כמה מילים על ההתנתקות של נטויז'ן מה-IIX

עדכון: נראה כי השפיות חזרה לנטויז'ן בסופו של יום (לינק לגרפים מעודכנים)

היום בבוקר ביצעה נטויז'ן 013 התנתקות חד צדדית מרשת ה-IIX. הסיבה הרשמית? המחיר היקר, וכך ש"אין צורך" בהתחברות ל-IIX מצד נטויז'ן. 

מי אלו שנדפקים מכך? לא הספקים הגדולים (בזק בינלאומי, 012), אלא הקטנים כמו Fast, אקספון ואחרים, אלו שמציעים התחברות גם במהירות גבוהה במחירים נמוכים. 

אני רוצה לפתוח בהסבר קצר לגבי IIX: הרעיון של IIX הוא שכל הספקים מחוברים ל"צומת" אחת. זה כמובן לא מונע מהספקים מלהתחבר ספק אחד לספק שני ישירות ולהתחשבן ביניהם לגבי תמחור קו ישיר כזה. ה-IIX מאפשר בעצם לכולם לקבל (יחסית) מהירות גבוהה של גלישה, בין אם האתר שאתה גולש אליו נמצא ב-013 או אצל ספק אחר. הרעיון של ה-IIX אגב אינו יחודי לישראל. בבריטניה קם בזמנו ה-LINX ומאוחר יותר קם ה"אח הגדול", הלו הוא ה-Euro IX.

אישית, אני מחובר לאינטרנט דרך אקספון ולמען האמת, אינני רואה בעיות בגלישה לאינטרנט, הואיל והניתוב של 018 עובר ישירות דרך בזק בינלאומי ומשם לנטויז'ן. הנה צילום מסך איך נראה Traceroute מה-Fedora שלי (לחצו על התמונה להגדלה):

traceroute

כן, כמו שאתם יכולים לראות, יש כמה Hops שהמנהלים שלהם צריכים איזו תזכורת לתחזק קצת יותר את הנתבים שלהם, אבל יחסית המצב לא רע. מבחינת פינג, אני מקבל בממוצע 25-26 מילישניות נכון לשעת כתיבת פוסט זה, כך שהמצב לא ממש רע.

אבל המצב רע במהות שלו ולצערי ההנהלה בנטויז'ן אינה ממש מבינה כמה דברים וחבל שהיא לא מפנימה אותם:

  • הניתוק מה-IIX פוגע לא רק בלקוחות הספקים הקטנים, אלא גם בלקוחות נטויז'ן שמאחסנים אתרים ושרתים בחווה שלהם. תחשוב שיש לך שרת/VPS/אתר ב-013 והלקוחות של הספקים הקטנים מתקשרים אליך כדי להתלונן שהגלישה לאתרים שאצלך היא איטית. לא נעים להתחיל לתרץ ולהתנצל כל פעם לכל לקוח על הבעיה. הבעיה יותר חמורה זה ששיש לך לקוחות שמתארחים על השרתים שלך והם מתלוננים שגולשים שמגיעים לאתרים שלהם מדווחים על איטיות. מבחינת אותם לקוחות, זה שנטויז'ן התנתקה לא מעניין אותם, הם רוצים שכל הלקוחות יקבלו כמה שיותר מהר את האתר בדפדפן שלהם, ואם אתה מתעקש להישאר עם השרתים שלך בנטויז'ן, הם יעברו למתחרה ממול. אתה תפסיד לקוחות, לנטויז'ן זה לא יזיז.
  • הניתוק מה-IIX פוגע גם בלקוחות שמנהלים את השרתים שלהם שנמצאים ב-013. אם מישהו מארח שרת ב-013 אבל הוא בבית מחובר לספק קטן ויש Latency גבוה בהתחברות כמו SSH או HTTP, בעל השרת רק יסבול ואולי יחליט לעבור לספק אחר שלא מנותק מה-IIX, מה שיכול לגרום לנטויז'ן הפסד בין מאות לאלפי שקלים בחודש.
  • ההצעה שהוצעה לספקים הקטנים (לפי הכתבה בדה-מרקר) היא הצעה הזויה. 70 אלף שקל לשנה? הרי זה לא מסתכם ב-70K לשנה, המחיר לא כולל את עלות התשתית שגם היא ממש לא זולה, ולספק קטן פשוט אין תקציבים כאלו.
  • החיבור ל-IIX יכול לשמש כפתרון מעולה כקו גיבוי. דוגמא אמיתית: לפני מספר חודשים קיבלתי עשרות שיחות טלפון מלקוחות שלא הצליחו לגלוש לאתרים שהתארחו אצלי. המכנה המשותף? כל המתלוננים היו מחוברים ל-012 והחיבור בין 012 לנטויז'ן (שם היו השרתים) התנתק. אם מישהו היה מתכנן את מערכת הניתוב שאם התקשורת בין 012 ל-013 מתנתקת, הניתוב יעבור דרך IIX – אז לא הייתי מקבל תלונות, אבל למיטב ידיעתי לא היה ניתוב כזה, אז כל הלקוחות סבלו בגלל חוסר מחשבה מצד נטויז'ן.

