ציפי לבני והספינים..

אטילה שומפלבי מבשר בטורו כי נמשכים המגעים לקראת ממשלת אחדות לאומית.

כסא מנהלים

מדהים, פשוט מדהים לראות כיצד כל עניין 2 מדינות, רמת הגולן ועוד עניינים מהותיים נזרקים הצידה כדי לשבת בממשלה. עקרונות? אה, עזבו שטויות, אפשר למכור. אחרי הכל, החושך שבישיבה באופוזיציה הרבה יותר מפחיד מאשר לשמור על העקרונות שלך.

רק מה, החושך לא תמיד מבהיל. הוא מבהיל כל עוד לא קיימת סוכריה "קטנה" שנקראת רוטציה. אם ביבי יהיה מוכן לתת לליבני להיות ראש ממשלה לאיזו שנה שנתיים, הו אז מפלגת קדימה ומפלגת העבודה יתפסו טיסת אקספרס ישירות לממשלת האחדות.

בקיצור, כל מה שמפריד עכשיו בין מצב של ממשלה ימנית לממשלת אחדות לאומית, זה כסא ראש הממשלה והרוטציה. היכן כל העקרונות המקודשים של לבני וברק? בפח!

לתשומת ליבם למאמיני הספינים בעת הבחירות. אוהבים אתכם, באמת. הנה אפילו קליפ של המלכה, רק בשבילכם 🙂

פוסט בחירות

יום ד’. 99% מהקולות שנספרו מראות תוצאה מעניינת מאוד..

election-results

שוב אנחנו מגיעים למצב שבין 2 המפלגות הגדולות קיים פער של עשרות אלפי קולות בלבד. האם הפעם ימחק אחרי ספירת קולות החיילים, ימאים, דיפלומטים וכו’? נחיה ונראה, אולם כבר עתה ניתן לראות מס’ דברים בולטים, אם מסתכלים לפי מס’ המנדטים:

  • יש רוב (לא ענק, אבל רוב) לימין, כאשר אם מחברים את סיעות הימין + ישראל ביתנו, יש כאן תוצאה שלא מותירה ספק: העם לא מעוניין בחלוקת ירושלים ושאר אילוזיות מהשמאל על החזרת שטחים והקמת מדינה פלסטינית.
  • לציבור נמאס ממפלגת העבודה. עבדו על הציבור שוב ושוב עד שנמאס לבוחרים ומפלגת העבודה צונחת ל-13 מנדטים, ולמפלגה הרביעית בגודלה. האם המפלגה תלמד לקח? קשה להאמין, אבל כמובן – ימים יגידו
  • מרצ היתה המפלגה שאכלה אותה הכי הרבה בבחירות הנוכחיות. כמות מנדטים: 3. כתוצאה מכך, הגברת זהבה גלאון עפה מהכנסת לטובת ניצן הורביץ שהוצנח מלמעלה. אני יכול לאמר הרבה דברים גרועים על מרצ אבל זהבה גלאון היא פעילה לא קטנה בכנסת וכל הקטע הנוכחי רק ידפוק את המפלגה: אין שום השוואה בין ניצן הורביץ שאינו מכיר את הכנסת לבין פעילה כמו הגב’ גלאון, כך שהמפלגה אוכלת אותה פעמיים. האם יבינו עתה הנהגת מרצ כי העם פשוט לא מעוניין בפנטזיות של פתיחת רגליים ומסירת שטחים לכל דורש? כנראה שלא.
  • מפלגת הירוקים, התנועה-הירוקה-מימד או כל מפלגה ירוקה אחרת לא קיבלו אפילו מנדט בודד אחד, מה שמסכם את כל עניין ה”הו-הא” של הבלוגרים שניסו לקדם את המפלגה הזו תחת כל עץ רענן ב…כלום. זה כמובן רק מראה מה האימפקט של הבלוגרים על רמת הבחירות בארץ (כלום), לעומת האימפקט ברמה המקומית (תל אביב, לא מעט).
  • הדתיים לא למדו לקח וכתוצאה מכך קולות הדתיים חלוקים וקולות רבים נאבדו בדרך. אולי הם ילמדו לקח מכך? קשה להאמין.

התגובות כמובן נעות בין שמחה להיסטריה באתרים השונים. ב”וואלה” לדוגמא, באופן חריג, מאמר המערכת של וואלה מופיע קבוע זה מס’ שעות בכותרת הראשית עם הצעה שקשה לכנות אותה בכינוי אחר חוץ מאשר “תמוהה”. הצעת רוטציה? עם מה? ביבי הבטיח שאין חלוקת ירושלים, ממשיכים לבנות בשטחי 67 וכלום לא מגיע לפלסטינים, ליבני הבטיחה לחלק את ירושלים, להחזיר שטחי 67, ועוד דברים שמעוררים צמרמורת חזקה בימין הישראלי, אז איך רוטציה? ליבני תבקש לחלק מכל גוש ימין יוציא לה אצבע משולשת, כך שלא תהיה שום התקדמות, אז מה תועיל רוטציה?

