רשמים מכנס רד-האט/מטריקס

השבוע הייתי (לאחר זמן רב) בכנס שערכו חברת מטריקס בשיתוף רד-האט (הסניף הישראלי), ורציתי לשתף את התרשמותי לגבי מה שנאמר ועל הכנס ככלל. 

אתחיל מהחלק הטוב ואמשיך עד לזוועה…

בחלק הטוב, אני חייב לציין את כמות האנשים ובמיוחד מהיכן שהם הגיעו. מיקרוסופט, עם כל ההשקעה שלהם בבתי מלון וארוחות ע"מ לארח מנהלים – צריכים בהחלט לדאוג. כל חברה ידועה וכל גוף ציבורי שאני יכול להעלות על הדעת – ביקרו בכנס, מה שמראה שרד-האט בהחלט תופסים מקום של כבוד בשוק הישראלי והמצב השתנה לגמרי מהמצב שהיה אך לפני שנים מועטות. שאפו למטריקס ורד-האט.

זהו, זה הדבר הטוב. מכאן.. זה מתדרדר…

ראשית, אתחיל עם עניין שישמע פעוט, אבל לי ולאחרים הוא מאוד צרם וזה העניין שחברת מטריקס החליטה "לנכס" לעצמה קרדיטים כאילו הם הם היחידים (או העיקריים) שמטמיעים קוד פתוח. צר לי, אבל חברות כמו Linnovate וחברות רבות אחרות, כמו פרילאנסרים רבים (כולל הח"מ) מטמיעים ומשפרים מוצרים ופרוייקטים בקוד פתוח על לינוקס וגם על מערכות Windows. נכון שלמטריקס יש "קבוצה", אבל עם כל הכבוד, מתחרים רבים עברו כבר את כמות ההטמעות שמטריקס ביצעה בעבר, אז בבקשה … Credit where it's due…
מכאן נעבור לרד-האט, שאולי מפלצת הספגטי יודעת מה הם עושים, אבל מה שהם עושים נכנס אצלי לקטגוריית "אללה יוסטור".

