מיקרוסופט, רשיונות ופספוס

למי שעוקב אחר העסק שלי אולי יזכר בעבר שהוצעו שם מספר חבילות שאינן נמצאות כיום וקשורות ל-Desktop: היית יכול לשכור מכונה וירטואלית שעליה נמצא Windows 7 עם אופיס 2010 והיית ניגש אליה ב-RDP. הסיבה שזה לא נמצא כיום? כי מישהו במיקרוסופט טרח להזכיר לי שרשיון ה-SPLA שעליו העסק חתום אינו מאפשר זאת. מה מותר להציע? שרות RDP משרת Windows 2008, אבל אז כמובן הכל מתחיל להיות מסובך: חלק מהאפליקציות לא עובד ולא ניתן להתקנה כי למשתמש אין Administrator Privileges וזו הסיבה ששום ספק רציני גם לא מציע זאת כיום.

זה לא מנע מחברת Onlive Desktop להתחיל להציע לציבור האמריקאי הצעה בהחלט מעניינת: קבל Windows 7 עם אופיס 2010 שרץ על השרתים שלהם ואתה תתחבר לזה עם טאבלט אנדרואיד או iPad. הנה וולט מוסברג סוקר בוידאו איך המוצר נראה ואת ההתרשמות שלו:

כפי שוולט מציין בוידאו, ישנם 2 גירסאות לחבילה: גירסה חופשית עם 2 ג’יגה מקום, אך לא תמיד תוכל להיכנס (בהתאם לעומס) ולא תוכל להתקין אפליקציות, וגירסה שעולה 10 דולר בחודש ושם תקבל 50 ג’יגה מקום, ותוכל להתקין אפליקציות נוספות.

(כמובן שכל ההצעות הנ”ל זמינות רק לתושבי ארה”ב, ולצערי חיבורי VPN מישראל, ולא חשוב איזה ספק תבחר, לא נותנים ביצועים מספקים והמערכת זורקת אותך אם אין לך לפחות 1.5 מגהביט רציף לשרתים בארה”ב).

ההצעות לדעתי הן מעולות, וכך חושבים אחרים שהזדרזו לקחת חבילות חינמיות ומסחריות…

עד שמיקרוסופט יצרה קשר עם Onlive ואמרה להם משהו פשוט: זה אסור. אבל כאן זה לא נעצר, האיסור של מיקרוסופט נהיה יותר מגוכך בסצינה הבאה: תארו לעצמכם שאני פונה למשווק מורשה של מיקרוסופט ואני מבקש 100 רשיונות Windows ו-100 רשיונות אופיס כדי להציע הצעה דומה ל-OnLive (טכנית זה לא כזה מסובך). נשמע הגיוני? לא לדעת מיקרוסופט, גם זה אסור מבחינתם. מה מותר? מותר ללקוח לתת לי את הרשיונות שלו (דרך מיקרוסופט כמובן, לא ישירות) ואז אפשר להציע ללקוחות VDI.

כשזה מגיע לשרתים, מיקרוסופט מחפשת להרוויח בצורות מטורפות. כמה מטורפות? נניח ובחרת את אחד מהשרתים ש”חץ ביז” מציע ואתה מעוניין להריץ על אותו שרת SQL Server Standard, לא משהו גרנדיוזי. יודעים מה מיקרוסופט רוצה ממני כעסק? 303 דולר לחודש! וזה על ליבה אחת! אם לקחת שרת בשביל להריץ עליו SQL כזה בצורה רצינית, תרצה 2 ליבות? סביר להניח. המחיר למיקרוסופט טיפס ל-606 דולר לחודש! וזה המחיר ש”חץ ביז” צריך להעביר למיקרוסופט מדי חודש בלי להרוויח אפילו שקל והמחיר כמובן לא כולל את השרת הוירטואלי.

אתם חושבים שמישהו בארץ ששומע את המחיר הזה רוצה לקחת שרת? זהו, שאף אחד לא.

אז אצלנו מוכרים שרתי Windows כ”לא מנוהלים”, כלומר הלקוח מקבל RDP + קונסולה (למקרה חרום), סיסמת Administrator זמנית, וזהו. מה הוא יעשה במכונה? עניינו של הלקוח. אנו לא נותנים שרותי תמיכה לתקלות Windows.

וזה בדיוק העניין שמיקרוסופט מפספסת ובגדול, ולינוקס מרוויח מכך: כשמיקרוסופט משכירה אפליקציות ושרתי אפליקציות וכו’ במחירים מופקעים להחריד, הלקוחות “עושים חושבים” ובמקרים רבים (במיוחד בישראל) מעדיפים לעבור ללינוקס. שם העלויות מעבר למכונה הוירטואלית הם אפס ואם בא לך להתקין אפליקציה מסחרית, אז אתה מתקין ואתה לא צריך לערב את הספק שרתים שלך בשום דבר.

זוהי הסיבה שלדעתי מיקרוסופט פשוט מפספסת את כל עניין ה-Hosting, שרתים וירטואלים, ואפליקציות. הם מתנהגים כאילו מדובר בשוק ה-Corporate ששם כולם כבר מכורים ושבויים למוצרי מיקרוסופט, בשעה שבשוק ה-VPS, רוב האתרים, האפליקציות, חברות הסטארט-אפ וחברות גדולות ממזמן משתמשים בלינוקס.

הצלחה ללינוקס ומיקרוסופט מחייכת, ושאלה פרסומית

אחת הפנטזיות שיש לחובבי לינוקס רבים היא הפנטזיה שכולם (או כמעט כולם) ירדו מהשימוש ב-Windows ויעברו להשתמש בלינוקס. בתקופת הבועה הפרועה (שנות ה-2000, זוכרים?) קמו להן מספר חברות כדי להגשים את החלום הזה. חברת Eazel קמה כדי לתת ללינוקס מראה קצת יותר ידידותי והם יצרו את המנהל קבצים Nautilus, מה שקיים עד היום ב-GNOME. חברת Ximian הוציאה מספר מוצרים כמו Red Carpet שנתן למשתמשי הלינוקס דרך קלה יותר להתקין אפליקציות מבלי להסתבך בתלויות של RPM, הם גם הוציאו את תוכנת הדואר הידועה Evolution שמתחרה ב-Outlook, והיו עוד חברות שיצרו תוכנות Desktop ללינוקס.

ולשווא. כל אותן חברות קרסו, ה"מאבק" בין KDE ל-GNOME לא הביא שמחה לאף חברת תוכנה רצינית (אבל סיפק המון ויכוחים לחובבי לינוקס ובמיוחד לחובבי ה-Free Software שלא היו מוכנים לקבל רשיון כמו QPL של Trolltech ובראשם ריצ'רד סטולמן), וגם חברות שהחלו לשווק מחשבים נייחים וניידים עם Linux ירדו מזה לאחר מכירות כושלות.

בקיצור, Linux על דסקטופ נשאר פנטזיה עד לאחרונה, כאשר Canonical קמה, לקחה הפצת Debian והוסיפה שיפורים רבים ל-GUI (בברירת המחדל GNOME אך יש גם גרסאות KDE ועוד), ודבר זה עודד ומעודד עד היום משתמשים רבים לנסות ולהשתמש בלינוקס, אבל עדיין, הרוב המוחלט נשאר עם Windows, כאשר חלק עברו ל-מק.

ואז הגיעה גוגל, שרכשה את אנדרואיד ומ-2007 היא מוציאה את גרסאות האנדרואיד ויצרני טלפונים רבים משתמשים בה כדי למכור מכשירים מבוססים עליה. המספרים האחרונים מראים שאנדרואיד היא מערכת ההפעלה הדומיננטית (מבחינה עולמית, לא רק בארה"ב) בשוק.

