים את ההורדות בפיצוציות, בתחנות מרכזיות ובשאר מקומות, קנסות של 1000 ו-2000 ש”ח), אז הם רודפים אחרי אתרי הורדות (שגם הם עושים את החיים קשים לאלי”ס, לפחות חלק מהם. לא נותנים לינק להורדה, אבל נותנים שם קובץ מלא ולינק למנוע חיפוש שיוכל לתת לך להוריד תוך שניות את הסרט/פרק שהמוריד רוצה). דבר בקטע זה לא השתנה וקשה לראות שיהיה שינוי בקרוב למצב הנוכחי (מרצ ניסו להרים הצעת חוק לטובת בעלי הזכויות בחו”ל, ההצעה נפלה).

למי שלא מכיר, אלי”ס (אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות) הם אלו המקבילים ל-MPAA בארה”ב. בארץ פעילותם ידועה במיוחד בכל מה שקשור להעפת אתרים שמכילים לינקים לטורנט ואימיול של סרטים, סדרות וגם תרגומים. (אגב, אל תנסו לחפש את אלי”ס בגוגל. לא תמצאו אותם אלא אם תחפשו “אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות”. עוד לא שמעו אצלהם על גוגל).

החבר’ה באלי”ס מאוד אוהבים להוריד אתרים כמו אלו שהזכרתי למעלה, אבל כשזה מגיע לפיראטיות אמיתית עם רווחים ממכירות, אלי”ס בשאנטי שאנטי של הלייף. כמה שאנטי? הנה דוגמא:

את התמונה הזו (אפשר ללחוץ עליה ולקבל את הגירסה המוגדלת) צילמתי אתמול בפיצוציה אקראית בראשון לציון. יש שם את כל הסרטים החדשים כולל גרפיקה מצולמת של הגירסה העברית של ה-DVD. הדיסק עצמו הוא דיסק DVD-R גנרי וכל סרט נמכר במחיר של 10 ש”ח.

לא, הסרטים האלו אינם מוחבאים בצד ואינך צריך ללחוש לאוזנו של המוכר איזה “קוד” כלשהו כדי להיכנס לחדר אפלולי ולמצוא את הסרט שליבך חפץ. הכל זמין מול הלקוחות: קומדיות, אקשן, פורנו, סרטי קומדיה לילדים, יחד עם מסטיקי אורביט ובמבה ודברי מתיקה אחרים. כולם רואים, וזה נמצא כמעט בכל פיצוציה. כל אחד יכול לרכוש ואלי”ס.. לא פוצים פה.

בהערכה אישית שלי, עלות דיסק + עטיפה + צילום גרפיקה אינם עולים יותר מ-2 ש”ח, כלומר יש פה על כל דיסק רווח של 400% וזה על דיסק אחד. בצילום כאן יש בערך 300 דיסקים, אז אפשר לחשב בקלות את הרווחים היפים שבעל הפיצוציה עושה.

האם מישהו עוצר את אותו בעל פיצוציה בשם החוק? בוודאי שלא. הרבה יותר קל להוריד באיומים של עו”ד עצבני מטעם אלי”ס ובעזרת שופטים שמבינים בטכנולוגיה כמו שאני מבין בהטסת חלליות – כל ילד שמתפעל שרת לינוקס ומשתף לינקים עם חבריו. אותם ילדים לא מנסים לעשות רווחים מהפצת הסרטים ובמקרה הטוב כל “רווח” מפרסומות שיוצא להם מכך בקושי מכסה את עלות השכרת החודשית + ביסלי וקולה, אבל זו “גניבה” לטענת אלי”ס (זה לא. זו העתקה ויש הבדל ברור בין העתקה לגניבה) והם בחדווה מורידים כל שרת ישראלי חדש שמציע שרותים כאלו. היעילות שם מעוררת פלאים לעיתים.

אבל כשזה מגיע לבעלי פיצוציות, תחנה מרכזית בתל אביב (ישנה וחדשה) ועוד מאות מקומות, פה אלי”ס עובדים במהירות שיא של צב הפוך. לו היו לדוגמא אלי”ס מבקשים להעלות הצעת חוק המעלה את הקנסות המגוכחים (בסביבות 1500 ש”ח, זה מה שהשופטים בד”כ נותנים) לחצי מיליון שקל ומוסיפים עונשים נוספים בחוק לאלו המוכרים סרטים לא חוקיים, איש מחברי הכנסת לא היה מתנגד לכך, אבל באלי”ס כנראה עסוקים בדברים אחרים.. וואי, עוד ילד הרים שרת, אחריו!

לא הגיע הזמן שהחברות המיוצגות ע”י אליס יתנו סוף סוף פתרונות יותר נוחים לציבור בארץ? (פתרונות כמו של אורנג’ לדוגמא הם זריית חול בעיניים: איכות וידאו גרועה, מחיר מופקע). אנשים מעוניינים לראות סרטים ומוכנים לשלם על כך, גם באינטרנט, אם המחירים יהיו אנושיים ואיכות הוידאו תהיה איכות צפיה מעולה במצב מסך מלא. הטכנולוגיה קיימת, אמצעי סליקה קיימים, וכל מה שצריך זו “הזזת תחת” של האולפנים והיוצרים השונים שמהם מורכבת אלי”ס.

מה דעתכם חברים?