לגבי ההתלהמות על בר רפאלי, ולגבי המצב

bar refaeli

ביומיים האחרונים יצא לי לראות איזו התקפה על בר רפאלי ע”י כל מיני סלבריטיז בשקל וגם ע”י כל מיני מתלהמים שאני מכנה אותם “מפגרים”.

קודם כל אני רוצה להבהיר משהו לגביי: אני לא מהגרופיז של בר רפאלי, היא לא מכירה אותי, אני לא מכיר אותה. היא דוגמנית/שחקנית/אשת-עסקים עם שם עולמי ואני מאחל לה בהצלחה, כך שכל מה שאני כותב לא בא ללקק כאן למישהי ולא להרוויח בצורה כלשהי מהפוסט.

אז מה בר כתבה? הנה צילום הטוויט.

tweet bar

בתרגום לעברית: “אני מתפללת לבטחונם של אזרחי 2 הצדדים וליום שנחיה בשלום ואחווה אמן”.

כידוע, פה בישראל יש לא מעט כאלו המפנטזים שעזה תהפך למגרש חניה גדול, עדיף בלי שום פלסטיני חי ויש כאלו המייחלים למצוא את עזה כחלק ממדינת ישראל (בניכוי הערבים שם כמובן). זה פה בצד שלנו. בצד השני ישנם כאלו שמייחלים לי ולך שנלמד קורס שחיה מזורז כדי שהם יזרקו אותנו לים ושנטבע.

קיצונים יש ב-2 הצדדים, גם פה וגם שם, אבל ב-2 הצדדים יש גם לא מעט אזרחים ואנשים שלא רוצים מלחמה, לא רוצים עימותים ופיגועים, הם רוצים לחיות את החיים שלהם בשלום ובשלווה. תנו לחיות וזהו.

בר, כבעלת שם ידוע נעקבת בטוויטר שלה ע”י לא מעט ישראלים, אך גם לא מעט אזרחים ממדינות שונות וגם מישויות שלחלק מהאנשים פה לא נוח איתם, כמו הרשות הפלסטינית, עזה, מדינות ערב וכו’. היא מאמינה בשלום והיא לא מסתירה את זה, בדיוק כמו שאחרים מאמינים בשלום. זו האמונה האישית שלה.

היא בסופו של דבר איחלה לבטחונם של אזרחים מ-2 הצדדים. היא לא צידדה בחמאס ומצד שני היא לא כתבה טוויט בסגנון “צה”ל – כנסו בהם!”.

מהטוויט הזה אנשים נכנסו לאטרף טוטאלי והתחילו להתקיף אותה, ואלו בדיוק האנשים שאינם יודעים להבחין בין חמאס וארגוני טרור אחרים שיורים עלינו טילים, לבין אזרחים שרוצים שקט ואלו שמתעלמים מקיומם של אותם אזרחים פשוט “עיוורים” לקיום הצד השני.

גם אני מאחל לבטחונם של 2 הצדדים. האם זה הופך אותי ל”סמולני עוכר ישראל”?

ומ-בר רפאלי, נעבור לעניין הטילים והמצב המלחמתי בין ישראל לעזה.

אלו הקיצונים בימין מעדיפים במקרים רבים לא להתעדכן בחדשות שאינם ממקורות בימין. כך לדוגמא, רבים אינם יודעים שדווקא רוב ירי הרקטות שבוצע טרום מבצע “עמוד ענן” לא ירה החמאס אלא ארגונים אחרים. היחסים של חמאס והספונסר הראשי שלהם (אירן) מזמן נקטעו וההוכחה הפשוטה היא ביקור שליט קטאר בעזה לפני זמן מה, ולמי שלא יודע – יש יחסי איבה רציניים בין האיראנים לקטארים (הקטארים הם אלו שמממנים את המורדים בסוריה והאיראנים הם אלו שמממנים את הצבא הסורי ואסד), אז האיראנים מעבירים ומממנים גופים כמו ג’יהאד בעזה שהם אלו שירו את רוב הרקטות לישובי הדרום. אני לא מנסה לאמר שהחמאס הם “צדיקים”, אלא שצריך להסתכל על כל הגורמים, ומה לעשות שהתקשורת בימין מעדיפה להתעלם מכך.

האם אפשר להגיע להסדר עם החמאס שיניב פירות ל-2 הצדדים? התשובה היא כן, אבל בישראל מעדיפים להתעלם מכך. כך לדוגמא החמאס רוצה שיסירו את המצור הימי ויתנו להם לפתוח נמל, ישראל מתנגדת בטענה שהחמאס ישתמש בכך להברחת טילים ואמצעי לחימה אחרים וזו טענה שיקרית וטיפשית. מדוע? מכיוון שהיה אפשר למצוא פתרון לוגיסטי שכולל את הנקודות הבאות:

  1. לישראל תישאר הזכות לפטרל בשטח הימי הסמוך לעזה ולעלות לביקורת לספינות שלישראל יש חשד שמוברח דרכם אמל”ח.
  2. בנמל עצמו כל ספינה וכל מכולה תעבור ביקורת ע”י נציגי מדינות מוסכמות על דעת 2 הצדדים, כך פותרים את בעיית הברחות האמל”ח.

הסכם רציני היה כולל סעיפים נוספים כמובן, אבל כמו שאתם רואים אפשר למצוא פתרונות, הכל תלוי ברצון של מדינת ישראל וראשיה לנהל מו”מ רציני. צריך לזכור שחמאס שכבש את עזה הוא לא החמאס שנמצא כיום בשלטון. החמאס בעבר רצה לכפות את השריעה בעזה כדבר חובה. היום הוא לא מעלה את זה אפילו.

