ארכיון תגיות: מחשבות

מחשבות על כרום OS

פורסם בתאריך על ידי

אתמול כתבתי את הפוסט על כרום OS לאחר צפיה בבלוגים, הערות של אנשים טכניים, מדיה, וקצת מחשבה על כרום OS. "ישנתי" על החומר ובבוקר ניסיתי לחשוב על זה משהו אחד פשוט: מי צריך את זה?

אני מעוניין לתת תזכורת קטנה לקוראי הבלוג שאינם נמצאים בתחום עשרות שנים. קצת היסטוריה.

בשנות ה-70 (ואף לפני כן) וגם בשנות ה-80, היו מסופי מחשב (בנוסף למחשבים האישיים שהתחילו לצאת כמו אפל II, קומודור ויק 20, אטארי 400/800, ה-ZX ספקטרום ועוד) שהיו הדבר ה"שולט" בשוק הארגוני. אלו היו בעצם מעין מחשבים "טפשים" שלא היה להם כל אמצעי אחסון, והם היו מורכבים ממסך (שבתוכו היה צ'יפ עם "מערכת ההפעלה" ותוכנת הטרמינל) ומקלדת. המסוף היה מתחבר דרך חיבור רשת (עוד בזמן שהיה חיבור קואקסיאלי, במקרים אחרים זה היה חיבור מודם) ומה שהמסוף היה עושה זה להציג טקסט מ-שרת מרוחק ולשלוח בחזרה טקסט. לא היה אמצעי אחסון, לא היה צבע ולא היו אמצעי קלט/פלט אחרים.

מאוחר יותר הגיעו מסופים אחרים, יותר גרפיים, ואלו היו מסופי X Terminal שגם שם הטרמינל היה טיפש, היתה תצוגה גרפית כלשהי, היה עכבר ומקלדת והחיבור היה מתבצע דרך חיבור Ethernet עם או בלי שימוש בכרטיס חכם, ושוב, לטרמינל לא היה כל אמצעי אחסון והוא היה שולח את תנועות העכבר והתגובות אל השרת ומציג את התוצאה.

נעבור קדימה בזמן לשנות ה-90 וה-2000 שבהם כל המחשבים הם מחשבים "שמנים", וגם כאן נמצא מסופים, רק שהפעם בנוסף למסופי ה-X Terminal (כמו Sun Ray 100) נמצא גם מסופי RDP שמתחברים לשרתי מיקרוסופט השונים (2000/2003/2008) והם היו מציגים לאנשים מסך Windows עם סביבה מוכרת כמו המחשב הרגיל רק ששוב: במסוף אין שום אמצעי אחסון. יש ניתוב יותר חכם של אביזרים מ/אל המסוף והשרת, אבל עדיין מדובר במסוף טיפש.

כרום OS והמחשבים שיהיו מבוססים עליו יהיו בעצם דור המשך. במחשבים הניידים האלו לא יהיה אחסון קבוע, רק שבמקום להציג X או RDP, יהיה דפדפן שיציג דפים. גרפיקה עשירה, אודיו, אבל עדיין.. מסוף טיפש. כמה טיפש? אהבל מוחלט כל מחשב נייח/נייד שתשים מולו עם כל מערכת הפעלה קונבנציונאלית: מאק, לינוקס, או כל גירסת Windows מהעשור האחרון.

מהנדסי גוגל דיברו אתמול על המפרט שהם הולכים להכתיב ליצרני החומרה שירצו לשים את כרום OS ולמכור אותו כך לציבור. נכון, לא יהיה דיסק קשיח, אבל המהנדסים רוצים מסך יותר גדול מ-10 או 12 אינטש, הם רוצים מקלדת מלאה וה-Touch Pad אמור להיות יותר גדול, וכל זה מוסיף למחיר ה-BOM (ר"ת: Bill of Materials), מה שאומר שנטבוקים כאלו יגיעו למחירים של 300 דולר ומעלה לצרכן. אם נוסיף עוד 100 דולר, נוכל לקנות מחשב נייד רגיל בסיסי עם כל היכולות של הנטבוק, עם דיסק קשיח, ועם הרבה הרבה יותר יכולות, אז מדוע בעצם שצרכנים ירצו בכלל לרכוש מוצר נכה כזה? תירוץ הניהול הוא תירוץ קלוש. אנחנו כבר 20 שנה עם מחשבים שמנים ולא חסרים פתרונות ניהול ותחזוקה למשתמשים הביתיים והפעולה הכי בסיסית (גיבוי) יכולה לפתור את רוב הבעיות שהמשתמשים נתקלים בהם.

