ארכיון תגיות: סרטים

לצפות ב-Netflix בקלות ובנוחות – מישראל

פורסם בתאריך על ידי

אם יש משהו שעדיין מעצבן אותי בכל הקשור לאינטרנט בארץ, זה איכות הוידאו שמשודרת באתרים ישראלים, החל ב"וואלה", "תפוז" וכלה ב-Mako ועוד. איכות ה-"HD" (גם אחרי שאתה מתקין את תוספי הפרסומות המפגרים הללו!) פשוט זוועתית, פרקים שמקודדים ב-Single Encoding ולא בקידוד כפול, פריימים עיקריים (K Frame) חסרים, אף אחד לא פותח גוגל לבדוק מה זה Quantizer כדי להבין איכות קידוד על חשבון פרמטרים אחרים (יותר/פחות חשוב), פיקסליזציה מכאן ועד הודעה חדשה כשרואים את זה על מוניטור איכותי ובקיצור – ישראל מפגרת שוב בעשור בהשוואה לארה"ב. כמובן שספקים שונים מייבבים על רוחב פס, ומידיעה שלי – שטויות במיץ עגבניות.

כשמסתכלים על Netflix לעומת זאת (גם Hulu+ במובנים מסויימים) – אז רואים איכות וידאו! 1080P זה באמת 1080P ולא וידאו קטן שנפרס על מסך מלא. גם מבחינת תוכן לא חסר לנט פליקס כיום בהשוואה לאחרים, ובקיצור – עם נט-פליקס שרואים סרטים וסדרות – נהנים. הדוגמא האחרונה התרחשה בשבוע שעבר, ש-Netflix נתנו לצפיה את הסידרה המעולה House of cards. לא פרק בשבוע, אלא את כל 13 הפרקים במכה אחת, כך שהיית יכול לארגן חטיפים, להזמין חברים, ולראות בכיף את הסידרה המעולה. אני ראיתי ומאוד נהניתי.

אבל כפי שכל אחד יודע, נט-פליקס לא ממש קלה לצפיה בישראל. 

ולכן פוסט זה יכול לסייע 🙂

ראשית, יש צורך לדאוג לאפשרות להגיע לאתר ולצפות בו מישראל. לא צריך לרכוש מנוי VPN, מספיק להתקין את Hola בדפדפן פיירפוקס או כרום. זה יאפשר לך להיכנס לאתר של Netflix. אם אתה רוצה לצפות בשביל לנסות, קח את הפרק הראשון של House of cards מכאן. אין צורך ברישום בשביל לצפות בפרק, רק לוודא שהתוסף של Hola רץ.

נהנית? עכשיו נפתור את הבעיות הבאות:

  • רישום ב-Netflix מצריך כתובת ומיקוד בארה"ב. אתה יכול לבקר בכל מיני סוכניות תיווך אוןליין שנותנות כתובות ומיקוד. תירשם לכתובת כלשהי בעת פתיחת המשתמש.
  • תשלום עבור המנוי: Netflix בודקת את כרטיס האשראי שלך ובמיוחד היכן הוא הונפק (לפי ה-4 ספרות ראשונות), כך שכל כרטיס שהונפק בארץ, גם פלטיניום, לא יעבוד. הפתרון? להירשם ל-Entropay. זהו אתר (בשיתוף ויזה העולמית) שמנפיק עבורך כרטיס אשראי וירטואלי תקף. כנס לאתר, תירשם (תכניס כתובת אמיתית בישראל, אין צורך להגדיר את זה כתושב ארה"ב), ולאחר הרישום תצטרך להכניס את פרטי כרטיס האשראי שלך ולהכניס לכרטיס הוירטואלי כסף, מינימום 20 דולר (זה 21, דולר אחד זה עמלה). לאחר שתקיש את הכרטיס שלך תצטרך לעבור הליך זיהוי עם מצלמת ה-Webcam שלך שבה תצטרך להציג את הכרטיס שלך מול המצלמה. אחרי התהליך הזה המנוי שלך יאושר ואתה תקבל כרטיס חיוב וירטואלי שתוכל להשתמש בו היכן שתרצה.
  • ברגע שיש לך את כרטיס החיוב הוירטואלי, כנס לאתר של Netflix והזן את המספר. אם אתה מנוי חדש, תקבל חודש חינם ולאחר חודש תחויב ב-8 דולר לחודש.

זהו, עכשיו נשאר לך רק לבחור את הסרט או הסידרה שאתה רוצה לצפות, ולהנות.

משתמשי לינוקס: לצערי Netflix משתמשים בטכנולוגיית Silverlight של מיקרוסופט (Mono לא יעזור) ולכן יש צורך להשתמש ב-Wine. אם יש לכם אובונטו, כנסו לכאן. אם אתם משתמשים בפדורה, כנסו לכאן. אם אתם משתמשים בגירסאות לינוקס 64-ביט, תריצו התקנה של Wine לפני כן (דרך DEB או איך שההפצה שלכם מעדיפה) ואז תשתמשו בהוראות הנ"ל. זה פתרון זמני. Netflix הוציאו אפליקציה וובית לכרום-בוק, ואני משער שתוך זמן קצר מישהו ידע איך לעשות לה port ללינוקס רגיל.

תהנו.

