על כספומטים, XP, וסיום חיי מערכת הפעלה

לאחרונה מפורסמים באינטרנט כל מיני מאמרים המפחידים את הציבור (והבנקים?) על כך שמכיוון שכספומטים רבים מריצים את Windows XP כמערכת הפעלה שלהם, ומכיוון שמיקרוסופט הפסיקו את התמיכה, אז הכספומטים יהיו חשופים לפריצות חדשות ויהיה תוהו ובוהו.

אמנם אינני עובד של בנק כלשהו, אך הח"מ מכיר מספיק מערכות כספומטים ומערכות אחרות וחדשות אלו הם לא יותר מטעות מפגרת של מי שכותב מאמרים כאלו.

מערכת ההפעלה שבכספומטים היא גירסה מיוחדת של XP שנקראת XP Embedded. בניגוד ל-XP רגיל, חלקים רבים ממערכת XP סטנדרטית פשוט לא מותקנים בכספומטרים. XP Embedded נותנת לאינטגרטור מאות אפשרויות להתקין רק חלקים קטנים מאוד מכל ה-XP, כך שפריצה שתעבוד על מכונת XP, יש סיכוי לא רע שהיא כלל לא תעבוד על XP Embedded כי אותם חלקים שהפריצה עובדת עליהם כלל לא מותקנים במערכת. ברוב כספומטים לדוגמא לא מותקן דפדפן או כל חלק אחר שמרנדר דף HTML ועוד חלקים רבים שקיימים ב-XP לא נמצאים שם.

מעבר לכך, מיקרוסופט מכרה את XP Embedded עם חוזה תמיכה ארוך מאוד. כמה ארוך? מערכת XP Embedded נתמכת עד 12/1/2016, כלומר יש כמעט שנתיים נוספות עד שהבנקים יצטרכו להחליף מערכות כספומטים. אגב, עם XP Embedded אין יותר את יום שלישי כיום שחרור טלאים. שם – אם יש טלאי אבטחה, הוא נשלח באותו יום. אך הוא כמובן מוטמע מתי שחברת התמיכה בכספומטים מחליטה. 

אז אפשר להרגיע עם כל הפאניקה. לבנקים יש עדיפות מאוד גבוהה בשמירה על מערכות כספומטים. אחרי הכל, זה המקור הכי קרוב לגנבים לגנוב שטרות. 

אגב, אחת השמועות מחברה ידועה מעובדי רד-האט היא שישנם כמה בנקים שמתעניינים דווקא בלהסב מערכות כספומטים מבוססות לינוקס כל עוד רד-האט תתן תמיכה מאוד ארוכה למערכת הפעלה. סביר להניח שאם זה יגיע לשלב חתימת חוזים, זה יפורסם. אני בספק גדול אם בנקים פה יכניסו כספומטים מבוססי לינוקס (אם כי כיום כמעט כל הבנקים מריצים או עוברים להריץ Linux כמערכת מרכזית ב-Back End או לינוקס כ-VM על מערכות zOS (מיינפריים).

ההצעה שלי להתקנת Fedora

כל מי שמכיר אותי יודע שאני חובב מושבע של הפצות מבוססות רד-האט (למרות הביקורות שיש לי נגד החברה). אישית אני משתמש בפדורה כאן בבית ברוב המחשבים שיש לי (ה-DNS המורכב שיש שלי אמנם מבוסס דביאן, כי הייתי צריך הפצה להתקנה על מחשבון קטן מאוד), ואחד הבעיות הגדולות שיש לי עם התקנות שמבוססות רד-האט/פדורה/CentOS – זו צורת ההתקנה שלהם.

מבחינה היסטורית, הפצות לינוקס היו הראשונות להשתמש ביכולות הגרפיות של המחשב. למי שזוכר, חברת Caldera האמריקאית היתה הראשונה להציע התקנה גרפית מלאה שכללה … משחק טטריס שתשחק בזמן שההתקנה שופכת את החומר על הדיסק הקשיח. עם השנים גם מיקרוסופט למדה לשפר את ההתקנה בשימוש גרפיקה ואפילו SUN החלו בגירסאות סולאריס 10 ומעלה להשתמש בהתקנה גרפית. 

כיום בפדורה (ובמה שיהיה RHEL-7 בקרוב) יש התקנה גרפית שהיא פשוט זוועתית. כפתורים שנמצאים במיקומים מוזרים, חלקי הגדרות שפשוט לא עובדות (התקנתם לאחרונה CentOS 6 ושמתם לב שלמרות שהגדרתם כרטיס רשת והוא החליט שזה רעיון רע לכתוב את ההגדרות לדיסק?) ובכלל חוויית ההתקנה נותנת הרגשה מוזרה שאותם אנשים שבנו את GNOME-3 הזוועתי ("אסור לשים אייקונים על הדסקטופ") – ידם היתה גם שם. אפשרויות ההתקנה הטקסטואליות נזרקו החוצה והתקנה דרך VNC נעלמה לה אי שם. האפשרויות היחידות להתקנה הן האפשרויות הגרפיות שתיארתי לעיל, או להפעיל את ה-DVD במצב LIVE ומשם להריץ את ההתקנה.

הבוקר הייתי צריך להרים שרת VM נוסף לפרויקט שאני חושב עליו ובזמן ההתקנה חשבתי על הנושא ותהיתי: למה לא להתקדם הלאה?

תחשבו על זה: בין אם אתם מתקינים לינוקס בבית על Virtual Box או על VMWare או אפילו על (יאכס!) Hyper-V או גם אם אתם מקימים שרת פיזי, יש לכם אתכם תמיד מכשיר נוסף: מחשב נייד, או טלפון חכם או טאבלט, וכולם מסוגלים להציג דפי HTML בצורה יפה. מדוע שלא נשתמש בזה?

