על אנדרואיד ופיראטיות

בזמן האחרון שמעתי יותר ויותר תלונות מצד כל מיני חברות שנדהמו מכמות הפיראטיות שיש בשוק האנדרואיד והם החליטו שלא מתאים להם לפתח ולמכור דברים לאנדרואיד.

לי אישית לא כל כך אכפת מאותן חברות, הואיל ואני לא משתמש במשחקים. אני אוהב את אנדרואיד בגלל מה שהוא: פתוח.

תרשו לי להציג בפניכם תמונה:

nook-android4

תכירו את ה-Nook שלי שנראה כך נכון לכתיבת שורות אלו. את ה-Nook רכשתי עם אנדרואיד 2.1 שהיה מאוד מוגבל ומקוצץ כשהגיע מחברת B&N ואחרי כל מיני פיתוחים של פרוייקטים שונים בקוד פתוח, הגיעו למצב שאפשר להריץ על Nook את אנדרואיד 4.0 (זו גירסת Nightly שעדיין לא הכי יציבה בעולם, אבל עובדת לא רע).

וזה הדבר הגדול באנדרואיד – הפתיחות שלו. האפשרות לקחת את גירסת הקוד הפתוח, לשנות ולשפר אותה ולהריץ אותה על מכשיר שבחיים לא יקבל גירסה 4 של אנדרואיד.

אנדרואיד הוא קוד פתוח, אבל האם זה שהוא קוד פתוח היא היא הסיבה לפיראטיות? אינני חושב כך.

הבה ניקח דוגמא מ-2 חברות שונות שמוכרות מוצרים על טאבלטים, טלפונים חכמים ומכשירים אחרים מבוססים אנדרואיד. אמזון ו-Netflix.

לאמזון יש את התוכנה שלהם שנקראת Kindle (גם למכשירי הקריאה שלהם קוראים Kindle אבל עם תוספות שם אחרות לשם בידול). תוכנת ה-Kindle מאפשרת לך להתחבר לאמזון, לרכוש ספרים ולקרוא אותם ישירות על המכשיר שלך שמבוסס אנדרואיד (בנוסף לשאר מכשירים ו-PC).

החברה השניה היא Netflix. התוכנה של Netflix מאפשרת למנויים להפעיל את התוכנה, לבחור סרט ולצפות בו בצורה קלה ופשוטה. כל עוד יש לך חיבור אינטרנט, אין שום בעיה שתצפה.

כמה פיראטיות ממוצרי אותם חברות תמצאו ברשת? בקושי. אמזון לא ממש מוצאת את עצמה צריכה להילחם בפיראטיות כי היא כמעט ולא קיימת, וכנ”ל Netflix. זה לא שאין פיראטיות לסרטים וסדרות, אנשים פשוט מעדיפים או לצפות ישירות (אם אתה תושב ארה”ב או מחובר ב-VPN כמובן!) או להוריד דרך טורנטים.

ב-2 המקרים, המוצרים הנ”ל רצים לעילא על אנדרואיד עם גרסאות מערכת הפעלה ישנות כמו Gingerbread (גירסה 2.3).ב-2 המקרים החברות הנ”ל פיתחו DRM (והסתמכו חלקית על DRM שקיים בגירסה 2.3), ביחד עם תמחור אגרסיבי, אותן חברות הצליחו ומצליחות למכור את מוצריהן עד היום.

שיעור היסטוריה קטן: עבדכם הנאמן עבד על כל מחשב 8 ביט שיצא לשוק. החל מאטארי 400/800/XL/XE, קומודור ויק 20, C64 ו-128 (כן, גם על 4+ שאף אחד לא הבין מדוע קומודור הוציאה אותו), אפל 2, Color Genie, וגם TI 99/4A, ו-Oric, גם ב-BBC וכמובן ZX Spectrum ושאר מחשבים תיכננתי (בין אם ב-Basic או באסמבלר, מה שהיה ניתן להשיג ספרות). המכנה המשותף לכולם? לאף אחד מהם לא היתה חומרת DRM כלשהי, ובכל זאת חברות משחקים פיתחו להם כל מיני הגנות לתוכנות, בין אם בשינוי הגדרות קריאה מטייפ/דיסק, מספרים סידוריים שהיית צריך להכניס ו-1001 שיטות הגנה אחרות. גם במחשבי 16 ביט המצב היה דומה וגם כאן חברות תוכנה ומשחקים מצאו לעצמן דרכים לפתח הגנות, בין אם בכתיבה מיוחדת על דיסקטים מקוריים (סקטורים “חלשים”, טראקים ארוכים, חורי לייזר בדיסקטים ועוד טריקים שלא היה ניתן בתוכנת העתקה להעתיק את הדיסקט ללא חומרה יעודית שעלתה אלפי דולרים) ובין שילוב של כל מיני פלאגים ועוד.

