בעיית וידאו מהותית – ופתרון

במסגרת העסק שלי ישנם לקוחות שלקחו רוחב פס מכובד ומשדרים וידאו לכמה אלפי אנשים במקביל. אני נותן תמיכה לבעלי המכונות הוירטואליות, והכל עובד טוב ויפה כולל וידאו לפי דרישה (VOD) ווידאו בשידור חי (Live) ואנשים מצליחים לראות את הוידאו…

חוץ מכמה אנשים, וכמובן שלקוחות הכי מתעצבנים שיש כמה אנשים ששולחים אימיילים שהם לא רואים כלום.

העסק שלי משדר בפרוטוקול RTMP שנותן לא רק אפשרות לשדר שידור חי ולפי דרישה, אלא שהוא יודע להתמודד היטב במצבים בהם הצופה מקפיא שידור, ו"קופץ" בוידאו קדימה ואחורה (בוידאו לפי דרישה), וכמובן שלפני שאני נותן ללקוח את המכונה הוירטואלית, אני מוודא כי הוידאו נצפה בדפדפנים שונים (אקספלורר 8, פיירפוקס 3, כרום 6, אופרה 9) ובמערכות הפעלה שונות.

הערב החלטתי לנסות ולעלות על הבעיה שנותנת הודעה כי השרת לא זמין עבורם. ביקשתי מהלקוחות פרטים איזו מערכת הפעלה ואיזה דפדפן הם משתמשים, הרמתי מכונה וירטואלית כמו שלהם וניסיתי… הוידאו פעל שם טוב.

ביקשתי שישלחו לי תמונות מסך לראות את התקלה ולא מצאתי שום דבר שיראה מה הבעיה… עד שראיתי במקרה מהתמונות מסך כי הם משתמשים בחיבור הסלולרי של סלקום.

מכיוון שיש לי מודם של סלקום, התחברתי עם מחשב נייד דרכו וניסיתי לבדוק את הדפים של הוידאו. עד מהירה קיבלתי את התקלה גם אצלי. הרמתי Wireshack ובדקתי מה קורה עם התעבורה ואז גיליתי את הסיבה האמיתית..

לשמחתי, לא היה מדובר בתקלת הגדרות בשרתים אצלי ולא בתקשורת אצלי, אלא התקלה אצל סלקום. מהי התקלה? די פשוטה:

תוכנת הנגן יוצרת קשר עם שרת הוידאו אצלי ומזדהה עם כתובת IP ומבקשת את התחלת ה-Stream שישודר לנגן. השרת מקבל את הבקשה ומתחיל לשדר, והכל עובד… אם יש לך חיבור כבלים או ADSL. בחיבור עם סלקום, בגלל שהכל סלולרי, כל הסיפור לוקח יותר מ-100 מילישניות, וחומת האש של סלקום מהרגע ש"קולטת" את עניין פתיחת פורט 1935 מנסה לחסום זאת מיידית. חומת האש מצליחה לעשות זאת אם יש בקשה אחת, אבל אם המשתמש לוחץ על Play שוב ושוב, אחרי 5 פעמים בערך חומת האש "מרימה ידיים" ויש שידור.

עיון מהיר במסמכים של מספר תוכנות שידור מראה כי אפשר לפתוח עוד פורטים כמו פורט 80 (ובעצם לעבור לשידור ב-RTMPT) שהוא אינו חסום אצל סלקום בברירת המחדל. הגדרתי את השרת וידאו לשדר גם בפורט 80 ובנוסף את פורט 1935 והפלא ופלא – השידור רץ חלק. (ניסיתי זאת על FMS של אדובי, Wowza, ו-Red5).

לכן, אם אתם משדרים וידאו לקהל שאינכם יודעים איך הוא מתחבר לרשת, פתחו גם את פורט 80 וגם את פורט 1935. אם אתם מריצים שרת ווב כמו אפאצ'י או IIS, מומלץ להוסיף כתובת IP לשרת ולכוון את הגדרות ה-Listen ל-IP הנוסף, ולהגדיר כמובן את ה-DNS בהתאם.

שימו לב: לשיטת עבודה עם RTMPT ופורט 80 יש חסרון אם כמות התעבורה היוצאת מחושבת (כמו במקרים של אמזון EC2) לפי תשלום פר מגה או ג'יגהבייט, הואיל והשרת צריך להצמיד HTTP Headers לכל "הודעה". בשידור לכמה אלפי לקוחות זה יחסית זניח, בשידור למיליוני אנשים בעת ובעונה אחת, זה לא כל כך זניח.

זה לא "מחשוב ענן"

יוצא לי באחרונה לראות יותר ויותר חברות המציעות שרותים כמו VPS או שרתים יעודיים אשר משרבבים את המושג "מחשוב ענן" לתוך הפרסומים שלהם, בין אם זה ברושורים, פרסומות וידאו, אימיילים פרסומיים ועוד, ולצערי מדובר פה במשהו הגובל בהטעיית הצרכן/הלקוח הפוטנציאלי.

כדי להבין מהו מחשוב ענן נסתכל על משהו שיש לכולם בבתים: החשמל בביתכם. ברגע שמכשיר חשמלי שמחובר לשקע מתחיל לפעול, מונה החשמל שלכם מתחיל להסתובב ואתם תשלמו לחברת החשמל לפי קוט"ש שצרכתם ותו לא (בתוספת מסים כמובן). כיביתם את כל המכשירים? המונה מפסיק להסתובב והחיוב נפסק.

ניקח דוגמא אחרת מחברה מאוד מוכרת: Amazon ושרת ה-AWS. אמזון מציעה מחשבים וירטואלים, אחסון, איזון עומסים, CDN ושאר שרותים, כאשר כל השרותים מבוססים על עקרון פשוט: אתה משתמש בהם לפי שעה, ואתה מרים אותם בסקריפט פשוט. רוצה 2 טרה אחסון? עוד 40 מכונות וירטואליות גדולות? 20 בינוניות ו-50 קטנות? כמה שורות בסקריפט קטן ותוך רגעים ספורים אותם מוצרים שביקשת עומדים לרשותך. רוצה "להרוג" מכונות שהיית צריך בשביל עומס ולחזור למצב של 2 שרתים? מס' פקודות בסקריפט וכל מה שהיה מקודם "מת". צריך שרתים ומשאבים אחרים באירופה, אסיה, ארה"ב וכו'? כמה שורות ונגמר. לא צריך להתעסק ברכישת רשיונות, התקנות, איזה מעבדים יש בשרת וכל הקונפיגורציות למערכות הפעלה – הכל מוכן, הפעל והשתמש. הגביה תהיה פר שעה, ולפי צריכת הנתונים שהכנסת/הוצאת מהאחסון/שרתים וירטואליים. בסוף החודש (או בתאריך אחר) תחוייב בכרטיס האשראי וחוזר חלילה.