בכך נקבל בעצם כמה דברים:

  • מבחינת התקנה, ישנם אנשים רבים מוכשרים שישמחו לתרום עיצוב גרפי חדש ומודרני לפדורה שיפעלו על כל דפדפן סטנדרטי.
  • אם אתם נמצאים באיזו חוות שרתים קופאים מהטמפרטורות, תוכלו להמשיך את ההתקנה מבחוץ דרך המחשב נייד או טאבלט או הסמארטפון שלכם
  • סוף סוף תהיה גרפיקה ומראה ויזואלי יותר עשיר ועוזר יותר – להתקנה ולמתקין עצמו.
  • הקץ לזוועה הגרפית של כפתורים שנמצאים ב-תחפש-אותי-במקום-שאני-לא-אמור-להיות…
  • התקנה כזו יכולה להתקבל בברכה אצל הפצות אחרות כמו אובונטו, דביאן ואפילו ב-SuSE, ואולי סוף סוף תהיה חוויית התקנה אחידה להפצות לינוקס שונות..
  • אין צורך עוד להסתבך עם KVM שמציג חצי מסך התקנה ושכל כפתור שנוגעים בו מכפיל את הלחיצה פי 100 (אהלן נטויז'ן!)

הצעתי את הרעיון לרשימת תפוצת Devel ב-Fedora, נראה מה הם יאמרו.

מה דעתכם?

ה”מלחמה” החדשה של כרום

chrome-icon היום במזל טוב מלאו לדפדפן כרום 5 שנים. הדפדפן הידוע כבש כבר כ-42% משוק הדפדפנים העולמי והוא מוביל על פני כל דפדפן שקיים. רבים משתמשים בו ככלי עבודה עיקרי ורציני, וגוגל ממשיכה לפתח אותו בקצב מהיר כאשר ישנם מספר ערוצים (Beta, Developer, Canary וכו’) שדרכם תוכל להוריד גרסאות עם החידושים האחרונים.

והיום בדיוק גוגל מכריזה על “מלחמה” חדשה, מלחמת הדסקטופ.

אם אתם משתמשים ב-Windows (בקרוב במק ובלינוקס כמובן), אתם מוזמנים לגלוש לכאן. רואים? יש לנו קטגוריה חדשה שנקראת “For your desktop”. על מה מדובר? על אפליקציות מלאות שישתמשו בכרום כדי לרוץ. אותן אפליקציות עצמאיות לחלוטין וכשתתקין אפליקציה מסויימת (אני ממליץ על Pixlr Touch Up לאלו שמעוניינים בעריכה בסיסית של תמונות), תקבל אייקון חדש למטה, זה יראה משהו כזה..

imageרואים את האייקון הימני ביותר? זה ה-Launcher החדש של גוגל שדרכו תוכלו להפעיל את האפליקציות גם כשכרום אינו פעיל.

אז מהי אותה “מלחמה” שאני מדבר עליה? גוגל מעוניינים בדסקטופ, לכבוש אותו מאפל וממיקרוסופט. בשיטה של האפליקציות הווביות שקיימות היום, גוגל לא תגיע רחוק (גם לא עם כרום OS), ולכן גוגל מוסיפה טכנולוגיות חדשות ישירות לכרום, גם שלא נתמכות בסטנדרטים. הקוד כמובן עדיין נשאר קוד פתוח, אבל הקוד הזה ספציפית לא תומך בסטנדרטים. לגוגל אין ממש ברירה – אם הם רוצים לגשת ל-GPU שלך, לציודי ה-USB שלך, למעבד שלך, וכו’ – הם חייבים להוסיף קוד שלא תומך בסטנדרט כי הסטנדרט לא מכיר בציודים אלו. זה לא שגוגל לא תמשיך לתמוך בסטנדרטים, היא תמשיך, אבל היא גם תוסיף דברים קנייניים.

לותיקים שבינינו יש עכשיו תחושה של Deja Vu. לא היינו שם? כן, בהחלט היינו, עם ActiveX, השיטה שמיקרוסופט פיתחה שהדף שלך מתקין תוסף קנייני שרץ רק על Windows ורק על אקספלורר, מה שמשאיר דפדפנים אחרים עם מלבן לבן או דף שלא פעיל בכלל, ומיקרוסופט חטפה על כך מימין ומשמאל וזו אחת הסיבות שהדפדפן שלה מקושש אחוזים במונחי שליטה בדסקטופ (אוקיי, חוץ ממשרדים ממשלתיים, חברות גדולות ובנקים).

גוגל לא תצבור מזה “אוהבים”, אבל הם רוצים לשלוט בשוק, והם לא ירדו מהעץ הזה…

אבל מצד שני.. אנחנו צריכים משהו כזה, יותר סטנדרטי. אנחנו רוצים אפליקציות שאתה יכול להפעיל אותם על Windows או על MAC או על Linux מבלי לחשוב ש”אוי, אפליקציה וובית, בטח היא בסיסית ואיטית”, ולשם כך אנחנו צריכים סטנדרט חדש, משהו שיתן לך גישה ל”ברזלים”, שיריץ קוד כמה שיותר מהר ושלא יהיה תלוי דפדפן. פעם אחת התנסנו בכך עם Java והתוצאות היו .. מחרידות (לא כדאי לחשוב על סיבוב שני עם Java בדסקטופ, במיוחד שהחבר’ה שם פשוט לא שמעו על אבטחה!). מי שכן יכולים לעזור בנידון זה מוזילה ואולי אולי (מותר לחלום, לא?) מיקרוסופט. סטנדרט כזה יאפשר לחברות גדולות לכתוב אפליקציות גדולות ומורכבות שיודעות לגשת לברזלים וגם לרוץ על כל דסקטופ.

האם גוגל יצליחו עם התוספת החדשה? שאלה טובה. אני בטוח שגוגל לא הולכים לרדת מזה בקרוב, השאלה מה במוזילה יאמרו ומה שהכי חשוב – האם מפתחים יאמצו או יזרקו את זה.

לינוקס, היסטוריה, ביטקוין והמשותף ביניהם

מי שעוקב אחרי החדשות בעולם בנושאי טכנולוגיה, סביר להניח ששמע יותר ויותר על הביטקוין, אותו מטבע שאין לו אבא ואמא, הוא כתוב בקוד פתוח, והדעות לגביו נעים בין "מדהים" ל"שרלטנות". עבדכם הנאמן מכיר את הפצות הלינוקס עוד משנת 1994 וגם אני וגם אחרים שנמצאים זמן רב עם לינוקס, שמענו את הדעות האלו בעבר, רק ששמענו את זה כמובן על לינוקס.

