סקירה: Jabra ROX Wireless

Jabra_RoxWirelessזה זמן רב כותב שורות אלו מחפש אוזניות איכותיות שניתן לחבר לנקסוס 5 שלי ולשאר הציודים שאני מסתובב איתם. ניסיתי מספר סוגי אוזניות והאיכות לא היתה מספקת או שהן לא היו נוחות.

עד שמצאתי את האוזניות הללו.

ל-Jabra יש מבחר מרשים של דיבוריות Bluetooth ואוזניות חוטיות ואלחוטיות, וה-ROX Wireless הן האוזניות החדשות ביותר שלהן.

קצת רקע: בהשוואה לאוזניות חוטיות רגילות, אוזניות אלחוטיות בחיבור Bluetooth תמיד סבלו מאיכות צליל יותר נמוכה עקב דחיסה שהיה צריך לבצע. הפתרון לכך הגיע בסטנדרט Bluetooth 4 LE שגם צורך פחות חשמל ורוחב הפס בין המכשיר לאוזניות יותר גדול, כתוצאה מכך יצרני האוזניות אימצו כמעט מיידית את הסטנדרט והחלו להוציא אוזניות עם Bluetooth 4 LE.

בסידרת ה-ROX חברת Jabra החליטה להשתמש ב-DSP קנייני משלהם שמאפשר לקבל לא רק צליל סטריאופוני עשיר עם טווח צליל מאוד מרשים ובס רציני (מבלי לעוות את החלק הבינוני והגבוה של הצליל, בניגוד לחלק מהיצרנים אחרים), אלא גם עם Dolby DTS (רק שהחלק הזה קצת בעייתי, ראו בהמשך).

מבחינת האוזניות עצמן: הן מגיעות בקופסא שמכילה 3 זוגות של tips לאוזניים ב-3 גדלים. לצערי קצת הפתיע אותי שאיכות ה-tips די זולה, יותר זולה מאוזניות ה-Sony שקיבלתי עם המכשיר הסלולרי (XPeria P). בקופסא נמצא גם כבל USB קצר לחיבור האוזניות למחשב או לכל מטען USB על מנת להטעין אותם וגם 3 זוגות של "כנפיים". אותם כנפיים הם גומי שיש למתוח על האוזניות ולהכניס לאוזן כדי שהאוזנייות יחזיקו היטב בזמן ריצה או פעילות גופנית. גם כאן, לצערי, תכנון הכנפיים די לוקה בחסר והן לעיתים נופלות וחבל שב-Jabra לא חשבו להוסיף שקע מסביב לאוזניות כדי שאותם כנפיים ישבו מבלי לזוז. חוט האוזניות כולל גם 3 כפתורים, 2 לווליום ואחד להפעלה/הפסקה של שיר. כל הכפתורים גם עושים פעילויות אחרות כמו העברת שיר, כיבוי/הפעלה וכו'.

מאחורי האוזניות ישנו מגנט כך שהצמדת 2 החלקים האחוריים אחד לשני מכבה את האוזניות וכך ניתן מצד אחד להניח  אותן כמו שרשרת על הצוואר ומצד שני הן לא יצרכו מתח בזמן שאינך שומע איתן.

החיבור של האוזניות למכשיר יכול להתבצע ב-2 צורות: הצורה הקונבנציונאלית הרגילה (Pair) בלחיצה ארוכה על הכפתור האמצעי בבקר המכשיר, או דרך שימוש ב-NFC. לא מצאתי שום יתרון לחיבור דרך NFC, בין כה אתה חייב להפעיל את ה-Bluetooth כדי להשתמש בהן.

לאחר שביצעת Pair בין מכשירך לאוזניות, תוכל להשתמש בהן בדיוק כמו באוזניות רגילות. Jabra מאפשרת לך להוריד אפליקציה (לאנדרואיד ול-iOS) על מנת לנגן קבצים המאוחסנים במכשיר או וידאו מיוטיוב ובאפליקציה ניתן לבחור אם לשמוע ב-Dolby או לא. מתוצאות הבדיקות שערכתי, ההבדל עם או בלי Dolby הוא יותר בס (כשמפעילים את Dolby) ותו לא. משתמשי אנדרואיד שכבר פרצו את המכשיר שלהם מוזמנים לדלג על התקנת האפליקציה הזו ולעבור למשהו הרבה יותר טוב כמו Viper4android או אם אתם משתמשים בגירסת CM של Cyanogen (או אחת הגרסאות שנבנו על CM) אז אתם לא צריכים להתקין כלום אלא פשוט להשתמש ב-DSP Manager. שם יש הרבה יותר אפשרויות לשחק עם הצליל.

איכות תקשורת מהמכשיר לאוזניות: רוב הזמן התקשורת בין המכשיר לאוזניות עובדת די טוב, אולם היו לי כבר כמה מקרים שאם הטלפון שלי בכיס או בתוך אחד הכיסים בתיק שלי, הקליטה היתה מאוד מקוטעת. אותה בעיה חוזרת אצלי כשאני מחבר את האוזניות ל-ASUS Chromebox שלי (אני בקושי מטר אחד ממנו). זה לא קורה הרבה, אבל זה קורה, ולצערי הבעיה הזו לא מתרחשת רק ב-Jabra אלא גם באוזניות אלחוטיות של יצרנים אחרים.

זמן סוללה: היצרן מצהיר על 5 וחצי שעות שהסוללה תחזיק בשמיעה רציפה. הגעתי בנסיונות שלי ל-4 שעות ו-52 דקות. היצרן מדבר על זמן הטענה של שעתיים וחצי, אצלי לקח שעה ו-8 דקות להטעין אותם ממצב כמעט ריק.

דיבור: האוזניות מגיעות עם 2 מיקרופונים (אחד בבקר ואחד באוזן שמאל) כך שהאוזניות יודעות לנטרל חלק מרעשי הרקע. אנשים ששוחחתי איתם עם האוזניות (מבלי לקרב לפי את הבקר) טענו ששומעים אותי בצורה טובה.

האם אני ממליץ עליהם? שאלה טובה. קודם כל, בארץ המחיר שלהם יקר מאוד – כ-690 שקלים (ב-KSP הם נמכרים ב-621 שקלים אחרי הנחה שניתנת בחנות, משם רכשתי אותן). אם לעומת זאת אין לך בעיה לקנות ב-eBay אז תוכל לרכוש אותן ב-92 דולר בערך (עדיף ליצור קשר עם המוכר ולבקש מחיר ל-FEDEX או EMS כדי שיהיה לך Tracking, זה עולה עוד קצת כסף אבל זה שווה מבחינת שקט נפשי).

האוזניות הללו מעולות לאלו שרצים ועושים פעילות גופנית גם בקיץ וגם בחורף, מכיוון שיש להן הגנה נגד גשם/זיעה ואבק. אני ממליץ לבדוק לפני הרכישה אם הן נוחות עבורך מכיוון שהאוזניות עם הדרייברים קצת יותר כבדים מאוזניות אחרות, ועם הטריק של הכנפיים כדאי שתבדוק שהן נוחות לאוזניים שלך.

מצד שני, אם אתה יכול להסתדר עם חוט ואין לך בעיה להצמיד את הסלולרי שלך לגוף, תוכל לרכוש אוזניות איכותיות במחיר יותר זול וחבל שתשלם יותר רק בגלל שזה אלחוטי.

לסיכום: Jabra בנו אוזניות טובות, הן מבחינת איכות צליל והן מבחינת פונקציונאליות. מבחינת תוכנה נלווית הם מאכזבים והתוכנה שמגיעה מאוד בסיסית ויודעת לנגן רק תוכן מאוחסן מקומית וכל נגן בסיסי יודע לתת הרבה יותר (כולל הנגן Play Music של גוגל שמגיע עם רוב המכשירים). צורת הישיבה באוזן יכולה להיות מאוד נוחה לחלק ומאוד לא נוחה לאחרים (אני אישית עדיין רב עם הכנפיים…). אישית אני מוצא אותן כאוזניות טובות, אבל עם יד על הלב, קשה לי להמליץ אותן לכולם למעט חבריי חובבי הכושר. שאר חבריי שמחפשים להם אוזניות לעבודה בזמן שהם עובדים במשרד על המחשב – חפשו אוזניות אחרות.

סקירה: רד-האט 7 (בטא) – חלק ראשון

Red-Hat-300x300לפני מספר חודשים ערכה חברת מטריקס יחד עם רד-האט ישראל כנס "רד האט ופיצה", (כתבתי על כך בעבר) ולצערי מה שנתנו שם מידע לגבי רד-האט 7 היה בחלקו שגוי והחלק הארי לגבי רד-האט 7 היה פשוט חסר, אולי בגלל שהזמן שהוקדש להצגת רד-האט 7 היה בערך .. 15 דקות, אם אינני טועה, לכן החלטתי לכתוב סקירה מלאה  על רד-האט 7 (שנמצאת כרגע בשלבי בטא. בניגוד לעבר, רד-האט הפעם החליטה לשתף את הציבור וכל אחד יכול להוריד את הגירסה מכאן, רק שלא תעיזו להריץ את זה על שרת פרודקשן, כי דברים עדיין ישתנו והתאימות תישבר).

החלטתי לחלק את הסקירה לשני חלקים. החלק הראשון מדבר בצורה מאוד כללית על רד-האט, רד-האט 7 ובחלק השני אכנס יותר לפרטים.

אז למי שלא מכיר את רד האט מבחינת היסטוריה, הנה הסבר קצר: רד-האט היא חברה עם "ביצים של שור". כשהם מחליטים ללכת על משהו, הם עושים זאת (גם כשהם עושים שטויות. דוגמא? נסו לחפש ספר כלשהו על KVM באמזון או כל חנות ספרים אחרת, באנגלית. לא תמצאו והתיעוד של רד-האט לוקה בחסר). מי שעבד עם הפצות רד האט בעבר ראה איך בגירסה אחת החברה תומכת ב-X ובגירסה אחרת לאחר תקופה – החברה זורקת את אותה טכנולוגיה/תמיכה בטכנולוגיה ולפעמים חוזרת בה (לדוגמא: תמיכה ב-XEN), אבל אם יש משהו אחד שרד-האט שולטת בו ללא עוררין – הוא שוק ה-Corporate, במיוחד השוק האמריקאי עם קשרים מצויינים ליצרני חומרה, יצרני תוכנות CAD ואנימציה ולאחרונה גם קשרים טובים עם יצרני מעבדי ARM. רוב יצרני החומרה שולחים ציודים לרד-האט (או עובדים עם רד-האט) לקבל סרטיפיקציה שמערכת ההפעלה רצה בצורה חלקה עם גירסאות ה-RHEL למיניהן, כך לדוגמא שרתים של HP, IBM, DELL תמיד תומכים לחלוטין בהפצות רד-האט המסחריות (לא Fedora) ואותן חברות גם מנפיקות דרייברים ואפליקציות שירוצו תחת RHEL. לאחרונה גם נוספה חברה נוספת שאולי שמעתם עליה .. מיקרוסופט. הם גם עובדים עם רד-האט והם מממנים תמיכה של Hyper-V הן ל-KVM והן RHEL כ-Guest שנתמך רשמית עם דרייברים רשמיים "ישר מהקופסא".

