ארכיון תגיות: כבלים

כמה מילים על Google TV

פורסם בתאריך על ידי

בשבוע שעבר הכריזה גוגל על שרות חדש: גוגל TV. השרות החדש הוא שיתוף פעולה של מס' חברות כמו אינטל, סוני, לוג'יטק, ועוד מס' חברות. המוצר עצמו ישולב בתוך טלויזיות ונגני Blu-Ray של סוני וימכר כמכשיר ע"י לוג'יטק.

הרעיון של גוגל TV הוא די פשוט: גוגל יביאו את ה-WEB לטלויזיה שלך, תוכל להתקין אפליקציות אנדרואיד בשרות הזה, לגלוש באינטרנט וכו'. הפלטפורמה תרוץ על מעבדי אינטל (Atom) וכך תוכל לגלוש בטלויזיה, לראות וידאו מיוטיוב ושאר אתרים ישירות מהכורסא ולהנות יותר מהטלויזיה והשרות.

הכל טוב ויפה, אך כיום יש בעיה מהותית לגוגל: חוץ מ-Dish Network, אף אחת מחברות הכבלים הגדולות בארה"ב לא מוכנה בשלב זה לסגור עיסקה עם גוגל כדי לשלב את גוגל TV, מה שאומר שאם תרצה להקליט תוכניות או לצפות בתוכניות שספק הכבלים שלך מספק לך, תצטרך לעבור לערוץ של הממיר שלך בכדי להחליף תחנה. הקלטה? אם הממיר שלך תומך, אז הממיר שלך יקליט בשיטה ובדרך שעד היום הוא הקליט.

ככלל, כל הפתרון של גוגל TV הוא פתרון בלתי משולב. הבה נראה מה יש לנו כיום בבית: יש לנו שלט לטלויזיה, שלט לממיר, שלט למערכת הסאונד, ואם ניקח את הקופסא של לוג'יטק, נצטרך עוד חתיכת "שלט" (הכולל מקלדת וקלט הצבעה/עכבר), והכי גרוע: אף אחד לא מדבר עם השני: הטלויזיה לא ממש מודעת לממיר שלך שלא מודע למערכת הקול שלך שלא יהיה מודע בכלל לדבר הזה של לוג'טקה/גוגל TV. אפשר לפתור את זה עם שלט חכם (מה שסביר להניח שלוג'טק תציע) ש"לומד" את השלטים האחרים, אבל עדיין תצטרך להחליף ערוץ קלט בטלויזיה שלך דרך השלט.

גוגל עם גוגל TV בונים יותר מדי "באוויר". הם מציעים בהדגמה שלהם שוידאו של פרקים או סדרות יהיה ניתן לצפות ב-HULU, רק ש-HULU די זריזים לחסום כל מיני שרותים שמשתמשים ב-HULU לתועלתם, כך HULU חסמו את Boxee ושאר חברות שבנו קופסאות STB. גם מיקרוסופט ניכוו בקטע הזה (אם כי לא היה כל קשר בין HULU למיקרוסופט) וכיום הם מציעים את המדיה סנטר שלהם כחלק מווינדוז 7 מבלי לשאוף ליותר מדי..

בשביל שגוגל תצליח עם גוגל TV, יהיה צורך שגוגל יכנסו למו"מ ויגמרו עיסקאות עם חברות הכבלים והלווין (והחברות האלו לא חותמות כל כך מהר). גוגל יצטרכו כפי הנראה גם לכתוב קוד ולהכניס חומרה בקופסא שלהם שתחליף את הקופסא שנותנות היום חברות הכבלים, ורק אז קופסת גוגל TV תוכל להגיע לניצול וגוגל יוכלו אולי להתחיל להרוויח כמו גרושים מהמיזם. עד אז, קופסאות כאלו אולי ימכרו למכורי גאדג'טים וחובבי טכנולוגיה מושבעים שיודעים להפעיל ציוד כזה וירצו להשתמש בו, לא האבא/אמא שבקושי יודעים להפעיל ממיר וטלויזיה.