ספק גדול שמספק שרותי ענן מוריד ממך את הצורך לבדוק כמה רוחב פס יש לו (ג'יגות על ג'יגות ממספר ספקים), איזה פירמה של שרתים יש לו (בד"כ זה Custom לפי דרישות שלו), איזה סוג אחסון יש לו (שוב, ברוב המקרים מדובר במשהו שנבנה In House), איזה מעבדים יש (אמזון עובדים עם AMD לדוגמא), איזה וירטואליזציה הם משתמשים (שוב, אמזון משתמשים ב-Xen גירסה שלהם), והכל כבר נמצא עם רשיונות בצורה חוקית. אתה לא צריך לדאוג לכלום, רק תתקין את האפליקציות שלך, תקנפג אותם ותשתמש.

בוא נשווה את זה לכל ספק רגיל אחר, בין אם זה מהגדולים (012, נטויז'ן, בזק בינלאומי) ועד הבינוניים: רוצה עכשיו 50 שרתים וירטואליים ו-2 טרה? נראה אם בכלל יש להם במלאי דבר כזה. אין? תחכה, מנהל התיק שלך יפנה בקשה למחלקת הרכש, מחלקת הרכש תוציא בקשת הצעות מחיר למפיצים השונים (שבעוד  כמה ימים יחזירו תשובה למחלקת הרכש), אחרי שחוזרים ההצעות מחלקת הרכש תוסיף את הנתח שלה, תכפיל ב"דולרים" (4.1 שקל לדולר, זה השער שכל הספקים גובים, 012 גובים לפי מחיר של 4.12 שקל לדולר) ואז ישלחו לך את ההצעה באימייל ואם ההצעה תיראה בעיניך תצטרך להחתים את המנכ"ל/סמנכ"ל/איש-כספים, תמתין לפחות 14 ימי עסקים, תשרוף עוד שבוע-3 שבועות לכוונן את כל העסק – ו… יש לך את מה שרצית. עבר שבוע ואתה לא צריך את זה? לא נורא, תשלם לפחות מחיר חודש ואם קנו במיוחד עבורך ציוד, תשלם את מלוא ההתחייבות ואז נחשוב הלאה.

יש ספקים בארץ שהחליטו לעשות טריק ולהעתיק פחות או יותר את הממשק של VPS.Net, רק שהשרות של VPS.Net הוא יומי, וה"ענן" שלהם הוא די קטן (בהשוואה לאמזון ואחרים), והוא יותר מבוסס על שימוש יומי ותעבורה יומית/חודשית, בהשוואה לישראל שהדברים כאן הם אך ורק חודשיים, כך שמה שיש כיום בארץ לספקים גדולים ובינוניים הוא לא ענן ולא נעליים, ומי שמפרסם את עצמו כ"מחשוב ענן" הוא לא יותר מאשר זורה חול בעיניהם של לקוחותיו ולקוחות פוטנציאליים.

לעניות דעתי, מחשוב ענן הוא דבר פנטסטי מהסיבות שתיארתי לעיל. אם מישהו רוצה לרכוש לעצמו VPS בארה"ב או אירופה, אני הייתי ממליץ בהחלט לקחת את הפתרון של אמזון, לדוגמא, מהסיבה הפשוטה שזה הפתרון הכי מהיר, הכי זמין, והוא יחסית די קל לשימוש: נרשמים באמזון, בוחרים AMI, מקנפגים למכונה מה שצריך מבחינת אחסון וכו', ומתחילים להתקין את התוכנות שלך ולהשתמש. פעם ראשונה לוקח קצת זמן להתרגל לרעיון, אבל אח"כ זה הרבה יותר קל להתממשק ולהשתמש, ובל נשכח שהמחירים של אמזון תחרותיים בטירוף מול כל ספק אחר. יש להם גם שרותים כמו איזוני עומסים וגם אם תצטרך עכשיו הרגע עוד 100 שרתים בגלל שיש לך פרסום שמושך אליך מאות אלפי מבקרים יחודיים, לאמזון זה לא יזיז.

אז אם אתם באמת רוצים מחשוב ענן, תבדקו שהספק באמת נותן מחשוב ענן ולא VPS עם שם המכיל את המילה "ענן" ומחירים שמגיעים לעננים.

מחשבות על חומת אש ורעיון קטן

כל אחד שיש לו מחשב שמשרת אותו ו/או אחרים צריך חומת אש. בעסק שלי, לדוגמא, הלקוחות מוגנים ע"י חומת אש שהיא בעצם קופסא פיזית קטנה שנותנת שרות לא רע של חסימת כל מיני דברים. הקופסא עובדת טוב ומעבירה את הנתונים בצורה משביעת רצון (יחסית, יחסית). הקופסא עצמה לא יכולה להתחרות בפתרונות של עשרות אלפי דולרים כמובן, אבל ללקוחות שלי אני יכול לתת מגוון פתרונות שחוסמים כל מיני דברים, בהתאם לצרכי הלקוח (כל הלקוחות מוגנים במס' שכבות, לתוהים מביניכם).

מדוע אני מספר לכם את זה? הסיבה פשוטה: תעבורה. ברשותכם, אפרט..

רוב הקופסאות המשמשות היום כחומות אש עבור שרתים ותחנות עבודה בנויים פחות או יותר אותו דבר. הם בעצם PC עם לוח אם קטנטן, ומספר חיבורים. מה שרץ על ה-PC זו מערכת הפעלה כלשהי (ברוב המקרים זה לינוקס, בשאר זה BSD) ומעליה "שכבה" שכוללת ממשק וובי וכל מיני תוספות, בהתאם לסוג המוצר והחברה המייצרת אותו.

אבל ההבדל הגדול ביותר בין הקופסאות, היכן שההבדל מגיע ממחיר של 1000-3000$ למחירים של 10,000 דולר ומעלה – הוא הבדל התעבורה. קופסא קטנה יודעת להעביר תעבורה של כמה עשרות מגהביטים בשניה (כולל תקשורת VPN), קופסא בינונית יודעת להעביר מאות עד משהו כמו 8 ג'גהביט בשניה, וקופסאות יותר גדולות מתחילות ב-6 ג'יגהביט לשניה ומטפסות בהתאם, כולל מחיר שמזניק בחופשיות כלפי מעלה.

