לגבי היפנוזה

נמרוד הראל פירסם מאמר ב”הארץ” לגבי “צייד המכשפים” – וזה כמובן מסע ההפחדות נגד היפנוזה.

במדינתנו הנחמדה, הסטטוס של היפנוזה בכלל הוא: מותר לשימוש רק אם אתה פסיכולוג, פסיכיאטר או רופא שיניים ועברת הסמכות ומבחן של משרד הבריאות.

סיפור קצר: בזמנו כשהייתי עדיין עם המחקר מיסטיקה, רציתי לבדוק את הדברים מהצד של התת-מודע, בלי הפילטר של המודע. מתנדבים פוטנציאליים לא היו חסרים, אך לא היה לי את הידע כיצד להפנט. חיפשתי בארץ קורס להיפנוזה. הייתי מוכן לשלם את כל המחיר, ללמוד כל מה שצריך ללמוד בתור הקדמה, שיטות היפנוזה, אזהרות וכו’, אולם אף אחד לא היה מוכן לקבל אותי כי אני לא פסיכולוג/פסיכיאטר/רופא-שיניים.

כששואלים את משרד הבריאות מדוע זה אסור לאנשים אחרים ללמוד היפנוזה, יוצאים כל הסיפורים שההוא וההוא “נתקעו” בהיפנוט והיה צריך לכך “טיפול מיוחד” (נמרוד מתייחס לכך במאמרו) ועוד כל מיני הפחדות שאני מאמין שחלקם הגדול מצוצים מהאצבע או מומצאים.

אולם החשש הכי גדול של משרד הבריאות זה שמהפנט מאן דהוא יהפוך אדם לרובוט, עבד נרצע שימלא את רצון המהפנט ללא עוררין ובכך תישלל חרותו של המהופנט.

נעזוב לרגע את ההיפנוזה, ונעבור לנושא אחר.

נדמיין סיטואציה פשוטה: אני מכיר אותך. אתה נשוי, עם ילדים, אתם משפחה מאושרת, אך אני שמעתי שאתה גם קצת … קינקי. אני עוקב אחריך ומוצא שאתה שוכב מהצד עם איזו טרנסקסואלית או עם גבר. אשתך כמובן לא יודעת על כך. אני מהחליט להטמיע מצלמה כלשהי ואני מצלם אותך (מבלי שתדע כמובן). לאחר מספר ימים אני נפגש איתך ואני מראה לך את התמונות. אני כמובן לא מעוניין שמשפחתך תדע על הנושא ואינני מעוניין לפרק את משפחתך, אבל … אני זקוק קצת למזומנים. אני לא מחפש להכביד עליך, ואסתפק ב-1000 שקל, כל שבוע.

מה אני עושה בעצם? אני יצרתי מצב שלי יש יתרון עליך, ואני מנצל את היתרון לרעתך ולטובתי. אני לא מהפנט אותך כדי שתביא לי 1000 שקל כל שבוע, אני משתמש בשיטה אחרת כדי להשיג בדיוק את אותה תוצאה ואתה כמובן מודע לכל הדברים. תמיד יהיו לך 2 אפשרויות: או לשלם לי או לשתף את אשתך ולשאת בתוצאות (מה שסביר להניח שיקרה בסופו של דבר).

אם ניקח את קביעת משרד הבריאות וניישם אותה כאן, יש לאסור ייבוא מצלמות ולהתיר זאת אך ורק לצלמים מקצועיים.

את תוצאות ההיפנוזה ניתן להשיג במגוון דרכים, וניתן לעקוף את האיסור בקלות. איך? פשוט: נניח ואני מעוניין בלהפנט מישהו. כל מה שעליי לעשות זה:

  • לשכנע את המועמד שבעיות מסוימות שיש לו ניתן לפתור בהיפנוזה.
  • לשכנע מהפנט (בין אם בשכנוע רגיל או שכנוע פיננסי – כמה אלפי שלים וכמעט כל מהפנט יקח את הכסף ולא ישאל שאלות) להפנט מישהו, ולהטמיע מילות מפתח שאסכם איתו ובזמן ההיפנוזה שיסביר למהופנט שגם אם אני אציין את מילות המפתח – התוצאה תהיה אותה תוצאה.

כלומר בתוך 2 פגישות ומספר שטרות מרשרשים, אני יכול להשיג מה שרציתי. משרד הבריאות לא יכול לבוא אליי בטענות וגם לא המשטרה. אני לא הפנטתי איש ואין לי את הידע, זוכרים?

