ארכיון תגיות: מחירים

הנח"ש – על מה אני משלם בעצם?

פורסם בתאריך על ידי

למי שלא מכיר אותי – בחיים הפרטיים שלי אני אדם שאוהב להשקיע בשביל לקבל מוצר ושרותים טובים מאחרים, גם כאשר מדובר במחירים גבוהים יותר מהצעות מתחרות. כל עוד יש הצדקה – אני אשמח להוציא את הארנק ולשלם.

כמעט בכל התחלת חודש אי זוגי אני חוזר לסיטואציה שדי מעצבנת אותי: גם אני, כעצמאי, צריך לשלם למדינה את ליטרת הבשר שלה – מע"מ (מה לעשות, מדינה שטווענת שהיא מדינת הייטק ולא מסוגלת למצוא פתרון לעסקים ולעצמאיים שלא ישלמו את המע"מ במקום שישלמו ואז יוציאו את הכסף מהבנק כדי לתת למדינה), מס הכנסה וביטוח לאומי (המוסד שאוהב לעשות לך "הפתעות" אחת לתקופה עם דרישות תשלום חדשות לבקרים). את כל התשלומים האלו אני מקבל בהבנה. ככה זה – רוצה שיהיה עסק? להיות עצמאי? תכיר את הרשויות ואת הטמטום ותחיה עם זה.

אבל הדבר שהכי מעצבן הוא התשלום למנהל החשבונות. שלא תבינו אותי בצורה לא נכונה – אין לי שום בעיה לשלם למנהל החשבונות, יש לי כן בעיה לשלם כל חודש למרות שהוא עושה לי עבודה של כמה דקות פעם בחודשיים. אז על מה בעצם אני משלם חודש "ריק"?

התשובה של רואה החשבון שלי זה "שתוכל להתקשר ולהתייעץ על שאלות בנושא ניהול חשבונות". לצערו של אותו רואה חשבון שהייתי אצלו בעבר, יש כיום דבר כזה שנקרא "גוגל" ודרכו ניתן למצוא ערימות של מאמרים על הנושאים בהם אני מחפש תשובה, ולעיתים תשובה די כואבת. כך לדוגמא אותו מנהל חשבונות שהיה לי, התעקש שהמדינה לא מכירה במע"מ של האיחוד האירופאי והאמנתי לו. רק לאחר שנה מצאתי דרך האינטרנט שאותו רואה החשבון טעה ואלפי יורו שהייתי יכול לקבל הלכו לטמיון (מצאתי את המידע מאוחר מדי). הייתי שמח לתבוע אותו אולם הוא.. נפטר מהתקף לב.

עד כה, כל פניה של הרשויות בנושא בעיה, קיבלתי מכתב הביתה ולעיתים גם מנהל החשבונות שלי קיבל, אולם מי שבסופו של דבר טיפל בדברים ונסע לשם – הוא אני. מע"מ צועקים על חוב (שגוי בחישוב של המזכירה!)? אני בדרך לשם. ביטוח לאומי עם דרישת תשלום חדשה וענקית? אני בדרך לשם. אישור ניכוי מס במקור? אני יושב שעות על הטלפון לרשות המס שתאשר לי עוד תקופה.

אז? על מה לשלם בדיוק? על דו"ח שנתי? אני אשמח לשלם על דו"ח כזה בנפרד, בדיוק כמו שאני שמח לשלם לעו"ד על יעוץ.

בקיצור – זהו תשלום הריטיינר הכי מוזר שאני מכיר ומה שמפתיע אותי היא ההסכמה החרישית של חבריי העצמאים לשלם את התשלום הזה למרות שברוב מוחלט של הזמן אין תמורה לאותו חודש "ריק" שמשולם, במיוחד שבשנה הסכום נע בין 2000-3000 שקל לשנה שתכל'ס – לא רואים מהם כלום. לא חבל?

ישנם שרותים כמו invoice4u ו-iCount שמאפשרים לך לבצע ניהול חשבונות בעצמך, אולם למערכות אלו חסרה בינה מלאכותית בסיסית של ניצול ההטבות. באף מערכת לא ראיתי שצץ איזה טופס ששואל אותך על הוצאותיך המוכרות (כולל פירוט מצד המערכת) ואחוזים שמוכרים לצרכי מס, כמו חשמל, שכ"ד, דלק, אש"ל וכו'. אם מערכת כזו היתה שואלת עצמאי שאינו בקיא בניהול חשבונות את ההוצאות האלו והיתה מחשבת אותם בדוח"ות המקדמות שצריך לשלם – היא היתה הרבה יותר עוזרת לאותו עצמאי. אחרי הכל, רוב העצמאים לא מכירים את הסעיפים הרבים שיש ברשויות המס של דברים מוכרים, אז מדוע לא לסייע?

עד כה, האפשרות האינטרנטית היחידה שמצאתי היא ucan2 אולם בעבר שניסיתי את השרות, "נכוותי" כבר בהתחלה כשגבו ללא ידיעתי סכום של 6 חודשים מראש וגם היחס בטלפון לא היה בדיוק משהו שרצים לספר לחבר'ה.

אז האם מישהו מהקוראים מכיר שרות ניהול חשבונות ממוחשב מלא שגם יודע להציע ללקוחותיו את ההטבות ושאר עניינים שיכולים לעזור לעצמאי, שרות שיכול להחליף מנהל חשבונות? לחלופין, האם מישהו מכיר משרד ניהול חשבון שבו אני (ואחרים) יכול לשלם רק על שרות מסויים שלוקח מספר דקות במקום לשלם כל חודש?

אני בטוח שאני לא היחיד שתוהה, ולכן אשמח לשמוע הצעות בתגובות.

אסוס 300T במבצע!

פורסם בתאריך על ידי

מי שעוקב אחר הבלוג הזה יודע שב”חץ ביז” אין דקה של שקט. פרוייקט X שכתבתי עליו לאחרונה לוקח את הזמן שלו (לוקח זמן למצוא משקיעים, אתם יודעים) ומה שקיבל דחיפות יותר גבוהה זה פרוייקט בניית שרתים, והשרת הראשון שסיימתי לבנות (עדיין בלי השינויים שלי) צפוי להיכנס לחווה בשבוע הבא. שרת דווקא נחמד: 16 ליבות, 64 ג’יגהבייט זכרון, 6 טרה דיסקים, ובקיצור – שמייח.

אומרים שכשאתה בונה את המוצר הראשון אתה לומד הרבה, ומי שאמר את זה צדק. הרבה למדתי ועל כך אכתוב פוסט נפרד. אחד הדברים שאני אוהב לעשות הוא מו”מ עם יבואנים ובמקרה זה יצא לי משהו מעניין.

אחד היבואנים שאני קונה ממנו ציוד מועט לעסק שלח לי קטלוג, הכרתי שם אשת מכירות נחמדה ושוחחנו על כל מיני דברים. הסתכלתי על הקטלוג שלו ולמרות ש-99% מהדברים שם אין לי צורך בהם, משהו אחד צד את עיניי: מחירי טאבלטים, ובמקרה שלי הטרנספורמר 300T של אסוס. המחיר מאוד מרשים (לדילר, לא ללקוח סופי).

למי שאינו מודע, מחיר ה-ASUS טרנספורמר ה-300T כיום בשוק הוא בערך 1920-2000 שקל (תסתכלו כאן). רוצים את המקלדת שכוללת סוללה, 2 חיבורי USB מלאים וכניסת SD? התכבדו לשלם בין 750 ל-800 שקל נוספים, כלומר ה-300T עם המקלדת (סה”כ זמן סוללה 13-15 שעות, וזה לפני אנדרואיד 4.1!) יעלה לכם כ-2800 שקל.