תכירו את Hola

פורסם בתאריך על ידי

logo

כל גיק שמבין במחשבים ובתכנות יכול לאמר לכל מי שישמע את הדבר הבא: לכל נעילה יש פריצה, כל דבר שסגור אפשר לפתוח. הכל תלוי בהשקעה ובטכנולוגיה, וזה מדויק גם לגבי כל תחום המולטימדיה. מה חברות לא ניסו לעשות על מנת למנוע גניבות/העתקות של מדיה? הומצאו 1001 שיטות DRM שהופכות את הצרכן לגנב פוטנציאלי (כך הרשיון מתייחס אליהם, אל תסתכלו עליי), ובכל הקשור לרשת, עדיין חברות מדיה רבות כמו תחנות השידור הגדולות, אולפני הוליווד וכו’ – מתייחסות לעולם כ-2 קבוצות נפרדות: ארה”ב ואחרים. כך, מי שגר בארה”ב יכול להיכנס ל-Hulu ולצפות בסדרות, הוא יכול לשלם דולרים בודדים ולצפות בסדרות פרימיום, הוא יכול לשלם כמה דולרים ולצפות בסרטים ב-Netflix, להאזין למוסיקה ב-Pandora, ולרכוש עיתונים וספרים בלי שום בעיה דרך הרשת.

ומה מי שלא גר בארה”ב? חלק מהשרותים הללו בשנה האחרונה נפתחו למספר מדינות כולל האיחוד האירופאי. בישראל חנות ה-iTunes נפתחה לרכישת דברים מסויימים, אך עדיין שרותים רבים מאוד לא זמינים לגולש הישראלי.

קיימים פתרונות בתשלום כמו VPN. שרות ה-VPN מאפשר לך לקבל כתובת IP שאתה מתחבר אליה, ואז מבחינת השרתים שאתה גולש אליהם (Hulu וכו’) אתה נראה עבורם כתושב ארה”ב. ישנם פתרונות חינמיים אחרים כמו שרותי פרוקסי פתוחים וזמינים לציבור, אבל אז אתה חוטף מעל הדף ערימות של פרסומות, ובחלק מהמקרים אתה גם מקבל “בונוס” – רוגלה.

החסרון של VPN הוא כפול: אתה צריך לשלם 7-10 דולר לחודש על השרות שאולי תשתמש בו מדי פעם, וגם התקשורת שלך יותר איטית באתרים רבים, ובאתרים מסויימים כשאתה מחובר ל-VPN אתה תיחסם (תנסה לצפות בווידאו בוואלה כשאתה מחובר ל-VPN. אתה נחסם מיידית).

פתרון חלקי אחר הוא לשכור שרת VPS (או להשתמש בשרת VPS שכבר יש לך בחו”ל), להרים שרות PPTP ולנסות לגלוש לאתרים. הבעיה? אתרים כמו CBS,NBC,FOX,HULU וכו’ כבר חשבו על זה והם חוסמים ספקי שרות ענן ו-VPS, כך שההשקעה תרד לטמיון.

כמה חבר’ה ישראליים הקימו לאחרונה את Hola.

מה זה Hola? זה שרות P2P חדש המשתמש בכל מיני אלגוריתמים וטריקים שונים כדי לגרום לאותם אתרי מדיה לחשוב שאתה תושב ארה”ב או בריטניה (תלוי באתר). לא מדובר פה בשרות פרוקסי שמגיע לשרת עם כתובת אחת (ואז אותם אתרים יכולים לחסום בקלות). הגלישה שלך מגיעה מכתובת שונה כל פעם ללא מכנה משותף לגלישה הקודמת שלך, כך שאין לאותם אתרים בעצם מה לחסום. זה P2P (נקודה לנקודה).

השרות של Hola הוא בעצם מספר שרותים, ואנשי IT – כדאי שתשימו לב:

  • ישנו התוסף של Hola שזמין עבור דפדפני פיירפוקס וכרום. התוסף פעיל על כל מערכת הפעלה (הוא לא מתקין שום דבר במחשב מעבר לתוסף שמותקן רק בדפדפן), והתוסף מאפשר לך לגלוש במספר מצומצם של אתרים שלא זמינים בגלישה מישראל (Hulu, BBC, Pandora, Fox, ITV, Netflix,CBS) והרשימה מתרחבת, כפי הנראה בקרוב גם גוגל-פליי יכנס לרשימה (כך שתוכל לרכוש מדיה כמו סרטים/סדרות/עיתונים/ספרים).
  • ישנה האפליקציה של Hola שעדיין נמצאת בשלבי Beta (היא קרסה לי כמה פעמים) שנותנת יותר פונקציונאליות והיא זמינה כרגע רק ל-Windows (הערה לחבר’ה של Hola – תהפכו את זה לאפליקציה וובית בבקשה מבחינת GUI) והיא נותנת דברים נוספים:
    • האצת חיבור אינטרנט: במחשב שלך יותקן שרת עם Cache שידע לשמור תכנים שהורדת (אם ניגנת קליפ מיו-טיוב ותנגן אותו שוב, הוא ירוץ מתוך ה-Cache) ואותו Cache ישמש גם גולשים אחרים שמחוברים ברשת ה-P2P הזו.
    • הורדת חסימות: אתה נמצא בחברה או במדינה שאוסרת גלישה לפייסבוק, טוויטר, ג’ימייל? בקליק אחד תוכל לגשת לאותם אתרים גם כשחומת האש חוסמת אותם.