זה לא מסתיים כאן. את אותה תוצאה של היפנוזה ניתן להשיג בעוד דרכים, להלן “טעימה”:

  • דמיון מודרך: רבע שעה של דמיון מודרך, עם כל מיני שבילים, דלתות, מפתחות (וכמובן רצון של המדמיין) יתנו לי גישה מלאה אל התת מודע של הבחור שיושב מולי.
  • אני יכול לברר האם מי שאני מעוניין לגשת לתת מודע שלו הוא “מנהל” או “מנוהל”, ולהפגיש אותו עם כל מיני “שולטות BDSM” בשיטות המנטליות. סביר להניח שלאחר פגישת סשן איתה (לאו דווקא במובן של קשירות/הצלפות) וכמה שטרות מרשרשים, אקבל גישה מלאה.

ויש עוד כמה וכמה שיטות – כולן מאפשרות בסופו של דבר גישה מלאה לתת מודע, בערנות או במצב היפנוטי מלא. מכאן – השמיים הם הגבול למה ניתן לעשות. סתם דוגמא פשוטה: לאחר הגעה לסיטואציה הזו, אם אני אומר שיש מלאך ליידי, הוא יראה מלאך, ואם אומר לו שהמלאך רץ לקראתו, סביר להניח שאותו בחור … ינסה לברוח, למרות שאין פיזית אף מלאך שם.

עכשיו שאנו רואים שיש מספר שיטות להגיע לאותו מצב של שליטה בתת-מודע (וגישה לתכנים שם), האיסור של משרד הבריאות הוא .. די עקר, ניתן לעקיפה בקלות. זה מילא, אבל יש פה משהו אחד שכרוך ב… נזק.

שוב, סיפור קטן על עצמי: לפני כעשור לערך שמתי לב שיש לי בעיה מסויימת: אני רוצה ללמוד תכנות בשפות נוספות מלבד אסמבלר ובייסיק אך כשאני פותח ספרי תכנות אני קורא, לאחר מספר עמודים אני מפהק, ואחרי עוד מספר עמודים אני מתחיל “לנקר” ובסוף אני סוגר את הספר ויורד מזה. חלק מהאנשים יאמרו “המוח שלך מאותת שזה לא מעניין אותו”. זה נכון? לא. תכנתתי באסמבלר בעבר (וזו שפה קשה!), אני יכול לצוטט מפות זכרון של כמעט-כל מחשב 8 ביט ו-16 ביט, כל רגיסטר וכל הפקודות (כולל לא מתועדות). אם זה היה משעמם את המוח שלי, לא הייתי זוכר את הדברים עד היום.

מכיוון שאז זה היה חשוב לי (היי, לא ידעתי ש-8 שנים אחר כך אני אפתח עסק..), נפגשתי עם מספר פסיכולוגים לגבי בירור העניין ורצון לטפל בבעיה. כל הפסיכולוגים והפסיכולוגיות שהקשיבו לי הנהנו, והסבירו שיש צורך במספר מפגשים על מנת "להבין ולנסות לפתור” את הבעיה. כמה מפגשים? אף אחד לא נוהג לציין מספר, אך תחת לחץ מתון כולם רמזו שזה יותר מ-10 פגישות.

ניסיתי לשאול לגבי
אופציית היפנוזה. אני אאשר (גם בחתימה על הסכם) למטפל להפנט אותי, למצוא את הבעיה דרך ההיפנוזה ולטפל בבעיה נקודתית, ואני מוכן לקחת אחריות מלאה (כל עוד כל התהליך מוקלט). כמה הסכימו לכך? 0. כולם העלו הסתייגויות, חלקם העלו את הנקודה של “להיתקע” ושלל תירוצים נוספים שלא אקטואליים ולא נכונים.

לי מהצד זה נראה יותר כמו עניין פיננסי. למה לסיים בעיה ב-400 שקל (מחיר ממוצע לפגישה דאז) כשאפשר להוציא מהמטפל 4000 שקל ומעלה?

לעניות דעתי, יש צורך לפתוח את תחום ההיפנוזה כמו במדינות אחרות בעולם (בשום מקום אין את ההגבלה כמו שיש בארץ, אגב). אפשר לפתוח את זה בצורה מסודרת ולאפשר לאנשים ללמוד את הנושא ואם צריך – לעבור מבחנים רשמיים, ובכך לתת לאנשים יותר אופציות בטיפול בבעיותיהם. כך בדיוק התחיל עניין הקואוצ’ינג בישראל, לאחר שלאנשים נמאס לשלם אלפי שקלים לפסיכולוגים וללא להתקדם אפילו צעד אחד.

