איך AMD מפסידים את השוק

אתמול נודע כי מנכ"ל AMD דירק מייאר נבעט החוצה ע"י בעלי השליטה בחברה.הסיבה הלא רשמית? שוק הטלפונים הניידים/טאבלטים ו-AMD לא מציעה בשוק זה כלום, בניגוד למתחרים יותר קטנים כמו nVidia או מתחרים יותר גדולים כמו Texas Instruments ואחרים.

האמת, שזו לא הפעם הראשונה ש-AMD מפסידים שוק. כש-ASUS המציאה את שוק הנטבוק, הם השתמשו בהתחלה במעבדי סלרון של אינטל, עד שאינטל הוציאה לשוק את ה-Atom (שיועד בכלל למה שאינטל קוראת "MID"), ו-ASUS פשוט קפצו על המציאה והתחילו להשתמש בו ולאחר מכן גם המתחרים. לאינטל לא היה פה מוצר סופר מיוחד: לקחו מעבד סטנדרטי (Dual Core) ופשוט התחילו לגלח ממנו חלקים:  סיוע וירטואלי? (VT) בחוץ. זכרון מטמון? חתכו המון. תמיכה בזכרון? הורידו ל-2 ג'יגה מקסימום, וכך יצא צ'יפ קטן שאין בו שום דבר מיוחד חוץ מזה שהוא קטן ו… זול.

אבל השיטה שאינטל כבשה את השוק עם ה-ATOM היתה שיטה פשוטה: מחירי רצפה. אינטל הציעה ליצרנים הצעה שאי אפשר לסרב לה: קחו מעבד, ערכת שבבים + גרפיקה (סה"כ 3 צ'יפים) במחיר מדהים של 25$ לחתיכה וזה כולל את מעבד ה-ATOM! רק לשם השוואה, במחשב רגיל, העלות של מעבד + ערכת שבבים עוברת את ה-100 דולר! היצרנים פשוט חטפו את זה והתחילו להפציץ את השוק בנטבוקים.

ובזמן שהקופה של אינטל התמלאה בדולרים מהדילים האלו מה עשו ב-AMD עם דירק המנכ"ל? כלום. חוץ מאשר לזלזל בנטבוקים, לא היה ל-AMD שום מוצר מתחרה. ב-2007 הכריזו AMD על פתרון משלהם תחת שם קוד "Bobcat" שיתחיל להיות משווק ב… רבעון הראשון השנה, שנת 2011 עם תצרוכת של עד 10 וואט. אינטל, לשם השוואה, הוציאה את ה-N270 שצורך יחד ערכת השבבים 11.8 וואט.

אבל כאן לא נגמר הסיפור. הפדיחות רק מתחילות.

ב-2008 רכשה AMD את ATI, יצרנית מעבדים גרפיים. ATI רכשה בזמנו חברה בשם Imageon שיצרה צ'יפים מבוססי ARM עם תמיכה גרפית טובה. אחרי ש-AMD רכשה את ATI, הם מכרו ב-2009 את Imageon ל-Qualcomm בעבור חופן דולרים. AMD פשוט לא רצו שום קשר למעבדי ARM והרבה יותר עניין אותם המזומנים.

באותו זמן, חברה אחרת המתחרה ל-ATI, מחליטה בדיוק ההיפך: לייצר מעבדי ARM וצ'יפים גרפיים לטלפונים ניידים ומעלה. שם החברה? nVidia. הם רוכשים טכנולוגיות וחברות ומתחילים לעבוד על Tegra תוך תמיכה בכל מערכת הפעלה קיימת. nVidia שחררו את Tegra הראשון לייצרני חומרה אולם הוא לא נתקל בהתלהבות, אבל Tegra-2 היה סיפור אחר לחלוטין: ב-CES האחרון כל יצרן טלפון סלולרי וטאבלט הבליט במפרט המוצר ש…הוא מבוסס על Tegra-2, ו-nVidia הרגישה כמו ביום חג.