לא זול.

אז חשבתי לעצמי: אולי כדאי לארגן לקוראים הנחה רצינית? לא בשביל הרווח שלי, אלא בשביל הקוראים.

על איזו הנחה מדובר? ובכן, במקום 2800 שקל, ניקח איזמל מנתחים ונחתוך. לכמה? הממ.. מה דעתכם על 2400 שקל (כן, כולל מע”מ, כך שכל עצמאי יכול לקבל זיכוי מהמדינה על סכום של 384 שקל!)? וכן, אני מדבר על ה-300T כולל את עמדת המקלדת. (גירסת WIFI בלבד. אין בארץ גירסה הכוללת תמיכה ל-SIM, ואני לא חושב ש-ASUS הוציאו דבר כזה).

אני יודע שרבים מחכים כרגע לנקסוס 7 במחיר 200-250 דולר, אבל ל-300T יש יתרון גדול בכל הקשור לעבודה איתו: מקלדת פיזית,הרחבת מיקרו SD ו-כרטיסי SD, ומסך יותר גדול, שלא לדבר על כמות שעות שהטאבלט יכול לעבוד בלי להיות קרוב לשקע חשמל. הנקסוס 7 הוא נחמד לצפות בו בסרטים והוא מכשיר קטן וחמוד, אבל אם אתה נמצא במקום כלשהו ואתה צריך להתחבר ב-RDP או SSH עם חיבור VPN למקום העבודה שלכם, תנחשו מה יהיה יותר נוח? ואם יש לך ערימות של תוכן כמו קבצי PDF, מוסיקה, סרטים וכו’, איפה בדיוק תשים אותם בנקסוס 7?

שיהיה ברור: אני לא מנסה להיות משווק מורשה של ASUS. נפלה ליידי הזדמנות מעניינת. אני לא מחפש להרוויח פה פר מכשיר סכומים גדולים (הרווח שלי קטן מאוד) ואם מישהו מתכנן לרכוש טאבלט והוא יכול לחסוך ברכישה, אז בכיף! אינני מייבא את הטאבלטים, הם כבר מיובאים ע”י יבואן גדול מאוד וידוע בארץ וניתנים עם שנה אחריות רשמית.

אז מי שמעוניין, יכול לשלוח אליי אימייל ל [email protected] עם השם המלא שלו, טלפון וכתובת אימייל שלו. עדיין לא צריך לשלם (התשלום אגב יהיה בהעברה בנקאית עם חשבונית מסודרת, לא בכרטיסי אשראי או פייפאל, אני מנסה להוריד את כל העמלות על מנת שהרוכש ישלם פחות), ואני אמתין מספר ימים לראות את ההיענות. אם תהיה מספיק הענות, יכול להיות שאפשר להוריד את המחיר עוד יותר.

הטאבלטים החדשים של מיקרוסופט

פורסם בתאריך על ידי

אני די בטוח שחובבי אנדרואיד ו-IOS יאהבו לקרוא את הפוסט הבא…

מיקרוסופט הכריזה כי יהיו 2 גירסאות טאבלט עם Windows 8: אחת מבוססת מעבדי ARM, ואחת מבוססת X86. בגירסת ARM תוכלו להתקין אפליקציות רק דרך החנות של מיקרוסופט ורק אפליקציות מבוססות Metro UI (בלי Flash, לא יהיה Flash ל-Windows 8 ב-ARM, כך החליטה מיקרוסופט) ואם אתם חושבים לייעל את הטאבלט בכך שתתקינו עליו גם גירסת אנדרואיד כלשהי (כמו Cyanogenmod) תשכחו מזה ומיד – מיקרוסופט מכריחים את היצרנים להשתמש ב-Secure boot שנועל את ה-Boot Sequence כך שלא ניתן לשנות בייט אחד מהרגע שהטאבלט יצא מהמפעל (למעט עדכונים שגם הם צריכים להיות חתומים ע"י היצרן ומיקרוסופט).

במחשבה ראשונה מבחינה טכנית זה נשמע הגיוני: מיקרוסופט לא מעוניינת בחוויית משתמש של תקיעת טאבלט בגלל דרייברים סוררים (היי Vista!) אבל אז מגיעה נקודה אחרת: המחיר. היצרנים כבר "מזמרים" ל-Digi-times שלפי מחירי החלקים שמיקרוסופט מכתיבה, מחירי הטאבלטים עם Windows 8 יהיו יקרים יותר ממחירי טאבלטים מבוססי אנדרואיד וגם מהמחיר של האייפד. במילים אחרות: אם אתה מתעקש על Windows עם ARM – תשלם!

מהצד השני, יהיו טאבלטים עם מעבד X86 של אינטל. איזה מעבד? Atom מתאים לכם? כי זה מה שיהיה: מעבד Z2760, עם אפשרות "האצה לזמן מוגבל" (בתרגום לעברית: שכחו מביצועים רציניים!), 9 שעות עבודה, חיבור Wifi ו-Wifi Direct, חיבור סלולרי דור 3/4, פחות מ-9 מ"מ עובי (כאילו שזה כל כך מהותי למישהו כיום).

בקיצור הטאבלטים עם X86 יעבדו כמו .. נטבוק, אבל המחיר שתשלמו עליהם? שוב, יותר יקר מאייפד או טאבלטים אחרים מבוססי אנדרואיד!

זה לא שהיצרנים לא ניסו לשכנע את אינטל ומיקרוסופט לסבסד חלק מעלות מחירי הטאבלט, אך 2 החברות מתעקשות שלא להוריד סנט שחוק מהמחירים שהם גובים ב-BOM, שהיצרן ישבור את הראש איך הוא יתמחר מבלי שהלקוח יברח אחרי שיראה את תגית המחיר.

כפי הנראה לא אינטל ולא מיקרוסופט למדו את השיעור שמוטורולה למדו על בשרם בתמחור המפגר של ה-XOOM (זוכרים? יותר מ-800$!). מה המחיר הצפוי לטאבלט מבוסס Windows 8? אה, ממש כלום .. 600-900$! להזכירכם, אייפד 3 החדש ללא 3G עם 16 ג'יגה זכרון עולה .. 499$.

וכך אנו מגיעים למצב מאוד מעניין: לאפל יש ערימות של אפליקציות ל-IOS ולרובן יש גרסאות כמו לאייפון וגם לאייפד. לאנדרואיד יש הרבה מאוד אפליקציות, חלקן מותאם לטאבלטים ויותר ויותר אפליקציות מתחילות לקחת את היתרון של ICS לכתוב אפליקציות שמתאימות לטלפונים ולטאבלטים, כך שהיום אם אתה חושב לקנות גלקסי TAB (החדש, 2, שיוצע ב-50-100 דולר פחות מהגירסה הראשונה), יש לך לא מעט אפליקציות לשחק איתן.

למיקרוסופט מצד שני תהיה בעיה: הם יצטרכו לשכנע חברות פיתוח לכתוב אפליקציות מחדש (כלומר אם יש לחברה אפליקציות כיום, הם יצטרכו GUI חדש מבוסס Metro, להכין גירסה ל-ARM ובנוסף להתאים את האפליקציה שלהם שתעבוד על מעבד Atom עגלה) ועוד לא דיברנו על הגרסאות ל-Desktop. זה קל אם האפליקציה שלך מבוססת Web, זה סיוט אם האפליקציה שלך דורשת משאבי מעבד או מעבד גרפי (כמו.. משחקים, ואפליקציות אחרות).

