הנח"ש – על מה אני משלם בעצם?

למי שלא מכיר אותי – בחיים הפרטיים שלי אני אדם שאוהב להשקיע בשביל לקבל מוצר ושרותים טובים מאחרים, גם כאשר מדובר במחירים גבוהים יותר מהצעות מתחרות. כל עוד יש הצדקה – אני אשמח להוציא את הארנק ולשלם.

כמעט בכל התחלת חודש אי זוגי אני חוזר לסיטואציה שדי מעצבנת אותי: גם אני, כעצמאי, צריך לשלם למדינה את ליטרת הבשר שלה – מע"מ (מה לעשות, מדינה שטווענת שהיא מדינת הייטק ולא מסוגלת למצוא פתרון לעסקים ולעצמאיים שלא ישלמו את המע"מ במקום שישלמו ואז יוציאו את הכסף מהבנק כדי לתת למדינה), מס הכנסה וביטוח לאומי (המוסד שאוהב לעשות לך "הפתעות" אחת לתקופה עם דרישות תשלום חדשות לבקרים). את כל התשלומים האלו אני מקבל בהבנה. ככה זה – רוצה שיהיה עסק? להיות עצמאי? תכיר את הרשויות ואת הטמטום ותחיה עם זה.

אבל הדבר שהכי מעצבן הוא התשלום למנהל החשבונות. שלא תבינו אותי בצורה לא נכונה – אין לי שום בעיה לשלם למנהל החשבונות, יש לי כן בעיה לשלם כל חודש למרות שהוא עושה לי עבודה של כמה דקות פעם בחודשיים. אז על מה בעצם אני משלם חודש "ריק"?

התשובה של רואה החשבון שלי זה "שתוכל להתקשר ולהתייעץ על שאלות בנושא ניהול חשבונות". לצערו של אותו רואה חשבון שהייתי אצלו בעבר, יש כיום דבר כזה שנקרא "גוגל" ודרכו ניתן למצוא ערימות של מאמרים על הנושאים בהם אני מחפש תשובה, ולעיתים תשובה די כואבת. כך לדוגמא אותו מנהל חשבונות שהיה לי, התעקש שהמדינה לא מכירה במע"מ של האיחוד האירופאי והאמנתי לו. רק לאחר שנה מצאתי דרך האינטרנט שאותו רואה החשבון טעה ואלפי יורו שהייתי יכול לקבל הלכו לטמיון (מצאתי את המידע מאוחר מדי). הייתי שמח לתבוע אותו אולם הוא.. נפטר מהתקף לב.

עד כה, כל פניה של הרשויות בנושא בעיה, קיבלתי מכתב הביתה ולעיתים גם מנהל החשבונות שלי קיבל, אולם מי שבסופו של דבר טיפל בדברים ונסע לשם – הוא אני. מע"מ צועקים על חוב (שגוי בחישוב של המזכירה!)? אני בדרך לשם. ביטוח לאומי עם דרישת תשלום חדשה וענקית? אני בדרך לשם. אישור ניכוי מס במקור? אני יושב שעות על הטלפון לרשות המס שתאשר לי עוד תקופה.

אז? על מה לשלם בדיוק? על דו"ח שנתי? אני אשמח לשלם על דו"ח כזה בנפרד, בדיוק כמו שאני שמח לשלם לעו"ד על יעוץ.

בקיצור – זהו תשלום הריטיינר הכי מוזר שאני מכיר ומה שמפתיע אותי היא ההסכמה החרישית של חבריי העצמאים לשלם את התשלום הזה למרות שברוב מוחלט של הזמן אין תמורה לאותו חודש "ריק" שמשולם, במיוחד שבשנה הסכום נע בין 2000-3000 שקל לשנה שתכל'ס – לא רואים מהם כלום. לא חבל?

ישנם שרותים כמו invoice4u ו-iCount שמאפשרים לך לבצע ניהול חשבונות בעצמך, אולם למערכות אלו חסרה בינה מלאכותית בסיסית של ניצול ההטבות. באף מערכת לא ראיתי שצץ איזה טופס ששואל אותך על הוצאותיך המוכרות (כולל פירוט מצד המערכת) ואחוזים שמוכרים לצרכי מס, כמו חשמל, שכ"ד, דלק, אש"ל וכו'. אם מערכת כזו היתה שואלת עצמאי שאינו בקיא בניהול חשבונות את ההוצאות האלו והיתה מחשבת אותם בדוח"ות המקדמות שצריך לשלם – היא היתה הרבה יותר עוזרת לאותו עצמאי. אחרי הכל, רוב העצמאים לא מכירים את הסעיפים הרבים שיש ברשויות המס של דברים מוכרים, אז מדוע לא לסייע?

עד כה, האפשרות האינטרנטית היחידה שמצאתי היא ucan2 אולם בעבר שניסיתי את השרות, "נכוותי" כבר בהתחלה כשגבו ללא ידיעתי סכום של 6 חודשים מראש וגם היחס בטלפון לא היה בדיוק משהו שרצים לספר לחבר'ה.

אז האם מישהו מהקוראים מכיר שרות ניהול חשבונות ממוחשב מלא שגם יודע להציע ללקוחותיו את ההטבות ושאר עניינים שיכולים לעזור לעצמאי, שרות שיכול להחליף מנהל חשבונות? לחלופין, האם מישהו מכיר משרד ניהול חשבון שבו אני (ואחרים) יכול לשלם רק על שרות מסויים שלוקח מספר דקות במקום לשלם כל חודש?

אני בטוח שאני לא היחיד שתוהה, ולכן אשמח לשמוע הצעות בתגובות.

"מתקפת" טאבלטים/מחשבים ניידים זולים בקרוב – עם טוויסט

בימים אלו מיקרוסופט עושה את הכל כדי שלא להציג את הפאשלה שלה בכל הקשור לטאבלטי ה-Surface שלה או מערכת ההפעלה "חלונות 8" שלה, שהאימוץ שלה יותר גרוע מהאימוץ של Vista. האשמה כמובן מונחת על כתפי מיקרוסופט, שהוציאה זול טאבלטים שההבדל ביניהם אינו נהיר לציבור הרוכשים שאינו טכני, נוסיף לזה ממשק משתמש חצי מבושל (אייקונים גדולים במסך פתיחה, אבל מצב ה-Desktop רחוק מאוד מאופטימיזציה עבור מגע אצבעות), נמשיך בכך שהיצרנים מתלוננים על מכירות מאוד נמוכות, ונקנח בכך שבגירסת חלונות 8.1 המתקרבת ושהודלפה, מיקרוסופט עדיין מתעלמים מהבעיה המרכזית שרבים מתלוננים עליה – חוסר תפריט ה"התחל" (Start Menu). ב-8.1 יהיה כפתור תפריט התחל, אולם מה שהוא יעשה בעצם הוא את אותה פעולה כמו שתלחץ על הכפתור הפיזי של ה-Windows מתחת לצג מגע. 

אינטל ויצרני המחשבים נמצאים בבעיה: אתה לא יכול למכור מחשבים עם חלונות 7, מכירות מחשבים עם חלונות 8 זוחלים והחברות הנ"ל רוצות למכור כמה שיותר ברזלים.

מה עושים? למי פונים?

למתחרים ממול, לגוגל.

לא, אני לא מתכוון לכרום OS שכל היצרנים כבר מוכרים, אלא משהו יותר מוכר לכם..

androidמוכר לכם האייקון מצד שמאל? אז כן, הם פונים לאנדרואיד… 🙂

מה שקרה בחודשים האחרונים, זה שאינטל עבדה מול גוגל ויצרנים אחרים על פיתוח מחשב חדש וזול שיהיה מבוסס אנדרואיד. כמה זול? מדובר על מחיר מוערך של בערך כ-500$. הוא יהיה טאבלט משולב מקלדת (כלומר מחשב נייד פשוט עם מסך מגע) ומכיוון שאינטל דוחפים, זה יגיע עם מעבד אינטלי מסידרת Atom. איזה דגם זו שאלה טובה, אבל אני יכול לנחש שזה יהיה באזור ה-Atom Z2420 או מעליו, משהו מהחדשים שאינטל תכריז בקרוב. אני מעריך שהיצרנים גם ישתמשו במעבדים שהם קצת יותר דסקטופים ואני מהמר שסמסונג תוציא משהו כזה מבוסס ARM Exynous 5 עם 8 ליבות.