ב-Digital Word יש מאמר מצוין על הפיטורין של דירק, עם כמה דברים מעניינים. אחד הדברים, לדוגמא, היא הרצאה שבו הודיע דירק היקר באוקטובר 2010 כי שוק הטאבלטים לא נמצא בעדיפות גבוהה אצל AMD. אני בטוח שהנהלת nVidia מאוד אהבה לשמוע את הדברים האלו.

וכאילו לא היו מספיקים הפדיחות של דירק והנהלת AMD, באה ההכרזה של מיקרוסופט ב-CES שמיקרוסופט יוציאו את גירסת ה-Windows הבאה לא רק למעבדי X86/X86-64, אלא גם ל..ARM. מה ההצעות שיש ל-AMD מבחינת פלטפורמת ARM ליצרני חומרה? נאדה. חצץ.

כך קרה שכל העולם ואחותו התקרבו ב-3 וחצי השנים האחרונות ל-ARM יותר ויותר, כך שאפילו אינטל החלו לעבוד על יצור מעבדי ARM ו-AMD? אה, מי צריך ARM, לנו יהיה מעבד X86 שיוכל לעבוד במיליוואט! הם כנראה לא למדו מה שאינטל ממזמן למדה: השוק רוצה מעבדי ARM, לא X86 בטאבלטים ובטלפונים סלולריים.

אז דירק נבעט, ועכשיו נראה מה AMD יעשו. לפתח מההתחלה מעבד כמו Cortex עם צ'יפ גרפי באותו סיליקון זה לא בדיוק דבר שחבורת מהנדסים יכולים לגמור בכמה חודשים, AMD תצטרך כנראה לקנות חברה אחרת, וכאן יהיה מעניין לראות את מי היא תרכוש ומה היא תעשה.

מסקנות לאדון דירק: תקרא יותר בלוגי טכנולוגיה, אולי קצת CNET, סלאשדוט, וכל מיני אתרים, אולי בעבודה הבאה לא תפספס לאן כל העולם ואחותו הולכים.

האם באמת הראש הישראלי "יקר מדי"?

יצא לי לקרוא לפני מס' ימים את כתבתו של אסף גלעד בכלכליסט "הראש הישראלי יקר מדי – ומרכזי המו"פ עוברים למזרח". מי שמעוניין מוזמן לקפוץ לקרוא את הכתבה, אך אפשר לסכם אותה במשהו כמו: אוי אוי אוי, המהנדס/מפתח הישראלי עולה לנו יותר מדי כסף, אי לכך אנחנו נעביר את מרכזי המו"פ לחו"ל, למקומות כמו סין, הודו, אוקראינה וכו'.

אישית, לי קשה שלא להתעצבן מהדברים שנכתבים בכתבה. אינני מהנדס ואינני מפתח מוכשר. אני כולה איש סיסטם לינוקס/סולאריס, אבל אני מכיר הרבה מאוד מהנדסים ומפתחים שעובדים בתחום. בחברות קודמות היינו סועדים יחד בצהרים, לעיתים מבלים בערב יחד ומפתחים קשרי חברות טובים. אני מכיר פחות או יותר כמה רובם מרוויחים ויצא לי בעבר גם לשוחח עם כמה יזמים ואנשים המחליטים מה יפתח, מה לשכור וכו', ואני חושב שנעשה כאן עוול למהנדס/מפתח ישראלי ועוול לא קטן.