אתמול בערב בחדשות בערוצים השונים התחילו העיתונאים לתת תחזיות איוב לביבי: ממשלת ימין קיצוני היא ממשלה שלא תחזיק מעמד, אמנון אברמוביץ’ קרא לניצחון של ביבי “נצחון פפירוס” ושאר העיתונאים חושבים שתוך מס’ חודשים נחזור שוב לבחירות, רק שהם שוכחים משהו אחד לדעתי: ביבי ידע את הדברים האלו מראש, והיה לו יועץ סקרים שנתן לו תחזיות די מדוייקת לגבי התוצאות כפי שרואים אותם כרגע, וביבי יצטרך עם זה להתמודד ולהנהיג. ממשלת אחדות לעומת היא לא יותר מאשר אשליה מכיוון שקדימה והגוש הימני שונים לחלוטין במצע ובדרך.

אם יש משהו אחד שליברמן צודק, הוא עניין הבחירות והשלטון. הגיע הזמן לשנות את השיטה לחלוטין ולסיים את העניין שכל שנתיים שלוש יש לנו בחירות שנותנות תוצאות מזוויעות מעין אלו. האם עתה יחליטו סוף סוף לשנות את השיטה ואת הבחירות?

אין ספק, ימים מעניינים לפנינו.

גב’ לבני: תלמדי מהי “סחטנות”

גב’ לבני רצה לתקשורת בהתבכיינות (טיפוסית) על כך ש”נמאס לי מהסחטנות”.

נראה לי שגב’ לבני מאוד מושפעת מ”פורום החווה” שהריץ אותה בפריימריז של “קדימה” לראשות הממשלה וכשהיא היתה צריכה לעשות מו”מ להרכבת קואליציה, היא נכשלה כבר במבחן הראשון שלה, מבחן שאותו עברו אהוד ברק, אהוד אולמרט, ביבי נתניהו, שמעון פרס, יצחק רבין, אריק שרון ואחרים שהנהיגו את המדינה בקלות יחסית.

הם עברו, היא נכשלה והתירוץ שלה? “נמאס לי מסחטנות”. בהתחלה זה היה כלפי מפלגות כמו מפלגת העבודה, יהדות התורה ואחרים, אבל בסוף היא התמקדה על ש”ס ש”סחטו אותה”.

גב’ לבני, צר לי, אבל אלו כללי המשחק: המפלגה המעוניינת להיכנס לקואליציה מציגה תנאים שונים שברצונה שימולאו על מנת שאותה מפלגה תיכנס. במידה והתנאים אינם מוסכמים, המפלגה לא נכנסת.

אם מחר אני אלך לראיון עבודה ואבקש X אלפי דולרים משכורת + רכב + הוצאות אחרות, המנהל שיראיין אותי יכול אוטומטית לסרב לקבל אותי לעבודה, או שהוא יכול להיכנס איתי למו”מ ולשכנע אותי לרדת מדרישותיי אלו לסכום יותר נמוך במגוון תירוצים ותמורת אי אלו דברים (אופציות לדוגמא). האם באיזה שהוא מקום אני “סוחט” את המראיין אותי? לא, אני פשוט מציג את התנאים שלי והמנהל יושב מול המספרים שלו ובסוף מחליטים: או שאני מתקבל לעבודה, או שהוא יאחל לי בהצלחה ואצטרך לנסות את מזלי במקום אחר. שום סחיטה.

כנ”ל לגבי ש”ס ומפלגות אחרות: ש”ס הציבה את התנאי שלבני תכריז על כך שירושלים לא תחולק ושקיצבאות משפחות ברוכות ילדים יעודכנו. אלו היו התנאים. מה עשו נציגי לבני? התחילו להתפלפל עם מספרים ולהציג את ש”ס כדורשת “מיליארד וחצי”, רק ש”שכחו” לציין שאותם “מיליארד וחצי” הם בעצם סכומים שאושרו וניתנו בעבר + מה שהוסכם בהסכמים קואליציוניים קודמים עם אולמרט. המספרים בתכל’ס הרבה יותר נמוכים (בסביבות ה-200 מיליון שמתפרסים על כל המשפחות ברוכות ילדים בארץ ללא קשר אם הם הצביעו לש”ס או לא, וזה כולל משפחות ערביות, אגב).

סחטנות, לפי חוק העונשין, סעיף 427 ו-428 בחוק היא:

427. סחיטה בכוח (ח/11) (תשל"ג)
(א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו – מאסר תשע שנים.
(ב) לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.
428. סחיטה באיומים (תיקון: תש"ם)
המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.