בקיצור, כמו תמיד, גם כשיש למיקרוסופט מתחרה בטאבלטים, הם יצליחו לגרום לעצמם סיבוכים רציניים ולאמלל את המפתחים. אני לא כל כך מצליח להבין איך מחלקת השיווק במיקרוסופט הולכת "לדחוף" את הטאבלטים האלו במחירים המוגזמים שיהיו.

אני כבר ממתין לתירוצים של מיקרוסופט בדוחו"ת הרבעוניים שלהם.

 

עוד סקר שטותי: מחשוב ענן ומנמרי"ם

פורסם בתאריך על ידי

מי שמכיר אותי אישית או מי שקורא את הבלוג הזה זמן רב יודע היטב את דעתי על "חברות מחקר" שמפרסמות מידע עם תחזיות מופרכות בכל מיני נושאים, החל מאימוץ לינוקס (גרטנר טענו בשנת 2000 בערך שלינוקס לא יקח את הבכורה על מערכות יוניקס, וכולנו יודעים מה קרה בסוף עם לינוקס) ועד תחזיות מופכרות על מגמות שונות שבסופו של דבר התגלו כעורבא פרח. בקיצור – לעניות דעתי, חברות מחקר הם כמו שמחה השכנה שלי מהבניין ממול: פותחת בקלפים (50 שקל מבצע!), רק שלחברות מחקר יש יותר תקציב והם עם משרדים וחליפות, אבל התוצאות (בכל הקשור לתחזיות על טרנדים ומגמות) הן אותן תוצאות.. אפילו ב-The Register חשדו מספר פעמים שיועצים מסויימים של אותן חברות מחקר הן "חברים" של אותם מיסטיקנים..

בכלכליסט פורסם מאמר על כך שחברת BMC פרסמה סקר שהוזמן על ידי ממכון מחקר פורסטר, ובו נשאלו מנמרי"ם שונים מספר שאלות. הנה ציטוט מעניין מהמאמר: "מבין המנמ"רים שנשאלו, 72% הסכימו או הסכימו מאוד שהמנהלים העסקיים בחברה מתייחסים לענן כאל דרך להפסיק את התלות במחלקת המחשוב. שילוב הלחצים של הפחתת עלויות ופישוט מצד אחד והדרישה לספק ביצועים טובים, מהירים וזולים יותר פוגם ביכולתן של מחלקות המחשוב לעמוד בציפיות."

תרשו לי להגיב בקצרה באופן לא רשמי: פפפפפפפפפפפפחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח!!!

ועתה לתגובה קצת יותר רצינית.

אם מחר אתה הקורא תקפוץ לאתר שלנו ("חץ ביז") ותחליט לבחור לך את אחת החבילות בארץ (או את החבילות במחירים זולים בחו"ל), או שתקפוץ לאתר של אמזון, או Rack Space או Soft Layer או vps.net, ותחליט לקחת חבילת שרת כלשהי. מה תקבל? תקבל שרת Linux או Windows, עם מייל קצר שמפרט מה הפרטים לכניסה לשרת, מה הפורטים הפתוחים, איך לפנות לגבי תקלות ו… זהו.

מישהו (זה יכול להיות אתה או מישהו שאתה שוכר) יצטרך להתחיל להקים על השרת את מה שאתה מעוניין. צריך להרים אפליקציות, להגדיר דברים, לנסות, לכוון, להעביר תוכן משרת אחר אל השרת החדש וכו' וכו'. אז זה יכול להיות אתה או מישהו שתשכור, או בחברה – אחד מצוות סיסטם.

יש כמובן חברות (כולל "חץ ביז") שנותנות שרות ניהול (כמו החבילה הזו שמתאימה לעסקים לבניית אתרים וכוללת שרותי ניהול), אבל שרות הניהול הוא יותר שרות תחזוקה כללית והקמה של דברים פה ושם. אם צריכים לדוגמא Tomcat, אז זה נכלל, אבל אם הם רוצים חקר ביצועים איך ה-Tomcat יעבוד, אלו הגדרות צריך לשנות ואיך להוסיף Varnish Cache, אז מדובר במשהו שכבר מצריך תשלום נוסף והכל כתוב בחוזה, כמו אצל כל ספק רציני, כלומר בשום מצב שום ספק VPS או מחשוב ענן לא תהיה הוזלה מבחינת עלויות תחזוקה של השרתים. תהיה הוזלה בכך שהם לוקחים VPS ושהם משלמים מחיר מופחת בהשוואה לשרת פיזי, אבל גם כאן ההוזלה תיעלם ברגע שהלקוח צריך 20 שרתי VPS באופן קבוע בנקודה מסויימת: יהיה לו יותר זול לרכוש שרת פיזי ולשלם מחיר זול על אירוח שרתים בחווה, אבל שוב, מישהו יצטרך לתחזק את השרתים הללו ומחשוב ענן לא חוסך בכך כסף.

מחשוב ענן בהחלט יכול לחסוך כספים רבים בסיטואציות מסויימות. אם אתה צריך שרות כמו Load Balancing או שרות CDN והספק מציע לך את זה לפי כמות תעבורה או לפי שעה, אז זה יכול לחסוך (עד גבול מסויים, אחרי זה עדיף יהיה לך לרכוש את הציוד או לעשות מימוש בעצמך), אבל בכל הקשור לכח אדם, מחשוב ענן לא חוסך ולא הולך לגרום לפיטורים המוניים (אלא אם יש בוסים שהם לא בדיוק הסכין הכי חדה במגירה שיאמינו לשטויות של אותן חברות מחקר).

החישובים העקומים של אורנג’

פורסם בתאריך על ידי

אומרים שה”ראש היהודי” ממציא לנו הרבה פטנטים, והוא יצירתי. לכותב שורות אלו יצא לראות לאחרונה את ה”יצירתיות” של אורנג’.

כדי להסביר מה קרה בין אורנג’ לבין עבדכם הנאמן, אקח דוגמא מהעסק שלי. נניח שלקוח רוכש שרת וירטואלי כלשהו מהעסק. הוא בחר בשרת עם דיסק של 30 ג’יגהבייט אך לאחר זמן מה הוא מצא כי הוא צריך בעצם דיסק של 50 ג’יגהבייט ולא 30. במקרה כזה הלקוח יפנה אלינו, נרחיב לו את הדיסק ל-50 ג’יגהבייט (או שניתן לו דיסק נוסף של 20), נזכה אותו ב-30 ג’יגהבייט ה”ישן” והלקוח ישלם את ההפרש. כך כל עסק הגיוני היה עושה..

מהמשל – לנמשל: בחודש הקודם הייתי עסוק בנסיעות ופגישות לגבי הקמה של שרותים חדשים ונוספים לעסק. מטבע הדברים, אין ADSL בדרך ולכן השתמשתי בחיבור האינטרנט הסלולרי שאורנג’ מציעים והשתמשתי בו לא מעט. החבילה הקטנה אזלה, ודרך ה”פורטל” עברתי לחבילה הבינונית שגם אותה ניצלתי ולקחתי את החבילה הגדולה.

הגיונית, המערכת של אורנג’ היתה אמורה לעשות כמו בדוגמא למעלה: לקזז את החבילה הקודמת בחבילה החדשה כך שלא תצטרך לשלם סכום גבוה. במסגרת הקיזוז, מהחבילה החדשה היה אמורה להיות מקוזזת החבילה הישנה והחיוב היה משתנה למחיר החבילה החדשה בלבד.