File:Tux.svgנחזור אחורה בזמן להתחלת שנות ה-90. לינוס טורבלד, האיש, המתכנת החכם, (והפה שלא נסגר!) הכריז על Linux Kernel, כלומר ליבה חדשה (שמשתלבת עם אפליקציות וספריות מבוססות GNU בראשות ריצ'רד סטולמן), כלומר הליבה יחד עם הכלים והספריות יוצרים מערכת תואמת יוניקס חדשה. טכנית, זה לא היה אמור לשנות הרבה. מערכות בקוד פתוח (עם רשיונות יותר קלים לעיכול עבור ה-Corporate) היו קיימים שנים רבות לפני כן. גרסאות BSD היו קיימות עוד משנות ה-80 פתוחות לכל. אז מה, עוד מערכת הפעלה פתוחה? לא נשמע כזה ביג דיל..

אלא מה.. החיים מלאים הפתעות. מה שכל מערכות BSD ביחד לא עשו מבחינת השתתפות קהילה, התפתחות מוצר וכו' – עשו הפצות ומערכות לינוקס. לראשונה לאחר זמן רב, אנשים שלא נגעו מעולם ב-BSD החלו לנסות ולשחק עם לינוקס, חלק מהם תרם קוד פתוח לליבה, חלק אחר פיתח כל מיני תוכנות, ותוך שנים ספורות לינוקס נהפך להיות שם ידוע למערכת הפעלה תואמת UNIX ומתחרה ישירה בגרסאות יוניקס המסחריות. כל יצרני מערכות היוניקס צחקו בקול ועקצו את הלינוקס בכל הזדמנות, החל מ-SUN, ממשיך ב-SCO ועד HP ואחרות. כולם הדגישו כמה לינוקס אינו בשל מספיק, אינו מסוגל להריץ ולבצע משימות רבות, כמה הוא "לא קל" ו"לא ידידותי" ועוד. 

במשך כל הזמן הזה חברות לא ידעו איך "לאכול" את לינוקס. חברות רוצות "מפת דרכים" לדעת מה הולך לקרות. (מפת דרכים לא קיימת עד היום מצד שום יצרן). מי נותן תמיכה וכמובן Who do we sue? שאלה שרבים שאלו (ובדרך שכחו שרשיונות המערכות שהם משתמשים כוללות סעיף שגם אם מערכת ההפעלה מחליטה לעשות חרקירי ולהשמיד לך את כל הנתונים, אתה מוותר על הזכות לתבוע את היצרן מערכת ההפעלה ברגע שאתה משתמש בה). חברות רבות גם לא רצו לשחרר מפרטים טכניים על ציוד ולא רצו להמיר אפליקציות שלהם ללינוקס, אבל קהילת הלינוקס בדרך לא דרך מצאה איך להתגבר על המכשולים ועם השנים חברות התוכנה והחומרה החלו להפנים שלינוקס יכול לגרום להם להרוויח. בהתחלה זה היה בתחום השרתים ואט אט זה החל לזלוג כלפי חומרה ודרייברים ללינוקס. 

כיום כל יצרן חומרה בתחום השרתים לא רק שמכיר בלינוקס, אלא מוודא שהפצות מסחריות (רד-האט, אובונטו, SuSE) תומכות בציוד שלו והיצרנים משחררים טלאים לתמיכה בציודים חדשים ישירות לליבת לינוקס (רבים מהם מעסיקים במשרה מלאה מספר מתכנתי קרנל לינוקס). בתחום הדסקטופ המצב הרבה הרבה יותר טוב מבעבר, כך שאם לדוגמא אתה רוכש מדפסת או מצלמת Webcam, סביר להניח שהיא תפעל אוטומטית (או בעזרת התקנת חבילה פשוטה) בלינוקס, מבלי שתשבור יותר מדי את הראש.

זה היה לינוקס, עכשיו נעבור לביטקוין.

ביטקוין היתה המצאה של מתכנת אנונימי בכינוי "סאטושי נקמוטו". ההמצאה היא מערכת בקוד פתוח שיש בה מטבעות וירטואליים, עובדת בשיטת עמית לעמית (Peer to Peer) והיא כולה מוצפנת. היחודיות שלה? אין אף אחד ששולט עליה, אין עליה "בעלים", כל אחד יכול להשתתף, ואין עסקות אסורות. המערכת פתוחה 24/7 ואתה יכול לרכוש ולמכור כמה ואיך שאתה רוצה מבלי לבקש אישורים מאף אחד, וישנה שכבה מסויימת של אנונימיות (שכיום מספר חוקרים כבר הצליחו לעקוף).

ביטקוין מזכיר במשהו את לינוקס: 2 טכנולוגיות "שוברות שוק", כאשר לאף אחת מהן אין בעלים שיכול לבעוט אותך החוצה מהמשחק וחברות לא יודעות איך לאכול את זה.

ביטקוין היא דוגמא מצויינת לחסידי שיטת "כוחות השוק" (חלק קוראים לזה "היד הנעלמה"). מאמין שכוחות השוק יכולים להסתדר לבד? תעקוב אחרי הביטקוין. אף אחד לא יכול להתערב באמצע, אין פה שום ממשלה שאפשר לבכות אליה שתציל אותך כשמהטבע או העסק שלך קורס (זוכרים את 2008 בארה"ב?), אין פה סיום יום עסקאות, זה כל הזמן עובד, 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, 365 יום בשנה, וישנם לא מעט אתרים שיתנו לך בזמן אמת (אין צורך להיות מנוי) את מצב המסחר, ואין "בורסה" אחת, יש כמה, כך שגם אם אחת תיפול, השאר ממשיכות לעבוד.

זוכרים את לינוקס? ב-20 שנים הראשונות ה-FUD היה מרקיע שחקים, וגם בביטקוין המצב דומה.

מה לא זרקו על ביטקוין? 