  • רד האט משום מה עדיין דוחפת את מוצר ה-RHEV שלה בגירסה 3 (אין לי מושג אם תצא גירסה 4), והמוצר הזה הוא מוצר גרוע ואני אומר את זה כפרילאנסר שנותן שרותי הטמעה ותמיכה בוירטואליזציה בתשלום!. שלא תבינו אותי לא נכון, ה"מנוע" של הוירטואליזציה (KVM) הוא פנטסטי, נותן ביצועים מעולים בכל מה שקשור לוירטואליזציה עצמה, אבל כל המסביב הוא פשוט על הפנים. עדיין אין דרייברים שנותנים ביצועים רציניים למערכות Guest כמו Windows בצורה שתתמוך בדברים כמו AERO, שלא לדבר על דרייבים למערכות Linux Guest עם Xorg (גם שם הביצועים על הפנים מבחינה ויזואלית) והם ברמה של SVGA העתיק. ממשק הניהול של המערכות הוא פשוט תת רמה והאינטגרציה עם מערכות אחרות היא מה שנקרא Left to be desired. יש לרד-האט פתרונות שהם חלופיים לניהול כמו Ovirt ואם חשקה נפשך בלעשות סקריפטים להכל, יש כמובן את Libvirt, אבל אלו פתרונות שמתאימים לסטארט-אפים ולחברות שלינוקס אצלהם זה "בעצמות". זה לא פתרון ל-Corporate ומעלה, ואני כפרילאנסר שמושכר לייעוץ, מתקשה להמליץ על RHEV כפתרון מתחרה ל-ESXI או ל-Hyper-V. גרוע מכך, זה שלא יודעים מה קורה בהמשך הדרך, רד-האט לא אומרת כלום על כך, במקום זה היא מתרכזת ב…..
  • RDO – תכירו, זה פתרון הוירטואליזציה החדש של רד-האט. מה זה RDO? התשובה היא שזהו Open Stack שרד-האט ארזו, שינו, הוסיפו וכו'. ה-RDO הוא פתרון שעדיין בתהליך בניה, אבל זה Open Stack, ופתרון Open Stack שונה מהותית מכל פתרון וירטואליזציה שחברות מכירות. חברות מכירות ESXI או Hyper-V שהוא בעצם כמות X של שרתים, שמחוברים לאיזה Storage מרכזי ומתגים (פיזיים ווירטואליים) וזה פתרון ה"ענן" הפרטי שלהם. ב-Open Stack הדברים שונים לחלוטין ואתה לא יכול לזרוק איזה Netapp או EMC כפתרון אחסון, אתה צריך שרת אחסון, ועוד הרבה דברים שונים. פתרון Open Stack יכול להתאים למספר חברות בארץ, אבל לרוב החברות הוא לא יתאים וכך רד האט שוב מפספסת את השוק הישראלי.
  • Cloudforms: רד האט רכשו את ManageIQ והמוצר של החברה הנ"ל שינה את שמו ל-Cloudform. מה המוצר הזה עושה? מאפשר לך בעצם לנהל את מערכות הוירטואליזציה הקיימות שלך וגם את החלק שאתה שוכר מאמזון (ענן ציבורי). תוכל לקבוע משתמשים ומשאבים שיהיו פנויים למשתמשים, לקבוע מחירים וכו'. ה-Cloudform במקביל גם עובר פיתוח כדי שיוכל לנהל גם מערכות מבוססות Open Stack. עד פה הכל טוב ויפה, אבל שוב – גם למיקרוסופט (וחברות צד ג' שכותבות אפליקציות לנהל מערכות Hyper-V ו-VMWare) וגם ל-VMWare יש מוצרים שיודעים לעשות את הדברים האלו כולל להתחבר למוצר מתחרה ולנהל אותו. מדוע שאנשים יקחו את הפתרון של רד-האט? שאלה מצוינת. 
  • RHEL-7: מישהו ממטריקס (צר לי, ברח לי שמו) הציג מצגת על RHEL-7. לתומי חשבתי שהנה אני הולך לראות ולשמוע פרטים חדשים על גירסת ה-RHEL המתקרבת, דברים שעדיין לא שמעתי בעבר בצורה רשמית. לצערי המציג כנראה פחות מעודכן ממני. כך לדוגמא הוא הראה את מערכת GNOME-3 ש"תהיה הסביבה הגרפית החדשה" ב-RHEL-7. טעות. מה שיהיה ב-RHEL-7 זה מצב CLASSIC של GNOME כי אנשים פשוט לא אוהבים את GNOME-3 (הממ… מעניין מדוע, האם יכול להיות שהטעות הדבילית של איסור הדבקת אייקונים לדסקטופ השפיע במשהו?). הנציג הסביר בקצרה על כך ש-RHEL-7 יהיה קל יותר לקישור ל-Active Directory וכו' עם realmd (אתם יכולים להשתמש בו כבר כיום), אבל את הדברים הממש חדשים והמרכזיים של RHEL-7 הוא כלל לא הציג (חוץ משקף עם המון שמות שלא אומר כלום לאנשים). נכון, היה לו זמן קצר להציג, אבל במקום להציג מה שהוא הציג, היה הרבה יותר חכם (לדעתי) להתרכז במה ש-RHEL-7 מציעה כמערכת הפעלה לשרתים, לוירטואליזציות וכו' ושם יש המון דברים חדשים (ומכיוון שמטריקס/רד-האט לא הציגו, הח"מ יכתוב בשבוע שבועיים הקרובים פוסט מה באמת הולך להיות שם. רד-האט, רוצים לשכור את שרותיי? 🙂 ).

בשורה התחתונה, לעניות דעתי, רד-האט צריכים להתנתק ממטריקס ולחדד בדחיפות את הפוקוס שלהם. לשבת עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים ולראות מה הם צריכים. הנה רמז: Open Stack זה טוב בשבילי פה בבית כי אני נותן שרות בחוץ כפרילאנסר, וזה רע לחברות כי הוא לא מתאים להם בכלל ו-RHEV פשוט מוצר רחוק מאוד מבחינת קלות שימוש בהשוואה למתחרים. Cloudforms יכול להיות מוצר מעניין אם ישכרו מהנדס UX חדש שיעצב GUI יותר קליל לעבודה ולא משהו שמפחיד לקוחות. בישראל עדיף רד-האט עצמאית שעובדת מול מפתחים ופרילאנסרים וחברות הטמעה ולא מול חברה אחת שעושה טובה לאנושות וגם מוכרת רשיונות רד-האט ויש לה איזו "קבוצה" שמטמיעה פה ושם פתרונות לינוקס. יש פה סניף פיתוח של רד-האט, כולם מדברים עברית, ורד-האט יכולה לשכור כמה אנשי שיווק ולפתוח סניף שיווק רציני בדיוק כמו שמיקרוסופט, VMWare ואחרות עושות במקום "להיתלות" בחברות אחרות שגם מוכרות מוצרים מתחרים.