מבחינת ניצול רוחב הפס, לאחר שבדקתי אני יכול לאמר שאני לא רואה שינוי משמעותי מבחינת ה-Upload שלי, אבל מבחינת גלישה, כיף להיכנס ל-Hulu ופשוט לצפות בסדרות ששודרו אתמול בחו”ל.

התוסף והאפליקציה זמינים ל-Windows (אם אתה מתקין את האפליקציה אז אין צורך בתוסף). מבחינת מק, רק התוסף זמין לפיירפוקס וכרום. אייפון/אייפד לא נתמכים כרגע (ואני משער שיהיה להם תמיכה רק למכשירים פרוצים). האפליקציה קיימת לאנדרואיד מגירסה 4 ומעלה (ללא צורך בפריצה) ומגירסאות 2.2 ומעלה למכשירים פרוצים. לינוקס – תוסף בלבד.

השרות עצמו הוא חינמי ואינו כולל שום פרסומת. איך הם הולכים לעשות כסף? לפי ה-FAQ שלהם הם בעתיד יציעו שרותי פרימיום אבל ישאירו מה שקיים כיום כחינמי.

אם אתה רוצה להנות מסרטים וסדרות מחו”ל, אני בהחלט ממליץ להתקין את התוסף/אפליקציה ולנסות אותה.

על הגנות DRM והצעת החוק המוצעת

פורסם בתאריך על ידי

עוה”ד הנכבד חיים רביה פירסם פוסט קצרצר באתר Law עם קישור לתזכיר תיקון חוק זכויות יוצרים. תרגום לעברית: מה שניסו לדחוף בארה”ב, מגיע עכשיו גם אלינו. מעניין אלו גופים דחפו לתזכיר הזה והיכן ידו של הדוד סם בעניין.

בעקרון, הגנות DRM אף פעם לא עבדו בצורה מוחלטת וגם לא יעבדו. אם נסתכל ממה שקורה בעשור האחרון עם ה-DMCA בארה”ב, נראה שהשימוש העיקרי לו הוא ב-2 מקרים עיקריים: שימוש ב-DMCA להסרת תוכן (בין אם הוא תוכן של אולפן ובין אם תוכן הוא של מאן דהוא ומתנגדים לאותו תוכן משתמשים ב-DMCA כדי לבעוט אותו החוצה משרותים כמו יוטיוב וכו’), ובין אם לגרום למתחרים להפסיק פרוייקטים מתחרים.

ידידי ורעי עוה”ד יהונתן קלינגר כתב פוסט על כך מבחינה משפטית ואני ממליץ לקרוא את אותו פוסט. ברשותכם, כ-גיק, אני אתייחס לנושא מבחינה טכנית גרידא.

כל עניין ה-DRM מתייחס אליך מהשניה הראשונה שאתה רוצה להקשיב ל-30 שניות, כגנב פוטנציאלי. מוכר המדיה יסכים למכור לך את המוצר רק אם תעמוד בשורה של תנאים מבחינה טכנית: המכשיר חייב להיות עם הגנות מסויימות, אתה לא תוכל להעתיק אותו כאוות נפשך למכשירים אחרים שאינם מאותו יצרן, ובחלק מהמקרים על מנת לשמוע את אותה מוסיקה, תיאלץ להיות מחובר לאינטרנט על מנת לעבור תהליך אותנטיקציה כלשהו (סמוי או גלוי, עם בקשת סיסמא או עם קומבינציית מפתח פרטי/ציבורי שנעשית ברקע לפני תחילת הניגון).

כלומר כשאתה רוכש פרק מסידרה, רצועת מוסיקה, סרט, אתה מראש קונה משהו שהוא קצוץ כנפיים. כך לדוגמא, אם יש לך iPad ואתה רוכש פרק מסידרה או סרט, תוכל לצפות בו במסך ה-iPad אך אם תחבר כבל HDMI (עם מתאם) ל-iPad, לא תוכל לצפות בוידאו על המסך הגדול. מדוע? כי ה-DRM מגביל את זה בהוראת היצרן ובעלי זכויות המדיה.

כאן בישראל אנחנו נמצאים במצב יחסית לא כל כך רע (לפני תיקון החוק). יש פה ושם הצעות סרטים של מיזמים, כאשר הרוב עד היום נפלו. כל המיזמים הגיעו עם DRM ותשלום לא קטן פר צפיה, אך איכות הוידאו היתה זוועתית, ברמות של 360P או 480P שזה אולי יתאים לטלפונים סלולריים חכמים מלפני שנה-שנתיים, אבל בפירוש לא למסך המחשב שלך. שם התמונה נראתה זוועתית, מגורענת, ולקוחות שבכל זאת החליטו להתנסות, מהר מאוד ירדו מהשרות ועברו בחזרה למה שכל עם ישראל משתמש (ואנחנו המדינה היחידה שספקית התשתית קורץ לך להשתמש בתוכן לא חוקי בפרסומות שלה) – טורנטים. שם אין DRM, יש לך מספר גרסאות להורדה (איכות רגילה, HD, FULL HD), ותוכנות ניגון רבות מספיק חכמות להציע לך מאתרי תרגום הורדות לסרט שאתה מנגן. קליק, ולסרט שלך יש תרגום בשפה שאתה רוצה.

