BitCoin – יש פה משקיע/יזם רציני?

(הערה קטנה: על מנת שלא אובן נכון, התוכן במאמר הוא הצעה כללית, אין מדובר על כך שאני מחפש להיות מושקע, אינני מחפש לפתוח סטארט-אפ או לחפש תמלוגים על הרעיון. זה רעיון שכל אחד יכול לעשות איתו כרצונו ללא קשר אליי)

אתמול והיום לקחתי קצת זמן כדי ללמוד את המטבע החדש Bitcoin מבחינת ארכיטקטורה, מימוש, העברת כספים וכו'. אני כמובן לא "ספץ" בנושא מכמה שעות השקעה, אבל אני חושב שהבנתי את הבסיס.. ואני חושב שיש כאן מקום לקבוצת מתכנתים להקים משהו רציני.

אז קודם כל, למי שאינו מכיר מהו המטבע האינטרנטי, מומלץ להתחיל לקרוא לגביו כאן.

הסיבה שאני התעניינתי לגבי Bitcoin היא סיבה מסחרית פשוטה: אני מעוניין למכור שרתי VPS (במיוחד שהחל מאתמול יש לנו שרתים במחירים זולים בטירוף – גם מול המתחרים הגדולים – בארה"ב ובאירופה) ולתת אפשרות לשלם עם Bitcoin.

הבעיה המרכזית? הפתרונות המוכרים שיש כיום הם פתרונות ברמת המכונה האישית, כלומר אני יכול להתקין Client כמו Bitcoin-Qt והוא יוצר לי Unique ID שאליו אני יכול לקבל כסף (אני יכול ליצור כמה שאני רוצה משתמשים כאלו), אבל אם מחר נגנב המחשב ממני או שהדיסק הקשיח נדפק ואין לי גיבוי לקובץ wallet.dat – הלך הכסף.

וזה רעיון לא כל כך טוב…

לעניות דעתי, משקיע רציני שמכיר טוב את עולם הטרנסאקציות יכול לעשות עסק לא רע בכלל, ויש כאן הזדמנות לדעתי להקים "Paypal" ל-Bitcoin.

על מה מדובר? די פשוט

כיום קיימת בעיה רצינית להמיר מטבעות לכסף ממשי. יש כמובן כל מיני עסקים קטנים (כמו bitcoil) שמאפשרים להמיר שקלים ל-BTC (זה הקיצור הרשמי של Bitcoin) וההיפך. מה אין? אפשרות להמיר דרך כרטיס אשראי, כלומר אתר שאני יכול להעביר את הכרטיס אשראי שלי ולרכוש לי 100 BTC או לתת 100 BTC ולקבל זיכוי בכרטיס האשראי שלי, או אפשרות לקבל כסף מזומן (ללא העברה בנקאית) במכירת מטבעות BTC.

וכאן בדיוק הרעיון שיכול לקרוץ למשקיע רציני – להקים "בנק" שיעשה את הדברים. כיום יש "בנק" כזה יחיד – MtGox, אבל זה פתרון יחיד, כלומר יש הרבה מקום לתחרות, והאתר שלהם לא ממש בנוי למשתמשים חדשים שלא מבינים ב-BTC, מה גם שהם אינם תומכים במטבעות רבים (אין שקלים ואין עוד כמה מטבעות ידועים), וכמו שציינתי -אין תמיכה בכרטיסי אשראי בצורה ישירה ויש עוד מגבלות רבות.

טכנית, לא מדובר פה בלקחת 3-4 מפתחים, לתת להם ללמוד את Bitcoin ולהתחיל לממש את זה בצורה של Web Service, זה רק חלק מזה. החלק המרכזי כלל אינו קשור לתכנות, אלא קשור למשקיעים עם שם, משקיע מוכר שיש לו קשרים עם בנקים בעולם, כי בסופו של דבר, בשביל שהעסק יפעל, צריך שלאותו עסק יהיה שם מוכר עם גב מוכר, שהעסק יראה אבטחה רצינית ללקוחות מבחינת שמירה על המטבעות שלהם, שיוכל לבצע סליקה והמרת מטבעות, שידע לתמוך ב-IBAN ו-Swift, כרטיסי אשראי וכו'.

אז אם אתה מכיר משקיע "כבד" שיש לו קשרים כאלו, הפנה אליו את הפוסט הזה (לי אין שום קשר לנושא, אני רק זורק את הכפפה, ומי שרוצה – שירוויח). המון פתרונות טכנולוגיים מבריקים יצאו מישראל, אולי יצא עוד פתרון שיכבוש את השוק..

נטויז'ן וסלקום התאחדו, נחשו מי נדפק

לפני זמן מה נטויז'ן "התאחדו" עם סלקום. הדבר הופיע בעיתונות, שמפניה נפתחה, ונטויז'ן נעלמה לה בתוך תוכה של סלקום. עובדים רבים שהיו מגיעים לעבוד בראש העין "הועברו" לעבוד במטה של סלקום בנתניה. מי שלא יכל לעשות את השינוי (מבחינת מרחק נסיעה יומי) עזב.