  • ביטקוין זו "תרמית פונזי", עבודה בעיניים שמישהו או גוף מרוויח ממנה. צר לי, אבל בביטקוין אין גוף ראשי שמרוויח מכל עיסקת קניה ומכירה. אם אני מוכר לך מוצר ב-X מטבעות ביטקוין, אני לא משלם עמלה כלשהי וגם אתה לא. 
  • ביטקוין היא "בועה". האמנם? בועה זה מצב שחברה מבטיחה משהו מסוים וכולם יודעים היא לא תוכל לעמוד בה ובכל זאת משקיעים מעדיפים לזרוק כספים עליה בתקווה שהיא תימכר במחיר גבוה או שאחרים לא ישימו לב עד שהמשקיעים יקבלו כסף (או שהמשקיעים הגדולים ירוויחו והקטנים ידפקו, אתם יכולים לזרוק בעל פה שמות של בנקים/חברות השקעה גדולות בארה"ב שהשתתפו במשחק הזה). ביטקוין מבטיח משהו? לא. הערך של המטבע נובע ממכירות וקניות לפי היצע וביקוש. אדרבא, אחד הדברים שניתן לראות בשבועות האחרונים הוא שגם כשהמטבע נפל חזק, הוא לא נפל ל-0, אלא נשאר באזור המאה ומשהו דולר עם תנודות לכאן ולכאן. בל נשכח שנפילות קורות גם לדברים שאנחנו לוקחים כיציבים. הזהב, לדוגמא, מספטמבר שנה שעברה ועד אמצע אפרילי צנח ביותר מ-500 דולר. זהב מעולם לא נחשב כ"בועה", ובכל זאת…
  • יש גם את אלו הבטוחים שאם רכשת לעצמך כמה מטבעות, אז תתבייש לך כי אתה כנראה מלבין מס ו/או משמיט מס. לא אני אמרתי זאת, כלכלני בנק ירושלים אמרו זאת.

לביטקוין קיימת עוד דרך לא קלה לעבור. חברות האשראי (שמטבע הדברים הן מאוד שמרניות) לא מוכנות לקבל אותו כמטבע שיש להתייחס אליו (אם כי אולי יהיה שינוי מצד אחד השחקנים החזקים בשוק מבחינת מסחר וסליקה – Paypal). ה-VC למיניהם כבר החלו "לרחרח" סביב סטארט-אפים המציעים טכנולוגיות המערבות ו/או משלימות לביטקוין ומבחינת רבים מהם זה "הדבר הבא". 

כל טכנולוגיה "מפריעה" נתקלת בחשדות. ביטקוין כדבר שתפס פרסום חזק בשנה האחרונה (ובמיוחד בחודשים האחרונים) חוטף על ימין ועל שמאל. האם נראה את המטבע החדש נופל בקרוב? לא נראה לי. מה שכן, צריך סבלנות. אלו שמצפים לרכוש מטבע ב-100 ולמכור ב-300 או 500 יהוו את גל הרוכשים הבא, וזה שאחריו וכו' כי תמיד אנשים יחפשו לעשות כסף מהיר בהשקעה קטנה, האם תוכל להשתמש במטבעות ביטקוין כבר בקרוב לשלם את חשבון החשמל והארנונה שלך? עדיין לא, אבל הסיכוי שזה יקרה בשנה שנתיים הקרובות הולך וגדל. יש כאן לא מעט אפשרויות להרוויח והשוק עדיין יחסית "בתול", כך שסביר להניח שנשמע על הכרזות חדשות מצד כל מיני חברות כבר בקרוב.

תכירו – Parallella

בתחום המחשבים כיום ישנם התפתחתויות שונות לכיוונים שונים, כאשר ההתקדמות כיום בד"כ היא לכיוונים די צפויים: בתחום ה-Embedded מכניסים כיום את ה-64 ביט, וירטואליזציה שתיכנס במעבדים מבוססים A15 ומעלה, יותר ליבות (כיום רוב המעבדים בתחום הנ"ל הם עם 4 ליבות, חברות כמו nVidia, Qualcomm, Samsung כבר מוכרות מעבדים עם 8 ליבות). הפיתוחים האלו כמובן לא ממש משנים כיום דברים רבים (מתי פגשתם אפליקציות 64 ביט ל-Embedded או איזה Hypervisor שידע להשתמש ביכולות של ARM A15?) אבל כמובן אלו דברים שעוד שנה שנתיים יהיה בהם שימוש רב ויש דברים כמו ה-GPU המשופר שיש בצ'יפים של החברות הנ"ל שיעשה בהם שימוש כבר במוצרים החדשים שיצאו בחודשיים-שלוש הקרובים.

בתחום המחשבים המשובצים חלה בשנה האחרונה התפתחות מעניינת, כשיצא ה-Raspbery Pi, מחשב משובץ קטן ב-2 דגמים, כאשר הדגם היותר יקר עולה כ-35$, כלום כסף. המחשב הנ"ל נותן בעצם למשתמשים לראשונה את האפשרות להכיר יותר מקרוב אפשרויות תכנות וכמובן את עולם ה-Embedded. בעולם בהחלט התלהבו מהמחשבים הקטנים הללו וכיום כבר נמכרו יותר ממיליון חתיכות.

הבעיה המרכזית עם ה-Pi היא היכולות המוגבלות שלו. (בכל זאת, אינך יכול "לדחוף" הרבה חומרה במחיר כזה זול). מבחינת זכרון, יש לך מקסימום חצי ג'יגהבייט RAM שמשותף עם המעבד הגרפי. מבחינת ליבות, תסתדר עם ליבה אחת, ויש כל מיני מגבלות נוספות. כמובן שהמגבלות הללו אינן מגבלות אם אתה רק מתחיל בהכרת עולם הלינוקס או בתכנות ללינוקס.

אבל אם אתה מחפש לוח אחר עם יותר יכולות, אתה תיתקל במשהו מעניין: המחירים – הרבה יותר גבוהים במדרגות הבאות. כך לדוגמא, לוח ה-Panda Board (משמאל) שמכיל מעבד מבוסס ARM A9 דו-ליבתי, עם 1 ג'יגה זכרון ומעבד גרפי משופר יותר, עולה בשוק כיום כמעט 200$, כמעט פי 6 מה-Pi. הסיבה למחיר היא כמובן שאין הרבה דרישה ללוחות כאלו ועלויות היצור לכמויות קטנות – גבוהה.

בחודשים האחרונים נכנס מוצר חדש (שיצא בקרוב לשווקים) שנקרא Parallella וכך הוא נראה:

רואים את הכרטיס הנחמד הזה? הוא יעלה 99$, והוא כולל מעבד דו ליבתי עם 1 ג'יגה זכרון, כניסה לכרטיס SD, חיבור HDMI, חיבור USB OTG, חיבור USB רגיל, חיבור רשת 1Gb.

על פניו, זו נשמעת הצעה מעולה, חצי ממחיר לוח ה-Panda.

אבל מה שיפה בכרטיס הזה – שחברת Adapteva, אלו שתכננו את הכרטיס הזה, לקחו את הכרטיס כמה צעדים קדימה.