היכן כן המצב רע בישראל? בכל מה שקשור לספרות אלקטרונית. מי ששולט בשוק זה כמובן ידיעות טכנולוגיה שמוכרת ספרים ומשתמשת ב-DRM שפיתחה חברת NDS הישראלית. ה-DRM שיש בספרים הללו (ובמכשיר) הרבה יותר אכזרי ממה שיש לדוגמא באמזון. שם ניתן להשאיל ספרים בין מנוי Kidnle למישנהו, ניתן לקרוא את הספרים לא רק בקינדל אלא בכל טלפון חכם, טאבלט וגם במחשב האישי שלך, בפונטים מאוד נוחים לקריאה, עם חוויית משתמש מעולה. ב-eברית לדוגמא (לפחות בגירסת אנדרואיד) הפונט זוועתי, אין תמיכה בטאבלטים, החוויה עצמה גרועה, ומי שכתב את האפליקציה כנראה לא נגע/למד את ICS והשרות לקוחות … מקודם אכלתי, לא ארחיב על כך.

כל עניין ה-DRM בעשור האחרון גרם לרבים לסבול. כל מי שרכש בלי כוונה נגן מוסיקה עם המדבקה Playsforsure וקנה מוסיקה דרך מיקרוסופט, סביר להניח שמצא את עצמו יום אחד לא מסוגל לנגן יותר מוסיקה. מיקרוסופט נתנה תקופה של חודשיים אפשרות לצרוב את המוסיקה שרכשת אך לא ממש טרחה לפרסם זאת בכל המקומות (כך שאם לא היית גיק שעוקב אחר חדשות טכנולוגיה באדיקות, סביר שפספסת את זה) וכך הגיע המצב שאותו DRM דפק את בעלי הנגנים וכל הכסף שהם השקיעו במוסיקה באיכות גבוהה – הלך לפח. אותו הדבר קרא (אם כי לתקופה קצרה) גם למשתמשי נגן המוסיקה Zune של מיקרוסופט.

אפל לדוגמא למדה חלקית לקח, וכיום המוסיקה שהיא מציעה מגיע בפורמט AAC ללא DRM אבל לא מומלץ לך לרוץ ולחלק את הקובץ עם אחרים, הואיל ובתוך הקובץ עצמו שמך המלא כולל שם המשתמש שלך משובצים בקובץ מספר פעמים (לא רק ב-Tags), אך לפחות קובץ AAC זה יכול להתנגן בכל מחשב וברוב גדול של נגני מוסיקה כולל מכשירי טלפון חכמים של נוקיה, מכשירים מבוססי אנדרואיד ובלאקברי וכמובן אייפון.

מי שאינו יודע – ככל שה-DRM יותר מתוחכם, כך יותר קל לפרוץ אותו. ניסו להכניס DRM על תקליטורי CD לדוגמא. שיטת העקיפה? טוש שחור על המקטע וה-DRM נגמר. ניסו ב-DVD לממש DRM ומישהו שיחרר את ה-DeCSS והקטע של ה-DeCSS היה בבחינת אצבע לעין, כי יצרני המדיה לא נתנו שום תמיכה בלינוקס. סוני ניסתה להתחכם עם Blu-Ray ועם מגוון הגנות בו (כולל Online Update להגנות, דבר שמוכנס במפרט!), זה החזיק מעמד בערך .. שנה. אינטל ניסתה להגן עם DRM על תוכן שיוצג במסך או בטלויזיה עם HDCP. זה החזיק מספר חודשים. סוני (שוב) ניסתה לשלב עוד מספר הגנות להגן על המשחקים בפלייסטיישן 3, ומספר צעירים מצאו חורים במשחקים ולאחר מכן ב-Firmware בפלייסטיישן שאיפשר להעתיק את המשחק לדיסק קשיח ולהריץ אותו בלי בעיה.

גם ההצעה לתיקון החוק הנ”ל
מאוד מאוד קלה ל”פריצה” ועקיפה עוד לפני שהיא הוכנסה לחוק, וברשותכם אתן לכם דוגמא תאורתית (כן, תאורתית בלבד, אני לא פורץ ולא ניסיתי לפרוץ).

נניח ואני מעוניין לפרוץ את ההגנות של eברית. לא בשביל לגנוב ספרות מהחנות הוירטואלית אלא לבצע משהו לגטימי ולהמיר את הפורמט הקנייני של הספר לפורמט יותר פתוח כמו ePub או PDF. להלן השלבים העקרוניים שאבצע:

  • דבר ראשון, אני אפרוץ את ההגה. אני אכתוב לי בראשי פרקים איך עשיתי זאת ואבצע זאת אישית עוד מספר פעמים על ספרים שרכשתי ואולי אכתוב גם סקריפט בשפות כמו PHP או Python או PERL שיקבלו את התוכן המפוצח וימירו אותו לפורמט פתוח.
  • כעת אני כותב “מסמך מחקר” שבו אני מסביר בעצם מה אני עושה, איך אני משתמש באפליקציות שונות כדי להוריד את התוכן, איך אני מטפל ב-Challanges, אולי אצרף גם כמה קטעי קוד להסביר ביתר פירוט את המחקר שלי.
  • אני קופץ לדואר ואני רוכש כרטיס אשראי נטען. כמה מאות שקלים יספיקו לעניין.
  • אני פותח חשבון ב-Dreamhost ומשלם עליו לשנה או שנתיים מראש. מדוע Dreamhost? זה רחוק מדי למחוקק הישראלי, זה מצריך עירוב בית משפט בחו”ל כדי להוריד את האתר, והעיקר – הם לא רק שלא נותנים את הפרטים שלי, הם גם לא מורידים את האתר אלא אם יש צו שופט מקומי. אם אני רוצה עוד קצת להקשות על בעל הזכויות, אני ארשם ל-Dreamhost דרך VPN או פרוקסי ציבורי כלשהו, בהצלחה לבעל הזכויות להשיג את פרטיי (שמוליקיהו שמולביץ’, נעים מאוד). את הדומין, אגב, אקנה במדינה זרה שאין לה ממש קשרים עם ישראל.
  • אני מרים וורדפרס, עם פוסט או 2 של הסברים, קובץ ZIP עם הסקריפטים ודף ה-PDF עם ההסברים שכתבתי.
  • לאחר שהאתר למעלה, אני מחפש דרך גוגל כל מיני הודעות שאנשים שאלו לגבי איך להמיר ספר של eברית לפורמט פתוח. אני נרשם לפורום ומגיב ישירות אל הכותב וגם בפורום “מצאתי אתר שמסביר עם קוד דוגמא וסקריפטים להמיר – לינק: XYZ. כך אני חוזר בכל מיני פורומים ולוחות. שיהיה.
  • בפעם הבאה שיצא ספר אלקטרני להיט, מישהו בוודאי יחפש להמיר אותו לפורמט פתוח, הוא יריץ שאילתות בגוגל ו.. ימצא את האתר שלי. הוא ישתמש בסקריפטים והופס.. קובץ פתוח. מכאן ועד שהספר יהיה כ-טורנט בתפוצת נאטו, יחלפו שעות או ימים ספורים.
  • בעל הזכויות יכול להוציא טישו ולבכות. שיהיה לו בהצלחה לאתר אותי.

כפי שאתם יכולים להבין מהדוגמא לעיל, מי שירצה לפרוץ ולהפיץ, הצעת החוק הזו לא תזיז ולא תפחיד אותו והוא יוכל לפרסם את הממצאים בקלות ובזול!

בעלי זכויות יוצרים שכן רוצים להרוויח, צריכים לשנות את היחס ובמקום להסתכל עלינו כגנבים פוטנציאליים מהשניה הראשונה, צריכים לתת לנו משהו פתוח וידידותי. כשמשהו נראה מזמין, פתוח וידידותי, אני אזכור זאת ובפעם הבאה שארצה לרכוש לי מספר ספרים לנסיעה/חופש/טיול, במקום לחפש טורנטים, אני אשמח לשלם לאותה חנות. כשאפל עשתה זאת בארה”ב, גרף הפיראטיות של מוסיקה צנח בצורה חזקה, כי לאנשים היתה אלטרנטיבה ידידותית, חוקית והעיקר – לא התייחסו אליך כגנב.

לסיכום: התיקון הנ”ל לא מעלה ולא מוריד. הוא רק מקשה על האזרח שבסך הכל רוצה תוכן לצרוך בכל נגן שיש לו, ואם הוא לא ימצא את זה באתר של בעל הזכויות (כמו שכיום אין סרטים איכותיים לצפיה באינטרנט בישראל בצורה חוקית!), הוא יוריד טורנטים. מי הפסיד? שוב, בעל הזכויות בגלל המחשבה המטומטמת שאם תחנוק לקוחות, הם ירצו אותך עוד.

XVID–הפורמט שצריך לסיים את חייו

פורסם בתאריך על ידי

בימים האחרונים מתחוללת לה “מהומה” זעירה, לאחר שקבוצות המשחררות טורנטים של סדרות וסרטים (פיראטיים כמובן) החליטה לעבור פורמט. רבים לא כל כך מבינים על מה המהומה ופוסט זה ינסה לעשות קצת סדר, מבלי להיכנס לעומק הפורמטים, לטובת הקוראים שאינם בקיאים בתחום.

קצת היסטוריה: כל וידאו קליפ שאתם צופים בו ברשת או בבית מקודד עם 2 מפענחים (codecs). האחד לאודיו והשני לוידאו. קובץ AVI טיפוסי שאתם מורידים הוא בעצם קובץ שבנוי בסטנדרט שנקרא RIFF והקובץ מסודר בשיטה כזו שהוא אומר לנגן: הוידאו שבקובץ זה מקודד עם מפענח וידאו מסוג X, ומפענח אודיו מסוג Y. הסטנדרט גם אומר לנגן הוידאו דברים כמו רזולוציית הוידאו, כמה ביט צבע יש לוידאו, כמה ביט אודיו יש ועוד פרמטרים.

XVID הוא בעצם גירסת קוד פתוח ל-DIVX ו-DIVX הומצא לראשונה לאחר שמישהו לקח מפענח של מיקרוסופט (שנקרא DIV3) והעביר אותו מספר שינויים להיות יותר תואם לדברים אחרים. בסופו של דבר קמה חברה בשם DivX Network שהפכה את המפענח למשהו מסחרי עם כלים פשוטים (וחלקם חינמיים) למשתמשים הביתיים, אבל עם רשיון לא פתוח. XVID הוא בעצם בניה של אותו מפענח – בגירסת קוד פתוח.