היפנוזה לא מאפשרת לאדם לדעת שפה שהוא אינו מכיר והיא אינה מאפשרת לאדם לעשות דברים על-טבעיים. היא כן מאפשרת לגשת ישירות לבעיה בתוך רגעים ספורים ולטפל בה ברוב המקרים וכל זאת בפגישה אחת. זה כמובן לא מבטיח “הוקוס פוקוס”, אבל זה יכול לשפר דברים בצורה ניכרת, והחוק כרגע רק מסייע לאלו שדווקא מעדיפים להרוויח יותר (למעט רופאי שיניים שצריכים את ההיפנוזה ככלי להקלה בסבל של כאבים) ולהתעלם מהיפנוזה עם הגישה ישירה ואת זה צריך לשנות.

אם במשטרה ובפרקליטות רוצים מעוניינים לנהל מסע צייד-מכשפות על חוק ארכאי, אז כדאי שהם יבינו שיש דרכים רבות אחרות להגיע לאותה תוצאה מה שדי מעקר את החוק הארכאי, שלא דבר על כך שאי אפשר לתבוע על משהו שאדם מסכים לו מלכתחילה.

הגיע הזמן להתקדם.

גוגל+ "פתט" ??

קראתי את המאמר של עידו קינן ב-YNET בו רומז עידו היקר על כך שהפיתוי לכאורה שגוגל עושים באוניברסיטת תל אביב לצרף אנשים לגוגל+ הוא "פתטי" לדבריו, ואני חולק על עידו.

נתחיל עם משהו פשוט ביותר: גוגל+ כ-שרות קיים כ-4 חודשים. לא יותר. במהלך ה-4 חודשים היו חודשיים שאפשר היה להצטרף רק עם הזמנה, ורק לפני שבועיים אנשים עם חשבונות Google Apps יכלו להצטרף. סך הכל אנשים שהצטרפו לגוגל+ – יותר מ-40 מיליון, וזה, שוב, ב-4 חודשים.

גוגל שגתה שראתה את פייסבוק גודל וגודל ולא הגיבה (או שהגיבה עם משהו שדי עצבן הרבה אנשים, הגוגל Buzz), ואריק שמידט, לארי פייג' וסרגיי ברין אמרו שוב ושוב בראיונות שונים שהם טעו שלא התייחסו ברצינות לפייסבוק. הנסיון הראשון לא הצליח, השני לא הצליח, השלישי מראה סימנים חיוביים לדעתם של ראשי גוגל. בכל זאת, תראו לי חברה אחת בעולם שלא היתה רוצה קצב ממוצע של 10 מיליון מצטרפים בחודש..

אנשים רבים נופלים לאשלייה שגוגל+ "שומם" מול פייסבוק שהוא "חי ותוסס". נכון, פייסבוק תוסס וחי, ואם יש לך כמות של כמה מאות "חברים" אז הדף שלך יתמלא בתוכן חדש כל כמה שניות, אבל אם נבחן את המידע יותר מקרוב בשתי הרשתות, אנו נראה הבדל מהותי: בגוגל+ ברירת המחדל שלך היא לקבל תגובות ועדכונים בלבד, בשעה שפייסבוק שופכת בברירת המחדל כל פיפס של ה"חברים שלך": ההוא תייג את עצמו בתמונה, ההיא התחברה להוא, אלו קיבלו הזמנה למסיבה ועוד ערימות של תוכן שלרוב האנשים הוא כלל לא רלוונטי, כלומר יש לך המון המון "רעש" ב-Feed החי בפייסבוק ואתה צריך לגלגל כדי למצוא משהו מעניין. בנוסף, בפייסבוק ברירת המחדל היא כשאתה כותב משהו, כל העולם, אחותו והכלב שלו יקבלו את זה ובגוגל+ מי שיקבל את העדכון סטטוס שלך זה המכרים או מי שקבעת בסטטוס האחרון – כלומר בגוגל פלוס מראש הדברים מוגדרים כך שרק דברים מסויימים יעברו ולא כל דבר יצא מיד לכולם. אני, כמשתמש גוגל+, נהנה מכך.