המחשב הזה תופס מקום מעניין. הוא לא מכוון לשוק הנטבוקים ז"ל (שנמכרו בסביבות ה-200-300$ לחתיכה), והוא גם לא מתוכנן להתחרות במחשבים הניידים הרגילים שנמכרים ב-700 דולר ומעלה מיצרנים שונים. הוא מכוון בדיוק היכן שמיקרוסופט מיצבה את גירסת ה-RT.

האם זה יצליח? זו שאלה טובה. אסוס מכרה ומוכרת לא רע את דגמי הטרנספורמר (במיוחד דגמי 300T/700T/TF שכוללים בחבילה את המקלדת שכוללת בתוכה סוללה נוספת), אבל לאסוס אין את המשאבים והמפתחים שיש לאינטל להכניס באנדרואיד שינויים מספקים לעבודה נוחה עם המקלדת וליצרנים אחרים יש פתרונות מקלדת ותצורה אחרים כמו ה-Lenovo Yoga הכולל מקלדת בהחלט נאה ושימושית (יש שמועות על כך שללנובו כבר יש גירסת Yoga עם אנדרואיד כמערכת הפעלה עיקרית והם מחכים להכרזה של אינטל).

מבחינת אפליקציות שייועדו למחשבים כאלו, המצב דווקא לא רע: סביר להניח שגוגל תכריז בכנס I/O הקרוב על Quick Office כאפליקציה Native לכרום וגם גירסה משופרת לאנדרואיד, וכיום יש כבר הרבה מאוד אפליקציות שיודעות לעבוד היטב במצב Landscape. כמובן שישנם אפליקציות שלא פועלות על X86 (לדוגמא: האפליקציות של פייסבוק וכל אפליקציה שנכתבה כ-Native, אפליקציות אלו יהיו צריכות להיות מקומפלות מחדש ל-X86).

אז האם אנדרואיד בתצורת מחשב זול עם מסך מגע יתן איום רציני למיקרוסופט? שאלה טובה. אישית, אני מקווה שכן 🙂

Chromebook Pixel – אמיתי או המצאה?

לפני מספר ימים דלף לרשת וידאו קליפ שמציג את הכרומבוק פיקסל. איך הוא דלף? פרצו לשרת של אחד ממשרדי הפרסום שעובדים עם גוגל. לפני שנמשיך, הבה נצפה בוידאו שדלף.

מהרגע שהוידאו הזה דלף, האינטרנט כמרקחה כאילו היו מדובר באייפון חדש. חובבי גרפיקה ניתחו כל פיקסל בקליפ ומיד נשמעו קולות (בגלל הקליפ, חלק בגלל הנסיבות המוזרות כמו צורת ההתנצלות של בעל משרד הפרסום) ש.. זה מזויף.

אז מה, מדובר בזיוף מתוחכם של מישהו וגוגל בכלל לא עובדת על דבר כזה? התשובה קצת מסובכת..

טכנית, הוידאו הזה הוא באמת גרפיקה מרונדרת. וסביר להניח שהמחשב שיצא יראה קצת שונה (בוידאו כמו שאתם רואים, הוא נראה כמו האח התאום של מק-בוק פרו, מה שאומר שאם הוא יצא כך, אפל תוך דקות ישלפו את גדודי עורכי הדין), אבל כשאוספים מספר נקודות ממקומות שונים ברשת, ניתן להתחיל להרכיב תמונה של מה הולך להיות בעוד 3 חודשים, בגוגל I/O (חודש הבא כמדומני תהיה הפתיחה להרשמה, וסביר להניח שגם הפעם תוך רבע שעה יגמרו בערך 6000 כרטיסים לאירוע).

הבה נתחיל לחבר את הנקודות:

פיקסלים: 
כפי שתשמעו בוידאו, למחשב זה יש 4 מיליון פיקסלים. מי שפירסם את הוידאו דיבר על רזולוציה של 2560X1700, נראה לי שהוא קצת טעה, והרזולוציה היא 2560X1600, שזו בהחלט חתיכת רזולוציה, מה שמוביל אותנו ל..

מעבד:
בשביל להפעיל רזולוציה כזו, אתה צריך מעבד חזק, אבל איזה מעבד תיקח? אינטל? לגוגל כבר נמאס מאינטל (כפי שניתן לראות מהכרומבוק האחרון שהם מוכרים בעצמם – של סמסונג עם מעבד Exynous). מעבדים מהשנה החולפת לא יעזרו לביצועים במקרה כזה, כפי שכל משתמש נקסוס 10 יכול לאמר כשהוא רואה איך המעבד זוחל בהשוואה לאייפד דור-4. 

אז צריך מעבד חדש שיסחוב את הגפריקה. איזה מעבד גוגל בחרו? הם לא אומרים, אבל דליפה חדשה מלפני 3 ימים מדברת על מכשיר נוסף "אח" לכרומבוק, הלו הוא ה"כרום בוקס" ושם המעבד הוא … טגרה 4. כן, החיה החדשה של nVidia או איך השכן שלי אומר על הכלב של השכנה הפשיניסיטה "זה מפלצת נושך עם שיניים!".

וכאן נשאלת השאלה: רזולוציה כזו, מעבד כזה, וכל זה בשביל דפדפן? ואם נסתכל בוידאו, יש גם מסך מגע. בשביל מה בדיוק אתה צריך מגע אם כל מה שאתה מריץ זה דפדפן, הרי עכבר הוא מעולה בשביל ללחוץ על לינקים. 

יוצא מכך שאם מחשב זה היה מריץ את כרום OS כמו שהוא כרגע, המחשב הזה מיותר מכל צד. לא צריך מגע, לא צריך רזולוציה גבוהה, ובטח שלא טגרה 4.

אבל יש פה עוד כמה נקודות שמשום מה במדיה שוכחים אותם:

  1. pnacl – לגוגל בכרום ובכרום OS יש דבר שנקרא NaCL, וזהו מעין Client שמאפשר לך להריץ קוד טבעי של המעבד שלך דרך הדפדפן, כך שאתה יכול לנצל את המעבד של המחשב כדי לקבל ביצועים לאפליקציה שלך. עד כה זה היה על אינטל, ובגירסה האחרונה של כרום OS אותו NaCL יצא בגירסה ל-ARM. מה שעדיין לא יצא רשמית הוא ה-PNACL, שזהו Client חדש שיאפשר לקוד שלך לרוץ בצורה טבעית גם על אינטל וגם על ARM. כל מה שתצטרך כמפתח לעשות זה בעת הגדרת הפרויקט שלך, לסמן את 2 הארכיטקטורות (סביר להניח שיהיו יותר בהמשך הדרך, כמו MIPS ועוד). כך תוכל לנצל את המעבד החזק בכרומבוק פיקסל
  2. עכשיו נגיע לעניין מסך המגע. מה הכי משתמש במגע בגוגל? אנדרואיד, אבל המחשב הנ"ל הוא לא טאבלט אנדרואיד עם מקלדת, הוא מחשב עם דפדפן ככלי ראשי, ומה שסביר להניח שיקרה, שגוגל תאפשר להריץ אפליקציות אנדרואיד דרך כרום. טכנית, לא מדובר במשהו שאפתני וכל כך קשה, ואם בחור אחד בסין עשה כפרויקט צדדי המרה של אנדרואיד שירוץ בטבעיות תחת Windows, לגוגל יהיה קל לשלב ספריות, ה-Dalvik ועוד מספר אלמנטים ואז תוכל להשתמש באפליקציות אנדרואיד ובמסך המגע.