רד-האט עובדים בצורה מאוד פתוחה עם הציבור וקהילת הקוד הפתוח. אחת לחצי שנה (בערך) משוחררת גירסת Fedora ובה נמצאים החידושים האחרונים מבחינת תמיכה בציוד, אפליקציות חדשות, גירסאות חדשות של תוכנות שונות, תמיכה בסטנדרטים ועוד. רד-האט גם לא מתביישת להעיף תמיכה מסטנדרטים ישנים והמושג Depricated מוכר היטב לכל איש לינוקס. לאחר בערך כמחצית השנה רד-האט משחררת גירסת Fedora חדשה ולאחר כשנה מיציאת 2 גרסאות אחורה, רד-האט מפסיקה לשחרר עדכונים לאותה גירסה ובאגים שנפתחים עליה נסגרים במהירות כ-WONTFIX. גירסאות ה-RHEL הן בד"כ שילוב של גירסה וגירסה לפני או גירסה לפני אחרונה + תיקונים (כך לדוגמא, רד-האט 7 מבוססת על Fedora 19 + עדכונים ותיקונים וקרנל 3.10), לאחר שרד-האט יוצרים פיצול (fork) – ואותה גירסה תהיה ה-RHEL הרשמי, אז מתחילים להגיע שפצורים ותיקונים שמגיעים באופן רציף במהלך ה-Updates וה-Live cycle מ-בטא עד מוצר רשמי.

רד-האט 7 שונה מאוד מגירסאות RHEL קודמות בכל מיני מובנים:

  • מערכת ההפעלה יודעת לתקשר בצורה הרבה יותר טובה עם הסביבות, בין אם זה סביבות מתחרות (מיקרוסופט) ובין אם זה ציודים וחיבורים שונים. מה שהיה בעבר נחשב כאב ראש להגדרה, בגירסה הקרובה העניין יהיה פשוט (כמו להתחבר ל-Active Directory וכו')
  • בגירסה זו רד-האט החליטה "לחסל" תמיכה בציוד ישן, כך שדרייברים לציודים ישנים (בני 4 שנים ומעלה לערך) פשוט לא נמצאים יותר בהפצה, ורשימת הדרייברים שהועפו – לא קצרה. דוגמא פשוטה: אתם חובבי שרתי HP וכתבת כמה סקריפטים שמשתמשים בדרייבר cciss לדיסקים ובקר? אם תעבור ל-RHEL-7 תצטרך לשכתב הכל מחדש, כי אין יותר cciss.
  • רד האט עוברת למערכות קבצים של "החבר'ה הגדולים", כך לדוגמא מערכת הקבצים (File System) בברירת המחדל תהיה XFS של סיליקון גרפיקס והפעם ישנה גם תמיכה ב-BTRFS (טמטום של אורקל: במקום לשחרר את ZFS עם רשיון פתוח וגירסת ZFS מעודכנת, הם משלמים לצוות מהנדסים לכתוב את BTRFS) כך שמבחינת Storage לא חשוב מה תזרוק על RHEL, ה-File System יתמוך בקלות.
  • רד-האט נוטשת את מערכות ה-32 ביט. תוכל כמובן עדיין לרכוש גירסה 32 ביט, אבל רד האט מודיעה רשמית: אם יש לך אפליקציות 32 ביט, תבצע להן Port ל-64 ביט או שתחפש אפליקציה 64 ביט אחרת שעושה אותה עבודה. גרסאות הבאות כבר לא יהיו קיימות יותר עם 32 ביט (אם כי כמובן תהיה תמיכה ב-32 ביט במערכות 64 ביט)
  • מערכות שלמות שליוו את גירסאות רד-האט למיניהן שנים רבות, אומרות "ביי ביי" ברד-האט 7. ביי לכל עניין ה-service/chkconfig וכו', ושלום ל-systemd וכדאי שתכירו טוב את journalctl אם אתם רוצים לדעת מדוע שרות כלשהו לא ממש רוצה לעלות ולפעול.
  • מבחינת וירטואליזציה, KVM קיבל שדרוג רציני מבחינת תמיכה בפונקציות חדשות עם תמיכה ליותר זכרון (עד 4 טרהבייט, לכו תמצאו מכונה כזו…), ותופינים נוספים.
  • לחברות בעלות מערכות POWER של IBM – אם תרצו לעבור ל-RHEL-7, תצטרכו לדסקס עם סמנכ"ל הכספים, מעכשיו התמיכה ל-Power7 ומעלה בלבד. (אגב, נקודה אישית: מישהו אולי מוכר מערכת Power5 שהיא Workstation? אם כן, אני מעוניין לרכוש, צרו קשר).
  • שאר השינויים והשינויים המוזכרים יופיעו בהרחבה בחלק השני של הפוסט.

רד-האט 7 במידה מסויימת בא לדרוך עם פטיש 10 קילו על רגל של חברה מסויימת. של אורקל וליתר דיוק על החלק של SUN שאורקל רכשה. בעבר היו לסולאריס יתרונות רבים על פני RHEL (הן מבחינת ברזל והן מבחינת מערכת הפעלה) אבל הפער מצטמצם במהירות. סתם דוגמא: חובבי סולאריס היו מאוד גאים ב-DTrace שמשמש לדיבאגינג אפליקציות בצורה דינמית מבלי לקלל כל 3 שניות את הבאגים. עכשיו יש DTrace ללינוקס (כולל קרנל מודול) ויש כמובן את Systemtap. מערכת קבצים כמו ZFS נחשבת לאחת המתקדמות ביותר שיש, אבל אורקל מפתחת את המתחרה (טמטום, זוכרים?) BTRFS שאמנם עדיין לא מגיע לרמה של ZFS (שאגב, קיים גם ללינוקס), אבל הוא בהחלט בדרך להיות שווה לה. מבחינת כמות אפליקציות ותאימות, דווקא SUN עושים Porting לאפליקציות לינוקס אל סולאריס עוד מסולאריס 10 (ומי שמשתמש בסולאריס 10 ומעלה, יכול להעיד שהמערכת כבר מאוד דומה להפצות לינוקס).

רד-האט, מבחינה "פוליטית", עובדת הפוך מחברות אחרות בכל הנוגע להפצות חופשיות (אההמ… קנוניקל ודביאן… אין שם ממש אהבה, לא שממש יכולה להיות שם משהו כשאדון סטולמן ומעריציו בדביאן). קהילת ה-CentOS קיבלו מיידית גישה עוד לפני שיצאה הבטא הראשונה של RHEL-7 ורד-האט עובדים במשותף עם קהילת ה-CentOS על מאגר (repository) שנותן תוספות שמסיבות שונות לא יכולות להיכנס ל-RHEL, אני מדבר על מאגר EPEL כמובן, ו-CentOS-7 בדרך לצאת ואפשר לעקוב אחרי ההתפתחות בדף מיוחד באתר של CentOS וכפי שנכתב שם, מהרגע שיצא בעתיד גירסת בטא חדשה וגירסה רשמית של RHEL-7, גירסת CentOS תצא תוך ימים ספורים אחריה, לרווחתם של אנשי סיסטם רבים.

ולבסוף, אני מעוניין להתייחס לנקודה שרבים שואלים מבחינת הפצות: אובונטו או רד-האט/CentOS? מבחינת דסקטופ, אין ספק שקנוניקל השתלטה על השוק הזה (רד האט פשוט לוקחים גירסאות Desktop כמו KDE ו-GNOME את הגירסה היציבה ופשוט זורקים אותה בפנים עם מספר תיקונים ותו לא), אבל בתחום שרתים רד-האט עדיין שולטת ללא עוררין. רוצים הוכחה? הנה הקטלוג חברות יצרניות שרד-האט נותנת תמיכה רשמית, והנה הקטלוג של קנוניקל, יצרנית אובונטו. רואים את ההבדל הענק? (רד האט גם רווחית, אובונטו עדיין לא), כך שאם אתם ניגשים ללמוד כדי להיות אנשי סיסטם, במיוחד על שרתים, עדיף שיהיה לכם VM עם CentOS האחרון עם נסיון טוב עליו (רד האט הרשמי יהיה קצר יקר בשביל זה, 800 דולר לשנה)

סקירה: HP Slate 21

לפני כחצי שנה כתבתי את הפוסט הזה על ה-Slate 21 ש-HP בדיוק הלכה להוציא. המכשיר עצמו עניין אותי יותר ממכשירים אחרים (שאני בד"כ רואה, מתלהב, ואחרי יומיים ההתלהבות נעלמת) עד כדי כך ש… רכשתי אותו ישירות מאמזון. הוא הגיע אליי היום בבוקר (ליתר דיוק, "תודות" לדואר ישראל שהחליט שאם יורד 2.5 טיפות בחוץ, אז אין דואר שליחים, כך שהייתי צריך בגשם לסחוב את זה הביתה!). הנה הוא (לחצו על התמונה להגדלה):

slate-21אז מה בעצם גרם לי ללכת ולרכוש את המכשיר הזה? ב-2 מילים: הפוטנציאל שלו.

מבחינת המכשיר בשימוש פשוט – זהו מחשב אנדרואיד לכל דבר ועניין. הוא מגיע עם מקלדת ועכבר, והוא עובד יפה מאוד עם אפליקציות שונות. המסך הוא מסך IPS עם זווית צפיה רחבה כך שמספר אנשים יכולים לצפות בו מכל מיני כיוונים (כן, זה גם אומר שאם אתה משתמש במחשב ויש ליידך כל מיני אנשים שאתה לא מעוניין שיראו מה שאתה עושה – הם יראו גם יראו), איכות הצליל שלו בהחלט מרשימה, יש לו חיבור רשת חוטי ואלחוטי, כניסת כרטיס SD ויציאת אוזניות, ובוידאו הוא נותן תוצאות מאוד מרשימות (אם כי יש באג שדיווחתי ל-HP בקשר לפריימיים שלא נראים טוב אחת לכמה דקות ב-Netflix).

אני משער לעצמי שהשאלה הראשונה שרבים ירצו לדעת זה – האם זה יכול להחליף מחשב רגיל? התשובה שלי היא "חלקית". המכשיר מגיע עם תוכנת Splashtop-2 כך שאם אתה מחפש שליטה מרחוק על המחשב האישי שלך, אז יש לך פתרון מעולה ישר מהקופסא. אם אתה מחפש לערוך קבצי וורד/אקסל וכו' אז אתה יכול להשתמש ב-kingsoft office שכבר מגיע עם המכשיר (אם כי אין לו תמיכה בכתיבת מסמכים חדשים בעברית, אבל בלהציג בעברית -הוא מציג מעולה). יש ערימות של אפליקציות לאנדרואיד שיכולות לסייע לך בחלופות (חלקן מלאות, חלקן חלקית) במעבר מ-PC. אני לא טוען כמובן שזה יכול להיות תחליף מלא ל-PC, אבל הוא יכול לשמש כמחשב משני לך.

אפשרות נוספת היא מחשב לילדיך. רובם לא ממש עובדים עם הרבה אפליקציות ל-PC ואת רוב צרכיהם מכשיר כזה מספק בהחלט. אפשר להניח אותו על השולחן, הוא יכול "להתכופף אחורה" עד כמעט למצב שכיבה, כך שלא צריך לאמץ את הזרועות, ומבחינת תחזוקה – זה אנדרואיד, במצב הכי גרוע תמחוק את הפרופיל ותשחזר גיבוי או תתחיל מחדש, לא כמו תחזוקה של Windows 🙂

מבחינה טכנית, למכשיר אין דיגיטייזר כמו שיש בטאבלטים או בטלפונים. הוא משתמש בשיטה של מצלמות זעירות פנימיות מתחת למסגרת המסך שמצלמות את האצבעות שלך ובכך מאפשרות למכשיר לדעת היכן אצבעך וכמה היא קרובה למסך, כך שאם ממש תקרב את האצבע למסך ולא תיגע ממש פיזית בזכוכית, סביר להניח שהוא ירשום זאת כ"נגיעה", אבל מהתנסות עד כה שלי, דווקא הצלחתי להסתדר עם זה יפה מאוד. צריך טיפה להתרגל לגלילה מלמעלה של הודעות המערכת (Notification) – אני רגיל למשוך את האצבע מהמסגרת של המסך כלפי מטה, וזה לא עובד כאן. צריך מהתחלת המסך, עניין תרגול של פעמיים שלוש ומסתדרים עם זה.