ההסכם שיחתם בימים הקרובים בין ישראל לחמאס בתיווך מצרים לא יחזיק מעמד זמן רב מסיבה פשוטה מאוד: אם החמאס לא ירה, הג’יהאד ירה. אם לא הג’יהאד אז אנשי אל-קעידה ירו, ואם לא הם, תהיו בטוחים שיהיו גופים אחרים שירו. אחרי הכל, יש ספונסרים שגם דואגים להברחות האמל”ח וזו אירן. ישראל לא יכולה להפיל את החמאס כי אז זה יכריח את ישראל לשהות בעזה שוב, וכל מנהיג יודע שזה מתכונת להמון גופות של חיילים. גם אם מחר הפתח יקח שליטה על עזה זה לא יפתור את הבעיה שתיארתי. אחרי הכל – תראו לי אמא אחת שתהיה מוכנה שהבן שלה ישרת בעזה בשביל שישראל תיפטר מהחמאס ותתן אותו לפתח…

אנחנו חוזרים על הסיטואציה הזו שוב ושוב. זוכרים את עופרת יצוקה? זוכרים עוד מבצעים? היינו בדיוק באותו מצב ושוב אנו חוז
רים אליו. מתי הממשלה תפסיק להקשיב לימין הקיצוני שמעדיף לדפוק ראש בקיר במקום להגיע להסכם כולל? שאלה מצוינת.

יום השואה

עוד שנה עברה ושוב אנו מציינים את יום השואה. בארץ ובעולם מציינים יום זה ומדברים על כך ש”לא נשכח” וש”שנית זה לא יחזור”. בכל שנה נפטרים עשרות אלפי ניצולי שואה (ובדרך הביטוח הלאומי משתדל להתעמר בניצולי השואה, ולא חסרים עוד דוגמאות), אך האירועים מראים כי הדברים יכולים לקרות שוב.

קחו לדוגמא את אירן, מדינה המממנת גופי טרור שונים בכל אספקט אפשרי: טילים, נשקים, תחמושת מחולקים ביד רחבה לחמאס בדרום ולחיזבאללה בצפון. מה העולם עושה בנדון? אמברגו על אירן והחרמת נכסים בחו”ל (כאילו שזו תהיה בעיה עבור אותם אנשים שהחרימו להם כספים – לגייס את הכספים מחדש מאותה מדינה בה הם שולטים/קרובים לצלחת). צעדים יותר נשכניים? אין, ובדרך מדינות כמו רוסיה, סין, לוב ואחרות משתדלות להפיל כל יוזמה לעצירת התפתחות הנשק הגרעיני באירן. מה כבר יכול להיות? אירן תשמיד איזו מדינה או תירה כמה טילים ותסב נזק כבד ואותן מדינות תפלוטנה התנצלות רפה – וגם זה במקרה הטוב. אחרי הכל, הכסף בא לפני הכל, ואיראן, אחת היצואניות נפט מהגדולות בעולם היא לקוחה חשובה של אותן מדינות. אז אחרים ידפקו.

יש לנו כיום דוגמא יותר אקטואלית כמה אסור לנו לסמוך על אומות העולם בנוגע להצלה שלנו: כמה קילומטרים מזרחה מהגבול הישראלי, בדרעא בסוריה התושבים מנסים להפגין על משהו שהם רוצים: קץ לדיקטטוריה, והם לא היחידים שרוצים זאת, עשרות אלפים בהפגנות הראו שגם הם רוצים דמוקרטיה. אסד הדיקטטור כמובן שלא אוהב זאת והוא שלח חיילים ושאר חולירות כדי להרוג את המפגינים. עכשיו הגענו למצב שדרעא מחולקת ל-4 בלי דלק, בלי מים, בלי ששום אספקה אזרחית נכנסת, אבל עם טנקים וחיילים שאוספים את הצעירים ולוקחים אותם החוצה וירי בילדים, נשים וזקנים – לא רק עם נק”ל, אלא עם טנקים.

מה העולם המערבי וה-סו-קולד “נאור” עושה? כלום. אובמה, מנהיג ארה”ב היה בין הראשונים כדי לרמוז למובארק לעוף, במקרה של סוריה הוא לא עושה כלום. גם אחרים לא עושים כלום ואסד לוקח את הזמן וקוטל אותם. הגופות מפוזרות ברחובות, וכל תחינותיהם של התושבים לסיוע – לא נענות. אסד האב ב-82 רצח 20,000 והבן ב-2011 טווח בתושביו ללא רחם – וכולם שותקים.

זה לא מוכר לנו היהודים מאיזה שהוא מקום? אה כן, במלחמת העולם השניה האמריקאים והבריטים ידעו היטב, היו גם תצ”א שהראו את המחנות שהקימו הנאצים, ובמשך שנים שניהם לא עשו מאומה.

66 שנה עברו, ובכל הנוגע להשמדת היהודים, נראה כי לא השתנה הרבה. פעם אלו היו הנאצים, היום השליטים באירן (ובעוד כמה מקומות) רוצים להשמיד את היהודים ואת “הישות הציונית”. לפני 66 לקח זמן רב ו-6 מיליון יהודים שהושמדו עד ש”בנות הברית” החלו להגיב. הפעם, עושה רושם, נצטרך לסמוך רק על עצמנו, או שנמצא את עצמנו מושמדים במהירות הרבה יותר גבוהה מנשק גרעיני ושאר התקפות של גרורות אירניות.

לא, אנחנו לא אשמים בפשעי מלחמה!