השינויים האלו יאותתו לשוק איתות חשוב: אם עד כה היית צריך לכתוב אפליקציות מבלי לסמוך על כח עיבוד של המחשב שיריץ את האפליקציה, בלי מקלדת ובלי רזולוזציה גבוהה – עתה תוכל לכתוב אפליקציות יותר כבדות שישתמשו במשאבים המקומיים, ואם יצא מחשב כזה (מה שסביר מאוד להניח שיקרה), קהילת המפתחים כמו Cyanogenmod ואחרים יקחו אותו לכיוונים אחרים. סביר להניח שנראה אנדרואיד מלא מצד הקהילה למחשב זה, סביר להניח גם שחברות פיתוח מסחריות יתחילו להשקיע יותר באנדרואיד, ופחות יהיה מצב של "טוב, אין ברירה, נכתוב איזה משהו לאנדרואיד".

האם מחשב כזה יכול להתחרות במיקרוסופט? תלוי לאיזה טווח מסתכלים. סביר להניח שתוך זמן קצר מהרגע שכרומבוק פיקסל יצא, יצרניות כמו אסוס, HP, לנובו, סמסונג ואחרים יוציאו מחשבים כאלו. גוגל משחררת בשמחה את הקוד ומסייעת לשותפות שלה כמו שקורה היום עם טלפונים וטאבלטים עם אנדרואיד, כך שיהיה שוק של מחשבים כאלו, ואז הכל תלוי בחברות תוכנה המורתיות (כמו אדובי ואחרות) אם הן מעוניינות להמיר את אפליקציות הדסקטופ שלהן לכרומבוק פיקסל ודומיו.

אין ספק, הולך להיות מעניין.

כמה מילים על עיסקת רשת עמל עם אפל והאייפד

זה לא סוד שבמדינת ישראל, מצב מערכת החינוך פה הוא על הפנים. במגזר החרדי מנסים למשוך לכיוון מימון מלא ממדינת ישראל תוך הפיכת התלמידים לבורים ומניעת לימודי ליב"ה, ובמגזרים הפחות חרדיים רמת הלימוד של התלמידים היא לא משהו שאפשר להתגאות בו בהשוואה למדינות אחרות. רק לאחרונה התברר כי רק 1 מתוך 200 תלמידים לומד על איך עולמנו באמת נוצר (אבולוציה, ולא הוקוס פוקוס של 6 ימים). עד כה מגלה משרד החינוך אפתיות למצב ושר החינוך שלא מחפש לריב עם אף אחד, נותן למצב להמשיך להתדרדר.

זה גם לא סוד שבמדינתנו אוהבים קסמים במקום פתרונות אמיתיים, תוך השענות מוחלטת שקסמים אלו ישנו את המצב. אפשר לקרוא מדי פעם בעיתונות שאיזו חברה מחפשת לה קצת PR יותר מהמצב שהם נמצאים, אז הם תורמים כמה עשרות או כמה מאות מחשבים, מגיעים הפוליטיקאים מלחכי הפינה, יש צילומים, נאומים, הבטחות כיצד ציוד זה "יעזור לקדם את החינוך בישראל", ו… זהו. האם זה באמת עור? כמובן שלא. מחשבים לא עושים כלום בתור מחשבים.

את הטריק הזה מנסים עכשיו ברשת עמל, שחתמה על שיתוף בלעדי עם Apple, וכפי שנכתב בהודעה: "במסגרת ההסכם תיכון הולץ בתל אביב יצויד באייפדים, 30 מורים יוסמכו בלונדון להיות מפתחי אפל מקצועיים ורשת עמל תקים מרכז הדרכה של חברת הענק לפיתוח אפליקציות".

ושוב חוזרים לאותם שגיאות, רק שהפעם השגיאות הם כבר בגירסה יותר מתקדמת. הרשו לי להאיר אותם:

  1. זה לא ה-iPad שמהווה בעיה, אלא הפלטפורמה עצמה. תלמידים צריכים מכשיר שלא רק שלא ישבר מנפילה מהשולחן, אלא גם להכניס בו תכנים ובמקרה הזה אני מדבר על מקלדת. המורה מדבר, תלמיד צריך לסכם את מה שהמורה אומר. איך הוא בדיוק יקליד את זה? על המסך? 
  2. להפוך 30 מורים להיות מפתחי אפל מקצועיים וכל זאת בקורס אחד של מספר ימים?? כלומר תוך מספר ימים הם ילמדו דברים כמו XCode ו-Object C ויהפכו בקסם למפתחים? נמרוד הראל – יש לך מתחרים!, אבל בשיא הרצינות – מישהו שעובר קורס של מספר ימים לא נהיה מפתח מקצועי מיד לאחר הקורס! בשביל להיות מפתח מקצועי, צריך נסיון של שנים, לא ימים.
  3. רשת עמל תקים מרכז הדרכה  לפיתוח אפליקציות. מדהים – אותם מורים שעברו קורס יחיד של מספר ימים יהיו לא רק מפתחים, אלא גם מורים של זה! מה עם שנות הנסיון הרבות שצריך לשם כך? עזבו, זה קסמים!

עם כל החיבה שיש לי לטאבלטים, והרצון שלי לראות תלמידים לומדים מחשבים ותכנות, הפתרון של רשת עמל הוא פתרון גרוע מאוד ממספר סיבות:

  • תלמידים צריכים פתרון מחשובי אחר, עם מקלדת כדי שיוכלו להקליד את החומר. הם צריכים מחשב עמיד לטלטולים ונפילות ואייפד הוא הדבר האחרון שמתאים לכך.
  • אם רוצים ללמד תלמידים מחשבים ותכנות, אז אהלן, בשמחה, רק תלמדו אותם שפות פתוחות עם פלטפורמה פתוחה. תלמדו אותם C או ++C, או PHP, או Python, או Ruby או Perl – אלו דברים שהם יכולים להתקין בכל מערכת הפעלה ולפתח דברים שם ולהריץ אותם בכל מערכת הפעלה אחרת. 
  • אם רוצים שמורים ילמדו מחשבים, כדאי לשכור מורים ש…מכירים את התחום, לא כאלו שאין להם נסיון בתכנות ונוסעים ללונדון לכמה ימים ללמוד את זה. 

לסיכום: מחשבים יכולים בהחלט לסייע לתלמידים, כל עוד בוחרים בפתרון מקיף שיכול לעזור לתלמידים וגם פתרון שנותן לנהל את הכל תוך שימוש בפלטפורמות מוכרות ושפות סטנדרטיות. במקום ללכת ולשלם 500$ פר טאבלט על משהו שהתלמיד אפילו לא יכול להקיש שיעורי בית ו/או סיכומי שיעור, אפשר לרכוש בחצי מכיר את הכרומבוק של סמסונג לדוגמא, שהוא כבר כולל מקלדת, יציאות USB ועוד. במקום לפנות לאפל שאין לה שום יצוגיות בכל הקשור לפיתוח תוכנה בארץ, אפשר לפנות לחברה כמו גוגל שיש לה 2 מרכזי פיתוח בארץ (חיפה ורמת גן) ושהעובדים שלה ישמחו להסביר, לעזור ואולי גם ללמד מורים ותלמידים. עם פתרון כזה המחיר יורד, יש כלים מרכזיים לניהול המחשבים הניידים, מחיר נמוך להורים, ומה שהכי חשוב – שהפלטפורמה עצמה פתוחה, ומה שירוץ שם יכול לרוץ תחת כל דפדפן סטנדרטי.