בעסק שלי, לדוגמא, אני נתקל ב"בעיה" די מבורכת: בהתאם לכמות הלקוחות אני מגדיל את הקווים (כרגע זה עומד על 300 מגהביט סימטרי, לסקרנים) ואם אזמין לדוגמא עכשיו קופסא הרבה יותר רצינית שתשמש כחומת אש, אני אצטרך לשלם בסביבות ה-2000-3000 דולר, אבל אם קצב הגדילה שלי ימשיך להיות כמו שהוא כרגע, אני מאמין שעוד מס' חודשים יהיה לי רוחב פס של ג'יגה פלוס בקו סימטרי וכאן תצוץ בעיה: אותה קופסא לא רק שלא יכולה לעזור לי עם התעבורה, אלא שאני אפסיד בעצם את הסכום ששילמתי, שלא לדבר על הסכום שאצטרך לשלם על קופסת חומת אש שיודעת לנתב תקשורת ברוחב פס של ג'יגה ומעלה. המחירים לדברים כאלו למוצרים מוכרים וידועים מתחילים ב-10,000$, ואם אני אגדל ליותר מ-5-8 ג'יגהביט תעבורה, שוב אמצא את עצמי באותו מצב. נכון, אפשר להשתמש במס' קופסאות של חומות אש להגן על קבוצות שונות של שרתים, אבל זה לא תמיד הדבר הכי יעיל.

מה שחסר (לדעתי) בשוק הוא קופסת חומת אש, אבל לא קופסאות כמו שיש היום, אלא קופסא יותר מודולרית. קופסא שאני יכול לרכוש נניח ב-1000-2000 דולר, והרשיון שלה הוא מודולרי. ברמה הבסיסית לדוגמא היא יכולה לנתב כמה עשרות מגהביטים בשניה. רמה יותר גבוהה – מאות מגהביטים, רמה יותר גבוהה ג'יגהביטים ורמה הכי גבוהה – עשרות ג'יגהביט בשניה. הקופסא עצמה היא מכונת PC חזקה אבל היא תהיה "מוחלשת" ע"י התוכנה בהתאם לרשיון, כך שברשיון הכי גבוה, המכונה לא תהיה מוחלשת כלל.

מבחינת רווחים, דבר כזה יכול להיות מאוד רווחי לחברה שמייצרת קופסא כזו מסיבה מאוד פשוטה: כיום הקופסאות המתחרות קבועות בכמות תעבורת הנתונים שהן מעבירות ואז הצרכן של הקופסא אם הוא מגדיל את הקו מעבר למכסה שהקופסא יכולה לנתב, צריך לכתת את רגליו ולשוטט באינטרנט על מנת לחפש קופסא נוספת ולראות אם יש הצעות מפתות. קופסא מודולרית כזו רחוקה מרחק של רכישת רשיון מהגדלת הכח שלה, כלומר הלקוח לא צריך לחפש קופסא אחרת, הוא רוכש רשיון נוסף, מקליד אותו למכונה ונגמר העניין, כך שלחברה יהיה כדאי בעצם לגרום ללקוח להישאר איתה עם הקופסא ואולי למכור לו מוצרים נוספים (אנטי וירוס, אנטי ספאם, חומת אש שבודקת תכנים ועוד ועוד), ואז הלקוח נשאר עם החברה.

קופסא כזו לי היה יותר קל לרכוש ולהצדיק את ההשקעה בה ואני בטוח שאני לא היחיד שחושב כך.

מישהו רוצה להרים את הכפפה? 🙂

מחיר בסיס ל-VPS

החלטתי לבדוק היום את המחירים של המתחרים שלי. נכנסתי לגוגל, הקשתי "אירוח VPS" ואספתי את עשרת הפופולרים. הסתכלתי בהצעותיהם, לחלק הרמתי טלפון כדי לבדוק את ההצעות, ולאחר הדפסה של כל ההצעות שנמצאות באתרים (הצעות בסיס בלבד, לא כולל כל מיני תוספות) הכנתי טבלת השוואה. הטבלה לפניכם:

השוואת מחירי חבילת בסיס של VPS

כפי שאתם יכולים לראות, יש כאן כמה נקודות מעניינות:

  1. חלק מהחברות עדיין לא הפנימו את החוק הישראלי המחייב להציג מחירים בשקלים ולא בדולרים, וכמו כן לציין את המחיר כולל מע"מ. חלק לא קטן מהאתרים לא מציין אם המחיר כולל מע"מ או לא.
  2. פרטים רבים פשוט לא מוצגים בשום מקום. איזו טכנולוגיית וירטואליזציה? איזה מעבדים יש לספק? איזה חיבור רשת יש לשרת?
  3. חלק מהמתחרים מציעים Windows "כלול במחיר". חשוב לשים לב לעובדה הבאה: במקרים כאלו מדובר על פתרון Virtuozzo שלא מאפשר להתקין עדכוני אבטחה או SP1 לאחר התקנת תוכנת הוירטואליזציה, ולא מאפשר התקנת חומות אש של צד ג' או אנטי וירוס. עדכוני מערכת צריכים להיעשות ברמת הסיסטם של ספק האחסון, לא ברמה שלך, הלקוח, כלומר אם הספק שלך לוקח את הזמן, אתה עלול להידפק מכך.
  4. בהמשך לסעיף 3, פתרון Virtuozzo אינו פתרון וירטואלי מלא אלא משהו שקצת מזכיר את VServer ללינוקס או UML ללינוקס, כלומר זה לא ממש פתרון וירטואלי שאתה יכול לפרמט את המכונה ולהתקין עליה כל אשר על ליבך, אלא הינך נתון למגבלות רבות, כולל סיכון שהשכנים שלך יחנקו לך את המכונה שלך בזמן שהם חונקים את שלהם ואת כל השרת. כיף, לא? אישית אני מעדיף להתרחק מ-Virtuozzo כמו מאש.
  5. כל המתחרים אוהבים להציע מה שאני קורא "ריפוד הצעה" בכך שהם מציעים דברים שנראים מאוד יוקרתיים ללקוח, אך הם לא, ובגלל זה לא ציינתי אותם בטבלה. כך לדוגמא רבים מציעים "דומיין חינם" מבלי להזכיר שה"חינם" הוא לשנה, ואם הם ירכשו אותו עצמאית (מאתר כמו cheapdomain.com), הם ישלמו בסביבות ה-9 דולר לדומיין COM למשך עשר שנים או "תעודת SSL" במחיר של … 10$. לא צוחק. אני לא טוען שריפוד זה דבר פסול, כלל וכלל לא, אבל אני חושב שאדם חכם צריך להסתכל מעבר לריפוד ולראות כמה הוא הולך לשלם חודש בחודשו. אגב, אתם מודעים לכך שאם אתם קונים דומיין במסגרת חבילה כזו, אתם נהפכים ל"בני ערובה" של אותו ספק והוא לא ישחרר לכם את הדומיין אם לא סיימתם את ההתחייבויות שלכם והוא מרוצה? כי הדומיין יהיה רשום על שמו.
  6. הטור מצד שמאל זה המחיר שלי לחבילת בסיס. עשיתי קצת "שיפוץ" לחבילה, וכמות התעבורה החודשית עכשיו תהיה מינימום חצי טרה ורוחב פס 100 מגהביט נטו פר לקוח. במזל טוב, זו ההצעה הראשונה. (הסיבה לבחירה ב-VMWare היא שאנשים רבים נוטים להסתדר בקלות עם הפאנל הוובי של VMWare, אך יהיו בהחלט מכונות מבוססות XEN או KVM, תלוי בכמה גורמים).

