כמה מילים על ההצעה ההזויה של ח"כ מרגלית

קראתי את הכתבה ב-YNET המציע תיקון לחוק זכויות היוצרים, בהם מנועי חיפוש כמו גוגל (ובמיוחד גוגל) יצטרכו לשלם תמלוגים לאתרי תוכן. החלק שיותר הדהים אותי היה כשהח"כ הנ"ל הצהיר שהוא יזם לשעבר. אני קראתי את הכתבה בזמן שהייתי עם כאבי חניכיים חזקים בדרכי לרופא השיניים, וכל הנסיעה לא הצלחתי להפסיק לצחוק… ואז נזכרתי שדברים הזויים יכולים להיכנס פה כחוקים כמו הרעיון הדבילי של המאגר הביומטרי, ואז התחלתי לדאוג…

כפי הנראה ח"כ מרגלית אינו מבין משהו קטן במנועי חיפוש וחברות תוכן: חברות התוכן משלמות לחברות קידום אתרים שונות כדי להיות אי שם בראש תוצאות החיפוש. אחרי הכל, לא חשוב כמה הקמפיין פרסום שהחברה תעשה יהיה מוצלח, בסופו של דבר הוא יסתיים ומה לעשות, רוב האנשים לא זוכרים כתובות URL בעל פה או שמות דומיינים (במיוחד לא דומיינים בעברית!), וכפי שכל מנהל אתר יכול לאמר לח"כ הנכבד – רוב האנשים מגיעים לאתרים או דרך סימניות שהם הוסיפו אצלהם בדפדפן או דרך חיפוש במנועי חיפוש כמו גוגל, ובמיוחד פה בארץ שמנוע החיפוש המתחרה (BING) נותן תוצאות מבישות כל כך, שרוב מקדמי האתרים פשוט לא מתייחסים אליו.

חברות תוכן רוצות תמלוגים מגוגל? על מה בדיוק? האם גוגל משתמשת בגרפיקה שלהם לצרכיה? לא. האם גוגל משתמשת בתכני כתבות לקידום גוגל עצמה? גם לא. גוגל דרך אתר החדשות שלה נותנת תמצית קצרה ונותנת הזדמנות לאתרים שהם לא YNET או "וואלה" להציג את הכתבות שלהם ואז גולשים שמגיעים לגוגל חדשות מגלים יותר תכנים לקרוא ולצרוך. אתרים יותר קטנים כמו נענע, חדשות מחלקה ראשונה וכו' לא היו מקבלים גולשים אם התכנים שלהם לא היו מופיעים בגוגל חדשות, אז על מה גוגל בדיוק תשלם? על כך שהיא מפנה גולשים אליהם??

כל אתר תכנים שמחליט לבכות על המיקומים שלו בגוגל (ואני מנחש שאחת או יותר מאותן חברות בכייניות פנו לח"כ מרגלית) ורוצה שגוגל לא תאנדקס לו את האתר, יכול לסגור את הפינה הזו תוך חצי דקה. יוצרים בתיקיה הראשית של האתר קובץ בשם robots.txt עם השורה / :Disallow וזהו. בפעם הבאה שגוגל יגיע לסרוק את האתר, הוא בראש ובראשונה יחפש את הקובץ הנ"ל ואם הוא ימצא את השורה הנ"ל בקובץ זה, הוא יפסיק מיידית לסרוק את האתר, והדירוג שלו ירד לתהום הנשיה, אי שם לעמודים 20 פלוס, במקומות שאף אחד לא מגיע לשם.

הגיע הזמן שאותן חברות בכייניות ימצאו מודל עסקי טוב להרוויח ממנו. גוגל לא תשלם אגורה שחוקה תמורת הזכות לסרוק תכנים, והיא עושה את עיקר כספה מפרסומות (תחום שפייסבוק מנסים להיכנס אליו יותר ויותר, אגב). מדינות כמו בלגיה שניסו את הטריק הזה, ראו איך גוגל פשוט הפסיקה לסרוק את כל החדשות באותה מדינה, בלגיה תבעה ולמרות שמספר מקומות מפרסמים כי גוגל בסוף שילמה, גוגל בסופו של דבר עבדה יחד עם אותם עיתונים כדי להציג פתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים. גם בארץ היינו בסרט הזה עם וואלה, שחסמו מגוגל את אפשרות סריקת האתר ולבסוף הם הגיעו לפשרה.