אגף התקשוב בצה"ל ו"קיצוצים"

בצהרים קראתי כתבה על כך שגם לחיל תקשוב בצה"ל הגיעה ההודעה שחייבים לקצץ ו"לחתוך בבשר החי", אז אגף התקשוב שומע ומבצע. האם הוא מבצע בצורה חכמה? אל תצחיקו אותי..

מי שיקרא את הכתבה ויראה מה המצב לפני שאגף התקשוב מתחיל לקצץ, יקבל רושם מוצדק שמבחינת מחשוב, מה שיש בצבא זה בית זונות אחד גדול על חשבון משלם המיסים! מחשבים ניידים מותגים, מדפסות אישיות, אייפדים, ובקיצור – מחשבים מהדור האחרון בשביל ערימת פקידות ופקידים שמשתמשים במחשב ליישומי אופיס ועוד דברים פה ושם.

ומה עכשיו יהיה? אה, מעכשיו במקום שתהיה מדפסת אישית לכל פקיד זב-חוטם, תהיה מדפסת מרכזית, אתם יודעים, כמו המצב שיש ברוב החברות בארץ עם זיהוי של מי שמדפיס. הטכנולוגיה הזו קיימת בערך יותר מ-30 שנה (זוכרים LPQ ושאר אפליקציות הדפסה ביוניקס?), אבל רק עכשיו צה"ל רוצה להכניס אותה. רוצה כי זה עדיין… בפיילוט.

אני עד היום לא מבין מדוע בכלל צה"ל הכניס לשימוש מדפסות אישיות. נכון, ברכישה ראשונה המדפסת היא מאוד זולה, אבל דיו אינו דבר זול (מה חשבתם, שצה"ל קונה חלופות דיו? מקור בלבד!). כמה לעזאזל קשה לחבר את המחשבים למדפסת אחת מקצועית ועוד מדפסת הזרקת דיו צבעונית?

נעבור לעניין המחשוב אישי: עד כה צה"ל רכש מחשבים ניידים ונייחים (הרבה יותר ניידים מאשר נייחים) ממותגים כמובן: Dell, HP, Lenovo ונציגותיהם בישראל בהחלט חייכו בכל פעם שצה"ל הזמין כמה מאות ואלפי מחשבים. בצה"ל במקרים רבים הצדיקו את זה בכך שהמחירים שהצבא מקבל זולים משמעותית ממה שאותם ספקים מוכרים לשוק האזרחי, אבל זה נכון חלקית. החברות הנ"ל מוכרות במחצית מהמחיר האזרחי לצבא ולממשלה את המחשבים והשרתים, אבל על כל פיפס, בין אם זה תוספת זכרון, דיסק יותר גדול (או דיסק SSD) או כל שינוי אחר, הן הצבא והן הממשלה משלמים הרבה יותר ממה שעסק אזרחי משלם, אז נותנים לצבא מחירי רצפה של מחשבים ניידים עם 2 ג'יגה זכרון ואם הצבא רוצה 4 ג'יגה זכרון, מרוויחים יפה מאוד על הזכרון ובכך מכסים לא מעט מההנחה שניתנה מראש לצבא ולממשלה. מה חשבתם, שהנציגויות בארץ יפסידו??

אז הצבא החליט שמעתה הוא ירכוש מחשבים לא ממותגים. וואלה? רגע, בצבע לא יודעים שהיצרנים בסין מייצרים את מחשבי המותג ומחשבים ללא מותג במפעלים כמו Foxconn, Compal ואחרים על אותם פסי יצור עם אותו QA!? אני יודע, רבים חושבים ש-QA שמחשבים נייחים עוברים באותם מפעלים הוא יותר טוב מ-QA שעובר מחשב ללא שם, וכפי שהסביר לי בעבר נציג Compal לפני מספר שנים, זה "לא מדויק" אמר הנציג תוך כדי קריצת עין.

הצבא יכול לחסוך יותר בקטע הזה עם כמה דברים פשוטים:

  1. הצבא משלם מחירים מאוד מצחיקים למיקרוסופט, ולא תהיה כל בעיה לשים מחלקות שלמות של פקידים על שרת אחד (או 2) עם Windows 2008 Server ו-Terminal Services וכל פקידה יכולה להתחבר מכל נקודה ב-RDP עם שם המשתמש שלה והסיסמא ולעבוד. גם עלות התחזוקה בשיטה זו יורדת, הואיל והתומך יצטרך לטפל ב-Session שלה או בתקלה כללית, מבלי לרוץ מחשב מחשב.
  2. אין צורך במחשבים חדשים אם משתמשים בשיטה הראשונה. אדרבא, כפי ש"בזק" יכולים להעיד, אפשר להריץ Linux וחיבור RDP (עם תוכנה כמו FreeRDP), כך אפשר לחסוך גם רשיונות של Windows 7 מקומי וניתן גם לחבר כוננים מקומיים לסשן RDP כולל העברת אודיו.
  3. צה"ל יכול לחסוך ברכישת מחשבים נייחים בכך שיוציא מכרז על החלקים ויקים "מחלקה" של טכנאי מחשב צעירים שירכיבו את המחשבים הללו. כיום לא חסרים צעירים שמתגייסים שיש להם ידע ונסיון בהרכבה, צה"ל משלם להם כמו ש-Foxconn משלם לעובדים שלו (הווה אומר: שכר רעב), חלקי מחשב ניתן להזמין במכרז בצורה זולה יותר משמעותית מהמחיר באזרחות, ומכיוון שהכל נעשה In house, העלות תהיה שולית.
  4. לא חייבים PC. ישנם מספיק בשוק "קופסאות" שהן לא יותר מלוח קטן עם מעבד ARM, חיבור VGA ו-2 USB וחיבור רשת וספק, וכל הקופסא עולה כמה עשרות דולרים. קופסא כזו עם Linux ו-FreeRDP יכולה להחליף PC שמשמש לצרכי אופיס (חיבור RDP) כאשר עלות תחזוקת קופסא כזו הן אפסיות וכך גם כמות התקלות בקופסאות הללו.

הכתבה מצביעה על כך שצה"ל קנה עד היום לא מעט אייפדים. בשביל מה אייפדים? אם צריך דוגמא לבזבזנות בלי חשבון באגף התקשוב, האייפדים זו דוגמא מצויינת! יש משהו שאייפד עושה שמחשב נייד לא עושה? הרי לשטח אייפד ממש לא מתאים (אפל אפילו לא שמים Gorilla Glass לזה!), אז מה פתאום יש בצה"ל אייפדים?

טענתי בעבר טענה שאחזור עליה שוב ושוב: צה"ל לא יודע לחסוך. צה"ל גרוע בזה והוא מתפקד כמו מטומטם בכל הנוגע לחישובים וקיצוצים. רק היום נודע כי מילואימניקים בחברון חסמו משאית אספקת אוכל כי מישהו מטומטם למעלה החליט לחסוך באוכל למילואימניקים עד שזה הגיע למצב שהמילואימניקים היו צריכים להזמין אוכל על חשבונם ממסעדות. גם התשובות שניתנו למפקדים היו מטומטמות (כרגיל) ואם ניזכר מה קרה בהפתעה של מלחמת לבנון 2, ניווכח שבצה"ל החליטו אז לקצץ במלאי חרום, במקום לקצץ בפינוקים לאנשי קבע ושאר דברים מיותרים.

איך היה כתוב על אחד הקירות בשירותים היכן שהייתי בטירונות? "צה"ל – ההגיון השתחרר מכאן ממזמן".

המאבק לגבי תנאי עבודה של עובדי קבלן במדינה

אנו נמצאים כבר מספר ימים במאבק של ההסתדרות מול האוצר בעניין התנאים של עובדי הקבלן. כבעל עסק, אני יכול לאמר שהשביתה הזו לא עושה טוב לעסק. לקוחות שהעבירו פקסים לבנק להעברות כספים – יושבים בפקסים של הבנק ולא מבוצעים. בחלק מהמקרים צ'קים שהופקדו לטובת העסק לא נכנסים למערכת, ובקיצור – לא מצב נעים.