לכן, החיבור ל-IIX הוא חשוב כדי לשמור על רמת גישה מהירה לכל האתרים שמאוחסנים בארץ, יהיה הספק אשר יהיה.

עוד נקודה שאני רוצה להתייחס אליה היא עניין ה"מונופול של IIX". בניגוד לדומיינים ישראליים (שמסתיימים ב-co.il/net.il/org.il) של-ISOC יש מונופול עליהם, אין שום גורם שמונע הקמת מתחרה ל-IIX. אם מחר הספקים יחליטו להקים גוף חדש המאגד חיבורים בין הספקים, איגוד האינטרנט הישראלי לא יוכל לעשות מאומה בנידון. יחד עם זאת, אם מישהו חושב שהמחירים יהיו נמוכים יותר אצל מתחרה פוטנציאלי כזה, כדאי שיחשוב שוב – הספקים ידרשו מחירים גבוהים מאוד להתחבר אליהם, תסתכלו כמה נטויז'ן דורשים ותבינו לבד כמה תחרות מצד גוף חדש כזה לא תועיל.

יותר מכך – נטויז'ן מבקשת 70K להתחברות אליה בלבד לשנה, בשעה שה-IIX מבקש 72K וזה חיבור לכל הספקים בארץ. בנוסף, אם תסתכלו בטבלה שבקישור, כל ספק יכול לקחת חיבור יותר איטי במחיר יותר נמוך. רבים שוכחים את העובדה של-IIX יש עלויות גבוהות על ציוד יקר (מה לעשות, לא מדובר בסוויצ'ים פשוטים שמעבירים 1 ג'יגהביט), על שרידות של 99.98%, טכנאים בשכר, הגנות נגד DDOS ועוד. כל זה עולה לא מעט כסף. אדרבא, תרימו טלפון לכל ספק אינטרנט ותבקשו מחיר לקו 1 או 10 ג'יגה ואז תשוו ל-IIX (רמז: IIX יהיו יותר זולים). עדיין חושבים ש-IIX "שודדים"?

בארה"ב קיים ויכוח שלם בנושא Net Neutrality ואנחנו בישראל ממש לא צריכים את הויכוח הזה. הנהלות של ספקים גדולים וכל הגופים האחרים צריכים להסתכל ברמת המאקרו: תן לכולם גישה אחידה, ותרוויח מהשרותים האחרים שאתה מציע. כך זה היה עד היום, וחבל לדפוק לקוחות שלך ושל אחרים בגלל סעיף הוצאות כזה.

מעבר לתל אביב וכמה טיפים על תקשורת

סוף סוף בשבוע שעבר עברתי רשמית לגור בתל אביב, ולאחר שמכרתי את הפעילות העסקית הישראלית של העסק, אני מחפש עבודה (כסיסטם לינוקס ו-וירטואליזציה, קורות חיים אפשר להוריד כאן).

מכיוון שהמעבר שלי היה יחסית די לא מתוכנן (כשתכננתי זאת לפני מס’ חודשים זה נפל), עברתי מספר חוויות הקשורות לתקשורת נתונים ורציתי לשתף את הקוראים היקרים בנסיון שלי, ואולי מישהו ישתמש בידע הזה כדי למנוע מעצמו תקלות ובעיות.