מצב הוידאו בארצנו

פורסם בתאריך על ידי

בעבר כתבתי על איכות השידורים המחפירה באינטרנט בארץ (במיוחד באתרים ישראלים) ועל ההצמדות העקשנית של ספקי תוכן בארצנו להיצמד בעקשנות לנגן Windows Media שכמובן עושה צרות בדפדפנים שהם לא אקספלורר או במערכות הפעלה שאינם Windows. מאז המצב השתפר וכיום (כמעט) כולם עברו לנגנים מבוססי פלאש שרצים יפה על לינוקס, מק ו-Windows ובכל דפדפן שתומך בפלאש. איכות הוידאו עצמה עדיין מחפירה (כן, עדיין איכות השידור היא ברזולוציה של רבע D1, כלומר 352×288 בהגדלה), אבל לפחות שונה הנגן.

אחד הדברים שאפשר לראות בעולם ההיי-טק (כשמדובר על וידאו לפחות) זה מי חברות הטכנולוגיה שמאמצות כל טכנולוגיית וידאו חדשה. התשובה די פשוטה: תעשיית הפורנו. הם הראשונים שהוציאו וידאו ב-HD, הראשונים שהתחילו לעשות שימוש ב-DVD ולפניו ב-VHS, ובעוד ועוד טכנולוגיות אחרות. הסיבה לכך פשוטה: כמויות הוידאו שהם מוציאים הן עצומות ובשבילם לרכוש טכנולוגיה, תהיה יקרה אשר תהיה, זו לא בעיה. אפשר לראות את המצב גם בארצנו, כאשר שידורי הוידאו של רוב ספקי התוכן בקושי מגרדת רזולוציה של 352X288, אצל הרבה מספקי הפורנו ברשת הישראלית, הרזולוציה עולה לרזולוציה של SD ומעלה (גם 720P) ויש הודעה שעל הלקוחות להצטייד בחיבור מינימום של 2 מגה ע"מ לקבל שידור וידאו חלק. כמובן שעניין זכויות היוצרים לפורנו בארץ זו בדיחה ורוב הפורנו המוצג באתרים בארץ גנוב.

האם ספקי התוכן יכולים לעלות ברמת איכות הוידאו בארצנו? התשובה היא כן. רוב הספקים משתמשים בפתרון של חברת Castup ולחברה זו יש שרתים וחיבורים אל כל הספקים בארץ. מכיוון שכל הספקים מרושתים הן בינם לבין מתחריהם ובינם ל-IIX, אין בעיה טכנית לשדר גם וידאו ברמת Bit Rate הרבה יותר גבוהה, אבל בכל זאת, ספקי התוכן לא ממש עושים צעדים ממשיים להעלות את רף איכות הוידאו.

נקודה נוספת שהשתפרה רבות בשנה האחרונה במיוחד זו תוספת התכנים שניתנת לגישה חופשית לגולשים: "רשת" הוסיפו את סדרות המקור שהיא מפיקה לאתר בשיתוף YNET, יס עושים זאת עם "וואלה", וגם HOT עובדים בשת"פ עם YNET, כך שסוף סוף הפקות מקומיות ניתן לראות אותם באינטרנט בלי לגנוב פרקים דרך אתרי שיתוף קבצים (טוב, כמעט. חלק מהפרקים ניתנים לצפיה רק שבוע לאחר מכן או כמה חודשים לאחר מכן, מה שמטיס כמובן את המעוניינים לחיקו החמים של אתר הקישורים לשיתוף הקבצים האהוב עליהם).

ומה לגבי סדרות וערוצים מחו"ל? המצב נהיה יותר גרוע. רק היום הופיע מאמר בו מופיעה הודעה כי ערוץ "הולמרק" מפסיק לשדר את שידוריו בארצנו, ו-יס והוט הולכים להעיף אותו מהממיר כבר בסוף חודש זה, כך שאם תרצו לראות פרקים ישנים של סידרה בצורה חוקית ששודרו בהולמרק, כדאי שתשכחו זאת. 2 האפשרויות היחידות לראות סדרות מחו"ל (ורק חלק קטן מהסדרות) הוא דרך HOT VOD או דרך אתר Orange Time של אורנג'. הדרך של HOT לא מאפשרת צפיה דרך האינטרנט כלל וכלל והדרך של אורנג' רצה רק על אקספלורר עם Windows Media ועם DRM דרקוני וגם באיכות וידאו לא-מי-יודע-מה. במילים אחרות, אם עדיין תרצה לראות סדרות להיט שמשודרות עכשיו בחו"ל, האפשרות היחידה שלך: להוריד קובץ טורנט ולהפעיל אותו בתוכנת הטורנט שלך כדי להורידו ולצפות בו.