בימים האחרונים, כמעט כל שמלקק לפלסטינים ואז רץ לעזור לו, מנפיק גם דו”ח שבו ישראל מואשמת בכך שביצענו “פשעי מלחמה”, לא פחות – בעזה. אתמול לדוגמא זה היה “אמנסטי”, היום זה רופאים לזכויות אדם, ובמהלך הימים היו שאר העמותות, כשכולם מגישים לנציגי האו”ם דוחו”ת עם מסקנות זהות: אנחנו (להלן: צה”ל, מדינת ישראל), חארות, קקות שחיפשנו לזמבר את הפלסטינאים ופוצצנו להם את הכל. החמאס רק ירה פה ושם, אבל זה אנחנו שהרסנו ומחינו. טונות החומרי נפץ שחיכו לנו לעשות מאיתנו אבק? לא מופיע בדו”ח. המלכודות שחיכו לנו? יוק. לא קיים. חמאס יורה מבית העיתונאים שם, מבתי ספר וממקומות רשמיים של האו”ם? גם לא מופיע. בקיצור: אנחנו אשמים בכל, החמאס והפלסטינים הם בכלל צדיקים.

אני יכול להבין גורמים שרוצים לעזור לפלסטינאים. מה לעשות, אחד הדברים שבהם העם היהודי התברך בו הוא לב רחמן מאין כמוהו (גם כשזה מגיע לכך שאותו לב ידפוק סכין בליבו של מתיישב הקרוב בגלל פרופוגאנדה שקרית). מה שאני לא יכול להבין זה: היכן אותה הגינות בסיסית?

לו באמת היו רוצים אותם ארגונים לבדוק את התמונה האמיתית, היו אותם ארגונים יכולים למנות נציגים שלהם (עדיף נציגים ששירתו בצה”ל ושיש להם סיווג בטחוני), והם היו יכולים לשבת עם נציגים של צה”ל. לצה”ל יש רישום מדויק על כל טיל ששוגר (המחשבים רושמים), ובעקבות מה הוא שוגר, מה המחשב זיהה וכו’, וכך היה ניתן להגיע לאמת. אחרי הכל, למחשבים אין אינטרס לשקר, והיה ניתן בקלות לראות שדברי חמאס וכל מיני “עדויות” הן לא יותר מניפולציות של פלסטינאים ש”משוכנעים” בעזרת החמאס.

אבל השנאה התהומית שיש לאותם ארגונים כלפי כל דבר ש”מריח” ישראלי מצליחה להעביר אותם על דעתם ומצליחה לגרום להם להנפיק דוחו”ת שקריים וחד צדדיים, תוך כדי שיתוף פעולה עם האו”ם (שמבחינתו העדיף להתעלם מכל טענות ישראל והעדיף לשלוח משלחת לעזה מבלי לתאם כלום עם מערכת הבטחון). מה יצא מכל הסלט הזה? עוד דוחו”ת שקריים שישחירו את התמונה על ישראל מבלי שיש בהם ולו בדל אמת אחד ומבלי שניתנה האפשרות לתת לצד הישראלי להראות את הנתונים שלו.

אחר כך כשהם מקבלים יריקה בפרצוף (לפעמים פיזית) מישראל ישראלי, הם מתפלאים מדוע..

קטעים עם החמאס

חמאס, כארגון ששולט על רצועת עזה, מחפש “למכור” את עצמו לעולם כארגון שנלחם בישראל אך ארגון אמין. אתמול הארגון יצא בהכרזות לעיתונות בקשר לחקירתו על מבצע “עופרת יצוקה” ומי הזרים מידע לצה”ל ואיך.

ומה החמאס טוען? סייענים של פת”ח השתמשו ב-Google Earth בכדי לסמן לצה”ל איך לתקוף ומה לתקוף.

יש לי תחושה שבזרועות המודיעין השונות ובדרג הבכיר של צה”ל כשקראו את ההודעות האלו, אנשים נפלו מצחוק.

מי ששכח, Google Earth זה דבר נחמד, אך הן מבחינת פירוט והן מבחינת עדכון, דווקא התוכנה והשרות מאוד מאחרים, כך שלבנות מלחמה ומבצעים על כך זה די חסר סיכוי, מה עוד שדברים רבים השתנו מאז צולמו המפות בהשוואה למה שהיה טרום המבצע, ולמי שמחפש אתגרים, שינסה לחפש לדוגמא את בית הכלא של החמאס בעזה. הוא לא מופיע שם.

לישראל, כמדינה שמשקיעה רבות בבטחון, לא חסרים אמצעים וצה”ל שיחרר לציבור מספר קטעי וידאו בעבר בו הם מראים צילומי מל”ט ומזל”ט אשר מצלמים מחבלים בעת פעולה ואחרי 30 שניות נשלח אליהם טיל שגורם לאותם מחבלים לבדוק אם אללה קיים ואם מחכות להן 72 בתולות (לא כולל כדורי אדוויל לכאב ראש מהבתולות). אז אם לצה”ל יש מלט”ים ומזל”טים באויר, למה הוא צריך Google Earth?

האם סייענים מהפת”ח סייעו לצה”ל? אולי, אבל בשביל זה צריך Google Earth? עזה היא לא שטח כזה ענק ואפשר לציין שמות רחובות ותיאור כללי אם סייען פת”ח רוצה לסייע. Google Earth פשוט יתן תמונה שגויה, וצה”ל מצויד במפות שמתעדכנות יום יום הואיל וקיימות יחידות המצלמות וממפות ומעדכנות מפות עבורו ועבור גופים אחרים.

image image לפני מס’ ימים שיחרר דו”צ לעיתונות מידע על ציוד חדש שצה”ל השתמש בו ב”עופרת יצוקה”: נגמ”ש “נמר” עבור גולני, מצלמה שמעוצבת ככדור טניס ושולחת צילום 360 מעלות לחיילים שמחוץ לבניין, וגם טיל נחמד חדש ושמו “מטאדור” או איך שאחד המפקדים קרא לזה “הטנק הפרטי שלי”, וכמובן שאם כבר אנחנו בלחימה, למה לא לעשות איזה Beta test לציוד חדש? אז גם לכך התייחס דו”צ בהודעתו על ניסוי המכ”מ החדש (“רז”) שאמור להיות בשוק במהלך השנה. המבחנים עברו בהצלחה, תודה שהתעניינתם.

