תגובה לרני רהב וכמה מילים ליחצ"נים אחרים

רני רהב פרסם היום טור דעה באתר עין השביעית. מי שרוצה, מוזמן לקרוא את הטור (לעניות דעתי, ארוך וחוזר על עצמו וניתן היה לסכם את הטור ב-3 פסקאות, אבל ניחא…). אני רוצה לקחת את ההזדמנות הזו ולהגיב גם לרני רהב וגם ליחצנ"ים אחרים שמפספסים את פואנטת האינטרנט והכפר הגלובאלי לחלוטין.

כיום, כל אחד יודע להשתמש באינטרנט. רני רהב יודע, השכנה הערסית שלי מלמטה יודעת ואפילו הילדה הקטנה של השכנים עם האייפון והנצנצים שולחת הודעות לחברות שלה בפייסבוק (כיתה ג', איזה חיים…). יחד עם זאת, זה שיודעים להשתמש בפייסבוק ואפילו בטוויטר, לא אומר שאותם אנשים מבינים ברמת המאקרו את עולם האינטרנט, וכפי שאני רואה – גם אדון רני רהב לא מבין זאת, ולכן כשרות לציבור, אשמח להבהיר כמה דברים.

רני רהב מדבר על החוק כ-נר לרגליו ובמיוחד עניין צווי הפרסום ואיך שהוא ילחם בבלוגרים דוגמת עומרי חיון ואחרים שמעיזים לפרסם את שמם של לקוחותיו של רני כשמוטל צו פרסום. נכון, יש חוק, אבל מה לעשות שהחוק הוא א-ר-כ-א-י. החוק תופס לגבי אזרחים ישראלים ומדיה ישראלית אך הוא אינו תופס בחו"ל, מה שאומר שאם מחר שחקן/זמר/בדרן כלשהו נתפס כשהוא משחק "רופא וחולה" עם קטין או קטינה, גם 100 צווי פרסום לא ימנעו מאחרים בחו"ל לפרסם את הדברים, ואז כל מה שצריך זה לתרגם את הסיטואציה לאנגלית, להריץ חיפוש פשוט בגוגל, וכבר בעמוד הראשון תקבלו את התוצאות עם כל הקישורים למגוון אתרים שישמחו לתת לכם את כל הפרטים העסיסיים והרכילות האחרונה (תלוי באתר כמובן). במילים אחרות – בזמן שהצו מחייב אתרים ישראליים להריץ פוטושופ של טשטוש פנים על סלבריטאי חשוד זה או אחר, בחו"ל יראו תמונה עדכנית של אותו סלבריטי עם כל הפרטים ואותם לינקים זמינים גם לציבור הישראלי ולא ניתן להסיר אותם (גוגל כחברה אמריקאית אינה מחוייבת לצווי איסור פרסום מישראל).

נקודה נוספת שרבים מפספסים בקשר לאינטרנט, היא ה"זכרון הארוך" שיש לרשת, ובמיוחד לגוגל. כשאתה עושה פאדיחה ברבים והיא זמינה לציבור גולשים, יקח הרבה זמן ומאמץ כדי להסיר אותה אם בכלל. רני רהב יצא בהתקפה על Cofix, רשת חדשה שקמה ומוכרת קפה ומוצרים ב-5 שקלים, וההתקפה על הרשת רק "ירתה בחזרה" (Backfired) לכיוונם של רולדין וגם ליחצ"ן שלהם, רני רהב. כל מי שהציץ בטוקבקים ובתגובות בפייסבוק ובאתרים אחרים, ראה איך הקהל הישראלי העדיף את הצד של Cofix ואותה התקפה הצליחה להשניא את רשת רולדין. אינני טוען שרשת רולדין לא היתה צריכה להגיב, אך היה ניתן להגיב בצורה עניינית, לתאר את הדברים בצורה כזו שהרשת משקיעה יותר חומרים במוצרים, התהליך יותר יקר ובעקבות זה המחיר. זה היה מתקבל יותר בהבנה. זלזול מופגן והתנשאות כלפי רשת צעירה שבאה לשנות דברים – רק דופק את הקמפיין. הדוגמא הכי פשוטה: תסתכלו על חברות הסלולר הישראליות – האם הן יוצאות במסיבות עיתונאים שמשחירות את פני המתחרים הצעירים? לא. הנציגים של חברות הסלולר דואגים לכך, אך לא בקמפיין יחצ"ני.