כמובן שחברות המדיה בחו"ל זועקות חמאס, אבל במקום שהן ישבו עם חברות הכבלים והשידור המקומיות לדוגמא (יס, הוט) ויסגרו איתם על פלטפורמה אינטרנטית שלקוחות המנוים על שרות זו או על שרות שבו אני שלא מנוי על הוט או יס ישלם X שקלים בחודש כמנוי ואוכל לצפות בשידורים בצורה חוקית, הן (חברות המדיה הגדולות כמו CBS, FOX, ABC וכו') מעדיפות לא לתת פתרונות ולצפות מהלקוחות לאכול אותה בשקט. בדיוק כמו מה שקרה היום עם ערוץ הולמרק: אף אחד לא שוחח עם הלקוחות, הערוץ ירד.

כך חלפה לה שנה שבה היה שיפור בכל הנוגע לוידאו ותכנים, אבל השינוי המיוחל שיוכל ממש לעזור לאזרחי ישראל – לא הגיע. אותן חברות מדיה ימשיכו לזעוק חמאס על "גניבות תוכן" ע"י הגולשים מצד אחד, אך לא יספקו לתושבים מחוץ לארה"ב כל פתרון מצד שני. גם חברות השידור בארץ לא ממש יצאו מכליהן עבור אותם גולשים המעוניינים לצפות (ולא שהם לא יכולים, הם בהחלט כן, אחרת לא היה HOT VOD לדוגמא) והמשתמשים ימשיכו להוריד תכנים בלי רשות, ו"בזק" תרוויח מכך ישירות.

עכשיו גם הוט מציעים חבילות גלישה גדולות. כדאי?

פורסם בתאריך על ידי

לפני כחודשיים בזק יצאו בהכרזה דרמתית על ה-NGN שלהם. כתבתי על כך בעבר. כעת מצטרפים הוט לחגיגה ומעלים את הרף: אצלנו לא תקבל 50 מגהביט לשניה, אלא 100 מגהביט לשניה, בטכנולוגיית UFI שמבוססת על DOCSIS 3.0. החבר’ה בכבלים מתפארים בכך שהם כבר יכולים לתת שרות זה ל-300,000 איש ועד סוף שנה הבאה עוד 800,000 איש יוכלו לקבל שרות זה.

כמובן שהמחירים לשרותים אלו לא ממש זול: זה מתחיל ב-109 ש”ח לחודש בחיבור 12 מגהביט, ועד ל-100 מגהביט שעולה סכום “פעוט” של 599 ש”ח, וזה לחודש, רק תשתית, צריך להוסיף לחגיגה גם את התשלום לספק האינטרנט (שזה בערך יוצא אותו מחיר, רק כפול, כלומר חבילת 100 מגהביט תעלה לך 1200 ש”ח בחודש).

ראשית, בוא נבדוק מה קורה עם קצת ה-UPLOAD שמאוד חשוב אם אתה רוצה להעלות קבצים, לשתף קבצים או סתם לשדר וידאו יותר איכותי. כאן ההצעה של הוט די מפתיעה בכך שהיא גרועה: למעט בחבילת 100 מגהביט ששם מקבלים קצב של 2 מהגביט בהעלאה, בכל שאר החבילות ה”גבוהות” (מ-12 מגהביט ומעלה) הקצב הוא 1 מגהביט מסכן ועלוב. מדוע מסכן ועלוב? כי במחירים שלקוח אפילו מתחיל ב-12 מגהביט ישלם (כלומר בסביבות ה-200 ש”ח לחודש), אפשר יהיה פחות להתקמצן בחברות הכבלים ולתת יותר קצב עליה.

