גב’ לבני: תלמדי מהי “סחטנות”

גב’ לבני רצה לתקשורת בהתבכיינות (טיפוסית) על כך ש”נמאס לי מהסחטנות”.

נראה לי שגב’ לבני מאוד מושפעת מ”פורום החווה” שהריץ אותה בפריימריז של “קדימה” לראשות הממשלה וכשהיא היתה צריכה לעשות מו”מ להרכבת קואליציה, היא נכשלה כבר במבחן הראשון שלה, מבחן שאותו עברו אהוד ברק, אהוד אולמרט, ביבי נתניהו, שמעון פרס, יצחק רבין, אריק שרון ואחרים שהנהיגו את המדינה בקלות יחסית.

הם עברו, היא נכשלה והתירוץ שלה? “נמאס לי מסחטנות”. בהתחלה זה היה כלפי מפלגות כמו מפלגת העבודה, יהדות התורה ואחרים, אבל בסוף היא התמקדה על ש”ס ש”סחטו אותה”.

גב’ לבני, צר לי, אבל אלו כללי המשחק: המפלגה המעוניינת להיכנס לקואליציה מציגה תנאים שונים שברצונה שימולאו על מנת שאותה מפלגה תיכנס. במידה והתנאים אינם מוסכמים, המפלגה לא נכנסת.

אם מחר אני אלך לראיון עבודה ואבקש X אלפי דולרים משכורת + רכב + הוצאות אחרות, המנהל שיראיין אותי יכול אוטומטית לסרב לקבל אותי לעבודה, או שהוא יכול להיכנס איתי למו”מ ולשכנע אותי לרדת מדרישותיי אלו לסכום יותר נמוך במגוון תירוצים ותמורת אי אלו דברים (אופציות לדוגמא). האם באיזה שהוא מקום אני “סוחט” את המראיין אותי? לא, אני פשוט מציג את התנאים שלי והמנהל יושב מול המספרים שלו ובסוף מחליטים: או שאני מתקבל לעבודה, או שהוא יאחל לי בהצלחה ואצטרך לנסות את מזלי במקום אחר. שום סחיטה.

כנ”ל לגבי ש”ס ומפלגות אחרות: ש”ס הציבה את התנאי שלבני תכריז על כך שירושלים לא תחולק ושקיצבאות משפחות ברוכות ילדים יעודכנו. אלו היו התנאים. מה עשו נציגי לבני? התחילו להתפלפל עם מספרים ולהציג את ש”ס כדורשת “מיליארד וחצי”, רק ש”שכחו” לציין שאותם “מיליארד וחצי” הם בעצם סכומים שאושרו וניתנו בעבר + מה שהוסכם בהסכמים קואליציוניים קודמים עם אולמרט. המספרים בתכל’ס הרבה יותר נמוכים (בסביבות ה-200 מיליון שמתפרסים על כל המשפחות ברוכות ילדים בארץ ללא קשר אם הם הצביעו לש”ס או לא, וזה כולל משפחות ערביות, אגב).

סחטנות, לפי חוק העונשין, סעיף 427 ו-428 בחוק היא:

427. סחיטה בכוח (ח/11) (תשל"ג)
(א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו – מאסר תשע שנים.
(ב) לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.
428. סחיטה באיומים (תיקון: תש"ם)
המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.

לא נראה לי שזה מה שבוצע כאן 🙂