לקוחות פרטיים לא ממש ירגישו בשינוי. פעם היית משוחח עם נציג כזה או נציגה כזו ואיתם היית צריך לסגור את הדברים, בדיוק כמו שאר חברות הסלולר, אולם בנטויז'ן (לפני שנבלעה בתוככי סלקום) ללקוחות עסקיים היו את המתל"ים (מנהלי תיקי לקוחות) וזה היה אחד הדברים שממש אהבתי: אדם אחד שמולו היית מתנהל, עושה מו"מ, סוגר דברים, ואם דברים לא היו בתחום סמכותו של המת"ל, היית יכול לפנות למנהל מעליו ישירות – טלפונית או במייל, כך הכרתי אדם מקסים בשם אסף אדרי שסייע לי לא מעט בהרכבת כל מיני עסקאות, ובחור בשם דרור שטילר- אדם שיכול להוות מופת ודוגמא למנהל תיק לקוח שעוזר, מסייע, דואג, בודק שהכל תקין גם בשעות לא שגרתיות. זה לא שה"רומן" בין נטויז'ן עבר בצורה חלקה תמיד, היו פאקים וחיובים שגויים בין 2 הצדדים,  אבל תמיד בסופו של דבר היה אל מי לפנות, בין אם זו בחורה בשם גילה פרנבוק או המנהלת מעליה, מיטל בן ישי – היתה אוזן קשבת, גישה ישירה.

אבל עכשיו – הכל התהפך. לפי דברי הנציגה במחלקת העסקים של נטויז'ן "כולם מטפלים בכולם". אין יותר מנהלי תיקים, אין עם מי לסגור עסקאות בצורה ישירה ותקשורת אישית, אין לך שום גישה למנהל מעליו. כלום. רוצה לדבר עם מנהל? הנציגה תמסור לו מילה או שתיים (כמובן לא המילים שלך), ואם יתחשק לו הוא יחייג אליך או שיתן תשובה ש-X זה X וזהו. ראש – תכיר את הקיר.

וזה עצוב, כי בסופו של דבר, למרות כל הויכוחים שהיו לי כעסק עם נטויז'ן, היה עם מי לדבר, שם קבוע, משהו, ועכשיו כל מה שתסכם עם נציג כזה, בפעם הבאה תקבל נציג אחר, לא תוכל לדבר עם מנהל כלשהו ולסגור איתו עיסקה כי .. אה, אסור לך לקבל טלפון ישיר של המנהל!

כעסק, "חץ ביז" דווקא עכשיו נמצא בתכנון לקראת "גירסה 2.0": מעבר ל-KVM (הוירטואליזציה, לא הסוויצ'), פתרונות וידאו שכתבתי עליהם כאן בעבר, תקשורת מהירה לחו"ל ועוד דברים שעדיין אי אפשר לכתוב עליהם (ואני מעוניין למצוא משקיע רציני כדי להתרחב בצורה רצינית, ויש בארץ לאן לגדול) – דברים אלו מצריכים שרתים רציניים, רוחב פס נוסף ועוד ציוד, וצריך מו"מ ארוך, אבל עם מי בדיוק עושים מו"מ במצב הנוכחי? עם הנציג הרנדומלי שעונה לך? מה שמציג בעיה שצריך לתת את הדעת לגביה. העסק בריא וחי, אבל צריך לחשוב איך לגדול.

לסיכום: נטויז'ן נבלעה, ולקוחות עסקיים כמוני נמצאים עתה בבעיה. פתרון של "תדבר עם שולה" אינו פתרון רציני כי זה פתרון נקודתי לי (וגם אז הפתרון לא עוזר) ולא עוזר ללקוחות עסקיים אחרים וכל עוד אין את מה שהיה בעבר, זה יהיה אתגר להתנהל מולם בצורה רצינית לגבי עסקאות גדולות וחבל.

עצה לסטארטאפים: פוקוס, ו"קול אחד"

במסגרת העסק שלי ומכיוון שעבדכם הנאמן קצת מוכר בתחום הטכנולוגיה בארץ, יוצא לי להיחשף פה ושם לכל מיני מוצרים שחברות סטארט-אפ מפתחות. פה שרות, שם מוצר וובי וכו' וכו'. המטרה של אותם סטארט-אפים באותה חשיפה מדודה היא פשוטה: הם בונים משהו  שיכול להתאים לשווקים מסויימים וחלק מהשווקים זה גם שוק אירוח אתרים/שרתים, ואם אפשר לעשות ביזנס, מה רע?