אבל באורנג’ לא כל כך אוהבים את הרעיון, ולכן בחשבונית האחרונה במקום להיות מחויב סכום של 49 שקלים, חוייבתי ב.. 265 שקלים. כל נסיונותיי להסביר בפשטות את הדברים לנציגה בטלפון עלו בתוהו – אתה צריך לשלם, לא תקבל זיכוי וזהו.

החלטתי לשים פעמיי לסניף שרות של אורנג’. שם ניסיתי להסביר לבחורה וגם אז לא עובד, אבל כשהתחלתי לדפוק על השולחן (ולאחר שיחה שהיא ניהלה עם האחראי) לפתע “צץ” לו הסכם: אורנג’ תזכה אותי על חשבונית זו ב-210 שקלים.

זה כבר יותר טוב.

אבל חכו, זה לא נגמר..

מכיוון שאני משתמש “כבד” ואני לעיתים בדרכים צריך לחבר מספר ציודים לאינטרנט (את ה-Nook שלי, ולעיתים מחשב ניייד או 2), החלטתי לבקש לרכוש מאורנג’ עוד כרטיס SIM לראוטר הסלולרי שלי. שימוש בטלפון E72 שלי כראוטר אינו רעיון כל כך טוב כי אז תוך שעה וחצי הסלולרי של הטלפון נגמרת (גם אם היא היתה טעונה במלואה). טלפונים חכמים אחרים אינם נותנים תוצאות יותר טובות ולכן הפתרון שלי הוא להשתמש בראוטר הסלולרי לכל ענייני האינטרנט, כולל לנוקיה שלי.

הרעיון שלי היה לקחת SIM על אותו מספר, ולהשאיר אותו בתוך הראוטר הסלולרי. אני לא צריך את ה-SIM לשיחות טלפון כי את זה אני עושה עם הנוקיה. כל הרעיון הוא לשם נוחות, במקום להוציא מהנוקיה את ה-SIM ולהכניס אותו למכשיר ואחר כך להחזיר לנוקיה.

בקשה פשוטה והגיונית, לא?

לא באורנג’.

לפי דברי הנציגה, עליי לקחת חבילת DATA נוספת על אותו SIM נוסף וגם לשלם 15 שקל דמי תחזוקת קו חודשיים. שימו לב: לא ביקשתי מספר נוסף, לא ביקשתי שום Feature נוסף.

לאחר דין ודברים, הסברים חוזרים ונשנים על מה שכתבתי כאן ב-2 שורות פה למעלה, הגענו ל”הסכמה”: אורנג’ תבטל את חבילת הגלישה בנוקיה ותפעיל חבילת גלישה “במבצע” של 5 ג’יגה ב-SIM שישב בראוטר.

ואני תוהה: מאיפה הטמטום הזה? מדוע אי אפשר שתהיה חבילת גלישה אחת ל-2 כרטיסי ה-SIM, כך שאם אתחבר עם הנוקיה (גלישה במכשיר) או עם הראוטר (כל הציודים הניידים), החישוב יהיה במצטבר על חבילת הגלישה שלקחתי ותו לא, ומדוע אין זיכוי/קיזוז אם אני עובר בין חבילות גלישה?

אורנג’ נמצאת בזמן האחרון במצב … בעייתי משהו מבחינת רווחים (הבעלים עסוק ב”תספורות”). תמהני איך עם כל מצבת כח האדם שיש באורנג’, אין אפילו אחד שיכול להסביר לחברה משהו פשוט: שיטת ההתראות ב-SMS לגבי ניצול חבילת הגלישה מועילה ללקוח בכך שהוא מודע שאו-טו-טו מסתיימת לו החבילה, אבל אפשר לנצל את הנקודה בכך שאורנג’ היתה מנתבת את הלקוח ל”מבצע” – שלח SMS “אישור” וחבילת הגלישה שלך תוכפל בתוספת 20-30 שקלים. במקום זאת, הלקוח כיום חושש שאם הוא יגלוש מעבר לחבילה, הוא ישלם כ-4 שקלים למגה, אז הוא ממהר לסיים את הגלישה. פוף, הלכה הזדמנות לאורנג’ להרוויח וגם לגולש להמשיך לגלוש.

אורנג’ יכולה להרוויח ויכולה בעת ובעונה אחת לגרום ללקוחות להרגיש יותר טוב (ולא מרומים!) בכך שאורנג’ תתחיל להפנים שהמצב בשוק היום שונה. יש ליותר ויותר אנשים מחשב נייד או טאבלט בנוסף לטלפון הסלולרי שלהם. נכון, מחירי המודמים והראוטרים באורנג’ ירדו (אני רכשתי את ה-ZTE MF30 שלי ב-600 שקלים, כיום באורנג’ דגם MF60 עולה 468 שקלים, אם כי הוא לא מופיע באתר שלהם), אבל מחירי ה-DATA עדיין גבוהים מדי, בנוסף, הגיע הזמן שאורנג’ תאמץ את האינטרנט גם כדי לתת שרות ללקוחות בצורה נורמלית (לדוגמא: לתת אפשרות להחליף חבילות גלישה דרך האתר, ולא דרך הפורטל של האייפון בלבד!), לאפשר לשוחח עם נציג ישירות דרך האתר, אולי (חס ושלום!) מערכת קריאות נורמלית שנציג חוזר אליך, דברים שלא יעלו לאורנג’ הרבה, אבל יעשו את החיים ללקוח יותר קלים ונעימים.

אבל עד אז, נצטרך לסבול את הטמטום בחישובים של אורנג’ ואת הפאקים האחרים.

מדוע לא מומלץ לקחת קופסאות UTM

פורסם בתאריך על ידי

מי שעוקב אחר שוק הקופסאות ל-IT בשנים האחרונות, יכול לראות שחברות רבות מוכרות "קופסאות חכמות". אינני מדבר על קופסאות כמו מתגים חכמים או נתבים של סיסקו בהם יש צ'יפ מיוחד עם תוכנה מיוחדת לעשות עבודה מסויימת, אלא קופסאות כמו "מיני פיצה" שעושות מספר דברים: חומת אש, VPN, חיבור DSL, אנטי וירוס, אנטי ספאם וכו'.

בקופסאות כאלו בדרך כלל מה שיש זה בעצם מעבד חלש של אינטל (או AMD), לוח אם פשוט וקטן, דיסק קשיח קטן והפצת לינוקס מקוצצת, שהוסיפו לה כל מיני דברים כדי לתת את אותם שרותים. במקרים רבים מדובר בהפצה מבוססת רד-האט או התואמת לה (CentOS) עם שינויים רבים.

קופסאות אלו נמכרות לאינטגרטורים שרוכשים זאת עבור לקוחותיהם. הלקוח משלם על הקופסא, על תכנון הישום ועל ההטמעה עצמה.

במקור קופסאות אלו התאימו עבור העסקים הקטנים כמו סטארט-אפים (שכבר עבור את שלב קבלת כסף מהמשקיעים), והקופסא בעצם באה לתת פתרון אחיד וכולל לכל העובדים בחברה. במקום להסתבך ולחפש את כל השרותים בנפרד, הספק נותן לך הכל בקופסא אחת, יש ממשק וובי נחמד ונוח (לעיתים, לעיתים זה נראה כאילו מישהו עיצב ממשק כדי לאמלל את האחראי).

היתרון של קופסא זו ליצרנים הוא עצום: ההשקעה עצמה בקופסא הוא מינימלי יחסי וברובו מדובר על הטמעה של מוצרים גדולים בגירסה מוקטנת + שת"פים עם יצרני אנטי-וירוס/אנטי ספאם. הקופסאות לא נמכרות בזו"ל (לדוגמא: קופסת פורטיגייט 110C עם 3 שנות תמיכה עולה לא פחות מ-3000 דולר, וזאת לפני הסכום שצריך לשלם לאינטגרטור על מנת לתכנן וליישם, כלומר יש צורך בתשלום של 4000 דולר בערך, ואחרי 3 שנים יש לשלם תשלום שנתי (גם אם אתה משתמש רק בחומת האש בלבד), או שהקופסא תיהפך לברזל נטו. בקיצור – הם עושים בזה כסף לא רע בכלל.