הפופולריות של XVID צמחה מכיוון שזה היה המפענח הראשון שנתן תוצאות טובות של דחיסת וידאו בצפיה Offline (המפענח אינו תומך בזרימה רגילה באינטרנט ומה שסטרימרים עושים זה בניית פתרון עקיף תוך שימוש באנקפסולציה של פרוטוקולי רשת שונים [Samba, HTTP וכו’]). ככל שהפופולריות של המפענח גדלה, החלו לצאת גם פתרונות חומרה, במיוחד כשיצאו צ’יפים טיוואניים מאוד זולים (חצי דולר, בכמות של 1000) שיודעים לפענח את XVID.

כך הכל עבד, אבל במקביל העולם השתנה. יותר ויותר חברות אימצו את תקן H.264 שהוא תקן הרבה יותר מאסיבי לקידוד וידאו. בתקן זה ישנם פתרונות שיודעים לתמוך החל בטלפון הכי פשוט ועד רזולוציות של 5K ומעלה של וידאו עם דחיסה משתנה מרמה של 2G בטלפון סלולרי ועד שידורי אולפן מקצועיים בעשרות מגהביט לשניה.

כמובן שתקן משוכלל כזה אינו מגיע בחינם. התקן הורכב ע”י נציגים של חברות טכנולוגיה שונות (אפל, מיקרוסופט, סוני, פיליפס ועוד) ואותן חברות הקימו את MPEG-LA הגוף שדורש תמלוגים על כל פיפס שתקודד/תייצר עם H.264 מה שגרם כמובן להתמרמרות אצל המשתמשים ואצל חברות כאחד.

וכרגיל, מי בא להושיע? קוד פתוח כמובן. בחור בשם Laurent Aimar ואחרים בקבוצת x264 team השיגו בדרכים שונות את המפרט (בדרך רשמית יש לשלשל ל-MPEG-LA סכום “סימלי” של 30,000 דולר עבור הניירת!) והקבוצה מימשה בקוד את המיפרט ומשם הדרך היתה קצרה מאוד לשילוב הפרוייקט בפרוייקטים כמו FFMPEG ו-VLC, שהם  2 הכלים הכי פופולריים בתחום ניגון וידאו.

נחזור למציאות בת זמננו: כל טלפון חכם וטאבלט תומך ב-H.264 אך רובם אינם תומכים ב-XVID. יהיו כמובן אלו שיאמרו “אבל אצלי ב-IPAD קבצי XVID מתנגנים חלק” וזה נכון, אבל התמיכה נעשית ברמת תוכנה, כלומר כשאתה מנגן סרט שמקודד ב-XVID אז הוא מפוענח על ידי המעבד עצמו כלומר ברמת תוכנה, מה שכמובן מרוקן מהר משאבי סוללה ומחמם את המכשיר וזאת בניגוד לקידוד H.264 שמפוענח ישירות ע”י הצ’יפ הגרפי במכשיר. בנוסף, XVID בהשוואה ל-H.264 מאוד גרוע בחסכון של מקום. כמה גרוע? עם פרופיל בסיס של H.264 ניתן להגיע לחסכון של 20-30 אחוז באותו וידאו קליפ עם אותה רזולוציה.

אז על מה המהומה? אותם קבוצות שמכירות את פורמט H.264 החליטו לאמץ אותו לחיקם, ובכך לאפשר למכשירים מודרניים לנגן וידאו שמורידים בטורנט – בקלות על כל מכשיר ללא צורך בתוכנות נוספות. מכשירי טלפון חכמים כמו טאבלטים, קונסולות משחקים ועוד יודעות להתמודד עם קבצי H.264 בצורה יפה מאוד, אבל אלו שנמצאים עם נגני DVD שיודעים רק לתמוך בפורמטים כמו DIVX/XVID ו-MPEG-1/2 אינם יכולים להתמודד טוב עם קבצי H.264, אז הם מתלוננים (פיראטים מתלוננים.. איזה עולם)

אבל יש עוד סיבה שהיא יותר Side Effect שאפילו ראשי הקבוצות לא כל כך חשבו עליה: בראם כהן ישחרר במסגרת החברה שלו כקוד פתוח את BT-Live, מוצר הסטרימינג שמבוסס ביטורנט (ולא, לא מדובר על הטריק שיש ב-uTorrent של ניגון וידאו שבסך הכל מתעדף חלקים בצורה שונה מהורדה רגילה), מה שיאפשר לך (המשתמש הפיראטי, נו נו נו, אותך לחברות המדיה… Smile ) לגלוש לאתר הטורנטים האהוב עליך, ללחוץ על הפרק בסידרה האהובה עליך ולצפות בו תוך שניות ספורות. פורמט H.264 מתאים מאוד לשידור בזרימה (וזה יהיה גם הכאב ראש הבא של האולפנים, אבל זה נושא לפוסט אחר).