אפשר לאמר הרבה דברים על המלחמה האחרונה, ואפשר גם לנחש דברים לגבי הסיוע של אנשי הפת”ח, אבל מכאן ועד שימוש ב-Google Earth המרחק רב מאוד. מה הלאה? סייען התגלה כשהשתמש באטלס כרטא?

תגובה לדבריה של יעל משעלי (4/1/09)

יעל משאלי כתבה מאמר על כך שהיא “לא מאמינה במלחמה” ובה היא מפרטת את רגשותיה כלפי המלחמה, ומזכירה באותו מאמר את ההתנתקות, רחמים כלפי הפלסטינים ועוד. מומלץ לקרוא את המאמר.

חבל כי הגב’ משעלי מפספסת מס’ דברים, ולצערי זה לא רק היא, אלה רבים בשמאל מפספסים את הנקודות האלו, ולכן החלטתי להעלות אותם. לא מדובר פה על דעה, מדובר על עובדות. חד וחלק. זה לא עוד תאוריה של “מה יהיה” אלא עובדות של “מה היה”.

  1. יעל כותבת: “אני לא יכולה לסבול את הדיבורים על "מה הם רוצים? הרי התנתקנו מהם! פינינו… יצאנו…". כל ההתחסדות הדוחה הזאת. איך אפשר לשכוח שיצאנו משם בכוח אריק שרוני טיפוסי? בלי הסכם?”. ובכן, לגבי תוכנית ההתנתקות, אפשר להתפלמס על הדברים מכאן ועד הודעה חדשה, אבל בהצבעה על ההתנתקות עברה ברוב של 67 מול 45 מתנגדים ו-7 נמנעים. מי נתן את 67 הקולות האלו? הרוב היה דווקא השמאל, למרות שהתוכנית היתה מלאה חורים ועקרונה היה לזרוק את השטח לעזאזל בלי שום הסכם. בשמאל התלהבו מהחזרת שטחים והתעלמו לחלוטין מדברים כמו ציר פילדלפי ועוד נקודות בעייתיות. מה קרה לנו מאז אנו יודעים היום, אבל העובדות הן עובדות.
  2. יעל משעלי כותבת “אני מאמינה שהאימהות שם, התינוקות והילדים, הם כמו האימהות פה, והתינוקות והילדים”. זהו. שזה לא ממש נכון. החמאס מורכב מאותם בחורים שהם בנים לאותם אמהות וכשמת אצלנו פה חייל, המשפחה מתאבלת, עולמם חרב עליהם, ואילו שם? להיפך! הבחור הפך ל”שאהיד”, מקימים סוכה ומחלקים סוכריות ודברי מתיקה והאמא מאושרת! אני בעצמי לא האמנתי לכך עד שמישהו שלח לי לפני שנתיים וידאו מאל ג’זירה עם תרגום בו מראים הקלטה משידור חי בו האמא והמשפחה צוהלים שבנם “זכה” להיות שאהיד, דמעות של שמחה שוטפים אותם שבנם עבר תהליך אסלאמי רוחני. פה בארץ, גם האמא האתאיסטית ביותר תבכה ימים רבים על מר גורלה ועל איבוד בנה, וזה שיאמרו לה שכיהודי הוא זכה לגן עדן לא ישנה מאומה.
  3. הפלסטינים סובלים מהחמאס? על פי סקרים פנימיים שנערכו בעזה ע”י אחת מהאוניברסיטאות שם (כמדומני אנג’אח), החמאס מקבל יותר מ-60% תמיכה בעזה! אם כל כך רע להם, מדוע אין הם מתנגדים? מדוע הם לא התנגדו לחמאס? עזה היא מיליון וחצי איש, האם מיליון וחצי איש לא יכולים להתנגד למשטר שמורכב מכמה אלפים? הם הרי שיתפו פעולה עם החמאס בהחבאת אמל”ח, ביצירת מכשולים, תעלות תת קרקעיות ועוד. העזתים זרקו את פת”ח מהשלטון בגלל השוחד והשחיתות המרובה שהיתה בימי ערפאת, והם בחרו בחמאס והם עדיין תומכים בו, ועל תמיכה, כמו על כל בחירה בחיים – משלמים. גם בדם.
  4. תושבי הדרום הם בשר מבשרינו. אחים אנחנו. לעומת זאת, העזתים משתפים פעולה עם החמאס במגוון אספקטים, וכשזה מגיע למלחמה, מתקיימת האימרה ”הבא להרגך, השכם להורגו”. היכן קיים נוהל כזה להרים טלפון למי שמחביא אמל”ח בכדי להזהיר אותו ש-ביתו הולך להיות מופצץ, ואף יורים טיל אזהרה להראות את הכוונה מבלי לפגוע? רק אצלנו. אפשר לשאול את העירקים איך היה בזמן מלחמת המפרץ השניה שמטוסי ארה”ב הפציצו. מישהו קיבל אזהרה קונקרטית? כלום.

לסיכום: אישית, ליבי ותפילותיי עם חיילנו היקרים הנלחמים ונותנים מעצמם כדי למגר את הטרור שמגיע מעזה. אין בי ולו טיפת רחמים כלפי אלו שלא עשו מאומה למגר את החמאס או גרוע מכך: לסייע לחמאס. אני חושב שההפגנה שהיתה אתמול נגד המלחמה היא עוד שלב בצביעות השמאל אשר ממהרים לרחם על העזתים ושוכחים כי הפסקת הלחימה פירושה הוא השארת טילים ואמל”ח רב בידי החמאס שישמח להשתמש בנשק זה שוב נגדנו, כמו שהיה ב-8 השנים האחרונות.