בעברית פשוטה: פתאום לינוקס נמצא אצל המון המון אנשים מבלי שהם ישימו לב לכך. כל אלו עם הגלקסי וגלקסי 2, ה-LG, HTC, מוטורולה ועוד – כל מכשיר מריץ את אותו לינוקס שרץ על שרתים ודסקטופים. יש כמובן שוני מהותי מבחינה גרפית ואפליקציות, כי גוגל השכילו להבין שמהמאבק בין KDE ל-GNOME עם X11 ההיסטורי לא יצא מאומה, אז הם לקחו את הליבה ועוד ספריות ובנו ממשק גרפי חדש שהשתנה במשך הגרסאות והוסיפו דברים רבים, אבל מתחת לכל זה עדיין פועלת ליבת לינוקס 2.6, הצליל עובר דרך ALSA, הבלוטות' עובד עם bluez, המודולים עדיין עובדים באותה דרך, וספריות רבות שרצות על Ubuntu או על כל לינוקס אחר נמצאות באנדרואיד.

לינוקס השיג דומיננטיות בשוק, בגלל גוגל. סיבה מצויינת לחייך, לא?

לא בדיוק.

אם יש לך גלקסי S2 או אם תקנה מכשיר אנדרואיד כלשהו עם שרותי גוגל מוטמעים בתוכו כולל ה-Market, בין אם זה טלפון או טאבלט, אתה מבזבז בסביבות ה-15 דולר למטרה שלא כל כך תאהב….

מיקרוסופט.

למיקרוסופט יש שק פטנטים ענקי, והמחלקה המשפטית שם הגיעו למסקנה פשוטה ודי נכונה: מדוע לריב עם קהילת הקוד הפתוח על פטנטים ולגרור אותם לתביעות? הרי בסופו של דבר, לא יצא למיקרוסופט מזה סנט שחוק, וגם זה יראה רע בציבור.

במקום זה מיקרוסופט עשו משהו פשוט: פנו ל-HTC ול-ASUS ולסמסונג (עם השאר הם בדיונים ו-ומו"מ או בתביעות, כמו מול מוטורולה ו-B&N) והציעו להם: תנו לנו סכום (בד"כ זה בסביבות ה-5-13 דולר) פר מכשיר שאתם מייצרים, קבלו מאיתנו רשיון לפטנטים. לא תתנו? נלך לתביעות משפטיות ארוכות, כל צד יתבע את הצורה לשנה, נערב את ארגון הסחר העולמי ובקיצור תהיה אחלה פרנסה למחלקות המשפטיות, אך הפסדים ליצרן. היצרנים (שוב, למעט אותם אלו שציינתי בסוגריים בתחילת פיסקה זו) החליטו לא לריב עם מיקרוסופט והם סיכמו עם מיקרוסופט שהיא אכן תקבל את הכסף שהיא ביקשה כל רבעון או תקופה אחרת שמסוכמת, כלומר מיקרוסופט לא רק מתחרה באנדרואיד, הם גם מקבלת מכל מכירה סכום נאה בהחלט מבלי שהיא תרמה ולו תרומה קטנה אחת לאנדרואיד או לייצור המכשירים.

אז מיקרוסופט מחייכת. הטלפונים המבוססים על המערכת שלה בקושי נמכרים בשוק, אבל כשאתם רוכשים מכשירים חדשים, חלק מהכסף שלכם עובר לידיים של מיקרוסופט. בעבר היתה מחאה של אנשי לינוקס מדוע הם צריכים לשלם את ה-Microsoft Tax, אותה חובה לשלם כחלק מהמחשב את מערכת Windows, רק שהפעם אין למי למחות. שום חברה שפויה לא תסכים לשרוף מאות מיליוני דולרים על משפט שסביר להניח שהיא תפסיד בו.

ונעבור ל"שאלה פרסומית": הבוקר הכרזתי בבלוג העסקי על חבילות אחסון משותף, שכוללת טוויסט קטן (המכונות לא נחנקות בגלל לקוחות חוגגים, בניגוד לספקים מתחרים בארץ וברוב הספקים בעולם) ומגוון דברים שקיימים בחלקם אצל ספקים מתחרים וחלקם פשוט לא ניתנים אצל ספקים בארץ (כמו SSH). המחיר מאוד קרוב למחירים בארה"ב (הבדל של בערך 4 דולר בחבילה הקטנה, אבל השינויים שיש בחבילות שאני מציע מפצות על כך בקלות). אתם יכולים לקרוא על כך בלינק הנ"ל.

השאלה שלי פשוטה: אני מייעד את החבילות האלו לא לאלו של "אני רוצה לקנות דומיין, תקים לי בלוג ואני רוצה שיהיה מישהו זמין טלפונית 24/7". אלו מוזמנים לקפוץ ל-SPD ולרכוש מהם חבילה. החבילות שבניתי מיועדות לבוני אתרים, מתכנתים, אנשי IT וכו'. מכיוון שאני מייעד את החבילות למתכנתים, האם לדעתכם כדאי להוסיף לחבילות דברים כמו Ruby on Rails האחרון, האם כדאי לשים Perl 6 (שעדיין בפיתוח)? אלו עוד דברים כדאי להוסיף לחבילות שיקלו עליכם (אם אתם לוקחים חבילה) את החיים? חשבתי להוסיף תמיכה ל-JAVA אבל JAVA אוהב המון המון זכרון, וזה לא ילך טוב בסביבת אחסון משותף, אז זה ירד מהפרק. בקיצור: הערות והארות יתקבלו בברכה.

לטובת מיקרוסופט–באלמר צריך ללכת

ballmerבימים האחרונים התחלתי במסגרת העסק שלי להציע חבילת PPTP-VPN זולה שמאפשרת להנות משרותי סרטים/מדיה/אודי/בנקאות/טלפוניה שניתנים בארה”ב בלבד (מי שמעוניין לקבל לנסיון בחינם ל-4 שעות מוזמן לשלוח מייל), וגם אני כמובן משתמש בשרות הזה לראות סרטים ופרקים ממקורות חוקיים בארה”ב במקום להוריד אותם, במיוחד מאתר HULU. מכיוון ש-HULU משדרים סדרות תמורת הצגת פרסומות, יצא לי לראות כמה פעמים את הפרסומת על Bing של מיקרוסופט, מה שהם (מיקרוסופט) קוראים: Decision Engine.

אחרי שראיתי את הפרסומת מספר פעמים, החלטתי להעיף מבט בסטטיסטיקות וב-לוגים של האתרים שלי, לראות כמה בינג מבקר אצלי בהשוואה לגוגל. לא אלאה אתכם יותר מדי בפרטים, אבל נאמר שעל כל 20-40 ביקורים של גוגל, בינג מבקר פעם אחת וגם אז לוקח רק מידע חלקי, כלומר אם מישהו מבסס החלטות לפי מה שבינג מראה/מפנה את הגולש, הוא מפסיד מידע רב, בין אם הוא מבקר בחנות אצלי, בבלוגים שלי או בכל מקום אחר. לעניות דעתי, זה לא Decision Engine, זה Illusion Engine.

אפשר לאמר אותו דבר גם על שאר השרותים של מיקרוסופט בכל הנוגע לפעילות און-ליין. מסנג’ר מפסיד מדי יום מנויים לטובת סקייפ ופייסבוק. Azure (שיכול לקבל מקום של כבוד בהסברה הכי גרועה שיש לגבי המוצר) לא ממש מקבל יחס מלקוחות/מפתחים שחושבים על מחשוב ענן/שרותים דרך הענן. שרותי הענן של מיקרוסופט אופיס הם בדיחה גרועה מבחינת פונקציונאליות ותמחור (ועדיף כבר ללכת על Google Apps שנותן 50 חשבונות חינמיים פר דומיין) ושאר השרותי און-ליין של מיקרוסופט ממשיכים לגרום לחברה חורים רציניים מבחינה פיננסית רבעון אחר רבעון.