אז למי הנטבוקים מבוססי כרום OS מתאימים? ל-2 קבוצות עיקריות: ספקי תקשורת רט"ן (כדוגמת פלאפון/סלקום/אורנג'/מירס) וחברות ענקיות. ברשותכם, אסביר מדוע:

  • ספקי תקשורת רט"ן, מבחינתם נטבוק כזה הוא פשוט מתנה משמיים! חתום על חבילת Data מורחבת (או "בלתי מוגבלת", תלוי בספק) וקבל במחיר מינימלי (או אפילו בחינם) נטבוק של יצרן חומרה ידוע. ספקים כאלו רוכשים מחשבים כאלו במאות או אלפים (תלוי בספק/קמפיין וכו' וכו') ויכולים לקבל נטבוקים כאלו במחיר זול בעשרות אחוזים מהמחיר לצרכן, כך שהם יכולים לקבל את הנטבוק במחיר של 200 דולר או פחות מכך. מבחינת הספק, הוא יכול להרים מעין "פורטל" שכתובתו תיצרב לנטבוק, ושהלקוח יגלוש לאן שהוא רוצה. הלקוח משלם מחיר עבור חבילת ה-Data כל חודש ואם הוא חורג מהחבילה, הוא ישלם מחירים (מופקעים) על החריגה, והלקוח מחוייב בתשלום חודשי ל-18 חודשים. אין צורך בטיפול בבעיות בנטבוק אצל לקוח קצה. תכבה, תדליק, כנס עם שם המשתמש והסיסמא, נגמרה הבעיה. ספק הרט"ן מרוויח תזרים מזומנים שוטף רווחי. מה רע? יש כמובן צורך בהתאמות לפורטל אם הלקוח רוצה לראות סרטים או לשמוע מוסיקה בתשלום (לתשומת לב אורנג' ופלאפון שהימרו על פלטפורמת Streaming של מיקרוסופט: אין תמיכה לנטבוקים בפרוטוקולים אלו. תעברו ל-Flash).
  • חברות ענק עם אלפי מחשבים שעברו או עוברים לאפליקציות מבוססות Web יכולים להתחיל לחשוב על נטבוקים מעין אלו: המשתמש מקבל מחשב נייד שלתוכו נצרבת כתובת הפורטל הארגוני (גם אם יגנב נטבוק כזה, לגנב אין מה לעשות עם הנטבוק) ואת כל עבודתו הוא עושה שם. מדובר כמובן במחלקות מסויימות (תמיכה, מכירות, קבלת קהל). העובד צריך אופיס? אחלה, מיקרוסופט מוציאה בקרוב את אופיס 2010 שמאפשר עבודה על מסמכים גם מתוך הדפדפן (אפשר לקרוא על כך כאן), ושוב, עלות התחזוקה היא אפסית כי אין מה לתחזק בתחנות הקצה.

כמובן, אין צורך להמתין לכרום OS. מי שמעוניין בהטמעה של מסופים טפשים או מחשבים ללא דיסקים קשיחים יכול לעשות זאת כבר היום. אם יש לך Storage שתומך ב-iSCSI יכול בעזרת תוכנה כמו gPXE (נקראת גם Etherboot) ושרת DHCP להרים מערכת שתתן את מה שכרום OS תתן עוד שנה (אוקיי, למעט העניין של Boot ב-7 שניות, אבל מצד שני, אפשר להתממשק מול Active Directory או כל LDAP אחר ומשם לעשות מיפויים שונים ולתת שרותים שונים פר משתמש/קבוצה).