אבל זו לא הבעיה היחידה. הבעיה העיקרית היא ש… אין מה לעשות עם הקצבים האלו כשתשתיות ספקי האינטרנט בארץ הם פחות או יותר על הפרצוף בהשוואה לספקים באירופה ובארה”ב. כשאתה מתחיל לגלוש מהמחשב שלך לאתר בחו”ל, אתה תגיע לאותה נקודת חיבור משותפת שיוצאת החוצה לחו”ל כמו עוד כמה מאות אלפים מהלקוחות של ספק האינטרנט שלך. אם הלה לא ירחיב בצורה מאוד משמעותית את הצינור בינו לחו”ל, אתה תקבל קצבים שנעים בין 1 ל-2 מגהביט לשניה, (תלוי כמובן באתר, כמות ה-HOPS בינו לבינך וכו’). אתרים שיש לספק אינטרנט שלך חיבור ישיר אליהם (כמו בין ישראל לשבדיה אצל נטויז’ן לדוגמא) יתנו לך מהירות יותר גבוהה, אבל עדיין לא תקבל את מהירות ההורדה שלשמה קנית את החבילה שלך. שילמת על חבילת 30 מגה וקיבלת קצב הורדה של 3 מגה… לא נעים.

אבל מה אם האתר נמצא בארץ? כאן הסיפור קצת יותר פשוט: ספקיות האינטרנט מחוברות דרך “צומת” שנקראת IIX (כאן ניתן לראות מי מחובר ובאיזו מהירות). אם נסתכל לרגע בטבלת המהירויות בקישור, נראה שהספקים הגדולים מחוברים אל ה-IIX במהירות של 1 ג’יגהביט למעט בזק בינלאומי שמחוברת במהירות 10 ג’יגהביט (לא חוכמה גדולה, הם משתמשים בתשתית של בזק והחיוב נעשה כמו להעביר כסף מכיס ימני לכיס שמאלי). על פניו זה נשמע חיבור מהיר, לא? רק שכאן צריך לזכור שמאות אלפי גולשים משתמשים בחיבור הזה יום יום בכל רגע כדי להגיע לאתרים שנמצאים אצל הספקים השונים והתעבורה עוברת דרך IIX. חלק מהספקים חוכרים חלק מסיב אופטי לספקים המתחרים (בשיטה של Back to Back) בכדי להקל על עומס התעבורה החוצה ופנימה, אבל התקשורת הזו במרבית המקרים היא בגודל של כמה עשרות מגהביטים. לקוח שמגיע עם חבילת ה-30 מגה שרכש ומצפה לקבל הרבה יותר מהירות בגלישה, יופתע למצוא את עצמו עם גלישה יותר מהירה, אבל השינוי יהיה די מינורי.

מה עם שידור וידאו החוצה? (סקייפ וכו’), כאן דווקא יש שינוי, אבל הוא מתבטא בסקייפ בלבד וגם כאן השינוי זניח. סקייפ בגירסה 4 שיפרו משמעותית מאוד את איכות הוידאו, כך שאין שינוי כל כך מהותי אם תתחבר בסקייפ בחבילה של 5 מגה או 50 מגה. המחיר לא שווה זאת.

אחד הדברים שהוט רומזים שבגללו כדאי לרכוש את החבילות, הם “הורדות וידאו HD”. הבה ניזכר מי בארץ מאפשר הורדת וידאו באיכות HD אמיתית (720P או 1080P).. תחסכו את החיפוש. אין שרות כזה בארץ. דווקא (המתחרים (YES) מחכים לאישור משרד התקשורת לעשות VOD ללקוחות דרך האינטרנט, אבל עוד חזון למועד ומשרד התקשורת חזר לבירוקרטיה טרום השר אטיאס, ויקח איזה שנה שנתיים עד שיהיה פה VOD ללקוחות YES דרך האינטרנט), משמע הכבלים בעצם רומזים בקריצת עין לאלו שמורידים פיראטית סרטים ותוכן, כי אחרת למה לקוח שלא מוריד שום סרט לא חוקי יצטרך רוחב פס גדול? כלומר מה שבחו”ל לא מעיזים לרמוז עליו, בארץ פשוט עושים זאת בקריצה גם בזק וגם הוט.  כנראה שבכל זאת נשארנו עם מנטאליות של “מדינה של דיסקט אחד”.