בחברה אחרת הדירקטוריון היה בועט החוצה את ההנהלה והיו משכירים אנשים מספיק חכמים כדי למצוא מה צריך לעשות כדי לתפוס יותר דומיננטיות און-ליין. אבל במיקרוסופט דברים נשארים גרועים. מיקרוסופט לדוגמא העדיפה לחסוך 20 מיליון דולר (לערך) דמי יעוץ חיצוניים בזמן המו”מ על רכישת סקייפ. מה יצא מזה? שמיקרוסופט שילמה 4.5 מילארד דולר יותר מההצעה הכי גבוהה של המתחרים. שוב, בחברה אחרת כשהיו מגלים את הפאשלה הזו, המנכ”ל היה נשלח לארוז את החפצים שלו, אבל במיקרוסופט ממשיכים במדיניות התמוהה הזו של להשאיר את המנכ”ל ולהמשיך לדשדש בתחום האון-ליין.

נסתכל לרגע על המתחרה ממול: אפל. נכון, אפל מתייחסת למפתחים כמו שסרסור מתייחס לזונות שלו (השקעת דם יזע, דמעות וכספים רבים, ויום אחד אפל מחליטה להעיף את האפליקציה שלך, או בכלל לא לקבל אותה. למה? ככה!), אבל אף אחד לא יכול לאמר שאפל לא משקיעה בתחום האון-ליין. חנות ה-iTunes שלהם מאוד קלה לשימוש, מכשיר ה-Apple TV מגדיר מחדש קלות הפעלה בהזרמת מוסיקה ווידאו, והאייפון/אייפד מראים מה זה קלות שימוש בשרותי אינטרנט שונים. אפל משקיעים ולא מפחדים להוביל את השוק למחוזות חדשים שאחרים כלל לא שם והמספרים לא משקרים: רבעון אחרי רבעון אפל מראה רווחים פנטסטיים (וכמובן בעלי המניות לא רואים סנט אחד של דיבידנד, כי ככה החליט סטיב ג’ובס). מה מיקרוסופט עושים? ממשיכים להרוויח מחלונות (ה-Client, חטיבת ה-Server לא ממש רווחיים) ואופיס. שאר החטיבות ממשיכות לאכול את הרווחים כאילו אין מחר. זה הגיע למצב אבסורדי ששווי השוק של אפל הרבה יותר גדול מזה של מיקרוסופט.

אם מיקרוסופט רוצים להציל את עצמם, הם צריכים לזרוק את המנכ”ל שלהם, סטיב באלמר, לקחת סיכון ולהתחיל להמציא דברים. לזרוק מפלצת כמו Windows 7 על מעבדי ARM זו לא החלטה חכמה. רכישת פלטפורמה כמו סקייפ לא תעזור הרבה למיקרוסופט כי סקייפ בעצמם בקושי הרוויחו כמה מיליוני דולרים בשנה רווח, כך שהכסף שנזרק על רכישת סקייפ בחיים לא יחזור למיקרוסופט. מיקרוסופט צריכים להפסיק להעתיק ולהתחיל לחדש, ועדיף שיחדשו היכן שיש להם הזדמנות, כמו ב-Windows 8, או בשיפור מאסיבי של בינג, או בשינוי מהותי בכל הקשור ל-Azure. עם המנכ”ל הנוכחי זה לא קורה וכנראה שזה לא יקרה, ועדיף למיקרוסופט להשתנות עכשיו, לפני שימצאו את עצמם נאכלים הן ע”י אפל והן ע”י גוגל.

מיקרוסופט והסכין בגב, חלק שני

למי שלא קרא, בבלוג העסקי כתבתי אתמול פוסט על כך שמצד אחד מיקרוסופט משתפת פעולה, ומצד שני מפעילה את מערך השיווק האדיר שלה נגדך, ולא חשוב איזה ספק אחסון אתה. יש למיקרוסופט עבר די עשיר בתחום ולא רק מול עסקים קטנים ובינוניים אלא גם מול חברות ענק. זוכרים את כל הנגני מוסיקה שמיקרוסופט האיצה ביצרני חומרה לייצר ולבסוף היא דפקה להם סכין בגב בצורת Zune? (בעברית שם הנגן מאוד מתאים למיקרוסופט…)

היום נתקלתי במשהו יותר מעניין, רק לפני שאכתוב אותו, אכתוב על מקור החדשות, בחור בשם אלדר מורטזין, בלוגר רוסי די ידוע. לאלדר יש מקורות מאוד רציניים בנוקיה. בעבר אלדר בישר על כך שנוקיה הולכת לעבוד עם מיקרוסופט וה-Windows Phone 7 תהיה המערכת העיקרית של נוקיה. מכיוון שזה לא הופיע על הרדאר של אף אנליסט/פותחת-בקלפים/קוראת-בכדורי-בדולח (לשלושתם יש לי בדיוק אותו יחס), אף אחד לא האמין לאלדר ובסוף כמו שכולנו יודעים – זה קרה. לפני מס’ שבועות אלדר בישר לעולם שמועה שנוקיה זורקת את המותג OVI ומה אתם יודעים – הוא צדק.

החדשות האחרונות של אלדר? מיקרוסופט במו”מ לרכוש את .. חטיבת הסלולר של נוקיה (מקור: טוויט, מאמר ברוסית)…

מעניין מה עכשיו יחשבו על כך חברות כמו  HTC, סמסונג, אסוס, Dell, שהשקיעו כספים רבים, מהנדסים, פיתוח ויצור של טלפונים – ומיקרוסופט שוב שולפת את הטריק שעשתה עם הנגנים וחוזרת עליו עם טלפונים. נסו לחשוב על מכשירים מבוססים Windows Phone 7 שירכשו ע”י יחידים וחברות במהלך השנה הקרובה והלקוחות יגלו להפתעתם תוך זמן קצר שמיקרוסופט לא תתן את אותה תמיכה כמו שתתן לטלפונים מתוצרתם. לא נעים.

כמה מילים על הכרום בוק

אתחיל בטיפ קטן עבור מתכנתים שרוצים לכתוב משהו ולהרוויח ממנו כמה שקלים: נכון להרגע, ב-Web Store של גוגל אין שום תוכנת VPN Client וובית. הראשון שיכתוב אפליקציה וובית כזו שיודעת להתממשק למספר מימושים של VPN (כמו Open VPN / פורטיגייט / צ'ק-פוינט) יכול להרוויח כסף לא רע ממכירת האפליקציה דרך ה-Web Store, אז אם אתה לא מתכנת אבל מכיר מתכנת שמחפש לפתח משהו ולהרוויח עליו, תודיע לו על כך בבקשה.

נעבור עתה לעניין הכרום בוק (כרומבוק?) שגוגל הכריזה בכנס ה-Google I/O השבוע: סוף סוף אפשר לראות מחשבים ניידים (ואחד נייח) מבית סמסונג ואייסר מבוססי ChromeOS שגוגל קוראת להם ChromeBooks. הגירסה של סמסונג עולה 429$ כגירסת WIFI ו-499$ בגירסה עם WIFI ומודם 3G מובנה. אייסר הציגה מחירים קצת יותר שפוי: 349$ ל-WIFI ועדיין לא ידוע מה יהיה מחיר ה-3G.

מבחינת הברזלים עצמם: הם פחות או יותר כמו כל נטבוק, עם מספר שינויים: אין דיסק קשיח גדול (יש כונן פלאש בחיבור mSATA של 16 ג'יגה), אין BIOS סטנדרטי. המעבד הוא Atom N570 דו ליבתי, מסך 12.1 אינטש (במקרה של סמסונג), מצלמת 1 מגהפיקסל "HD" (אין לי מושג למה הם קוראים לזה כך). מבחינת המערכת, מרגע לחיצת כפתור ה-Power, היא עולה תוך 8 שניות ועם סוגרים את המסך ומפעילים מחדש, הוא פועל תוך 2 שניות.