מבחינת חומרה עצמה, HP פה מאכזבים. יש לך 1 ג'יגה זכרון ו-8 ג'יגה אחסון שזה ממש קצת, אך מצד שני, יש מספר אפליקציות צד ג' שיודעות להעביר (וחלקן מספיק חכמות ליצור Symbolic link לכרטיס SD) אפליקציות לכרטיס SD ומכיוון שמדובר פה בכרטיס SD רגיל ולא מיקרו SD, כך שאפשר אפילו לדחוף לו כרטיס 128GB (רק אל תפרמטו אותו כ-EXFAT כי אין עדיין במכשיר תמיכה לפורמט הזה) ולהשתמש באפליקציות צד ג' להעביר אפליקציות לשם. מצד שני, יש Tegra-4 עם 4 ליבות שעובד יפה ודי מהר. 

במהלך השעות מאז שהקמתי את המכשיר וחקרתי אותו, הצלחתי לפתוח לו את ה-Bootloader (וכתבתי על זה פוסט באנגלית), אבל כשזה מגיע ל-root, נראה שב-HP דפקו חתיכת עבודה רצינית, והם עושים back porting של עדכוני אבטחה לגירסת אנדרואיד של המכשיר (4.2.2), כך ששום טריק שניסיתי איתו לעשות root לא עבד (כולל טריקים של מכשירים אחרים מבוססי טגרה 4), כך שמבחינת אבטחה, המכשיר מוגן בצורה יפה (מצד שני… אני עקשן ועוד לא הרמתי ידיים). 

מבחינה גיקית, המכשיר הזה יכול להוות כר מצוין ל-MOD. בטאבלטים אתה לא יכול להשתולל עם Overclock כי הטאבלט יתחמם ויגמור את הסוללה במהירות. פה אין סוללה והמכשיר לא יושב לך בידיים, ואני משער שלהאיץ אותו למהירות ה-2.5 ג'יגהרץ לא יהיה עניין מסובך (מצד שני, ל-Shield שאותו כבר האיצו, יש מאוורר בפנים. צריך לחקור עוד קצת). 

לצערי HP עדיין לא מוכרים את ה-Slate 21 בארץ וכולי תקווה שהם יתחילו למכור אותו. לי אישית ברכישה מחו"ל הוא עלה כמעט 2500 שקל (כולל משלוח ומסים).

לסיכום: האם מכשיר כזה יהיה שווה לך? תלוי מה השימושים שלך. אם אתה גיק שמריץ כל מיני מכונות וירטואליות בבית, אז אין שום בעיה שתריץ מכונת Windows כ-VM ותתחבר אליה עם Splashtop (שמותקן במכשיר) או עם Microsoft RDP (שניתן להוריד בחינם מה-Play Store) ואז להשתמש באפליקציות שאתה רגיל אליהן. אם אתה משתמש בהרבה אפליקציות אנדרואיד אז מכשיר כזה יכול להיות אחלה פתרון כדי לעבור כמה שיותר קבוע להשתמש באנדרואיד עם מקלדת ועכבר. יש כמובן מגבלות – אם אתה רוצה להשתמש בתוכנות מקצועיות שרצות על Windows ודורשות מאיץ גרפי חזק, אז מכשיר כזה לא יעזור לך. אם יש לך ילדים שמצליחים לדפוק כל פעם מחדש את ה-Windows עם וירוסים, תולעים ושאר חולירות, אז מכשיר כזה יכול להתמודד בהצלחה מול הילדים שלך וגם להריץ את המשחקים האהובים עליהם מהטלפון/טאבלט.

ולמי שתוהה מה אני הולך לעשות עם המכשיר הזה ביום יום – יש לי ליד המיטה מעמד של 2 מגירות שאני לא שם עליו כלום, אז ה-Slate ישב שם וישמש כעמדה נחמדה לצפיה בסרטים, שעון מעורר (עם הרמקולים שלו אפשר להעיר מתים!), וגלישה/מייל אם יש צורך במשהו דחוף (אני לא מחבר אליו את המקלדת והעכבר שהגיעו איתו). 

סקירה: Asus Transformer TF300

tf300השבוע רכשתי את ה-TF300 אחרי שה-Nook שלי לא ממש סיפק את הדברים שהייתי צריך לאחרונה. קיבלתי את ה-TF300 אתמול ולהלן התרשמותי:

איכות בנייה וחומרה

מבחינה פיזית, איכות המכשיר עצמו היא בהחלט טובה. יש לו רמקול אחד אך הוא בהחלט חזק. המצלמה האחורית שלו לא מגיעה עם הבזק, אך בצילומי יום היא מצלמת צילומים טובים, כפי שתוכלו לראות בתמונה הזו לדוגמא (לחצו להגדלה).

IMG_20120808_122526

איכות המסך עצמו היא איכות מעולה. יש הבטחת שניתן לצפות מ-178 מעלות וזו קצת הגזמה. ב-170 מעלות אתה רואה את השיקוף של המסך ובקושי את התמונה. מבחינת הזכוכית שעל המסך עצמו, בדיוק כמו ה-iPad – הזכוכית היא מגנט לטביעות אצבע שבהחלט נראים (Asus מציידת את המכשיר במטלית..)

מכיוון שלקחתי את החבילה עם המקלדת, אומר כמה מילים על החלק של ה-Dock: כפי הנראה, מי שתיכנן את ה-Dock חיפש לחסוך כמה שיותר. המקשים, למרות שאפשר בהחלט להקליד איתם אימייל, משאירים תחושה של מקלדת גומי בערך, אבל עדיין שימושית. ה-Touchpad לעומת זאת, פשוט גרוע ברמות! לפעמים לחיצות אקראיות נרשמות כאילו לחצת, לפעמים צצים תפריטים כאילו לחצת על הכפתורים ב-Touchpad ובקיצור – זה עוד Touchpad ש-Asus לקחו מדגמי המחשבים הניידים שנמכרים ב-500 שקל כנראה. אם אתם רוצים לעבוד ולא עם מגע, חברו עכבר ותבטלו את ה-Touchpad.

מבחינת פתיחת הטאבלט (כשהוא מוצמד ל-Dock), עדיף שתגדלו ציפורן או 2. קצת קשה לפתוח את הטאבלט כשהוא סגור.

מבחינת סוללה: עוד לא יצא לי לסיים את הסוללות של המכשיר וה-Dock, אולם עושה רושם שהמכשיר יכול לעבוד מספר דו ספרתי של שעות בלי שום בעיה. שימו לב לספק שמגיע עם המכשיר שצורך 2 אמפר. אם תנסו להטעין את המחשב דרך כניסת ה-USB הטעינה תיקח פי 3-4 זמן. נקודה רעה ל-ASUS: כבל החיבור לטאבלט הוא כבל עם חיבור יחודי בתחתית הטאבלט והחיבור רגיש מאין כמוהו (מהחוט לתקע עצמו). הוא עובד טוב, אבל אני יכול לחזות מראש פעמים רבות שחיבור כזה יקרע או ינותק ולכן אני ממליץ לרכוש חוט נוסף אם אתם לוקחים את הטאבלט לדרכים.

מערכת הפעלה, תוכנה

ה-TF300 מגיע עם ICS בגירסה 4.0.3 עם הרבה תוכנות של Asus, חלקן שימושיות, חלקן לא. אציין לטובה את מהירות התגובה של המערכת, גם כשפתוחים מספר תוכנות במקביל. ניסיתי לעבוד עם Chrome בגלישה מלאה בשעה שהעברתי קבצים מה-TF300 למחשב בזמן שאני שומע מוסיקה של Google Play, וזה עבד בצורה חלקה.

המכשיר עצמו מגיע עם Bootloader נעול, כך שגם אם תפרוץ אותו, ברגע שתעשה Reboot המערכת תמחוק את הפריצה. לשם כך יש להתקין מהאתר של Asus את ה-Unlocker שפותח את ה-Boot Loader. מבחינת root ו-Super User, כל מה שעליך לעשות זה להתקין את ה-CWM המתאים (ל-TF300) דרך ה-SDK, להעביר לטאבלט קובץ root-signed ולהתקין אותו דרך ה-CWM וזהו, המכשיר פרוץ. כל התהליך לקח 2 דקות.

מבחינת תוכנות, גוגל יודעת לנצל את הטאבלט כדי להוציא אפליקציות עם אופטימיזציה לטאבלט, אולם חברות אחרות משחררות אפליקציות שמתייחסות לטאבלט כאילו זה היה טלפון גדול והתוצאות (המאוד גרועות!) בהתאם. אפליקציה של פייסבוק לדוגמא מראות תמונות בגודל ענק (אני לא מדבר על תצוגת Full screen view) מבלי להשתמש בשטח המסך בצורה יותר חכמה. אפליקציות רבות שניסיתי נראו כאילו אני מריץ את זה על טלפון מגודל וחבל. גוגל צריכה לעודד בכל מיני דרכים את המפתחים לכתוב אפליקציות לטאבלטים, כי בהשוואה ל-iPad, שוק האפליקציות שמנצל את הטאבלטים מבוססי האנדרואיד – נמצא בעמדת נחיתות חזקה מאוד.

ניסיתי בהזדמנות זו את תוכנת ה-eVrit של ידיעות טכנולוגיה (אלו שמוכרים את הספרים האלקטרוניים). מחמאות על התוכנה אין לי. היא מתעקשת לעבוד רק במצב Portrait, הגדלת טקסט מחייבת טעינה מחדש של הדף, לא נעשתה שום עבודה רצינית לגבי החלקת פונטים (Hinting) ובקיצור זה נקרא כמו טקסט שמוצג בתוכנת PDF גרועה. תוכנות אחרות פשוט לא זמינות (כמו תוכנה של בנק דיסקונט), והמקלדת הוירטואלית המוצגת פשוט גדולה וגרועה מדי, במיוחד בעברית. חפשו תוכנת מקלדת אחרת (המלצות יש למישהו?).

מבחינת קישוריות, ה-WIFI עובד בצורה מעולה (בניגוד ל-Prime) וגם GPS מגלה בצורה טובה. מודמים 3G שמחברים אותם ל-USB זה סיפור אחר. ניסיתי מודם של אלקטל, וזה לא עבד, אך מדיווחים של אחרים, נראה שמודמים של Huewai דווקא עובדים בהחלט. אני מאמין ש-ROM של Cyanogenmod שיצא בעתיד ישפר את העניין, כמו עניין חיבור הטאבלט למחשב – ב-ROM הנוכחי הטאבלט יזוהה כ-MTP ולא כ-USB Storage, מה שמחייב התקנת תוכנות נוספות. במקרה הנ”ל האשמה מוטלת על גוגל שהחליטו להשאיר רק MTP ב-ICS והסינכרון קבצים שלו – גרוע.