כל שיטות ההגנה פוצחו ונפרצו תוך זמן קצר, אולם היו מספיק אנשים שהצליחו להחזיק את שוק המשחקים חי באותן פלטפורמות עד שנכנסו מחשבים אחרים לשוק.

מי שהכניס לשוק בענק את ההגנות היו יצרניות הקונסולות, החל מנינטנדו, סגה וסוני ועד מיקרוסופט עם ה-XBOX. שם החומרה תוכננה מראש למניעת פיראטיות (לא שזה עזר להם הרבה, אבל שוב, היו מספיק שקנו והחזיקו את כל המעגל חי עד שיצאו קונסולות חדשות וחוזר חלילה).

נחזור לאנדרואיד: כן, ישנו שוק פיראטיות מאוד שוקק חיים, ומשתמשי אנדרואיד רבים מחפשים דווקא את התוכנות החינמיות, ויש הרבה יותר תוכנות חינמיות לאנדרואיד מאשר שיש לכל מכשיר של אפל, ולכן אנשים חושבים פעמיים אם לשלם כסף על תוכנות או לא.

האם בגלל שגוגל שלא עבדה על פתרון טוב לפיראטיות (בניגוד לאפל), כדאי לזרוק מיליוני משתמשים החוצה? התשובה לדעתי היא לא. מה שמפתחים צריכים לעשות זה מה שעשו בשנות ה-80 וה-90, רק בצורה אחרת. אם מתכנת כותב משחק XYZ, מה שהוא צריך לעשות זה למכור בחנות האפליקציות של גוגל – מעין Loader למשחק. אפליקציה קטנה שתרוץ על המכשיר ואז בעצם תיישם DRM. למפתח המשחק יש את כל הפרטים של הקונה, ה-Loader יכול לתקשר עם השרת ולמסור לו את פרטי הרוכש לשם השוואה האם הלקוח אכן רכש. רכש? התוכנה מוריד חלק קריטי של הקוד בצורה מקודדת עם פרטים יחודיים של הלקוח, ורק עם החלק הקריטי הזה התוכנה תתקין את עצמה, תוריד את שאר החלקים ואז תאפשר למשחק לרוץ. למשתמש הדברים שקופים, למפצח החיים לא כל כך יהיו קלים, וכל ה-“DRM” הזה זה רעיון פשוט (שאפשר לפתח בהרבה) כדי להתמודד חלקית עם הפיראטיות. שיווק אגרסיבי, מחירים זולים – וניתן יהיה למכור כמות לא רעה גם למשתמשי אנדרואיד שהכמות שלהם כיום – היא יותר ממשתמשי אפל.

פיראטיות היתה, פיראטיות תישאר איתנו לתמיד. תמיד יהיו אלו
שלא ירצו לשלם, אבל עם הגנה טובה, מחיר זול ושיווק טוב – ניתן יהיה למכור ולהתפרנס בצורה לא רעה. אם אתם רוצים דוגמא רעה לאיך מעודדים פיראטיות, תסתכלו בחנות של נוקיה (שמשנה את שמה כל שני וחמישי), איך תוכנת שעור מעורר פשוטה עולה 5 דולר, ותוכנה שמאפשרת להפוך את הנוקיה לראוטר WIFI קטן עלתה 40 דולר! (כיום היא ירדה ל-9 יורו אחרי שהיא היתה זמן רב 15 יורו למכשירי מגע של נוקיה). במחיר שכזה, פלא שאנשים רצים לחפש עותק פיראטי?