מאז שגוגל הכריזה על ChromeOS ועד להכרזה על המחשבים הניידים עם שמות, מחירים ומפרטים, השתנו מספר דברים כאשר אחד הבולטים בהם היה תמיכה לקבצים מקומיים: מעתה תוכל לחבר מצלמה או דיסק קשיח ולהשתמש בקבצים מקומית. מבחינת ההדפסה, גוגל עשו שת"פ עם HP וכיום ההדפסה היא מימוש של Cloud Print.

מבחינת תמחור, המחיר הוא גבוה בהשוואה לכל נטבוק ממוצע, אבל זהו מוצר חדש וחברות נוטות לגבות מחירים די גבוהים על מוצר חדש (סמסונג לדעתי הגזימה במחיר), וכאן גוגל הכריזו על משהו חדש: אם אתה סטונדט, תוכל לשכור דרך גוגל כרום-בוק במחיר של 20$ לחודש (למשך 36 חודשים.. הממ, העתיקו מחברות הסלולר הישראליות?) ובמחיר זה תקבל גם תמיכה מלאה לחומרה ולתוכנה כולל שדרוגים. למי שכבר חושב לשלוף כרטיס אשראי ולהיכנס לחוזה כזה, מוטב לו שיחזיר את כרטיס האשראי לארנק: התוכנית לסטונדטים תהיה דרך מוסדות הלימוד האקדמאיים/מכללות וכו'. החבילה, אגב, אינה כוללת את Google Apps for Education, כך שאם המוסד לימודים ירצה בכך, הוא יכול להיות מנוי ולהוסיף את המחיר למנוי החודשי.

גם לעסקים גוגל דאגה ואותה עיסקה שיש לסטונדטים יש לעסקים (מינימום רכישה: 10 ברזלים) במחיר של 28$ ואם רוצים Google Apps for Business יש צורך לשלם עוד 50$ שנתי פר משתמש (או 4 דולר לערך חודשית). גם כאן יש תמיכה דרך גוגל כולל תמיכה, תיקון ושדרוג החומרה וכלים לניהול הכרום-בוקים.

עד כאן מה שגוגל (וסמסונג ואייסר) הכריזו. נעבור לעולם המעשי. האם יש סיכוי לכרום-בוקים להיכנס ולכבוש נתחים בשוק?

אתחיל בגוגל עצמה: גוגל חייבת תשתית רצינית לתמיכה, על מנת שלא לחזור על הפאשלה הקודמת עם מה שקרה לנקסוס-1 שרכשת מכשיר והתמיכה היתה הכי גרועה שאפשר. גוגל צריכים לבנות תשתית רצינית בינלאומית לתמיכה, וזה כולל נציגי תמיכה בטלפון, טיקטים ועוד. מבחינת תחזוקת ברזלים, גוגל תצטרך להגיע להסכמים עם היצרנים השונים בעניין החלפת חומרה, שדרוגים וכו', והעניין צריך להיות סגור אתמול, אחרת עסקים ומוסדות לא כל כך יסכימו ליפול בין הכסאות. אחד הדברים הנוספים שגוגל צריכה לעשות, זה לשכנע יצרני חומרה אחרים ליצור כרום-בוקים עם ChromeOS. עדיין לא הוכרזו כרום-בוקים מלנובו, דל, HP.

שוק הסטודנטים: כאן יש לגוגל סיכוי לא רע בכלל להיכנס, כל עוד גוגל תעמיד לרשות מוסדות הלימוד קו לתמיכה, סיוע, ותיקונים. אם גוגל תעשה כך, ישאר למוסד הלימודים עניין ההחלטה מאיזה יצרן לרכוש כרום-בוק. מבחינת התשתית, אותם מוסדות יצטרכו לעבור בקצב יותר מהיר לארכיטקטורת שרת-לקוח על מנת שסטודנטים יוכלו להשתמש בכרום-בוקים. יש צורך גם בשינויים נוספים כמו מעבר לשימוש ב-Terminal Services אם המוסד ממוקד טכנולוגיה של מיקרוסופט ובכך לאפשר לתלמידים להתחבר דרך RDP ולעשות את מה שהם רוצים. במקרים של שימוש ב-Linux, יהיה צורך בהקמת שרתים וירטואליים עבור תלמידים שיתחברו דרך SSH אל אותם מכונות וירטואליות, הואיל ואי אפשר במצב רגיל להריץ אפליקציות לינוקס על הכרום-בוק.

השוק העסקי: פה צפויה לגוגל משימה לא קלה בכלל. עסקים גדולים לא נוטים להכניס מחשבים של יצרנים אחרים לתוך החברות (כל מנהל IT יכול לספר בהרחבה מדוע הוא מעדיף דגם כזה של מחשב ולא דגם של חברות אחרות), וכמו שכתבתי למעלה, גוגל תצטרך ש-HP, DELL ולנובו ייצרו כרום-בוקים על מנת להכניס רגל כלשהי לאותם עסקים.

הדבר השני שלא קל לעשות זה מיגרציה מתחנות עבודה סטנדרטיות למצב שהכל רץ על השרתים והמשתמשים מתחברים דרך RDP (כולל VPN לעבודה מבחוץ). כאן צפויות מלחמות לא קטנות בין אנשים ומחלקות לגבי ויתור על המחשב הרגיל לטובת כרום-בוק "טיפש". מבחינה כספית, עלות תחזוקת כרום-בוק היא הרבה יותר זולה מתחזוקת מחשב שולחני רגיל: אין טלאים, אין אנטי וירוס, אין עוד הרבה דברים כך שמחלקת התמיכה תצטרך פחות לטפל במשתמשים ויותר לטפל בשרתים (מה שאומר קיצוץ עובדים במקרים מסויימים), מה שיגרום להנהלה לחייך מבחינת חסכון תקציבי.

תחרות: תהיו בטוחים שבמיקרוסופט יש את ChromeOS רץ על כמה מחשבים וכנראה שעם הקשרים שלהם הם כבר השיגו כמה כרום-בוקים לשם "לימוד". גוגל מנסה להיכנס לתחום שבו מיקרוסופט שולטת, ומיקרוסופט לא תעשה חיים קלים לגוגל ומיקרוסופט בהחלט תשלוף שיניים וציפורניים: אני די בטוח שתוך מספר חודשים מיקרוסופט יחד עם שותפיה המסורתיים (כל יצרני המחשבים) תוציא גירסה של נט-בוק עם Windows CE (כן, זה עדיין קיים) ואקספלורר משודרג עם עוד כמה דברים קטנים, וכמובן תמיכה ב-3G ו-WIFI. מיקרוסופט בהחלט בעד שתעבור לארכיטקטורה של Windows 2008 R2 (שרת) וגישה דרך RDP (לקוח, כל עוד תשלם רשיונות CAL פר מכונה כמובן), אך הם "ידחפו" את הפתרון שלהם מול הפתרון של גוגל: במקום ChromeBook תעבור עם ExplorerBook.

אני מאמין שהשינויים המהותיים האלו לא יקרו היום או מחר (הכרום-בוקים יצאו לשוק רק ב-15 ביוני, ומי שהשתתף בגוגל I/O מקבל אחד חינם במתנה) ומה שגוגל עושה הוא בעצם לדחוף את השוק לעבוד דרך הדפדפן אקסלוסיבית. זה לא יהיה קל, יהיו הרבה נגד המעבר, אבל אם זה יצליח לגוגל, היא תרוויח הרבה מהמעבר.

מיקרוסופט קנו את Skype

אני כותב את הפוסט הזה ביום העצמאות. אנשים רבים שמחים, עושים "על האש" ודי מאושרים. גם חברת סקייפ יכולה לפתוח שמפניה: מיקרוסופט רכשו את סקייפ מקבוצת משקיעים בראשות Silver Lake תמורת סכום מדהים: 8.5 מיליארד דולר.