מקומה של הצעת חוק זו, כמו הצעות חוק רבות אחרות ומיותרות – הוא בפח. כל חברת תוכן צריכה למצוא לעצמה את המודל העסקי (ועדיף שתמצא מודל עסקי שלא יריץ את המשתמש לחפש תוספים חוסמי פרסומות). אנשים יהיו מוכנים לשלם על תכנים אם המחיר יהיה ראוי ויהיה ערך מוסף (לתשומת לב אתר "הארץ" – 4.90 שקל לכתבה? למה מי מת?? עדכון: זה מחיר מנוי חודשי, נשמע מחיר הגיוני. תודה לאלו שתיקנו אותי) ואולי החברה תראה יותר רווחים, עדיף את זה מאשר לחפש איך לסחוט מגוגל עוד כמה שקלים.

עוד טריק של ויזה כ.א.ל?

ויזה כ.א.ל היא החברה הגדולה ביותר (למיטב ידיעתי) לכרטיסי אשראי בארץ, אך כמה שהם גדולים ורווחיים, הם כנראה צריכים להרוויח עוד קצת, גם אם זה יהיה לדפוק את הלקוח על כלום.

נגיע לתכל'ס: יש לכם חשבון Paypal? הכנסתם לתוך החשבון את כרטיס האשראי שלכם שהונפק ע"י כ.א.ל (בין אם דרך הבנק שלכם ובין אם ככרטיס חיצוני)? ובכן, לפי הודעה שקיבלתי הלילה מ-Paypal, ויזה כ.א.ל גובה ממכם עמלת המרה גם כשאתם קונים בשקלים. דוגמא פשוטה: לקחתם ממני VPS? אני עסק ישראלי ואני גובה בשקלים דרך Paypal, אבל ויזה כ.א.ל תגבה ממכם עמלת המרה, גם כששילמתם לי בשקלים ולא היתה פה שום המרת מטבע.

למה? ככה.

להלן תצלום ההודעה שהגיעה אליי באימייל. בדקתי ואכן זו הודעה אותנטית של Paypal.

תעבירו את זה הלאה בבקשה לחבריכם.

אגב, ויזה כ.א.ל יצאו בקמפיין ענק שנקרא calidea שבו משלמים לכם כמה שקלים על רעיון שלכם. אז הנה רעיון ממני בחינם ל-כ.א.ל. רדו מהעמלה הזו?

פייפאל–זה תרגום??

למי שלא ידע, פייפאל הכריזו אתמול בקול גדול כי האתר שלהם הוא עכשיו בעברית, ויש להם תמיכה טלפונית בעברית (זה כבר קיים כמה חודשים), לקוחות ועסקים ישראליים מוזמנים לעשות עסקים.

כפי הנראה משהו התפקשש לגמרי. ה"אתר בעברית" של פייפאל נראה שונה לחלוטין מצילומי המסך שמראים בכתבות. מה שרואים (לפחות אצלי) זה את המסך האנגלי עם מספר מילים מתורגמות לעברית. אתר מימין לשמאל? נאדה. בעיתונות כתבו שכדאי ללכת ל- www.paypal.co.il רק מי שהולך לשם, או שמקבל תקלת טעינת דף, או שממתין זמן רב ובסוף מקבל… את האתר האנגלי עם כמה מילים בעברית.

קצת מפליא כי לפייפאל קורים פאקים כאלו. תמהני אם הם ניסו את האתר מבחוץ כדי לבדוק שהכל תקין. כפי הנראה שלא..