קודם כל, בכרטיס הקטנצ'יק הנחמד הזה יש לך FPGA, כלומר אם בא לך לתכנן צ'יפ, בין אם זה יהיה מעין מעבד גרפי, או כל דבר שבא לך, כל עוד אתה יודע לעבוד עם FPGA – אתה יכול, וזה בנוי בפנים. אגב, לוח פיתוח FPGA פשוט עולה בשוק היום (רק הלוח עם הצ'יפ, שום דבר מעבר, לא ARM ולא נעליים) – בערך כ-200$.

אבל גולת הכותרת של המכשיר הוא צ'יפ ה-Epiphany 3 שבתוכו. מדובר בצ'יפ שכולל בתוכו 16 ליבות כאשר כל ליבה כוללת מעבדת RISC פשוט, 32K זכרון, DMA שמאפשר לך לגשת לזכרונות בליבות האחרים, ממשק רשת, ובין הליבות יש גם … ראוטר.

זה נראה כך:

emesh

מבחינת ביצועים, לא מדובר פה במשהו שיכול להתחרות ב-GPU שנמצא לך במחשב. בהחלט לא. הצ'יפ הנ"ל מסוגל לתת ביצועים של כ-70 ג'יגהפלופ (GFlop). היתרון של הצ'יפ הוא בצריכת חשמל, כאשר כל ה-16 ליבות עובדות, הוא צורך כ… 2 וואט! ה-GPU במחשב צורך הרבה, הרבה יותר.

אז למה הארכיטקטורה הזו טובה? לכל דבר שמצריך עבודה פאראללית. צריך עיבוד תמונה שמגיעה ממספר מקומות? (כמו מצלמות אבטחה)- אין בעיה. צריך לשדר זרימת וידאו למקומות רבים? אין בעיה. התקשורת בין הליבות מהירה (6 ג'יגהביט לשניה). צריך לבצע Ray Tracing? זה אפשרי. צריך לבצע פעולות מורכבות כמו זיהוי פנים בתמונות? גם אפשרי, ואפשר לעשות עוד הרבה דברים שמצריכים עבודה פאראללית.

הכרטיס הזה בעצם מאפשר למפתחים לראשונה להכיר את עולם העבודה המקבילה, קחו את עולם ה-Multithreaded צעד קדימה. אתה לא צריך ללמוד שפת תכנות חדשה, ואם אתה יודע C ואתה משתמש ב-GCC, אז לא תצטרך להשקיע הרבה. חשבת פעם ללמוד OpenCL? הצ'יפ בהחלט תומך בכך.

אבל זה לא מסתיים כאן.

16 ליבות היה בשביל חברת Adapteva רק ההתחלה. כיום יש להם את צ'יפ ה-Epiphany IV שכולל לא פחות מ-64 ליבות וכבר בשנה הבאה הם יוציאו מעבד עם לא פחות מ-1024 ליבות כאשר לכל ליבה יהיו 128K זכרון, עם ביצועים של 1.2 TFlop ועם זה אפשר לעשות המון. מי שמכיר או שמע על Beowulf בלינוקס, ישמח לראות איך הוא רץ יפה מאוד על הכרטיס והצ'יפ במאמר כאן.

לסיכום: אני ממליץ בחום לרכוש את הכרטיס הזה, גם לאלו שמעולם לא התנסו בתכנות מקבילי. הכרטיס הזה מריץ מהרגע הראשון אובונוטו 12.10 גירסת Desktop, כך שאפשר להתחיל להשתמש בכרטיס כמחשב דסקטופ קטנצ'יק ומשם להמשיך בלימוד והתנסות. אחרי הכל, 99$ זה לא כזה יקר.

 

מיקרוסופט, רשיונות ופספוס

למי שעוקב אחר העסק שלי אולי יזכר בעבר שהוצעו שם מספר חבילות שאינן נמצאות כיום וקשורות ל-Desktop: היית יכול לשכור מכונה וירטואלית שעליה נמצא Windows 7 עם אופיס 2010 והיית ניגש אליה ב-RDP. הסיבה שזה לא נמצא כיום? כי מישהו במיקרוסופט טרח להזכיר לי שרשיון ה-SPLA שעליו העסק חתום אינו מאפשר זאת. מה מותר להציע? שרות RDP משרת Windows 2008, אבל אז כמובן הכל מתחיל להיות מסובך: חלק מהאפליקציות לא עובד ולא ניתן להתקנה כי למשתמש אין Administrator Privileges וזו הסיבה ששום ספק רציני גם לא מציע זאת כיום.

זה לא מנע מחברת Onlive Desktop להתחיל להציע לציבור האמריקאי הצעה בהחלט מעניינת: קבל Windows 7 עם אופיס 2010 שרץ על השרתים שלהם ואתה תתחבר לזה עם טאבלט אנדרואיד או iPad. הנה וולט מוסברג סוקר בוידאו איך המוצר נראה ואת ההתרשמות שלו:

כפי שוולט מציין בוידאו, ישנם 2 גירסאות לחבילה: גירסה חופשית עם 2 ג’יגה מקום, אך לא תמיד תוכל להיכנס (בהתאם לעומס) ולא תוכל להתקין אפליקציות, וגירסה שעולה 10 דולר בחודש ושם תקבל 50 ג’יגה מקום, ותוכל להתקין אפליקציות נוספות.

(כמובן שכל ההצעות הנ”ל זמינות רק לתושבי ארה”ב, ולצערי חיבורי VPN מישראל, ולא חשוב איזה ספק תבחר, לא נותנים ביצועים מספקים והמערכת זורקת אותך אם אין לך לפחות 1.5 מגהביט רציף לשרתים בארה”ב).

ההצעות לדעתי הן מעולות, וכך חושבים אחרים שהזדרזו לקחת חבילות חינמיות ומסחריות…

עד שמיקרוסופט יצרה קשר עם Onlive ואמרה להם משהו פשוט: זה אסור. אבל כאן זה לא נעצר, האיסור של מיקרוסופט נהיה יותר מגוכך בסצינה הבאה: תארו לעצמכם שאני פונה למשווק מורשה של מיקרוסופט ואני מבקש 100 רשיונות Windows ו-100 רשיונות אופיס כדי להציע הצעה דומה ל-OnLive (טכנית זה לא כזה מסובך). נשמע הגיוני? לא לדעת מיקרוסופט, גם זה אסור מבחינתם. מה מותר? מותר ללקוח לתת לי את הרשיונות שלו (דרך מיקרוסופט כמובן, לא ישירות) ואז אפשר להציע ללקוחות VDI.

