מצב השוק בהיי-טק ומה ניתן לעשות

אתחיל בסיפור קטן על עצמי: לפני מספר שנים התפטרתי מאחד ממקומות העבודה שעבדתי בהם כשהייתי שכיר. מדוע התפטרתי? בגלל ששמעתי כל מיני "נשמות" טובות שהמקום הולך לקרוס. מכיוון שלא רציתי להיות האחד שהולך יחד עם עוד כמה עשרות אנשים להתחיל לחפש עבודה, החלטתי לעזוב. במקרה יצא לי באותו ערב לשוחח עם אבי והוא נכנס להלם כשהוא שמע שעזבתי מקום עבודה. לדעתו זו היתה טעות גדולה. הוא, אחרי הכל, עבד באותו מקום עבודה 40 שנה עד שסגרו את המפעל, אז מדוע אני לא יכול "להיות יציב" ולמצוא עבודה לכמה עשרות שנים? לך תסביר לו את פער הדורות…

בשנה האחרונה שוק ההיי-טק הישראלי מתחיל קצת "להתפכח" מהזיית פתרון מיקור-חוץ כפתרון הוקוס פוקוס לתחזוקה/הטמעה/פתרון תעסוקתי זול/משתלם. לא תמיד מהסיבות הללו כמובן (חשבתם שמישהו יאמר "פאק, טעיתי בכל המהלך, אני מתפטר!" ?). בנק לאומי לדוגמא החליט לקלוט 300 עובדים ואת השאר לבעוט החוצה, לא כי זה יותר זול לו (וזה יותר זול לו!), אלא כי פשוט הוא לא יכל לקצץ במקומות אחרים מבלי לריב עם הוועד, אז הכי קל לזרוק את המיקור חוץ. (בנק שמרויח מיליארדי שקלים ברבעון ומפטר בשביל לחסוך כמה מיליונים…). חברות אחרות כמו נס טכנולוגיות מקצצת בחופשות העובדים (ויש שמועות, רק שמועות, על דחיית תשלומים לספקים גדולים), צה"ל (משרד הבטחון ליתר דיוק) גם מקצץ בפרוייקטים הקשורים למיקור חוץ וגם בפרוייקטים להטמיע כל מיני פתרונות, כך שגם עובדים מ-יבמ, ונציגויות של NetApp ו-EMC ועוד חברות מרגישות את עניין הקיצוץ עם משרד הבטחון, ויש עוד דוגמאות רבות. (אגב, נקודה חשובה לציין: אינני חושב שתמיד פתרון In House מתאים לכולם כמו שפתרון מיקור חוץ מתאים לכולם. יש מקרים שצריך אנשים מקצועיים לביצוע דברים מסויימים וזה לא מצריך מישהו במשרה מלאה – אז כן, פרילאנסר בהחלט יכול להתאים, אבל מצד שני, אם צריך מישהו במשרה מלאה, שכיר שמועסק In House יהיה יותר זול עבור העסק). 

בישראל, כמו בארה"ב, כשמתחילים קיצוצים, הם מגיעים בגלים. רק אתמול אינטל הודיעה שהם מקצצים יותר מ-5000 עובדים, כך שסביר להניח שכמה ישראלים שעובדים באינטל יקבלו כבר בימים הקרובים מכתבי פיטורין. גם ב-HP. בסוף השנה האזרחית הודיעו שגם הם מקצצים 5,000 עובדים ואם נוסיף את החדשות מלמעלה (הנה הלינק), תבינו שהמצב לא משהו … איך אמרו הגששים "המצב בטטה".

אז מה ניתן לעשות? שוחחתי עם כמה חברים שנמצאים בכל מיני דרגי ניהול, מתכנתים, וכאלו ש"בודקים את הדופק" בתחום ההיי-טק הישראלי, ולהלן המלצותיהם. אולי אחד מההמלצות יתאים גם לך:

  • שוק הסיסטם: תחום הסיסטם בישראל הוא רווי, במיוחד בכל הקשור למיקרוסופט. אפקט הרוויה מתורגם לכך שיותר ויותר חברות לא מחפשות אנשי סיסטם MS ואם הן כן מחפשות, הן מוכנות לשלם סכומים נמוכים מאוד (לפי מה ששמעתי – בין 7-11, ברוטו כמובן). בתחום סיסטם לינוקס/יוניקס (הווה אומר: לינוקס וסולאריס) יש עדיין דרישה, והתשלום יותר גבוה, אך הדרישה היא יותר למקצוענים (לא רק אלו שיודעים אובונטו או רק יודעים לעבוד בסביבה גרפית) כאשר התשלום נע (למקצוענים) בין 12-20 ברוב המקרים.
  • שינוי תחום: המלצה ששמעתי הרבה היא לאנשים לשנות את התחום שלהם מתחום סיסטם או תחומים קרובים (כמו Helpdesk) יותר לפיתוח (נקודה מעניינת: מכל האנשים ששוחחתי איתם, לא שמעתי אפילו אחד שמחפשים אנשים עם דוט נט) – בשפות כמו: ++C, C, רובי, Perl ו-Python. שפה שהדרישה שלה גדלה משמעותית בשנתיים האחרונות: Java עם נסיון בפיתוח לאנדרואיד (באנדרואיד רוב האפליקציות כתובות ב-JAVA). המשכורות במקרים אלו הרבה יותר גבוהות מאשר בסיסטם או HD (תלוי כמובן בנסיון).
  • שינוי לפרילאנס: חלק מאלו ששוחחתי איתם מאוד ממליצים את זה, וחלק ממש לא – תשלום מהעבודה כפרילאנסר (תמורת חשבונית שתוציא להם). היתרון: הסכום שתקבל ביד גבוה ממה שתקבל כשכיר (על אותה עבודה). החסרון: אתה צריך לדאוג לשלם את המסים בעצמך (מע"מ, ביטוח לאומי, מס הכנסה, קופת חולים וכו') ולדאוג לחסכונות כמו קרן השתלמות וכו'. אגב, בישראל מס הכנסה לוקח פחות מעצמאי מאשר מ-שכיר. שימו לב: אם אתם מחליטים לעשות את הצעד הזה, אני ממליץ להיוועץ קודם עם רואה חשבון. 
  • התמחות ב-X: (מתאים לפרילאנסרים ולאלו שהולכים להיות פרילאנסרים) – הצעה מעניינת ששמעתי ממספר אנשים שונים היא התמחות חזקה מאוד במוצר או סביבת מוצרים, וכשאני מדבר על חזקה מאוד, אני מדבר על הכרת כל "בורג", כל פרמטר, כל פונקציה וכו'. דוגמא: הכרת NetApp בכל רמה אפשרית מהקמה ועד תחזוקת Clusters, הכרת מספר נתבים/מתגים חכמים של מספר חברות ידועות ממש לעומק (ולא רק ידע כללי איך להקים VLAN). התמחות כזו בתוספת קשרים טובים יכולים להכניס הכנסה חודשית נאה.