מילא לסטארט-אפ ממומן, תשלום חד פעמי של 4000 דולר לערך הוא סכום לא בשמיים, אבל האם חברות יותר גדולות צריכות בעצם את הפתרון הזה?

התשובה שלי פשוטה: לא.

בחברות שיש בהן מעל 100 עובדים יש צורך לדוגמא בתוכנת אנטי וירוס ואנטי ספאם רציניות כדי שינטרו את כל התעבורה (בין בתקשורת ובין במיילים), וכיום עם התחרות שיש בין היצרנים, ניתן לקבל דיל לא רע בכלל שיתן תמיכה גם בשרתים (בין אם זה שרת Exchange או שרת דואר מבוסס Linux, לכל יצרני האנטי וירוס יש כיום גם פתרון שרץ על לינוקס) וגם בתחנות הקצה. מחיר הרשיון עצמו – זול בהרבה ממה שתשלם לאנטי וירוס בקופסת UTM.

חומת אש ו-VPN: חברות רוצות חומת אש רצינית ופתרון VPN שיפעל על הכל: החל מהמחשב הנייד היקר של המנכ"ל ועד למק של הגרפיקאי או ה-iPad של הבכירים. כיום בלינוקס יש פתרון גם לחומת האש (אפילו ברמת חסימת אפליקציה, לא רק לפי פורטים TCP/UDP וכו'), וגם VPN שתומך בכל דבר (OpenVPN כמובן). לאלו שחושבים על צריכת חשמל גבוהה אם זה ירוץ על שרת, אפשר לקחת פתרון כמו של VIA שעולה 90$ (צריך להוסיף זכרון, דיסק קשיח וקופסא כלשהי) – ופתרון זה יתן ביצועים מעולים בלי לעשות חור בכיס מבחינת צריכת חשמל.

אבל החסכון הכי גדול הוא לא רק בקניה, אלא גם בהטמעה וברשיונות: אפשר לשכור פרילאנסר ולתת לו את התכנון של הרשת, מה ישאר פתוח ומה לא, וגם אם אותו פרילאנסר יגבה 300 שקלים לשעה, הוא יכול תוך 5 שעות להרים חומת אש רצינית לתפארת + חיבורי VPN. מכיוון שמדובר בקוד פתוח, אין צורך לשלם על רשיונות. בנוסף, אפשר לסכם עם אותו פרילנסר על תמיכה שנתית או תחזוקה שנתית תמורת כמה מאות שקלים נוספים (נניח בהתחברות מרחוק לעדכונים), ואם אינכם מרוצים מהפרילאנסר, לא חסרים בארץ (וגם בחו"ל) פרילאנסרים נוספים שיחליפו אותו תמורת מחיר שתקבעו עם הנ"ל.

לסיכום: ניתן לחסוך כספים רבים (ולהימנע מ"אי נעימויות", קראו מה קרה לי עם לקוח, אינטגרטור שנעלם וצ'ק פוינט בעבר) תוך הסתמכות על פתרונות מבוססים קוד פתוח מבלי להיות "נעולים" על פתרון שצריך לשלם עליו כל שנה, ובלי להיות "נעולים" על אינטגרטורים מסויימים שמחליטים לשים ברז.

אורנג': פיטורים כמו באמריקה

פורסם בתאריך על ידי

הבוקר התבשרנו שאורנג' הולכים לבעוט ב-500 עובדים החוצה. הסיבה? משרד התקשורת "חתך" את דמי הקישוריות וקנסות יציאה, מה שאומר שהמשקיעים והחברה תרוויח קצת פחות.

מרוויחים קצת פחות? אוקיי, הבה "נתייעל". איך "נתייעל"? נפטר עובדים, נסגור משמרות.

מי ידפק מה"התייעלות" הזו? כמובן – הצרכנים, הלקוחות של אותה חברה. הרי העובדים לא יעבדו בקצב כפול אלא במחצית המהירות: אתה לא תמתין 5 דקות עד שנציג כלשהו יענה לך, אלא 10 דקות.

אני מתעב את צביעות חברות הסלולר (כולל אורנג'): הרי הם ידעו שמחירי הקישוריות המופקעים ודמי היציאה (המופקעים בטירוף, אפילו בהשוואה לכל מדינה אחרת) הם דבר שישתנה. כל שר רוצה שעל שמו תיחתם התקדמות כלשהי, כי זה טוב ל"רזומה" הפוליטי שלו, אז אי אפשר לתכנן רווחים מאסיביים שיהיו עד אין-סוף מהקנסות והמחירים האלו, אבל כרגיל, חברות הסלולר היו עסוקות בלהרוויח ולעשוק עוד ועוד את הלקוחות מכל זווית אפשרית (נכון שאתה חייב איזה fun-tone מעצבן שהחברים שלך ישמעו עד שאתה עושה? חודשיים חינם ולאחר חודשיים נמצא כבר מחיר קורע-כיס מבלי להודיעך שאנו מחייבים אותך, רק אם תסתכל בזכוכית מגדלת בחשבון החודשי שלך תמצא את זה).

אז משרד התקשורת מחליט לעשות את הצעד הנכון ולהוריד מחירים ואורנג' (ואחרים כמובן) מה עושים? לפטר! לזרוק את הסטודנטים שצריכים כל שקל דרך החלון החוצה (בשיטה האמריקאית כמובן. מודיעים לך עכשיו, נועלים לך את החשבון בשרת, לוקחים לך תג וכרטיסי כניסה, קח את החפצים והחוצה מיד!) במקום להרוויח קצת פחות בשורה התחתונה.

ככלל, כל הקיצוצים של משרד התקשורת הם דבר מעולה לאילן בן-דב, מנכ"ל אורנג' – מעכשיו אפשר להתלונן בפני משקיעים שמשרד התקשורת קיצץ בדמי קישוריות ודמי יציאה, אז משקיעים יקרים, יש לי מכונת גילוח שיער מעולה – הבה נקצץ גם לכם! לקצץ במשכורות בכירים וקצת פחות רווח שערורייתי לחברות? מה פתאום! כולם ידפקו, אבל לא שורת הרווח ברבעון!

לאט אך בביטחה מצליחות חברות הסלולר להגיע למצב של שנאה מצד הלקוחות – כמו הבנקים. התחרות האמיתית לחברות הסלולר מתחילה בימים אלו עם הצעות כמו של רמי לוי, פרי טלקום ועוד, עם מחירים נוחים ויותר תחרותיים ממה שהגדולות מציעות היום. זה הולך להיות מעניין לראות את ההתמודדות.

לרכוש טאבלט? (אוקטובר 2011)

פורסם בתאריך על ידי

(כמדי תקופה אני כותב פוסט שיתן לכם קצת מידע לגבי רכישת טאבלט, אם אתם רוצים לרכוש. כמובן שפוסט זה הוא דעה, ואשמח אם אחרים ישתפו את דעותיהם)

בשעה טובה העסק VPS שלי חוגג בימים אלו שנה (ואני חייב לציין שזו הרגשה מעולה להיות בצד המצליח של הסטטיסטיקה, בה עסקים רבים קמים ונופלים תוך פחות משנה), יש רווחים והחלטתי שאחרי שנה של קריעת-תחת עם העסק, הגיע הזמן לאיזה פיצוי קטן.. לרכוש לעצמי טאבלט 10.1 אינטש.

