ראיתי את ההפגנות במוצ”ש (ואת הפיצול, כפי שטען ידידי היקר דורון אופק) ואני בהחלט מבין ותומך בחבריי המפגינים…

אבל אני גם ריאליסט.

נחזור קצת אחורה למחאה הקודמת. מיליונים השתתפו, העם צעק שרוצים “צדק חברתי”, ועדת טרכטנברג הוקמה, אתר מיוחד הוקם ואליו נכנסו מיליונים, עשרות אלפים השתתפו באתר (אני יודע כי השרת הושכר מ”חץ ביז” לפני שעבר לחוות השרתים הממשלתית אחרי כמה חודשים), מסקנות הוועדה הוגשו, ביבי קיבל את ההמלצות ליידיו, לחץ ידיים, קליקים של מצלמות..

וזהו…

בסופו של דבר הממשלה מסמסה את כל ההמלצות. דיברו על בנייה מוזלת/ציבורית? אטיאס הצליח לסובב את זה שזוגות נשואים חרדיים יקבלו את זה. זוג צעיר חילוני רוצה להתחתן? תתחיל להשיג כמה מאות אלפי שקלים ואולי תקבל איזה משכנתא או משהו שתשלים איזה חלק. להוריד מסים? דווקא ביבי את שטייניץ בע”מ הודיעו לאחרונה שמיסים יעלו. מס חברות ירד, כאילו שזה יעזור למישהו (שחברות בינלאומיות מחפשות מס חברות נמוך, הן עושות מה שגוגל, אינטל, מיקרוסופט ואחרים עושים – פותחים נציגות באירלנד).

בנוסף, בחודשיים האחרונים התבשרנו שהגוויה/זומבי בשם “קדימה” מצטרפת לקואליציה. כמובן שיצטרפו! הם יודעים טוב מאוד שהפיקציה הזו תמות בבחירות הבאות. כל הסקרים מראים ש”קדימה” תקבל בבחירות הבאות 3-6 מנדטים, בניגוד ל-28 שיש להם כיום, אז שאול מופז אץ רץ להתחבר לביבי.

והממשלה הנוכחית יכולה להעביר כל חוק שהיא רוצה. אם מחר לש”ס ידלק הפיוז על אוכל לא כשר (כמו חזיר) והרב עובדיה יחליט ש”זו ארץ הקודש ואסור שיהיה פה חזיר” וש”ס תגיש הצעת חוק כזו, מבחינת הקואליציה זה יעבור. ליברמן יכול לאיים שהוא פורש, אבל עם 90+ חכ”ים בגועליציה, ביבי יכול לישון בשקט.

לעניות דעתי, מחאה בתקופה הנוכחית לא תעזור. שום דבר לא יזיז את ביבי וממשלתו.

אבל… יש זמן אחר שיכול להשפיע. מתי? עוד 9 חודשים.

רשמית, ב-22 לאוקטובר 2013 יהיו בחירות לממשלת ישראל. כפי שציינתי מקודם, ביבי הצליח לארגן קואליציה גדולה מאוד ואין לאף סיעה חשק להיפרד מהממשלה הנוכחית, כך שהאופוזיציה לא יכולה להפיל את הממשלה ולו בגלל גודלה (20 ומשהו ח”כים).

חצי שנה לפני כן, באביב, לאחר פסח, זה יהיה הזמן הכי יעיל למחאה מאורגנת ומאוחדת. 6 חודשים שביבי יצטרך להזיע כדי לגרום לימין לבחור בו, זה הזמן שהעם הזה יכול לעשות מה שהחרדים עושים בצורה מצטיינת: לגרום לממשלה להקשיב ולהיטיב עם הבוחרים. מספיק ששליש-חצי מהעם ישנה את הבחירה שלו כדי שלא תקום פה ממשלת ביבי השלישית, וכשמתקרבים בחירות וראשם של הנבחרים תלוי בבוחרים, פתאום מתחילים לשמוע זמירות אחרות.

המחאה הנוכחית, כשהיא מפוצלת, משמשת ככלי מצוין לעיתונים כמו “ישראל היום” להראות תמונות של רחובות חצי ריקים עם כותרות “מאות ספורים של מפגינים הגיעו”. הליכה ב-3 ראשים משחקת לידיו של ביבי ותיוג אוטומטי של “שמאלנים” מוצמד למפגינים. התיוג הזה ישאר כי רוב בוחרי הימין מעדיפים להקשיב לשטויות של ליברמן “הקניונים מלאים” (הוא רק שכח שהספורט הלאומי של מר ישראל ישראלי הוא לחיות על מינוס בבנק ודחף בלתי נשלט לקנות עוד ועוד, גם כשאין, כל עוד הבנק נותן אשראי) ולכן הרוב בצד הימני הפוליטי של המפה מסתכל על המפגינים כ”שמאלנים מפונקים”, וחושד בהם שהם מחפשים להפיל את ביבי. נסיון למשוך את הימין להפגנות לא יצליח ממש, לעניות דעתי.

אני רוצה להתחיל בסיפור קטן על נאיביות: כחודש לאחר שהקמתי את העסק למכירת שרתי VPS יצר איתי קשר אדם אחד. נקרא לו רוני. רוני רצה להיפגש. נפגשנו. הוא סיפר לי שהוא רוצה לשכור כמה שרתי VPS גדולים, רוחב פס רציני ועוד מספר דברים. הסכום החודשי שרוני היה צריך לשלם היה יפה מאוד: 5 ספרות ורוני עוד רצה לשלם מראש. אני כבר התחלתי לדמיין איך אני יוצר קשר מחדש עם המשווק של HP שאני עובד איתו כדי לרכוש עוד מספר שרתים וזה כשיש לעסק כולה חודש!