ולסיום יש את ההמלצות הרגילות: כשאתה שומע שחרב הקיצוצים הולכת לנחות, תתחיל "להטיס" קורות חיים ואל תחכה שתוזמן ל"שימוע" (שבסופו של דבר זו רק דרך להודיע לך שאתה והם = היסטוריה). תשקיע נון סטופ בעצמך, למד את הטכנולוגיות הכי חדשות (יש VM כיום, לא חייבים ברזל פיזי לכל פיפס), תפרסם את עצמך, וכמובן – תמיד, תמיד, אל תסרב לשמוע הצעות חדשות. 

שיהיה בהצלחה לכולנו.

האשמים: מחלקות כח אדם

10787035_sאתחיל בסיפור קצר: באחד ממקומות העבודה הקודמים שלי, עבד איתי בחור שהיה אחראי על ה-Mainframe מבחינת תכנות ותחזוקה. נקרא לו בוריס. בוריס לא היה מה שנקרא "חביב הבריות" (הוא היה מתעצבן די מהר מאנשים), אבל כשזה היה מגיע לעניינים תכנותיים, תחזוקה וסיסטם של ה-Mainframe, אני חושב שהוא הכיר את זה יותר מהמפתחים של IBM. לא חשוב איזו תקלה היתה נגרמת, בוריס תוך מספר דקות היה משתלט על העניינים והכל היה עובד כמו שעון שוויצרי.

לאחר מספר חודשי עבודה, בוריס קיבל קריאה לעלות לסמנכ"ל. מכיוון שהסמנכ"ל אף פעם לא דיבר עם בוריס, הוא ניחש עבור מה קוראים לו וכשהוא חזר אחרי כמה דקות, היה אפשר לראות על הפרצוף שלו מדוע קראו לו: הוא, יחד עם עוד כמה אנשים (כולל עבדכם הנאמן) פוטרו באותו יום. לא בגלל שעשינו בעיות, אלא מהסיבה הרגילה הידועה: ההנהלה מחפשת לקצץ בהוצאות, אף אחד לא נוגע במשכורות של ההנהלה, פשוט מפטרים בשיטת "הפרה העיוורת" עובדים, ולעזאזל התוצאות, העיקר אפשר להציג משהו בדוח"ות הרבעוניים הקרובים.

בוריס התקשר אליי באותו לילה והוא נשמע לי בטלפון כמי שעוד דקה הולך לבכות. הוא סיפר לי על המשכנתא הגדולה הרובצת עליו, הלוואות מהבנק, חובות, ומאיפה הוא ישיג עבודה בגילו (בזמנו הוא היה בן 49). ההצעה שלי אליו היתה פשוטה: גש למשרדי מס הכנסה ומע"מ, פתח תיק עוסק מורשה ותמתין. גם הוא וגם אני כמו עוד רבים אחרים מכירים את מצב השוק מבחינת אנשי סיסטם ל-Mainframe: יש בודדים וכולם מועסקים בחוזים ארוכים. לאחר מספר ימים התקשרו אליו מאותה חברה שפיטרה אותנו וביקשו ממנו ש"יעשה טובה", ויבוא לשעה לסדר "משהו קטן". בוריס היה מספיק חכם כדי לנצל את ה"טובה" ולהפוך אותה לבנק שעות שאותה חברה תשלם לו במחיר הרבה הרבה יותר גבוה ממה ששולם לו כשכיר, ובסופו של דבר, אותה חברה שפיטרה אותו, הוציאה יותר מפי 5 על אותה עבודה, כי פשוט לא היו תחליפים. מסקנה? יריה בכיס לאותה חברה בגלל מחלקת כח אדם.

בשנה האחרונה הפנתי יותר מ-10 אנשים שפנו אליי וביקשו אם אוכל לסייע להם למצוא עבודה. חלקם היה אנשי סיסטם Windows, חלקם מתכנתים, אנשי QA. את כולם קישרתי ישירות בינם לבין האדם האחראי המקצועי על אותו תחום, כך שיוכל להתרשם ישירות מהמועמד, ובד"כ הם התרשמו לטובה, אך רק בחלק קטן מהמקרים הם הושכרו. הסיבה? די פשוטה: מי שהפיל את ההשכרה היתה בד"כ מחלקת כח האדם עקב סיבות שונות (ומשונות). להוא אין ציון מספק בתעודת בגרות, להוא יש קורות חיים מוזרים, וההוא.. הממליצים שלו לא נשמעים משהו לרכזת (האמינו לי שיש דרכים לדעת מה מחלקת כח האדם חושבת על מועמד). בקיצור, מתוך 10, 3 הושכרו.

מי שקורא את הפוסטים שלי (יש RSS אם לא ידעתם) מודע בהחלט לדעתי על חברות כח אדם ובמיוחד את דעתי על מכוני המיון. מי שלא יודע: לעניות דעתי, מכוני מיון הם עבודה אחד גדולה בעיניים. לקחת אנשים ולדחוס אותם ל-8 שעות רצופות של מבחנים פסיכולוגיים, לבחון אותם בסימולציית עבודה ביחד (כאשר תמיד יש איזו קרציה שמצליחה להעלות לך את העצבים) ולבסוף פגישה חטופה עם פסיכולוג לא יתנו תוצאות אמת על אנשים. גם ישיבה של 5 דקות ראיון עם רכזת כח אדם לא יתנו תמונה מלאה על המועמד, שלא לדבר על כך שרבות מהמראיינות פשוט לא יודעות לעשות את העבודה. גרוע מכך – יש כיום לא מעט מכונים שמכינים אותך בדיוק למבדקים האלו ואז מקבלים תוצאות תוכי, קורות חיים "מהונדסים" ושאר טריקים שנועדו לעבוד על אותם מראיינים מכח אדם.

מה שצריך לדעתי זו רפורמה רצינית בכל תהליך המיון והקליטה של עובדים, וגם להפוך דברים. חשבתי על מספר נקודות:

  • להיות ברור במה שהחברה מחפשת. אתם מחפשים כלבויניק שיעשה סיסטם אבל גם יתחזק את המרכזיה, את מערכת האזעקה, יסביר לפקידה למה האאוטלוק שלה נתקע, יריץ כבלי תקשורת וימיין מסמכים? אחלה. יש כאלו שיקחו עבודה כזו כדבר פנטסטי להתלמדות (תמורת משכורת צנועה בתור התחלה) ויש כאלו שישבעו בנקיטת חפץ שרגלם לא תדרוך במקום כזה. תהיו כנים. הדבר האחרון שאתם רוצים זה פוסט ציבורי בפייסבוק של מועמד שיפרסם "הייתי בראיון בחברה X ואם אסכים לתנאיהם אצטרך להסיר שערות, לשים לק וליפסטיק, חצאית מיני ועקבים – כי הם רוצים שאהיה יצאנית/נערת ליווי". 
  • יבוטל לאלתר סעיף ה-Over Qualified! הנה הסעיף שמביא לי ולאחרים את הסעיף! מגיע אדם עם יותר כישורים ממה שצריך ומה עושים? לא מקבלים אותו "כי הוא מחר יחפש מקום עבודה/ימצא מקום עבודה אחר ואז הלכה ההשקעה בעובד". סורי חברות וחברים, אבל לא חשוב מי יהיה העובד אצלכם שהוא לא Over Qualified, אם אציע לו 40% מעל המשכורת שהוא מקבל עכשיו, תהיו בטוחים שתוך 24 שעות הבחור מקפל את הפקלאות ועובר לעבוד אצלי וממש לא ישנה לו כמה זה "יתקע" את החברה. לגבי אותו בחור שהוא Over Qualified – הפתרון הוא כל כך פשוט שזה מביך! אפשר להוסיף בחוזה תנאי או תנאים שיחולו אם הוא עוזב לאחר X זמן, כמו קנסות (קאסטרו ורשתות ביגוד אחרות מומחים בזה, תשאלו אותם. הם עושים את זה לעובדים שלהם), התחייבות להביא מישהו אחר שיחליף ועוד. אתם אלו שכותבים את החוזה, אז במקום להיכנס לפאראנויה, פשוט תעסיקו אותו ותרוויחו מהידע הנוסף שיש לו. 
  • הנה משהו שקיים אך לא מדברים עליו: עברת את גיל ה-40 או שאתה נשוי+ילדים? הכדאיות להעסיק אותך יורדת בהשוואה לבחור ההוא שעכשיו סיים תואר ויכול לפתוח שק שינה על השולחן שהוא עובד. גוגל בארה"ב לדוגמא לוקחת את זה עד הקצה, יש לך אוכל 24/7, מכבסה, משחקים, מה שתדמיין – יש, רק תישאר בקמפוס. בישראל "מפצים" אותך בכך שאתה מקבל איזה מנוי כושר ורכב בליסינג (שכמובן יורד ממשכורת העובד). רבות מהחברות "שוכחות" שאפשר גם להסתדר מצוין עם שעות עבודה רגילות (8-5, 9-6) למעט במקרים בהם מתקרב דד-ליין לשחרור מוצר או פעילות דחופה אחרת (ולא, פעילות דחופה אחרת לא חלה כמעט כל יום!). הרי אם אותן חברות ינהיגו שעות עבודה רגילות, גם הנשואים  ובעלי מקצוע בגיל 40+ יכולים גם להיות בבית בזמן וגם לעשות עבודה טובה. השארת עובדים עד 8-9 בלילה לא ממש מסייעת לחברה כי המוח שלנו לא פעיל בשעות אלו כמו שהוא פעיל בשעות יום רגילות. אז תנו תנאים של שעות עבודה נורמליות ותעסיקו גם מבוגרים, אתם רק מרוויחים מהנסיון המצטבר שלהם והוא מרוויח מכך שהוא יכול להיות עם משפחתו וילדיו.
  • הנה עוד נקודה שקשורה לצביעות – חדל עם המטפאורה על כך שהחברה היא כמו "משפחה". היא לא. במשפחה כל החלקים מתמודדים יחד עם בעיות. אם יש לאח אחד בעיה כלשהו, סביר להניח ששאר האחים ינסו לעזור, לא לזרוק אותו מכל המדרגות. בחברות היי-טק רבות לעומת זאת, כשיש בעיות פיננסיות, קודם כל מפטרים מלמטה עד האמצע, במקום לחשוב על פתרונות אחרים שלא כוללים זריקת העובדים לכלבים. אז רכזות כח אדם יקרות, די עם הבולשיט של "משפחה". זה לא. גם כשאתם נותנים מתנות לעובדים, אתם מקזזים את זה משכרם (ומי שלא מאמין – חודש הבא אתה תקבל מתנה של תווי שי. תסתכל בתלוש הבא ותראה שהתלושים קוזזו ממשכורתך. אחלה שיטה, לא?)
  • תנו לאיש הטכני לראיין ראשון את המועמד, לפני שכח אדם מראיינים אותו. זה יכול להיות ברמת ראש צוות, או רמת ראש צוות ולאחריו עמית מאותו התחום, כך יהיה חסכון בהליכים. רוצים לנפות מועמדים? תנו להם מבחן אמריקאי מקצועי אוןליין, ועדיף שמישהו מהצוות יעבור על המבחן כדי שלא יהיו פאדיחות (לתשומת לב חברה מסויימת שמפתחת פתרונות לינוקס: גירסת 32 ביט של לינוקס יכולה גם לתמוך ביותר מ-4 ג'יגה זכרון, חפש מה זה PAE!!).
  • הנה נקודה שאני מתחרפן ממנה: אנחנו ב-2013 ורוב החברות המראיינות עדיין מבקשות מהמועמדים למלא ערימות של טפסים. מחשב פשוט+מסך עולה בסביבות 2000 שקל, ומקבלים איתו עכבר ומקלדת. כל כך קשה לבנות טפסים ב-WEB? ואם כבר טפסים, אולי קצת לוגיקה? אם למועמד יש 2 תארים, מה זה חשוב מהם ציוני הבגרות שלו? ומדוע אתם צריכים לדעת מספר אישי ופרופיל רפואי? מדוע מעניין אתכם איזה בית ספר למדתי? זה אולי טוב לאמא פולניה שיכולה להתגאות בתכשיט שלה, אבל מה זה רלוונטי לעבודה? 
  • ונקודה אחרונה: תקינות פוליטית, הדבר שהכי בא לי להקיא ממנו. בעולם ההיי-טק (ובעצם גם בתחומים רבים אחרים) אם מישהו יבקש ממני לטפל בתקלה, אני אסכם איתו תנאים, אטפל בתקלה ואשמח להסביר לו מה התקלה, מה גרם לתקלה ומה צריך לעשות על מנת שהתקלה לא תחזור. בראיונות המצב הפוך: אם התקבלת או עברת שלב, יצרו איתך קשר. אם לא? או שתקבל מכתב סתמי בדואר (חס ושלום באימייל, אתה עוד תעשה reply!) או שלא תשמע מילה. ברוב המקרים לא יאמרו לך מדוע לא התקבלת. לא תוכל לערער, לא תוכל לבדוק אם חלה טעות כלשהי בתהליך (לדוגמא אם הובנת לא נכון או שלא הסברת את עצמך נכונה). במקום שיאמרו לך מה הבעיה (ואולי תוכל לטפל בה) תקבל שתיקה/התעלמות. 