הנה נקודה שחשוב לי לציין: לא באתי להקים עסק ל-VPS רק בשביל להתחרות באחרים, אלא גם להעלות את רמת השרות, ואם המתחרים יעתיקו, מה טוב. למה אני מתכוון? הנה 2 נקודות מתוך מגוון נקודות שיהיו בזמן ההשקה:

  • כולם מציעים לך לינק להוריד קבצי נסיון משרת מסויים, ויש מספיק טריקים כדי לרמות: Traffic Shaping, הגדרות TCP שונות ועוד ועוד. אני רוצה להרים את הרמה בצורה הרבה יותר רצינית: לקוח שיתעניין בחבילה ולא חשוב איזו חבילה היא תהיה, יקבל ללא התחייבות מכונה וירטואלית עם מערכת הפעלה מותקנת למשך שעתיים בחינם. הלקוח יקבל שם משתמש וסיסמא והוא יכול לעשות מה שהוא ירצה עם המערכת בשביל לנסות אותה (בכפוף לפתיחת פורטים מצומצמת: 22, 23, 80, ו-3389 לשרת עם Windows), כך הלקוח ינסה "על אמת" שרת וירטואלי ואז יחליט אם לקחת או לא. הוגן או לא?
  • אני אוהב להפתיע (לטובה) לקוחות: נניח ואני משיג עוד אחסון בזיל הזול, אני אפנה ללקוח ואשאל אותו: רוצה עוד כמה עשרות ג'יגה בחינם? לחץ כאן, הפעל את השרת מחדש. זה שלך. אני מודע לכך שאפשר לעשות מכך כסף, אך לפעמים אם העלות ממש זולה, מדוע לא לצ'פר את הלקוח?
  • הנה משהו שהיה פעם ומשום מה נעלם: חודשים בחינם. יש כאלו שנותנים חודש חודשיים חינם אם תחתום על שנה. אני אקח את זה צעד קדימה: על חבילות מסויימות, 3 חודשים תשלום, חודש חינם.

תאריך ההשקה של העסק: 1 לספטמבר. חכו תראו אלו מבצעים…

עדכון: בסופו של דבר החלטתי לפתוח את העסק בישראל/ המחיר השתנה (החנות נמצאת כאן) אך אני עדיין הכי זול בארץ, (כשמנטרלים כל מיני טריקים שיווקיים, חצאי אמיתויות ושקרים).

כמה מילים על "יעול בתי המשפט"

לפני מס' ימים יצא לי להיתקל בכתבה זו בכלכליסט, על הדרכים החדשות המוצעות כדי לטפל בבעיות הסחבת והעומסים בבתי המשפט. הוצעו הצעות .. אההמ.. מעניינות, כמו שהשופט יוכל להטיל עליך הוצאות כבדות, גם אם אתה לא מבוסס כלכלית, השופט יוכל לזרוק את עו"ד שלך, וגם את ההצעות הישנות שמיחזרו: להוסיף שופטים ולהפחית במספר עורכי הדין.

חלק מההצעות נשמע טוב, אבל אני חושב שהבעיה המרכזית קשורה לדבר הרבה יותר פשוט שזקוק בדחיפות ליעילות, וזו מערכת המחשוב של בתי המשפט: נט המשפט.

כיום, הלוגיקה של מערכת נט המשפט היא כמו לוגיקה של עז עיוורת. המערכת לא תואמת לשום דפדפן סטדנרטי (לדוגמא: אם קנית מחשב ויש לך חלונות 7 עם אקספלורר 8, לא תוכל לראות החלטות ו/או פסיקות קודמות בתיק למעט זו האחרונה שקיימת), שיטת ההצפנה היא מגוכחת (מה התועלת בשימוש בכרטיס חכם כאשר כמעט כולם משאירים את הכרטיס צמוד למחשב?) ועלויות הנפקת תעודת אבטחה הן מהגבוהות בעולם: 752 שקלים עבור משהו שאמור לעלות עשירית מכך.

לעניות דעתי, האפשרות הכי טובה לייעל את המערכת נט-המשפט היא חשיבה מחודשת  ארוכת טווח ולא פתרון כמו שיש כיום, והנה מס' נקודות כיצד לייעל בצורה רצינית את המערכת:

  1. כמו שציינתי מקודם, צריכים לרדת מעניין הכרטיס החכם ולעבור לשימוש ב-SSL סטנדרטי. אם זה מתאים לגופים גדולים כמו בנקים, חברות אשראי וכו', מדוע אין זה מתאים לבית המשפט? הרי לחברות אלו יש את הנסיון ומדובר בכספים, דבר שחברות אלו משגיחות עליו ב-7 עיניים. אפשר לוותר על שרותיה של חברת קומסיין (שעדיין לא יודעת שגם לאזרחים אפשר להנפיק כרטיסים חכמים) ולקחת גוף אחר שיודע לטפל בלקוחות בצורה מקצועית כמו רשות הדואר: אדם יוכל להיכנס לאחד הסניפים, להציג תעודה, לחתום על טפסים ולצאת עם תעודת SSL ולדואר יש נסיון בכך עם שרות ה-iPost שלו, שם מבצעים פחות או יותר אותו דבר. העלות לאזרחים ולעו"ד תרד משמעותית כתוצאה ממהלך זה. באותו תהליך אפשר יהיה לבקש מאותו אדם כתובת אימייל שלשם תישלח בקשת אישור שזהו אכן המייל של אותו אדם.
  2. כל הלוגיקה של המערכת צריכה להשתנות ולהיות הרבה יותר ידידותית למשתמש, תוך הכנסת מערכת טפסים דינמית שתדע לכוון את מי שמעוניין לתבוע או את עו"ד המעוניין להגיש תביעה ותחסוך טיפול ידני של המזכירויות השונות שעובדות כיום בעצלתיים, ואפשר להוסיף למערכת את רשימת הטפסים הקיימת כיום (עם הסבר קצרצר על כל טופס) כך שכל צד יוכל למלא את הטופס ישירות באתר. בנוסף, המערכת תוכל לקבל קבצים מהמשתמש, לחתום אותם דיגיטלית ולהכניס אותם לתיק מבלי להתקין תוכנה במחשב (כמו שצריך כיום). מישהו יודע שם קצת HTML ו-JS?
  3. התכתובת בין הצדדים צריכה להיכנס לתוך התיק תביעה, כך עו"ד וצדדים שונים לא יוכלו להתחמק מכך ש"לא קיבלו" הודעות, וכך השופט בתיק יוכל לראות מה בדיוק קורה בתיק ולעקוב אחורה במידה וצריך. מהרגע שאחד הצדדים יכתוב הודעה, לצד השני ישלח אימייל ובו לינק (המצריך כמובן זיהוי) להודעה ששלח אחד הצדדים, וגם תהיה אפשרות להוסיף את השופט כמכותב לצורך בקשת החלטות.
  4. כל הסביבה הגרפית הנוכחית שנמצאת כיום תצטרך לעוף ולהיכתב מחדש תוך שימוש בסטנדרטים פתוחים ווידוא כי המערכת כולה פועלת לא רק על אקספלורר, אלא עם Firefox וספארי מבלי להשתמש בתוספים חיצוניים או פקודות קנייניות של אקספלורר, וכמו כן יש לשפר בדחיפות את ביצועי המערכת, כך שהתגובה תהיה מהירה בעשרות אחוזים מהמצב הנוכחי. דבר נוסף שקל להוסיף וחשוב להוסיף, הוא מעין "צ'אט" תמיכה בתוך האתר שיחובר לנציג שיכול לסייע ולהפנות אנשים לחלקים השונים של האתר ולענות לשאלות טכניות. כיום כמעט בלתי אפשרי להשיג את נציגי התמיכה הטכנית, וגם הידע ברשותם לוקה בחסר עד כדי גיחוך.
  5. ניטור תיקים: המערכת תצטרך לעקוב אחר כל התיקים ולהתריע בפני הצדדים שצריכים להגיש מסמכים, כך לדוגמא אם צד מסוים צריך להגיש כתב הגנה, המערכת תשלח לו הודעה על כך, ולאחר שבוע עוד הודעה (אם הוא לא הגיש מסמכים), ולאחר שבוע שוב, ולאחר 3 ימים וביום האחרון תשלח התראה מודגשת נוספת, כך תיגמר אחת התופעות המוזרות בתיקים במערכת נט המשפט: כיום המערכת "נזכרת" רק אחרי מס' חודשים לסמן תיקים שאין בהם כל פעילות.
  6. גישה מלאה לתיקים: המצב כיום מאוד מגוחך, כאשר אם מאן דהוא תבע אותי וזו אינה תביעה קטנה, לי אין כל אפשרות לראות מה קורה בתיק, גם כשהתיק מופיע כ"פתוח לציבור". הפתרון לכך אמור להיות פשוט: בהקשת מס' תעודת הזהות שלי אוכל לראות את כל הפרטים הגלויים בתיק כולל תוכן החלטות, פסיקות, הודעות מזכירות וכו', מבלי לאפשר לי כל שינוי. לאחר רכישת תעודת SSL, אוכל להעלות לתיק מסמכים ומוצגים ולנהל את התיק, כך אחרים לא יוכלו לשנות מאומה בתיק בלי תעודת SSL.

אלו הן כמובן רק מספר קטן של נקודות שניתן ורצוי לשנות כיום.

לסיכום: הנהלת בתי המשפט צריכה להבין משהו אחד בסיסי ופשוט: ככל שתהיה השקעה במעבר למערכת ממוחשבת שאינה קניינית, שאינה איטית כמו המצב כיום, עם לוגיקה חכמה מובנית במערכת, ניתן יהיה לחסוך בסחבת רבה מבלי להשקיע הון עתק בפתרונות קצרי טווח. ככל שהמערכת תהיה קלה ומובנת לשימוש, אמינה ויציבה, כך לצדדים יהיה יותר להתכונן ולהגיש את החומר, ולשופט יהיה קל לעיין בחומר ולסיים תיקי תביעה במהירות הרבה יותר גבוהה מהמצב כיום.

כמה מילים על גיל ותעסוקה

ב-13/5 הקרוב אני אהיה בגיל 42 ואין לי בעיה לאמר את זה.

מדוע אני מזכיר זאת? שימו לב לסיפור הבא שמופיע בוואלה: ש', אחראי רשת המחשוב במכללה לחינוך גופני ולספורט הממוקמת במכון ווינגייט (יש הבדל בין השניים), עשה "טריק" די ידוע בקורות חיים: להצעיר את הגיל. הוא "כיסח" 10 שנים מהגיל שלו. ש' הוא לא שקרן ורמאי בחייו, אבל הוא נאלץ לעשות את הטריק הזה כי אחרת הוא היה יכול להמשיך לחפש עבודה ומקומות רבים לא היו מקבלים אותו, כפי שניתן לראות בכתבה: "אחד המראיינים אמר: "מה אתה חושב, שאנחנו מנהלים פה בית אבות?". בסופו של דבר כנראה שקרה משהו שם במכללה והדבר התגלה, ש' זומן למס' שיחות ובסופו של דבר הוא פוטר מיידית.