בקיצור רבותיי: החבילות החדשות לא רק של NGN לא שוות רכישה. עד שלא יהיה שיפור משמעותי הן בתקשורת הפנים ארצית (אגב, המחירים של ה-IIX לא ממש זולים) והן בתקשורת מישראל החוצה, החבילות הגדולות פשוט לא יהיו שוות רכישה. תרכוש, ותראה אם תצליח להגיע לקצבים שרכשת, וכשתראה שאינך מגיע, יהיה מאוחר מדי כי יש התחייבות ל-18 חודש. המלצתי האישית: אם מישהו צריך עכשיו פס רחב, שילך על החבילות הישנות (עד 5 מגה או 8 מגה), שם יש סיכוי לא רע לממש את החבילה מבחינת הורדות והעלאות והמחירים גם ירדו קצת.

מדריך: אתרים קטנים וחסכון כספי ניכר (חלק 1 מתוך 2)

פורסם בתאריך על ידי

בימים טרופים אלו, כאשר צו השעה הוא כמה שפחות בזבוז (ויש שיאמרו: כמה שיותר לחסוך), אפשר וניתן לחסוך כספים כשזה מגיע לאחסון אתרים. אנשים רבים יש ברשותם אתרים כמו בלוגים, אלבומים, וכו' אשר מאוחסנים אצל ספק מאן דהוא והם משלמים מדי חודש עשרות או מאות שקלים רק בשביל שהאתר ישב אצל אותו ספק, ועוד לא הגענו לענייני תחזוקה של האתר, וכאן ניתן לחסוך, והרבה.

איך? די פשוט: כל מה שצריך הוא מחשב ישן (גם מחשב בן 5 שנים פלוס יספיק), דיסק קשיח נקי, וחיבור אינטרנט ADSL או כבלים, וחבילת חיבוריות ממוצעת פלוס (4-5 מגה מספיקה בהחלט. חבילה כזו נכון להיום שכוללת מחיר תשתית + ספק אצל נטויז'ן לדוגמא, עולה 120 שקלים כפי שניתן לראות כאן).

כעקרון, הקו שאתם שוכרים מחברת הכבלים או בזק, הוא מיועד לשימושכם האישי לגלישה, צפיה בסרטים, הורדת תוכן ועוד, אך אם אינכם "טוחנים" את הקו עם אימיול/ביטורנט 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, אז הקו שלכם פשוט איננו מנוצל כמעט (בגלל זה קו כזה יכול להספיק לחיבור WIFI למסעדה כולל כל הגולשים בה, לדוגמא), מה שמשאיר רוחב פס שרוב הזמן איננו מנוצל ושאתם כבר משלמים עליו.

אז איך "מארחים" בבית את האתרים הקטנים שלכם? די פשוט ואין צורך כמעט בשום תשלום. אעבור על הצעדים שצריך:

  1. בשלב ראשון, כדאי לרכוש שם מתחם, או מה שמוכר בשפה המקצועית כ-Domain, לדוגמא: benhamo.org כאן בבלוג שלי זה המתחם שאני רכשתי וזה בעצם הכתובת שלי שאנשים מקישים על מנת להגיע לאתר שלי. שמות מתחם יכולים לעלות בין דולרים בודדים למיליוני דולרים, תלוי בשם המתחם, האם הוא תפוס, פופולריות וכו'. מכיוון שבמקרה שלנו אנו לא מעוניינים להשקיע רבות, באתר זה לדוגמא, תוכלו לרכוש שם מתחם המסתיים ב-info. (לדוגמא: myhome.info) במחיר מצחיק של 2 דולר לשנה (לשנתיים זה עולה יותר, 5 דולר, אבל זה שווה את ההשקעה). ישנם אלפי אתרים שמוכרים ורושמים שמות מתחם, הכל תלוי איזה שם ואיזה סיומת (com. או info. או org. וכו') אתם מעוניינים. המלצתי האישית הם הסיומת INFO כי הם הכי זולים. שימו לב: אתרים רבים מנסים להכניס בתהליך הקניה גם חבילות אחסון, מייל ושאר מרעין בישין. סרבו וסמנו אך ורק את העניין שאתם מעוניינים לרכוש שם מתחם בלבד.
    בשלב הרכישה תצטרכו למלא את פרטיכם האמיתיים ופרטי כרטיס אשראי. ודאו שהאתר מוצפן, במיוחד בדף שבו תכניסו את פרטי כרטיס האשראי שלכם. לאחר הרכישה תקבלו לדואר האלקטרוני שלכם לפחות הודעה או 2 המאשרים את הרכישה וגם פרטים איך להיכנס לאתר ולעדכן פרטים לגבי שם המתחם שלכם. שמרו את המייל הזה, אנחנו נצטרך אותו תיכף.
  2. לאחר שרכשתם שם מתחם, צריך מישהו שינהל לכם את המתחם, שיצביע ויראה לעולם היכן בעצם נמצא האתר שלכם ועוד הגדרות נוספות. אותו "מישהו" נקרא בדרך כלל "שרות שמות", או בשם המקצועי: Name Service. האתר שרכשתם ממנו את שם המתחם יש ברשותו שרתי Name Service אך אצל רובם עדכון שרתי השמות כרוך בתשלום נוסף, לא ניתן לעדכן דינמית מתוך המחשב שלכם דרך תוכנות צד ג' ושאר מגבלות אחרות. זה בסדר, יש שרות חינמי מצוין שנקרא ZoneEdit. היכנסו אליו והירשמו. לאחר תהליך ההרשמה יש ליצור Zone חדש. Zone הוא בעצם שם המתחם שרכשתם שעליו נעשה פעולה מצומצמת כדי לכוון את הדברים כך שכמישהו יקיש את שם המתחם שרכשנו, הוא יגיע אל האתר שלנו שיושב פיזית בבית שלנו.