איזה קניתי? אף אחד. כרטיס האשראי שלי נוחר בארנק 🙂

התקופה הנוכחית מתאפיינת (ותסלחו לי אם זה נשמע כאילו אתם קוראים על המזל שלכם בטור אסטרולוגיה בעיתון) בשינויים מהותיים בתחום הטאבלטים. אמזון השיקה בשבוע שעבר את ה-Kindle Fire (ביחד עם עוד כמה קוראי ספרים מתוצרתם), וביום שני הבא (ה-10/10… אמרתי שזה הולך להיראות כמו טקסט של אסטרולוגיה?) סמסונג וגוגל עושים מסיבת עיתונאים לחשוף גם את גירסת האנדרואיד הבאה (Ice Cream Sandwich), וכמו כן את ה-Nexus Prime, מכשיר הטלפון הבא המיועד למפתחים וחובבי root (יכול להיות שיחשף גם טאבלט חדש, אבל עדיין אין על כך אישורים).

נתחיל עם ה-Kindle Fire. המכשיר שאמזון הציגה מאוד מזכיר את ה-Playbook של RIM, מכיוון שהוא בנוי באותה תצורה, למעט מערכת ההפעלה שהיא אנדרואיד 2 נקודה-משהו-שאף-אחד-לא-יודע-איזה. אמזון פותחת במתקפת מחירים והמכשיר יעלה $199, פחות ממחירו של Nook Color. מדוע אמזון מוכרים אותו במחיר כזה זול? כי המכשיר הזה מיועד בראש ובראשונה כדי לדחוף את המוצרים של אמזון, בין אם בהשכרת סרטים וסדרות (רק לפני מס' ימים אמזון חתמו עם FOX והוסיפו מגוון נאה לקטלוג שלהם), רכישת ספרים אלקטרוניים, מוסיקה, וכמובן חנות של אמזון לאפליקציות למכשיר, כלומר אמזון בעצם למדו היטב את אפל ויישמו את הדברים כמעט אחד לאחד, רק בניגוד לאפל, אמזון מציבים את הטאבלט שלהם במחיר שקשה להתנגד לו מבחינה פסיכולוגית: $199 זה מחיר שחובב טכנולוגיה יכול לשלם מבלי לחשוב על כך פעמיים, וזה מחיר מעולה למתנה עבור קרוב משפחה או חבר. אמזון מדגישים בקמפיין שלהם את מה שהמכשיר עושה מבחינת השרותים, הם כלל לא מתעכבים על המפרט הטכני (אמזון אפילו לא פרסמה מהו המעבד שיש בטאבלט).

אז האם כדאי לך, חובב המחשבים הישראלי, לרכוש את הקינדל Fire? התשובה שלי היא לא. מדוע? השרותים הניתנים במכשיר זה פועלים רק לתושבי ארה"ב. כמובן שבעתיד הקרוב המכשיר יפרץ, ואז תוכל לרכוש אותו, להתקין עליו חבילת VPN ואז להנות מהשרותים כמו האמריקאי הממוצע, אבל עד אז, לא תוכל להשתמש במכשיר כאן בישראל, אפילו לא להתקין עליו אפליקציות מהחנות של אמזון.

מה עם שאר המתחרים? אה, שם המצב הולך להשתנות בקרוב מאוד.

כידוע, ל-ASUS יש את ה-Transformer וה-Slider, שני טאבלטים מבוססי Honeycomb, ולסמסונג יש את הגלקסי TAB, ומבחינה טכנית שניהם זהים לחלוטין (אם כי יש הבדל כמובן בחיצוניות), רק ששניהם מבוססים על מערכת סגורה שלא תראה עדכונים בעתיד הקרוב. גירסה 3.2 יצאה והיא תגיע לטאבלטים הנ"ל (אם לא הגיעה כבר) ומכיוון שהקוד שלה לא יוצא החוצה, קהילת המפתחים כמו Cyanogenmod לא תוכל לעזור הרבה. גוגל אולי יוציאו גירסה 3.2.1 ומעלה, אבל התעדוף מבחינת גוגל יהיה להוציא גרסאות ICS עם עדכונים תוך "עידוד" היצרנים למכור מכשירים מבוססי ICS.

יכול להיות שסמסונג, כמו ASUS, LENOVO, ACER ואחרים יוציאו גירסת אנדרואיד ICS לאותם טאבלטים בעתיד, אבל עד כה שום חברה לא התחייבה להוציא למכשירים הנוכחיים גירסת ICS (למעט LENOVO כמדומני), מה שאומר שהטאבלט Honeycomb שתקנה עכשיו, יקבל בקושי תמיכה בחודשים הקרובים.

במהלך החודש וחצי הקרובים יצאו טאבלטים חדשים עם צ'יפים של TI, של Qualcomm ושל nVidia. חלקם הגדול יהיו בעלי 4 ליבות, וחלק יהיו עדיין דו ליבתיים במהירות של 1.5 ג'יגהרץ ומעלה והטאבלטים החדשים עם ICS יהיו מבוססים עם אותם צ'יפים, אבל כדאי במיוחד לשים לב לטאבלטים מבוססי ה-Kal-El של nVidia.

מדוע? כי nVidia מוציאה צ'יפ חדש שהוא לא 4 ליבות, אלא 5 ליבות. הליבה החמישית רצה במהירות של עד 500 מגהרץ. נשמע איטי? כן, הליבה הזו איטית כי הליבה הזו תריץ בעצם את ישומי הרקע (קבלת SMS, הודעות, צ'אט, שיחות או כל התחלת פעולה של אפליקציה) במהירות נמוכה, ובכך תחסוך סוללה (באותו זמן שאר הליבות יהיו כבויות). מהרגע שהאפליקציה תצטרך יותר משאבים, יופעלו ליבות נוספות לפי הצורך. כך לדוגמא אם נפעיל סקייפ ויושמע צליל של שיחה נכנסת, רק הליבה הקטנה תופעל. אישרת את השיחה? ליבה נוספת מופעלת ולאחר שאתה מתחיל לשדר את הוידאו מהמצלמה של הטאבלט שלך ליבה נוספת תופעל ואם יהיה צורך ליבות נוספות יופעלו. סיימת שיחה? רק הליבה הקטנה נשארת לפעול, השאר כבים. nVidia טוענים שבשיטה זו הם מקבלים ביצועי סוללה משופרים בהרבה ממה ש-Tegra כרגע מסוגל לתת.

בל נשכח שישנה עדיין תחרות, והיצרנים יצטרכו להפיק לקחים (אהלן מוטורולה!) לגבי המחירים בהשוואה למתחרה הגדול, ה-iPad-2 של אפל. כך שסביר להניח שנראה טאבלטים מבוססי 4 ליבות במחירים של $500 ומטה. אז למה להשקיע $500 לקבל משהו עם 2 ליבות כרגע?

אני מאמין שבסמוך ליציאת אותם טאבלטים מבוססי 4 ליבות נראה גם צניחה חדה של מכירי טאבלטים מבוססי 2 ליבות (ניקוי מלאי) במחירים של $250-350, כך שהדבר שאני ממליץ כרגע לעשות זה פשוט להמתין חודשיים ואז לראות את המצב בשוק ולהחליט.