נקווה שדברים ישתנו…

אנדרואיד: הבעיות שגוגל צריכה להתמודד איתן

android

בשנים האחרונות השימוש במחשבים עבר שינוי רציני. אם עד לפני מספר שנים היינו מתקינים ערימות של אפליקציות על המחשב כדי לבצע כל מיני דברים, היום אנחנו עושים את אותם דברים ויותר – דרך הדפדפן. מחפש משהו במפה? רוצה לראות מה כתבו בפייסבוק? לקרוא חדשות? לראות מה מצב העו"ש שלך בבנק? לבדוק מה קורה בכל מיני אתרים? אתה עושה את הכל דרך הדפדפן החביב עליך. הדפדפן עדיין לא מחליף את כל האפליקציות שלך. אתה עדיין משתמש כנראה בתוכנה יעודית לערוך מסמכים ותמונות או קבצי מדיה אחרים, ואם אתה משחק משחקים שדורשים גרפיקה רצינית, סביר להניח שהמשחק אינו רץ בדפדפן (למרות שאנחנו בדרך לשם…)

מצד שני, המגמה הפוכה כשזה מגיע לסמארטפונים וטאבלטים ואפל טבעה סלוגן נחמד על כך "יש אפליקציה לכך" וזה מה שבדיוק קורה במכשירים הנ"ל. רוצה לראות את מצבך בבנק? יש אפליקציה לכך וסביר להניח שתשתמש בה. פייסבוק? אותו דבר. מועדי נסיעות ומפות כיצד להגיע מנקודה א' ל-ב'? שוב, יש אפליקציה לכך, וכך – אם תיקחו מכשיר סמארטפון של משתמש ממוצע, תראו שכמות האפליקציות שהוא מתקין הולכת וגודלת ככל שהוא משתמש במכשיר, והוא פחות משתמש בדפדפן לשם ביצוע אותן פעולות. הסיבה לכך פשוטה: חוץ משהאפליקציות (תלוי איזה מהן כמובן) יותר נוחות ומציעות פונקציונאליות מלאה, גרסאות האתרים והאפליקציות בדפדפן ה-Mobile במקרים רבים הן "קצוצות כנפיים" ויש בהן את המינימום ההכרחי (ואף פחות מכך). 

גוגל, עד כה, דיברה ב-2 קולות עם 2 מערכות הפעלה שונות (מה שגרם וגורם למתחרים לצחוק, אגב). מצד אחד יש את הכרום OS, שזו מערכת לינוקס מקוצצת לגמרי עם דפדפן , שלא מסוגלת לעשות הרבה חוץ מאשר להציג לך דפי אינטרנט ולאפשר לך שימוש ב-Web. מעבר לכך המערכת עצמה לא נותנת לך הרבה. מצד שני יש לנו את אנדרואיד שיועד מההתחלה לטלפונים סלולאריים, ורק לאחר מכן בוצע לה "Hack" רציני כדי לתמוך בטאבלטים – והיא המערכת העיקרית של גוגל בכל הקשור ל-Mobile. 

הבעיה המרכזית היא הצורך ב-2 מערכות הפעלה שונות. אחרי הכל, אם יש לי דפדפן כרום באנדרואיד, אז לשם מה יש צורך במערכת כרום OS? נכון, כרום OS הוא דבר מצוין כדי לתת לתלמידים ומקומות אחרים שצריכים רק דפדפן, אך מצד שני, זה לא מסובך לקחת אנדרואיד, לקצץ אותו, לגרום לו לעבוד על מחשב נייד (הוא כבר עובד על מחשבים ניידים, הכל עניין של דרייברים), ולהפעיל משם כרום. גוגל יצטרכו לעבוד על עניין התוספים (שבשלב זה עדיין אינם פועלים על גירסת אנדרואיד), אבל עבודה כזו היא יחסית קצרה ולטווח הארוך גוגל חוסכים במשאבים של עבודה על 2 מערכות הפעלה מתחרות.