אני כותב את הדברים האלו כי אני רואה מקרים רבים שמועמדים נופלים בין הכסאות, שאני רואה טמטום של חברות ומחלקות כח אדם, שאני רואה חברות שרוצות לשכור מישהו אבל לא טורחות לפרסם מהו התחום או מה הם רוצים שאותו מועמד יבצע – וחבל, כי יש פה אנשים מוכשרים שמחפשים עבודה, ודווקא תחום ההיי-טק לעיתים מתנהג כאילו הוא אחת מהבירוקרטיות הממשלתיות. עם קצת שינויים מצד אותן חברות, רמת החשדנות תרד, והסיכוי למצוא עובדים מתאימים יהיה גבוה יותר.

האם באמת הראש הישראלי "יקר מדי"?

יצא לי לקרוא לפני מס' ימים את כתבתו של אסף גלעד בכלכליסט "הראש הישראלי יקר מדי – ומרכזי המו"פ עוברים למזרח". מי שמעוניין מוזמן לקפוץ לקרוא את הכתבה, אך אפשר לסכם אותה במשהו כמו: אוי אוי אוי, המהנדס/מפתח הישראלי עולה לנו יותר מדי כסף, אי לכך אנחנו נעביר את מרכזי המו"פ לחו"ל, למקומות כמו סין, הודו, אוקראינה וכו'.

אישית, לי קשה שלא להתעצבן מהדברים שנכתבים בכתבה. אינני מהנדס ואינני מפתח מוכשר. אני כולה איש סיסטם לינוקס/סולאריס, אבל אני מכיר הרבה מאוד מהנדסים ומפתחים שעובדים בתחום. בחברות קודמות היינו סועדים יחד בצהרים, לעיתים מבלים בערב יחד ומפתחים קשרי חברות טובים. אני מכיר פחות או יותר כמה רובם מרוויחים ויצא לי בעבר גם לשוחח עם כמה יזמים ואנשים המחליטים מה יפתח, מה לשכור וכו', ואני חושב שנעשה כאן עוול למהנדס/מפתח ישראלי ועוול לא קטן.

נתחיל בעניין המחיר, שזו הטענה הראשית של כל המתלוננים על עלות המהנדס הישראלי. אני חושב שחלק לא קטן מהמתלוננים "שוכחים" שמדינת ישראל היא מדינה שגובה מיסים הכי הרבה מהעובדים (אם ישראל לא הכי גבוהה, היא בטח נמצאת באחד המקומות הגבוהים) ואני יכול לתת דוגמא אמיתית אישית שלי: לפני מס' שנים עבדתי בחברה מסויימת והרווחתי 18K ברוטו (בשקלים). לא ביקשתי ולא קיבלתי אוטו, לא קיבלתי כל מיני "מתנות" כמו מנוי לחדר כושר, שיחות בחינם או דברים מעין אלו. ה"הטבה" היחידה היתה ביטוח מנהלים (שחלק ממנו אני משלם וגם המעסיק משלם). יודעים כמה היה יוצא לי ב-נטו? פחות מ-12K. לאן נעלמו להם 6000 שקלים? אה, מס הכנסה מאוד אוהב אותי, ביטוח לאומי גם אוהב אותי ומס בריאות הכי אוהב אותי: שילמתי מס בריאות בחודש מה שכל הבניין שאני גר בו כרגע לא משלם למרות שלא אקבל אפילו קמצוץ של הטבה כלשהי בגלל שאני משלם יותר.

מדוע המהנדס ישראל ישראלי מבקש יותר? כי הוא מודע לעובדה שהוא הולך למכור את נשמתו למעסיק. ישראל ישראלי כבר מודע לכך שהחוזה כולל סעיפים שאומרים בעצם לשכוח מרעיוון של "שעות עבודה". המעסיק יתן לישראל ישראליל לאפטופ, חיבור VPN או SSH, טלפון סלולרי והוא מצפה מהמהנדס הנכבד שיתחבר כשהוא מחוץ למשרד "לכשיש בעיה" אבל כמו שכולנו יודעים: כשמפתחים דברים תמיד יש בעיות, אז הבוס מצפה שאדון ישראלי הנכבד יתחבר ויעבוד. אם ישראל ישראלי מפנטז להשקיע בזוגיות ובילדים שלו שעות רבות, לבלות איתם בגן הציבורי, לעזור להם בהכנת שיעורי בית וכו', הרי שמר ישראל ישראלי מוזמן לרדת ומהר מהפנטזיה הזו. המהנדס הנכבד יבין מאוד מהר שרוב השעות שהוא ער מוקדשות לעבודתו, לא לחייו האישיים, ועוד לא הזכרתי את התסכולים שסובלים מהנדסים ומפתחים בגלל כל מיני החלטות תמוהות של מנהלי פיתוח ומנהלים אחרים ואותם מהנדסים יודעים: החלטות כאלו ידפקו את המוצר, אבל איש הרי אינו שואל את המהנדס את דעתו האמיתית ובמקרים רבים הוא גם לא ינדב אותה. מדוע לו להכניס את עצמו לסטואציה בה הוא יכול להיות מפוטר בגלל החלטה מטומטמת של המנהל מעליו?

האם המהנדס הישראלי שווה יותר מעמיתיו בגרמניה, בריטניה ושאר מקומות? בהחלט. מהנדסים ומפתחים ישראליים רבים ניחנו בחשיבה "מחוץ לקופסא". במקרים רבים הם מכירים טכנולוגיות חדשות ופיתוחים חדשים הרבה לפני המפתחים בחו"ל שעסוקים בחשיבה "בתוך הקופסא" ולראייה ניתן למנות את כמות הסטארט-אפים שנפתחים בישראל והמספרים לא משקרים: בישראל קיימות יותר חברות סטארט-אפ מאשר באירופה (ארה"ב עוקפת אותנו, מצד שני הגודל שלהם..). המהנדסים והמפתחים הישראליים לא מפחדים מאתגרים ולא בוחלים בשום פתרון "לא שגרתי" כדי לפתור את הבעיות. אם נשווה אותם למפתחים הודיים או אוקראינים או מפתחים במזרח אירופה לדוגמא, ניתן יהיה לראות בבירור כיצד המפתח הישראלי יותר יצירתי מעמיתיו, יודע להתמודד עם אתגרים ומפעיל במקרים רבות "ראש גדול".

אני רוצה לתת דוגמא פשוטה ל"ראש קטן" שבו ניחנו הרבה מאוד מפתחים הודיים לדוגמא: לפני מס' שבועות התבקשתי בשמה של חברה מסויימת לשכור חברת אינטגרציה מסויימת כדי להטמיע מוצר מסוים באותה חברה. יצרתי קשר עם אותה חברה הודית, שוחחתי איתם, וידאתי כי הכל ברור (כמובן שרוב השיחה איתם התשובות שלהם היו "Yes") ושלחתי אימייל לאותה חברה שוכרת, וחברת האינטגרציה עם 10 סעיפים פשוטים ביותר המבהירים מה יש צורך לעשות ומתי. הפרוייקט היה פרוייקט התחלתי שבהמשכו היתה אמורה להתבצע מיגרציה משרת אחד לשרת אחר. שלחתי את המייל, וידאתי כי הם קיבלו והכל מובן ועקבתי מקרוב אחר השרת לראות אם הם נכנסים ומה הם עושים.