אינני מבין כל כך את הבעיה של הגיל כשזה מגיע למקצוע של מנהל IT. מילא היה מדובר בדוגמן, או נציג שרות פרונטלי ששם מחפשים להציב מול הלקוח אנשים צעירים (ולפעמים התוצאה ניכרת בשטח, לטוב ולרע), אבל כאן מדובר באיש IT, ובד"כ דווקא למבוגרים שביניהם יש הרבה יותר נסיון מאשר לצעירים שבהם. יצא לי לעבוד תחת מס' מנהלי IT יותר מבוגרים ממני שדווקא גילם ונסיונם סייע רבות באותה חברה שהם עבדו. הם כבר ידעו לזהות כל מיני מוקשים שמנהלים צעירים אחרים היו נופלים בהם (לדוגמא: בוא נעביר את הכל הכל הכל אך ורק לטכנולוגיות של מיקרוסופט) וגם בעת משברים, נסיונם הארוך סייע לאותן חברות.

אינני מכיר את ש' וכולי תקווה שהוא מצא מקום עבודה אחר, אבל התנהגות מעין זו של חברות צריכה להיפסק וחברות צריכות להחליט מה הן מחפשות: דוגמן או אדם טכני שבקיא בתחום שנים רבות? אלו שבקיאים בתחום שנים רבות הם לא תמיד ממש צעירים. יש כאלו בגילאי ה-30+, 40+ ואפילו 50+ (כל עוד האדם לא עשה הסבה למחשבים לפני שנתיים שלוש בגיל מאוחר), ואדם עם נסיון עשיר שווה יותר כי מה שהצעיר עכשיו לומד, המבוגר כבר מכיר ממזמן וכפי שכתבתי: לפעמים מבוגרים יכולים לסייע רבות במקום שצעירים לא יכולים לסייע או נכנסים לפאניקה (כמובן תלוי באופי וכו').

ש', אינני יודע אם אתה קורא זאת, אולם לפי ההודעה שהוציאה המכללה ("ש' הועסק במשרת אמון במכללה. גילו לא נלקח בחשבון בשום שלב של העסקתו או בפיטוריו") ולפי מה שאתה מתאר, מישהו משקר. לעניות דעתי, כדאי לך למצוא לך עו"ד טוב עם שיניים.. חדות.

גם גבולות צריך לשים

עם ישראל הוא עם מיוחד, את זה הרבה יודעים, אבל אחד הדברים שאפשר לאמר על הרבה מאוד ישראלים (לא כולם) שהם יודעים לנצל עד הסוף, לקחת נשימה, ולנסות לנצל עוד. איך אומר המשפט: נותנים לו אצבע, הוא רוצה את כל היד.

אחד הדברים שאני רואה בעבודתי ואנשי לינוקס/ווינדוז רואים בעבודתם (במיוחד הפרילאנסרים שבהם) זה את הניצול שהם חווים. אתה מסכם עם לקוח משהו X, הלקוח מסכים, אבל לאחר שנתת לו X הוא רוצה עוד. בהתחלה זה דברים פשוטים כמו שאלה על משהו שעבדת עליו, אחר כך עוד כמה שאלות בנושא ולאט לאט זה זוחל לדברים שלא נגעת בהם במסגרת ההסכם, וזה לפעמים מגיע למצבים שאותם אנשי לינוקס/ווינדוז מקבלים זו תחושה של "ניצלו אותי" בתום העזרה. אותו לקוח הרי לא ישלם על התמיכה הזו והוא בד"כ יבקש שתגלה גמישות, אותו לקוח במקרים רבים יאמר שהנה הוא לקח אותך לפרויקט X וכבר בעתיד הקרוב הם מרימים פרויקט Y והם ישמחו להשתמש בשרותיך באותו פרויקט Y, אז .. "תגלה גמישות".

ומה קורה אז? אותם אנשי לינוקס/ווינדוז יעזרו קצת מתוך מחשבה שהלקוח יזכור להם את אותם "חסדים", את אותה תמיכה טכנית בחינם, ורבים מהם ממש בטוחים שעזרה זו תהפוך לנקודות זכות ברגע שהלקוח יתחיל את אותו פרויקט Y.

אך המציאות, מה לעשות, קצת שונה.

במקרים רבים כשאותו לקוח יגש להתחיל את פרויקט Y, הוא לא תמיד יזכור את אותו זמן שהקדשתם לו בחינם. הוא יזכור בדיוק את העניין ש"העזת" לאמר לו שעבר כבר מה שהוא שילם עליו. הוא לא יפסול אותך מהפרויקט, אבל הוא בהחלט "יהיה פתוח" לקבל הצעות חדשות מהמתחרים שלך. אותן נקודות זכות שכל כך בנית עליהן ושנתת בחינם, לא תמיד הלקוח יזכור אותם. יותר מזה: אם אתה מבקש נניח סכום של 20$ לשעה והמתחרה שלך מציע 17$ לשעה, יש סיכוי לא רע שהמתחרה יקח.

את המציאות הזו ניתן לשנות בעזרת מעט יצירתיות, וקצת יותר בטחון עצמי. אסביר:

נניח שנחום מעוניין שארים לו שרת לינוקס + LAMP ואעשה לו הגדרות WebDav, דוא"ל, ולקינוח SVN. אני עושה את החישוב שלי שהדבר יקח לי לשם הדוגמא 10 שעות ועל כל שעה אגבה ממנו 20$ (כן, מחיר פיקטיבי, רק לשם הדוגמא). סה"כ יוצא 200 דולר לפני מע"מ וכו'. פה כדאי לשנות את החשבון ולהוסיף "מתנות" ללקוח, אך מה שיותר חשוב הוא להדגיש בהסכם עם הלקוח את המתנות שאתה מוכן לתת לו. הנה מס' דוגמאות:

  1. בנק של שעתיים תמיכה טלפונית.
  2. 3-4 קריאות תמיכה Online (אם אתה מריץ מערכת לטיפול תקלות משלך. אגב, למישהו יש המלצה על מערכת כזו? זה יכול לעזור לקוראי פוסט זה).
  3. עדכוני אבטחה לשרתי לינוקס/Windows שלו בחינם.
  4. דו"ח חינם אם הלקוח מעוניין לקבל חוו"ד מקצועית על נושא שהוא בודק הקשור בתחום שלך

כל הדברים האלו לא לוקחים לך זמן רב לבצע, אבל הם כ"חבילה כרוכה" (Packaged Bundle) נותנים ללקוח רושם טוב שאתה נותן ללקוח הרבה מעבר ל-10 שעות שהוא משלם לך עליו. החבילה וההסכם יחד מציגים אותך ללקוח כמישהו רציני, לא עוד חאפר שאפשר לנצל אותו עד בלי די, ועם הצגת רושם כזה, הסיכוי שלך לקבל את אותו פרוייקט Y הרבה יותר גדול.