החמאס מציג: “פאדיחה” לממשלת ישראל

image

הסיפור ידוע: “הסכם הרגיעה” עם החמאס הוא אחד מסיפורי-הסבתא הידועים שיצרה ממשלת הספינים הנוכחית: ההסכם מדבר על כך שהחמאס לא יעיף לעברנו קסאמים, ובתמורה ישראל לא תגיב (ובעצם תאפשר לחמאס להמשיך להתחמש באין מפריע). מה עם גלעד שליט? הוא לא חלק בהסכם. לגביו מקווים ש”יהיה טוב”.

החמאס בהתחלה לא רצה את ההסכם, אבל מצרים וירדן לחצו, ובסופו של דבר הוא “קיבל” אותו (למרות שבחודש האחרון נורו 217 קסאמים מעזה).

כעת ההסכם עומד לפוג ובחמאס כבר מודיעים כי הם כבר לא כל כך רוצים את ההסכם הזה ולא חושבים להאריך אותו, מה שתופס את ממשלת ישראל עם המכנסיים והתחתונים למטה. פתאום ההצגה כי ממשלת ישראל מנסה ללכת בדרכי רגיעה ומו”מ נחשפת כלא יותר מאשר כניעה לחמאס ולשגיונותיו, והנה ההסכם הולך קאפוט והמלפפון רוצה להרביץ לגנן.

מה שהחמאס בעצם מצהיר הוא משהו פשוט: אנחנו נמשיך לירות, ואם ניכנס למלחמה, אז ניכנס. לחתום על הסכם רגיעה כנראה לא נחתום.

החמאס בדרך גם למד כמה דברים מהחיזבאללה, כמו לסחוט רגשית את תושבי המדינה ובעצרת מזוויעה הם שמו פעיל חמאס שהתחפש לגלעד שליט ש”מתחנן” שישחררו אותו. זה לא לזרות מלח על פצעים, זה לחפור עם עם טוריה בפצע. לו היו עושים אתמול סקר, סביר להניח שמפלגות השמאל היו חוטפות צלילה רצינית.

כמובן שהפובליצסטים בשמאל מיהרו להגיב, ענת סרגוסטי האשימה מיד את שמיר בכך שמלכתחילה הוא טעה, את ברק, את ביבי, וכמובן את אריק שרון. כ-ו-ל-ם אשמים במצב בעזה שגרם בעצם ל”..יצירת הכלא הגדול בעולם, המאכלס מיליון וחצי בני אדם מובטלים, רעבים, כלואים, סובלים, חולים, כועסים ונטולי זכויות ועתיד”. שניה, אני מביא טישו…

הבכיינות של ענת סרגוסטי ועוד כמה פובליציסטים בשמאל, וגם ההנהגה ורוב הפעילים בשמאל  שוב ושוב מראה בדיוק את אותו חוסר הבנה בצד השני שמעבר לגדר. שוב הם מדגימים את אותם בעיות, וברשותכם אפרט:

  • חמאס היא תנועה דתית ששמה בוז על הפת”ח החילוני. מבחינתם הנביא ציווה לכבוש את ישראל "מהים עד הנהר” (البحر إلى النهر), והמנהיגים הדתיים שלהם אמרו שזה לא יהיה קל וידרוש דמים, ואלו בחמאס מבינים את זה ומתחזקים באמונתם, ושום הסכם פשרה לא מקובל עליהם (לידיעת הסופר עמוס עוס). הם מוכנים שנחזיר את שטחי 67 ובתמורה נקבל “הודנה” ל-50 שנה, כמו מה שקיבלנו ב”הסכם הרגיעה” הנוכחי. הם לא יכירו בנו, לא יחתמו איתנו על הסכמי שלום ולא מעוניינים בשום שיחות ישירות בינינו אליהם. הם בהחלט יהיו מוכנים לשוחח על כך שיהיה “דיאלוג” בינינו לבינם בקשר להעברת סחורות ודברים מעין אלו, כל עוד אנשי חמאס יהיו האנשים שיהיו איתם השיחות ולא אנשי פת”ח או הרשות הפלסטינית, כלומר שישראל תתן גושפנקא רשמי לשליטת החמאס בעזה.
  • הבכי והכאב הישראלי על גלעד שליט רק מקשיח את תנאי המו”מ לשחרורו. פעם זה היה 500 אסירים, היום המחיר טיפס ל-1000, ועוד חודש הוא בוודאי יטפס ל-1500. ככל שיש יותר הפגנות לשחרורו של גלעד שליט, חמאס מחייכים ומעלים את המחיר בהתאם, כי הם רואים את עניין שליט כ”חולשה” ובעצם הם תופסים לעצמם שיטה מצוינת: אם מחר ישחררו את שליט וירצו לשחרר עוד אסירים, כל מה שהם צריכים לעשות הוא לחטוף חייל נוסף, וזה לא הכי מסובך בעולם, אבל זה בהחלט שווה מבחינתם את המחיר והאסירים ישחררו. אחרי הכל, אנחנו (מבחינתם) עם רגיש, ובכיין בטירוף.
  • ההססנות שלנו בתגובות הצבאיות רק מחזקת את החמאס. הם יורים 200 טילים, וצה”ל יורה טיל. לחמאס זה אפילו לא מזיז. החמאס רואה איך פעילי השמאל מבכים כל רוכל מסכן עם חמור שמת, ומבינים שאותם פעילים עושים את העבודה שלהם, וכשפואד רצה להוריד את השאלטר חשמל לחמאס, מיד התנפלו עליו ארגוני זכויות אדם, אז הוא יכול לחייך, ולתחמן עם דלק ולהוריד את השאלטר כי “ישראל מונעת מעבר דלק לרצועה” (למרות שישראל העבירה והחמאס גנב את הדלק), ובקיצור מה שהחמאס יעשה ולא חשוב כמה ניבזי, ארגוני זכויות אדם ושאר לכחני פינה בשמאל ירוצו להגנתו, אז למה לחמאס להפסיק לירות? פראיירים יש? יש! נזק תודעתי נגרם לישראל? בהחלט! אז למה לעצור?
  • החמאס כתנועה פנאטית דתית לא מתעניינת באזרח הקטן. יסבול? ירעב? שיחנק גם למוות, אותם זה לא מעניין. האדמה מעניינת ותו לא, וגם אם ימותו אלפי פלסטינאים, הם ימשיכו באותו קו. אין מקום לפשרות (אלא אם הצד השני מפסיד הרבה, וגם אז זה לא יעבור בקלות). ליהודים אין ערך לאדמה? לחמאס יש במקום הראשון ערך לאדמה, אז נגרום ליהודים לוותר על האדמה בכל אמצעי אפשרי.