מסתבר כי ההודים התחברו לשרת רק ביום האחרון שהם היו אמורים להתחבר (כלומר ב-דד ליין), והריצו סקריפט של שורה אחת. שתקתי והחלטתי להמתין לאימייל החוזר שלהם לראות שהם ביצעו את כל הדברים ואמנם כשעה לאחר שהריצו את הסקריפט (אני בינתיים התנתקתי מהמכונה והפסקתי לעקוב) הם שלחו אימייל והודיעו שהם ביצעו את הכל והם מקווים שאנחנו מרוצים.

נכנסתי למכונה ונהיה לי שחור בעיניים: ה-firewall למטה, התוכנה שסוכמה שתהיה בגירסה 64 ביט היא 32 ביט והם שינו את סיסמת ה-root ל…. password. (אני לא צוחק). 9 מתוך 10 הסעיפים שההודים הסכימו לגביהם לא בוצעו כלל וכלל. מכיוון שהמכונה היתה בעלת כתובת IP חיצונית, החלטתי לפרמט מיידית את המכונה או שהיא היתה נפרצת בשניות מבחוץ. הודעתי לאותה חברה הודית כי יחסינו תמו ושילכו לחפש את החברים שלהם.

במצב הנוכחי כרגע בשוק ישנם מספיק מהנדסים ומפתחים שישמחו לקבל שני שליש מהמשכורת ה"סטנדרטית" שמקבלים מהנדסים. לא חסרים כאלו, אבל אפשר גם לעשות משהו אחר: אם חברות יתחילו להתייחס כמו שמתייחסים באירופה לשעות עבודה, יהיה אפשר לתת משכורות קצת יותר נמוכות ובמקביל לעבוד בשעות נורמליות, כך שכל העובדים יוצאים ב-5 או 6 הביתה ואם יש תקלות, הן ממתינות למחר. כך גם העובד ירוויח יותר שעות לעצמו, הוא לא יחפש לרעות בשדות זרים והוא יהיה נאמן לאותו מקום מבלי לשלוח בלילה קו"ח למקומות אחרים/מתחרים.

הגיע הזמן שמנהלי חברות / שלוחות מו"פ יבינו מדוע השכר הדרוש כל כך גבוה ויחליטו גם מה לעשות בנידון. פיטורים ו"רה-אורגניזציה" כדי לקצץ בעלויות במקרים רבים מפספסים לחלוטין את המטרה. כשמפטרים 5 מתוך 10 מפתחים, אפשר להיות בטוחים שאותם 5 "יקטינו ראש" כדי לא להיות הבאים בתור להיות מפוטרים. רוצים לראות את היצירתיות שלהם? תסתכלו דרך החלון.. לא ראיתם? אה, הרגע היא עפה החוצה. במקום לפטר, אפשר לקצץ סכום קטן יחסית מהשכר כולל אצל המנהל (דוגמא אישית, זוכרים את המושג?) ובמקביל לעבור לשעות עבודה אנושיות, כך הפגיעה לא תהיה כה קשה בעובד ומצד שני לעובד יהיה הרבה יותר זמן פנוי לצרכיו האישיים, לאישתו, לילדיו וכו'.

אתה הבנת את זה ברוך??

דעה: אות הוקרה לטדי שגיא? על מה?

הבוקר יצא לי לראות את הכתבה הזו בכלכליסט: אגודת ידידי אוניברסיטת חיפה תתן אות הוקרה לטדי שגיא.

לפני שאתחיל פה לשפוך את דעתי, אני אפתח בגילוי נאות: עבדתי בחברת “אחות” של פלייטק, חברת Ad-Gency. פלייטק מפתחים פלטפורמות למשחקי מזל והימורים ואד-ג’נסי פלטפורמת פרסומות. בכל הנוגע לעבודה שם, אין לי אפילו מילה רעה אחת לאמר על המקום אלא רק שבחים: גם מבחינת הצוותים שעימם עבדתי, גם מבחינת השקעה בציוד שהחברה השקיעה, זו בין החברות היחידות שהכרתי שכשהיה צריך ברזלים, אחסון ולקחת את ההוסטינג הכי טוב, הם לקחו ותמיד היו מקצועיים בהחלטתם, כך שאין לי שום דבר רע לאמר על טדי שגיא או מישהו משם.

על מי שאני תמה למען האמת היא על אותה אגודה. קראתי את המאמר, ניסיתי להיזכר על מה בדיוק נותנים לטדי שגיא את אות ההוקרה ולא הצלחתי להבין. האגודה טוענת כי “האות מוענק להם על היותם חלוצים בתחום פיתוח מיזמי אינטרנט, נדל"ן ותיירות, ועל תרומתם לחיזוק תדמיתה ויוקרתה של מדינת ישראל".

ועל כך אני אומר: בחיאת רבאק!

חלוצים בפיתוח מיזמי אינטרנט? הימורים און-ליין בפלטפורמות כאלו ואחרות היו עוד ב-95! פיתוח מיזמני נדל”ן ותיירות? הבנאדם רוב הזמן בכלל לא כאן, וכל התעשיה הזו כמעט לא מכניסה אפילו שקל למדינה, כי כל התעשיה משתמשת במקלטי מס (גיברלטר וכו’) כדי להתחמק מתשלום למדינה. אם הוא הרים מיזמי נדל”ן, אז הוא הרים אותם לעשירי ישראל, לא משהו שישראלים שנמצאים בסקטור האמצע יכולים אפילו לחלום על לרכוש משהו מזה.

image כשמסתכלים על הכתבה הזו, מוצאים את הכתבה הזו שאז התמונה מתחילה להתבהר קצת יותר: טדי עשה את המיליארדים ועכשיו הוא מחפש את הכבוד, היוקרה, הכרה וכו’, אז הנה תמונה עם בר רפאלי (הם ידידים לטענת מקורבי רפאלי) ועכשיו .. אות כבוד. שמים חליפה, כמה חיוכים, לחיצות ידיים, מקבלים איזה דף יוקרתי מעוטר וממוסגר, כמה חיוכים למצלמות והופס.. טקס אות כבוד (ושוב, אין לי שום דבר אישי נגד טדי שגיא).

אני מנסה להבין מהם בעצם הקריטריונים של אותה אגודה? (יש לי תחושה שאגודת ידידי הטכניון נשפכים מצחוק). בגלל שהוא הרים חברה ופלטפורמת הימורים? אחלה. אני ירים כמה שרתי CMS, עוד כמה שרתי פלאש, מערכת CDN, בילינג, נשכור כמה גרפיקאים ומתכנתים ונרים פלטפורמת פורנו כחול לבן לתפארת (שכמובן תהיה בחו”ל עם עובדים בארץ. תודה לאל יש VPN ויש SSH). אני אקבל גם איזה אות הוקרה לחלוציות בתחום פיתוח מיזמי אינטרנט? נא בעין! אולי אם היו לי כמה מיליארדים בבנק, אז כן.