לסיכום: לפעמים צריך לדעת לוותר על מפענחים ישנים לטובת מפענחים מודרניים יותר משוכללים ויותר חסכוניים ואסור להקשיב לקבוצה שרוצה להתבכיין למה הנגן DVD ב-200 שקל שלהם לא מנגן את הוידאו. הוא לא מנגן? חבר כבל HDMI לטלפון שלך או למחשב שלך ותנגן. הקידמה כבר כאן.

אגב, "פרסומת" קטנה: מעתה "חץ ביז" מוכרים שרתי VPS באירופה במחיר מצחיק – החל מ-90 שקלים לחודש!

הבדיחה המטומטמת החדשה של הורדות סרטים בארץ

פורסם בתאריך על ידי

בארצנו הנחמדה אנשים רבים מכל השכבות אוהבים להשתתף בחגיגת הורדות הסרטים הלא חוקיות. צעירים כזקנים, עניים כעשירים, מכל אזורי הארץ. גם חברות הטלקומוניקציה משתפות פעולה תוך כדי עצימת עיניים מהורדות חוקיות מצד אחד, ומצד שני מפרסמות את החבילות שלהן כ”החבילות הכי טובות להורדות גדולות כמו סרטים ועוד”.

לאחרונה החליט מישהו להפחיד את אלו שאינם מבינים במחשבים, ומי שניסה להוריד את הסרט “אקסיות לכל הרוחות” ולא שם לב לגודל הקובץ, התברר לו שהוא הוריד קדימון (Trailer) בין 2 דקות שבסופו הופיעה התמונה הבאה:

image

אז ראשית, הבה נרגיע את המורידים: הורדת טריילר אינה נחשבת להורדה בלתי חוקית. אדרבא, חברות הסרטים מפיצות את הטריילרים בחופשיות בלי הגנות כדי לגרום לצופים לבוא לראות את הסרט המלא, כך שכל העניין של “נקיטת הליכים כנגדך” הוא שטות גמורה במיוחד כשזה טריילר. זה שאדם רצה להוריד סרט אינו עושה את הדבר בלתי חוקי. הדבר הבלתי חוקי הוא אך ורק הורדת הסרט המלא ומכיוון שכאן מדובר בקדימון, אי אפשר לעשות עם הפרטים שיאספו (אם נניח נאספו) שום דבר.

אבל גם אם זה היה הסרט האמיתי, מכאן ועד לתביעות המרחק רב מאוד. ראשית, יש צורך לבקש מבית המשפט בקשה לגילוי פרטי הלקוח, צעד שסביר להניח שהמחלקה המשפטית של ספק האינטרנט יהיה מעורב בו והוא לא כזה צעד קליל לעבור.

לאחר מכן, גם אם היה לבעל הזכויות את פרטי המוריד, הכל היה תלוי במזל שלו לגבי זהות המוריד ומעמדו הפיננסי. אם בעל הזכויות יפול על ילד מפונק עם הורים שיש להם כיסים עמוקים, אז עו”ד טוב שהם ישכרו יוכל לעשות לבעל הזכויות את החיים קשים: יואיל נא בעל הזכויות להוכיח שמוריד הסרטים היה הילד הזה ולא מישהו שפרץ לו ל-WIFI והוריד, יואיל בעל הזכויות להוכיח שאותו ילד מוריד אכן הוריד את הסרט בשלמותו, יואיל בעל הזכויות להוכיח כי הסרט אכן הורד לדיסק הקשיח של אותו ילד מוריד, ואפשר לשלוף עוד 1001 התנגדויות שבעל זכויות היוצרים יצטרך להזיע רבות עד שיוכל להאשים את הילד המוריד בהורדה בלתי חוקית.

ונניח ומי שהוריד הינו איש מחשבים מקצועי? אז לבעל הזכויות יכולה להיות בעיה די קשה: כל מה שצריך איש המחשבים לעשות הוא להצטייד בדיסק קשיח נוסף, למחוק מהמקור את הסרט ואת הלוגים של תוכנת ההורדה (אם התוכנה מוגדרת בכלל לעשות לוגים), ולשכפל אותו בעזרת תוכנה כמו GHOST לדיסק קשיח חדש (העתקה פר קובץ ולא פר סקטור), ולהעיף את הדיסק הקשיח הישן. גם אם ישיג בעל זכויות היוצרים אישור מבית המשפט להחרים את הדיסק הקשיח ממוריד הסרט, כל בדיקה של מעבדה לא תמצא קבצים שנמחקו השייכים להורדה הבלתי חוקית, הואיל וההעתקה אינה משכפלת קבצים מחוקים ואינה מעתיקה את טבלאות ה-NTFS בשלמותם אלא אך ורק קבצים שקיימים ומועתקים. תוצאות המעבדה יהיו שאין קבצים, ובעל זכויות היוצרים יכול רק לדפוק את הראש בקיר. (אגב, עם לינוקס זה הרבה יותר קל).