כשזה מגיע לשרתים, מיקרוסופט מחפשת להרוויח בצורות מטורפות. כמה מטורפות? נניח ובחרת את אחד מהשרתים ש”חץ ביז” מציע ואתה מעוניין להריץ על אותו שרת SQL Server Standard, לא משהו גרנדיוזי. יודעים מה מיקרוסופט רוצה ממני כעסק? 303 דולר לחודש! וזה על ליבה אחת! אם לקחת שרת בשביל להריץ עליו SQL כזה בצורה רצינית, תרצה 2 ליבות? סביר להניח. המחיר למיקרוסופט טיפס ל-606 דולר לחודש! וזה המחיר ש”חץ ביז” צריך להעביר למיקרוסופט מדי חודש בלי להרוויח אפילו שקל והמחיר כמובן לא כולל את השרת הוירטואלי.

אתם חושבים שמישהו בארץ ששומע את המחיר הזה רוצה לקחת שרת? זהו, שאף אחד לא.

אז אצלנו מוכרים שרתי Windows כ”לא מנוהלים”, כלומר הלקוח מקבל RDP + קונסולה (למקרה חרום), סיסמת Administrator זמנית, וזהו. מה הוא יעשה במכונה? עניינו של הלקוח. אנו לא נותנים שרותי תמיכה לתקלות Windows.

וזה בדיוק העניין שמיקרוסופט מפספסת ובגדול, ולינוקס מרוויח מכך: כשמיקרוסופט משכירה אפליקציות ושרתי אפליקציות וכו’ במחירים מופקעים להחריד, הלקוחות “עושים חושבים” ובמקרים רבים (במיוחד בישראל) מעדיפים לעבור ללינוקס. שם העלויות מעבר למכונה הוירטואלית הם אפס ואם בא לך להתקין אפליקציה מסחרית, אז אתה מתקין ואתה לא צריך לערב את הספק שרתים שלך בשום דבר.

זוהי הסיבה שלדעתי מיקרוסופט פשוט מפספסת את כל עניין ה-Hosting, שרתים וירטואלים, ואפליקציות. הם מתנהגים כאילו מדובר בשוק ה-Corporate ששם כולם כבר מכורים ושבויים למוצרי מיקרוסופט, בשעה שבשוק ה-VPS, רוב האתרים, האפליקציות, חברות הסטארט-אפ וחברות גדולות ממזמן משתמשים בלינוקס.

סקירה: לינט, הנהלת חשבונות בקוד פתוח

שוק תוכנות הנהלת החשבונות בארץ הוא שוק לא גדול, ומי ששולט בשוק הזה הן תוכנות גדולות ומסובכות שבמקרים רבים רצות על … DOS, או על Windows. דוגמא לתוכנה שולטת: חשבשבת.

ידידי היקר אורי עידן לקח על עצמו לפתח תוכנת הנהלת חשבונות דו-צדדית בעברית ובקוד פתוח בשם דרורית, ואדם בן חור לקח את העבודה ויחד עם אחרים הם שינו את הקוד ויצרו את לינט ששוחררה לאחרונה בגירסה 2 בקוד פתוח להורדה ולהתקנה על Linux או על Windows.

תודות לעבודה של אדם, אורי ועוד מספר קטן של אנשים ובחסות איגוד האינטרנט הישראלי, סוף סוף יש תוכנה בקוד פתוח ומאושרת על ידי רשויות המס לביצוע הנהלת חשבונות דו צדדית.

אנשים רבים אינם מודעים מדוע דבר כזה הוא מאוד חשוב: בתחרות שיש היום בשוק, ישנם הרבה פתרונות ישנים מאוד (מבוססים על אופיס 2000, 2003 עם Access) שקשה מאוד להתממשק אליהם (במיוחד אם אתה עצמאי ומפעיל שרות SaaS כלשהו ומעוניין להוציא אוטומטית חשבוניות לתשלום ללקוחות שלך. עד היום – התהליך היה ידני, היית צריך להוציא פלט משרות ה-SaaS שלך (לדוגמא – Asterix) ולהזין את המידע איכשהו לתוכנת הנהלת החשבונות, ובמקרים מסויימים היית צריך לשלם על הפריבילגיה להשתמש ב-API.

עם לינט הדברים הרבה יותר קלים, יש מסמך API פשוט שאתה יכול איתו להתממשק אפילו עם PHP או בכל שפה אחרת שיודעת לשלוח פקודות GET דרך הרשת ולהוסיף/לשנות/למחוק לקוחות, להוציא חשבוניות וכו'. דבר מעולה!

האם אני ממליץ להשתמש בתוכנה לכל עצמאי שמנפיק חשבוניות במקום הפתרונות מבוססי רשת כמו Invoice4u, icount ואחרים? כן, אבל לאט לאט..

ראשית, הייתי ממליץ להתקין את התוכנה על מחשב שלך. בין אם אתה משתמש ב-Linux או Windows יש לך חיים קלים והתקנה די פשוטה (ב-Windows זה 5 קליקים), "להקים" עסק, ולהכיר את המסכים בתפריטים. בשלב זה עדיין אין קבצי וידאו שמדריכים את המשתמשים מה לעשות ואיך, אבל מכיוון שזו גירסה המותקנת לנסיון, אפשר לשחק, למחוק ולעשות מה שרוצים. לינט גם מציעים באתר שלהם אפשרות להיכנס ל-DEMO.

מרוצה מהמשחק? כעת אני ממליץ להתקין דבר כזה על שרת VPS, בין אם אצל הספק המועדף עליך בארץ ובעולם או אצלנו ב"חץ ביז". אני ממליץ לא להתקין את זה על אחסון משותף כי בכל זאת .. מדובר בנתונים מאוד אישיים לעסק שלך ולא כל ספק מגן בצורה טובה על אחסון משותף. מספיק שהוא לא מעדכן גירסת PHP או Apache או MySQL שמתגלים בה חורי אבטחה – כדי לגנוב לך את כל המידע והדבר האחרון שתרצה זה שהמתחרים שלך יקבלו את רשימת הלקוחות והמחירים שנתת להם.