מבחינת דפדפנים, המצב.. קצת מוזר. גוגל שחררה את כרום ל-ICS אך הכרום אינו תומך בתוספים וב-Plugins, כך שאם תרצו לראות וידאו שמוצג בפלאש, תצטרכו להעתיק את ה-URL ולהשתמש בדפדפן המובנה כדי לצפות בוידאו. יש סינכרון בין כרום למחשב שלך ותוכל לפתוח TABS שפתוחים על המחשב שלך ישירות בטאבלט, אולם אין תמיכה עדיין בכל ה-Extensions וחבל.

סיכום

האם ה-TF300 שווה את כספו? במילה אחת: בהחלט! יש מספיק תוכנות שיכולות להחליף עבודה רגילה של איש IT בטאבלט יחד עם עוד אפליקציות מ-Google Play. אפשר להתחבר ב-RDP וב-SSH למכונות שלכם אם אתם נמצאים בדרכים וצריכים לטפל בתקלה כזו או אחרת. אם הדפדפן העיקרי שלך במחשב האישי הוא כרום, תוכל ישירות לפתוח את מה שפתוח אצלך במחשב ולהמשיך לעבוד כרגיל. לשמחתי ASUS לא נגעה יותר מדי ב-ICS עצמו ואין כל מיני ממשקים קנייניים שמסתירים את ICS, כך שהחוויה היא כמו חוויה של אחד ממכשירי ה-NEXUS.

בישראל, מי שנותן שרות לטאבלט הם IBM, מה שמבטיח שרות טוב לטאבלטים (כל עוד אתה מחזיר את ה-ROM המקורי אם יש לך תקלה, אחרת האחריות בטלה).

סקירה: HP Officejet Pro 8500A Plus

בשבוע האחרון מצאתי את עצמי מחפש אחר מכשיר סורק/מדפסת/פקס, לאחר שהמדפסת/סורק/פקס הקודם שלי החל לעשות בעיות עם הדפסה (כל שעתיים הוא מודיע לי שמחסנית הדיו נגמרה, למרות שלמחסנית דיו אין אפילו חודש ולא הדפסתי איתה יותר מ-10 דפים) וגם הסורק החל להפוך כל דף שהוכנס ל-Feeder – ליצירת אוריגמי. בירור קטן במעבדות HP הבהיר שהסיפור יעלה לי סכום של בערך כ-600 שקלים לתיקון (המכשיר ישן). במחיר הזה, עדיף כבר לקנות חדש.

קראתי כל מיני סקירות, עיינתי בכל מיני אתרים וחיפשתי את המדפסת עם הטכנולוגיה הכי חדשה והמילה האחרונה בתחום הסריקה וההדפסה, עדיף עם תמיכת Web כלשהי ולאחר שקראתי ושאלתי מספר משתמשים, מצאתי: HP OfficeJet Pro 8500A Plus.

את המכשיר רכשתי באופיס דיפו, שם היא עולה כ-1100 שקלים לערך (באתר ZAP ניתן למצוא אותה קצת יותר בזול, 1012 שקל נכון לכתיבת פוסט זה). הבאתי את המפלצת (כן, היא לא קטנה) הביתה, הרכבתי את החלקים השונים (כרגיל HP לא כוללים כבל USB, את כבל החשמל מהקיר עד הספק הם קיצצו ל-30 ס"מ), והופתעתי לראות משהו חדש ב-HP: לא פחות מ-6 מחסניות דיו, כאשר 2 ראשים יושבים בחלק העליון ו-4 בחלק התחתון. כדי שלא תתחמקו מרכישת דיו צבעוני, שילבה HP בראשים העליונים את הצבע השחור עם צבע הארגמן במחסנית אחת. שיטת הצבעים היא כמובן CYMK, כאשר מחסנית הדיו השחורה העיקרית כפולה בגודלה משאר הצבעים ומחסניות הדיו שנמצאות בחלק התחתון אינן כוללות ראשי הדפסה אלא חורי גומי קטנים ליניקת צבע (נסו להיזכר בשאיבת תרופה עם מחט ומזרק מבקבוקון אצל אחות במרפאה).

הדגם הנ"ל של המדפסת גם כולל חידוש מעניין: מסע מגע בגודל 10 ס"מ. זהו כמובן לא מסך כמו הטלפון גלקסי או כל טאבלט/מכשיר מגע אחר, אלא מסך מהסוג הנחות ביותר (הפיקסליזציה בו נראית גם מרחוק), ואינני יודע אם לקרוא לזה מסך מגע או מסך לחיצה, כי צריך ללחוץ לחיצה ניכרת כדי שיכיר במה שבחרתם. כמובן שלא קיימים דברים כמו Swipe או Multi touch. זה גימיק לא רע ושימושי בסך הכל.

לאחר ההפעלה הראשונית, תצטרכו להמתין כ-14 דקות עד שהמדפסת תתאפס על עצמה. במהלך ה-14 דקות יכול להיות שתחשבו שרכשתם פוד פרוססור משולב במכונת כביסה, לפי הרעשים שהמדפסת מוציאה.

לאחר שהמדפסת גמרה לפלוט את כל הרעשים (ולהדפיס 3 דפים שלא יהיה להם שום שימוש, אין פה את הענין של להכניס את הדף ל-Feeder של הסורק כדי שהמדפסת תוודא שהיא מדפיסה ישר ונכון כמו בגירסאות קודמות), תוכלו להתחיל להשתמש במדפסת. אין צורך לחבר כבל USB, אפשר לחבר כבל רשת רגיל או להשתמש בחיבור ה-Wifi על מנת להתחבר אליה מרחוק. למשתמשי Windows: כאן מגיע השלב בו תצטרכו להתקין את התקליטור שמגיע עם המדפסת (וכמובן שתצטרכו לבטל מספר חלקים בהתקנה, כמו ההתקנה בגודל 21 מגה שמתקינה את Bing toolbar, תוכנה לבדיקת שביעות רצון מהמדפסת, ועוד שטויות כאלו ואחרות). ההתקנה עוברת חלק, וכל מה שיש לבחור בהמשך ההתקנה הוא את עניין חיבור המדפסת: האם היא תהיה מחוברת למחשב ב-USB (אם כן תצטרכו לחבר את המדפסת רק מתי שהתוכנה אומרת לכם, לא לפני כן) או ב-WIFI, ואז התוכנה תסרוק את הרשת שלכם ותמצא את המדפסת.

אז אך המדפסת מדפיסה? מצוין. HP עברו להשתמש בשיטה חדשה (לשוק הביתי לפחות) כשהמדפסת משתמשת במקביל ב-2 ראשים כדי להדפיס את הטקסט, בשחור לבן או בצבע. המדפסת כבר כוללת את התוסף להיפוך הדף, כך שאפשר להדפיס דו צדדי באופן מיידי. שימו לב: על מנת שהדף לא יתקע בזמן ההדפסה הדו צדדית (המדפסת מוציאה את הדף כמעט עד הסוף, ומכניסה אותו מחדש ואז הופכת ומדפיסה, קצת מפתיע בהתחשב בכך שגודל המדפסת יכול להכיל את הדף בצורה מגולגלת ולהפוך אותו מבלי להוציא אותו קודם), יש לפתוח את מגש הפלט כולו, אחרת הכל נתקע. מנסיון. דבר נוסף שצריך להתרגל אליו: בחלק מההדפסות (כמו הדפסות צבע) המדפסת לא משחררת את ההדפסה עד הסוף אלא רק לאחר 10 שניות שהדיו מתייבשת ואז המדפסת מוציאה את כל הדף. יש כאלו שיאהבו זאת ויש כאלו שלא.

הדפסת צבע: כאן המדפסת הפתיעה אותי לחלוטין (לטובה!). הדפסת צבע על דף רגיל היתה מהירה מאוד עם צבעים טובים. הדפסתי גם על ניירות Photo Premium של HP והמדפסת לא רק שהדפיסה מאוד מהיר (תמונה שתופסת דף A4 מלא הודפסה במהירות של 10 שניות לערך באיכות של 600 DPI), גם הצבעים היו מאוד מדוייקים. החלטתי לבקש מחבר בעל מסך גדול בטכנולוגיית IPS לשלוח לי קובץ TIFF עם המון צבעים כדי שיוכל לוודא שהצבעים מודפסים נכון ומדויק ונתתי לו את דף ה-Photo לבדיקה, הוא אישר שאכן הצבעים תואמים. בקיצור – שאפו ל-HP על הדפסת הצבע שהפעם היא גם מהירה וגם מדויקת וזולה (על מחירי הדפסה – בהמשך).

אחד התחומים ש-HP דוחפת במדפסות שלהם הוא ה-ePrint, דבר המאפשר לך להדפיס מכל מקום ישירות למדפסת שבביתך (לדוגמא). על מנת לבצע זאת, ישנו תהליך פשוט שאתה צריך להיכנס לאתר יעודי של HP, המדפסת תדפיס לך דף עם Unique ID שאותו תצטרך להזין, לבחור לעצמך username וכך נוצרת עבורך כתובת אימייל אליה תוכל לשלוח הדפסות מכל מקום בעולם. קיימות 2 אפשרויות לסינון: או שתכניס כתובות אימייל מורשות להדפסה או שכל העולם ואחותו יוכל לשלוח אליך אימיילים שיודפסו מיד. על מנת להדפיס מסמך כלשהו, כל מה שעליך לעשות הוא להצמיד את המסמך למייל ולשלוח. זה הכל. ניסיתי לשלוח ממספר מקומות וזה עובד יפה מאוד, כולל מסמכי אופיס, קבצי PDF ועוד. יפה.

דבר נחמד נוסף: ניתן לסרוק מסמכים (אגב, המדפסת יודעת לסרוק דו צדדי באופן אוטומטי, הקץ להיפוך דפים!) או לתיקיה משותפת במחשב או לשלוח אותם ישירות במייל לאן שתרצה. ניתן להגדיר כתובת שרת SMTP, כתובת וכו' לאן לשלוח את הסריקות ולבחור בהתאם כשאתה סורק.

הגדרות: חלק מההגדרות ניתן לעשות דרך המסך מגע, אולם כמעט כל ההגדרות ניתנות לביצוע דרך הממשק Web, שקיים במדפסת. כל מה שעליך לעשות זה לגלוש לכתובת IP שהמדפסת מקבלת ומשם להגדיר את הדברים כרצונך.

עלויות הדפסה: אין ספק ש-HP מחפשת להרוויח כמה שיותר ממכירת דיו למדפסת (הדיו, כידוע, נמכר ע"י יצרני המדפסות במחיר שעקף ממזמן את השמפניה היוקרתית ביותר) וניכר מהראשים העליונים של המדפסת הנ"ל כי HP בהחלט עושים צעדים להגביל את המתחרים. יחד עם זאת, לפי הסקירה של The Register, עלות הדפסת דף בשחור היא 0.8 פני, והדפסת דף צבע עולה 3.3 פני (שער הליש"ט כיום הוא 5.7978 שקל לליש"ט, תעשו את החישוב), שזה יוצא יחסית די זול, בהשוואה למתחרים.

נכון להיום, זו המדפסת הכי טובה של HP בארץ לשוק הביתי וניכר ש-HP ניסו להכניס הכל במדפסת זו והתוצאה בהחלט מרשימה. קיימים מספר חסרונות נקודתיים (אין Bluetooth, אין מגש קטן נוסף להכניס דף לא סטנדרטי להדפסה כמו מעטפה או נייר Photo סטנדרטי קטן, התמיכה בכרטיסים הצטמצמה ל-SD ו-MMS בלבד, בלי לתמוך ב-CF או XD, אין אפשרות לכבות את המסך במדפסת, דבר די אירוני בהתחשב בכך ש-HP מדגישה עם מדבקת ענק כמה המדפסת חוסכת…) אבל בשורה התחתונה זו מדפסת מעולה ואני ממליץ אותה לכל אחד שמדפיס יותר מהדפסה בחודש ולגרפיקאים.