אין ספק שמקימי החברה, המשקיעים, וההנהלה של סקייפ מאושרים בהחלט מהסכום. מיקרוסופט אולי מאושרים שהם הצליחו "לחטוף" את סקייפ מתחת לידיים של גוגל ופייסבוק (שלפי השמועות ניהלו מגעים לרכוש את סקייפ), אבל הסכום מצליח להראות משהו מסויים אחד לגבי מיקרוסופט…

מיקרוסופט בפאניקה!

מדוע? הסיבה פשוטה: מיקרוסופט פספסה את האפשרות לרכוש את החברה בעבר בסכום הרבה יותר זול: eBay שרכשו את סקייפ, מכרו אותה לקבוצת משקיעים בזמנו תמורת 2.75 מיליארד דולר, כלומר אם מיקרוסופט היתה רוכשת את Skype ישירות מ-eBay דאז, הם היו יכולים לסגור את רכישת החברה תמורת אותו סכום או משהו קרוב לכך.

יבואו אנשים ויאמרו "אבל מיקרוסופט לא היתה במצב כמו שהיא נמצאת היום", וזה נכון, אבל אותה פאניקה קיימת אצל מיקרוסופט גם כיום: לפי פוסט ב-Tech Crunch, גוגל היתה מוכנה לשלם 4 מיליארד על סקייפ, ומיקרוסופט הכפילה בהצעתה כל הצעה של גוגל (כמובן מבלי לדעת מה המחיר שגוגל מציעה. אם מיקרוסופט היתה יודעת, היא לא היתה רוכשת במחיר הנוכחי שהיא רכשה, שאפו למי שניהל את המו"מ).

העניין הוא שאיש לא יודע מה יש למיקרוסופט בדיוק לעשות עם Skype. למיקרוסופט יש מספר מוצרים שכבר עושים את מה שסקייפ עושה, למעט עניין ה-P2P שהיום הוא כבר לא כל כך עניין בעייתי כבעבר. מה הם בדיוק יעשו? ישלבו אותו עם Windows Live Messenger? זה לא יתן ממש למיקרוסופט רווח. אריק סקונפלד חושב שמיקרוסופט יכניסו את סקייפ לתחום ה-Enterprise, אבל למיקרוסופט כבר יש מוצר בתחום (Lync), ולדעתי הכנסת סקייפ תצטרך שינויים מאסיביים מאוד בקוד הואיל ו-2 הטכנולוגיות עובדות בצורה שונה לחלוטין. האם מיקרוסופט חושבים לבנות על רווחים משיחות Skypeout? סקייפ הרוויחה אמנם 859 מיליון דולר בשנת 2010 (בשנה, לא ברבעון!), אבל רוב הכסף הולך כמובן לחברות התקשורת השונות, וסקייפ בתכל'ס הרוויחה ב-2010 סכום של כ-20.6 מיליון דולר בשנת 2010 (שוב, לא ברבעון). לא בדיוק סכום שמיקרוסופט מתרגשת ממנו.

מיקרוסופט, עם כל השקעות העתק, עדיין נמצאת בבעיה בכל מה שקשור ל-On Line. מנוע החיפוש בינג עושה למיקרוסופט בכל רבעון "בינג" של חור ברווחי חטיבת ה-On Line והוא פשוט גרוע ורבים לא רוצים אותו (הנה עדות אישית: בבלוג העסקי שלי בינג ביקר כמה פעמים וסך הדפים שיש לבינג מהבלוג שלי הוא … 10. גוגל מאותו בלוג "משכה" 681 עמודים! תנחשו למי יש את המידע הכי מדוייק מהבלוג שלי? תנחשו מי יתן תוצאות חיפוש יותר מדוייקות?). אז מה מיקרוסופט עושה? באקספלורר 9, שינוי המנוע חיפוש אינו משהו קליל למשתמשים שאינם טכנולוגיים, אז אם הם יחפשו משהו, הם אולי ימצאו אותו דרך בינג, אלא אם המשתמש יכנס ספציפית לגוגל ויחפש את מה שהוא רוצה למצוא.

כעת מפת ה-IM/VOIP תשתנה מעט. פייסבוק יצטרכו לחפש חברה אחרת לרכוש (אולי מיקרוסופט תשתף פעולה בנושא, אם כי גם כאן יש צורך בהשקעה די רצינית כדי לבנות Client וובי לחלוטין). גוגל נמצאת כרגע עם כל עניין ה-IM/VOIP במצב לא רע: התוכנה שלהם נמצאת מבחינת IM בכל מכשיר אנדרואיד וגם בכל תיבת GMAIL, אולם הם צריכים לשפר את עניין התקשורת (מנסיון, רבים המקרים בהם אנשים זמינים Online ואינני רואה את אותם אנשים כזמינים, דבר שלא קורה בסקייפ). מבחינת VOIP גם בזה יש לגוגל מה לשפר, בכך שיוסיפו תמיכה ביותר מקודדי אודיו (Celt יכול לשמש כפתרון מצויין לתקשורת אודיו החל מטלפונים סלולריים ועד Desktop) וגם לשפר בדחיפות קידוד וידאו (WebM הוא פתרון לא רע, השאלה כמה הוא לוקח מבחינת מעבד בשביל לקודד תמונה ב-15 או 30 פריימים לשניה ואם הוא יכול לתמוך ב-HD).

לסטיב באלמר יש עכשיו עבודה לא קלה: להשתמש בסקייפ כפלטפורמה להציג יותר נוכחות Online אחרי שורה של כשלונות (זוכרים את הבלוגים של מיקרוסופט? הם עברו לוורדפרס. מסנג'ר נעקף בקלילות ע"י פייסבוק וסקייפ ויש הרבה דוגמאות נוספות). האם הוא יצליח? רוב הכתבים מאמינים שלא. נראה.

נוקיה ומיקרוסופט: שידוך גרוע מאוד

כפי שכל העולם ואחותו יודעים, ביום שישי מיקרוסופט ונוקיה הודיעו חגיגית שהם הולכים יד ביד, ולשם ההכרזה הגיע סטיב באלמר עד ללונדון. במסגרת ה”שיתוף פעולה”, נוקיה תשתמש במוצרים של מיקרוסופט כמו Bing, אופיס, ומיקרוסופט תעיף את שרות המפות שלהם לטובת שרות המפות של נוקיה, ובהמשך יוכרזו עוד דברים מטעם מיקרוסופט ונוקיה.

מישהו אהב את ההכרזה הזו? לא ממש. בוול סטריט שחטו את המניה והיא צנחה ב-14% כמעט מיד. 1000 מעובדי נוקיה ששמעו את ההכרזה בשידור חי החליטו פשוט לקום מהמשרדים וללכת הביתה.

עצוב לראות את נוקיה, השחקנית הגדולה ביותר בשוק, מאמינה למיקרוסופט ולא לומדת מההיסטוריה. קחו לדוגמא את חברת SGI (סיליקון גרפיקס): החברה שהיתה במקום ראשון בעולם בכל הקשור לגרפיקה. SGI ומיקרוסופט חתמו על הסכם לכתוב API לגרפיקה תלת מימדית במסגרת פרוייקט שנקרא פרנהייט. ל-SGI היה את הנסיון והידע, למיקרוסופט לא, ולאחר שמיקרוסופט למדו את הדברים, הם נטשו את הפרויקט. דוגמא אחרת היתה שיתוף הפעולה של SGI עם מיקרוסופט בתכנון קו מחשבים ליצירת גרפיקה תלת מימדית המבוססים על X86 שנקראו Visual Workstation. מיקרוסופט הבטיחו שת”פ רציני במכירת המוצרים ואנשי SGI לקחו זאת ברצינות: יומם וליל הם עבדו על המכונות האלו כדי שיגיעו לשוק (המכונות האלו שונות כמעט בכל אספקט מ-PC רגיל: כך לדוגמא לא היה בכלל BIOS או EFI), וכשהם יצאו לשוק סוף סוף, מיקרוסופט לא ממש סייעה במכירת המוצרים האלו, וכך גם מכונות אלו נפלו עקב השת”פ עם מיקרוסופט (עבדכם הנאמן הודיע במסגרת ה-Linux Kernel Mailing List לאלן קוקס שהמכונות מתו)