אני האדם האחרון שיקבע ליחצ"ן זה או אחר, בין אם הוא חולש על יחצנ"ות של חברות רבות או שהוא עוד ילד/בחור יחצ"ן של מסיבות – איך לעבוד. כל אחד יעבוד כפי שהוא רוצה, אולם כל יחצ"ן שרוצה ליחצ"ן משהו ברשת ושלא יכיר את עניין הכפר הגלובאלי והזכרון הארוך של הרשת, עלול למצוא את עצמו עם פחות ופחות לקוחות שמעוניינים בשרותיו, ובמדינתנו הקטנה, כדאי לזכור זאת.

LinGnu נסגר

שחר שמש, בחור נחמד ומאוד מקצועי הודיע היום בבלוג שלו שהוא סוגר את חברת היעוץ שלו והוא מפסיק להיות פרילנסר וחוזר להיות שכיר, כי פיננסית זה לא משתלם לו. אני מבין אותו וכמובן מאחל לו הצלחה בהמשך דרכו.

התגובות ברשימת התפוצה Linux-IL (רשימת התפוצה של אנשי לינוקס בארץ) היו סימפטיות: איחולים להצלחה ו… האשמה של מצב השוק בארץ. המצב קשה, יש חאפרים, מיתון וכו’ וכו’..

אני בהחלט יכול להבין את החברים לגבי המצב, אבל המצב בשטח הוא שצריך אנשי לינוקס וצריך לשכנע את הלקוחות במשהו אחד: אתה (הפרילנסר) נותן פתרון לבעיות. Apache מת כל 10 שניות? oom-killer קופץ לבקר בשרתים שלך כל 20 דקות? כרטיסי הרשת שלך משחקים פינג פונג עם השמות eth0, eth1 ודופקים לך טבלאות ניתוב? הלקוח צריך לחשוב עליך. אתה המשיח, אתה המושיע, אתה הקוסם, אתה מלחשש ומהפנט את השרת דרך SSH או חיבור סריאלי או KVM והוקוס פוקוס – הכל תקין!

ואיך עושים את זה? תכירו מושג: שיוך.

כעת אני רוצה לכתוב קצת על העסק שלי: כשהקמתי אותו, כולם נתנו לי סיכוי של פחות מ-50% שהוא יחזיק שנה שלמה. מה שאף אחד לא ידע, זה שבעבר אני נתתי שרותי סיסטם למשרדי פרסום שונים, ובזמן שהקופירייטרים, פלאנרים, תקציבאים ושאר אנשי הפרסום היו בישיבות ומעלים רעיונות עבור הלקוחות שלהם, אני הייתי בחדר סולל כבלי תקשורת, מתקן מכונות, ושותק. העבודה עצמה היתה קלי קלות, אבל אני הייתי מקשיב ולומד תוך כדי עבודה – על פרסום, רושם לי הערות באיזה קובץ ובערב הייתי קורא על כך באינטרנט.

כשפתחתי את העסק של השרתים, התחלתי ליישם את הדברים. המטרה שלי היתה אחת: להחדיר לאנשים “עם פטיש לראש” ש-“חץ ביז” = שרתים. שרת לאחסון אתרים? VPS? שרת יעודי? לא חשוב מה, תבוא. תזכור אסוציאטיבית – אם אתה מחפש שרת ולא חשוב איזה – “חץ ביז” הוא ה”מושיע” שלך. רוצה הצעות? תלחץ כאן. רוצה לקרוא על וירטואליזציה ומה קורה בתחום אחסון שרתים וכו’? תלחץ כאן. כשתגיע ותרצה משהו, תוך זמן קצר “יזנק” עליך נציג של העסק וישאל אותך לרצונך וינסה לסייע לך. למה? כדי שתזכור מכל הסבב שאתה מחפש משהו, שב”חץ ביז” מישהו ענה וניסה לעזור לך, לא רק לדחוף לך מוצר.