לאחר ששיחקתי עם התוכנה, הנה ההערות שלי לדברים שמומלץ לשפר על מנת שהיא תהיה בשימוש כמה שיותר רחב:

  1. יש צורך בלפשט את התוכנה. רבים מהעצמאים לא יודעים מה ההבדל בין הנח"ש דו צדדית לחד צדדית – ובהתאם "לקצץ" בתפריטים. כך לדוגמא עצמאי שמנהל החשבונות שלו עושה הכל בשבילו והעצמאי רק מוציא חשבוניות/קבלות ומנהל את רשימת הלקוחות שלו ורוצה מדי פעם דו"ח על הכנסות – בשבילו יותר ממחצית מהתפריטים מיותרים.
  2. שאפו על התמיכה בטרנזילה וב-Easycard, אבל מה עם הכי פופולרי – Paypal?
  3. יבוא נתונים מתוכנות/שרותים מתחרים: קשה יהיה לשכנע מישהו שמשתמש בתוכנה/שרות אחר בלי יבוא מסודר של הרשומות שלו מהשרות/תוכנה אחרת. כאן דווקא המתכנתים יכולים להציע שרות כזה בתשלום, ולהחליט אם לשחרר את הקוד המייבא.
  4. חישוב שורות – מומלץ להציע גם אופציה של הוספת שורות כשהמחיר כולל מע"מ והמערכת עושה חישוב אוטומטי בקיזוז המע"מ ומוסיפה אותו בשורה התחתונה (זה עוזר כשמסכמים עם לקוח מחיר כולל מע"מ ורק אז כותבים את החשבונית).
  5. אפשרויות עיצוב: אפשר לפתח שוק שלם של עיצובים (כמו שנעשה בג'ומלה, וורדפרס, דרופל ואחרים), אם מאפשרים שינוי עיצוב בצורה מסודרת. אינטגרטור שירצה להטמיע את המוצר ולקבל תשלום על האינטגרציה לדוגמא – עיצוב יכול להטות את הכף אם לקחת את המוצר או לא.

שוב, אינני מנסה "לקטול" את התוכנה, אני חושב שהיא דבר בהחלט מעולה (וזה קצת מוריד את הביקורת מ-ISOC לאן הולך הכסף על הדומיינים) וכולי תקווה שכולם ישתמשו בה. אישית אני הולך להרים אותה פה אצלי בבית לנסיון, ואני ממליץ גם לעצמאים ופרילנסרים אחרים לנסות אותה.

כל הכבוד על היוזמה!

הצלחה ללינוקס ומיקרוסופט מחייכת, ושאלה פרסומית

אחת הפנטזיות שיש לחובבי לינוקס רבים היא הפנטזיה שכולם (או כמעט כולם) ירדו מהשימוש ב-Windows ויעברו להשתמש בלינוקס. בתקופת הבועה הפרועה (שנות ה-2000, זוכרים?) קמו להן מספר חברות כדי להגשים את החלום הזה. חברת Eazel קמה כדי לתת ללינוקס מראה קצת יותר ידידותי והם יצרו את המנהל קבצים Nautilus, מה שקיים עד היום ב-GNOME. חברת Ximian הוציאה מספר מוצרים כמו Red Carpet שנתן למשתמשי הלינוקס דרך קלה יותר להתקין אפליקציות מבלי להסתבך בתלויות של RPM, הם גם הוציאו את תוכנת הדואר הידועה Evolution שמתחרה ב-Outlook, והיו עוד חברות שיצרו תוכנות Desktop ללינוקס.

ולשווא. כל אותן חברות קרסו, ה"מאבק" בין KDE ל-GNOME לא הביא שמחה לאף חברת תוכנה רצינית (אבל סיפק המון ויכוחים לחובבי לינוקס ובמיוחד לחובבי ה-Free Software שלא היו מוכנים לקבל רשיון כמו QPL של Trolltech ובראשם ריצ'רד סטולמן), וגם חברות שהחלו לשווק מחשבים נייחים וניידים עם Linux ירדו מזה לאחר מכירות כושלות.

בקיצור, Linux על דסקטופ נשאר פנטזיה עד לאחרונה, כאשר Canonical קמה, לקחה הפצת Debian והוסיפה שיפורים רבים ל-GUI (בברירת המחדל GNOME אך יש גם גרסאות KDE ועוד), ודבר זה עודד ומעודד עד היום משתמשים רבים לנסות ולהשתמש בלינוקס, אבל עדיין, הרוב המוחלט נשאר עם Windows, כאשר חלק עברו ל-מק.

ואז הגיעה גוגל, שרכשה את אנדרואיד ומ-2007 היא מוציאה את גרסאות האנדרואיד ויצרני טלפונים רבים משתמשים בה כדי למכור מכשירים מבוססים עליה. המספרים האחרונים מראים שאנדרואיד היא מערכת ההפעלה הדומיננטית (מבחינה עולמית, לא רק בארה"ב) בשוק.

בעברית פשוטה: פתאום לינוקס נמצא אצל המון המון אנשים מבלי שהם ישימו לב לכך. כל אלו עם הגלקסי וגלקסי 2, ה-LG, HTC, מוטורולה ועוד – כל מכשיר מריץ את אותו לינוקס שרץ על שרתים ודסקטופים. יש כמובן שוני מהותי מבחינה גרפית ואפליקציות, כי גוגל השכילו להבין שמהמאבק בין KDE ל-GNOME עם X11 ההיסטורי לא יצא מאומה, אז הם לקחו את הליבה ועוד ספריות ובנו ממשק גרפי חדש שהשתנה במשך הגרסאות והוסיפו דברים רבים, אבל מתחת לכל זה עדיין פועלת ליבת לינוקס 2.6, הצליל עובר דרך ALSA, הבלוטות' עובד עם bluez, המודולים עדיין עובדים באותה דרך, וספריות רבות שרצות על Ubuntu או על כל לינוקס אחר נמצאות באנדרואיד.

לינוקס השיג דומיננטיות בשוק, בגלל גוגל. סיבה מצויינת לחייך, לא?

לא בדיוק.

אם יש לך גלקסי S2 או אם תקנה מכשיר אנדרואיד כלשהו עם שרותי גוגל מוטמעים בתוכו כולל ה-Market, בין אם זה טלפון או טאבלט, אתה מבזבז בסביבות ה-15 דולר למטרה שלא כל כך תאהב….

מיקרוסופט.