SGI היא לא היחידה, ישנן חברות רבות שתלו תיקוות רבות בשת”פ עם מיקרוסופט שבעקבותיהן יגיעו מכירות רציניות, וכמעט כולן מצאו את עצמן עם הלשון בחוץ כמעט בכל קטגוריה. זוכרים את הנגני מוסיקה עם המערכת של מיקרוסופט? מתו. טאבלטים שיצאו בתחילת שנות ה-2000 בעידוד מיקרוסופט? מתו גם. שרתים ביתיים? (Windows Home Server) – גם מתו, והרשימה ארוכה…

נוקיה בזבזה 3 שנים יקרות על .. טחינת מים. הנהלה כושלת שניסתה בכח להחיות מערכת הפעלה חצי מתה (סימביאן), פתרונות חצי/שליש/רבע אפויים עם מסך רזיסטטיבי (מעולה לבעלות הציפורניים הארוכות, אגב), שימוש ב-MAEMO והוצאת N900, ומיד לאחר מכן נטישה של מערכת ההפעלה המעולה הזו לטובת MEEGO, שת”פ בין אינטל לנוקיה שלא הניב עד היום אפילו מכשיר אחד בשוק, וכל זאת בזמן שאפל מוכרת בכמויות וגוגל עם אנדרואיד ויצרני חומרה שוברים שיאי מכירות רבעון אחרי רבעון, בשעה שנוקיה מפסידה עשרות אחוזים בשוק באותה תקופה.

השידוך בין השניים הוא בעייתי, וזאת בלשון המעטה: נוקיה יכולים לפתח מה שהם רוצים, אבל יצרני חומרה אחרים לא מחזיקים צוותי פיתוח תוכנה של אלפי אנשים, ומה שנוקיה תציע עם Windows Phone 7 ב-700 דולר, המתחרים הסינים, היפנים והקוריאניים יציעו ב-400-500 דולר, כי בסופו של דבר זה אותו Windows Phone 7. לנוקיה יש הסכמים ארוכי טווח עם המפעילים הסלולריים, אבל אם למפעיל סלולרי נוקיה תמכור ברזל ב-400 דולר וטושיבה/סמסונג/דל/LG ימכרו את אותו דבר בתצורה קצת שונה ב-350, המפעיל לא יקח את מה שנוקיה מוכרת. מה יצא מכך לנוקיה? שאלה טובה.

נוקיה בעצם מכרה את נשמתה למפלצת מרדמונד, ואם מיקרוסופט תשקיע באמת בשיווק הפתרונות של נוקיה, אז השניים יכולים להרוויח מכך המון. קחו לדוגמא את ישראל, מקום שמיקרוסופט שולטים מאוד חזק בשוק הארגוני, ואם מיקרוסופט תציע לשותפים/לקוחות את נוקיה כפתרון אינטגרלי לכל ה-Back Office שלהם (VPN, דוא”ל בדחיפה מה-Exchange, תמיכה מלאה ב-Sharepoint וכו’), אז נוקיה יכולים להרוויח, אבל למיקרוסופט יש גם הסכמים עם DELL ועם היצרנים מהמזרח, כך שמיקרוסופט לא תוכל לדחוף אך ורק את נוקיה.

בסופו של יום, אף אחד מאלו שמבינים את השוק לא אהב את השידוך הזה ורבים משערים כי זהו סופה של נוקיה או תחילתו של מסע שבסופו של דבר מיקרוסופט אולי תרכוש את נוקיה ותייצר מכשירים בעצמה כמו ה-XBox וה-Zune, אבל אז שוב נחזור למצב שבו יצרנים הפיצו נגנים עם המערכת של מיקרוסופט ו-Play for sure שיצא ב-2004 ו-4 שנים אחר כך מיקרוסופט דפקה סכין בגב ליצרנים וזרקה את המערכת לטובת Zune.

דבר נוסף שקרה עקב ההכרזה של נוקיה ומיקרוסופט: אף אחד לא הודיע לאינטל על כך ואינטל עכשיו מוצאת את עצמה עם שת”פ די עקר עם נוקיה לגבי Meego, אותה מערכת שיועדה לטלפונים חכמים וטאבלטים. נראה איך אינטל תגיב לכך.

ושוב מיקרוסופט מפספסת את הדרך

תערוכת CES עדיין בעיצומה ואלפי חברות מציגות מוצרים בתערוכה. גוגל הציגה את Honeycomb, הגירסה השלישית של אנדרואיד עם עיצוב חדשני המיועד בראש ובראשונה לטאבלטים. חברות רבות ב-CES המציגות טאבלטים נשבעות בנקיטת חפץ כי המוצר שלהן יצא לשוק עם אנדרואיד 3.0. מוטורולה הציגה את הוידאו  "בקרוב" של אנדרואיד 3.0 ו-TMobile אירחו את אנשי גוגל להדגמה חיה + שאלות על אנדרואיד 3.0.

ומה קורה אצל המתחרים מרדמונד? כרגיל, אם יש משהו חדש שהשוק מתלהב ממנו, מיקרוסופט תפספס אותו בגדול. על אייפון סטיב באלמר צחק בפה מלא, וכיום מיקרוסופט מגרדת את ה-3% משוק המשתמשים עם Windows Phone ו-Windows Mobile המחריד (אגב, אתם מודעים לפאק הענק של Windows Phone 7 שחוגג על קו הנתונים שלכם גם כשאינכם גולשים או עושים שום פעילות הקשורה לרשת? ואני מדבר על חגיגה ממש!). אפל הוציאה את ה-iPad ומיקרוסופט …. הסתפקו בלתמוך במסך מגע ומחוות ב-Windows 7. לפחות לפי מאמר אחד, הנהלת אינטל ו-Dell נדנדו למיקרוסופט להוציא גירסת Windows לטאבלט אבל מיקרוסופט דחו את הבקשה. נו באמת, אל תפריעו למיקרוסופט, הם עסוקים בלהמיר את המפלצת של Windows Desktop ל-ARM, כך שאם תרכשו טאבלט בעתיד עם Windows, תוכלו לקבל אותו עם המון תוכנות זבל, וסוללה שתחזיק … 3 שעות. תודו, נכון שאתם מחכים לכך בקוצר רוח??

כשמסתכלים על המדריך לממשק משתמש של אפל או את המדריך ממשק משתמש של אנדרואיד, אפשר לראות בקלות דברים שלא מומלצים. תפריטים ותתי תפריטים – בחוץ. כפתור ימני – לא קיים כמובן, וישנם עוד הבדלים רבים שחייבים לקחת בחשבון כשכותבים אפליקציה למכשיר טאבלט, ובמערכות ההפעלה כמו IOS או אנדרואיד יש תמיכה מובנית לשינויים אלו, ואצל מיקרוסופט? כלום! מה עושה חברה כמו HP שרוצה להתחיל למכור טאבלטים ועכשיו למרות שאין להם עדיין משהו גמור? מוכרים ללקוחות השוק העסקי טאבלט (ה-HP Slate 500) עם יכולות כמו EEE PC ממוצע במחיר של לא פחות מ-800 דולר! אגב, הסקירות למכשיר טוענות שהוא לא יותר מאשר זוועה יקרה, ובנוסף – המכשיר מאוד איטי. אחלה שיטה לשרוף 800 דולר.