לעניות דעתי, בשביל שפייפאל יתקבל כאן יותר בישראל מעבר לעסקים שכבר עובדים איתו, הם יצטרכו לעשות מס' דברים:

  • להתחיל לקבל כרטיסי אשראי ישראליים שהם אינם 16 ספרות, כמו ישראכרט, שהוא כרטיס מאוד נפוץ בארץ.
  • לפשט את מערכת העברת הכספים לחשבון הבנק. לא כולם יודעים מה קוד הבנק שלהם, ואיך להכניס את מס' החשבון (במיוחד כשיש בנקים שנותנים 2 מספרי חשבון: מקוצר וארוך, כמו בנק דיסקונט). זה לא כל כך מסובך לעשות תפריט דינמי שמשתנה ככל שנכנסים יותר פרטים (בחירת בנק מתוך תפריט,לאחר מכן רשימת סניפים עם שמותיהם)
  • לפרסם הבהרות לגבי מיסוי, על מה צריך להוסיף מע"מ ועל מה לא (האם PayPal הוא גם מוסד מחוייב במיסוי וכו')

כשמסתכלים על התחרות כיום, פייפאל נותנת תחרות רצינית לסולקים כיום בארץ: לא צריך להמתין עד 60 יום (שוטף + 30) לקבל את הכספים, לא צריך לפתוח חשבון סולק מול חברות האשראי, וגם זמן העברת הכספים אינו נורא כל כך (7 ימי עסקים).

נראה לי שהולך להיות בהחלט מעניין (ברגע שהם יתקנו את הדברים)

מכתב פתוח לצוות HebDev

שלום לצוות HebDev.

ראיתי לאחרונה באתרכם שהחלטתם לסגור בגלל כפיות הטובה הישראלית בכך שאתם מפתחים עברית למכשירי ה-iPhone ומחלקים בחינם, והישראלי הממוצע לא רק שלא נותן לכם ממש כספים, גם אלו שמוכרים את המכשירים מתקינים את העברית שלכם והם עושים קופה על המכשירים ולא נותנים לכם גרוש, וכתוצאה מכך החלטתם לסגור לגמרי את הבאסטה, כולל פורום וכו’.

אינני בעל iPhone (מה לעשות, אני נשאר עם הנוקיה E61 שלי), אבל בתור אדם שנמצא בסצינת הקוד הפתוח ולינוקס כבר 14 שנה בערך (שיט איך שהזמן רץ!), אני רוצה לתת לכם כמה טיפים, אם תחליטו בכל זאת לחזור בכם. אכפת לכם?

  • קודם כל, לפני שסוגרים את הבאסטה, היה מומלץ להתייעץ עם אנשים שמכירים קוד פתוח, רשיונות, ואיך להוציא כסף מכל העניין, ולצערי לא ראיתי שום מילה מאף אחד מהצוות בפורומי לינוקס וקוד פתוח השונים וחבל. אנשים היו בעבר בדיוק באותה סצינה ופתרו זאת בדרכים שונות, אולי היה כדאי לשאול לפני הסגירה?
  • דבר שני וחשוב: קוד פתוח אינו אומר שאסור לגבות תשלום. היה בהחלט אפשרי מצידכם להתחבר למערכת כמו וואלה-PAY ולבקש סכום טרום הורדה. נניח 50 ש”ח? ואז לתת לאדם את קובץ ההרצה ואם הוא רוצה את קובץ הקוד מקור.
  • מכיוון שהקוד הוא כולו שלכם, היה אפשר לבחור ברשיון פחות ליברלי מאשר GPL כמו LGPL או QPL ויש עוד מגוון רשיונות וארגונים רבים היו שמחים לייעץ בחינם איזה רשיון מתאים לכם להכל או לחלק מהדברים וגם איך להרוויח כמה שקלים.