נתחיל בעניין המחיר, שזו הטענה הראשית של כל המתלוננים על עלות המהנדס הישראלי. אני חושב שחלק לא קטן מהמתלוננים "שוכחים" שמדינת ישראל היא מדינה שגובה מיסים הכי הרבה מהעובדים (אם ישראל לא הכי גבוהה, היא בטח נמצאת באחד המקומות הגבוהים) ואני יכול לתת דוגמא אמיתית אישית שלי: לפני מס' שנים עבדתי בחברה מסויימת והרווחתי 18K ברוטו (בשקלים). לא ביקשתי ולא קיבלתי אוטו, לא קיבלתי כל מיני "מתנות" כמו מנוי לחדר כושר, שיחות בחינם או דברים מעין אלו. ה"הטבה" היחידה היתה ביטוח מנהלים (שחלק ממנו אני משלם וגם המעסיק משלם). יודעים כמה היה יוצא לי ב-נטו? פחות מ-12K. לאן נעלמו להם 6000 שקלים? אה, מס הכנסה מאוד אוהב אותי, ביטוח לאומי גם אוהב אותי ומס בריאות הכי אוהב אותי: שילמתי מס בריאות בחודש מה שכל הבניין שאני גר בו כרגע לא משלם למרות שלא אקבל אפילו קמצוץ של הטבה כלשהי בגלל שאני משלם יותר.

מדוע המהנדס ישראל ישראלי מבקש יותר? כי הוא מודע לעובדה שהוא הולך למכור את נשמתו למעסיק. ישראל ישראלי כבר מודע לכך שהחוזה כולל סעיפים שאומרים בעצם לשכוח מרעיוון של "שעות עבודה". המעסיק יתן לישראל ישראליל לאפטופ, חיבור VPN או SSH, טלפון סלולרי והוא מצפה מהמהנדס הנכבד שיתחבר כשהוא מחוץ למשרד "לכשיש בעיה" אבל כמו שכולנו יודעים: כשמפתחים דברים תמיד יש בעיות, אז הבוס מצפה שאדון ישראלי הנכבד יתחבר ויעבוד. אם ישראל ישראלי מפנטז להשקיע בזוגיות ובילדים שלו שעות רבות, לבלות איתם בגן הציבורי, לעזור להם בהכנת שיעורי בית וכו', הרי שמר ישראל ישראלי מוזמן לרדת ומהר מהפנטזיה הזו. המהנדס הנכבד יבין מאוד מהר שרוב השעות שהוא ער מוקדשות לעבודתו, לא לחייו האישיים, ועוד לא הזכרתי את התסכולים שסובלים מהנדסים ומפתחים בגלל כל מיני החלטות תמוהות של מנהלי פיתוח ומנהלים אחרים ואותם מהנדסים יודעים: החלטות כאלו ידפקו את המוצר, אבל איש הרי אינו שואל את המהנדס את דעתו האמיתית ובמקרים רבים הוא גם לא ינדב אותה. מדוע לו להכניס את עצמו לסטואציה בה הוא יכול להיות מפוטר בגלל החלטה מטומטמת של המנהל מעליו?

האם המהנדס הישראלי שווה יותר מעמיתיו בגרמניה, בריטניה ושאר מקומות? בהחלט. מהנדסים ומפתחים ישראליים רבים ניחנו בחשיבה "מחוץ לקופסא". במקרים רבים הם מכירים טכנולוגיות חדשות ופיתוחים חדשים הרבה לפני המפתחים בחו"ל שעסוקים בחשיבה "בתוך הקופסא" ולראייה ניתן למנות את כמות הסטארט-אפים שנפתחים בישראל והמספרים לא משקרים: בישראל קיימות יותר חברות סטארט-אפ מאשר באירופה (ארה"ב עוקפת אותנו, מצד שני הגודל שלהם..). המהנדסים והמפתחים הישראליים לא מפחדים מאתגרים ולא בוחלים בשום פתרון "לא שגרתי" כדי לפתור את הבעיות. אם נשווה אותם למפתחים הודיים או אוקראינים או מפתחים במזרח אירופה לדוגמא, ניתן יהיה לראות בבירור כיצד המפתח הישראלי יותר יצירתי מעמיתיו, יודע להתמודד עם אתגרים ומפעיל במקרים רבות "ראש גדול".