מחשבות על טאבלטים, מחירים ומקוריות

פורסם בתאריך על ידי

אי אפשר לקחת מאפל את כתר ההובלה בכל מיני מוצרים. זה לא שאפל הם הממציאים הראשונים של הדברים, אבל הם יודעים לקחת קטגוריית מוצר, להוציא משהו משל עצמם ובחלק מהמקרים להוביל באותו שוק. כך לדוגמא אפל לא היו הראשונים שהמציאו נגן MP3, הם לא היו הראשונים שהמציאו טאבלט (כאלו היו עוד מראשית שנות ה-90, מישהו זוכר מחשב לוח של GO?), לא היו הראשונים שהמציאו טלפון מבוסס לוח מגע (במקרה הזה דווקא IBM היו הראשונים עם Simon ב-92, למי שזוכר), אבל כיום אם תשאל את האדם ברחוב וגם אנשים טכניים איזה מוצר באותם קטגוריות הם מכירים, הם יענו לך: אייפד, אייפוד, אייפון – ובצדק: אפל יצרה מכשירים עם סביבה שלמה של מוצרים עבורם כמו סרטים, ספרים, מוסיקה, ובמיוחד – אפליקציות, אז אפל מרוויחה מאוד יפה גם ממכירת הברזל וגם מכל המסביב.

למתחרים אין את הלוקסוס הזה. אין להם "חנות" (וגם מה שיש ממש לא פופולרי, ע.ע. Samsung Apps), והרווח שלהם בסופו של דבר מתבטא במכירת הברזל, וכאן היתה הטעות הגדולה שלהם: הם ניסו להתחרות באפל בכך שהם הוציאו מוצר Me too, הכניסו Honeycomb ומכרו את זה במחיר שהוא פחות או יותר כמו אייפד, רק ש-Honeycomb עם כל האהבה שלי לאנדרואיד, לא נותן את אותה חוויה כמו iOS ואנשים אומרים לעצמם משהו פשוט: אם אני הולך להשקיע 400-500 דולר, מדוע שלא אקנה את האייפד מאשר את המוצר של המתחרה? לאפל עם האייפד יש יותר דברים להציע מאשר לאנדרואיד. אז הם קונים אייפד בהמוניהם, והמכירות של המתחרים זוחלות. מי שעשה את השגיאה הזו בצורה הכי גסה היתה מוטורולה, שתמחרה בהתחלה את ה-Xoom במחיר של לא פחות מ-799$, והם מכרו אפילו לא עשירית ממה שאפל מכרו באותה תקופה.

אז איך המתחרים יכולים להתחרות? בתוספות פנימיות.

הנה תזכורת: כשאפל החלו למכור את ה-Mac Book Air, הם הורידו את האפשרות להחלפת סוללה או הספת זכרון, בכך שהם שיקרו לקהל הצרכנים שלהם ואמרו להם שבגלל שהמחשב כזה דק, אין אפשרות להכניס מקום לקפיצים ופינים להחלפת סוללה או הוספת זכרון. מדוע שקר? כי אם אפל היו מסתכלים על ניידים מאוד דקים של לנובו או של סוני (שגם הם דקים כמו אפל), מהנדסי אפל היו רואים שאפשר גם אפשר לתת ללקוח אפשרות להחליף סוללה ולהוסיף זכרון, אבל אפל רוצה להרוויח כמה שיותר, אז קצת משקרים וככה מרוויחים.

נחזור למתחרים: אפשר לייצר טאבלט יותר זול בכך שמשנים מספר דברים:

  • לרדת ממסך IPS: כן, זה נחמד שאפשר לצפות ב-170 מעלות במסך, אבל לא מדובר במוניטור 25 אינצ' שכולם מסתכלים וצריך שכולם יראו בצורה מעולה. זה טאבלט, דבר קל מאוד להזזה וטכנולוגיות LCD רגילות יכולות לתת זוית של 100 מעלות צפיה בלי מריחות צבעים בהסתכלות מהצד. המעבר ל-LCD יכול לחסוך בסביבות ה-40$ ל-BOM.
  • זכרון: אין צורך ב-16/32/64 ג'יגהבייט זכרון מסיבה פשוטה: אנדרואיד משתמש בחצי ג'יגה או ג'יגה RAM שיש במכשיר והשאר בעצם הוא זכרון NAND פלאש, וכרטיס מיקרו SD במהירות טובה יכול לתת אחסון לא רע. אפשר להשאיר בטאבלט NAND בגודל 4 ג'יגה כמינימום ובכך לחסוך לפחות 20$ ל-BOM.
  • GPS, 3G, סנסורים נוספים – אפשר בהחלט לתת למשתמש לפתוח חלק מהכיסוי של הטאבלט כדי להכניס מעין כרטיס שיש בו את כל הפונקציות האלו וכרטיס כזה ימכר בתשלום נוסף. כך אפשר לחסוך כמה עשרות דולרים שאותם המשתמש הסופי ישלם בתוספת רווח ליצרן.
  • אפשר ליד אות מקום של כרטיס להוסיף מיני כרטיס נוסף להרחבת זכרון ה-NAND. המכניקה עצמה די פשוטה: פלסטיק בעובה של 3 מ"מ הכולל בתוכו Slot להכנסת הכרטיס, ובורג קטן לקראת סוף הכרטיס לחיזוק החיבור.
  • סוללה: 8-9 שעות של סוללה זה מעולה, אבל אפשר למכור דגם עם סוללה מוקטנת שנותנת 3-4 שעות עבודה, ואם המשתמש רוצה, הוא יוכל לפתוח את גב המכשיר ולהחליף לסוללה גדולה שנותנת 9-10 שעות עבודה. זה גם עוזר אם במקרה המשתמש רוצה להחליף סוללה באמצע טיול ולא להיתקע עם טאבלט שהסוללה שלו מתה.

אלו דברים שהיצרנים יכולים לעשות עכשיו ובכך הם יכולים למכור טאבלטים במחירים של 300-350 דולר (לצרכן הסופי, מול חברות סלולר המחיר כמובן יורד) מבלי שהם יפסידו על כל טאבלט. מבחינת היצרנים, אם הם רוצים להרוויח מכל ה"גל" של רצון לטאבלט, הם צריכים לעשות זאת, אבל לצערי היצירתיות של רוב המתחרים פשוט שואפת לאפס, וכך יצרנים לא מרוויחים והציבור לא קונה.

HP מכרו במחירי הפסד את ה-Touchpad, והמכירה הזו, למרות ש-HP הפסידה בה כספים רבים, הראתה משהו מעניין: יש שוק פוטנציאלי עצום לטאבלטים, ואנשים רוצים לרכוש, אבל רובם לא יהיו מוכנים להשקיע 400 דולר ומעלה על טאבלט. במקרים כאלו הם יעדיפו להשקיע עוד 200-300 דולר ולקנות מחשב נייד לא רע. אם אותן חברות רוצות למכור, הן צריכות למצוא את השיטה להוזיל את העלויות ולמכור בזול, או שהן לא ימכרו הרבה טאבלטים וכל החטיבה אצל אותו יצרן תפסיד.

HP מציגים: הפאשלות והטאבלט ששווה לרכוש

פורסם בתאריך על ידי

ביומיים האחרונים שאלו אותי מספר אנשים מדוע אני כל כך "מקרין" התלהבות מה-TouchPad של HP, אחרי הכל הטאבלט הזה מת..

מכיוון שעבדכם הנאמן גיק אדוק בנשמתו, מה שמלהיב אותי זה המפרט הטכני. צ'יפ גרפי Adreno 220 (שהוא הרבה יותר עוצמתי מ-Terga-2 של nVidia, אגב), מעבד דו-ליבתי במהירות 1.2 ג'יגהרץ של Qualcomm, זכרון 1 ג'יגה, מסך IPS (למרות שהוא רק 18 ביט צבע, אבל מצד שני אם אתה קורא את הטקסט הזה ממסך LCD שעלה לך 1000 שקל ומטה, גם לך יש 18 ביט צבע, רק שהבקר של המסך משתמש בטריקים כדי לדמות צבע 24 ביט), WIFI כולל תמיכה בתקן N, יש גם בלוטות' 2.1, ועוד כמה דברים.