אתמול הוציאה חברת Comscore הודעה לעיתונות, כשהחברה מודיעה שלפי הספירת מכשירים שנמכרו, לראשונה אנדרואיד עוקפת את אפל במספר הלקוחות. שימו לב, לא מדובר בכמות טלפונים שנמכרו בחודש או ברבעון האחרון (גם כאן אנדרואיד ניצח), אלא בכמות המשתמשים הכללית בטלפונים חכמים. RIM עדיין מובילים ב-7.5% יותר מאנדרואיד, אבל אני מאמין שגם יתרון זה ימחק (קראו סקירה על מכשיר ה-Torch החדש של RIM ותבינו מדוע), מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת: שוב מיקרוסופט מפספסת את השוק, שוב היא תפסיד מכירות, ושוב יעשו טריקים חשבונאיים על הדוחו"ת הרבעווניים כדי להוכיח שמיקרוסופט רווחית, אבל את הרווח שגוגל ואפל יעשו, הם לא יעשו.

גם נובל הלכה?

הבשורות לגבי מכירת Novell לא היו מעודדות. נובל הסכימה "להימכר" לחברת Attachmate. השמועות מדברות על מחיר של 2.2 מיליארד דולר, כאשר הזכויות על ה-Unix נשמרות ולא נמכרות למיקרוסופט.

המכירה עצמה לא היתה ממש סוד. במשך זמן רב הנהלת נובל חיפשה למי להימכר, ואחת המועמדות הבולטות היתה דווקא VMWare, אך כנראה היא לא היתה מוכנה לשלם את המחיר שנובל ביקשה והיא ירדה מעניין הרכישה, מה שהשאיר את Attachmate כמועמדת היחידה לרכוש, והרכישה נעשתה.

נובל היתה באמת חברה שהבינה מה זה קוד פתוח, איך להתייחס למפתחי קוד פתוח, אבל לנובל לא היה אומץ לפרוץ את השוק ולחפש שווקים חדשים ודברים חדשים. רד האט הוציאו את פדורה? נובל הגיבה ב-Open SuSe. השוק רוצה פתרונות וירטואליזציה? נובל לוקחת את XEN ומייצרת רבע ממה ש-Citrix המתחרים מציעים. רד-האט לשם השוואה – רצו להיכנס לשוק הוירטואליזציה ברצינות, אז הם ראו את קומרהנט, וקנו אותם ב-120 מיליון דולר (לפי השמועות), ומאותו רגע רד-האט התחילו להשקיע ב-KVM הרבה יותר מאשר ב-Xen מבחינת שיווק ו"המלצות" ללקוחות שלהם (נחשו על מה מבוסס ה-RHEV של רד-האט). רד האט עשתה צעדים אחרים כדי להיכנס לשוק ה-Middleware כמו רכישת JBoss כדי ליצור דריסת רגל בשוק, והדו"חות הכספיים של רד-האט מראים שהם גודלים לא רע. הם כמובן לא מיקרוסופט או גוגל, אבל יחסית לחברה שמוצר הדגל שלה (RHEL) נמצא חינם בשוק עם תואם (CentOS), המספרים בהחלט יפים.

בשביל לנהל חברה עם אג'נדה של קוד פתוח (כמו SuSE), צריך הרבה יותר מהנהלה שמבינה במספרים. צריך "להרגיש" את קהילת הקוד הפתוח, מה קורה, איזה דברים נכנסים, מה הקהילה חושבת על כל מיני מוצרים, אפליקציות, פרוטוקולים חדשים וכו', ורק כש"מרגישים" אפשר לדעת אם ללכת להשקיע בכיוון הזה או לא. נובל, כמו שכתבתי מקודם, תמיד הגיבה באיחור ובשכפול, לא בפריצת דרך.

נובל המשיכו להתעסק במוצרים שכבר נהפכו ל-Legacy ולא השכילו להבין שאותם מוצרים "מתים" מבחינת השוק: די, כבר לא רוצים יותר Netware, לא רוצים יותר Zenworks ושאר המוצרים הישנים. המספרים לא משקרים: נובל ראתה בכל רבעון איך המספרים יורדים בקצב של מספר דו-ספרתי.

אם לנובל היה נסיון עם קוד פתוח שהגיע עם רכישת SuSE, ל-Attachmate אין שום נסיון, כלום, ומעניין איך זה ישפיע על גרסאות SuSE (שכמובן הובטח למפתחים וללקוחות ש"שום דבר לא ישתנה", את זה תמיד מבטיחים). בינתיים עיתונאים כבר מתחילים לכחכח בגרונם תוך ציון שמיקרוסופט מקבלת איזה חלק מזה, וכשמיקרוסופט בשטח הזה, זה אף פעם לא נגמר טוב. כולם הזהירו את נובל שלא לעשות עיסקה עם מיקרוסופט, נובל לא הקשיבו וחתמו עיסקה שעזרה כמה רבעונים בשנה הראשונה אחרי החתימה לשורה התחתונה של נובל, אבל אח"כ? בחזרה להפסדים. העיתונות, אגב, לא מחכה לגירסה הבאה של SuSE, הם כבר עסוקים בהספדים  על נובל.

מה באמת יהיה? את זה אף אחד לא יודע. נובל כמובן אומרים שהכל בסדר והלקוחות יכולים להיות רגועים, אבל לקוחות גדולים הם לקוחות מנוסים שחטפו איזה סנוקרת בעבר מחברות כאלו ואחרות. במובן הקרוב אני לא חושב שיהיה איזה שינוי, אבל במובן הרחוק, מי שירצה תמיכה מסחרית ישירה מהמפיץ לינוקס, האופציות שלו עכשיו יצטמצמו ל-2 (רד-האט, Canonical) אלא אם הוא יאמין ל-Attachmate, ועוד לא התחלתי להזכיר את עניין הפטנטים שאם חלקם עוברים למיקרוסופט, יכול להיות שנשמע גם מהם.

כמו שאמרתי בהתחלה – עצוב.

סולאריס – הדעיכה?

הנה סיפור קטן: לפני בערך 15 שנה, באחת התערוכות שנערכו אז בנושאי מחשבים, יצא לי לפגוש נציגים של כל החברות היוניקס בארץ. סאן, SCO, סיליקון גרפיקס, HP-UX וכו'. פגשתי אותם במסגרת אחת ההפסקות שהיתה. ניגשתי, לחצתי ידיים, אמרתי שלום (אף אחד לא הכיר אותי), ואז זרקתי להם משפט "לינוקס יקבור את המערכות הפעלה שלכם".

אתם יכולים לנחש את הצחוק שבקע מגרונותיהם של המשתתפים ואת מבטי הבוז שהיו בעיניהם: הנה עוד אחד "חולה לינוקס" שקופץ מעל הפופיק. אחד האנשים שם, לאחר שנרגע מהצחוק, שאל אותי מדוע אני חושב כך. פירטתי:

  1. לינוקס לא "מוצנח" מלמעלה, הוא מגיע "מלמטה". הוא מגיע מאותו איש סיסטם ששמע עליו ורוצה להתקין אותו בשביל דברים פשוטים והחברה לא צריכה לשלם גרוש על כך.
  2. לינוקס יותר ויותר "מתחבב" על אנשים שמפתחים דברים, שלא אוהבים ש"כובלים" אותם מאחורי כל מיני API סגורים. אפליקציות רבות נכתבות מתוך רצון ויוזמה של המפתחים מבלי שאף אחד יאיים עליהם ובחופשיות מוחלטת.
  3. לינוקס שובר מודלים כלכליים: לא עוד תשלום פר מעבד, או תשלום על TCP/IP (למי שלא מכיר: זה היה נהוג במיוחד עם SCO Unix שהיה המתחרה הישיר ללינוקס. לא מאמינים? תסתכלו כאן)
  4. קצב ההתפתחות של לינוקס הרבה יותר מהיר מהחברות המסחריות, במיוחד בכל הקשור לדרייברים עבור חומרות ופלטפורמות.

בסופו של דבר, אף אחד לא התייחס למה שאמרתי (ומדוע שיתייחסו?). נחזור בחזרה ל-2010 ומה מערכות ההפעלה המתחרות כיום? Windows, לינוקס וסולאריס.