סקירה: Nook Color

nook-color-02בשעה טובה החלטתי גם אני להצטרף לגל משתמשי הטאבלט. חיפשתי בשבועות האחרונים איזה טאבלט לרכוש, לאו דווקא מתוך מטרה של שימוש ישיר במה שהיצרן נותן אלא כמכשיר ל-Hacking ברמה כזו או אחרת. לאחר שחיפשתי זמן רב משהו זול (יחסית) ועם מפרט טכני לא רע, מצאתי שה-Nook מתאים לי והזמנתי אותו.

(הערה קטנה לקוראים שאינם מתמצאים במושגים: Hacking, בניגוד לשמועה הרווחת, אינו מושג שבמקור מדבר על פריצה לשרתים, בנקים ודברים כאלו, אלא “לפרוץ” לציוד משלך או של אחרים [ברשות כמובן] על מנת להוציא יותר מאותו ציוד).

קיבלתי אותו הבוקר והתחלתי לשחק איתו, ולהלן הממצאים:

אם לא ראיתם את הטאבלט במציאות, אז אפשר לבשר לכם שהוא קטן. כמה קטן? כמו הגלאקסי TAB של סמסונג. המכשיר עצמו מעוצב בצורה נאה עם פלסטיק שנראה כמו גומי בכל החלק האחורי ומסביב למסך. המסך עצמו הוא מסך בהחלט מעולה ברזולוציה של 1024X600 והוא מסך מסוג IPS, כמו שיש במתחרה הגדול שלו, ה-IPAD.

מבחינת כפתורים, אין הרבה: כפתור הדלקה, 2 כפתורי ווליום, וכפתור פיזי של Home בצורת האות n. יש כניסה לאוזניות וכניסת כרטיס מיקרו SD שנמצאת בחלק האחורי שמכוסה ע”י פלסטיק ומחוזק ע”י 2 “גומיות”, היכן שישנה מעין “אוזן” חלולה (מה שרואים בתמונה כאן למטה משמאל). בתחתית המכשיר נמצאת כניסת מיקרו USB (לי נראה שהחיבור קנייני. ניסיתי לחבר את הכבל הזה לנוקיה E72, הוא לא נכנס). נקודה חמודה: בכבל החיבור שלו למחשב ישנו LED המסמן סטטוס כמו טעינה (נדלק בצבע צהוב) או טעון (ירוק). הכפתורים הסטנדרטיים של אנדרואים (אחורה, חיפוש, תפריט) אינם נמצאים למעט מקש ה-Home, ואפשר “לעקוף” זאת בכך שמתקינים תוכנת Soft keys שנותנת עיגול קטן שכשלוחצים עליו, מקבלים את התפריט של הרביעיה.

ה-Nook Color מבחינת “ברזל” הוא מכשיר שלא כל כך מרשים: מעבד 800 מגהרץ, עם 512 מגה זכרון RAM וזכרון פלאש פנימי של 8 ג’יגהבייט והוא מצוייד במעבד גרפי חלש של PowerVR SGX530. מי שמתכנן להשתמש בטאבלט הזה כמפלצת מדיה לצפיה בתוכן HD בפורמטים כמו DIVX כמו MKV הפופולריים, כדאי שירד מהעץ: ניסיתי לנגן פרק מסידרה שהיה מקודד עם XVID באיכות סטנדרטית (מהקבצים בגודל 350 מגהבייט) והמכשיר העיף פריימים מכאן ועד הודעה חדשה. יש לו תמיכה טבעית ב-Codecs מסויימים ועל כך (כמו שאר המפרט) תוכלו לקרוא בהרחבה כאן.

מבחינת חיבוריות לעולם: למכשיר אין Bluetooth (כלומר יש אבל הוא מבוטל בגלל דרייברים.. אמרתי שלקחתי את המכשיר הזה לשם Hacking?), והוא תומך ב-WIFI בסטנדרטים B/G/N. אין לו מקום ל-SIM ואין לו חיבור סלולרי כלשהו.

הסוללה של המכשיר עובדת יפה: B&N מצהירים על 8 שעות עבודה (עם WIFI מכובה), הגעתי בערך ל-5 שעות עם WIFI. מכובד.

תוכנה: אפשר לאמר שהמכשיר הזה “מבוסס אנדרואיד” ולא “מכשיר אנדרואיד”. מה ההבדל? מכשיר אנדרואיד נותן לך את כל (או רוב) הפונקציות של אנדרואיד ואולי “שכבה ידידותית” מעליה כמו ה-Touchwiz של סמסונג או Sense של HTC. במקרה של Nook Color היצרן לקח את המינימום שבמינימום של אנדרואיד ושיכתב את הכל בצורה קניינית מלמעלה עד למטה. אין מסכי Setting סטנדרטיים, ה-Launcher קנייני וגרוע (הוא לא יודע להתעדכן אם התקנת תוכנה חדשה אלא אם תפעיל את המכשיר מחדש), וכמות האפליקציות שמגיעות עם המכשיר היא מאוד קטנה: תוכנת קריאת ספרים, תוכנת רכישת ספרים, דפדפן, משחק שח, סודוקו, גלריית תמונות, מייל וזהו בערך. אין אפשרות להתקין שום תוכנה נוספת.

ה-Nook Color עצמו מציג את הספרים בצורה לא רעה ויזואלית, אבל חסרים לקורא פונקציות רבות, כך שבהשוואה מול Kindle, ה-Kindle עוקף בקלילות רבה. גם מגוון הספרים לא כזה מרשים (ניסיתי לחפש מספר ספרים על לינוקס, PHP, וספרות פנטזיה כמו הארי פוטר. את רוב הדברים לא מצאתי). ישנה אפשרות “להציץ” בספר לפני רכישה, אבל אז תקבל את ה-10 עמודים הראשונים ותו לא. כמו שאמרתי – ה-Kindle מנצח כאן בגדול.

מבחינת Hacking: מדובר במכשיר עם אנדרואיד 2.1 עם כל הצרות והמגבלות שלו. החבר’ה ב-XDA-Developers מאוד אהבו את המכשיר וממצב שהגיעו תוך יומיים מהיציאה שלו ל-Root הגיעו למצב שאינך צריך לדעת מאומה בשביל לפרוץ לחלוטין את המכשיר: כל מה שעליך לעשות הוא לקחת קורא כרטיסים, כרטיס מיקרו SD, להתקין עליו אימג’ שנקרא Auto Nooter, להכניס את הכרטיס מיקרו SD ל-Nook Color, להפעיל אותו מחדש, להמתין בערך דקה (לא רואים כלום על המסך באותו זמן), ולאחר מכן תקבל מסך Greeting שונה עם מספר אפליקציות נוספות ובראשן ה-Market, יוטיוב, מצב Super User, ו-Busybox, יומן, מחשב כיס, ג’ימייל, מולטי טאצ’ באפליקציות מסויימות (אם כי לא בדפדפן), ועוד תופינים שאפשר לראות כאן, כלומר כל התהליך יקח בערך 5 דקות ובסופו של דבר ה-Nook Color נהפך למכשיר אנדרואיד מהשורה.

המכשיר (לאחר פריצה) תומך כמובן ב-ADB, מה שאומר שניתן לחבר את המכשיר ולהתחיל לתת לו פקודות ישירות כמו push ו-pull להעתקת קבצים מ/אל ה-Nook Color, אפשר לעשות reboot ועוד הרבה דברים שתוכנת ADB המעולה נותנת. אגב, כשאני מסתכל על ADB עם הטאבלט, אני יכול בהחלט לדמיין מצב שיכול להתאים לחברות בו ניתן לתת טאבלטים לאנשי שטח עם אפליקציות מסויימות: ה-ADB “זועק” לשימוש בסקריפטים להתקנה והסרה של דברים תוך “דחיפה” של הגדרות בקבצי XML. המכשיר הזה ספציפית יכול להתאים מכיוון שהוא מצליח “לסחוב” יום עבודה סטנדרטי עם הסוללה המובנית שלו.

עברית: כאן אפשר לאמר שדי נתקעתי.. את קבצי הפונטים בעברית שיש ברשת לאנדרואיד התקנתי (adb push, איזה נחמד!), אבל כשזה מגיע למקלדת עברית.. פה מתחילות הבעיות: מסתבר שיש ב-Nook Color קובץ שנקרא LatinIME.apk והגדרות המקלדת מתייחסות אליו. בשביל לשנות, צריך להעיף את הקובץ מתוך מחיצת system/app/ ולהחליף בקובץ עם השפה שלך, רק מה, לא מצאתי שום hebrew.apk להכניס במערכת ולשנות לו שם ל-LatinIME.apk. אין את האפשרות הסטנדרטית ללכת ל-Locale and Keyboard כי התפריטים הסטנדרטיים פשוט לא קיימים. ניסיתי להתקין את המקלדות של BetterKeyboard ושל Anysoft (כן, כולל התוספים של העברית), אך לצערי זה בינתיים לא מרשים את ה-Nook Color שלי שמסרב להיכנע, רק שהוא שוכח שאני טיפוס יותר עקשן. אם יש למישהו טיפים – אשמח לשמוע.

משהו חיובי מאוד שאפשר לאמר על Barnes & Noble, זה שהם בהחלט מקשיבים לקהילה: ואנדרואיד 2.2 (Froyo) יצא בינואר ל-Nook Color, כך שבעיות רבות (ובכללן העברית) יפתרו והטאבלט יקבל תאוצה בביצועים, כך שאלו חדשות בהחלט טובות.

לסיכום: האם הייתי ממליץ את המכשיר לכולם? לא. למי שמחפש לו טאבלט מולטימדיה חזק, הייתי ממליץ לחכות לטאבלטים כמו ה-XOOM של מוטורולה שיצא לשוק בסביבות מרץ-אפריל כשבתוכו מעבד עצבני וצ’יפ גרפי מאוד חזק (Tegra-2 של nVidia) עם אנדרואיד 3.0 (שיצא כנראה בחודש מרץ הקרוב) ולשאר המתחרים (אייסר, סמסונג שבונים גם דברים מאוד חזקים שיוצגו ב-CES הקרוב, וכמובן LG ו-Sony שהחליטו לאחרונה לאמץ בחום את אנדרואיד לכל מכשיר אפשרי. הנה טיפ קטן לאלו ששוקלים ללמוד פיתוח: JAVA JAVA JAVA ושוב JAVA). לעומת זאת, אם מחפשים מכשיר עם מסך מעולה, קל (יחסית) במשקל, סוללה טובה, עם WIFI למטרות שימוש כמו גלישה, SSH (כן, עכשיו אפשר להצדיק רכישת טאבלט על חשבון החברה: בוס, צריך קונסולת SSH בשביל לתחזק את השרתים כשאתה לא בעבודה Smile) והוא מעולה למטרות Hacking וגם זול (249$) וגם כמכונת לינוקס מזדמנת – אז Nook Color מצוין בשביל זה.