אחד הסטראטאפים ששוחחתי איתם לאחרונה מפתח מוצר שאמנם אינני יכול לדבר עליו בהרחבה (חתמתי NDA) אבל נאמר שמוצר כזה יכול להסיר דאגה מלקוחות עם VPS שחוששים שהחבילה שלהם תקרוס טוטאלית. נפגשתי עם מספר חבר'ה מאותו הסטארט-אפ ועל המחשב הנייד של אחד מהם המוצר נראה רץ ומבטיח. שתי השותפים העיקריים בסטארט-אפ שוחחו איתי והגענו להסכמות בעל פה על שיתוף פעולה פוטנציאלי פורה בו אני אתן את האופציה ללקוחות לרכוש את המוצר שלהם כתוסף, והם יוכלו להשתמש בשם העסק שלי כ"לקוח משתמש". הרווחים ממכירה ילכו חלק אליהם וחלק לעסק שלי.

סיכמנו שאני אקבל גירסת נסיון כדי להריץ אותה על חלק מהשרתים של העסק כדי לבדוק כמה התוכנה יציבה וכמה היא מקיימת את ההבטחה לעשות את מה שהיא אמורה לעשות. החבר'ה אמרו שהמוצר עדיין עם באגים ויקח שבוע-שבועיים עד שיהיה להם משהו מוכן לתת לי לנסות (דגש על: לנסות).

עברו שבועיים, חודש, חודש וחצי – ולא שמעתי מאומה מאותו סטארט-אפ. כבר שכחתי מכל העניין עד שלקוח פוטנציאלי הרים טלפון לפני מס' ימים ורצה מספר מכונות וירטואליות ולהיות ב"ראש שקט" שהכל יעבוד, ואז נזכרתי באותו סטארט-אפ.

חייגתי לחבר'ה. אמרו שיחזרו אליי "תוך כמה דקות". הדקות הפכו ליומיים.

אחרי יומיים קיבלתי טלפון מאחד השותפים (יש 2 שותפים שעובדים "שווה בשווה") ובפיו דרישה פשוטה: רוצה עותק? בשמחה. תביא $4000.

ניסיתי להסביר לשותף הנ"ל שאני מדבר על גירסת Trial. אני רק רוצה לנסות את המוצר כי אני לא מוכן למכור ללקוחות של העסק שלי חתול בשק, אבל הוא בשלו. או $4000 או כלום. ניסיתי לשוחח עם השותף השני שבכלל לא מסכים עם השותף הדורש כספים, בסופו של דבר הם התחילו לריב בטלפון, בשיחת קונפרנס. זה רעיון "מעולה" לריב מול הלקוח, לא?

כמו שאמרתי, אני חתמתי NDA ואני לא אפרסם את שם הסטארט-אפ, אבל הם הצליחו להשיג משקיעים מאוד ידועים בתחום ההיי-טק ששפכו שם כמה מיליוני דולרים. אני תוהה מדוע אותם VC לא בדקו עם מי יש להם עסק, כי התנהגות כזו אסור שתהיה בעסק. עסק צריך לשדר ב"קול אחד", עסק צריך לדעת לתת גרסאות נסיון בחינם כדי לתת ללקוח לבדוק את המוצר לפני שהוא מחליט לרכוש. תסתכלו על חברות כמו VMWare, Citrix, Red Hat, Microsoft, ורבות אחרות שיודעות את זה ועושות את זה.

אותו סטארט-אפ הפסיד אותי כלקוח, ואינני יודע כמה לקוחות אחרים הם יפסידו בגלל ההתנהגות התמוהה הזו, אבל בהחלט יהיה מעניין לשמוע איזה תירוצים הם יתנו למשקיעים שלהם.

לכן אם מישהו רוצה להציע משהו, תן גירסת נסיון, תן להתלהב מהמוצר לפני שאתה מדמיין ערימת שטרות שנשפכת עליו.

זו לא רק הטכנולוגיה, זו הדרך

אתחיל בקצת היסטוריה: ב-1984 מוציאה אפל מחשב חדש ושונה, המקינטוש. זהו המחשב המסחרי הראשון שהוא 16 ביט, ממשק גרפי מהתחלה ועד הסוף, עם עכבר ועם כונן דיסקטים קשיחים (ה-3.5 אינטש של סוני).

שנה לאחר מכן, יצא מתחרה למקינטוש. המתחרה נקרא Amiga. ל-Amiga היה כל מה שלמקינטוש לא היה: מולטי טאסקינג (שלא היה קיים במק), 4096 צבעים (לעומת שחור לבן במקינטוש), 4 ערוצי צליל סטריאו (לעומת ערוץ דיגיטלי אחד במקינטוש), אפשרות לשלב רזולוציות שונות על מסך אחד, ודברים רבים אחרים.