לגבי עניין היח"צנות שגוגל עשתה, זהו דבר שחברות רבות עושות וחבל שכותב המאמר שכח זאת או לא מכיר זאת. האם מיקרוסופט עשתה אירועים שיצא Windows חדש? בוודאי! אני עוד זוכר ש-Windows 95 יצא ביום קיץ מהביל בארץ, ומיקרוסופט חילקו בשינקין (אז הייתי גר שם) מגבונים לחים עם הלוגו והסלוגן של Windows 95. גוגל+ הולך להיות עוד משהו מסחרי לגוגל וכמוצר מסחרי, גוגל מקדמים אותו ביחצ"נות ובכל שיטה אחרת כמו שכל עסק (בהתאם לתקציב שלו) ינסה לקדם את עצמו. אני מאמין שבקרוב נראה גם שלטי חוצות של גוגל+ וזה דבר בהחלט לגטימי.

כתבתי בעבר ואכתוב זאת שוב: אני לא יודע אם גוגל+ מתאים לכל אחד, אבל מהנסיון שלי יש לי הרבה יותר "חברים" בגוגל+ מאשר בפייסבוק, והתוכן והדיונים שם הרבה יותר מעניינים מאשר מה שהייתי קורא ב-Feed אצלי בחשבון הפייסבוק שלי. אני לא יודע, אולי זה אני ורק אצלי זה קורה, אבל אני בהחלט נהנה מהסיטואציה הזו.

לסיכום: לא, זה לא צעד פתט ואם גוגל רוצים לחלק תיקים ותמונות של המשתמשים שמצולמים במקום, אז זהו צעד מאוד לגטימי על מנת לחבר אנשים לשרות. פייסבוק לא עשתה זאת כי לפייסבוק אין שום דבר עם ישראל (לגוגל יש פה צוותי פיתוח בחיפה וברמת גן). התרגום של פייסבוק לעברית הוא התנדבותי (ובגוגל זה נעשה ע"י העובדים עצמם), וגוגל דאגה עוד בזמן ההשקה להשיק אותו גם בעברית (זוכרים מתי לפייסבוק היה עברית? הנה רמז – הרבה אחרי ההשקה).

הליכוד “אוסף של גרוטאות” – תגובה לדורון רוזנבלום

דורון רוזנבלום כתב מאמר בטור הדעות של “הארץ” ורציתי להגיב לדעה זו.

אני רוצה להתחיל בסיפור שלא שייך לפוליטיקה אלא על נושא אחר שאני כותב עליו לעיתים כאן בבלוג: על מיסטיקה. ליתר דיוק: על הילינג.

הייתי בעבר לפחות אצל 20 מטפלי הילינג למיניהם ששמעתי שהם “סוף הדרך”. מעולים בתחום. החלטתי לבקר אצל כמה בהפרשי זמן של מס’ חודשים, וחשבתי לעצמי “אם לא יועיל, לא יזיק” (טוב, בהתחלה ככה חשבתי עד שחקרתי קצת יותר לעומק). הייתי קובע פגישה, מגיע, שוכב על מיטת הטיפולים, ההילר היה מתחיל בשלו ולאחר מס’ דקות מכריז “זה לא עובד”. היו גם עקשנים שניסו אפילו חצי שעה וגם הם בסופו של דבר הכריזו “זה לא עובד”. ביקשתי מאחד מהם שיתן לי איזו הדמיה כלשהי כדי שאבין מה הכוונה “זה לא עובד” והוא נתן לי. הוא אמר לי: “חץ, במקרה שלך זה כמו לנסות להזריק מים מול קיר פלדה אטום”.

התאכזבתי? בהחלט. לא מספיק שהשקעתי שעות נסיעה רבות, כספים (לרובם היה את האינטגריטי לא לבקש ממני תשלום על טיפול שהם לא מצליחים לעשות, אצל חלק אחר אני קבעתי שהוא לא יקבל גרוש לגבי משהו שהוא לא הצליח), בסופו של דבר זה לא עבד עליי. כיום, אם מישהו יציע לי טיפול אומר לו “תודה, לא תודה”.

האם אני מחזיק בדעה מיושנת כלפי הילינג? לא. יש בהחלט מקרים שזה עובד על אנשים אחרים, אבל עליי זה לא עבד אצל אותם אנשים ואני לא מעוניין להיות שפן נסיונות.