עברתי ל-E72

nokia-e72

בפעם שעברה כתבתי מאמר על הקושי במציאת מכשירים הם הטכנולוגיות החדשות בארץ. הנקודה שבעקבותיה כתבתי את אותו פוסט היתה התסכול האישי שלי במציאת מכשיר כזה בארץ בייבוא מסודר ו"גב" רציני למכשירים. הייתי מאוד מתוסכל מכך שאורנג' לא רצתה להציע לי שום מכשיר "טלפון חכם" מכיוון שאין לי כרגע כרטיס אשראי, ולכן ביקשתי מאורנג' לשלוח לי חשבון סיכום על כל ההתחייבות שלי בכדי שאוכל לחפש במקומות אחרים מכשיר טוב + שרות.

משום מה הבקשה הצנועה הזו הפעילה אצל אורנג' טריגר כלשהו שגרם לכך שאקבל מבול שיחות מנציגי השרות שלהם וכל הצעתם היתה שאשיג ממישהו ממשפחתי כרטיס אשראי וכך הם יוכלו לתת לי מכשיר טוב ואוכל להמשיך איתם את החוזה. לבני משפחתי יש כרטיסי אשראי, אבל אינני חושב שזהו צעד הוגן לקחת ממישהו מבני משפחתי את כרטיס האשראי שלו ו"לרוקן" ממנו 3000 ש"ח (בממוצע) קו אשראי, ולכן סירבתי.

עד שהתקשר בחור בשם יואב ממחלקת שימור לקוחות. הוא כבר הבין את כל עניין כרטיס האשראי ובפיו היתה הצעה: חוץ ממכשירי iPhone, שאבחר לי מכשיר שארצה, והחיוב יבוצע דרך ההוראת קבע ללא צורך בכרטיס אשראי. הסברתי לו שזה נחמד וטוב אך מחירי השיחות שלהם (במיוחד שרוב השיחות שלי הם לסלולר) גבוהים מדי לטעמי (על כך אכתוב מאמר נוסף בימים הקרובים). הוא ביקש ממני להמתין וחזר אליי עם הצעה מפתה: 30 אגורות לדקה לכל מכשיר, 15 אגורות SMS.

הודיתי לו על ההצעה וניסיתי ליצור קשר עם המתחרה הגדולה של אורנג'. סלקום. הם גם מוכנים להציע לי כל מכשיר למעט iPhone דרך הוראת קבע, אך מבחינת מחירי השיחות, אין הרבה חדש: יש יעדים מוזלים, אך מחיר השיחה הוא 60 אגורות וכל SMS הוא 30 אגורות. לסלקום יש את מוטורולה Milestone שחשקתי בו זמן רב (בהיעדר Nexus One בארץ), אך עם מחירי שיחות כאלו, חשבון הטלפון שלי יאמיר פלאים.

חזרתי ליואב, והסכמנו שאני אקח את תוכנית מחירי שיחות המוזלים ומכשיר נוקיה E72. יואב עדכן אותי היכן נמצא המקום הכי קרוב שאוכל לקחת מכשיר. לקחתי מכשיר (אני מעדיף את השחור, יש גם גירסת ברונזה) והתחלתי ללמוד ולהשתמש בו.

אז איך המכשיר? טוב, אבל…

מבחינת ביצועים ומהירות עבודה, המכשיר בהחלט מרשים. גלישה סלולרית, פלאש (חלקי), וידאו, אודיו, הוא לא רע בכלל. המכשיר מתמודד לא רע עם ריבוי משימות, והמקלדת שלו, כמה שהיא קטנה (והיא בהחלט קטנה מול ה-E61 הישן שלי) קל להתרגל אליה ואפשר אפילו להחליף שפת כתיבה ביד אחת (מקש ה-SHIFT וה-SYM מצד שמאל). תוכנות כמובן לא חסר לסימביאן, ואחרי שהתקנתי את Nimbuzz, Fring, Putty ואת Skype, הייתי מאושר. הכל עבד בצורה יפה.

כעת הייתי צריך למצוא דרך להעביר את כל התוכן מה-E61 שלי ל-E72. למשתמשי Windows החיים די קלים: מתקינים PC Suite, מסנכרנים עם המכשיר הישן, מנתקים, מחברים את החדש, מבצעים סינכרון והכל בפנים, רק ש.. אין לי מכונת Windows פיזית (יש לי רק מכונה וירטאולית). מה לעשות, אני עם לינוקס בבית..

אחרי שבדקתי פתרונות אלטרנטיביים (SyncML שיכול לעשות רק רבע עבודה: מול OVI של נוקיה זה לא עבד, מול גוגל אפשר לסנכרן רק חלק), מצאתי פתרון מפתיע ב-E72: מסתבר שיש תוכנה פנימית לנוקיה שמאפשרת לך דרך ה-Bluetooth להסתנכרן מול מכשיר ישן ולהעביר הכל. החלטתי לנסות: "שידכתי" בין המכשירים, בחרתי מה להעביר (הכל), ונתתי לסינכרון לעבוד. 10 דקות לאחר מכן (יש לי ערימות של תוכן במכשיר הישן) הכל עבר בהצלחה ובצורה חלקה לחלוטין. שאפו נוקיה!

נתקלתי בכמה הפתעות לא נעימות. אני יכול להכריז כי S60 3rd Edition שקיים אצלי ב-E61 הוא הרבה יותר יציב ממה שיש בנוקיה E72 עם ה-5th Edition. היו לי יותר מפעם אחת מקרים שהייתי צריך להפעיל מחדש את המכשיר כי הוא פשוט .. נתקע. גם ניהול הזכרון (ששופר, לדברי נוקיה) עדיין סובל מבעיות, ולא פעם קרה לי שבגלישה דרך Opera Mobile (לא Opera Mini) קיבלתי הודעה שהזכרון מלא ועליי לסגור אפליקציות (קצת בעייתי לסגור כשכל מה שרץ זה המערכת עצמה + הדפדפן בלבד). כולי תקווה שיהיה עדכון תוכנה על כך בקרוב.

ומה עם סוללה? אחרי הכל, זה יכול להיות המכשיר חכם והכי משוכלל, אך כשהסוללה נגמרת ואין לך שום שקע USB או שקע חשמלי בסביבה, המכשיר נהפך למשקולת נייר. החלטתי לעשות ניסוי: הטענתי את המכשיר בבוקר עד הצהרים, ומהצהרים התחלתי להשתמש בו בשימוש מלא: גלישה מלאה, SMS, קבלת והוצאת שיחות וכו'. אחרי 40 שעות לאחר הטעינה הבטתי במד הסוללה. מסתבר שה-E72 לא ממש מתרגש ממני ומד הסוללה עמד על 50% וזה בהחלט הפתיע אותי לטובה. מסתבר שנוקיה הצליחו לשפר (בהשוואה ל-E61 הישן שלי) את צריכת הסוללה במידה משמעותית וכבר זמן רב לא נתקלתי במכשירים שהצליחו "לסחוב" מעבר ל-24 שעות בשימוש מלא (וזה, שוב, כולל חיבור WIFI, גלישה בדור-3 וכו').

לסיכום: האם הייתי ממליץ על המכשיר הזה? תלוי למי. לאנשים שמחפשים FUN עם הטלפון במובן של רוב הזמן לקבל ולהוציא שיחות, משחקים בטלפון, טרוטונים ועוד, הייתי ממליץ להם לחפש מכשיר אחר. זה לא מכשיר צעצוע. מצד שני, לאנשים שהטלפון בשבילם הוא בראש וראשונה מכשיר עבודה והם גם רוצים מצלמה לא רעה (המצלמה הפעם היא 5 מגה-פיקסל), רמקול סביר (לא לשמיעת מוסיקה אלא יותר לשיחות במצב Speaker), מגוון גדול של תוכנות ומקלדת מלאה – הייתי ממליץ מאוד לקנות אותו עם הסתייגות אחת: אם יש לך מכשיר כמו E70 או E71: השדרוג אינו שווה כל כך.

נוקיה לאט לאט יורדים מ-S60 לכיוון מערכות יותר מתקדמות, אולם נוקיה צריכים להחליט מה הם רוצים בעצם לעשות. האם המכשירים העסקיים (סידרה E) יהיו עם Symbian^3? או עם Meego? על כך אין עדיין תשובה ברורה מהחבר'ה בפינלנד וחבל. נוקיה יכולים לחזור ולשלוט בשוק העיסקי ביד רמה ולהותיר מאחור את אפל, מיקרוסופט ואחרים – אם הם יהיו בפוקוס ויכריזו איזו מערכת תלך לאיזו סידרה ומה מפת הדרכים שלהם ל-3-4 השנים הקרובות.

סקירה: ASUS 1000HE עם חלונות 7 (גירסה RC)

מדהים לראות איך הזמנים מתקדמים, איך כיום מחשב נייד במחיר של קצת יותר מ-2000 ש"ח מתקבל על דיסק קשיח של 160 ג'יגה, משהו שלא היה קיים בעבר, ומכיוון שהמחשב הזה אמור לשמש לי לדברים מזדמנים קטנים בדרך, ויש 160 ג'יגה דיסק, אז אולי הגיע הזמן לבדוק איך הוא עם מערכות הפעלה אחרות?

אני מחכה בימים אלו לגירסת פדורה 11 שאותה אני אתקין והיא תהיה מערכת ההפעלה הקבועה שלי, אז החלטתי שאם כבר קיבלתי תקליטור של Windows 7 RC, למה לא לנסות?

מכיוון שאין לי צורב חיצוני, הייתי צריך להכניס את הכל ל-SD CARD, אבל משום מה, לא חשוב כמה שיחקתי, הוא לא הצליח לעשות BOOT לקובץ ISO שהמרתי ל-SD CARD, אבל מצד שני ה-XP הכיר בו, כך שיכלתי בקלות להיכנס ל-XP ולהריץ את ה-SETUP. לתומי חשבתי שמיקרוסופט יאפשרו לי איזו אפשרות של Resize למחיצות בדיסק, אבל התברר שההתקנה של מיקרוסופט היא עדיין אותה התקנה טיפשה ומטומטמת. לא נורא, התקנתי על ה-SD CARD את GParted, התוכנה החינמית בקוד פתוח ליצירת/העברת/הגדלת/הקטנת מחיצות בדיסק, ויצרתי מקום פנוי, ולאחר מכן העתקתי את כל הקבצים של ה-Windows 7 RC והתחלתי את תהליך ההתקנה.

כמובן שעם נטבוק לא הכל טס, אבל יחסית להתקנות מערכת הפעלה של מיקרוסופט, ההתקנה עברה די מהר. פונקציונאליות מסויימת של ה-1000HE לא עבדה (פונקציות FN למיניהם) והתקנת ה-ACPI של ה-XP מתוך האתר של אסוס פתרה את הבעיה.

האתגר הבא: גלישה סלולרית. לשמחתי ה-Windows 7 הכיר את ה-Bluetooth, אך מיקרוסופט החליטו שעם הצ'יפ שיש ב-1000HE צריך דרייברים של WIDCOMM ומסך הסיוע נתן לינק ישירות להורדה של הדרייבר. הורדתי, התקנתי, הכל תקין אבל אז צצה בעיה חדשה: הוא סרק את הסביבה ומצא את הנוקיה E61 שלי, אך חלק מהשרותים מיקרוסופט לא מספקים ומפנים אותך שתתקין את Nokia PC Suite. בדקתי שהוא מכיר באפשרות המודם של הנוקיה שלי מבלי להתקין את המפלצת של נוקיה, והוא אכן הכיר. החלטתי לוותר על התענוג של להתקין את המפלצת של נוקיה (זה באמת משהו מאוד גדול ולא הכרחי).