אבל אני אישית תומך בהסתדרות במאבק הזה, וצר לי לראות את המשחקים של משרד האוצר וההתחמקות שלו ממתן תנאים נאותים לאותם עובדים, גם עבדכם הנאמן היה במצב זה בעבר וסבל מכך רבות.

האוצר כל הזמן "צועק" על כמה מהלך כמה זה יעלה כספים רבים וכמה האוצר והמדינה לא יכולים בכלל לעמוד ברעיון של לקחת את העובדים האלו ולהעניק להם תנאים של עובדי מדינה.

באמת? הבה נבדוק.

במהלך העשור האחרון עלו אתרים ממשלתיים רבים לאוויר, כל משרד העלה אתר שלו שבו ניתן למצוא מידע, וחלק מהאתרים שימושי לצורך תשלומים שונים כמו מס הכנסה, מע"מ, קנסות, ביטוח לאומי, ארנונה וכו'. כמובן שהוצאו מכרזים על מנת לבנות את אותם אתרים, ושיטת ה"מאכר" עבדה שעות נוספות: האוצר משלם מאות אלפי שקלים, ומקבל בתמורה אתר שבשוק החופשי היה עולה לבנות אותו כעשירית מהמחיר ששילם האוצר. כמעט כל האתרים הממשלתיים (כולל אתרי רשויות המס, ביטוח לאומי, בתי המשפט, משרד הפנים ועוד) בנויים לא לפי סטנדרטים (כי כולם חשבו ש"אקספלורר זה מספיק", למרות שאקספלורר בזמנו לא עמד בשום סטנדרט כמעט) וכיום אינך יכול לשלם מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי דרך דפדפנים כמו פיירפוקס, כרום, אופרה ועוד.

עקרונית, מכיוון שישנם אתרים שדרכם יכול הציבור לשלם את המיסים, ניתן היה לחשוב באופן הגיוני שיהיה איזה צעד של יעילות כמו קיצוץ כח אדם, אבל מה שקרה הוא להיפך, במרוצת העשור האחרון, המדינה דווקא גייסה עובדים נוספים (ובמקרים לא מעטים – מיותרים), רק שלא גייסה אותם רשמית כעובדי מדינה, אלא כעובדי קבלן. כך המדינה לא צריכה לתת להם תנאים, חברות כח האדם מרוויחות את רוב הכסף שמעביר להם האוצר והעובד מקבל גרושים.

חלמאות בהתגלמותה!

האוצר "בוכה" על עלויות עתק? האמת היא שאין צורך באותם עלויות עתק. כל מה שצריך זה יעול ותוכנית קטנה שיכולה לקחת בין מספר חודשים עד שנתיים לביצוע מלא. הנה הסעיפים:

  1. שכתוב אתרי האינטרנט עם כלים מודרניים בקוד פתוח וחיוב הזוכה לתאימות של 100% בכל הדפדפנים: כרום, פייקפורס, אקספלורר, אופרה ודפדפנים ניידים (אנדרואיד, אייפון/אייפד). אני משער שחברות שיגשו למכרז ויראו תנאים אלו, ינסו לבקש כספים נוספים עבור התאימות. לא מגיע להם על כך שקל נוסף! כיום אם כותבים בקוד סטנדרטי וראוי, עלויות בניית התאימות הן זניחות בהשוואה לבניית האתר כולו.
  2. ריכוז התשלומים תחת אתר אחד שבנוי בצורה סטנדרטית! לצערי תשלומי רשויות מקומיות רבות מפוזרים בכל מיני מקומות ואתרים שפשוט לא נגישים לדפדפנים שהם אינם אקספלורר, ובחלק מהמקומות שהם כן נגישים (שלום לעירית ראשל"צ!) המערכת לא יודעת לסלוק כרטיסים מסויימים (כן, גם כרטיסים מקומיים), ובהזדמנות זו גם לתמוך ב-Paypal. קצת מצחיק לראות שמליוני אתרים בעולם וחלק הולך וגדל בארץ תומכים בשיטת תשלום זו, אך שום משרד ממשלתי לא תומך בכך.
  3. חיוב כל המשרדים לפתוח מערכת קריאות (או להשתמש במערכת קריאות מומלצת) שתתמוך בדפדפנים הסטנדרטיים ותחייב את פקידות המשרדים לחזור תוך שעות ספורות (בהתאם לזמן שבה נפתחה הקריאה) עם תשובות מלאות לאזרחים ולפונים, וכמו כן לחייב משרדים ממשלתיים לקבל דרך אותה מערכת מסמכים מהציבור, במקום להטריח את הציבור לרוץ ולהמתין שעות כדי שרוחל'ה תקבל מסמך בין נגיסת ביס למשנהו בסנדביץ' שהיא הביאה מהבית!
  4. מינוי משקיפים מהסקטור הפרטי על מנת לבקר את תהליך קיום מכרזי "שיפוץ"/בניית אתרים ומערכות שונות. כבר מזמן משרד האוצר נהפך לבדיחה בכל הקשור לעלויות, וכמו שציינתי בהתחלה – משרד האוצר משלם הרבה יותר מכל עסק על בניית אתרים והטמעת טכנולוגיות.
  5. מינוי חברה שתבצע בדיקות גלויות וסמויות לגבי יעילות עובדים (כמו: כמות תיקים מטופלת, העדרויות, זמן שלוקח לשרת נציגת ביקורת סמויה, התנהגות מול לקוחות ועוד), ויישום ההמלצות.

במדינתנו הנחמדה, החשב הכללי (חשכ"ל) "אלוף" בקבלת מחירי רצפה לציודים כמו שרתים (חוץ מהזמן שבו לחשכ"ל בורח ההגיון, כמו אי אישור רכישת Storage כבר שנה וחצי), אבל כל החסכון בורח מהחלון בכך שהמדינה מעסיקה יותר מדי עצלנים, יותר מדי טיפשים, יותר מדי פקידות שלא מגלה הבנה אפילו בהפעלת מחשב (עד עכשיו אני זוכר את הנציגה במס הכנסה שמנסה להפעיל Outlook רק שרץ לה כבר 6 תהליכים של Outlook במחשב, והיא ממשיכה להתעקש). דברים זזים מאוד לאט ויש אפס יעילות במערכת, כך שהמדינה ממשיכה לשרוף כספים על אי-יעילות (לידיעת הקורא יאיר לפיד שתוהה איפה הכסף, זה רק אחד המקומות שבו הוא נשרף). כיום אם אני רוצה לפנות לרשויות, (כמו במקרה שהיה לי לפני שנתיים שחוייבתי בקנס ענק לעיריית תל אביב על מים כאילו היו לי בבית 2 בריכות שחייה אולימפיות) אני חייב לשלוח פקס והמשרד המקבל מחוייב לענות לי תוך 30 יום. מדוע כל כך הרבה זמן? הרי אם אבוא למשרד, הטיפול יקח דקות ספורות.

אם במשרד האוצר יכניסו מערכת כזו, אז ניתן יהיה לפטר יותר ממחצית מאותה פקידות עצלנית וחסרת יעילות – לטובת שרות מהיר יותר וטוב יותר למי שמממן בסופו של דבר את אותן משכורות, וכך יהיה אפשרי גם לממן קבלת עובדי קבלן מקצועיים ומתאימים להיות עובדי מדינה מבלי שמשרד האוצר יחרוג בצורה רצינית מהתקציב.

מישהו שם למעלה חשב על זה אולי?

זו לא רק הטכנולוגיה, זו הדרך

אתחיל בקצת היסטוריה: ב-1984 מוציאה אפל מחשב חדש ושונה, המקינטוש. זהו המחשב המסחרי הראשון שהוא 16 ביט, ממשק גרפי מהתחלה ועד הסוף, עם עכבר ועם כונן דיסקטים קשיחים (ה-3.5 אינטש של סוני).