כשקומודור הוציאה את Amiga 1000 כולם נדהמו מהמחשב, מהיכולות, מהביצועים (אם כי רבים נרתעו מהמחיר – כפול מהמקינטוש) ואפל גם נכנסו קצת לפאניקה מהמתחרה החדש. מי כיום זוכר את Amiga? אנשי מחשב ותיקים זוכרים אותו מהעבר, אבל החברה מתה וגם אטארי מתה. אפל לעומת זאת חברה חזקה מתמיד.

איך אפל הצליחה להישאר למרות התחרות? קהל נאמן, ואחיזה בשוק ה-Creative וסקטור הבתי ספר. גם Amiga וגם אטארי השקיעו את עצמם במכירת המחשבים שלהם כמחשבי משחק (והיה להם הרבה יותר משחקים מהמקינטוש), אולם גם אטארי וגם אמיגה נוהלו בצורה כושלת עם פיתוחים שתמיד הגיעו מאוחר מדי ובמחירים לא מציאותיים. אפל, עם כל הכשלונות של ג’ון סקאלי שניהל אותה בזמן שסטיב ג’ובס נבעט מהחברה, הצליחה להחזיק איכשהו מעמד תוך עדכון מערכת ההפעלה והחומרה. מהרגע שסטיב ג’ובס ז”ל נכנס לנהל את החברה מחדש, ומשם החברה כבר גדלה עד המצב שאנו מכירים כיום.

ההיסטוריה, כמו אופנה, “אוהבת” לעשות קאם-בק באופנים שונים, וזה מה שקרה עם HP. המנכ”ל הקודם של HP ליאו אפות’קר החליט שהוא הולך להתחרות ב-IBM מבחינת שרותים (תחום ש-HP גרועה בו עד היום) ולשם כך הוא החליט להיפטר מחטיבת ה-PC, טאבלטים ו-WebOS (למרות ש-2 החטיבות האחרונות עלו ל-HP סכום של יותר מ-1.2 מיליארד דולר רק שנה לפני כן). הצעד הזה עלה לו בפיטורים ומינוייה של מג וויטמן למנכ”ל החדש שהחליטה להחזיר את הגלגל לאחור ולא להפריד את חטיבת ה-PC. וול-סטריט והמשקיעים אהבו את ההחלטה הזו.

וכאן מגיע העניין שהרבה אנשים שאינם במשרות ניהוליות לא מבינים (ואנשי המכירות של HP יסבלו מכך): לא חשוב איזו טכנולוגיה ואיזה מוצרים יש לך, לחברות גדולות חשובה הדרך שלך. האם תהיה פה עוד שנתיים? האם המוצר שאני משקיע בו כספים רבים בכך שאני רוכש ממכם אותו עכשיו יתמך על ידכם בשנים הקרובות? מהי “מפת הדרכים” שלך? לאיזה כיוון אתה מתפתח? האם יש לך גב מבחינה פיננסית? אם אין לך תשובות מלאות לשאלות האלו, גם אם יהיה לך את המוצר המבריק ביותר שיש – תתקשה למכור אותו לאותם לקוחות גדולים.

וזו היתה הטעות של HP. מנהלי IT ו-CTO לא אוהבים לשמוע שחברת הענק שהם קונים מהם מוצרים, החליטה שמשבוע הבא אין יותר חטיבת PC (גם אם זה רק Spin off). זה שובר להם את האמון באותה חברה וכשאמון נשבר, אותם אנשים ירימו טלפון למתחרה הקרוב לשמוע הצעה שלו ואותו מתחרה יהיה מוכן ומזומן לתת לא רק הצעות מחיר אטרקטיביות, אלא גם “תוכנית מעבר” למוצרי המתחרה כולל מענקים, הלוואות גישור ועוד. חושבים שלא היו כמה חברות גדולות שלא עברו מ-HP ל-DELL? תחשבו שוב, כי כבר כמה חברות גדולות בארה”ב התחילו את המעבר. ההצהרות של מג וויטמן נחמדות, אבל האמון נשבר.

הטעות הזה אינה יחודית ל-HP, היא מופיעה אצל חברות רבות שהיום מחליטות משהו אחד, מגיע מנהל אחר שמחליט החלטות אחרות, והלקוחות מתאכזבים ורוצים לברוח. זה קרה עם כמה חברות בארץ וזה קורה בתחום ה-Hosting בארץ, לדוגמא. זו הסיבה שחברות גדולות כמעט ואינן עוסקות עסקים עם עסקי Hosting קטנים ובינוניים והן מעדיפות לעשות עסקים ישירות מול הספקים הגדולים (ובדרך לשלם פי 2-3, אבל היי, החברה משלמת).