למעט הבעיה המרכזית הנ"ל, ישנה בעיה נוספת הקשורה לניהול זכרון. גם בכרום OS וגם באנדרואיד מערכות ניהול הזכרון, נכון להרגע, הן בעייתיות. קחו כרום OS על כל מחשב נייד מבוסס כרום OS, ותנסו לפתוח כמה עשרות טאבים, מהר מאוד תגלו שהמכונה פשוט זוחלת ותאלצו לסגור טאבים כדי שהמערכת תעבוד די חלק (זה קורה גם במחשבי הכרום-בוק של סמסונג מבוססי Exynous וגם במחשב הדגל של גוגל – כרום-בוק פיקסל)

באנדרואיד המצב הרבה יותר בעייתי, מכיוון שגוגל החליטו ששם לא יהיו לאפליקציות אפשרות של יציאה/Quit מהאפליקציה, ניהול הזכרון יבצע זאת ברגע שתלחץ על כפתור Home או אם תחזור אחורה עד שתגיע לתפריט הבית. היכן הבעיה? קחו מכשיר מבוסס 512 מגה זכרון עם ליבה אחת, תתקינו עליו כרום, פייסבוק, Feedly, Google Music, מפות ועוד כמה אפליקציות ותראו איך האנדרואיד (4.1 ומעלה) באותו מכשיר פשוט "יזחל". הבעיה היא שגוגל לא בדיוק ציפו לאפליקציות שמביאות "נדוניה" איתן בצורה של כמה עשרות שרותים שירוצו ברקע (גם לאחר שיצאת מהאפליקציה). כך לדוגמא, אפליקציית פייסבוק מריצה לא פחות מ-25 שרותים ברקע שגם אם תהרוג את האפליציה עם Task Manager, תוך דקה בערך האנדרואיד שלך יחזור להיות איטי או שתקבל מצבים שבהם המכשיר פתאום "קופא" לשניה וממשיך לפעול. 

נקודה נוספת שלא קשורה לאיזו בעיה באנדרואיד אלא לגלידה של אנדרואיד – היא עניין התמיכה בדברים שגוגל בכלל לא חשבו עליהם כשאנדרואיד יצא והוא עניין הרזולוציה. סמסונג, לדוגמא, רוצה להוציא בשנה הבאה טאבלטים מבוססים רזולוציה מפוצצת של לא פחות מ-3200X1800 במסכי 9, ו-10.1 אינטש ומעלה. הבעיה? אפליקציות יראו מגוחכות ב-DPI (נקודות לאינטש) כזה וחלק לא קטן מהאפליקציות – לא ניתן יהיה להתקין אותם. עוד נקודה – חברות רוצות לשווק מחשבים מבוססי אנדרואיד (כמו HP Slate 21 שכתבתי עליו לפני מספר ימים) ואנדרואיד לא כל כך מתאים לכך. מדוע? אם יש לך מק או מחשב לינוקס או Windows, האם אתה משתמש באיזה Task Manager כדי להרוג ישומים כדי לפנות זכרון? כמובן שלא, אבל רבים ממשתמשי אנדרואיד כן מתקינים את זה כי הם רוצים תגובה יותר מהירה מהמכשיר שלהם, וזה פשוט לא מתאים לדסקטופ.

כל הנקודות שהזכרתי לעיל מוכרים וידועים לגוגל, וחלק גדול מהם מטופל במערכת ההפעלה הבאה של גוגל, ה-Key Lime Pie הלו היא אנדרואיד 5.0. גוגל עובדים על גירסה זו בערך שנתיים (פלוס מינוס) והאמינו לי שגוגל חוטפת על הראש מיצרני מכשירים, רק לפני 3 חודשים בערך גוגל חטפו חזק בראש גם מסמסונג וגם מקוואלקום שכבר רצו להוציא מכשירים עם אנדרואיד 5.0 וגוגל ברגע האחרון דחתה את הוצאת הגירסה (לפחות לפי מקורות אצל יצרן צ'יפים, רשמית היא היתה אמורה לצאת לפני שבוע וחצי עם מסיבת עיתונאים גדולה, הכרזות יצרנים וכו' וב-I/O גוגל היו אמורים לתדרך מפתחים), בינתיים גוגל הוציאה משהו קטן שסביר להניח שנראה עליו הכרזה בימים הקרובים – אנדרואיד 4.3 עם עוד כמה תיקונים, תמיכה יותר רחבה ב-HDR וכו'.