אני רוצה לתת דוגמא פשוטה ל"ראש קטן" שבו ניחנו הרבה מאוד מפתחים הודיים לדוגמא: לפני מס' שבועות התבקשתי בשמה של חברה מסויימת לשכור חברת אינטגרציה מסויימת כדי להטמיע מוצר מסוים באותה חברה. יצרתי קשר עם אותה חברה הודית, שוחחתי איתם, וידאתי כי הכל ברור (כמובן שרוב השיחה איתם התשובות שלהם היו "Yes") ושלחתי אימייל לאותה חברה שוכרת, וחברת האינטגרציה עם 10 סעיפים פשוטים ביותר המבהירים מה יש צורך לעשות ומתי. הפרוייקט היה פרוייקט התחלתי שבהמשכו היתה אמורה להתבצע מיגרציה משרת אחד לשרת אחר. שלחתי את המייל, וידאתי כי הם קיבלו והכל מובן ועקבתי מקרוב אחר השרת לראות אם הם נכנסים ומה הם עושים.

מסתבר כי ההודים התחברו לשרת רק ביום האחרון שהם היו אמורים להתחבר (כלומר ב-דד ליין), והריצו סקריפט של שורה אחת. שתקתי והחלטתי להמתין לאימייל החוזר שלהם לראות שהם ביצעו את כל הדברים ואמנם כשעה לאחר שהריצו את הסקריפט (אני בינתיים התנתקתי מהמכונה והפסקתי לעקוב) הם שלחו אימייל והודיעו שהם ביצעו את הכל והם מקווים שאנחנו מרוצים.

נכנסתי למכונה ונהיה לי שחור בעיניים: ה-firewall למטה, התוכנה שסוכמה שתהיה בגירסה 64 ביט היא 32 ביט והם שינו את סיסמת ה-root ל…. password. (אני לא צוחק). 9 מתוך 10 הסעיפים שההודים הסכימו לגביהם לא בוצעו כלל וכלל. מכיוון שהמכונה היתה בעלת כתובת IP חיצונית, החלטתי לפרמט מיידית את המכונה או שהיא היתה נפרצת בשניות מבחוץ. הודעתי לאותה חברה הודית כי יחסינו תמו ושילכו לחפש את החברים שלהם.

במצב הנוכחי כרגע בשוק ישנם מספיק מהנדסים ומפתחים שישמחו לקבל שני שליש מהמשכורת ה"סטנדרטית" שמקבלים מהנדסים. לא חסרים כאלו, אבל אפשר גם לעשות משהו אחר: אם חברות יתחילו להתייחס כמו שמתייחסים באירופה לשעות עבודה, יהיה אפשר לתת משכורות קצת יותר נמוכות ובמקביל לעבוד בשעות נורמליות, כך שכל העובדים יוצאים ב-5 או 6 הביתה ואם יש תקלות, הן ממתינות למחר. כך גם העובד ירוויח יותר שעות לעצמו, הוא לא יחפש לרעות בשדות זרים והוא יהיה נאמן לאותו מקום מבלי לשלוח בלילה קו"ח למקומות אחרים/מתחרים.

הגיע הזמן שמנהלי חברות / שלוחות מו"פ יבינו מדוע השכר הדרוש כל כך גבוה ויחליטו גם מה לעשות בנידון. פיטורים ו"רה-אורגניזציה" כדי לקצץ בעלויות במקרים רבים מפספסים לחלוטין את המטרה. כשמפטרים 5 מתוך 10 מפתחים, אפשר להיות בטוחים שאותם 5 "יקטינו ראש" כדי לא להיות הבאים בתור להיות מפוטרים. רוצים לראות את היצירתיות שלהם? תסתכלו דרך החלון.. לא ראיתם? אה, הרגע היא עפה החוצה. במקום לפטר, אפשר לקצץ סכום קטן יחסית מהשכר כולל אצל המנהל (דוגמא אישית, זוכרים את המושג?) ובמקביל לעבור לשעות עבודה אנושיות, כך הפגיעה לא תהיה כה קשה בעובד ומצד שני לעובד יהיה הרבה יותר זמן פנוי לצרכיו האישיים, לאישתו, לילדיו וכו'.