לסיכום: אם ענת סרגוסטי רוצה להאשים מישהו במצב, אז כדאי שתאשים את כל המנהיגים שויתרו לפלסטינים על עצירת החמאס ופעיליו. לפתח אין צ’אנס מול החמאס (ובעזה הוא הוכיח זאת בקלות), ואם היו המנהיגים עומדים על ההסכמים מבלי לאפשר מאומה עד שהרש”פ היו עושים את מה שהם חתמו, אולי המצב היה שונה. במצב כרגע בו קדימה+השמאל מתחרים מי יתן יותר שטחים, החמאס רק מחייך, ומרוויח בגדול.

עדכון 17/12/08: עכשיו זה סופי.

אש”ף פונה אלינו..

יצא לי לקרוא על כך שהרשות הפלסטינית החליטה לפרסם מודעות בעיתונות הישראלית את “יוזמת השלום”.

התזמון של פרסום המודעות האלו כמובן אינו אקראי, בחירות בפתח, ואם המספרים בסקרים מתקרבים למה שיהיה בפברואר 2009, אז לרשות הפלסטינית ולעולם הערבי יש סיבה לדאגה: הימין לא קונה את הלוקשים של ה”יוזמת השלום הסעודית”.

היוזמה הזו היא לא יותר מאשר סוס-טרויאני. הבה נחזיר את הגלגל לאחור, ובתמורה 72 מדינות (שלא היה להם שום סיבה שלא לחתום איתנו הסכמי שלום), יחתמו איתכם הסכמי שלום.

מה עם העניין ה”פעוט” שעד היום הפלסטינים כמעט ולא קיימו שום הסכם עם הישראלים? אין שום התייחסות. מה עם העובדה שאם נקלוט 3 מיליון פלסטינים המדינה בעצם תחדל מלהיות מדינה יהודית? גם לזה אין התייחסות. מה עם העובדה שאבו-מאזן ושאר ראשי הרשות עדיין דוגלים בפתרונות של אלימות ובבתי הספר אין שום הכרה בישראל? גם לזה אין התייחסות.

מתי הפלסטינים יתחילו להבין שיותר ויותר ישראלים כבר לא קונים את אשליית ראשי השמאל על חזרה לשטחי 67 תמורת “שלום”? היינו כבר בסרט הזה שויתרנו על עזה ובתגובה קיבלנו טילי קסאם גם כשהרשות הפלסטינית שלטה שם. נתננו את גוש קטיף, קיבלנו את הסיוט שבוגי יעלון וביבי דיברו עליו: חמאסטן. כשביקשנו מהפלסטינים לעצור בגדה את המחבלים מהחמאס ומשאר הפלגים, הם לא עצרו אפילו רבע מחבל, ורק כשזה הגיע לאיום על השלטון שלהם, הם התחילו לעצור פה ושם.

אז.. הסכם שלום עם מי בדיוק? כבר היינו בסרט הזה פעמיים. האם בגלל שבקדימה, מפלגת העבודה, מפלגות הערבים ו-מרצ החליטו לפתוח את הרגליים, ולעמוד בפוזיציית “ר”, זה אומר שכולם חייבים לקבל את זה? התשובה היא “לא”. בשביל זה יש בחירות, והעם יצטרך להחליט אם ליפול שוב לסרט הזה או לסרב ולנסות למצוא פתרון אחר לפלונטר שהתחילו ביילין וחבריו.

אולי הגיע הזמן פשוט לעמוד על שלנו ולשדר חוזק ונחישות? ברק מנסה בכח להשיג “רגיעה” בשעה שהרגיעה נפחה את נשמתה ממזמן. התחנפות והתלקקות לחמאס לא תעזור, כי החמאס רק מנצל את הרגיעה הזו להתחמש יותר ויותר, וככל שאנחנו מתמהמהים יותר, מחיר המלחמה הקרובה (והיא תהיה. זה רק עניין של זמן. החמאס לא יוותר על הטילים וחומרי החבלה שהוא הבריח בשום מצב) יאמיר יותר ויותר.

אנחנו יותר מדי מקשיבים לכל מיני גורמים אינטרסנטים כמו האו”ם, סעודיה, האיחוד האירופאי, שמראים בכל פעם מחדש כיצד הם “מלטפים” אותנו ברגע שאנחנו נדפקים כתוצאה מפעולות של הרש”פ או החמאס, ו”מחטיפים” לנו ברגע שאנחנו מנסים להתגונן. זה קרה בעזה, בפיגועים, ב”חומת מגן”, וזה קרה ב-1001 מקרים: הקשבה והזדהות מוחלטת עם הפלסטינים, וצביעות מאוד רצינית כלפי ישראל.