שנה לאחר מכן, יצא מתחרה למקינטוש. המתחרה נקרא Amiga. ל-Amiga היה כל מה שלמקינטוש לא היה: מולטי טאסקינג (שלא היה קיים במק), 4096 צבעים (לעומת שחור לבן במקינטוש), 4 ערוצי צליל סטריאו (לעומת ערוץ דיגיטלי אחד במקינטוש), אפשרות לשלב רזולוציות שונות על מסך אחד, ודברים רבים אחרים.

כשקומודור הוציאה את Amiga 1000 כולם נדהמו מהמחשב, מהיכולות, מהביצועים (אם כי רבים נרתעו מהמחיר – כפול מהמקינטוש) ואפל גם נכנסו קצת לפאניקה מהמתחרה החדש. מי כיום זוכר את Amiga? אנשי מחשב ותיקים זוכרים אותו מהעבר, אבל החברה מתה וגם אטארי מתה. אפל לעומת זאת חברה חזקה מתמיד.

איך אפל הצליחה להישאר למרות התחרות? קהל נאמן, ואחיזה בשוק ה-Creative וסקטור הבתי ספר. גם Amiga וגם אטארי השקיעו את עצמם במכירת המחשבים שלהם כמחשבי משחק (והיה להם הרבה יותר משחקים מהמקינטוש), אולם גם אטארי וגם אמיגה נוהלו בצורה כושלת עם פיתוחים שתמיד הגיעו מאוחר מדי ובמחירים לא מציאותיים. אפל, עם כל הכשלונות של ג’ון סקאלי שניהל אותה בזמן שסטיב ג’ובס נבעט מהחברה, הצליחה להחזיק איכשהו מעמד תוך עדכון מערכת ההפעלה והחומרה. מהרגע שסטיב ג’ובס ז”ל נכנס לנהל את החברה מחדש, ומשם החברה כבר גדלה עד המצב שאנו מכירים כיום.

ההיסטוריה, כמו אופנה, “אוהבת” לעשות קאם-בק באופנים שונים, וזה מה שקרה עם HP. המנכ”ל הקודם של HP ליאו אפות’קר החליט שהוא הולך להתחרות ב-IBM מבחינת שרותים (תחום ש-HP גרועה בו עד היום) ולשם כך הוא החליט להיפטר מחטיבת ה-PC, טאבלטים ו-WebOS (למרות ש-2 החטיבות האחרונות עלו ל-HP סכום של יותר מ-1.2 מיליארד דולר רק שנה לפני כן). הצעד הזה עלה לו בפיטורים ומינוייה של מג וויטמן למנכ”ל החדש שהחליטה להחזיר את הגלגל לאחור ולא להפריד את חטיבת ה-PC. וול-סטריט והמשקיעים אהבו את ההחלטה הזו.

וכאן מגיע העניין שהרבה אנשים שאינם במשרות ניהוליות לא מבינים (ואנשי המכירות של HP יסבלו מכך): לא חשוב איזו טכנולוגיה ואיזה מוצרים יש לך, לחברות גדולות חשובה הדרך שלך. האם תהיה פה עוד שנתיים? האם המוצר שאני משקיע בו כספים רבים בכך שאני רוכש ממכם אותו עכשיו יתמך על ידכם בשנים הקרובות? מהי “מפת הדרכים” שלך? לאיזה כיוון אתה מתפתח? האם יש לך גב מבחינה פיננסית? אם אין לך תשובות מלאות לשאלות האלו, גם אם יהיה לך את המוצר המבריק ביותר שיש – תתקשה למכור אותו לאותם לקוחות גדולים.

וזו היתה הטעות של HP. מנהלי IT ו-CTO לא אוהבים לשמוע שחברת הענק שהם קונים מהם מוצרים, החליטה שמשבוע הבא אין יותר חטיבת PC (גם אם זה רק Spin off). זה שובר להם את האמון באותה חברה וכשאמון נשבר, אותם אנשים ירימו טלפון למתחרה הקרוב לשמוע הצעה שלו ואותו מתחרה יהיה מוכן ומזומן לתת לא רק הצעות מחיר אטרקטיביות, אלא גם “תוכנית מעבר” למוצרי המתחרה כולל מענקים, הלוואות גישור ועוד. חושבים שלא היו כמה חברות גדולות שלא עברו מ-HP ל-DELL? תחשבו שוב, כי כבר כמה חברות גדולות בארה”ב התחילו את המעבר. ההצהרות של מג וויטמן נחמדות, אבל האמון נשבר.

הטעות הזה אינה יחודית ל-HP, היא מופיעה אצל חברות רבות שהיום מחליטות משהו אחד, מגיע מנהל אחר שמחליט החלטות אחרות, והלקוחות מתאכזבים ורוצים לברוח. זה קרה עם כמה חברות בארץ וזה קורה בתחום ה-Hosting בארץ, לדוגמא. זו הסיבה שחברות גדולות כמעט ואינן עוסקות עסקים עם עסקי Hosting קטנים ובינוניים והן מעדיפות לעשות עסקים ישירות מול הספקים הגדולים (ובדרך לשלם פי 2-3, אבל היי, החברה משלמת).

אז מה ניתן לעשות? הנה כמה דברים שכל עסק יכול לעשות כדי להקנות אמון:

  1. לשמור על קשר עם הלקוח: דבר שנשמע טריוואילי אבל כמעט אף אחד בארץ לא מיישם אותו! דבר לפעמים עם הלקוח (לא רק בזמן שצצות בעיות בתשלום חשבונית), תתעניין מה קורה איתו, מה הבעיות שיש לו, יכול להיות שיש לך פתרונות שהוא לא מודע אליהם ואולי הוא צריך אותם.
  2. פרסום, פרסום, פרסום: אתה עסק חי? וואלה? אז למה לא שומעים ממך? (ולא, מילות Adwords זה לא העניין). תראה את העסק שלך. קח חסות חלקית על אירוע, תרום משהו ותציין זאת, פתח פורום ציבורי ללקוחותיך וללקוחות מתעניינים ובקיצור – תגרום לכך שברגע שאתקתק את שם העסק שלך בגוגל או התחום שלך – שאראה אותך.
  3. קפאון הוא האויב שלך: הנה “נבואה” משלי ואתם מוזמנים לבדוק אותה בעוד שנה: במהלך השנה הקרובה בערך כמחצית מעסקי ה-Hosting בארץ יפשטו רגל או יעלמו. מדוע? אם תעניינו בהצעות Hosting שונות אצל עסקים שונים בארץ, תראו שהרוב מציעים אותו דבר במחירים כמעט זהים. מכיוון שיש תחרות, אלו שיציעו חבילות אטרקטיביות (ולא רק במחיר) יקבלו יותר לקוחות, בין אם הלקוח “עורק” למתחרה או לקוחות חדשים שלא היה להם שרות Hosting בעבר, מה שייבש עסקים קיימים שקופאים על השרמים, כך שעסק שרוצה להמשיך לחיות ולהרוויח, חייב לחדש ולהתקדם, ואם דיברנו על התקדמות…
  4. אתה מתקדם קדימה? איך אתה מתקדם? ומדוע אני לא שומע על כך? “מפת דרכים” (או Road Map) היא דבר חשוב מאין כמוהו ללקוחות שלך. זה מראה ללקוחות שלך שאתה לא קופא על השמרים, אלא שאתה מתכנן את צעדיך קדימה, אתה הולך להשיק דברים חדשים. אתה לא צריך לפרסם לפרטי פרטים מה אתה הולך להשיק, אלא יותר בכיוון כללי ובאיזה חציון או רבעון אתה הולך להוציא זאת. כך לדוגמא נוהגות חברו
    ת כמו מיקרוסופט, אינטל, AMD וחברות רבות אחרות, אולי הגיע הזמן שגם אתה תפרסם משהו?
  5. “שיווק מחוץ לקופסא”: עסקים רבים חושבים על מכירות לעסקים ושוכחים שיש אנשים בתוך אותו עסק. אתן דוגמא פשוטה שקרתה לי לפני חודש: חברת סטארט-אפ ישראלית פיתחה מוצר מאוד מעניין לתחום השרתים ואחרי שראיתי כמה קליפים של המוצר התלהבתי ויצרתי קשר, ביקשתי גירסת Trial לנסות את המוצר ואם הכל יעבוד טוב במשך חודש נוכל לדבר על רכישה. מה תשובת אותו סטארט-אפ? “חץ שלום, אנחנו לא נותנים Trial, המחיר הוא 4,500 דולר”. תשובתי לאותו סטארט-אפ “שלום, שתלמדו לעשות עסקים תודיעו לי”. כך הם הפסידו לקוח מתלהב.