לסיכום: כרום OS הוא דבר נחמד, אבל לצערי הוא לא מפיק לקחים מדורות קודמים של מסופים ומחשבים טפשים וחבל. עדיין יש צורך באפליקציות מקומיות כמו נגן מדיה, וחבל שגוגל לא לקחו זאת בחשבון.

מחשבות על מערכת ההפעלה גוגל כרום

פורסם בתאריך על ידי

imageגוגל הכריזו שהם מוציאים מערכת הפעלה שתהיה מבוססת כולה על הדפדפן שלהם, וכל העולם כבר נכנס לאקסטזות, ובארץ כבר התחילו כותבי הטורים לכתוב דברים שחלקם רק מדוייקים.

אז נתחיל מהבסיס: האם יכולה להיות מערכת הפעלה שהיא רק ליבת לינוקס + דפדפן? כן, אבל עם המון הגבלות.

את כל החלקים הטכניים של הפעלת שרותים, הגדרות, תמיד אפשר להחביא מאחורי דף פנימי עם ממשק יפה, וזה גם די קל לפתח, וסביר להניח שגם גוגל תעשה כך.

אבל הבעיות מתחילות בכך שלא הכל אפשר לעשות בדפדפן. רוצים לראות סרטים? תשכחו מדפדפן. סקייפ? נאדא. מה לגבי אפליקציות לינוקס רגילות? גם נאדה כי גוגל לא הולכת להשתמש ב-X אלא הולכים להשתמש במשהו משלהם.

מצד שני, גוגל בשנתיים האחרונות שחררו כמה תוספים מעניינים כמו Native Client, ו-O3D, שלא לדבר על Gears, וכל התוספות האלו נותנים משהו יחודי: את האפשרות לפתח דברים שיכולים להשתמש בחומרה שלך בתצורה מלאה, כמו ש-Flash יכול להשתמש במלוא הכח של הכרטיס הגרפי. אפליקציות ווביות כאלו ירוצו במהירות המלאה של הנטבוק.

מערכת הפעלה מבוססת דפדפן יכולה להריץ דברים בצורה טובה ומהירה, אבל ישנם הרבה דברים שדפדפן זה לא מספיק, וצריך אפליקציות “טבעיות”, אבל גוגל רוצה לדרבן את המפתחים לפתח רק אפליקציות ווביות, מה שיכול להיות מאוד בעייתי ואם גוגל רוצים, הם יכולים לשאול את אפל מה קרה שאפל הרשו למפתחים לפתח רק אפליקציות ווביות…

רבים מתארים זאת כתחרות בין מיקרוסופט לגוגל בתחום מערכות הפעלה, רק שאין פה ממש תחרות: מיקרוסופט לא מציעה שום מערכת מבוססת WEB לנטבוקים, בוודאי לא נטבוקים של ARM, אלא היא מציעה מערכת הפעלה מלאה לחלוטין שכלל לא מתחרה במערכת של גוגל. המערכת של גוגל לא תוכל לעשות אפילו עשירית מהדברים שמערכת כמו Windows 7 יודעת לעשות, המערכת של גוגל כלל לא תהיה תואמת למערכת של מיקרוסופט ולהיפך. האם מיקרוסופט תפסיד מכירות בגלל המערכת של גוגל? לא ממש. אם תהיה ממש דרישה היסטרית בשוק, כל מה שמיקרוסופט יצטרכו לעשות זה לשחרר גירסה מותאמת של Windows Mobile שרצה על אינטל ו-ARM עם הדפדפן החדש שלהם, לא משהו שמיקרוסופט יצטרכו קשה לעמול על כך הואיל וכל החלקים כבר מוכנים, צריך רק “לתפור” אותם כמוצר OEM למכירה.