לו אני הייתי נתקל בבעיה כמו שלכם, הייתי מתכנן את התהליך הבא:

  1. בשרת שלי הייתי כותב תוכנית (נניח ב-PHP או PERL או NET., במה שצריך) שמתממשקת לבסיס נתונים פרטי. התוכנה שהייתי כותב היא ליצירת רצף מספרים ל”פתיחת נעילה” של התוכנה שלי ושמירת מספרי ה-IMEI של מכשירי ה-iPhone. המספרים הינם יחודיים פר IMEI של כל מכשיר.
  2. בתוכנת ההתקנה הייתי מוסיף חלק שלאחר ההתקנה, החלק הנ”ל היה בעצם בודק את מספר ה-IMEI ומבקש מהמשתמש מס’ סידורי או נותן אפשרות לגירסת ניסוי ל-10 ימים. המשתמש צריך להקליד את המספר ואז התוכנה מעבירה את המספר לבדיקה בשרת. המספר שהוקלד נכון ונרכשה גירסה מלאה? התוכנה תעדכן את השרת שהמספר הסידורי הופעל ותפעיל את התוכנה בגירסה המלאה. לא הוקלד מספר נכון? התוכנה תפעל במצב נסיון ל-10 ימים ולאחר 10 ימים תאפשר אך ורק הכנסת מספר או הפעלת הסרת העברית.
  3. אם מחר מישהו מחליט לשתף את חברו במספר הסידורי והוא מנסה להפעיל את המספר על מכשיר iPhone אחר, זה לא יעבוד כי המספר הסידורי הוא יחודי ל-IMEI של ה-iPhone.
  4. מבחינת קוד פתוח, הייתי משחרר את הקוד עצמו למעט קוד האקטיבציה, כך שמי שבאמת רוצה לתרום שינויים, תוספות או תיקונים יכול לעשות זאת בנקל.
  5. את המספר הסידורי שהלקוח רכש הייתי מכניס במספר מקומות בצורה מוצפנת, כך שאם מחר מישהו מפצח את ההגנה, יהיה אפשר לראות מה המספר הסידורי פרוץ שמשתמשים בו ולתבוע את אותו מנוי.
  6. הייתי מסכם עם חנויות שמוכרות iPhone על מחיר מועדף עבורם כאשר הם מקבלים חלק מהמחיר, ואני מקבל חלק מהמחיר ומאפשר להם גישה מוגבלת לשרת ליצירת מספר סידורי, כאשר כל יצירת מספר מחייבת את החנות.
  7. את רשיון התוכנה הייתי משנה כך שמותר להפיץ את קוד המקור, אך חל איסור ליצור “גירסה עוקפת” ללא בקשת מס’ סידורי וללא הסכמה מפורשת שלי.

זה, בגדול, התהליך שהייתי עושה. הוא כמובן נתון לשינויים אבל בעקרון השיטה הזו עובדת מצוין אצל המתחרים, רק שכאן ההבדל הוא שאני משחרר 95% מהקוד החוצה. בשיטה הזו אני מקבל תגמול כספי על קוד פתוח, אני יכול לרכוש מכשירים ולפתח גירסאות חדשות לעברית ועדכונים ותיקונים כאשר מנויים חוקיים יכולים לקבל את העדכונים במשך הזמן כאשר הם יוצאים.

בקיצור, לא חסרים שיטות להרוויח כספים, צריך רק לשאול, חברים. בטוחני כי יש עוד שיטות רבות ומגוונות. חבל לרוץ ולשבור את הכלים מבלי לבדוק את האופציות העומדות לרשותכם.

עדכון: יש התפתחות.

עובדי היי-טק, האוצר, ובידרמן

לא צריך יותר מדי מילים. מספיק לראות את הקריקטורה שעמוס בידרמן (הארץ) צייר:

image

העיקר שסקטור ההיי-טק הוא אחד מהמובילים במשך מבחינת הכנסות לממשלה. כשמשרד האוצר צריך להתערב ולעזור, האם הוא יעזור? הקריקטורה מדגימה היטב את ה”עזרה”.

שאלוהים יעזור לנו.

להדק חגורות, רבותיי

image זה התחיל בארה”ב עם משבר הסאב-פריים, שהפך לכדור שלג שהפיל בנקים ענקיים בארה”ב ובבריטניה, המשיך בנפילות היסטריות ב-וול סטריט (גם בשעת כתיבת שורות אלו), וגם כשהציבור כולו בארה”ב, באירופה, בבריטניה ושאר מקומות בעולם יודע מה שאף מנהיג נבחר לא אומר: אנחנו במיתון.