אם אותה אגודה מחפשת לתת אותות הוקרה, לא חסרים פה חברות היי-טק שלא רצות למקלטי מס, שמשקיעות ותורמות פה בארץ, שלא מפטרות עובדים כל פעם שיש עננת רבע משבר כלכלי שחולפת מעל ארצנו, שמוכנות להשקיע בסטודנטים ועוד ועוד. חברות שמדגישות את ההיי-טק הישראלי ולהן מגיע אות הוקרה.

חבל שאת אלו אגודת הידידים של אוניברסיטת חיפה שוכחת.

ויש כאלו שלא מבינים מפוטרי היי-טק

חיים ביאור מהטוש כתב כתבה שמראה שגם כתבים בטוש ואנשים במקומות אחרים לא מבינים אנשי היי-טק מפוטרים, אז בתור איש היי-טק מפוטר, אני אענה לו.

אני בן 41 בחודש הבא ורווק, אך לשם המאמר נאמר שאני נשוי + 2, עם כלב וחתול, גר בדירת 4 חדרים (שנרכשה עם משכנתא והלוואות) במרכז הארץ ופוטרתי לאחרונה יחד עם עוד כמה עשרות אנשים. לא פוטרתי כי אני עובד גרוע, אלא פוטרתי כחלק מקיצוצים מאסיביים שנערכו עקב המיתון.

חיים תוהה מדוע אינני מוכן לעבוד בחברות התקשורת בתור תומך או נציג שרות לקוחות, להלן תשובתי:

עבודה כנציג שרות לקוחות או נציג תמיכה בספק אינטרנט כלשהו, אומר שאני צריך לעבור למצב בראש שלי למצב של Dumb Down ממצב של ידע להרים ולתכנת את המערכות שנותנות את השרות ללקוחות האלו (לדוגמא: שרתי WEB, שרתי MAIL, LDAP וכו’) למצב של לעזור ללקוח להגדיר חייגן לאינטרנט, למה האקספלורר לא עובד לו, למה האינטרנט שלו “איטי” ושאר ירקות הקשורים ל-end user.

אם נתחיל בעניין הכספי, הרי שהמשכורת שם מגוחכת להפליא. 20.7 ש”ח לשעה היא משכורת שמתאימה לסטודנט או חייל משוחרר. כנשוי שיש לו משכנתא, הלוואות, כסף ללימודי הילדים, אוכל, דלק, מיסים ועוד אני לא יכול לשלם אותם מהשכר הזה. זהו אינו פינוק. כאשר אתה מרוויח נניח 20,000 ש”ח ברוטו בחודש, אתה חי ברמה מסויימת שדורשת סכומים גבוהים, ואין סתם אפשרות לעבור למצב של 5,000 ש”ח. את הבנק שאני חייב לו הלוואות ומשכנתא לא תעניין העובדה שפוטרתי, הם רוצים את הכסף שהתחייבתי פעם בחודש לשלם ואם לא הם יפתחו נגדי בצעדים משפטיים.

גם אם הייתי מחר מחליט ללכת ולעבוד בחברות כאלו כתומך, במקרים רבים לא היו רוצים לקבל אותי כי אני OQ (כלומר: Over Qualified) ואם כן היו רוצים לקבל אותי, הם היו מחתימים אותי על חוזה עבודה, שבחוזה עצמו היה כתוב סעיף שאני מתחייב לא לעזוב את החברה במשך שנה, כלומר אם חבר טוב ירים אליי טלפון ויאמר לי “חץ, חברת XYZ החליטו לשכור אנשים והם מחפשים איש Linux, לך תתראיין ותסגור עניין שם”, אני לא אוכל ללכת לעבוד אצלם, גם אם הם יציעו לי את השכר הקודם פחות או יותר כי אני מחוייב לאותה חברת תקשורת במשך שנה, כלומר אני בעצם “כולא” את עצמי לאי-התפתחות במשך שנה, והכל בגלל שהסכמתי לעבוד באותה חברת תקשורת.

נקודה חשובה אחרת שמשום מה רבים מתעלמים ממנה: אני מכיר הרבה אנשי סיסטם, הרבה מפתחים, אנשי QA שלא הייתי נותן להם לתת תמיכה למשתמשי קצה בגלל שהם אינם בנויים לכך. אחרי 2-3 בקשות עזרה של איזו ערסית מטומטמת שלא מצליחה להתחבר למסנג’ר שלה ומחייגת לעזרה או אחת שלא מצליחה להתחבר לאינטרנט בגלל שיש לה עשרות וירוסים שחונקים ישירות את קו האינטרנט שלה, אותם אנשים פשוט יתחרפנו ויאבדו את הסבלנות! מה לעשות, אותם אנשים תציב אותם מול עבודה שהם רגילים לעשות טרום מיתון, והם כדג במים. תציב אותם בשרות תמיכה או שרות לקוחות, והם ירצו לשבור כל מה שליידם אחרי מס’ שיחות.

גם אני נשאלתי ע”י כל מיני “נשמות טובות” במשפחתי בחג הראשון מדע אינני הולך לעבוד ב-5000 ש”ח ברוטו. לך תסביר להם ששכר הדירה שלי לוקח לי ממשכורת כזו יותר ממחצית, ועוד לא דיברנו על הוצאות אחרונות שאני צריך לשלם עליהם מדי חודש.

אני, כמו אנשי היי-טק רבים וטובים, לא מנסה להתפנק. אני מנסה למצוא עבודה שתתן לי פחות או יותר את שכרי שהוא די סטנדרטי בשוק ההיי-טק. אני כמובן מוכן להתגמש הרבה עקב המצב בשוק, אבל התגמשות של 5,000 ש”ח תשבור לי את הגב ותכניס אותי להרבה יותר צרות, שלא לדבר על כך שגם אם ארצה לצאת מהעבודה הזו לעבודה אחרת שנותנת לי את השכר שאני מבקש, לא אוכל במשך שנה עקב חוזה דרקוני.

אז פינוק, אין כאן, חיים היקר.

אנשי היי-טק: אל תאמינו לכל דבר

יצא לי לראות את הוידאו הבא שלקוח מתוך חדשות ערוץ 2: (אזהרה, הוידאו הבא אינו דבר אופטימי לצפיה עבור מובטלים)

מי שיראה את הוידאו הזה והוא מחפש עבודה בימים אלו, עלול להיכנס למצב רוח פסימי בטירוף. הילה יוסט, מנכל”ית משותפת ב-Triple Tec מסבירה (דקה 39 בוידאו) כיצד מי שמקבל עבודה יכול להרגיש “כאילו הוא זכה בלוטו”. זו כמובן התבטאות שאינה במקומה אם זוכרים מי הכי הרבה מובטלים: אנשי היי-טק, וכשאומרים להם משפט כזה, זה כמו לאמר לאיש היי-טק שסיכוייו לזכות הם “אחד לכמה מיליונים”. הכתבה מתאימה לוידאו, שמוריד כל מצב רוח אופטימי, אם היה לאותו אדם מצב רוח כזה טרום צפייה בוידאו.