ישנה דווקא תחרות, לאו דווקא מצד מיקרוסופט, אלא מצד חברות אחרות שהכינו פתרון שעובד מאוד מהר על נטבוקים, והוא מיושם בחלק מהנטבוקים כיום בשוק (במיוחד אצל Lenovo ובחלק מהדגמים של ASUS): אחד הפתרונות הוא ExpressGate או כפי שהוא מוכר לאחרים: Splashtop שברגע שהוא מותקן, נותן תוך מס’ שניות גישה לאינטרנט, פיירפוקס, סקייפ, עריכת תמונות ועוד. פתרון אחר של חברת Xandros נקרא Presto וכמו Splashtop הוא מאפשר תוך שניות מהפעלת המחשב גישה לאינטרנט, גלישה, צ’אט ועוד ועוד.

לסיכום: גוגל עדיין לא הראתה מהו Chrome OS, מה יהיה בפנים ועוד פרטים טכניים, אבל ממה שכבר ידוע, זה לא הולך להיות חידוש ברמה טכנולוגית ענקית שמיקרוסופט תיבהל מזה. זה יהיה עם ליבה של לינוקס, עם סביבה חלונאית חדשה ודפדפן כמרכז הבמה. מה שלא ידוע הוא מה יקרה לשאר התוכנות שצריך ושאין להם פתרון וובי, מה עם אפליקציות צד ג’ שאינם יכולים להיות פתרון וובי, מהו הרשיון ועוד שאלות שגוגל יענו בבוא הזמן על כך.

מחשבות על כרום, כמה ימים אחרי

פורסם בתאריך על ידי

image

אז גוגל הוציאו את הגירסה הראשונה הציבורית (0.2) של כרום, הדפדפן שלהם שמבוסס על Webkit. כתבתי עליו כבר סקירה והתרשמות אישית, שיחקתי איתו עוד כמה ימים, וככל ששיחקתי איתו יותר, הגיעו לי מס’ מחשבות שאני מעוניין לשתף אתכם בהם.

בהתחלה ההתלהבות ממנוע ה-V8 של כרום הלהיבה את כולם: הנה מנוע JIT שמריץ ג’אוהסקריפט יותר מהר מכל מה שיש, עד שהחבר’ה ב-Firefox ציננו קצת את ההתלהבות בקשר למנוע הנ”ל וברנדן (ממפתחי השועל) הראה כמה גרפים מעניינים של השוואת המנוע החדש בשועל בגירסה 3.1 הקרובה (המנוע נקרא TraceMonkey) בהשוואה ל-V8 והתוצאות אכן מעניינות: נראה כי גירסה 3.1 של השועל תוכל לתת פייט רציני לכרום וגם להשיג אותו בכמה אספקטים (עד שכמובן גם גוגל ישחררו גירסה חדשה).

כיום, עם ג’אוהסקריפט ניתן לעשות דברים רבים הקשורים לויזואליות של הדברים, במיוחד ב-AJAX, אבל אין שום דבר כרגע שממש מנצל את המהירות החדשה שמנוע V8 בכרום ו-TM בשועל שינצל את זה בצורה ממשית. אפשר לראות דוגמא איך אפשר לצייר גרפיקה נחמדה ב-JS כאן שזה רעיון מאוד מעניין, אבל גירסה 3 של השועל גם תומכת (חלקית לפחות) באלמנט ה-Canvas שתגיע עם HTML 5 יום אחד, וכאן אפשר לראות הדגמה יפה מה ניתן לעשות עם זה (בשביל לצפות, חובה להשתמש בגירסת שועל 3 או אופרה 9.5. עם כרום, אגב, הדף מציג תמונה סטטית וזהו).

אבל מנוע JS משופר זה לא מספיק, ואלמנט Canvas מוקדם מדי לשימוש הואיל והוא נמצא במפרט שמשתנה ולא יצא רשמית במהדורה הסופית, כך שעדיין ישנם בעיות רבות ליצור אפליקציות רשת המשתוות באיכותן לאפליקציות מערכת רגילות. יש כמובן חריגים, אבל עדיין, אף אחד לא יכול להשוות את Google Docs ל-Word או Open Office לדוגמא. גם עם מנוע JS מאוד מהיר, יש בעיה לממש את כל הגרפיקה והדברים שצריך בשביל לעשות מעבד תמלילים מקצועי וטוב.