כיום אני מצהיר משהו אחר: גם סולאריס הולך ליפול. לא היום, לא מחר, לא עוד חודש ולא עוד שנה, אבל אני מאמין שסולאריס יחזיק פחות ופחות נתח שוק במהלך ה-2-4 שנים הקרובות ואני רוצה להסביר מדוע:

אני קודם כל רוצה להסביר את הדעה שלי על סולאריס כיום: זו מערכת הפעלה מעולה שנותנת פייט רציני הן מבחינה חומרה והן מבחינת מערכת הפעלה (במיוחד הליבה של סולאריס) בהשוואה ללינוקס על X64. המפתחים בסאן עשו עבודה מעולה בסולאריס 10 עם כל עניין ה-zones, או ה-SMF (שגומר סוף סוף עם כל ה-daemons שעולים ב-boot ויורדים), כמובן עם ה-ZFS ועוד שלל דברים שעוקפים כל לינוקס (כמעט, ל-SGI יש כמה דברים שעוקפים כמה דברים של סאן). הם פתחו את הקוד של הסולאריס (Open Solaris) כמו שסאן פתחה קוד של כמעט כל מוצר שלה, תוך הסתמכות על כך שהקוד יהיה פתוח וסאן תרוויח מחוזי שרות.

אבל כמו כל דבר בחיים, גם הבלתי נמנע קורה וסאן נרכשה ע"י אורקל, ולמי שלא יודע, אורקל הולכת בדיוק הפוך מ-סאן. אצל אורקל הכל מכירות כולל כל טריק אפשרי בשביל להרוויח עוד כמה אלפי דולרים מהלקוחות – כשר. דוגמא פשוטה: יודעים כמה עולה תוכנת דטהבייס של אורקל? זה לא כזה פשוט לחשב. זה תלוי כמה ליבות וכמה מעבדים יש לך. יותר ליבות? המחיר עולה ומי שרוצה לקבל את הכאב ראש של חישוב כזה מוזמן להציץ כאן.

לאחר שאורקל רכשה את סאן, היא עשתה כמה דברים: פיטרה אלפי עובדים (גם בחטיבת הפיתוח של סולאריס), ורק בהתחלת חודש זה פיטרה עוד כמה אלפים. בעבר היית יכול לרכוש שרתים מיצרנים כמו דל, HP, או IBM ולרכוש איתם חוזה שרות על סולאריס לשרתים שלך והקריאות היו עוברות (אם היצרן לא היה מצליח להתגבר על התקלות) לסאן. גם זה בוטל חד צדדית מהצד של אורקל, כך שאם אתה רוצה לרכוש שרת עם סולאריס היום, הכתובת היחידה היא: אורקל.

מכיוון שאורקל קיצצה חדות בכמות המפתחים של סולאריס, קצב הפיתוח של סולאריס יואט (ומי שמפנטז על כך שבגלל שסאן פתחו את הקוד אז קצב הפיתוח יואץ, מוזמן להציץ באתר של Open Solaris ולראות מתי הוא התעדכן לאחרונה) בשעה שאצל המתחרים קצב הפיתוח ישאר אותו דבר: אינטל, IBM, רד-האט, גוגל ואחרים שתורמים דברים לליבת הלינוקס ולספריות בלינוקס ממשיכים להוסיף דברים ולראייה ניתן לראות זאת בגרסאות ה-Fedora למיניהם. תכונות שהיו מובילות בעבר בסולאריס 10 ולא היו למתחרים כבר נמצאות אצל אחרים, הנה מס' דוגמאות:

  • לסולאריס יש Zones – ללינוקס יש Xen ו-KVM מובנים בליבה. הפעל והשתמש גם עם מערכות הפעלה אחרות כ"אורחים" (בניגוד ל-Zones שיכול להריץ רק סולאריס)
  • לסולאריס יש SMF, ללינוקס יש את upstart ובקרוב יהיה חלק משלים: systemd שהוא הרבה יותר דינמי ממה שסאן מציעים בסולאריס 10.
  • לסולאריס יש ZFS, ללינוקס (כמה אירוני: מי שהתחיל עם הפרוייקט ועדיין במפתחים שלו הוא בחור מ-אורקל) יש את btrfs. אמנם הוא עדיין רשמית לא מוכן עדיין לשימוש מלא בשרתי פרודקשן, אבל אני מאמין שדברים ישתנו בקרוב.
  • לסולאריס יש DTrace ולצערי אני צריך להזכיר שוב ושוב למפתחים ולמנהלי רשת שבלינוקס יש לך את SystemTap ולמעוניינים, הנה טבלת השוואה ביניהם.
  • יש עוד, אבל אני חושב שהנקודה מובנת..

ואז מגיעים לנקודה שרבים מהמנהלים מתעניינים בה: הכסף, וכאן מתחילות הבעיות..

  • סולאריס היתה פעם בחינם, זוכרים? היום כבר לא כל כך. בפעם הבאה שאתם מתקינים את סולאריס 10, תזכרו שאתם מתקינים פצצת זמן ל-90 יום ואחרי זה תשלפו ארנק כדי לרכוש חוזה שרות. למי שלא מאמין, שיציץ בלינק. כמובן ש-OpenSolaris נשאר חינמי אבל אז זה יהיה כמו להתקין Fedora על שרת.. לא רעיון הכי מוצלח.
  • מי שבונה על כך ש-OpenSolaris יכלול את כל הפוקנציות שיש בסולאריס הרשמית מוזמן להתעורר, אורקל בפירוש מצהירה כי חלק מהדברים שיהיו בסולאריס לא יהיו ב-OpenSolaris וההיפך.
  • נקודה שהזכרתי בקצרה מקודם: מעכשיו סולאריס דינה כ-דין OS X של אפל: מורשית לרוץ מבחינה חוקית אך ורק על שרתי SUN בלבד. לא HP, לא DELL, לא IBM ולא אחרים.
  • מחירי השרתים של אורקל יקרים בטירוף בהשוואה למתחרים, במיוחד עם מעבדי SPARC שלא תמיד מצדיקים את המחיר, בהתחשב באלטרנטיבות.

בהתחשב בכל הנקודות שציינתי, אני מאמין שאורקל יפסידו נתחי שוק לטובת המתחרים הן בגיזרת מכירות ברזלים והן מבחינת רשיונות ומערכות הפעלה. אצל המתחרים יש אלטרנטיבות: זה חוקי לחלוטין להתקין CentOS או כל גירסה אחרת של לינוקס בתחנות העבודה,שרתי Staging ולקנות RHEL אך ורק לשרתי פרודקשן (כדי שיהיה תמיכה רשמית, הנהלות רבות דורשות זאת) ובכך ניתן לחסוך כסף רב. מה סאן יכולה להציע במקרה כזה? לא הרבה, אתה תצטרך לרכוש ברזלים מאורקל, אבל האם שווה לרכוש את הברזלים אך ורק בשביל סולאריס? אינני בטוח.

לסיכום: עם כל ההתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות, בהם אינטל ו-AMD מוציאות מעבדים יותר מהירים, יותר חזקים ומרובי ליבות (AMD עם 12 ליבות לדוגמא), יתרונה של סאן הולך ונמחק. התניית רכישת חוזה תמיכה עבור הזכות להשתמש בסולאריס, כמו החיוב להתקין סולאריס אך ורק על ברזל של SUN לא יוסיף נקודות לאורקל לא בטווח הקצר ובוודאי שלא בטווח הארוך. כעת, משאורקל רכשה את סאן, המתחרים (בין אם יצרני החומר או יצרני מערכות ההפעלה) יסתערו במשנה מרץ על השוק עם הצעות מפתות להגירה מהפתרון של אורקל לפתרונות אחרים, הרבה יותר "פתוחים" עם מגוון אפשרויות יותר רחב, כך שבסופו של דבר נתח השוק של סאן/אורקל רק יצטמצם.