בפוסט הבא (חלק שני) אנו נלמד (בקצרה) מה צריך לעשות עם המחשב הישן מבחינת התקנת Linux ומה צריך לעשות כדי שאחרים יוכלו לגלוש אלינו. החלק הבא מצריך ידע מסוים ב-Linux כדי להגדיר דברים. במהלך הפוסט ינתנו לינקים המסבירים את הצעדים בהרחבה. כדי לבצע את הצעדים, כדאי להצטייד במחשב הישן עם חיבור למסך, מקלדת ועכבר, ותקליטור הפצת Linux לפי בחירתך. אני אשתמש ב-Fedora 11 להדגים, הפצות כמו אובונטו הינן קלות יותר להתקנה וההגדרות הן פחות או יותר זהות. מומלץ שיהיה במחשב הישן לפחות 256 מגה זכרון (אם אפשר יותר, מה טוב) ודיסק קשיח מינימום 40 ג'יגה (שוב, כמה שיותר, יותר טוב) שיותקנו בתוך המחשב.

סלקום, אורנג', פלאפון, איפה אטיאס כשצריך אותו??

פורסם בתאריך על ידי

יש להרבה אנשים הרבה עצבים על שר התקשורת לשעבר אטיאס כשזה מגיע להצעת החוק 892, אך מצד שני עוד לא ראינו שר כל כך פעלתן בתחום שרבים חשבו שאותו שר יבצע את מה שעשו קודמיו: חימום כסאות נטו. אטיאס עשה מה שלא עשה שום שר תקשורת לשעבר במשרד התקשורת ורבים האנשים שלעולם לא יצביעו עבור ש"ס או יזדהו עם דעות המפלגה, אך יורידו בפניו את הכובע.

אבל כל זה היה בעבר, והיום יש לנו שר תקשורת חדש, משה כחלון שמו, שבינתיים מצליח לעשות מה שעשו קודמיו של אטיאס: חימום כסאות.

סלקום מצפצפת בתרועה רמה על כל עניין של ניטרליות רשת. אורנג' מנפיקים חבילות גלישה במחירים מבהילים וגם בפלאפון המצב אינו מזהיר, אך משרד התקשורת? חוץ מאשר הודעות לעיתונות, בינתיים לא מראה שום פעולה יזומה, שום איומים על חברות הסלולר, שום זימונים דחופים למנכל"י הרשתות, הכל לאט לאט, שאנטי שאנטי של הלייף..