אז מדוע גוגל מעכבת את אנדרואיד 5.0? (נכון להרגע, התכנון להוציא אותה הוא ב"סתיו") התשובה פשוטה: לחברה מסויימת צמח התאבון צמיחה מאסיבית. נכון להרגע, אלו המטרות הבאות של גוגל:

  • גוגל עקבו בעניין רב אחרי קמפיין Ouya שהיה בקיקסטארטר והחברה החליטה שזה יכול להיות רעיון ממש מעולה שגם לה תהיה קונסולת משחקים. בשביל קונסולת משחקים רצינית יש צורך בשינויי קוד רציניים בכל ה-Scheduler ובעוד כמה חלקים באנדרואיד, והשינויים הללו יופיעו בגירסה 5.0, צפו לקונסולה מבית גוגל.
  • גוגל רואה איך נוקיה וחברות אחרות מוכרות מכשירים בערימות לעולם השלישי, וגם גוגל רוצה להרוויח מזה, רק שאם תכניס אנדרואיד 4 למכשיר Low end, הוא יזחל והוא יגמור את הסוללה תוך זמן קצר. גם במקרה הזה גוגל ביצעו שינויים שיופיעו ב-5.0 וגוגל תשחרר עם היצרנים מכשירים. סמסונג כבר ב"היכון" לכיבוש היעד.
  • לגוגל יש שותף "סחבק" חדש עם המון שת"פ בינו לגוגל, שמעתם על אותה חברה.. HP. נכון להרגע, כל מיני "ציפורים" לוחשות על שיתוף פעולה צמוד להוצאת Laptop אחד (שיגדל לשורת לאפטופים) עם אנדרואיד 5.0. שימו לב, לא מדובר בטאבלט עם מקלדת (כמו ה-Transformer) ש-HP בין כה מוציאים באוגוסט, אלא למשהו אחר שהוא הרבה יותר לאפטופ מטאבלט. המטרה של גוגל בשת"פ הזה? לדחוף אצבע בעין של מיקרוסופט, גוגל רוצה להתחרות עם אנדרואיד ישירות מול Windows 8!
  • עוד משהו שעליו דווקא אין ממש פרטים: גוגל נכוותה עם האסון שנקרא Nexus Q (הכדור העגול שעלה מחיר מפלצתי של 300$ בשעה שהמתחרים מוכרים את מוצריהם ב-100$) וכאן יש כל מיני דיווחים סותרים: חלק מדברים על סטרימר עצמאי, וחלק מדברים על כך שתכונות הסטרימר יהיו באותה קונסולה שגוגל מתכננת.
  • ואיך אפשר בלי הלהיט של הרכילויות כרגע – שעון חכם. סוני הוציאו את ה-Smart Watch 2, גוגל וסמסונג יחד עם עוד כמה יצרנים – עובדים גם על שעון כזה. תכינו את יד ימין/שמאל שלכם.

בקיצור, לגוגל גדל התיאבון, והיא רוצה להתחרות מול מיקרוסופט על שוק הדסקטופ וה-Xbox (גוגל כבר ניצחה את מיקרוסופט בשוק המובייל מבחינת כמות מכשירים, אך דווקא מיקרוסופט מרוויחה יותר מגוגל על כל מכשיר אנדרואיד שנמכר, אגב – בגלל הפטנטים) והיא רוצה להתחרות על מסך הטלויזיה מול Apple וה-TV וגם מול אחרים שרוצים להוציא שעון. בשונה מבעבר, גוגל לא הולכים למכור במחירי עלות, אלא במחירי רווח את מוצריהם.

אין ספק, הולך להיות סתיו/חורף מעניין.