זו היתה המטרה שלי, ופרסמתי את העסק שלי ושרותיי תחת כל עץ רענן. פורומים, קומונות, בלוגים, אתרים אחרים – בכולם פרסמתי, אבל הפרסום לא היה פרסום ישיר של “כולם קקות, בואו אליי!”, אלא פרסום “אגבי” – כלומר הפרסום עצמו היה בחתימה, לא בתגובה עצמה (במקרה של פורומים ובלוגים לדוגמא).

זה אצלי.

מה איתך?

יש אנשים כמו דורון אופק ידידי, שהיה מלמד לינוקס בסיוון ובמקומות אחרים ותוך כדי הלימודים הגיעו לו הצעות שונות מחברות שונות, ודורון בנה אמינות והכרה שחוזרת אליו בצורה של עבודות ופרוייקטים ויש לי רק איחולי הצלחה לבחור. גם מיקי ברזילי פירסם את העסק שלו והכיר לקוחות וקיבל עבודות וגם לו אני מאחל הצלחה, אבל שניהם יודעים גם להעביר הלאה עבודות לאחרים אם הם עסוקים או לא יכולים או שהם חושבים שעבודה כזו או אחרת תתאים לאחר. קשה לי לאמר את הדברים על פרילאנסרים רבים אחרים.

יש לך עסק של יעוץ/תמיכה/סיסטם בלינוקס? פרסם אותו! אני רוצה לשמוע עליו ואחרים צריכים לשמוע עליו כדי שבעת צרה הם יזכרו אותך ויתנו לך את חוזה התמיכה. עבודה לא מגיעה מהשמיים, היא מגיעה בעקבות עבודת יחצנות שאתה עושה לעסק שלך! אם אני לא שומע עליו ואף אחד אחר לא שומע עליו – אתה תסגור את העסק ותפסיד. אם אחרים ישמעו עליו, אתה תקבל הצעות ותוכל להחליט אם לקחת או לא ואם לא – למי למסור את זה.

כולם מאשימים את ה”חאפרים” בכך שהם גובים מחירי רצפה ולוקחים לאחרים את השוק. חוץ מהעובדה שכולנו התחלנו ממחירי רצפה (תיזכרו במשכורות הראשונות שלכם), אנחנו צריכים לזכור שהמחיר הוא רק חלק מהמשוואה. לקוח יסכים לשלם 200 שקל במקום 150 אם תתן לו ערך מוסף: רוגע – אתה שולט על הכל והכל תחת שליטה. זמינות – אתה זמין ולא צריך 20 טלפונים כדי שתואיל לענות לו. ראש גדול, יוזמה, הבנה מהירה – כל אלו הם דברים שאם הלקוח מוצא אותם בך אתה תקבל את המחיר שלך, גם אם הוא 200 או 250 שקל. אני מכיר גם מקרים הפוכים: הפרילנסר זול, אבל גאד כמה שהוא זיין שכל! אז ישלמו לו והעיקר – לעולם לא יקחו אותו שוב. הכל, רק לא אותו!

אז חברים יקרים, תמיד אפשר לחזור להיות שכיר ומי שלא מתאים לו להתמודד ולשווק את עצמו ולנהל את עצמו. אבל אם מישהו רוצה להרוויח יותר, ולגדול – הגיע הזמן להיות רציניים ולשווק את עצמך יותר!

כמה מילים על LHC ובעייתיות בהסברה

imageהשבוע היה הניסוי הראשון של ה-LHC. במספר אתרים ברחבי הרשת נכתב כי זהו הניסוי הגדול בעולם. מכיוון שאינני מדען גדול וההבנה שלי במאיצי חלקיקים היא די קטנה, אז מי שמעוניין ללמוד על ה-LHC מוזמן להציץ בערך שלו בוויקיפדיה.