עדכון 22.11.08: מומלץ לקרוא את המאמר שכתב ד”ר מרדכי קידר לגבי המודעות.

"חלום ארץ ישראל השלימה"

כתבתי לפני מס’ ימים פוסט על אהוד אולמרט והצהרתו על “סוף חלום ארץ ישראל השלימה“. כמובן שבוואלה! ו-הארץ קפצו על המציאה, והביאו מאמר אורח של ד”ר חנה ספרן, פעילה בתנועת “נשים בשחור” ובקואליציית נשים לשלום.

מי שזוכר 8 שנים אחורה, היתה תנועה שנקראה “4 אמהות” שעשו הפגנות וצרות אחרות לאהוד ברק בשביל שנצא מלבנון. הצהרותיהן על עידן פוסט נסיגת ישראל מלבנון נראות כלקוחות מאיזה פנטזיה על סמים מאוד כבדים: חיזבאללה תיהפך לתנועה פוליטית, הלוחמים יהפכו לחקלאים בשטחים שצה”ל יפנה, ועוד שאר פנטזיות ש”עליסה בארץ הפלאות” נראית כמו סידרת ריאליטי מולם, וראינו מה קרה: חיזבאללה עבר לשבת על הגדר, חטף חיילים, הפגיז חופשי את כל הצפון ובקיצור – כל מה שאותה תנועה הצהירה שיקרה, קרה בדיוק ההיפך.

נחזור ל-2008: הפעם יש לנו מס’ קבוצות נשים: “נשים בשחור”, “מחסום Watch”, קואליציית הנשים לשלום, ובטח יש עוד כמה שאני לא מכיר, ולכולם, שוב, אותו פזמון שחוק שהם חוזרים עליו בקול שחוק כמו תרנגולת שחוטה:  “הכיבוש משחית!”. איך מעיז צה”ל, הארגון ה”אלים” הזה להפריע את חייהם של הפלסטינים המסכנים? מהם המחסומים האלו שמפריעים לתנועת הפלסטינים להיכנס לירושלים ולשאר המקומות? ומה לעזאזל אנחנו עושים ב”שטחים הכבושים”? החוצה! ישראל צריכה “להחזיר” את השטחים לפלסטינים כדי שתקום כאן “מדינת פלסטין” שאיתה ישראל תחתום הסכמי שלום וכולנו נחיה באושר… או עד שארגוני הנשים יתבכיינו לממשלה שצריך לפנות את רמת הגולן, שהיא כמובן המטרה הבאה..

אין לי מושג מדוע, אבל נראה שהארגונים האלו, יחד עם מפלגת העבודה, “שלום עכשיו” ועוד כמה ארגונים בשמאל, לוקחים בזכרון מאוד מאוד סלקטיבי. מסרנו את עזה לפלסטינים וקיבלנו חמאסטן עם 7000 קסאמים? פוף, זה נשכח. ערימות הפיגועים שביצעו מגוון ארגונים פלסטיניים (גם אלו שכרגע בשלטון!)? פוף! הזכרון נעלם. שום הסכם עד היום הפלסטינים לא קיימו?  נו באמת! הם “חדשים” ולא מבינים בשלטון, למה להיות קטנוני?! שחרר, שחרר עוד כמה מאות מחבלים, כך שאבו מאזן “יתחזק” (אבל הסקרים מראים שהוא התחזק ב-14% יותר מהחמאס עוד לפני ששחררנו מחבל אחד, אז מה הפואנטה?) ובכך תהפוך את עניין הכלא לבדיחה לא מוצלחת, אבל זה כמובן לא מעניין את אותם ארגונים!

רק אתמול הכריז החמאס “מאבקינו ריסק את חזון ארץ ישראל השלימה“, בעקבות דבריו האומללים של אולמרט. חיזבאללה גם קפץ להצהיר “חיסלנו את חזון ארץ ישראל השלימה“. (משום מה מתעכב אחמדינג’אד להוציא גם הוא הצהרה שבזכותו חוסל חזון א”י השלימה, שיתבייש לו שלא הוציא עדיין!). מדוע הם מכריזים זאת? כי יש לנו ראש ממשלה לוזר שמושפע קשות מארגונים הזויים כאלו וממפלגות עוד יותר הזויות שמפנטזת על שלום גם כשהמציאות, העובדות וההיסטוריה מראות שלא שלום ולא נעליים יהיה בעקבות מסירת שטחים. מישהו שם באותם ארגונים חושב ללמוד היסטוריה? לא נראה לי.

עוד אני כותב את הפוסט הזה, וכבר ב-YNET מופיעה חדשה מעניינת: ראש ממשלת הרש”פ סלאם פיאד “חושש מהחמאס”, ולפיכך הוא מבקש לפרוס את חייליו.. בחברון. אותם כוחות שבעבר החמאס ירה בהם וכבש את עזה שהפכה ל”חמאסטן”. מה אצלנו אומרים על זה? “רואים זאת בחיוב”. אה כן, עיר האבות שלנו, אנחנו נותנים אותה דה פאקטו, רק בלי כל הניירות, ישירות לרשות הפלסטינית. זוכרים את פרשת מדחת יוסף? אם לא, הנה תזכורת, ומה הממשלה הולכת לעשות? לחזור על אותה טעות, באותו מקום, רק בסקאלה הרבה יותר גדולה. בהשפעת מי? קדימה ומפלגות השמאל כמובן!