בהשוואה לארה”ב ואירופה, המצב בארץ הרבה יותר “קטסטרופאלי” מבחינת הורדות בלתי חוקיות. בארץ אלי”ס לדוגמא יודעים שלרוץ ולתבוע אנשים זה לא יעבוד ממש (שלא לדבר על הקנסות המגוכחים שבית המשפט נותן לאלו שכן מורידים ומוכרים את ההורדות בפיצוציות, בתחנות מרכזיות ובשאר מקומות, קנסות של 1000 ו-2000 ש”ח), אז הם רודפים אחרי אתרי הורדות (שגם הם עושים את החיים קשים לאלי”ס, לפחות חלק מהם. לא נותנים לינק להורדה, אבל נותנים שם קובץ מלא ולינק למנוע חיפוש שיוכל לתת לך להוריד תוך שניות את הסרט/פרק שהמוריד רוצה). דבר בקטע זה לא השתנה וקשה לראות שיהיה שינוי בקרוב למצב הנוכחי (מרצ ניסו להרים הצעת חוק לטובת בעלי הזכויות בחו”ל, ההצעה נפלה).

אלי”ס.. הוי אלי”ס..

פורסם בתאריך על ידי

למי שלא מכיר, אלי”ס (אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות) הם אלו המקבילים ל-MPAA בארה”ב. בארץ פעילותם ידועה במיוחד בכל מה שקשור להעפת אתרים שמכילים לינקים לטורנט ואימיול של סרטים, סדרות וגם תרגומים. (אגב, אל תנסו לחפש את אלי”ס בגוגל. לא תמצאו אותם אלא אם תחפשו “אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות”. עוד לא שמעו אצלהם על גוגל).

החבר’ה באלי”ס מאוד אוהבים להוריד אתרים כמו אלו שהזכרתי למעלה, אבל כשזה מגיע לפיראטיות אמיתית עם רווחים ממכירות, אלי”ס בשאנטי שאנטי של הלייף. כמה שאנטי? הנה דוגמא:

DSC00011

את התמונה הזו (אפשר ללחוץ עליה ולקבל את הגירסה המוגדלת) צילמתי אתמול בפיצוציה אקראית בראשון לציון. יש שם את כל הסרטים החדשים כולל גרפיקה מצולמת של הגירסה העברית של ה-DVD. הדיסק עצמו הוא דיסק DVD-R גנרי וכל סרט נמכר במחיר של 10 ש”ח.

לא, הסרטים האלו אינם מוחבאים בצד ואינך צריך ללחוש לאוזנו של המוכר איזה “קוד” כלשהו כדי להיכנס לחדר אפלולי ולמצוא את הסרט שליבך חפץ. הכל זמין מול הלקוחות: קומדיות, אקשן, פורנו, סרטי קומדיה לילדים, יחד עם מסטיקי אורביט ובמבה ודברי מתיקה אחרים. כולם רואים, וזה נמצא כמעט בכל פיצוציה. כל אחד יכול לרכוש ואלי”ס.. לא פוצים פה.

בהערכה אישית שלי, עלות דיסק + עטיפה + צילום גרפיקה אינם עולים יותר מ-2 ש”ח, כלומר יש פה על כל דיסק רווח של 400% וזה על דיסק אחד. בצילום כאן יש בערך 300 דיסקים, אז אפשר לחשב בקלות את הרווחים היפים שבעל הפיצוציה עושה.

האם מישהו עוצר את אותו בעל פיצוציה בשם החוק? בוודאי שלא. הרבה יותר קל להוריד באיומים של עו”ד עצבני מטעם אלי”ס ובעזרת שופטים שמבינים בטכנולוגיה כמו שאני מבין בהטסת חלליות – כל ילד שמתפעל שרת לינוקס ומשתף לינקים עם חבריו. אותם ילדים לא מנסים לעשות רווחים מהפצת הסרטים ובמקרה הטוב כל “רווח” מפרסומות שיוצא להם מכך בקושי מכסה את עלות השכרת החודשית + ביסלי וקולה, אבל זו “גניבה” לטענת אלי”ס (זה לא. זו העתקה ויש הבדל ברור בין העתקה לגניבה) והם בחדווה מורידים כל שרת ישראלי חדש שמציע שרותים כאלו. היעילות שם מעוררת פלאים לעיתים.

אבל כשזה מגיע לבעלי פיצוציות, תחנה מרכזית בתל אביב (ישנה וחדשה) ועוד מאות מקומות, פה אלי”ס עובדים במהירות שיא של צב הפוך. לו היו לדוגמא אלי”ס מבקשים להעלות הצעת חוק המעלה את הקנסות המגוכחים (בסביבות 1500 ש”ח, זה מה שהשופטים בד”כ נותנים) לחצי מיליון שקל ומוסיפים עונשים נוספים בחוק לאלו המוכרים סרטים לא חוקיים, איש מחברי הכנסת לא היה מתנגד לכך, אבל באלי”ס כנראה עסוקים בדברים אחרים.. וואי, עוד ילד הרים שרת, אחריו!

לא הגיע הזמן שהחברות המיוצגות ע”י אליס יתנו סוף סוף פתרונות יותר נוחים לציבור בארץ? (פתרונות כמו של אורנג’ לדוגמא הם זריית חול בעיניים: איכות וידאו גרועה, מחיר מופקע). אנשים מעוניינים לראות סרטים ומוכנים לשלם על כך, גם באינטרנט, אם המחירים יהיו אנושיים ואיכות הוידאו תהיה איכות צפיה מעולה במצב מסך מלא. הטכנולוגיה קיימת, אמצעי סליקה קיימים, וכל מה שצריך זו “הזזת תחת” של האולפנים והיוצרים השונים שמהם מורכבת אלי”ס.

מה דעתכם חברים?