הדבר הראשון שעשיתי לאחר שחתמתי חוזה לשכירת הדירה, הוא ליצור קשר עם בזק כדי לקחת קו ADSL, וכאן מתחיל הטיפ הראשון: יש קו ADSL רגיל ויש קו ADSL “קל” (הגירסת עירום – הנציגה לא שמעה עליה), וכאן חשוב שתבדקו מה הצרכים שלכם, לדוגמא: אם אתם שולחים פקסים רבים מהבית (כן, יש עדיין לצערי מקומות רבים שמקבלים רק פקסים, חס ושלום אימיילים), עדיף לכם קו רגיל כי מחירי השיחות ב”קו קל” ממש לא זולים.

אני העדפתי את הפתרון תשתית של בזק מאשר הפתרון של HOT הואיל ובעבר התקלות שהיו לי עם HOT לפני זמן רב נענו בצורה גרועה ורבים חוו בדיוק את אותה חוויה. ב”בזק” לפחות עונים יותר מהר ופותרים, אם כי לא פותרים תמיד נכון (תיכף אפרט).

החלטתם על קו ADSL? מצוין. כמה רוחב הפס שאתם רוצים? למי שחושב על 100 מגהביט, אני ממליץ לרדת מהר מהרעיון בגלל כמה סיבות:

  • ברוב המקומות בארץ, לא תקבלו 100 מגהביט ולא חשוב כמה אתם קרובים למרכזת. לדוגמא – אני נמצא במרחק אוירי של בערך 400 מטר מהמרכזת ובמהירות 100 מגהביט אני מקבל מהתשתית מהירות של 60 מגהביט גג.
  • מחיר ה-100 מגהביט עדיין לא זול ועדיין לא אמין. בזק עדיין משתמשים בזוג אחד של גידים כדי להתחבר (רק בגירסה הבאה יהיו חיבורים של 2 זוגות), כך שאין שום אמינות לחיבור עצמו.

מבחינת מחירי התשתית – בזק עדיין לא זולים. חבילת תשתית 50 מגהביט לדוגמא תעלה לך כ-142 שקל לחודש (לא כולל מע”מ).

אם כבר מדברים על תשתית, אחד החלקים החשובים הוא הראוטר, וכאן צריך לשים לב: בזק נותנים נתבים של Netgear ו-D-Link עם קושחה מיוחדת לבזק. תחליפו לקושחה מהשוק החופשי, הראוטר פשוט יעשה לכם בעיות (אם כי לא ניסיתי להתקין DD-WRT). ספציפית קיבלתי את הראוטר של D-Link בדגם DSL6740U-G2 וזה ראוטר גרוע. איך אני יודע שהוא גרוע? מסתבר שלעיתים קרובות (לפעמים פעם ביומיים, לפעמים פעם בכמה שעות) הראוטר מפיל את החיבור, וכשהוא מנסה להתחבר מחדש, הוא נתקע על סטטוס Connecting ולא חשוב כמה תכבה את הראוטר, תאפס אותו ותדליק – לא יעזור כלום, ויש צורך שב-166 יגדירו מחדש את החיבור שלך (וכדאי לאחר שמגדירים שתבדקו שוב את המהירות, כבר קרה לי שהגדירו אותי מחדש ל-ADSL ולא ל-VDSL כך שבמקום 50 מגה קיבלתי … 5 מגה). אני ממליץ בחום על ה-Netgear גירסת VVG (זה 2 אותיות V).

מבחינת ספקי אינטרנט, ישנה תחרות, ואני מצאתי מחיר דווקא לא רע בכלל באקספון: 35 שקל בין אם אתה מחובר 50 או 100 מגה (כלומר המהירות תלוית תשתית).