אני נמצא בתחום ההיי-טק, וכמוני רבים אחרים שקוראים את הבלוג הזה, ואני כותב את זה במיוחד לעמיתיי בתחומי ההיי-טק השונים וגם לאלו שנמצאים בתחומים אחרים: אצלנו הבורסה היום ירדה חזק למטה ולא נראה שיש ממש סיבות שהיא בקרוב תעלה שוב, אלא אם הממשלה תעשה איזה צעדים נועזים, מה שבינתיים כמובן לא קורה כי בארץ שלנו עד שזז משהו, אפשר למות ולחיות מחדש.

אני מאמין שבדוחו”ת הרבעוניים הקרובים המצב העגום בהחלט יראה: חברות, כמו אנשים, מעדיפים כרגע להחזיק את הכספים מאשר לפזר ולקנות, בין אם זה ציוד טכני ושרותים בחברות, ובין אם זה קניות של מותרות אצל אנשים. כשיש מיתון, רבים חושבים פעמיים אם יש באמת צורך לרכוש או לא, וקניות אימפולסיביות מפנות את דרכם במקרים רבים לכיוון שיקול דעת. עסקים קטנים כבר מרגישים את המשבר, וכשהקטנים מרגישים, גם הגדולים ירגישו. לא מיד, אחרי זמן מה.

בתקופה הזו בד”כ מתחיל החשש האישי לצוץ: האם יקצצו בחברות עובדים? האם יהיו פיטורים המוניים? יש כבר בהחלט שמועות על כך שאחרי החגים, חרב הפיטורין תונף ואנשים יפוטרו על ימין ועל שמאל. מה לעשות, אצלנו לא ממש שמעו על הצעה של לקצץ בשכר במקום לזרוק אנשים הביתה, אז זורקים בלי לחשוב על האפשרות הזו.

אז מה ניתן לעשות? לדעתי אפשר לעשות מס’ דברים:

  1. לעקוב אחרי המתחרים: אם אצל המתחרים יש ירידות במכירות, גם אצלכם בחברה יהיו ירידות ולא חשוב כמה תהיו יותר זולים/יעילים/טובים יותר מהמתחרים. יש בהחלט מצב שאתם תרוויחו יותר מהמתחרים אבל בראיית מאקרו, יש פחות מכירות גם לכם וגם למתחרים. איך יודעים מה קורה? די פשוט: מסתכלים על הודעות לעיתונות שחברות מוציאות לבורסה (אם החברה נסחרת בבורסה כלשהי), עוקבים אחרי המניות שלה (אפשר דרך יאהו, מיקרוסופט, גוגל), ופשוט עוקבים אחרי הגרף וההודעות.
  2. קורות חיים:“לשפץ” קורות חיים ופשוט “לרחרח”. לא להתחייב לכלום מבחינת עזיבת עבודה ו”עריקה” לשכן ממול, אלא רק לשאול חברים כבדרך אגב, כך שאם מגיע מצב וחס ושלום יש “קיצוצים”, יהיה ניתן למצוא במהירות מקום אחר.
  3. התנהגות בעבודה: לא “לעשות שרירים” במקום העבודה: יש לכם סכסוך עם הבוס? אתם רוצים העלאת שכר? נמאס ממקום העבודה הנוכחי? קחו אויר ושימו את זה בצד. בוסים לחוצים ועצבניים (כי בעלי המניות לוחצים עליהם להוציא רווחים מתחת לאדמה) ביחד עם דרישות או סכסוכים = מתכון בטוח לתעופה אקספרס דרך הדלת. בשלב זה, שלא ישמעו ממכם ואל תהיו לו מול העיניים עם דרישות שכר או סכסוכים. תשאירו את זה לעתיד.
  4. כספים וחסכונות: יש לכם חסכונות שלא בפק”מ אלא במסלולים הקשורים למניות? תוכניות פנסיה? כספים אצל ברוקרים וחברות השקעה? תנסו לשמוע מאנשי מקצוע אחרים את דעתם, כל עוד דעתם אינה מוטה (על מנת למשוך את כספכם לכיוון החברה שהם עובדים בה). העיתונות במקרים רבים לא תמיד אומרת את האמת ובמקרים רבים מצוטטת ספקולנטים בשוק, אז בקיצור – לשים עין על החסכונות.
  5. לדחות קניות גדולות של ציוד: מחפשים מחשב חדש? מערכת קולנוע ביתית מקצועית חדשה? משהו גדול לרכוש? לדעתי כדאי לחשוב פעמיים שלוש על כך. אחרי הכל, אם החברה שאתה עובד בה סובלת ממכירות חלשות, איש אינו חסין מפיטורין, ואותם אלפי שקלים שרצית לרכוש בהם את הדבר החדש והיקר יכולים לעזור לך ביום גשום.
  6. הרפתקאות: ברוקרים תמיד תמיד ממליצים לרכוש כשמחירי המניות למטה ואם יש לך חברים ברוקרים, בטח תשמע מהם את זה. הצעה שלי: תסרב, כי אתה לא יודע אם זה הולך לרדת עוד ולצערי יש מספיק סיפורים על אלו שהחליטו להיות “חכמים” ושמו את הכסף, רק כדי לגלות שבוע אחרי זה שכמעט חצי מהכסף התאייד לו.