טכנית, מערכת ההפעלה שלו (WebOS) מתה, אבל מצד שני, אם אתה משתמש בטאבלט לקרוא ספרים, לצפות בוידאו או לגלוש באינטרנט, זה ממש לא משנה.

אבל כל זה מגיע עם מתנה מעניינת: HP בהתקפת פאניקה מוחלטת החליטה להוריד מחירים לרצפה, ובעברית: כשאתה רוכש TouchPad של 16 ג'יגהבייט, HP מפסידה עליך (ובעצם מממנת אותך) ב-218 דולר! העלות של HP על החלקים היא 318 דולר, אתה משלם רק 99$. מה צריך יותר מזה כדי לשכנע אנשים לקנות? יותר מזה: לדעתי מי שלא קונה הוא פראייר שמפסיד! כל טאבלט זהה בקונפיגורציה יעלה 350 דולר ומעלה.

וכאן מגיע הדבר המעניין: הטאבלט רץ על לינוקס. מה עוד רץ על לינוקס? אנדרואיד, אז מספר חבר'ה כבר לקחו את הקוד לינוקס שקיים ב-WebOS והתחילו לעבוד על המרת GingerBread לטאבלט, כלומר בערך תוך חודש, תוכל להריץ Gingerbread עליו וכשיצא הקוד של Ice cream Sandwich, יהיו מי שימירו אותו לרוץ על ה-Touchpad. בעברית פשוטה: אתם תשלמו 500 ש"ח על טאבלט מלא בשעה שחבריכם ישלמו 2500 ש"ח ומעלה על משהו דומה.

אז מי שרוצה לרכוש מוזמן להיכנס ללינק כאן, לשלם בכרטיס אשראי או ב-PayPal ולהזמין (מומלץ שיהיה לכם חשבון ב-Mustop או כל שרות מתחרה שמאפשר הזמנת מוצרים מחו"ל ונותן לכם כתובת בחו"ל, אחרת לא תוכלו להזמין).

אז אחרי שדיברנו על הטאבלט, נדבר על הפאשלות של HP…

עצם מכירת הטאבלט במחיר כזה הוא דבר שקשה להאמין שחברת ענק תעשה דבר כזה ובמיוחד בבהילות כזו. אחרי הכל, לא מדובר פה במאות אלפי מכשירים דפוקים שעדיף להיפטר מהם מיד, מדובר בהחלטה כל כך תמוהה, שאפילו ג'ון רובינשטיין, מי שהיה מנכ"ל פאלם ואחראי על הטאבלט ב-HP פשוט לא ידע כלל וכלל ש-HP הולכת להיפטר מהטאבלטים והחטיבה! מתי זה נודע לו? שבוע שעבר ביום ראשון, אחרי שההחלטה התקבלה. התייעצו איתו? חס ושלום! אותו דבר קרה למנהל חטיבת HP שהוזמן לביתו של מנכ"ל HP לארוחת ערב, וכך בין המנה השניה לשלישית התבשר אותו מנהל כי החטיבה שלו … פוף, HP הולכים להיפטר ממנה, למכור אותה למישהו.. לא יודעים למי.. אני משער שהאוכל אולי נתקע למנהל הזה בגרון לשניה או 2.

אבל זה שחברה נפטרת מחטיבות ומוצרים זה לא ממש חדשות מרעישות. זה קורה. לא תמיד בצורה מטומטמת כזו, אבל קורה..

אבל ה-פאשלה ב-ה' הידיעה היתה של HP בתחום ש-HP הולכת להציג את עצמם כמותג חדש: שרותים, והסיפור פשוט: HP מוכרים במכירת חיסול מטורפת לחלוטין את הטאבלט במחיר מתחת לרצפה. מה גיקים עושים שקוראים את זה באינטרנט? חושבים כמה רגעים, אולי מתייעצים עם החברים, ותוך דקות כרטיס האשראי נשלף ואותו גיק אץ רץ לחבר ברשת היכן לקנות באותו מחיר וברגע שהוא מוצא הוא יתקתק במהירות האור את פרטיו ויזמין לפחות 1 או 2 (או 10 … שיהיה אחרי זה למכירה ב-eBay, ראיתי כאלו שהזמינו 90 חתיכות!).

עכשיו ניקח את הגיק הזה ונכפיל את זה במאות אלפים. אני לא צוחק, במהלך סופ"ש היתה היסטריית מכירות בכל אתרי המכירות הגדולות, ומאות אלפים (יותר מ-350,000!) של ה-Touchpad נמכרו עד לרגע זה והרבה עדיין ממתינים.

גם HP מוכרת באתר, רק מה.. כרגיל ב-HP, אף אחד לא חושב מעבר לקצה האף. הרי הגיקים יראו את המבצע הזה וירוצו לקנות, נכון? מה עושים ומה צריך לעשות? לחזק במהירות את התשתית, להוסיף שרתים, להוסיף Load Balancers, לעדכן סקריפטים שירוצו, להוסיף Storage ו-DB, כל הדברים שחברה נורמלית עושה שמצפה לכמות מאסיבית של גולשים שיקנו.

ב-HP מה עשו? כלום. לקוחות שרצו לרכוש נתקלו בכך ש-HP משתמשת ב-VBScript, בחוסר זכרון בשרת (כן, היה רק שרת אחד –  http://h71016.www7.hp.com ששירת את הלקוחות, ולא, זה לא שרת שמחובר ל-Load Balancer), וכמובן שגיקים לא מתייאשים, אז הם מרפרשים נון סטופ את האתר, אולי הם יצליחו לגלוש מעבר לשגיאה שאולי תתוקן. לקח ל-HP יומיים עד שהם תיקנו את הבעיה.

לי, כעסק, אם היה אותה סצינה, הייתי מזמין שרתים וציוד נוסף, לוקח פרילאנסר או 2 שיבנו ויתחזקו את התשתית ומשאיר אותם ב-Stand by. ל-HP שגדולה מהעסק שלי במליוני אחוזים, לא היה את השכל הפשוט לעשות זאת. לא חסר להם ברזלים, לא חסרים אנשים שמבינים. חסר ההגיון הפשוט של לעשות 1+1.

לו HP היתה חכמה והיו מתכוננים לכל הדבר הזה, הם היו יכולים להרוויח PR ענקי! הם היו יכולים להוציא נייר שמראה משהו פשוט: "מאות אלפי לקוחות והציוד שלנו עמד יפה במשימה וכולם קיבלו את מבוקשם, כדאי לכם לקנות את הציוד והשירותים שלנו". הרבה אנשי IT היו מתרשמים מכך, אבל זה לא קרה, והרבה אנשי IT שיקראו על הפאשלה הזו אולי יחשבו שנית אם שווה לקחת את HP לתחום השירותים. אישית לא הייתי ממליץ עליהם.

אז מה היה לנו? חברה שנתקפת בפאניקה ומוכרת טאבלטים בשליש ממחיר העלות, גיקים שמסתערים ו-HP לא יודעת לנהל אפילו שרת מכירות ואפילו הקוד עצמו ענתיקה! זה השרותים של HP? משום מה נראה לי שכשיתחיל היום בחו"ל, ב-IBM ובאורקל יצחקו הרבה.