לסיכום: אם יש לך עסק ואתה רוצה להצליח, תלמד מהפאקים והכשלונות של אחרים ותוודא שזה לא קורה אצלך. תשקיע בפרסום וקידום העסק, תתעניין בלקוחותיך, תהיה אכפתי ותצליח, או שתמצא את העסק שלך בבעיות, והמתחרה שלך מתכוון “לאכול” אותך.

לתשומת לב מנהלי ה-IT בחברות

בעקבות המאורעות האחרונים ביפן (רעידת האדמה, צונמי, כורים גרעיניים ועכשיו גם שלג..) מפעלים רבים הושבתו. הצרה הגדולה היא שמפעלים רבים הקשורים ליצור רכיבים קריטיים למחשבים (סוללות, חומרים למסכי LCD, זכרונות וכו') יושבים בדיוק באותו אזור בו היו רעידות האדמה והצונמי, וכתוצאה מכך מפעלים רבים מושבתים, כפי שניתן לקרוא במאמר כאן.

המשמעות היא שמחירי מחשבים ניידים, טאבלטים וכל דבר שצריך סוללה – הולכים לעלות במהירות כלפי מעלה.

יבואני ציוד כמובן שהולכים "לחגוג" על כך (במיוחד אם יש להם מלאי כאן בארץ) בימים ובשבועות האחרונים, ולכן אני ממליץ לחברות שבדיוק עומדות לרכוש מחשבים לשקול את 2 האפשרויות החדשות:

  1. אם רכישות הציוד הן עדיין "בצינור" (בשלבים של אישור, קבלת הצעות ממכרזים/חברות מוכרות) – לבקש שריון מחיר ל-30 או 60 יום קרובים, בהתאם לזמן שלוקח להחליט לרכוש עד הרכישה עצמה.
  2. אם יש אישורים, לרכוש כמה שיותר מהר.

המחירים עומדים לזנק בעשרות אחוזים כלפי מעלה, וחבל יהיה לשלם עוד מאות או אלפי שקלים נוספים כי מישהו לא לקח בחשבון את האירועים ביפן

בין 2 מקלדות ו-2 עכברים

בד"כ אינני הטיפוס שמתעצבן מציודי חומרה שלא פועלים כצפוי מהם. אני מעדיף במקרים רבים להסתדר עם מה שיש (הרגל מעבודה כשכיר שאתה אמור להסתדר עם מה שניתן לך), מאשר לרוץ ולהחליף.

לפני כחודש התקלקלה לי המקלדת, אז רכשתי לי את הסט של מקלדת ועכבר של לוג'יטק, ה-MK-300. קראתי עליה סקירות לא רעות ובדיוק מצאתי דיל לא רע בחנות המחשבים השכונתית. התקנתי והשתמשתי. המקלדת עבדה טוב, אבל העכבר.. הוי העכבר הארור…

מסתבר שללוג'יטק יש טכנולוגיה שנקראת "Invisible Optic". מה שקורה בתכל'ס זה שאם אתה הופך את העכבר, אתה לא רואה לד אדום מהבהב, ואתה לא רואה מאומה. לוג'יטק אומרים שהטכנולוגיה הזו חסכנית באנרגיה, מה שמאפשר שימוש ממושך בסוללות בתוך העכבר.

אז לוג'יטק אומרים. האם כך זה במציאות? לצערי התשובה היא לא. בקושי עברו 3 שבועות וה-LED על העכבר (שמציין מצב סוללות) החל להבהב, מה שאומר שצריך להחליף סוללות. זה היה מוזר לי, אבל החלפתי. שיהיה.

אבל הדבר הכי מעצבן בעכבר של לוג'יטק, זה "זמן השינה" וה"התעוררות" שלו. בעקרון העכבר מכבה את עצמו אם הוא חש שאין תזוזה, וה"התעוררות" לוקחת 2-3 שניות. הבעיה היא שהעכבר מכבה את עצמו יותר מדי מהר. כמה זה יותר מדי מהר? נסו לדמיין לעצמכם מצב שאתם עובדים על איזה טקסט מסוים שהולך להתפרסם. מטבע הדברים, אתם תכתבו חלק מהטקסט, תעצרו את ההקלדה, תקראו את הטקסט, ואז אולי תרצו לשנות אותו, וכאן מגיעה הבעיה: נניח שלוקח לכם דקה או 2 לקרוא את הטקסט, ברגע שתרצו להזיז את העכבר כדי להגיע למילה מסויימת כדי לשנות את הטקסט, תצטרכו להמתין 2-3 שניות כדי שהוד מעלתו העכבר "יתעורר" ואז תוכלו להצביע איתו על המקום בטקסט. כשזה קורה כמה וכמה פעמים בשעה, זה מתחיל לעצבן!

היום הייתי צריך לערוך חוזה עם לקוח ועם העו"ד שלו, כך שהייתי צריך להשקיע במסמך מצד אחד, ומצד שני לא היה לי זמן רב, וההתנהגות של העכבר כל כך עצבנה אותי, עד שהחלפתי שאני הולך לרכוש סט אחר, לא של לוג'יטק, אלא של מיקרוסופט.

רכשתי את הסט של מיקרוסופט, את ה-Wireless Desktop 3000 (יש למיקרוסופט דגמים יותר מתקדמים, אבל אני לא סובל את ה"עיקום" של המקלדת שהוא כביכול ארגונומי, אבל לי מהנסיון הקצר שלי רק גרם לי כאבי פרקים). בדיוק הגיע לי מייל שאני צריך לכתוב לו תגובה ארוכה ומנומקת, אז החלטתי להעביר את הסט החדש בדיקה, נראה איך הסט עובד מול ה-MK-300 של לוג'יטק.

חיברתי את הציוד, עשיתי מהדיסק התקנה של מיקרוסופט תחתית לכוס שתיה שלי (לינוקס לא צריך את הדרייברים, תודה מיקרוסופט) והתחלתי להקליד, וכבר בשניות הראשונות התחלתי לחייך: לא צריך להמתין שהעכבר יתעורר, הוא מגיב מעולה ומיידית, מקש ה-ENTER גדול, מקש ה- בגודל הנכון, מיקומי וגדלי המקשים Home, End, Insert, Delete בגדלים הנורמליים (ולא מקש Del ענק!) וההקלדה מאוד נוחה איתם, רק שמיקרוסופט, כמו מיקרוסופט, צריכים לדפוק משהו בדרך: כפתורי ה-F (כמו F1, F2 וכו') קטנים, בקושי בולטים, והכיתוב כמו F1 F2 וכו' נמצאים בצבע כחול כהה על רקע שחור, טריק מעולה להוציא את העיניים! בנוסף, מישהו כנראה התקנא במקלדות של ה-Mac והחליט להוסיף כוכבית כזו למקש ה-Ctrl. למה? כי מיקרוסופט החליטו להעתיק טריק של IBM מהמקלדות של ה-3270 (מי זוכר?) ולחרוט על הצד הקידמי של המקשים "קיצורי דרך" בעברית כמו "PC שלי" (נשבע לכם, ככה כתוב!), והסימון בצורת כוכב יחד עם קיצורים כמו "העתק", "הדבק", "מודגש", "חדש" ועוד. אני משער שזה עוזר למשתמשי מחשב חדשים, לי זה נראה קצת מוזר.