קידום מותג, החלק החסר בקידום ברשת

כל בעל עסק שרוצה להקים אתר (או רוצה שהאתר שלו יתחיל להחזיר את ההשקעה ואולי להרויח ממנו איזה שקל ורבע) שילך להתייעץ עם מקדם אתרים יקבל בד”כ את אותה תשובה: צריך לעשות ניתוח לאתר ולעסק. לראות מה אתה מוכר, למצוא מילות מפתח, להתאים את האתר שלך כך שיפעל בצורה נורמלית בדפדפנים שהם לא אקספלורר, להכניס תוכן לאתר שלך, למצוא קישורים חיצוניים, להוציא קישורים מהאתר החוצה ועוד ועוד. זה (על קצה המזלג) קידום אתרים.

הבעיה המרכזית: רוב מקדמי האתרים מגיעים מתחום המחשבים. מבחינתם מדובר במשהו טכני גרידא והמטרה הסופית שלהם, היא לגרום לגוגל להציג אותך בדף הראשון (או בחמישיה הפותחת) בחיפוש מילות מפתח. כך לדוגמא, אם העסק שלך מוכר טבעות נישואין (וכפי הנראה גם טבעות אירוסין), מקדם האתרים יעשה הכל (בהתאם לידע ולנסיון שלו) כדי שהאתר שלך בחיפוש “טבעות נישואין” ו”טבעות אירוסין” יופיע בתוצאות הראשונות. כך כמובן אתה תקבל חשיפה ללקוחות חדשים ואולי גם תסגור כמה עסקאות נחמדות.

יש עוד סוג קידום שיכול לעזור, וכאן גם מופיעה בעיה מרכזית, ואולי מי מהקוראים יחשוב עליה כהזדמנות “לכבוש”..

הקידום שאני מדבר עליו נקרא “קידום מותג”. מהו אותו מותג? זה כבר תלוי בעסק. זה יכול להיות שם העסק כמותג, זה יכול להיות מוצר יחודי, שרות יחודי וכו’.

אתן דוגמא אישית: כשהקמתי את העסק שלי להשכרת שרתים וירטואליים (VPS), היה לי תקציב קטן. רובו המוחלט של התקציב הלך לטובת שרתים ושאר ירקות הקשורים להקמת העסק. מה עושים אחרי שמקימים עסק? מפרסמים אותו בפורומים שונים, רק שכאן זה ישראל, ומנהלי פורומים רבים הם לא יותר מאשר ילדים או מבוגרים בהתנהגות ילדותית שחוסמים פרסום (גם אם הוא פרסום קל או אגבי) גם במקומות בהם מותר פרסום. בנוסף, במקרה שלי הטיפוס היה מאוד בעייתי: יש כמה חברות גדולות ועשרות ילדים עם שרת ורבע שעושים כל טריק על מנת להתקדם בדירוג של גוגל (אתם יכולים למצוא שמדובר בילדים באתרים עצמם, מהר מאוד תמצאו שגיאות כתיב בשפע), גם גוגל לא בדיוק מסייע לאתרים חדשים לטפס למעלה מהר.

לתומי חשבתי שאם אפנה למקדמי אתרים הם יוכלו לסייע תמורת תשלום כלשהו, אולם לאחר כמה שיחות עם מקדמי אתרים, התשובה שלהם היתה: זה תחום מאוד תחרותי והסיכוי שלך להימצא במקומות הראשונים, נמוך. זה אפשרי, אבל יש צורך בכך וכך אלפי שקלים פר חודש למשך מספר חודשים רב.

כמה שבועות לאחר שפתחתי את העסק, נפגשתי עם חבר ותיק, בחור “פטיש” בתחום הפרסום. ביקשתי ממנו טיפ מרכזי שיעזור לי להתקדם ואיכשהו למכור יותר. הבחור, לאחר שהזדעזע קלות מהאתר (תודה SHOPY) נתן לי טיפ חשוב.

הטיפ? “תקדם את המותג חץ ביז בכך שתגרום לאנשים לזכור אותו ולשייך אותו לתחום העיקרי שאתה מוכר. אתה מוכר בעיקר שרתי VPS? גרום לאנשים לשייך בראש VPS=חץ ביז. חושב על VPS במחיר נמוך עם שרתים בארץ ובעולם? חושב על אחסון אתרים במחיר זול עם פונקציונאליות נוספת? קפוץ לאתר של חץ ביז”

הטריק עבד.. חלקית.