עכשיו מגיע קאץ’ שהרבה לא מודעים אליו: זה שיש לך 50 מגהביט בתשתית ובספק, לא אומר שתקבל את זה בביתך, זה יותר תלוי בתשתית שלך בבית. כך לדוגמא, אם אתה משתמש בחיבור WIFI (גם בפרוטוקול N), אתה תקבל מהירות בערך של 20-35 מגהביט, גם אם תהיה 2 ס”מ ליד הראוטר (ניסיתי זאת במספר מחשבים וגם ב-Note-2 שלי). טכנאי בזק שהתקין לי את הקו סיפר לי על כך שבחיבור קוי אצל לקוח הוא קיבל מהירות 50 מגה אבל הלקוח שיש לו Macbook Air קיבל עם ה-WIFI שלו מהירות של 23 מגהביט והלקוח ביטל את החיבור.

מתכנן לחבר את המחשבים בבית דרך החשמל? (PNA או Homeplug), גם כאן צפה להנחתה משמעותית, בכיוון ה-35 מגהביט מקסימום, כך שאם אתה מחפש לקבל מקסימום מהירות בכל הבית, תצטרך לחשוב על חיווט של CAT-5 עם סוויצ’ בבית.

מכיוון שהזמנתי את בזק ולקח להם 3 ימים להגיע, הייתי צריך להיות מחובר בחיבור סלולרי (פה ושם התחברתי ב-WIFI לשכנים להורדות Smile) וכאן ההמלצה החמה שלי לא לבנות על חבילות הטריפל/חבילת גלישה סלולרית. החבילות הללו מוגבלות מאוד מבחינת כמות ההורדה (פרק בסידרה ב-HD שוקל בד”כ 1 ג’יגה ומעלה, מה שאומר שתוך 2-3 הורדות תגמור את החבילה שלך). החבילות הללו מתאימים לגולשים מאוד קלים שפה ושם בודקים מייל ואולי גולשים לכמה אתרים ביום, לא מעבר לכך. בנוסף, חלק מהחברות גובות תעריף גבוה מאוד מהרגע שנגמרה לך החבילה (חלק אחר מהחברות מורידים אותך למהירות גלישה מגוחכת, עוד רגע נוציא מודם אנלוגי!).

אם אתם משפחה וחברים/קרובים/ידידים באים לבקר תכופות, מומלץ להשתמש בתכונות של הראוטר לבנות רשת לאורחים נפרדת עם הגבלות מהירות. כבר יצא לי לחוות ביקור של ידידה טובה עם הבן שלה ולבן היתה תוכנת טורנט בסלולרי שלו ששתתה את הקו כאילו אין מחר. לא לשכוח כמובן להחליף מיד את סיסמת ה-Admin לראוטר וכמובן לקבוע סיסמא ל-WIFI, עדיף WPA2+TKIP – זהו דבר שנתמך ע”י כל מכשיר סלולרי/WIFI מודרני.

זהו, אני שמח לחזור למרכז, ה-מ-ח-י-י-ה Winking smile

על Core Boot, Thunderbolt ו..אינטל

הנה משהו שלא רציתי לגלות בקשר לתכנון שרת שאני מבצע: חשבתי להכניס הפתעה מסויימת, אולם לצערי נראה שזה יהיה בעייתי.

הטכנולוגיה שרציתי להכניס לשרת היא Thunderbolt. למי שלא מכיר, זהו פתרון של חיבור סריאלי חיצוני שעליו עובר ממשק PCI Express, ובתרגום לעברית: Thunderbolt הוא ממשק סריאלי המאפשר חיבור ציודים שצורכים המון נתונים בחיבור טורי. מהירות החיבור היא 10 ג’יגהביט וכל ציוד שמחובר הוא בעצם PCI Express רק עם תמיכה לחיבור “חם” (לא צריך להפעיל את המחשב מחדש), ואפשר לחבר ציודים שונים בחיבור טורי: המחשב שלך מתחבר למסך עם Thunderbold ומשם באותו חיבור אפשר לחבר דיסקים קשיחים, או כל ציוד אחר (ש”מדבר” Thunderbolt). חיבור פופולרי ב-מק עם Thunderbolt זו קופסא שמחברים למחשב הנייד ואליה מכניסים כרטיסים גרפיים או כל ציוד אחר.