רוני ביקש שאוציא לו כמה שיותר מהר חשבונית, הוא רוצה לשלם ולהתחיל להריץ את הדברים. תוך דקות ספורות הנפקתי לו חשבונית וציפיתי שרוני ישלם ונתחיל להקים את כל מה שהוא ביקש. חלף יום, חלפו יומיים, שבוע ורוני לא משלם. התחלתי לדאוג: מדובר בחשבונית מאוד גדולה ותוך מספר ימים אצטרך לשלם עליה מע”מ ומס הכנסה בסכום ממש לא קטן בשעה שלא קיבלתי שקל אחד! בסופו של דבר הצלחתי לתפוס את אחד השותפים של רוני והוא הסביר לי שהבחור השתמש בחשבונית כמנוף למו”מ עם הספק שהוא רצה לעזוב. אותו ספק מתחרה הוריד 100 שקל מהמחיר ורוני נשאר, רק שרוני לא טרח להודיע לי. כמובן שהייתי צריך לעבור את כל הסיפור של חשבונית זיכוי וכו’, ולא הרווחתי את העיסקה הזו, אבל זה היה עבורי שיעור חשוב ב-לא להיות נאיבי.

בסופו של דבר יצאתי בזול.

מנהיגי המחאה החברתית לעומת זאת למדו אתמול שיעור ב-לא להיות נאיבי אבל שיעור יקר מאוד. עלות השיעור: 30 אלף שקל!

מסתבר שאותם מנהיגי מחאה יקרים, מאוד חשוב להם להגן על ועד עובדי הרכבת, אותו ועד מיליטנטי שמנהיגתו מצפצפת על בית דין לעבודה (היא חטפה 10,000 שקל קנס על ההתנהגות הזו). למנהיגים היקרים מאוד חשוב שהרכבת לא תופרט, שמשרד התחבורה יבטל את החוזה עם יצרנית הקרונות בומברדיה והעיקר שעובדי הרכבת יקבלו תנאים נוספים ו”יתחזקו את הקרונות” (למרות שהרקורד שלהם בתחזוקת קרונות עד היום אינו משהו ששווה להתגאות בו).

אז מה עושים אותם מנהיגי המחאה? מגישים ערר לבג”צ שיורה למשרד התחבורה לבטל את החוזה ומבקשים מכב’ ביה”מ לכפות על משרד התחבורה להסכים לתנאי הוועד.

כדי לקצר את הסיפור, אביא את הדברים כפי שנכתבו היום ב”ישראל היום”:

בג"ץ דחה אתמול על הסף את העתירה שהגישו ראשי המחאה החברתית, ובהם ‍דפני ‍ליף, שביקשו לעצור את הפרטת הרכבת. הדחייה הייתה כי "העותרים ידעו על אפשרות קיומו של מיקור חוץ עוד מסוף 2009 אך בחרו להשמיע את קולם רק עתה". בצעד חריג הטילו השופטים (ניל הנדל, סלים ג'ובראן ונעם סולברג) על העותרים הוצאות משפט בסך 30 אלף ש'. העותרים דרשו כי בג"ץ יורה לבטל את ההסכם עם יצרנית הקרונות הקנדית בומברדייה, לתחזוקת יותר מ-130 קרונות חדשים. זאת, בטענה שהסכם התחזוקה אינו אלא דרך להביא להפרטת הרכבת

כלומר מנהיגי המחאה החברתית לא עשו שיעורי בית, לא בדקו את הדברים לעומק. העניין קיים מ-2009 והוועד פשוט נקט סחבת ולא רצה להגיע לשום הסכם, אבל מישהו לא סיפר את זה למנהיגים היקרים. השופטים התעצבנו ונקטו צעד חריג של הטלת קנס משמעותי על אותם מנהיגים.

עכשיו אולי אותם מנהיגי מחאה יתחילו להבין עם מי יש להם עסק: עם ועד שקיבל במסגרת המו”מ תנאים מפליגים: תוספות שכר, הבטחת קליטה של קופאיות ועוד דברים, אבל הוועד החליט שלא מתאים לו ולשר התחבורה פשוט נמאס, אז הוא משתמש בסמכות שלו לקבוע מי יתחזק את הקרונות ואם הוועד ימשיך לעשות שטויות, זה יגמר בעוד סיבוב בבית דין לעבודה.

אישית, לא הייתי רוצה לראות עוד טייקון קונה את הרכבת בגרושים והולך לפי שורת רווח והפסד פר רבעון, עם פיטורים המוניים רק כי לא הגיעו לאיזה יעד של רווחים מהאולימפוס, אבל מצד שני, שאני רואה את ההתנהגות הנלוזה של הוועד שפשוט שם פס על כל דבר, אני מתחיל לתהות .. אולי הפרטה בכל זאת תעזור כאן.

היום היתה עוד הפגנה נגד הפרטת הרכבת בהשתתפות כמה עשרות מפגינים, וכשאני רואה את זה אני חושש שאותם מפגינים אינם מודעים לכך שהם משמשמים כפיון בארסנל של אותו ועד הרכבת מבלי לדעת את כל הפרטים של המו”מ, ומבלי לדעת איזה טריקים הוועד ממציא כדי לתחמן את כולם. אחרי הכל, כפי שהשופטים טענו: העניין התחיל מ-2009, איפה בדיוק היה הוועד? מדוע לא נשמע קולם אז?