אז מה ניתן לעשות? הנה כמה דברים שכל עסק יכול לעשות כדי להקנות אמון:

  1. לשמור על קשר עם הלקוח: דבר שנשמע טריוואילי אבל כמעט אף אחד בארץ לא מיישם אותו! דבר לפעמים עם הלקוח (לא רק בזמן שצצות בעיות בתשלום חשבונית), תתעניין מה קורה איתו, מה הבעיות שיש לו, יכול להיות שיש לך פתרונות שהוא לא מודע אליהם ואולי הוא צריך אותם.
  2. פרסום, פרסום, פרסום: אתה עסק חי? וואלה? אז למה לא שומעים ממך? (ולא, מילות Adwords זה לא העניין). תראה את העסק שלך. קח חסות חלקית על אירוע, תרום משהו ותציין זאת, פתח פורום ציבורי ללקוחותיך וללקוחות מתעניינים ובקיצור – תגרום לכך שברגע שאתקתק את שם העסק שלך בגוגל או התחום שלך – שאראה אותך.
  3. קפאון הוא האויב שלך: הנה “נבואה” משלי ואתם מוזמנים לבדוק אותה בעוד שנה: במהלך השנה הקרובה בערך כמחצית מעסקי ה-Hosting בארץ יפשטו רגל או יעלמו. מדוע? אם תעניינו בהצעות Hosting שונות אצל עסקים שונים בארץ, תראו שהרוב מציעים אותו דבר במחירים כמעט זהים. מכיוון שיש תחרות, אלו שיציעו חבילות אטרקטיביות (ולא רק במחיר) יקבלו יותר לקוחות, בין אם הלקוח “עורק” למתחרה או לקוחות חדשים שלא היה להם שרות Hosting בעבר, מה שייבש עסקים קיימים שקופאים על השרמים, כך שעסק שרוצה להמשיך לחיות ולהרוויח, חייב לחדש ולהתקדם, ואם דיברנו על התקדמות…
  4. אתה מתקדם קדימה? איך אתה מתקדם? ומדוע אני לא שומע על כך? “מפת דרכים” (או Road Map) היא דבר חשוב מאין כמוהו ללקוחות שלך. זה מראה ללקוחות שלך שאתה לא קופא על השמרים, אלא שאתה מתכנן את צעדיך קדימה, אתה הולך להשיק דברים חדשים. אתה לא צריך לפרסם לפרטי פרטים מה אתה הולך להשיק, אלא יותר בכיוון כללי ובאיזה חציון או רבעון אתה הולך להוציא זאת. כך לדוגמא נוהגות חברו
    ת כמו מיקרוסופט, אינטל, AMD וחברות רבות אחרות, אולי הגיע הזמן שגם אתה תפרסם משהו?
  5. “שיווק מחוץ לקופסא”: עסקים רבים חושבים על מכירות לעסקים ושוכחים שיש אנשים בתוך אותו עסק. אתן דוגמא פשוטה שקרתה לי לפני חודש: חברת סטארט-אפ ישראלית פיתחה מוצר מאוד מעניין לתחום השרתים ואחרי שראיתי כמה קליפים של המוצר התלהבתי ויצרתי קשר, ביקשתי גירסת Trial לנסות את המוצר ואם הכל יעבוד טוב במשך חודש נוכל לדבר על רכישה. מה תשובת אותו סטארט-אפ? “חץ שלום, אנחנו לא נותנים Trial, המחיר הוא 4,500 דולר”. תשובתי לאותו סטארט-אפ “שלום, שתלמדו לעשות עסקים תודיעו לי”. כך הם הפסידו לקוח מתלהב.

לסיכום: אם יש לך עסק ואתה רוצה להצליח, תלמד מהפאקים והכשלונות של אחרים ותוודא שזה לא קורה אצלך. תשקיע בפרסום וקידום העסק, תתעניין בלקוחותיך, תהיה אכפתי ותצליח, או שתמצא את העסק שלך בבעיות, והמתחרה שלך מתכוון “לאכול” אותך.

כמה מילים על הכרום בוק

אתחיל בטיפ קטן עבור מתכנתים שרוצים לכתוב משהו ולהרוויח ממנו כמה שקלים: נכון להרגע, ב-Web Store של גוגל אין שום תוכנת VPN Client וובית. הראשון שיכתוב אפליקציה וובית כזו שיודעת להתממשק למספר מימושים של VPN (כמו Open VPN / פורטיגייט / צ'ק-פוינט) יכול להרוויח כסף לא רע ממכירת האפליקציה דרך ה-Web Store, אז אם אתה לא מתכנת אבל מכיר מתכנת שמחפש לפתח משהו ולהרוויח עליו, תודיע לו על כך בבקשה.

נעבור עתה לעניין הכרום בוק (כרומבוק?) שגוגל הכריזה בכנס ה-Google I/O השבוע: סוף סוף אפשר לראות מחשבים ניידים (ואחד נייח) מבית סמסונג ואייסר מבוססי ChromeOS שגוגל קוראת להם ChromeBooks. הגירסה של סמסונג עולה 429$ כגירסת WIFI ו-499$ בגירסה עם WIFI ומודם 3G מובנה. אייסר הציגה מחירים קצת יותר שפוי: 349$ ל-WIFI ועדיין לא ידוע מה יהיה מחיר ה-3G.