ישנם עוד שיטות ודרכים לקבל יותר שעות מהלקוח ולבנות מערכת יחסים עם הלקוח (שלא מבוססת על "קח וקח"), אך יש לזכור כי הנקודה הכי חשובה היא לא להקרין בטחון עצמי נמוך (הבה נודה על כך: רבים בתחום הזה עם בטחון עצמי בגובה דשא), כי כשמקרינים דבר כזה, גם חוטפים יחס תואם מהסביבה המקצועית, ואז הסיכוי לקבל פרויקטים עתידיים מאותו לקוח הוא לא ממש גבוה.

נפטרים מכרטיס אשראי/נטען? שימו לב

כרטיסי אשראי כיום אינם דבר שמאוד קשה לקבל (כל עוד אתה מישהו שעובד ומכניס משכורת חודשית), ולפעמים יש גם מבצעים של חברות שונות להצטרפות לקבלת כרטיסי אשראי (כמו ברשתות שופרסל, מגה וכו'). אחרי הכל, זה לא מחזה נדיר לראות אצל אנשים מס' כרטיסי אשראי.

אבל כמו שקורה כמעט תמיד בחיים, לפעמים כרטיס האשראי אבד, נגנב, פג תוקף או (חס ושלום) נחסם, ואז אתם בלי הכרטיס. יכול להיות שתקבלו אחר, וכאן כדאי לשים לב למשהו שרבים לא שמים לב אליו.

מי שמשתמש בכרטיס האשראי שלו עם PayPal וכרטיס האשראי שלו אבד/נגנב/נחסם/פג תוקף, יכול לחוות חוויה לא נעימה בחיוב הבא מ-PayPal (לדוגמא, אם זכית במכרז ב-eBay או רכשת משהו שמשתמש בממשק של PayPal): המערכת יכולה לבקש ממך כאמצעי בטחון את מספר כרטיס האשראי הישן שלך (אם לדוגמא לא הכנסת עדיין את כרטיס האשראי החדש שברשותך), והמערכת מבקשת את כל 16 הספרות, לא 4 הספרות האחרונות. אין לך את הכרטיס? תצטרך לעבור בבירוקרטיה של PayPal שהיא לא בדיוק משהו שקל לעבור.

לכן, אם הכרטיס שהזנת ל-PayPal אינו יותר ברשותך מכל סיבה כלשהי, כדאי להיכנס לאתר של PayPal ובפרופיל להעיף את הכרטיס מהמערכת, כך תחסוך לעצמך מצבים שהמערכת מתעקשת שתכניס מס' כרטיס שכבר אין לך ולא נותנת לך להמשיך הלאה.

מחשוב בתי ספר: לעשות זאת בחוכמה

יצא לי לקרוא היום מאמר ב”כלכליסט” על כך ששר החינוך יציג בשבועות הקרובים תוכנית בשווי 4 מיליארד שקלים למחשוב בתי הספר. כמובן, שמשלב הצגת תוכנית ועד גיוס התקציב ורכישת מחשבים והטמעתם יעבור זמן רב, אבל בכל זאת, זה צעד נכון… רק בעייתי קצת.

לפני כשנתיים בערך ביקש ממני חבר טוב לבדוק עבורו מישהו שישמש כראש צוות פיתוח על מערכות לינוקס לחברה שלו. אותו מועמד אמור גם לכתוב מדי פעם קצת קוד וגם להבין יותר ברמה היותר גלובאלית לגבי לינוקס, PHP, PERL, אפאצ’י ועוד. מכיוון שאני מבין בלינוקס אבל לא הכי מבין בקוד כמו C ו-++C, החלטתי להעביר את הקוד שאותו מועמד נתן לי (הקוד הוא אותו קוד שהוא מדריך בבתי ספר בשיעורי מחשבים) לאנשים שמביני בזה. העברתי ל-5 אנשים, ו-5 אנשים החזירו לי אותה תשובה: “אלוהים ישמור”.

הנקודה הזו מנסה לתמצת מה שהולך כיום מבחינת לימודי מחשוב בבתי ספר, והכוונה ללימודים מטעם משרד החינוך: לומדים כלפי פיתוח ושפות של מיקרוסופט (שבמקרים רבים כלל אינם תואמים לסטנדרטים פתוחים אחרים), ומשתמשים בכלים של מיקרוסופט שכמובן עולים כספים למשלם המיסים הישראלי.

האמת היא שאפשר לעשות הרבה יותר בהרבה פחות ובכל זאת לקדם את התלמידים מבלי שצריך להשקיע כספים רבים, הנה כמה נקודות:

  • במקום להמשיך ולקנות מחשבים ומסכים ב-3000 ש”ח פר חתיכה, אפשר לחשוב לעבור ל-נטבוקים. במחיר של מחשב רגיל אחד, אפשר לרכוש 2 נטבוקים. כח המחשוב של נטבוק אינו חזק, אך מצד שני אין צורך שיהיה חזק הואיל והעבודה שתיעשה עליהם אינה מצריכה מעבד חזק.
  • אפשר לייעל את עניין תחזוקת המחשבים בכך שה-BOOT וכל האחסון יהיו חיצוניים על רשת פנימית בשימוש שרת כמו (Etherboot (gPXE ו-iSCSI (שניהם ניתנים להרצה על כל שרת לינוקס עם דיסקים קשיחים גדולים, לדוגמא 2 דיסקים 1 טרה-בייט במערך RAID 1) שיתנו שרות BOOT לכל המחשבים. זה אולי נשמע ארכאי ואיטי, אך כיום עם מתג טוב (במהירות 1 ג’יגה ביט) אפשר לקבל תוצאות טובות ובכך גם לחסוך עלויות החלפת דיסקים קשיחים פנימיים (מה שמתקלקל לא מעט.. בכל זאת, תלמידים הם לא דבר כל כך רחמן על המחשב) וגם מאפשר להפעיל מערכות הפעלה שונות.
  • הגיע הזמן ללמוד קצת לינוקס: משרד החינוך עד עצם היום די גורר את עצמו בעניין זה, אך הגיע הזמן להתמודד מול המציאות, כשהמציאות מראה שלינוקס הולך וכובש נתחים נוספים בשוק והוא לא הולך להיעלם. אפשר באמצעות ה-gPXE מהסעיף הקודם להפעיל תוך שניות מערכת לינוקס על כל המערכות מחשב בכיתה ללא צורך בהתקנות, דרייברים וכו’ (אפשר פשוט להשתמש בגירסת LIVE של הפצות שונות שמכירות אוטומטית בחומרה). עם לינוקס, לא חסרים שפות ואפליקציות ללמוד ולתת לתלמידים כלים להתמודד כיום עם אתגרים ופיתוח.
  • אפשרות נוספת שיכולה לעזור רבות היא שימוש בעזרת Disk On Key שבו תותקן מערכת ההפעלה ומקום לתרגילים לתלמידים, וכך התלמידים יכולים להפעיל את ה-Disk on Key גם בכיתה וגם בבית ללא צורך בהגדרות מיוחדות וכל החומר של התלמיד שמור ואפשר לתרגל את הדברים בכל מחשב בבית או בכיתה ע”י הכנסת ה-Disk on Key למחשב והפעלת Boot ממנו. דיסק און קי בגוגל 4 ג’גה עולה כיום לצרכן בסביבות 70 ש”ח ויש בו די והותר מקום למערכת הפעלה, כלים וכו’.
  • משהו שמשרד החינוך לא עושה כמעט בכלל: להיעזר בתעשיה המקומית. לא חסרות בארצנו חברות היי טק שישמחו להכיר לתלמידים טכנולוגיות חדשות, או לתת הרצאות וכו’. לא חסרים גם מתנדבים בקהילת הלינוקס שישמחו לסייע לתלמידים במסגרת כלשהי בהבנה, בהדרכה ובסיוע אחר שנחוץ.