לא נראה לי שזה מה שבוצע כאן 🙂

הולכים לבחירות?

בכל אתרי החדשות הופיעו החדשות כי הרב עובדיה יוסף החליט שש”ס לא הולכת להצטרך לממשלה ברשות השפנה לבני. ההימורים על כך שהולכות להיות בחירות – בשיאם מצד אחד, אך מצד שני יש כאלו (כמו יואל מרקוס) הקוראים לה לשלם את כל המחיר שש”ס ממבקשת, רק בשביל “לקדם הסדר מדיני”.

ש”ס מומחים בלעשות את המוות, במיוחד שמולם טירונית שמבטיחה “פוליטיקה אחרת” אבל נגררת להבטחות של מאות מיליוני שקלים (מי אמר מיליארד?), אז ש”ס החליטו קצת למתוח את החבל ולתת לה אקדח טעון לירות בעצמה מבחינה פוליטית: “רוצה אותנו? תצהירי שירושלים לא הולכת להיות מחולקת”.

אז עכשיו אין ש”ס שתיכנס לקואליציה. מי נשאר? הבה נסתכל בטבלת המנדטים (מתוך אתר הממשלה):

election-results

אם ניקח את קדימה, העבודה ומרצ שחתמו ו/או הצהירו שהם מוכנים להיכנס, יהיה סה”כ 53 מנדטים. יהדות התורה והגמלאים יש להם השגות על ההסכמים ועדיין לא נחתמו איתם הסכמים סופיים, אבל הסיכוי שהגמלאים יחסית הוא די גדול, מה שיכול לתת במקרה הטוב 60 מנדטים בול, וזאת בהנחה שהגמלאים נכנסים עם 7 מנדטים ולא מתפצלים שוב. הערבים (עדיין לבני לא דיברה איתם בכלל) בוודאי גם יציבו דרישות בשמיים עם בקשת תקציבים נוספים, הבטחה להחזרת שטחים ואולי גם הקלות על כל מיני דברים שהאזרחים הערביים זקוקים להם (ועוד לא דיברנו על תשתית ופיתוח בכפרים הערביים). האם הם יצטרפו? תלוי מה לבני תצהיר לגבי הבקשות שלהם ולגבי הסכמים עם הפלסטינים, ותלוי איזה תיקי ממשלה הערבים ירצו ושהיא תסכים לתת. במקרה הכי הכי אופטימי, יהיו לה עוד 10 מנדטים (רע”מ-תע”ל, בל”ד, חד”ש).

מי בטוח לא יצטרף? הליכוד, ישראל ביתנו, מפד”ל. אם נצרף את המנדטים האלו, נקבל יחד 32. אם ש”ס מצטרפת לאופוזיציה, זה עוד 12, שזה סה”כ 44. אם גם יהדות התורה מצטרפת, זה 50, כלומר במקרה התיאורתי הגוש הזה גם אם כל המפלגות שהזכרתי מצטרפות יחד, הם אינם גוש חוסם ואינם יכולים להפיל את הממשלה. למה תיאורתי? כי המפלגות הערביות עד היום הם עדיין גורם בלתי צפוי שיכול בהעטשות אחת לפרוש מהממשלה (וכבר היו דברים מעולם). הגמלאים מסוכסכים בינם לבין עצמם ולא בטוחים בכלל שהם רוצים להצטרף.

אם ירושלים תעלה על פרק היום בהקשר להסכמים עם הפלסטינים, יהדות התורה תעוף אוטומטית מהקואליציה (אין להם הרבה ברירות) ואז הסכמים עם הפלסטינים יכולים אולי להיות מאושרים בתמיכת הערבים, מרצ, העבודה, קדימה, אבל כל פרשן פוליטי יאמר לך שהסכם כזה במידה ויחתם, יגרור פה מלחמת אחים והפגנות שלא ידענו בעבר, שלא לדבר על כך שהליכוד יכריז אוטומטית שהסכם כזה לא יכובד אם הוא יקים ממשלה עתידית. ירושלים זה לא גוש קטיף, וחלוקת ירושלים לא תעבור כאן בשתיקה, שלא לדבר על כך שברגע שהעבודה מאשרת הסכם הזה, זו תהיה ההתאבדות הפוליטית הכי גדולה של מפלגה כלשהי ב-60 שנה של המדינה. במקרה כזה, הליכוד יחגוג בקמפיין על העבודה וקדימה עם סלוגנים כמו “השמאל מחלק את ירושלים והארץ”.

ביום א’ נדע אם לבני הולכת להחזיר לנשיא פרס את המנדט להקים ממשלה ואז יוכרז כי הולכים לבחירות, או שהיא הולכת לעשות את הבלתי יאומן ולהקים ממשלת מרכז-שמאל. הימור שלי: יום א’ זה התחלת הסוף של הקואליציה הנוכחית והליכה לבחירות.