מבחינת הברזלים עצמם: הם פחות או יותר כמו כל נטבוק, עם מספר שינויים: אין דיסק קשיח גדול (יש כונן פלאש בחיבור mSATA של 16 ג'יגה), אין BIOS סטנדרטי. המעבד הוא Atom N570 דו ליבתי, מסך 12.1 אינטש (במקרה של סמסונג), מצלמת 1 מגהפיקסל "HD" (אין לי מושג למה הם קוראים לזה כך). מבחינת המערכת, מרגע לחיצת כפתור ה-Power, היא עולה תוך 8 שניות ועם סוגרים את המסך ומפעילים מחדש, הוא פועל תוך 2 שניות.

מאז שגוגל הכריזה על ChromeOS ועד להכרזה על המחשבים הניידים עם שמות, מחירים ומפרטים, השתנו מספר דברים כאשר אחד הבולטים בהם היה תמיכה לקבצים מקומיים: מעתה תוכל לחבר מצלמה או דיסק קשיח ולהשתמש בקבצים מקומית. מבחינת ההדפסה, גוגל עשו שת"פ עם HP וכיום ההדפסה היא מימוש של Cloud Print.

מבחינת תמחור, המחיר הוא גבוה בהשוואה לכל נטבוק ממוצע, אבל זהו מוצר חדש וחברות נוטות לגבות מחירים די גבוהים על מוצר חדש (סמסונג לדעתי הגזימה במחיר), וכאן גוגל הכריזו על משהו חדש: אם אתה סטונדט, תוכל לשכור דרך גוגל כרום-בוק במחיר של 20$ לחודש (למשך 36 חודשים.. הממ, העתיקו מחברות הסלולר הישראליות?) ובמחיר זה תקבל גם תמיכה מלאה לחומרה ולתוכנה כולל שדרוגים. למי שכבר חושב לשלוף כרטיס אשראי ולהיכנס לחוזה כזה, מוטב לו שיחזיר את כרטיס האשראי לארנק: התוכנית לסטונדטים תהיה דרך מוסדות הלימוד האקדמאיים/מכללות וכו'. החבילה, אגב, אינה כוללת את Google Apps for Education, כך שאם המוסד לימודים ירצה בכך, הוא יכול להיות מנוי ולהוסיף את המחיר למנוי החודשי.

גם לעסקים גוגל דאגה ואותה עיסקה שיש לסטונדטים יש לעסקים (מינימום רכישה: 10 ברזלים) במחיר של 28$ ואם רוצים Google Apps for Business יש צורך לשלם עוד 50$ שנתי פר משתמש (או 4 דולר לערך חודשית). גם כאן יש תמיכה דרך גוגל כולל תמיכה, תיקון ושדרוג החומרה וכלים לניהול הכרום-בוקים.

עד כאן מה שגוגל (וסמסונג ואייסר) הכריזו. נעבור לעולם המעשי. האם יש סיכוי לכרום-בוקים להיכנס ולכבוש נתחים בשוק?

אתחיל בגוגל עצמה: גוגל חייבת תשתית רצינית לתמיכה, על מנת שלא לחזור על הפאשלה הקודמת עם מה שקרה לנקסוס-1 שרכשת מכשיר והתמיכה היתה הכי גרועה שאפשר. גוגל צריכים לבנות תשתית רצינית בינלאומית לתמיכה, וזה כולל נציגי תמיכה בטלפון, טיקטים ועוד. מבחינת תחזוקת ברזלים, גוגל תצטרך להגיע להסכמים עם היצרנים השונים בעניין החלפת חומרה, שדרוגים וכו', והעניין צריך להיות סגור אתמול, אחרת עסקים ומוסדות לא כל כך יסכימו ליפול בין הכסאות. אחד הדברים הנוספים שגוגל צריכה לעשות, זה לשכנע יצרני חומרה אחרים ליצור כרום-בוקים עם ChromeOS. עדיין לא הוכרזו כרום-בוקים מלנובו, דל, HP.

שוק הסטודנטים: כאן יש לגוגל סיכוי לא רע בכלל להיכנס, כל עוד גוגל תעמיד לרשות מוסדות הלימוד קו לתמיכה, סיוע, ותיקונים. אם גוגל תעשה כך, ישאר למוסד הלימודים עניין ההחלטה מאיזה יצרן לרכוש כרום-בוק. מבחינת התשתית, אותם מוסדות יצטרכו לעבור בקצב יותר מהיר לארכיטקטורת שרת-לקוח על מנת שסטודנטים יוכלו להשתמש בכרום-בוקים. יש צורך גם בשינויים נוספים כמו מעבר לשימוש ב-Terminal Services אם המוסד ממוקד טכנולוגיה של מיקרוסופט ובכך לאפשר לתלמידים להתחבר דרך RDP ולעשות את מה שהם רוצים. במקרים של שימוש ב-Linux, יהיה צורך בהקמת שרתים וירטואליים עבור תלמידים שיתחברו דרך SSH אל אותם מכונות וירטואליות, הואיל ואי אפשר במצב רגיל להריץ אפליקציות לינוקס על הכרום-בוק.