נחזור למאמרו של דורון. אני מצטט מתוך מאמרו: “מאין חזר והגיח כל היושן הזה, ועוד כאשר רוחות שינוי נושבות מכיוון ארצות הברית, תוך החלפת דיסקט הלוחמנות במו"מ ובהידברות? נכון שרעיון הנסיגה החד צדדית כשל, כשם שכשל המו"מ עם הרשות הפלסטינית. אבל גם עמדת "ההתנגדות" האינסטינקטיבית להסדרים ולתזוזה כלשהי – שמייצג הליכוד – נכשלה בגדול, כפי שיעיד הדם הרב שנשפך גם לפני "אוסלו" הדיראוני – בטרור, במלחמות ובאינתיפאדה הראשונה.”

דורון כמובן מעדיף לשכוח מס’ דברים, וברשותכם אפרט:

  1. דורון שוכח שדווקא אובמה מכריז תחת כל מיקרופון כי הוא רוצה להזרים כוחות לאפגניסטן להילחם באל-קעידה, ולא לדבר איתם. אובמה יודע טוב מאוד שעם אפגניסטן אין מה לדבר כי הטליבאן שולט שם והטליבאן לא מוכן לשום שיחות.
  2. דורון שוכח שארה”ב לא מדברת על מסירת שטחים לצד השני, אין פה שום עניין בקרקעות או שטחים כלשהם.
  3. דורון לא מציין מה שאובמה ציין: קודם כל דיבורים, לאחר מכן אם זה לא עובד, התקפה, ואובמה לא מעוניין בשום מצב שלאיראן יהיה נשק גרעיני.

האם לא היינו במהלך העשור האחרון בכל מיני מו”מ והסכמים עם הרשות הפלסטינית? מישהו זוכר את הסכמי וואי? מפת הדרכים, ועוד סיכומים כאלו באחרים? היינו גם היינו, אבל הנהגת הרשות הפלסטינית היא הנהגה שקרנית שלא מקיימת מאומה ממה שהם מסכימים. היכן הסעיף הראשון במפת הדרכים שהרשות לקחה על עצמה לעצור חשודים ופעילים טרוריסטיים? הרשות לא קיימה ממנו אפילו פסיק, והם התחילו לעצור פעילים רק לאחר שנשקפה לרשות עצמה סכנה שהחמאס יכבוש גם את הגדה.

קדימה והשמאל מה עשו בתגובה? שחררו עוד ועוד מחבלים לטובת “חיזוק אבו מאזן”. זה עזר? אפילו לא בטיפה! מאמר שהופיע אתמול הציג חדשות מעניינות, אצטט אותם: “..מסקר שנערך על ידי מכון סקרים פלסטיני עולה כי מרבית הפלסטינים סבורים שיו"ר הרשות אבו מאזן צריך לפרוש מתפקידו. כהונתו של אבו מאזן צפויה להסתיים ב-9 בינואר, אולם הוא התבטא לאחרונה כי בכוונתו להאריך את כהונתו. בחמאס הביעו התנגדות נחרצת להארכת כהונתו של אבו מאזן ואיימו כי אם לא ייערכו בחירות לראשות הרשות הפלסטינית בינואר, הם יפעלו להדחת אבו מאזן”. כלומר כל אותם שחרורי מחבלים “לחיזוק” לא עזרו אפילו בקצת, ולא אני אומר את זה, סקר עצמאי ברשות הפלסטינית מראה זאת.

אולי בעצם הגיע הזמן שדורון ועוד שמאלנים רבים יחליפו דיסקט? העובדות מדברות בעד עצמן: הרשות לא עושה שום צעד גם לאחר שהיא חותמת על הסכמים, כל מיני “חיזוקים” של הרש”פ ע”י ממשלת קדימה והשמאל לא עובדים, וריצת אמוק להחזרת שטחים לא תעבוד בדיוק כמו שהדברים נראים כרגע. לא הגיע הזמן להביט למציאות בעיניים ולחשוב על הדברים מחדש?

הסכמים עם מדינות מבוססות כמו ירדן לדוגמא – עובד, אבל לא עם הרש”פ, ואם נסתכל במספרים של כל הסקרים האחרונים, גם לעם הזה נמאסו האילוזיות של השמאל ואם המספרים נכונים, הוא רץ בהמוניו דווקא לליכוד, שמתנגד לאשליות אלו. כדאי להביט במציאות ולא להיכנס לאשליות, אחרת כולנו נשלם מחיר מאוד מציאותי וכואב ולשווא.