אלו היו רק מספר קטן של נקודות שאפשר ליישם ולחסוך כספים מצד אחד, אך לקדם בצעדי ענק את לימודי המחשב בבתי הספר מצד שני. זה אפשרי ולדעתי האישית כדאי שמשרד החינוך יחשוב על צעדים אלו ואחרים על מנת להתקדם בלימודי מחשבים ולא להשאיר את חומר הלימודים העתיק שעדיין נמצא כיום.

גם YNET פותחים שרות דואר. לשם מה?

במסגרת שיטוט שלי בגלובס ראיתי חדשות מעניינות: אתר YNET החליט שגם הוא להתחרות באתרי החדשות והתוכן השונים. איך הוא רוצה להתחרות בהם יותר ממה שהוא מתחרה כרגע? בהוספת שרות דואר (לפחות ממה שאני בדקתי, נראה לי כי זה יקרא YMAIL, הם כבר מזמן רשמו את הדומיין).

אז גם YNET, כמו נענע, בוודאי ירימו צמד שרתים ויריצו עליהם Exchange (אני מניח שהם בחרו ב-Exchange כי הם לא מכירים את הפתרונות כמו Sun Messaging Server שזה מה שנמצא בנטויז’ן לדוגמא, או את Mirapoint שרץ אצל ספקים אחרים וחברות מאוד גדולות) בתצורת Cluster.

אני באמת מאחל ל-YNET הצלחה, אבל אני לא מצליח להבין משהו 2 דברים: בשביל מה?, והאם זה באמת יגרום למשתמשים לעבור?

מי שמעוניין לראות איך חשבון כזה נראה בערך, מוזמן לקפוץ ל-נענע10 שגם שם מריצים Exchange, וכאחד שהשתמש פה ושם בשרות שלהם, אני יכול לאמר שהוא יחסית לא רע. הוא עובד די טוב (חוץ מקטע מסויים שדווקא על השוא”ש התפריט נמצא משמאל ולא בצד ימין), והוא יחסית קל למשתמשים שרגילים ל-Outlook.

המתחרים הגדולים בארץ לעניין מייל הם כמובן וואלה עם שרות הדואר שלהם שיש כאלו שיציינו שהוא מעולה ויש כאלו (כולל כותב שורות אלו) שיאמרו שהוא די גרוע בכל הנוגע לדואר זבל ולכך שלפעמים מיילים פשוט נעלמים או לא נשלחים, אבל יחד עם זאת, הם תופסים כמות נכבדה מאוד של הגולשים בישראל.

כיום, לעניות דעתי, מי שנותן את שרות הדואר הכי טוב הוא לאו דווקא שרות ישראלי, כי אם אמריקאי: GMAIL של גוגל. גוגל היו הראשונים להבין את עניין המייל בצורה שונה מאחרים: לא עוד תיבות ממוזערות של 20 מגהבייט, לא עוד שרות שנראה הגיוני לאיש טכנולוגי ולא למשתמש שאינו איש מחשבים, לא עוד שרות שנראה שמי שגייר אותו לעברית היה ילד משועמם בן 17, וכמובן: שרות שמשתפר כל הזמן.

שמשווים את השרות של GMAIL לאחרים, האחרים די “יושבים בצד”. כאשר יש הגיון בהפיכת המיילים ל”שיחות” שאפשר בקלות להכניס אותם לארכיב, שניתן לשוחח עם חברים ישירות מהדף GMAIL עצמו, שניתן לגשת ללא תשלום גם דרך תוכנות שתומכות ב-POP3 ו-IMAP, עם יבוא ספר כתובות ועוד עשרות פונקציות שעוזרות לעשות חיים קלים, אז GMAIL מנצח יותר ויותר משתמשים עוברים אליו, כך שכיום הוא מקום שלישי בעולם.

אין לי מושג מדוע YNET חושבים שאם הם יוסיפו שרותי דואר אז הם יעלו בדירוג (סקר טים ממצב אותם כיום מתחת לוואלה) ויעקפו את וואלה, כי וואלה, עם כל התסכול שיש מהם בנוגע לתמיכה בדפדפנים השועל ואחרים, עדיין נותנים יותר מאשר YNET, ואפשר סתם להשוות את מדור המחשבים/טכנולוגיה בין שניהם כדי להבין על מה מדובר.

אם YNET רוצים להיות יותר רציניים, הם צריכים להתחיל לחשוב על אינטגרציה שונה ממה שיש כיום, ובמיוחד על תיקון באגים שקיימים כבר זמן רב ואיש אינו נותן את הדעת עליהם. רוצים דוגמא? בשמחה! כנסו לכאן עם Firefox או כרום או כל דפדפן שהוא לא אקספלורר, והציצו בדף. נסו לדעת עוד כמה זמן תיסגר המכירה.. אה, אין טיימר? אין טיימר. באג עתיק. עכשיו תנסה לחשוב כמה זמן נשאר לך כדי לבדוק אם המבצע שווה או לא. מה מרבית הרציניים יעשו? יעברו לכאן מ-YNET לוואלה, וזו סתם דוגמא אחת פשוטה.