השוק העסקי: פה צפויה לגוגל משימה לא קלה בכלל. עסקים גדולים לא נוטים להכניס מחשבים של יצרנים אחרים לתוך החברות (כל מנהל IT יכול לספר בהרחבה מדוע הוא מעדיף דגם כזה של מחשב ולא דגם של חברות אחרות), וכמו שכתבתי למעלה, גוגל תצטרך ש-HP, DELL ולנובו ייצרו כרום-בוקים על מנת להכניס רגל כלשהי לאותם עסקים.

הדבר השני שלא קל לעשות זה מיגרציה מתחנות עבודה סטנדרטיות למצב שהכל רץ על השרתים והמשתמשים מתחברים דרך RDP (כולל VPN לעבודה מבחוץ). כאן צפויות מלחמות לא קטנות בין אנשים ומחלקות לגבי ויתור על המחשב הרגיל לטובת כרום-בוק "טיפש". מבחינה כספית, עלות תחזוקת כרום-בוק היא הרבה יותר זולה מתחזוקת מחשב שולחני רגיל: אין טלאים, אין אנטי וירוס, אין עוד הרבה דברים כך שמחלקת התמיכה תצטרך פחות לטפל במשתמשים ויותר לטפל בשרתים (מה שאומר קיצוץ עובדים במקרים מסויימים), מה שיגרום להנהלה לחייך מבחינת חסכון תקציבי.

תחרות: תהיו בטוחים שבמיקרוסופט יש את ChromeOS רץ על כמה מחשבים וכנראה שעם הקשרים שלהם הם כבר השיגו כמה כרום-בוקים לשם "לימוד". גוגל מנסה להיכנס לתחום שבו מיקרוסופט שולטת, ומיקרוסופט לא תעשה חיים קלים לגוגל ומיקרוסופט בהחלט תשלוף שיניים וציפורניים: אני די בטוח שתוך מספר חודשים מיקרוסופט יחד עם שותפיה המסורתיים (כל יצרני המחשבים) תוציא גירסה של נט-בוק עם Windows CE (כן, זה עדיין קיים) ואקספלורר משודרג עם עוד כמה דברים קטנים, וכמובן תמיכה ב-3G ו-WIFI. מיקרוסופט בהחלט בעד שתעבור לארכיטקטורה של Windows 2008 R2 (שרת) וגישה דרך RDP (לקוח, כל עוד תשלם רשיונות CAL פר מכונה כמובן), אך הם "ידחפו" את הפתרון שלהם מול הפתרון של גוגל: במקום ChromeBook תעבור עם ExplorerBook.

אני מאמין שהשינויים המהותיים האלו לא יקרו היום או מחר (הכרום-בוקים יצאו לשוק רק ב-15 ביוני, ומי שהשתתף בגוגל I/O מקבל אחד חינם במתנה) ומה שגוגל עושה הוא בעצם לדחוף את השוק לעבוד דרך הדפדפן אקסלוסיבית. זה לא יהיה קל, יהיו הרבה נגד המעבר, אבל אם זה יצליח לגוגל, היא תרוויח הרבה מהמעבר.

להדק חגורות, רבותיי

image זה התחיל בארה”ב עם משבר הסאב-פריים, שהפך לכדור שלג שהפיל בנקים ענקיים בארה”ב ובבריטניה, המשיך בנפילות היסטריות ב-וול סטריט (גם בשעת כתיבת שורות אלו), וגם כשהציבור כולו בארה”ב, באירופה, בבריטניה ושאר מקומות בעולם יודע מה שאף מנהיג נבחר לא אומר: אנחנו במיתון.

אני נמצא בתחום ההיי-טק, וכמוני רבים אחרים שקוראים את הבלוג הזה, ואני כותב את זה במיוחד לעמיתיי בתחומי ההיי-טק השונים וגם לאלו שנמצאים בתחומים אחרים: אצלנו הבורסה היום ירדה חזק למטה ולא נראה שיש ממש סיבות שהיא בקרוב תעלה שוב, אלא אם הממשלה תעשה איזה צעדים נועזים, מה שבינתיים כמובן לא קורה כי בארץ שלנו עד שזז משהו, אפשר למות ולחיות מחדש.