הצלחתי להחדיר את המותג חץ ביז בכל מיני פורומים, אך מכיוון שלא היה לי כיוון או ידע לאן אני צריך להחדיר, ניסיתי את כל האופציות, מה שגרר המון “פניות-שווא”. מה הכוונה פניות-שווא? אלו פניות מילדים שבטוחים שהם מקימים את הפייסבוק הבא ולכן הם מבקשים “תן לי שרת ב-20 שקל וכשזה יצליח תקבל אחוזים שיהיו שווים אלפי שקלים”, או “אני רוצה שרת משחק”, ילדים שמבקשים אחסון לאתרי הורדות/סרטים/Seed Box וכו’, כלומר קהל לקוחות שיכול לערער לך את התשתית מבלי שתרוויח כלום.

לקח לי זמן להבין שקידום המותג הכי טוב צריך להיות מול הלקוחות שאני מחפש שיהיו לעסק, כלומר אני צריך למצוא אתרים ומקומות שאותם לקוחות פוטנציאלים נמצאים בהם ולא להשקיע פרסום בכל מקום שבו מוזכר המושג VPS לדוגמא. פורומים של אתרי משחקים והורדות יביאו מתעניינים לא רציניים, אז שם לא כדאי לפרסם. פורומים של בוני אתרים ומתכנתים לדוגמא – שם כן כדאי להשקיע, וזה בהחלט הביא לקוחות רציניים וההשקעה היתה שווה.

זו בדיוק הנקודה שחסרה פה בארץ, את אותם אנשים שיודעים לקדם מותג ואינני מדבר על משרדי פרסום (משרדי פרסום לא “מסתכלים” עליך אלא אם תביא להם סכומים מאוד רציניים. הפעם האחרונה שביררתי עבור העסק שלי, דיברו על 70,000 שקל. סכום קצת גבוה מדי בשבילי) אלא אנשים שמגיעים מתחום הפרסום והשיווק (לאו דווקא מתחום SEM). אדם כזה לדוגמא היה יכול לבנות ללקוח שלו מיתוג ולהמליץ למקדם האתרים של אותו לקוח מה כדאי לעשות ואיך כדי להחדיר את המותג.

כל מה שנאמר כאן לא בא להחליף את קידום הדירוג בגוגל ובמנועים אחרים, אלא דבר שמשלים ויכול לעזור לבתי עסק רבים שיש להם מותג – לקדם אותו ולגרום לאחרים לשייך אותו בזכרונם למוצר שהם מוכרים.

מישהו חושב להרים את הכפפה?

כמה מילים על תשלומים דיגיטליים

כעסק המציג ומוכר שרותי אינטרנט שונים, אני מעדיף לעבוד באמצעים דיגיטליים ופחות עם ניירת. במקום חשבוניות וקבלות עשויות מנייר, עדיף לעבוד עם חשבוניות וקבלות דיגיטליות שיוצאות כ-PDF. במקום להטריח את הלקוח לשלוח פקסים להעברות בנקאיות או לשלוח אותו לעמדת "אל תור" להפקיד צ'ק, עדיף העברות באינטרנט ותשלומים בכרטיסי אשראי. רוב המתחרים גם עברו לפתרונות דיגיטליים כאלו ואחרים.

אבל אז גם מתגלות כל מיני הפתעות, חלקן קשורות לפחדים למעבר לעולם הדיגיטלי וחלקן קשורות לבעיות תמוהות, שברשותכם אפרט.

אתחיל עם חתימות דיגיטליות: כל עצמאי, עסק קטן/בינוני/גדול צריכים להכין את עצמם לכך שבשנה הבאה הכל יעשה דרך האינטרנט ועם דרישת חתימות דיגיטליות. השנה חייבים לעשות זאת בעלי העסקים שיש להם מחזור של 4 מיליון שקלים ומעלה, אך משנה הבאה – כולם צריכים לעשות זאת.

העסק שלי משתמש בשרות של invoice4u. המחירים שלהם נוחים, המערכת שלהם מאוד קלה ונוחה והמחירים שלהם לא בשמיים (ישנה אגב מערכת חלופית חינמית – ifreelance). אפשר להוציא בקלות חשבוניות, קבלות, זיכויים, הצעות מחיר ועוד.