את האמת? כאחד שנמצא בשוק הזה ומחפש עבודה, והגיעו לי במהלך החודשיים האחרונים 4 הצעות עבודה שהיה אפשר כבר לסגור חוזה, כנראה שיש לי סופר מזל, לא? אולי אני איזה “גורו כל יכול”? אולי השתמשתי באיזה טריק מיסטי/כישוף או משהו?

זהו. שלא. אני עדיין מחפש עבודה, ולא, אני לא גורו כל-יכול וגם לי יש מגרעות ודברים שאינני יודע בדיוק כמו אחרים בשוק. אין לי שום טריק מיסטי ואני לא עושה שום כישוף או דבר רוחני, ובטח שאין לי סופר-מזל.

אין לי פה שום טריק, כל מה שקורה הוא שיש הרבה פחות דרישה, אבל עדיין יש. אסור לאבד תקווה גם כשבטוחים כשאין כלום, כי זהו, יש משקיעים חכמים בכל מיני חברות שהבינו שדווקא עכשיו הזמן לגייס עוד עובדים במקום לפטר עובדים, כי עכשיו זה הזמן הכי מתאים לפתח את הפתרון הבא, הטכנולוגיה של הדור הבא בזמן שהמתחרה שלך עסוק בלהיות בפאניקה מוחלטת ולזרוק את כל עובדיו החיוניים. עכשיו אפשר לקטוף מהשוק כל מיני אנשים היה צריך לשלם להם משכורות עתק, ועתה אתה יכול לשלם להם קצת פחות, אך מצד שני, בגלל שהשוק במיתון, אותו עובד לא צריך להישאר עד אישון לילה בעבודה כי יש זמן ואותו עובד יכול גם לבלות עם משפחתו, וכל הצדדים מרוויחים.

כשמיתון יסתיים (והוא צריך להסתיים מתישהו) המתחרים יהיו עסוקים בלגייס אנשים (אחרי שהם פיטרו בפאניקה), להדריך, לאמן אותם, ואז לפתח ואז להוציא מוצר, בשעה שאלו שהשקיעו עכשיו, יוכלו להציע פתרון מיד עם צאת השוק מהמיתון ולהרוויח כספים ולקוחות חדשים ו”עורקים” מהמתחרים.

חבריי היקרים, גם אני מחפש עבודה ואני יודע בוודאות שכשפסח יגמר, יחזרו החיפושים אחרי אנשים בדיוק כמו לפני פסח. נכון, המצב הוא אינו כמו לפני שנה וחצי, שנתיים שהיו הרבה דרושים אך עדיין מחפשים אנשים. זוהי אינה השעה להתייאש, זו אינה השעה להרים ידיים. נסו להסתכל על הצד החיובי של הדברים:  יש לכם הזדמנות פז להעלות את ערככם, ללמוד דברים חדשים בלי לחץ, להיות יותר עם משפחתכם, וכשתמצאו עבודה, תהיו עם יותר ידע בדברים שאולי יעזרו לכם.

התעלמו מהחדשות והכותרות בעיתונים בנוגע לאבטלה: אלו בדיוק אמצעי המדיה שיודעים לדכא ולצבוע בשחור כל טיפת אופטימיות. אלו בדיוק הדברים שייאשו אתכם מלעשות עוד מאמצים בחיפוש אחר עבודה, ואלו בדיוק הדברים שיזרקו אתכם לייאוש, וכשנמצאים בייאוש, עושים שטויות. וכשעושים שטויות, מתחרטים עליהם מאוחר יותר. חבל. ממש חבל.

רק הצלחה לכולם, וחג שמח.

מובטלי היי טק – קדימה לשדה!

image

כולם יודעים שמצב ההיי-טק היום על הפרצוף, הכלכלה העולמית במיתון (תודה לארה”ב) ומי שמחפש עבודה, יגלה עד מהרה כמה הטלפון אליו אמורים לחייג כל מיני חברות היי-טק אחרות.. שותק. כל יום שומעים בחדשות על עוד ועוד מפוטרים, פעם מחברה כזו ופעם מחברה אחרת. כל מה שנותן לעשות לעובד ההיי-טק הממוצע הוא להגיש טפסים בלשכת עבודה, לחתום אבטלה, לשלוח קורות חיים ולקוות (להתפלל?) לטוב.

אבל אנחנו בישראל! כאן יש לנו בירוקרטיה שיכולה להתחרות בכל רפובליקת בננות! יש לנו פקידים מאוד חכמים שם במשרד התמ”ת והחקלאות!אנשי היי-טק הם חכמים שממציאים דברים חדשים? בוז! הגניוס היהודי נמצא שם בתמ”ת, באוצר ובחקלאות ושם הם המציאו טריק חדש: הבה נסב את עובדי ההיי-טק המובטלים … לחקלאים! אנשי QA – לגדל עגבניות, מתכנתים – גידול ורדים וחצילים, מנהלי רשת ומנהלי פרוייקטים.. טוב, אתם תהיו אחראים על קטיף התפוחים והקלמנטינות, וגם תשתתפו בקטיף.

קראתם נכון חברים. עובד היי טק, שבקושי רואה שמש (וגם זה בזמן הפסקת ארוחת צהרים) יעבוד 10-12 שעות תחת שמש קופחת! עובד היי-טק שמקסימום הרמת המשקל שלו (בהנחה שהוא לא הולך למכוני כושר) היא לפטופ [וגם על זה הוא יתווכח עם הבוס אם להביא לו לפטופ ששוקל 4 קילו או 2 קילו] ירים ארגזי ירקות ופרחים, שלא לדבר על הצורך בלהתכופף לשיחים, לעבוד בבוץ, ולהשתמש בידיים שלא לשם הקלדה. אחלה התאמה, לא?

כשאני קראתי את זה, לא הייתי בטוח אם התעוררתי ב-1 באפריל. לשמחתי המחשב הוכיח לי שלא, אבל פה החלמאות כובשת, וזה לא בדיחה, זה אמיתי. התוכנית ההזויה הזו היתה בעבר, שניסו להסב אקדמאים להוראה, או לבניין (יאפ, אקדמאי בתור בנאי..), או למלונאות – כל הנסיונות האלו נכשלו לחלוטין, אבל אצלנו ילמדו לקח מזה? מה פתאום?!?