מיקרוסופט, כמנהגם בקודש הוסיפו כפתורים למכביר למקלדת (מחוץ ל-102 הסטנדרטיים), אבל משום מה כפתורים כמו Forward או Backward שיעזרו עם הדפדפן – לא קיימים, אך לעומתם קיימים כפתורי ZOOM. ישנם כפתורים נוספים שלא מציגים בלינוקס כלום עם פקודת xev, יש כפתור עם ציור אוזניות שאין לי שמץ של מושג מה זה אמור לעשות (ב-xev הוא מופיע כ-Tools). מצד שני, את המקשים הנוספים תמיד ניתן להשמיש באפליקציות שונות, הרבה יותר בקלות ב-Linux מאשר ב-Windows, אגב.

כמה מילים על העכבר: מיקרוסופט משתמשים בטכנולוגיה חדשה שלהם שנקראת Blue Track, המאפשרת לעכבר לעבוד על כל משטח כמעט (למעט זכוכית ומראות). ניסיתי על כמה משטחים ואני מודה – זה עובד מעולה.

וכמובן הסעיף האחרון, המחיר: מתברר שבארץ הקודש המחיר של הסט של מיקרוסופט יותר זול מאשר המחיר בחו"ל (המחיר של מיקרוסופט בארה"ב: 70 דולר). לי ב-Sky PC זה עלה 220 שקל כולל מע"מ.

עדכון: במהלך השימוש שלי במקלדת ובעכבר, גיליתי היכן כפתורי ה"קדימה" ו"אחורה" לשימוש בדפדפנים: הם בצידי העכבר. רעיון נחמד.

המעבר למכונת ווינדוז וירטואלית

במסגרת העסק שלי אני תמיד לומד דברים חדשים, כמו העובדה שלמכור לעצמאים או לסטארטאפים זה כיף! במקרים כאלו אתה מבין מהר שהצד השני יודע את המושגים והמונחים וגם הוא יודע שמי שמשוחח איתו מכיר את המושגים והמונחים ולא צריך "לתרגם" (כן, לך תסביר לאיש מכירות את ההבדל בין NAS ל-SAN). בסופו של דבר גם אני וגם הלקוח הפוטנציאלי משוחחים, הוא מסביר מה הוא רוצה לעשות, אני מציע הצעה ואם הוא רוצה הוא יכול לקבל מכונה וירטואלית לנסיון ללא כל התחייבות. במידה והוא מרוצה, אנחנו סוגרים על תנאי התשלום ושאר פרטים טכניים וסוגרים עיסקה.

אבל כשזה מגיע לעסקים קצת יותר גדולים, שיש שם CTO, ומנכ"ל, ומנהל IT וכמה אנשי IT שכל אחד יש לו רעיונות משלו ודעות משלו… פה זה כבר נהיה הרבה יותר מסובך, אך לא מסובך טכנית (תתפלאו כמה מהר ניתן לסגור עניינים טכניים), אלא מסובך מבחינה מנהלתית או בעברית: חוזים.

לקוחות גדולים אוהבים חוזים ארוכים ומפורטים. אין מצב בעולם שאתה מעביר חוזה והלקוח יחתום. תמיד יהיו ללקוח הערות, תיקונים, הוספות ומחיקות, ואיך אפשר בלי כל ה"בלונים" של ההערות בוורד?

כאיש לינוקס, חשבתי שאני פשוט אעבוד עם Open Office עם שמירת מסמכים לוורד וכך אוכל לעבור עם הלקוח על חוזים, אך מה לעשות, מה ש-Open Office מייצא לוורד נראה זוועה (לטענתם של הלקוחות), אז הרמתי מכונה וירטואלית עם Windows בבית (אין כמו VirtualBox!) עם אופיס 2003 ועם זה עבדתי מול אותם לקוחות, חשבתי שפתרתי את הבעיה.

עד שהגעתי לישיבה עם לקוח גדול ובאמצע הישיבה הוא ביקש ממני "חץ, תן לי בבקשה את החוזה 2 גירסאות אחורה, כתבתי שם משהו חשוב שלא התייחסנו אליו".

מכירים את ההרגשה כאילו נתקע לכם עצם בגרון? זו בערך ההרגשה שהיתה לי. טכנית, אני עובד עם Google Apps, אז אני יכול לשלוף את המסמך ששלחתי לו במייל, אבל לך תבדוק בסביבות 50 מיילים מה היה המסמך. בסופו של דבר מצאתי את המסמך בזמן הישיבה ומסרתי אותו, אבל התהליך לא היה נעים. הבנתי שאני צריך מכונה וירטואלית עם Windows שיושבת בחוות שרתים, ולא בבית, ו"במקרה" אני מוכר חבילה כזו, כך שאני יכול לעבוד בה מרחוק במהירות טובה וגם לשלוף ישירות מסמכים ולתקן אותם מיידית מול הלקוח.

עכשיו מגיע החלק הטכני המעניין.

יש לי מס' מכונות בבית, כולם מריצים Fedora או CentOS, וכדי להתחבר למכונה הוירטואלית עם RDP, צריך תוכנה טובה. אני מכיר את rdesktop וכל התוכנות שנסמכות עליו וניסיתי להתחבר איתם, והצלחתי, אך עם בעיה אחת: המכונה הוירטואלית מריצה Windows 7 Enterprise עם RDP גירסה 7 ו-rdesktop תומך עד RDP 5.1. מה ההבדל? שבגירסאות RDP יותר מאוחרות, אפשר לקבל מרחוק רק את החלון של האפליקציה לדוגמא, הדחיסה הרבה יותר טובה, והפונטים נראים הרבה יותר טוב. עם rdesktop הפונטים פשוט נראו זוועה.

יום שלם ביליתי בחיפושים אחר תוכנת RDP ללינוקס, חופשית או מסחרית, שתתן לי תמיכה ב-RDP מעבר למה ש-rdesktop נותנת (rdesktop כבר שנתיים לא מפותחת, אגב). מצאתי את FreeRDP, שאומרים שהם fork ל-rdesktop והם ממשיכים בפיתוח, אך כרגע אין בו תמיכה ל-RDP מעבר למה שיש ב-rdesktop כלומר אין תמיכה ב-RDP 6 ומעלה.

לאחר מס' שעות מצאתי משהו מעניין: מישהו פישפש בקוד של rdesktop ומצא כי אם שולחים פרמטר שונה ממה שכתוב, אפשר לקבל Font smoothing, שזה בדיוק הדבר שאני מחפש. הפוסט עצמו אומר שצריך לשנות בקוד משהו, אבל ניסיתי בלי לשנות בקוד לשלוח פרמטר בהפעלת rdesktop: הפרמטר הוא: 0x80 בפונקציית x-:

rdesktop -g 1024×768 -x 0x80 -a 32 -z mywinmachine.com

ניסיתי את הפרמטר ואכן, הפלא ופלא, יש פונטים שנראים בצורה מעולה! ניסיתי את אותו דבר ב-FreeRDP ואכן זה גם שם עובד. סוף סוף אני יכול להתחבר מהאתר של הלקוח עם ה-Fedora שלי ולשלוף את הכל מיידית. יש גם את היתרון שאפשר להראות ללקוח גם חשבוניות קודמות וכו', אבל זה כבר בונוס.

אם מישהו מכיר תוכנת RDP שתומכת ב-RDP 6 ומעלה, בבקשה תיידעו אותי. תודה.

(אגב, פוסט זה נכתב עם Windows Live Writer 2011 על המכונה הוירטואלית שנמצאת בחווה סמיילי)