לאחרונה אינטל החלה להוציא צ’יפים עם Thunderbolt, שזה דבר מעולה, אך אם תחפש דרך גוגל כרטיס PCI Express להוסיף למחשב שלך כדי להשתמש בחיבור הזה, סביר להניח שתעבוד קשה כדי למצוא כרטיס כזה, וגם כשתמצא זה לא יפעל על המחשב שלך עם רוב הציודים (לדוגמא: מוניטור של אפל עם חיבור כזה).

מדוע? כי חסר לך משהו ב-BIOS. חסר טבלאות ACPI, הגדרות ודברים נוספים כדי שכרטיס כזה ירוץ בצורה טובה. ב-BIOS יש תמיכה בכך שאתה מכניס כרטיס גרפי, אבל לא בצורה של חיבור “חם” דרך ממשק Thunderbolt, כלומר גם אם קנית מחשב חדש ואתה מוציא אותו מהניילונים ברגעים אלו, לא תהיה לו תמיכה גם אם תוסיף את הכרטיס.

מישהו צריך לכתוב את התמיכה ל-BIOS, ומי עושה זאת? יצרני ה-BIOS כמו Award וכו’, אולם בשלב זה עדיין אין עדכון מאסיבי לרוב ה-BIOSים שמותקנים במחשבים וגם לא יהיה. מבחינתם, זה יקח זמן וכשזה יצא – זה יצא רק למחשבים חדשים.

מי שמכיר לינוקס טוב, יודע שלינוקס יכול להסתדר כמעט עם כל דבר (כמובן שצריך להגדיר ולעבוד על הלינוקס עצמו), החל מקומודור 64 (לא צוחק) ועד המפלצות System Z של IBM, מערכות HPC ועוד, ולינוקס יודע להסתדר על חלופה ל-BIOS שנקראת CoreBoot, זו תוכנה בקוד פתוח שאפשר להריץ אותה על לינוקס, לבחור פרמטרים שונים ובסופו של דבר יוצא לך קובץ אשר אפשר לצרוב אותו על ה-BIOS שלך כתחליף (זה קצת יותר מסובך מזה ואפשר למצוא את ההוראות שם).

הבעיה עם דברים כמו Thunderbolt ו-CoreBoot, היא שצריך לכתוב תמיכה לכך ב-Core Boot, ולמי יש את התיעוד, הנסיון והידע בכתיבת דברים כאלו? אינטל. מי גוררת רגליים בתמיכה ופיתוח של CoreBoot? ניחשתם נכון.. אינטל.

מבחינת לינוקס עצמו, יש כבר תמיכה בכל ה”מסביב”. יש בלינוקס דבר שנקרא ACPIPHP עוד ממזמן (מ-2001 בערך) שיודע לתמוך בהכנסת ציודים בחיבור חם, אבל צריך להוסיף דברים ב-BIOS ובליבת לינוקס עצמה. ב-ליבה יש לא מעט כאלו שמוכנים כבר היום לבצע את זה, אך כל עוד אין תמיכה לא ב-BIOS ולא ב-Coreboot, הם לא יכולים לעשות מאומה. המצב, אגב, ב-Windows קצת יותר מסובך: ב-Windows צריך להוסיף מערכת שלמה לתמיכה ב-Thunderbolt וגם לוודא שב-BIOS יש את כל מה שצריך (שוב, בעיה בגלל יצרני ה-BIOS), כך שהמשימה שם יותר מסובכת.

מדוע אינטל גוררת רגליים? שאלה מעולה. AMD לדוגמא בהחלט תומכים בצ’יפים שלהם ב-Coreboot וניתן לראות את המהנדסים משתתפים ברשימות התפוצה לעיתים מאוד קרובות.

אז אם נחזור לעניין השרת, המחשבה וה”הפתעה” שרציתי להוסיף לא כל אך אפשרית עד שהיצרנים יתעוררו. קצת מפתיע אותי למצוא שאף יצרן שרתים רציני לא חושב או חשב על הוספת Thunderbolt לשרתים. אני די בטוח שאפשר לחבר הרבה דברים בין השרתים כדי להשתמש ב-10 ג’יגהביט רוחב פס, בין אם Storage רציני, רשת בין השרתים ועוד

ביעוס.

למעוניינים: הפוסט הבא יהיה פוסט יותר מפורט על Coreboot, אולי תרצו לקרוא.