אתה הבנת את זה ברוך??

ויש כאלו שלא מבינים מפוטרי היי-טק

חיים ביאור מהטוש כתב כתבה שמראה שגם כתבים בטוש ואנשים במקומות אחרים לא מבינים אנשי היי-טק מפוטרים, אז בתור איש היי-טק מפוטר, אני אענה לו.

אני בן 41 בחודש הבא ורווק, אך לשם המאמר נאמר שאני נשוי + 2, עם כלב וחתול, גר בדירת 4 חדרים (שנרכשה עם משכנתא והלוואות) במרכז הארץ ופוטרתי לאחרונה יחד עם עוד כמה עשרות אנשים. לא פוטרתי כי אני עובד גרוע, אלא פוטרתי כחלק מקיצוצים מאסיביים שנערכו עקב המיתון.

חיים תוהה מדוע אינני מוכן לעבוד בחברות התקשורת בתור תומך או נציג שרות לקוחות, להלן תשובתי:

עבודה כנציג שרות לקוחות או נציג תמיכה בספק אינטרנט כלשהו, אומר שאני צריך לעבור למצב בראש שלי למצב של Dumb Down ממצב של ידע להרים ולתכנת את המערכות שנותנות את השרות ללקוחות האלו (לדוגמא: שרתי WEB, שרתי MAIL, LDAP וכו’) למצב של לעזור ללקוח להגדיר חייגן לאינטרנט, למה האקספלורר לא עובד לו, למה האינטרנט שלו “איטי” ושאר ירקות הקשורים ל-end user.

אם נתחיל בעניין הכספי, הרי שהמשכורת שם מגוחכת להפליא. 20.7 ש”ח לשעה היא משכורת שמתאימה לסטודנט או חייל משוחרר. כנשוי שיש לו משכנתא, הלוואות, כסף ללימודי הילדים, אוכל, דלק, מיסים ועוד אני לא יכול לשלם אותם מהשכר הזה. זהו אינו פינוק. כאשר אתה מרוויח נניח 20,000 ש”ח ברוטו בחודש, אתה חי ברמה מסויימת שדורשת סכומים גבוהים, ואין סתם אפשרות לעבור למצב של 5,000 ש”ח. את הבנק שאני חייב לו הלוואות ומשכנתא לא תעניין העובדה שפוטרתי, הם רוצים את הכסף שהתחייבתי פעם בחודש לשלם ואם לא הם יפתחו נגדי בצעדים משפטיים.

גם אם הייתי מחר מחליט ללכת ולעבוד בחברות כאלו כתומך, במקרים רבים לא היו רוצים לקבל אותי כי אני OQ (כלומר: Over Qualified) ואם כן היו רוצים לקבל אותי, הם היו מחתימים אותי על חוזה עבודה, שבחוזה עצמו היה כתוב סעיף שאני מתחייב לא לעזוב את החברה במשך שנה, כלומר אם חבר טוב ירים אליי טלפון ויאמר לי “חץ, חברת XYZ החליטו לשכור אנשים והם מחפשים איש Linux, לך תתראיין ותסגור עניין שם”, אני לא אוכל ללכת לעבוד אצלם, גם אם הם יציעו לי את השכר הקודם פחות או יותר כי אני מחוייב לאותה חברת תקשורת במשך שנה, כלומר אני בעצם “כולא” את עצמי לאי-התפתחות במשך שנה, והכל בגלל שהסכמתי לעבוד באותה חברת תקשורת.