הכל טוב ויפה, עד שלפני שבוע אחד הלקוחות שלי שלח אלייי אימייל עם אבחנה מעניינת: החתימה הדיגיטלית לא ממש לגטימית (התמונה משמאל). זה נראה לי מאוד מוזר, בהתחשב בכך שהאתר של invoice4u מדגיש כמה החתימות שלו אמיתיות ונכונות. הרמתי טלפון אל החברה והם הודיעו שיחזרו אליי. זה היה לפני שבוע, עד כה לא חזרו אליי. כשתהיה תשובה, אני מבטיח לעדכן אתכם.

ומכאן – לכרטיסי אשראי.

אם יום אחד חברות אשראי כמו ויזה-כא"ל, לאומי קארד, וישראכרט לא יבינו לאן נעלמו להם כל הלקוחות העושים עסקאות ברשת, הם יוכלו למצוא אותם אצל המתחרה הגדול מחו"ל, Paypal. מדוע? מבדיקה שלי מתברר כי כל חברות האשראי מפלים לרעה עסקים הסולקים דרך האינטרנט. ישראכרט לדוגמא נותנים את הכסף רק לאחר 30 יום + הימים עד לתאריך הזיכוי. ויזה כא"ל ולאומי קארד דורשות שתיהן 10,000 שקלים ערבות בנקאית, גם אם אתה סולק בסכומים של מאות שקלים בחודש (מעניין ששתי החברות טוענות שהן צריכות את הערבות בגלל התאוריה שלא תספק את המוצר והן יצטרכו להחזיר את הכסף. כשמנסים להסביר להן שהלקוח יכול לקבל את המוצר עוד לפני שהוא משלם, זה לא משכנע אותן).

לעומת זאת, ב-Paypal החיים הרבה יותר קלים: אפשר להנפיק חשבוניות (אם כי אינני יודע כמה החשבוניות הללו מוכרות ע"י רשויות המס בארץ. בכל מקרה אני מפיק גם ב-invoice4u חשבונית מקור) ולדרוש את התשלום והוא מופיע לך מיידית בחשבון ב-Paypal. תרצה להוציא את הכסף? תוך 3-5 ימים תקבל אותו ישירות לחשבון הבנק הישראלי שלך (או לכל חשבון בעולם, לפחות במדינות ש-Paypal תומכת), והכי חשוב: Paypal יותר זולה מחברות האשראי, כשלוקחים בחשבון את דמי החבר ושאר עמלות שחברות האשראי גובות מהעסק כל חודש. החסרון היחיד של Paypal כשזה מגיע לסליקה, הוא שאינך יכול לסלוק כרטיסים בעלי 8 ספרות כמו ישראכרט מקומי (יש לכך פתרון לא כל כך זול – הלקוח יכול להיכנס לאתר ישראכרט ולהנפיק לעצמו מספר אשראי "ישראכרט Web", אך אז מדובר על הקצאת אשראי שיורדת מקו האשראי ואינה ניתנת להחזרה לקו האשראי, כך שאם יצרת כרטיס וירטואלי עם 1000 שקלים ושילמת על מוצר ברשת 600 שקלים, לא תוכל להחזיר את ה-400 שקלים לקו אשראי שלך ותצטרך למצוא מה לעשות עם אותם 400 שקלים).

וכך יוצא כאן מצב שעקב עודף חשש מצד חברות האשראי הישראליות, "הרגל" של גביית סכומים נכבדים (שלא תמיד מוצדקים), המתחרה החדש בסליקה נכנס בתנאים מאוד נוחים לשוק, וכל מה ש-Paypal צריכים לעשות זה לפרסם את המחירים שהם גובים מול המתחרים. לא יהיה קשה כל כך לשכנע את העסקים המבוססים על מכירות ברשת לעבור (אפילו אקסלוסיבית) לעבוד מול Paypal.

בחודש שעבר חזיתי במחזה מעניין בחשבון העסקי: חיוב של 582 שקלים מחברת ישראכרט. על שום מה? על שום הצטרפות כעסק לישראכרט. 450 שקלים הצטרפות ועוד "דמי חבר" של 132 שקלים, שכמובן ירדו כל חודש, ללא קשר לכמות העסקאות שתסלוק (לשם השוואה: Paypal לא גבו ממני שקל בהצטרפות כחשבון עסקי). הבוקר חתמתי את המסמכים לסיום הרומן העסקי שלי עם ישראכרט. ב-Paypal סך כל העמלות על עסקאות לא מגיע אפילו למחצית מכך. תודה ישראכרט, אך לא תודה.