רציתי לגלוש דרך החיבור הסלולרי של סלקום עם מודם ה-USB של ZTE שסלקום מוכרים בסבסוד (360 ש"ח), רק שהמודם מתחכם וכשמכניסים אותו הוא קודם מופיע כאמצעי אחסון, מתקין את הדברים שלו וכשהתוכנה רצה, הוא מואיל בטובו להפסיק להיות אמצעי אחסון ולהיהפך למודם. הכל טוב ויפה, רק שאני ביטלתי את ההתנהגות הזו, אז הייתי צריך לחזור ל-XP כדי להתחבר ב-Hyper terminal (מי שתוהה מדוע לא עשיתי את זה עם אחד ממחשבי הלינוקס שלי, הסיבה לכך שהייתי פיזית רחוק מכל מחשב לינוקס), להפעיל את הפונקציונאליות מחדש, לעשות BOOT ל-Windows 7 RC, לתת לו להתקין את הדרייברים והזבל של סלקום (באמת שאין צורך בתוכנה של סלקום, אגב), לבקש מ-Windows 7 לעשות Update driver כשאז הוא "מגלה" את הציוד והדרייבר המתאים, ולאחר מכן תוך מס' שניות היה לי חיבור אינטרנט סלולרי תקין.

אז מה בסופו של דבר לא עבד? הפונקציונאליות של "הרחבת" המסך (ע"י אפשור גלילה של המסך). פונקציונאליות נוספת שעושה קצת בעיות היא אפשרות האצת המעבד. ההאצה עובדת, אבל אז Windows 7 מתחיל להתבכיין שצריך דרייבר ACPI חדש (התקנה מחדש של הדרייבר לא תעזור), אבל מצד שני, המהירות כן עולה.

לאחר שסיימתי להתקין את הכל, לבדוק שה-WIFI, חיבור רשתי רגיל ושאר מרעין בישין עובד, החלטתי לשחק קצת עם Windows 7 ולראות איך הוא מבחינת שימוש יומיומי. ה-AERO ב-Windows 7 עובד לא רע בכלל, ומהירות התגובה היא כמעט פחות או יותר כמו XP, כלומר מיקרוסופט בהחלט עבדו על שיפורים רבים לקוד, והדברים עובדים יחסית כהלכה. אין עדיין דרייברים רבים של Windows 7 חוץ ממה שמיקרוסופט נותנת לך, אבל מה שהם מספקים עובד די טוב. אפשרות נוספת מעניינת שגיליתי בזמן העדכונים היא אפשרות להורדה בחינם של Language Pack (כולל עברית, רוסית וכו') כך שאפשר בתוך שניות להפוך את שפת הממשק מאנגלית לעברית (כן, כולל ההזזה של האייקון של "התחל" לימין). זה נחמד ובוודאי יעזור לאנשים שיקנו מחשב ולא ירצו להישאר עם תפריטים עבריים.

אחרי יום של שימוש ב-Windows 7, החלטתי שאני מוחק אותה. מדוע? סיבה די פשוטה: חום, זכרון.

כשאני כותב כרגע את הפוסט הזה עם ה-1000HE תחת XP, אינני שומע רשרוש אחד מהמאוורר, וצריכת הזכרון של המחשב כרגע היא 350 מגה וזה כולל אנטי וירוס של AVG, דפדפן כרום, ועוד שטויות כאלו ואחרים שנמצאים לי ב-System Tray. ב-Windows 7 לעומת זאת, בלי אנטי וירוס ובלי שום דפדפן פתוח, הלכו להם ביעף 600 מגה. לגבי החום: ב-XP כמו שאמרתי אני לא שומע את המאוורר, אבל ב-Windows 7 הוא עובד שעות נוספות בכיף, סביר להניח שבגלל ה-AERO שסוחט את המעבד הגרפי של אינטל ובגלל זה הוא צריך קירור, אבל גם אם אבטל את ה-AERO, עדיין כמות הזכרון שנלקחה לא תהיה קטנה משמעותית.

לסיכום: Windows 7 RC היא בהחלט מערכת הפעלה מעניינת שרצה די טוב על ה-1000HE ואני משער שגם על נט-בוקים אחרים עם אותם מעבדים (אטום N270, N280). יחד עם זאת, כמות החום שהמחשב מוציא, הזכרון שנעלם לו בגלל המערכת ההפעלה, והעובדה הפשוטה שאין שום יתרון משמעותי ל-Windows 7, גורמת לי לחזור ל-XP הישן והפעיל עם הרבה פחות תצרוכת משאבים.

תודה, אבל לא תודה, מיקרוסופט.

סקירה: ASUS 1000HE

כמו שכתבתי בפוסט הקודם, במזל טוב הצטרפתי לקהילת משתמשי הנטבוקים והחלטתי לרכוש לעצמי אחד. הפרמטרים החשובים שהיו לי לרכישת הנטבוק היו פשוטים: סוללה ארוכה במיוחד, מסך 10.2”, מקלדת נוחה, Bluetooth מובנה, מצלמת WEBCAM טובה ומחיר זול.

בהתחלה הסתכלתי על מחשבי הנטבוק של HP, גם מהדגמים עם VIA וגם מהדגמים עם ATOM. המקלדת שם מאוד נוחה, אך הסוללה די חלשה ולא מחזיקה ליותר משעתיים ומשהו. מבחינת חיבוריות, HP לא אוהבים למכור מחשבים בזול והם רוצים להרוויח ממך, אז מה עושים? מקצצים את חיבור ה-VGA כך שאם תרצה לחבר למסך חיצוני או למקרן, תצטרך לשלוף 400 ש”ח לחתיכת חוט הכוללת מתאם. משהו נוסף מעצבן: המקשים מצופים, כך שכל הקלדה על המקשים מיד ממגנטת אליה טביעות אצבע, ואחרי דקה זה נראה זוועה, והמחיר? הכי יקר שאפשר: כמעט 3000  ש”ח לתצורה הבסיסית. החלטתי לרדת מכך.

הסתכלתי על ACER והמחשב באמת נחמד, רק שלא הצלחתי להסתדר עם העכבר וגם לא עם המקלדת. לא הצלחתי בנסיונות שלי (ותודה ל-HANDY) להקליד שורה אחת מבלי לטעות לפחות פעמיים, ואותה בעיה קרתה לי עם MSI WIND, כנראה ככה זה שאתה בעל אצבעות די גדולות 🙂

את ה-MSI WIND  רציתי דווקא לרכוש, אך שוב, הסוללה: מקבלים סוללת 3 תאים שמספיקה בקושי לשעה וחצי, שעתיים גג. רוצה עוד? 400 ש”ח לסוללת 6 תאים ותקבל 4 שעות גג אם תשתמש בכל הטריקים של Power Management. אני צריך הרבה יותר כח בסוללה. לא זה. (אגב, המצב ב-MSI הולך להשתפר חזק מאוד. ה-U115 החדש של MSI שעשו עליו סקירה כאן מקבל תוצאות סוללה מאוד מרשימות של 11+ שעות, וזה – מרשים, אבל אין אותו בארץ עדיין).

ל-ASUS יש מספר דגמים ולא קל למצוא איזה מהם הכי מתאים, ורק לאחרונה ASUS החליטו לעבור לדיאטה רצחנית בכמות הדגמים ובקרוב יהיו רק 3 דגמים בשוק. גם במקרה של סדרת 1000 ישנם מספר דגמים כמו 1000HA שנמכר ב-BUG וברשת דינמיקה, 1000HE שרכשתי, וגם דגם 1000H, ובטח יש מס’ דגמים נוספים.

אז איך הנטבוק? די הופתעתי לטובה.

image ראשית, המקשים. מאוד מזכירים את המקשים של כל המחשבים החדשים של Apple, ואפילו די נוחים להקלדה מהירה. הפידבק די טוב, ויש מספיק רווח בין האותיות כך שגם בעלי אצבעות גדולות כמוני יכולים להקליד בנוחות. סידור המקלדת מעט מוזר. מצד אחד אין Page Up, Page Down, יש את הפוקנציונאליות עם מקש FN, אך מצד שני לא שכחו הפעם את האנשים שאוהבים שיש גם מקשי ALT ו-CTRL גם בצד ימין של המקלדת. מקש ה-SHIFT מימין נמצא במקום די נוח, בניגוד לגרסאות EEE הקודמות. זה לא המקלדות של Thinkpad מדגמי T (לפני שנמכרו ל-LENOVO), אבל זה עושה את העבודה די טוב.

image

עכבר. או שתאהב, או שתשנא אותו. אני חובב TrackPoint שיש ב-Thinkpad העסקיים עוד ממזמן, ועם הלוחיות מגע שמשמשות כעכבר לא הסדרתי כמעט אלא אם לא היתה ברירה. גם פה הסיפור חוזר על עצמו, במיוחד כשאתה נוסע ומנסה לגלוש, ואז כל תזוזה שלך על המסך מגע מזיזה את העכבר ולפעמים גם מבלי שתשים לב, לחיצת האצבע תגרום להקלדה ודברים יתחילו לזוז בתפריטים בצורה של DRAG במקום ניווט, מה שמביא לתוצאות לא נעימות לעיתים. ASUS לפחות עשו צעד נחמה וציידו את ה-1000HE בעכבר רגיל קטן ודי נוח שמתחבר ל-USB, כך שאם אתה בשטח, אפשר לחבר את העכבר ולעבוד בצורה נורמלית. מצד שני, הלוח הוא Multi Touch, ומאוד עוזר בגלישה באינטרנט: 3 אצבעות שמאלה על הלוח, ואתה חוזר דף אחור. 3 אצבעות ימינה ואתה עובר דף קדימה. 2 אצבעות, ואתה יכול לגלול במשטח את הדף לקריאה. PINCH יגרום להקטנה/הגדלה של התמונה (כולל בפוטושופ), כך שתחושתי לגבי המשטח מגע המשמשת כעכבר היא די מעורבת.

image

המסך של ה-1000HE הצליח להפתיע אותי לטובה. המסך בהיר מאוד וקריא מאוד מבלי לדחוק את ה-Brightness עד הסוף, וגם ב-50% בהירות הטקסט והגרפיקה נראים מצוין. ASUS מכלילים תכונה של בחירת רזולוציה, כך שאם בוחרים 1024X768 שזה מעבר לגודל התצוגה הרגילה (1024X600), במקום שהפיקסלים יצטמצמו, ניתן “לגלגל” את המסך כך שגם תוכנות שאוהבות להכניס כפתורים מעבר לפיקסל ה-600 יראו (ולא חסרים חלונות כאלו ב-XP). בתצוגת וידאו, המסך הראה תוצאות טובות גם במצב של ישיבה בחוץ בשמש.

מצלמת ה-WEBCAM האינטגרלית עובדת מעולה ונותנת תוצאות טובות עם אפשרויות כיוונון של מגוון פרמטרים, כמו רוויית צבעים, בהירות ועוד. המצלמה עובדת טוב מאוד תחת סקייפ ותוכנות אחרות. אם כבר מדברים על סקייפ, יש ב-1000HE מיקרופון סטריאופוני (כלומר 2 מיקרופונים) שקולטים צליל בצורה סטריאופונית, אבל לא הייתי משתמש במיקרופונים האלו להקלטות איכות.