אני מאמין שבדוחו”ת הרבעוניים הקרובים המצב העגום בהחלט יראה: חברות, כמו אנשים, מעדיפים כרגע להחזיק את הכספים מאשר לפזר ולקנות, בין אם זה ציוד טכני ושרותים בחברות, ובין אם זה קניות של מותרות אצל אנשים. כשיש מיתון, רבים חושבים פעמיים אם יש באמת צורך לרכוש או לא, וקניות אימפולסיביות מפנות את דרכם במקרים רבים לכיוון שיקול דעת. עסקים קטנים כבר מרגישים את המשבר, וכשהקטנים מרגישים, גם הגדולים ירגישו. לא מיד, אחרי זמן מה.

בתקופה הזו בד”כ מתחיל החשש האישי לצוץ: האם יקצצו בחברות עובדים? האם יהיו פיטורים המוניים? יש כבר בהחלט שמועות על כך שאחרי החגים, חרב הפיטורין תונף ואנשים יפוטרו על ימין ועל שמאל. מה לעשות, אצלנו לא ממש שמעו על הצעה של לקצץ בשכר במקום לזרוק אנשים הביתה, אז זורקים בלי לחשוב על האפשרות הזו.

אז מה ניתן לעשות? לדעתי אפשר לעשות מס’ דברים:

  1. לעקוב אחרי המתחרים: אם אצל המתחרים יש ירידות במכירות, גם אצלכם בחברה יהיו ירידות ולא חשוב כמה תהיו יותר זולים/יעילים/טובים יותר מהמתחרים. יש בהחלט מצב שאתם תרוויחו יותר מהמתחרים אבל בראיית מאקרו, יש פחות מכירות גם לכם וגם למתחרים. איך יודעים מה קורה? די פשוט: מסתכלים על הודעות לעיתונות שחברות מוציאות לבורסה (אם החברה נסחרת בבורסה כלשהי), עוקבים אחרי המניות שלה (אפשר דרך יאהו, מיקרוסופט, גוגל), ופשוט עוקבים אחרי הגרף וההודעות.
  2. קורות חיים:“לשפץ” קורות חיים ופשוט “לרחרח”. לא להתחייב לכלום מבחינת עזיבת עבודה ו”עריקה” לשכן ממול, אלא רק לשאול חברים כבדרך אגב, כך שאם מגיע מצב וחס ושלום יש “קיצוצים”, יהיה ניתן למצוא במהירות מקום אחר.
  3. התנהגות בעבודה: לא “לעשות שרירים” במקום העבודה: יש לכם סכסוך עם הבוס? אתם רוצים העלאת שכר? נמאס ממקום העבודה הנוכחי? קחו אויר ושימו את זה בצד. בוסים לחוצים ועצבניים (כי בעלי המניות לוחצים עליהם להוציא רווחים מתחת לאדמה) ביחד עם דרישות או סכסוכים = מתכון בטוח לתעופה אקספרס דרך הדלת. בשלב זה, שלא ישמעו ממכם ואל תהיו לו מול העיניים עם דרישות שכר או סכסוכים. תשאירו את זה לעתיד.
  4. כספים וחסכונות: יש לכם חסכונות שלא בפק”מ אלא במסלולים הקשורים למניות? תוכניות פנסיה? כספים אצל ברוקרים וחברות השקעה? תנסו לשמוע מאנשי מקצוע אחרים את דעתם, כל עוד דעתם אינה מוטה (על מנת למשוך את כספכם לכיוון החברה שהם עובדים בה). העיתונות במקרים רבים לא תמיד אומרת את האמת ובמקרים רבים מצוטטת ספקולנטים בשוק, אז בקיצור – לשים עין על החסכונות.
  5. לדחות קניות גדולות של ציוד: מחפשים מחשב חדש? מערכת קולנוע ביתית מקצועית חדשה? משהו גדול לרכוש? לדעתי כדאי לחשוב פעמיים שלוש על כך. אחרי הכל, אם החברה שאתה עובד בה סובלת ממכירות חלשות, איש אינו חסין מפיטורין, ואותם אלפי שקלים שרצית לרכוש בהם את הדבר החדש והיקר יכולים לעזור לך ביום גשום.
  6. הרפתקאות: ברוקרים תמיד תמיד ממליצים לרכוש כשמחירי המניות למטה ואם יש לך חברים ברוקרים, בטח תשמע מהם את זה. הצעה שלי: תסרב, כי אתה לא יודע אם זה הולך לרדת עוד ולצערי יש מספיק סיפורים על אלו שהחליטו להיות “חכמים” ושמו את הכסף, רק כדי לגלות שבוע אחרי זה שכמעט חצי מהכסף התאייד לו.

בקיצור, בשלב זה, לדעתי הכי עדיף פרופיל נמוך, אבל גם כדאי להיות מוכנים לכל מיני “מכות” שינחתו בעקבות המצב שלא נראה שהולך להשתפר בקרוב.

מאחל הצלחה לכולנו, אמן.