מה עם האזרחים הישראליים שגרים בחברון? בטח הרשות הפלסטינית תשמור עליהם טוב. מה לא? מה פתאום! הם יקבלו בשמחה את חברי מרצ, ובוודאי שיסייעו למתנחלים בחברון בהכל… בערך כמו שהחתולה שלי לא תאכל מהגבינה שלי אם היא תריח את זה.

והחרקירי נמשך…

הרשות הפלסטינית מציגה: טמטום וחוצפה

image

לו היה נוחת בארצנו מישהו מחו”ל והיה מעיף מבט בחדשות בימים האחרונים, סביר להניח שהיה נדהם מהמצב והיה שואל מדוע המצב כל כך אינו הגיוני. סביר להניח שהיו מסבירים לו כי המצב כך עקב כל מיני “נסיבות”, אבל לפעמים כדאי לתת מקום גם להגיון ולראות מה בעצם קורה פה.

אתחיל בקטע הטמטום: זה התחיל ב-2 לחודש, כשהחמאס החליט “להיכנס” בחמולת חילס, החשודה בכך שהיא האחראית למטען שהונח שבוע לפני כן והרג 5 אנשי חמס וילד. (שוב הוכיח החמאס שכשזה מגיע לתחקירים, הם הרבה יותר יעילים מאשר המשטרה בארצנו). החמאס הצליח להגיע למסקנה שמדובר באותה חמולה, והחל ב-2 לחודש לתקוף את מעוז החמולה. במהלך ההתקפה ברחו בערך 188 איש לכיוון ישראל והתחננו שיתנו להם לצאת מעזה. צה”ל, רחמן שכמותו, נתן לפלסטינאים האלו לצאת מעזה ועצר אותם לטיפולים ותחקירים, כאשר במקביל נוצר קשר עם הרשות הפלסטינית ברמאללה עם ראש הממשלה הפלסטינית פיאד ונשיא הרש”פ אבו מאזן.

פה מתגלה הטמטום: מדובר ב-188 פלסטינאים. לא ישראלים, לא משתפ”ים ולא איזה פליטים שהגיעו מסודן. מה יותר טבעי מאשר לקבל את האזרחים העזתים לתוך שטחי הרש”פ? אז זהו, שפה הטמטום החל והפלסטינים פשוט סירבו לקבל את אותם פלסטינאים למרות שאותם פלסטינאים מזוהים עם הפת”ח, המפלגה השולטת בגדה וברמאללה! נוצר מצב מדהים שבו ישראל היתה צריכה לשכנע את הרש”פ לקבל את אזרחיהם! איזו מדינה לא מוכנה לקבל את אזרחיה שלה? מדוע לא לקבל אותם? שאלות טובות, אבל הרש”פ מעולם לא התנהגו בחוכמה והטמטום שם שולט.

עכשיו נעבור לקטע החצוף ביותר שראיתי זמן רב: עפ”י עיתון סעודי, הרשות ביקשה מישראל לשחרר את ברגותי ועוד בכירי פתח, חמאס והחזית העממית. לא, לא במסגרת עיסקה לקבל את שליט אלא סתם, בקשה כזו בלי שום תמורה מהצד הפלסטיני. תנו לנו אותם למרות שהאסירים הנ”ל פגעו במדינה ונשפטו לתקופות ארוכות, אנחנו (הרש”פ) רוצים אותם. למה? ככה!

כשאולמרט התחיל עם כל הויתורים וה”חסדים” בשחרור אסירים פלסטיניים, גם צה”ל וגם השב”כ הזהיר את אולמרט כי הדבר יתפרש כאקט של חולשה, אבל השמאל, כמו השמאל, פירשו את זה כ-אקט הומני מתוך רצון טוב לעזור לנשיא הרש”פ אבו מאזן, בכך שזה “יחזק” אותו ברחוב. האם זה באמת חיזק אותו? לשבועיים, אבל הוא חזר למצב הלוזר הנצחי שהיה מאז ומעולם, אז הפלסטינים מבקשים שוב עוד פלסטינים, בלי תמורה. “בשביל לחזק את אבו מאזן”.

ככלל, הרשות הפלסטינית כל כך מנותקת מהמציאות, שהיא שוקלת להכריז על רצועת עזה כעל “שטח מורד” וכ-“ישות עויינת” (ממש מעתיקים מישראל). יש לי הרגשה כזו שהנהגת החמאס נשפכת מצחוק שם בעזה ובסוריה למקרא הצהרות אלו מהרש”פ, הרי החמאס שם פס ענק על כל הנהגת הפת”ח ובכל פעם שיחות ה”תיווך” בין החמאס לפת’ח נופלות (האשמה מוטלת כל פעם על צד אחר, אל דאגה). אבו מאזן כל כך לוזר, שהוא מנסה בכל דרך לשוחח עם ה”מורדים” האלו בחמאס שעושים ממנו צחוק.

2 המקרים האלו לא שייכים ישירות לישראל (זולת העניין ששימשנו כמתווך בין הפלסטינים לבין .. עצמם), אבל זה רק מראה לנו מהי בעצם הרשות הפלסטינית שאפילו טיפול ב-188 איש הם לא מסוגלים לעשות, ואיתם השמאל והממשלה הנוכחית רוצים לחתום הסכמי שלום ולתת שטחים בחזרה! מי בדיוק יקיים את החלק שהצד הפלסטיני חותם עליו? אפילו הנשיא שם תלוש לחלוטין מהמציאות! אם הפלסטינאים צריכים להודות לאלוהים על משהו, זה שיש פה שמאל ואנרכיסטים שמאוד אוהבים את הפלסטינאים שמוכנים גם להפגין ליד ביתו של מפקד גיזרת נעלין ולגרום למהומות.. הכל בשביל הפלסטינים, שנאה תהומית עבור אחיהם היהודים.