המחשב מגיע עם XP וחבילת תוכנות מותקנת שכדאי עם רכישת המחשב להעיף. תוכנת WINDVD ותוכנת Norton Internet Security הם 2 תוכנות שכדאי מיידית לזרוק, ולהתקין תוכנות יותר קלילות: לוידאו אפשר להתקין את חבילת הקודקים בקוד פתוח FFMPEG-tryouts או את CCCP Project, ומב
חינת נגן ניתן להתקין את Media Player Classic שלוקחים הרבה הרבה פחות משאבים ויכולים להתמודד עם הרבה יותר סוגי סרטים וקליפים ממקורות שונים. אפשר כמובן להתקין גם את VLC שאינה מצריכה חבילת מפענחים. אפשר להתקין את חבילת Open Office שכוללת תמיכה מובנית בעברית, או פשוט להשתמש ב-Google Docs או Zoho Writer לכתיבת מסמכים בעברית. מבחינת אנטי וירוס, אפשר פשוט להתקין AVG FREE שאינו מצריך תשלום והרבה יותר קליל מאשר הפתרון הגרוע של נורטון.

מבחינת ביצועים, פה דווקא שוב הופתעתי לטובה. נכון, ניגון קבצי H.264 ב-HD על מסך מלא לא ירוץ, אבל מצד שני פוטושופ CS3 בגירסת Lite רץ מאוד יפה. המחשב מגיב בצורה טובה גם אם מריצים מס’ תוכנות, אבל לפעמים מרגישים שזהו מעבד ATOM, במיוחד כשפותחים FireFox והדפדפן “נתקע” בהתחלה למשך מס’ שניות, תלוי ב-Plugins שלך, וכמובן, תמיד ניתן להשתמש ב-Google Chrome שרץ מעולה על הנטבוק.

סוללה: פה ה-1000HE משאיר את כולם מאחור, עם סוללה חזקה מאוד שגם עם WIFI פתוח, אפשר לעבוד ולקבל בין 6 ל-7 שעות בטעינה אחת, כך שאפשר בבוקר לקחת את הנטבוק ללא צורך להיסחב עם ספק כח (שהוא אגב מאוד קטן). כמובן, עם WIFI מכובה ובשימוש טריקים של Power Management אפשר להגיע גם ל-8.5-9 שעות שזה בהחלט מכובד למחשב נטבוק והתחרות בתחום הזה מראה כי היצרנים משתפרים, וכמו שציינתי מקודם, MSI כבר הכינה תשובה ואני משער שהתחרות רק תגדל בתחום זה ומכך צרכנים כמובן ירוויחו.

Linux: התקנתי פדורה 10, כל ההתקנים מוכרים אוטומטית. אפשר לכוון ידנית את עניין העכבר למצב של Multi Touch (יש על כך מספר מאמרים ברשת), אך למעט עניין זה, הכל עובד בצורה תקינה לחלוטין וזריזה, גם על מחשב עם 1 ג’יגה זכרון מבלי צורך להרחיב.

אני מעוניין להתייחס בנקודה זו לחברים רבים בתחום שלי שמעדיפים לרכוש את ה-Thinkpad X41 או X31 יד שניה ושתוהים האם עדיף Thinkpad או נטבוק, ולאחר נסיון גם עם נטבוקים וגם עם Thinkpad ההמלצה שלי היא חד משמעית: לכו על נטבוק. ה-Thinkpad X41 אמנם מחשב קטן ומאוד נוח, אך מצד שני, זה יד שניה ואינך יכול לדעת על איזה תקלות תיפול, ואם תהיה תקלה, על איזה חלק חלופי תיפול (כי גם זה יד שניה). מבחינת ביצועים, זה אולי יפליא אנשים אבל ההבדל בין X41 לנטבוק ממוצע הוא די מזערי. מבחינת הגרפיקה יש ל-ATI יתרון אם מריצים משחקים, אבל כשזה מגיע לוידאו, מה שיש ב-X31 או X41 לא יריץ HD, וכמובן, לא נשכח את נושא האחריות שאפשר להיות בראש שקט לגביה במקום לדאוג אם מי שמכר לנו את ה-X31 כבר אין לו יותר חלקים ותלך תחפש לך מישהו אחר שמתקן או שתתחיל להזמין חלקים מחו”ל. מבחינת נוחות, הנטבוקים כמו ה-1000HE, שלא לדבר על ה-1008H שצריך לצאת בקרוב, מתחילים להיות מאוד נוחים לשימוש ופחות נראים כקפריזות של יצרני חומרי שמנסים לראות אם הציבור ירכוש את המוצרים או לא.

לסיכום: האם המחשב הזה שווה את הכסף? במחיר שלו (2242 ש”ח) בהחלט כן. עם דיסק 160 ג’יגה (ו-10 ג’יגה מקום לאחסון Online מתנה של ASUS), סוללה שמחזיקה יפה 7-8 שעות של עבודה, לוח מקשים די נוח, מסך טוב, משקל די קל, עושים את הבחירה במחשב זה לדעתי כבחירה קלה: המחשב מצוין כמחשב קטן לדרכים, יש לו את כל אפשרויות החיבור מבחינה אלחוטית כך שניתן להתחבר לאינטרנט מכל מקום, הוא מראה וידאו ומשמיע מוסיקה בצורה טובה ונותן בהחלט ערך לכסף המושקע בו. יש דברים שמעצבנים כמו כמו משטח העכבר, וחלק מהמקשי “תוספת” של ASUS כמו גם כפתור הכיבוי וההדלקה, אבל אלו דברים שניתן להתרגל אליהם בקלות יחסית.

ציון סופי: 90%.

סקירת תוכנה: Nimbuzz

nimbuzz

בימינו, אנשים רבים משתמשים במכשירי הטלפון הסלולרי שלהם לדברים שכבר לא קשורים אך ורק לביצוע שיחות טלפון ולקבלת/שליחת SMS/MMS, אלא גם לדברים רבים הכוללים מוסיקה, צילום ואחד הדברים שיותר ויותר תופסים פופולריות הינו שוק ה-IM (ר”ת Instant Messaging).

שוק תוכנות ה-IM התפתח מאוד בשנים האחרונוות לכל הפלטפורמות הניידות. בעבר התוכנה ששלטה בשוק היתה +IM של חברת Shape Services, אך מאז הופיעו תוכנות מתחרות כשהידועה ביניהן היא Fring הישראלית. מתחרות אחרות אשר פחות ידועות הן eBuddy וגם Parlingo. כולן תוכנות שרצות על מכשירי הנוקיה החדשים (המבוססות סידרה 60), מכשירים המבוססים על Windows Mobile, וחלק מהתוכנות גם רצות על מכשירים יותר בסיסיים המסוגלים להריץ אפליקציות Java.

כל התוכנות הנ”ל מספקות ממשק נחמד נאה ותמיכה במגוון פרוטוקולי IM, כך שאם יש למישהו חשבון MSN וחשבון ICQ לדוגמא, התוכנות האלו יתנו בהחלט מענה לאותו משתמש בטלפון הסלולרי שלו. חלקן תומכות ביותר פרוטוקולי IM וחלקן מסתפקות בתמיכה בסיסית. כל התוכנות הנ”ל נותנות גם תמיכה כלשהי בעברית, מי יותר  (פרינג’, +IM, ebuddy) ומי פחות (Parlingo). תוכנה כמו פרינג’ לעומת זאת נותנת גם תמיכה לא רעה לסקייפ, כך שניתן לבצע שיחות טקסט ואודיו דרך רשת סקייפ, אם כי איכות השיחות לא הכי טובה מבחינת אודיו.

תוכנת Nimbuzz שונה לחלוטין מכל המתחרים. התוכנה עצמה לוקחת את עניין ההתממשקות לפרוטוקולים כמה צעדים קדימה ובעצם התוכנה נותנת מענה למשתמשים כבדים ומקצועיים המחפשים לא רק להתממשק למסנג’ר, ICQ, AOL, וסקייפ, אלא גם לפרוטוקולים פחות מוכרים כמו Gadu Gadu, studiVZ, Twitter, Facebook, Giovani ואחרות, וזו גם התוכנה היחידה שאפשר להוסיף גם שרותי מסרים משלך אם הינך מריץ אחד כזה (לדוגמא: שרת XMPP / JABBER) בחברה שהינך עובד בה, כך תוכל להתממשק לשרת גם מבחוץ עם התוכנה.

תכונה מצוינת נוספת ב-Nimbuzz היא האפשרות להתממשק גם לשרותי SIP: כל מה שעליך לעשות הוא לבחור את השרות שאתה מנוי אליו (אם הינך מנוי) ואם אתה מריץ שרת SIP משלך, כל מה שתצטרך לעשות הוא להכניס את שם המשתמש והסיסמא, ואת כתובת שרת הפרוקסי / REALM שלך. זו אפשרות מעולה ליישום בתוך חברה (או לאנשים שמעדיפים לחייג ב-SIP במקום במחירים הגבוהים של החברות הסלולריות, במידה והחברה חותמת על תקשורת אינטרנט במסגרת מו”מ עם החברה הסלולרית) כך שכל השיחות הפנימיות והחיצוניות יבוצעו דרך Nimbuzz ודרך חיבור ה-SIP.

עוד תכונה נחמדה של Nimbuzz היא חדרי צ’אט. ישנם חדרי צ’אט ציבוריים הפתוחים לכולם, ואפשר גם ליצור חדרי צ’אט פרטיים מוגנים בסיסמא, כך שאם הינך מעוניין לשוחח עם מס’ אנשים במקביל, ניתן לעשות זאת דרך המכשיר הסלולרי במקרה ויש צורך לשוחח עם מס’ אנשים במקביל. התכונה הזו כפי הנראה רק בשלבי פיתוח, הואיל ואין עדיין אפשרות לסמן אנשים מסויימים להזמין לתוך חדר שיחה, אך עדיין, תכונה מעניינת.

ניסיתי את התוכנה על מכשיר הנוקיה E61 שברשותי והתוכנה עולה בזריזות, מתחברת לשרותים ומציגה עברית נאותה בעת שיחה. נסיון לשוחח מול תוכנת סקייפ עלה בהצלחה ואיכות השיחה בהחלט מפתיעה לטובה. יש אפשרות לכתוב טקסט בזמן השיחה הקולית ואף להעלות קבצים לשיתוף (אם כי יש לזכור שקבצים אלו עולים לשרת של Nimbuzz והמשתמש בצד השני מקבל לינק לקובץ, זו אינה העברה ישירה בין לקוח ללקוח).

ביצוע צ’יטוט במקביל בין 5 משתמשים בפרוטוקולים שונים עלה בהצלחה. התוכנה משתמשת בשיטה של מעין “טאבים” ועל ידי תזוזה עם הג’ויסטיק ימינה או שמאלה “קופצים” בין השיחות השונות. ישנה גם אפשרות במהלך השיחה להשתמש במצלמה, אולם מכיוון שלטלפון שלי אין מצלמה, לא יכלתי לבדוק אפשרות זו.

לסיכום: זוהי תוכנה מעולה שאני בטוח שתשתפר במהלך הזמן. יש ל-Nimbuzz אפשרויות נוספות כמו מענה קולי, דואר וכו’, אולם לא מצאתי שימוש לפונקציות אלו מבחינת עבודה שוטפת עם התוכנה. יש לה את התמיכה הנחוצה במגוון פרוטוקולי IM וגם תמיכה מלאה ב-SIP, דבר שלמשתמש המקצועי הכבד הוא דבר שלעיתים חשוב והיא עובדת טוב. יש לה חסרונות משלה (אין אפשרות להכניס 2 חשבונות תחת פרוטוקול אחד, כמו 2 חשבונות MSN לדוגמא), אך בסך הכל היא עושה את העבודה בצורה טובה מאוד.

ציון סופי: 8 מתוך 10