כיום כולם כמעט משתמשים ב-Flash בשביל גרפיקה זזה, הרבה משתמשים ביכולות הוידאו של Flash ועוד דברים, אבל הבעיה המרכזית של Flash שהיא טכנולוגיה קניינית סגורה (למרות שהמפרט פתוח). אנחנו בשנת 2008 ועדיין אין תמיכה עברית מסודרת לדוגמא (נסו לכתוב טקסט מימין לשמאל בתוך אפליקציית פלאש). מתי יהיה? בגירסה 10 של פלאש. מה עם תמיכה יותר טובה ב-Flash ב-Linux? (אין ספור “קפיאות” של השועל על הלינוקסים שלי בגלל Flash הבהירו לי שיציבות זה לא הצד החזק בגירסת ה-Linux של הפלאג-אין) אולי בעתיד. מה עם תמיכה בלינוקסים שלא רצים על מעבד אינטל או AMD? אפשר לחלום על כך, לא מעבר לזה – כלומר הטכנולוגיה הזו עוזרת ליצור דפים יותר דינמיים עם חזות מאוד מרשימה, אבל כמו שהיא עוזרת, היא גם מגבילה, במיוחד את המפתח שלא מומחה ב-Flex או כלים אחרים לפתח יישומוני Flash.

אין ספק ש-HTML 5 בהחלט יעזור לכתוב אפליקציות יותר טובות, אבל יש צורך בהתערבות של עוד גופים שמתמחים בגרפיקה, במיוחד חברות כמו nVidia ו-ATI. מי שכיום מריץ הדגמות של Canvas גם על הדפדפנים הכי חדשים, יראה כי מהירות המימוש מאוד מזכירה כרטיסי גרפיקה של Trident בתחילת שנות ה-90! זה איטי בטירוף, ויש צורך לשכתב חלקים בדפדפנים על מנת שישתמשו בטכנולוגיות שמשתמשות במאיץ הגרפי (כמו שפלאש משתמש כיום). גם מפתחים מקצועיים שמתנסים כיום עם Canvas רואים שהמימוש איטי בטירוף (לא יודע לגבי אקספלורר 8 בטא 2) ומצריך שכתוב כדי לקבל ביצועים הרבה יותר גבוהים.

היתרון הענק, לדעתי, של שועל-האש, גוגל כרום, אקספלורר 8, אופרה 9.5 הוא שסוף סוף, הסטנדרטים ממומשים וקהילת המפתחים ממש לא שומרת לעצמה את ההערות אם מישהו ממפתחי הדפדפנים חורג מהסטנדרטים. כמובן שאנחנו לא בעולם אוטופי ויש חוסרי מימוש לפעמים (אהלן מיקרוסופט! מה שלום אלמנט ה-Video, תמיכה יותר טובה ב-Canvas במקום להשתמש ב-Wrappers עם VML?), אבל נגמרה התקופה שבה דפדפן חדש נחת על המפתחים ועל המשתמשים משמיים ו”זה מה יש ועם זה תסתדר”, מה שהוביל לכל חוסר התאימות בזמנו בין נטסקייפ לאקספלורר לדוגמא. כיום גירסאות דפדפנים משתחררות הן כ-בטא פתוחה (או לגמרי פתוח כמו השועל) ומפתחי הדפדפנים בהחלט מקשיבים ומשתתפים בפורומים ומקבלים פידבק חיובי ושלילי ובאגים. מישהו זוכר דבר כזה באקספלורר 4,5,3 או גירסאות נטסקייפ השונות? היית יכול לקבל בטא אך ורק אם היית מקורב לצלחת.

בראיון שהופיע היום ב-YNET עם אריק שמידט, מנכ”ל גוגל, עקץ אריק את מיקרוסופט שכיום אין לך אפשרות לפתוח את וורד על הטלפון שלך. אני משער שבשנה שנתיים הקרובות, רמת הדפדפנים תהיה כזו גבוהה, שיהיה מתחרה חזק ומכובד מול וורד שרץ על שולחן העבודה.