מדינה עם קצת יותר מחשבה וחזון היתה לוקחת את המובטלים האלו והיתה יכולה להשקיע בטיפוח שלהם ע”י העברת קורסי עדכון ורענון בנושאי היי-טק! קח אותם, תעביר להם קורסים על Linux, קורסים על PHP, על Python או Ruby, על High Availability או על כל נושא שהוא עכשווי ולא טרנדי. אחרי הכל, דווקא אנשי ההיי-טק הם הם אלו שמשלמים הכי הרבה מיסים במדינה הזו, כלומר השקעה בהם היום תניב יותר מיסים למדינה כי אנשים מעודכנים הם בד”כ האנשים הראשונים הרצויים למשרות, מה שאומר יותר מס הכנסה למדינה, מה שאומר שקופת המדינה מקבלת את כל ההשקעה בחזרה בתוך זמן קצר. מישהו מהליצנים שם חשב על זה??

אני מצטער, אני פשוט לא מצליח לדמיין מאיפה לעזאזל הם הצליחו להמציא מסלול כזה. אני המום.

להדק חגורות, רבותיי

image זה התחיל בארה”ב עם משבר הסאב-פריים, שהפך לכדור שלג שהפיל בנקים ענקיים בארה”ב ובבריטניה, המשיך בנפילות היסטריות ב-וול סטריט (גם בשעת כתיבת שורות אלו), וגם כשהציבור כולו בארה”ב, באירופה, בבריטניה ושאר מקומות בעולם יודע מה שאף מנהיג נבחר לא אומר: אנחנו במיתון.

אני נמצא בתחום ההיי-טק, וכמוני רבים אחרים שקוראים את הבלוג הזה, ואני כותב את זה במיוחד לעמיתיי בתחומי ההיי-טק השונים וגם לאלו שנמצאים בתחומים אחרים: אצלנו הבורסה היום ירדה חזק למטה ולא נראה שיש ממש סיבות שהיא בקרוב תעלה שוב, אלא אם הממשלה תעשה איזה צעדים נועזים, מה שבינתיים כמובן לא קורה כי בארץ שלנו עד שזז משהו, אפשר למות ולחיות מחדש.

אני מאמין שבדוחו”ת הרבעוניים הקרובים המצב העגום בהחלט יראה: חברות, כמו אנשים, מעדיפים כרגע להחזיק את הכספים מאשר לפזר ולקנות, בין אם זה ציוד טכני ושרותים בחברות, ובין אם זה קניות של מותרות אצל אנשים. כשיש מיתון, רבים חושבים פעמיים אם יש באמת צורך לרכוש או לא, וקניות אימפולסיביות מפנות את דרכם במקרים רבים לכיוון שיקול דעת. עסקים קטנים כבר מרגישים את המשבר, וכשהקטנים מרגישים, גם הגדולים ירגישו. לא מיד, אחרי זמן מה.

בתקופה הזו בד”כ מתחיל החשש האישי לצוץ: האם יקצצו בחברות עובדים? האם יהיו פיטורים המוניים? יש כבר בהחלט שמועות על כך שאחרי החגים, חרב הפיטורין תונף ואנשים יפוטרו על ימין ועל שמאל. מה לעשות, אצלנו לא ממש שמעו על הצעה של לקצץ בשכר במקום לזרוק אנשים הביתה, אז זורקים בלי לחשוב על האפשרות הזו.

אז מה ניתן לעשות? לדעתי אפשר לעשות מס’ דברים:

  1. לעקוב אחרי המתחרים: אם אצל המתחרים יש ירידות במכירות, גם אצלכם בחברה יהיו ירידות ולא חשוב כמה תהיו יותר זולים/יעילים/טובים יותר מהמתחרים. יש בהחלט מצב שאתם תרוויחו יותר מהמתחרים אבל בראיית מאקרו, יש פחות מכירות גם לכם וגם למתחרים. איך יודעים מה קורה? די פשוט: מסתכלים על הודעות לעיתונות שחברות מוציאות לבורסה (אם החברה נסחרת בבורסה כלשהי), עוקבים אחרי המניות שלה (אפשר דרך יאהו, מיקרוסופט, גוגל), ופשוט עוקבים אחרי הגרף וההודעות.
  2. קורות חיים:“לשפץ” קורות חיים ופשוט “לרחרח”. לא להתחייב לכלום מבחינת עזיבת עבודה ו”עריקה” לשכן ממול, אלא רק לשאול חברים כבדרך אגב, כך שאם מגיע מצב וחס ושלום יש “קיצוצים”, יהיה ניתן למצוא במהירות מקום אחר.
  3. התנהגות בעבודה: לא “לעשות שרירים” במקום העבודה: יש לכם סכסוך עם הבוס? אתם רוצים העלאת שכר? נמאס ממקום העבודה הנוכחי? קחו אויר ושימו את זה בצד. בוסים לחוצים ועצבניים (כי בעלי המניות לוחצים עליהם להוציא רווחים מתחת לאדמה) ביחד עם דרישות או סכסוכים = מתכון בטוח לתעופה אקספרס דרך הדלת. בשלב זה, שלא ישמעו ממכם ואל תהיו לו מול העיניים עם דרישות שכר או סכסוכים. תשאירו את זה לעתיד.
  4. כספים וחסכונות: יש לכם חסכונות שלא בפק”מ אלא במסלולים הקשורים למניות? תוכניות פנסיה? כספים אצל ברוקרים וחברות השקעה? תנסו לשמוע מאנשי מקצוע אחרים את דעתם, כל עוד דעתם אינה מוטה (על מנת למשוך את כספכם לכיוון החברה שהם עובדים בה). העיתונות במקרים רבים לא תמיד אומרת את האמת ובמקרים רבים מצוטטת ספקולנטים בשוק, אז בקיצור – לשים עין על החסכונות.
  5. לדחות קניות גדולות של ציוד: מחפשים מחשב חדש? מערכת קולנוע ביתית מקצועית חדשה? משהו גדול לרכוש? לדעתי כדאי לחשוב פעמיים שלוש על כך. אחרי הכל, אם החברה שאתה עובד בה סובלת ממכירות חלשות, איש אינו חסין מפיטורין, ואותם אלפי שקלים שרצית לרכוש בהם את הדבר החדש והיקר יכולים לעזור לך ביום גשום.
  6. הרפתקאות: ברוקרים תמיד תמיד ממליצים לרכוש כשמחירי המניות למטה ואם יש לך חברים ברוקרים, בטח תשמע מהם את זה. הצעה שלי: תסרב, כי אתה לא יודע אם זה הולך לרדת עוד ולצערי יש מספיק סיפורים על אלו שהחליטו להיות “חכמים” ושמו את הכסף, רק כדי לגלות שבוע אחרי זה שכמעט חצי מהכסף התאייד לו.

בקיצור, בשלב זה, לדעתי הכי עדיף פרופיל נמוך, אבל גם כדאי להיות מוכנים לכל מיני “מכות” שינחתו בעקבות המצב שלא נראה שהולך להשתפר בקרוב.

מאחל הצלחה לכולנו, אמן.