כיום יש איזו שהיא "תחרות" בין חברות הסלולר מבחינת חבילות גלישה, אבל הבעיה העיקרית היא  שחברות הסלולר משמשות כספק אינטרנט (ISP) וגם כספק תשתית, מה שאומר שלא חשוב איזה  חברה תתחבר אליה, אתה אוטומטית כבול לספק האינטרנט שאיתו עובדת ספקית הסלולר שלך. בסלקום זה נטויז'ן, בפלאפון ואורנג' – הם ה-ISP. מה אם אינך מרוצה מספקית האינטרנט הסלולרי שלך (מבחינת ISP) בגלל מגוון סיבות? חוזה כאן אומר אתה כבול אלינו 18 חודש שרות ו-36 תשלומים על מודם ומשלם כמו גוד בוי. ארצה בובי… לקוח טוב.

ללקוח אין שום אפשרות לשלוט ולבחור את ספק ה-ISP שלו וכאן מתחילות הבעיות הרציניות לגולשים הבינוניים עד הכבדים. מה אם מחר ספק X מחליט לעשות תעדוף פסיכי לספקי תוכן מסויימים ולהוריד בעדיפות ספקי תוכן מתחרים וכל זה מבלי להודיע ללקוחות על כך? שאלה טובה! לך אין מילה בעניין. מה אם אני מעדיף את 012 במקום נטויז'ן בסלקום? רעיון נחמד, בלתי אפשרי לעבור בשלב זה.

וכאן הבעיה המרכזית. חברות הסלולר מלכתחילה היו אמורות מבחינה הגיונית לשמש כספק תשתית "טיפש" ותו לא, ואז אתה היית סוגר עיסקה משתלמת עם ה-ISP שכוללת 2 חשבונות או יותר (בית, וכמות מכשירי הסלולר שיש למשפחתך) וכשזה מגיע למס' חשבונות, ספקיות האינטרנט בארצנו יודעים להיות יותר גמישים מנערת גומי באולימפיאדה. כך אפשר היה גם לעשות מנוי באחד מספקי הסלולר לחבילת תשתית במחיר קבוע, וחבילה אצל ISP, בדיוק כמו המצב שקיים היום עם הכבלים ו-בזק. מה רע?

מי שרוצה לראות את הדוגמא הכי גרועה בכך שספק סלולר הוא גם ISP יכול לראות זאת אצל סלקום שחוסמת בחיבורי DATA בטלפונים הסלולריים את שרותי ה-VOIP כמו סקייפ ודומיהם. זה לא שסקייפ זה דבר ש"שותה" רוחב פס כאילו אין מחר, זו פשוט רדיפת בצע של סלקום שרוצה למנוע מהלקוחות שלה לשלם פחות על שיחות יוצאות ונכנסות. חבל שסלקום לא מתעניינים אצל שותפיהם (נטויז'ן) שדווקא לא חוסמים את סקייפ ומרוויחים לא רע משיחות בינלאומיות.

לסיכום: משרד התקשורת צריך להתערב, ולהתערב עכשיו ולהפסיק את תאוות הבצע של חברות הסלולר ולאפשר ללקוחות לקבל שרות סלולרי תשתיתי במחיר הוגן מספקי הסלולר ואת השאר יעשו הלקוחות מול ספקי האינטרנט השונים, כך גם חברות שירצו להציע שרותי MVNO יוכלו להציע מבלי למצוא את עצמם חסומים ברשת כזו או אחרת, רק כי חברה החליטה לפשוט את עורם של לקוחותיה ושלא יעזו לחשוב להשתמש בשרותים של המפעילה הוירטואלית החדשה.

כחלון – תתעורר כבר!

בזק סוגרים את הפער מול העולם?

פורסם בתאריך על ידי

בכלכליסט הופיע היום מאמר המהלל ומשבח את רשת ה-NGN החדשה של בזק שבימים אלו נפרסת בארץ, מדברים כבר על מהירות דו ספרתית של הורדה ובמחירים תחרותיים כמו 130 ש”ח למהירות של 15 מגה-ביט לשניה (מחיר תשתית בלבד, לא כולל ספק אינטרנט), שזה מחיר שבהחלט נשמע מפתה.

בחינה יותר מדוקדקת לעומק מגלה שהרבה לבינתיים לא משתנה כאן.