נקודה חשובה אחרת שמשום מה רבים מתעלמים ממנה: אני מכיר הרבה אנשי סיסטם, הרבה מפתחים, אנשי QA שלא הייתי נותן להם לתת תמיכה למשתמשי קצה בגלל שהם אינם בנויים לכך. אחרי 2-3 בקשות עזרה של איזו ערסית מטומטמת שלא מצליחה להתחבר למסנג’ר שלה ומחייגת לעזרה או אחת שלא מצליחה להתחבר לאינטרנט בגלל שיש לה עשרות וירוסים שחונקים ישירות את קו האינטרנט שלה, אותם אנשים פשוט יתחרפנו ויאבדו את הסבלנות! מה לעשות, אותם אנשים תציב אותם מול עבודה שהם רגילים לעשות טרום מיתון, והם כדג במים. תציב אותם בשרות תמיכה או שרות לקוחות, והם ירצו לשבור כל מה שליידם אחרי מס’ שיחות.

גם אני נשאלתי ע”י כל מיני “נשמות טובות” במשפחתי בחג הראשון מדע אינני הולך לעבוד ב-5000 ש”ח ברוטו. לך תסביר להם ששכר הדירה שלי לוקח לי ממשכורת כזו יותר ממחצית, ועוד לא דיברנו על הוצאות אחרונות שאני צריך לשלם עליהם מדי חודש.

אני, כמו אנשי היי-טק רבים וטובים, לא מנסה להתפנק. אני מנסה למצוא עבודה שתתן לי פחות או יותר את שכרי שהוא די סטנדרטי בשוק ההיי-טק. אני כמובן מוכן להתגמש הרבה עקב המצב בשוק, אבל התגמשות של 5,000 ש”ח תשבור לי את הגב ותכניס אותי להרבה יותר צרות, שלא לדבר על כך שגם אם ארצה לצאת מהעבודה הזו לעבודה אחרת שנותנת לי את השכר שאני מבקש, לא אוכל במשך שנה עקב חוזה דרקוני.

אז פינוק, אין כאן, חיים היקר.

להדק חגורות, רבותיי

image זה התחיל בארה”ב עם משבר הסאב-פריים, שהפך לכדור שלג שהפיל בנקים ענקיים בארה”ב ובבריטניה, המשיך בנפילות היסטריות ב-וול סטריט (גם בשעת כתיבת שורות אלו), וגם כשהציבור כולו בארה”ב, באירופה, בבריטניה ושאר מקומות בעולם יודע מה שאף מנהיג נבחר לא אומר: אנחנו במיתון.

אני נמצא בתחום ההיי-טק, וכמוני רבים אחרים שקוראים את הבלוג הזה, ואני כותב את זה במיוחד לעמיתיי בתחומי ההיי-טק השונים וגם לאלו שנמצאים בתחומים אחרים: אצלנו הבורסה היום ירדה חזק למטה ולא נראה שיש ממש סיבות שהיא בקרוב תעלה שוב, אלא אם הממשלה תעשה איזה צעדים נועזים, מה שבינתיים כמובן לא קורה כי בארץ שלנו עד שזז משהו, אפשר למות ולחיות מחדש.

אני מאמין שבדוחו”ת הרבעוניים הקרובים המצב העגום בהחלט יראה: חברות, כמו אנשים, מעדיפים כרגע להחזיק את הכספים מאשר לפזר ולקנות, בין אם זה ציוד טכני ושרותים בחברות, ובין אם זה קניות של מותרות אצל אנשים. כשיש מיתון, רבים חושבים פעמיים אם יש באמת צורך לרכוש או לא, וקניות אימפולסיביות מפנות את דרכם במקרים רבים לכיוון שיקול דעת. עסקים קטנים כבר מרגישים את המשבר, וכשהקטנים מרגישים, גם הגדולים ירגישו. לא מיד, אחרי זמן מה.

בתקופה הזו בד”כ מתחיל החשש האישי לצוץ: האם יקצצו בחברות עובדים? האם יהיו פיטורים המוניים? יש כבר בהחלט שמועות על כך שאחרי החגים, חרב הפיטורין תונף ואנשים יפוטרו על ימין ועל שמאל. מה לעשות, אצלנו לא ממש שמעו על הצעה של לקצץ בשכר במקום לזרוק אנשים הביתה, אז זורקים בלי לחשוב על האפשרות הזו.

