טוקבקיסטים באמת יהיו חשופים לתביעות?

היום נודע כי חברת ועדת השרים לענייני חקיקה אישרו את הצעתו של ח"כ אורלב, לפיה ספקיות האינטרנט יחויבו לחשוף פרטי מגיבים שכתבו לשון הרע. בעבר כתבתי על כך ונוצר קשר ביני לבין העוזרים ח"כ אורלב, ושם ניסיתי להסביר את מה שכתבתי באותו פוסט.

לשווא..

אני אחזור על הדברים בקצרה: זה שמישהו כותב לדוגמא בבלוג שלי טוקבק משמיץ נגד פלוני אלמוני, לא אומר שאותו פלוני אלמוני יקבל ממני מיידית את כתובת ה-IP שלו. יכול להיות שאמחוק את הטוקבק ואולי אערוך את הטוקבק ואמחק ממנו חלק (תוך ציון שמחקתי חלקים בסוף הטוקבק כמובן), אבל לקבל ממני כתובת IP? בלי צו של שופט, אותו פלוני אלמוני לא יקבל ממני מאומה ואני לא היחיד: שום אתר רציני לא יתן כתובות IP ויסתכן בתביעה של הפרת פרטיות מצד אותו טוקבקיסט (עם עו"ד טוב אפשר לתבוע גופים כאלו במקרים שינתנו כתובות IP).

מה יצא לפלוני אלמוני מכך? כאב ראש רציני: לרוץ לבקש משופט צו שיורה לי (לדוגמא) לתת לו כתובת IP ורק לאחר שקיבל צו כזה ואני קיבלתי אותו, אתן לו את כתובת ה-IP. שוב הוא יצטרך לרוץ לשופט ולבקש ממנו שיתן צו לספק האינטרנט בעל כתובת ה-IP שיתן את פרטיו של אותו גולש ורק אז הוא יוכל לתבוע את אותו גולש.

ואם אותו טוקבקיסט היה חכם והשתמש ב-WIFI פתוח של השכן? אז לנפגע אין שום סיכוי לזהות את כותב הטוקבק והוא יכול רק להתנחם בכך שאולי בעל האתר ימחוק את התגובה. סיכויים לראות מזה כסף כפיצוי? בחלום.

לסיכום: הצעתו של הח"כ הנכבד לא מעלה ולא מורידה מאומה. טוקבקיסט שיחפש "להיכנס" במישהו יכול להשתמש במגוון דרכים (WIFI של השכן, פרוקסי פתוח, אינטרנט קפה ועוד) כדי לכתוב את אשר ליבו על מי שהוא ירצה והסיכוי לתפוס אותו ולתבוע אותו – נשאר קלוש.