ישנן 2 בעיות מהותיות:

  1. חבילת ה-15MBIT היא חבילה נחמדה, אבל מהירות ה-Upload היא לא יותר מ-800 קילוביט (כלומר 100 קילובייט) לשניה ברוטו. מכיוון שבזק עדיין ממשיכים לעבוד בשיטה אסינכרונית בה נפגע קצב ההורדה רבות אם הינך מעלה נתונים (לדוגמא אם תעלה במהירות 50 קילובייט לשניה, קצב ההורדה שלך במקביל יהיה גג 7.5 מגהביט).
  2. הבעיה הכי מהותית היא מחוץ לידיים של בזק והיא הבעיה אצל ספקי האינטרנט בארץ שבקושי משדרגים את רוחב הפס שלהם, מה שאומר שאם האתר בו אנו גולשים לא משתמש במערכות CDN (ר”ת: Content Delivery Network) או אין לו שרתים בארץ, הגולש יקבל במקרים רבים קצב שאפילו לא ינצל חיבור של 1.5 מגה-ביט (בהורדה אחידה ללא כל מיני "מאיצים").

ידוע ש-MED-1 הם החברה המספקת לכל ספקי האינטרנט בארץ את החיבור לחו”ל (יש עוד כמה קווים פרטיים כמו של בזק בינלאומי לדוגמא), אבל עד שלא יתארגנו להם ספקי האינטרנט ויסללו בעצמם קו תת ימים מישראל לחו”ל, הגלישה בישראל תהיה עדיין איטית, יחסית. ספקי האינטרנט מצידם מתלוננים על הישראלי המצוי שהוא “שותה” רוחב פס חופשי בעזרת תוכנות שיתוף להורדת סרטים, תוכנות, מוסיקה וכו’, אולם הם היו החברות שעודדו את הצרכן הישראלי לרכוש חבילת גלישה מוגדלות ע”מ להוריד את הדברים האלו. מר ישראל ישראלי לא היה קונה חבילות גלישה של 2.5 או 4 או 5 או 8 מגה אם “בזק” או ספקי האינטרנט לא היו “דוחפים” אותו לכך בפרסומות ושלל מבצעים.

אם ספקי האינטרנט מעוניינות להגדיל רווחים, אז הגיע הזמן שיחשבו מחוץ לקופסא על רעיונות קצת יותר “נועזים” כמו גלישה סלולרית שכיום “נעולה” לספק האינטרנט שעובד יחד עם ספק החיבור הסלולרי שלי (לדוגמא: סלקום עובדים עם נטויז’ן). כלקוח, הייתי שמח לשלם לדוגמא 30-40 ש”ח לספק הסלולרי שלי (סלקום, אורנג’, פלאפון) ועוד כמה שקלים לחבילה אצל ספק האינטרנט שלי שכבר נותן לי אינטרנט על קו ה-ADSL שלי (או HOT במקרה של אחרים). חבילה כזו היתה הרבה יותר זולה ממה שפלאפון ואורנג’ מציעים כיום ללקוח, אך היתה יותר רווחית לספקי האינטרנט. שרותים נוספים שספקי אינטרנט יכולים להציע ע”מ להרוויח יכולים לכלול: גיבוי מרחוק של המחשב (או המחשבים) בבית בלילה (שרות ששמעתי שקיים אצל חלק מהספקים אך בקושי שומעים על השרות הזה), שליטה מרחוק לסיוע בתקלות (בזק בינלאומי בינתיים היא היחידה שמציעה שרות זה) ועוד. לא חסרים רעיונות, חסר מימוש.

אם ישראל רוצה לא לפגר מול שאר העולם (במיוחד מול אירופה וארה”ב), אז חייבים קו תת ימי חדש, חייבים לרדת מהשיטה המאוסה של חיבור אסינכרוני (דבר שבכבלים הוא יותר “כפוי” בעזרת מערכות DOCSIS שונות) לטובת חיבור במהירות שווה במהירות ה-Upload ו-Download.

אחוז החדירה של חיבור אינטרנט מהיר בישראל הוא מאוד משמעותי וכמעט כל בית בישראל מחובר ל-ADSL או HOT, דבר שלא קיים במדינות רבות, אך אילוצים שונים (שלא קשורים תמיד בממשלה) “תוקעת” את המשתמשים במהירויות גלישה שהיו מתאימות לשנות ה-90 ולתחילת שנות ה-2000, לא לשנת 2009.