בקיצור, בשלב זה, לדעתי הכי עדיף פרופיל נמוך, אבל גם כדאי להיות מוכנים לכל מיני “מכות” שינחתו בעקבות המצב שלא נראה שהולך להשתפר בקרוב.

מאחל הצלחה לכולנו, אמן.

בית המשפט העליון: אפשר לתבוע את הרש”פ

441px-Coat_of_arms_of_Palestineבצעד נדיר קבע בית המשפט העליון בעקבות ערעור שהגישו אגודת מדרשת ארץ ישראל, כי ניתן לתבוע את הרשות הפלסטינית על נזקים שקרו לתובעים. עד היום זה לא היה אפשרי הואיל ובית המשפט המחוזי קבע כי הרשות הפלסטינית נהנית ממעמד של גוף ריבוני.

זה אולי נשמע זניח למי שלא נכנס לכל ענייני תביעות נגד הרשות הפלסטינית, אבל קביעה זו, במיוחד כשהיא באה מבית המשפט העליון, פותחת את הדלת לתביעות שישראלים רבים רצו לתבוע את הרשות הפלסטינית אולם לא יכלו לעשות זאת בגלל הקביעה של בית המשפט המחוזי.

לא עוד. מעתה ניתן לתבוע את הרשות הפלסטינית על נזקים שנגרמו ע”י הרשות ו/או ע”י נציגיה. כך לדוגמא משפחות נפגעים שנפגעו עקב פעילות טרור שהרשות יזמה נגד ישראל (כמו במקרים של ברגותי וחבריו) יכולים לתבוע את הרשות הפלסטינית בבית המשפט ומדינת ישראל תהיה מחוייבת (במידה ובית המשפט יזכה את התובעים) להפריש מהתשלומים המשולמים לרשות את אותם כספים שבית המשפט יקבע למשפחות (המדינה כעקרון מעבירה מסים שנגבים ע”י ביטוח לאומי וכו’ על עובדים פלסטיניים העובדים בישראל), כלומר לפני שהכספים יגיעו לרשות, יוכל הזוכה להוציא צו המחייב את המדינה להפריש עבורו את הכספים שקבע בית המשפט שישולמו לו.

בעקבות פסיקה זו, אני מאמין כי מסמכים שתפס הצבא בפשיטה על המוקטע’ה בזמנו שערפאת היה המנהיג, יאווררו מחדש ומשפחות שנפגעו יתחילו להגיש תביעות עתק נגד הרשות הפלסטינית, מה שכמובן יוריד את הכנסות הרש”פ מהמסים שמדינת ישראל אמורה להעביר לו.

איך אומרים: “טחנות הצדק טוחנות לאט”, אבל טוב שהן עדיין טוחנות. אישית אני שמח על הקביעה הזו.

עדכון: שולמית אלוני כבר התחילה להתבכיין.