למיקרוסופט יש שק פטנטים ענקי, והמחלקה המשפטית שם הגיעו למסקנה פשוטה ודי נכונה: מדוע לריב עם קהילת הקוד הפתוח על פטנטים ולגרור אותם לתביעות? הרי בסופו של דבר, לא יצא למיקרוסופט מזה סנט שחוק, וגם זה יראה רע בציבור.

במקום זה מיקרוסופט עשו משהו פשוט: פנו ל-HTC ול-ASUS ולסמסונג (עם השאר הם בדיונים ו-ומו"מ או בתביעות, כמו מול מוטורולה ו-B&N) והציעו להם: תנו לנו סכום (בד"כ זה בסביבות ה-5-13 דולר) פר מכשיר שאתם מייצרים, קבלו מאיתנו רשיון לפטנטים. לא תתנו? נלך לתביעות משפטיות ארוכות, כל צד יתבע את הצורה לשנה, נערב את ארגון הסחר העולמי ובקיצור תהיה אחלה פרנסה למחלקות המשפטיות, אך הפסדים ליצרן. היצרנים (שוב, למעט אותם אלו שציינתי בסוגריים בתחילת פיסקה זו) החליטו לא לריב עם מיקרוסופט והם סיכמו עם מיקרוסופט שהיא אכן תקבל את הכסף שהיא ביקשה כל רבעון או תקופה אחרת שמסוכמת, כלומר מיקרוסופט לא רק מתחרה באנדרואיד, הם גם מקבלת מכל מכירה סכום נאה בהחלט מבלי שהיא תרמה ולו תרומה קטנה אחת לאנדרואיד או לייצור המכשירים.

אז מיקרוסופט מחייכת. הטלפונים המבוססים על המערכת שלה בקושי נמכרים בשוק, אבל כשאתם רוכשים מכשירים חדשים, חלק מהכסף שלכם עובר לידיים של מיקרוסופט. בעבר היתה מחאה של אנשי לינוקס מדוע הם צריכים לשלם את ה-Microsoft Tax, אותה חובה לשלם כחלק מהמחשב את מערכת Windows, רק שהפעם אין למי למחות. שום חברה שפויה לא תסכים לשרוף מאות מיליוני דולרים על משפט שסביר להניח שהיא תפסיד בו.

ונעבור ל"שאלה פרסומית": הבוקר הכרזתי בבלוג העסקי על חבילות אחסון משותף, שכוללת טוויסט קטן (המכונות לא נחנקות בגלל לקוחות חוגגים, בניגוד לספקים מתחרים בארץ וברוב הספקים בעולם) ומגוון דברים שקיימים בחלקם אצל ספקים מתחרים וחלקם פשוט לא ניתנים אצל ספקים בארץ (כמו SSH). המחיר מאוד קרוב למחירים בארה"ב (הבדל של בערך 4 דולר בחבילה הקטנה, אבל השינויים שיש בחבילות שאני מציע מפצות על כך בקלות). אתם יכולים לקרוא על כך בלינק הנ"ל.

השאלה שלי פשוטה: אני מייעד את החבילות האלו לא לאלו של "אני רוצה לקנות דומיין, תקים לי בלוג ואני רוצה שיהיה מישהו זמין טלפונית 24/7". אלו מוזמנים לקפוץ ל-SPD ולרכוש מהם חבילה. החבילות שבניתי מיועדות לבוני אתרים, מתכנתים, אנשי IT וכו'. מכיוון שאני מייעד את החבילות למתכנתים, האם לדעתכם כדאי להוסיף לחבילות דברים כמו Ruby on Rails האחרון, האם כדאי לשים Perl 6 (שעדיין בפיתוח)? אלו עוד דברים כדאי להוסיף לחבילות שיקלו עליכם (אם אתם לוקחים חבילה) את החיים? חשבתי להוסיף תמיכה ל-JAVA אבל JAVA אוהב המון המון זכרון, וזה לא ילך טוב בסביבת אחסון משותף, אז זה ירד מהפרק. בקיצור: הערות והארות יתקבלו בברכה.

עזרה לחברים טובים

אני רוצה לבקש את עזרת ציבור הגיקים הקוראים בלוג זה: יש לי חבר טוב (שבשלב זה לא אפרסם את שמו לפי בקשתו, הבחור ביישן) שמכיר טוב לינוקס והוא פרילאנסר. הוא מחפש בנרות עבודות פרילאנס בלינוקס. יש לו כמה שנים טובות נסיון בתחום.

אני יודע שהמצב בשוק עדיין לא משהו (אני יודע את זה אישית. יש לי עסק אבל אני עדיין פרילאנסר שמחפש בעצמי עבודות פרילאנס נוספות), אבל אם אתם שומעים על עבודות סיסטם בלינוקס (או תכנות ב-++C או JAVA) שלחו אימייל אליי ([email protected]) עם מה שאתם מחפשים ואני אעביר את זה. אני מכיר למען האמת מספר אנשים שישמחו לקבל פרוייקטים בתחומים שונים.

כמובן שכל העניין נעשה ללא תשלום אליי וכל עניין של מחירי שעה וכו' יסוכמו בין הפונה לבין מי שאני מפנה אליו.

הגיע הזמן לשדרג

ושוב מגיעים לאותו הזמן …

גירסת CentOS 5.6 שוחררה לפני מס' ימים. לקח לגירסה זו קצת זמן להגיע החוצה (מאחר ואותם מתנדבים של סנטוס עסוקים גם בלקמפל מחדש את RHEL-6 לגירסת סנטוס 6.0 בניכוי גרפיקה ודברים אחרים ששייכים בלעדית לרד-האט), ומכיוון שהחבר'ה היו עסוקים בכל עניין הקימפול, עדכוני אבטחה לא שוחררו כבר מס' חודשים.

עכשיו הכל מגיע.

שדרגתי 10 שרתים אישיים שלי ובינתיים נראה שהכל תקין. גירסת הקרנל זינקה ל-2.6.18-238, גם glibc עודכן ושאר ירקות מה שאומר ש… כן, צריך לעשות reboot.

אז קחו לכם את היומן, ותתכננו שדרוג לשרתי פרודקשן, stage וטסטים. יש המון עדכונים (אצלי זה נע בין 200 ל-600 מגה עדכונים פר שרת, תלוי כמובן מה מותקן בשרת), וכדאי לשים לב שעדכונים גם יוצרים קבצי rpmnew שכדאי לשים אותם בצד (אם יש צורך בהם) ולא להשאיר אותם על שרתי פרודקשן.

בהצלחה 🙂