על משהו אחד שקשור ל-LHC כן רציני לכתוב, ואותו משהו הוא נקודת ההסברה של CERN לגבי ה-LHC לציבור הרחב.

רבים, רבים האתרים בהם נכתב על ה-LHC במדיה רגילה אשר לעיתים רחוקות כותבת על ניסויים מעין אלו, וברבים מהמקרים עלתה באותה כתבה גם ה”סכנה” כאילו אם יעשו את הניסוי (שלקח לעצמו את הכותרת “למצוא את החלקיק האלוהי”, לא פחות), הרי שכדור הארץ יושמד בגלל חורים שחורים שיווצרו מהניסוי עלולים “לשאוב” את כדור הארץ ואז לא ישאר עולמנו (ואני כבר פינטזתי איך זה להיות בתוך חור שחור, חוץ מאשר להיות בחושך מוחלט בחדר שרתים שה-אל-פסק הפסיק לעבוד ויש חושך מוחלט בבניין..)

הניסוי כמובן הצליח, אבל יש כשלון מהדהד אחד שאינני מבין מדוע הוא קרה: הכשלון ההסברתי.

כשאותם אנשים (בלתי שפויים, מלחיצים, רואי שחורות, וכל מיני אהבלים אחרים) מפרסמים את ה”תחזיות” השחורות האלו כאילו כדור הארץ יושמד בגלל הניסוי במתקן ה-LHC, יהיו מי שיקראו ויפרסמו את זה הלאה למרות שכל פיזיקאי שמכיר את החומר יוכל לאמר שמדובר בשטויות במיץ עגבניות, אבל הבעיה היא שההסברה של CERN היתה מאוד לוקה בחסר, וכתוצאה מכך נוצר מעין “ואקום” שלתוכו קפצו בשמחה כל רואי השחורות שהצליחו להבהיל אנשים רבים.

איפה הבעייתיות? בהסברה הפשוטה. הנה הניסוי המדעי הגדול ביותר קורה, וכמות המידע שיש לאדם מהרחוב מועטת מאוד! לרבים מהאנשים “מאיץ חלקיקים” מאוד מזכיר בלנדר במטבח ותו לא! היה צריך יותר הסברה לאנשים הפשוטים וגם לאלו שאין להם ידע רחב בפיזיקה, והיה צריך לענות על השאלות הבאות:

  1. מדוע בעצם יש צורך ב-LHC? מה הוא בעצם נותן למדע ולאנשים בחיים שלהם?
  2. ישנם רבים חוזי שחורות שבטוחים שעולמנו יושמד. האם זה לא יקרה? מדוע? מה האמצעים שארגון CERN משתמש בהם כדי שלא יקרה נזק?
  3. מהו הנזק התיאורתי שיכול לקרות אם הניסוי נכשל וכיצד CERN דואג שכשלון הניסוי לא יפגע במשהו?
  4. כמה זמן אורכים הניסויים והיכן ניתן לקבל מידע שלא לפיזיקאים?

אלו כמובן רק חלק מהשאלות, ואני בטוח שאחרים היו מעלים שאלות רבות אחרות, במיוחד אנשים שאינם מבינים בנושא, אולם במקום להתמקד בהסברה מרגיעה, היחצנ”ות של CERN התרכזה בהצהרות בומבסטיות לעיתונות, אבל לא בהרגעה ולא בהסברה יותר פשוטה לאנשים שאין להם מושג בנושא, וחבל.

ניסוי בגודל כמו ה-LHC מחייב הסברה יותר מקיפה, יותר גדולה, עם יחצנ”ים שישימו דגש על הרגעת האזרחים, ופחות בהצהרות בומבסטיות עם תאורים מהאולימפוס. ככל שיהיה יותר מידע זמין לגולשים שלא מבינים, כך רואי השחורות וזייני השכל יהיה להם פחות מקום במדיה הרגילה ודבריהם יכנסו לכל מיני פינות שוליות.