אז מה ניתן לעשות? לדעתי אפשר לעשות מס’ דברים:

  1. לעקוב אחרי המתחרים: אם אצל המתחרים יש ירידות במכירות, גם אצלכם בחברה יהיו ירידות ולא חשוב כמה תהיו יותר זולים/יעילים/טובים יותר מהמתחרים. יש בהחלט מצב שאתם תרוויחו יותר מהמתחרים אבל בראיית מאקרו, יש פחות מכירות גם לכם וגם למתחרים. איך יודעים מה קורה? די פשוט: מסתכלים על הודעות לעיתונות שחברות מוציאות לבורסה (אם החברה נסחרת בבורסה כלשהי), עוקבים אחרי המניות שלה (אפשר דרך יאהו, מיקרוסופט, גוגל), ופשוט עוקבים אחרי הגרף וההודעות.
  2. קורות חיים:“לשפץ” קורות חיים ופשוט “לרחרח”. לא להתחייב לכלום מבחינת עזיבת עבודה ו”עריקה” לשכן ממול, אלא רק לשאול חברים כבדרך אגב, כך שאם מגיע מצב וחס ושלום יש “קיצוצים”, יהיה ניתן למצוא במהירות מקום אחר.
  3. התנהגות בעבודה: לא “לעשות שרירים” במקום העבודה: יש לכם סכסוך עם הבוס? אתם רוצים העלאת שכר? נמאס ממקום העבודה הנוכחי? קחו אויר ושימו את זה בצד. בוסים לחוצים ועצבניים (כי בעלי המניות לוחצים עליהם להוציא רווחים מתחת לאדמה) ביחד עם דרישות או סכסוכים = מתכון בטוח לתעופה אקספרס דרך הדלת. בשלב זה, שלא ישמעו ממכם ואל תהיו לו מול העיניים עם דרישות שכר או סכסוכים. תשאירו את זה לעתיד.
  4. כספים וחסכונות: יש לכם חסכונות שלא בפק”מ אלא במסלולים הקשורים למניות? תוכניות פנסיה? כספים אצל ברוקרים וחברות השקעה? תנסו לשמוע מאנשי מקצוע אחרים את דעתם, כל עוד דעתם אינה מוטה (על מנת למשוך את כספכם לכיוון החברה שהם עובדים בה). העיתונות במקרים רבים לא תמיד אומרת את האמת ובמקרים רבים מצוטטת ספקולנטים בשוק, אז בקיצור – לשים עין על החסכונות.
  5. לדחות קניות גדולות של ציוד: מחפשים מחשב חדש? מערכת קולנוע ביתית מקצועית חדשה? משהו גדול לרכוש? לדעתי כדאי לחשוב פעמיים שלוש על כך. אחרי הכל, אם החברה שאתה עובד בה סובלת ממכירות חלשות, איש אינו חסין מפיטורין, ואותם אלפי שקלים שרצית לרכוש בהם את הדבר החדש והיקר יכולים לעזור לך ביום גשום.
  6. הרפתקאות: ברוקרים תמיד תמיד ממליצים לרכוש כשמחירי המניות למטה ואם יש לך חברים ברוקרים, בטח תשמע מהם את זה. הצעה שלי: תסרב, כי אתה לא יודע אם זה הולך לרדת עוד ולצערי יש מספיק סיפורים על אלו שהחליטו להיות “חכמים” ושמו את הכסף, רק כדי לגלות שבוע אחרי זה שכמעט חצי מהכסף התאייד לו.

בקיצור, בשלב זה, לדעתי הכי עדיף פרופיל נמוך, אבל גם כדאי להיות מוכנים לכל מיני “מכות” שינחתו בעקבות המצב שלא נראה שהולך להשתפר בקרוב.

מאחל הצלחה לכולנו, אמן.