כמה מילים על Nexus 7

nexus7

גוגל הכריזה אתמול רשמית על הטאבלט שלה, ה-Nexus 7 (אחרי שכל העולם ואחותו קראו על ההדלפה יום קודם לכן).

ממבט ראשון, זה נראה כמו עוד טאבלט וגוגל מנסים להיכנס לשוק ולהתחרות הן מול אפל והן מול אמזון עם ה-Kindle Fire שלהם (השמועות טוענות כי אמזון בחודש הבא תוציא גירסה חדשה ל-Fire). בטאבלט עצמו מבחינת חומרה אין ממש משהו חדש. טגרה 3 קיים היום בטאבלטים רבים ובטלפונים. מסך זה קיים בטאבלטים נוספים וגירסת האנדרואיד 4.1 תצא בקרוב למכשירים נוספים ויצרנים ישחררו עדכון אליה בזמן הקרוב.

טכנית גוגל מייצבת את המכשיר בתחרות ישירה מול הקינדל Fire כמו שציינתי, במיוחד בתחום המחירים – 199 דולר ל-8 ג’יגה ו-249 דולר ל-16 ג’יגה וגוגל הרחיבה את הגוגל Play שלה כך שהצרכן יכול מאתמול לרכוש לא רק סרטים ואפליקציות, אלא גם סדרות ומגוון יותר גדול של מגזינים וספרות. תחרות מול אמזון? בהחלט.

אבל כשמסתכלים על הנקסוס 7 מקרוב, ניתן להבחין במשהו שחסר בו.

sandisk_32gb_microsdכן, אין כניסת מיקרו SD שזה דבר קצת מוזר, בהתחשב בכך שכמעט לכל המתחרים יש את זה (טושיבה מגדילה לעשות ופשוט מאפשרת להכניס לטאבלט ישירות כרטיס SD רגיל)

מה קרה, ב-אסוס המהנדסים מתקשים למצוא מקום לתושבת מיקרו SD? לצ’יפ שיקרא? קשה להאמין. יותר מכך, גוגל כלל לא הולכים למכור מכשירים עם יותר מ-16 ג’יגהבייט זכרון פלאש. לא 32, לא 64 ולכל המתחרים יש גרסאות כאלו.

אז מדוע זה לא קיים לנקסוס 7?

Qרמז לסיבה אפשר לקבל ממכשיר אחר שגוגל הכריזו עליו אתמול, ה-Nexus Q שהוא בעצם מחשב מבוסס ARM עם אנדרואיד ומשמש כמזרים מדיה (במחיר מוגזם של 300 דולר!). במה המזרים מדיה הזה שונה מאחרים? בכך שהוא לא מזרים מדיה מהמחשבים שלך בבית או מהשרת הביתי שלך אלא אך ורק מהענן.

וזה, לדעתי, מה שקורה עם הנקסוס 7.

גוגל מעוניינת שתצרוך את התוכן שלך, בין אם זה סרטים או מוסיקה ישירות מהענן עם כמה שפחות לאחסן את הדברים מקומית. קנה מגוגל Play את התוכן וצרוך אותו ישירות מהענן, כך שברוב המקרים כשאתה בין כה נמצא בסביבת חיבור אינטרנט (Wifi או חיבור אחר) פשוט תפעיל את הנגן ותן לו להוריד ולהפעיל את המדיה ישירות בזרימה. מכיוון שבזרימה אין צורך לשמור את כל התוכן, אז אין צורך בכמות גדולה של זכרון פלאש. את זכרון הפלאש גוגל בעצם משאירה לאפליקציות שרוצות לשמור נתונים, התקנת אפליקציות, מפות וכו’. כך בעצם קורה מה שקורה היום בקינדל Fire: כמות פלאש מועטה והשאר הכל נעשה בחיבור ישיר לשרתים של אמזון. גוגל פשוט רוצה לגרום לך להשתמש הרבה יותר בשירותי PLAY שלה ולהרוויח מכך.

אז מה בעצם יש לנו כאן? טאבלט (ומזרים מדיה) שהם “מקדמי מכירות” ראשיים לשרותי גוגל PLAY, בדיוק כמו שאייפד/אייפון/אייפוד הם “מקדמי מכירות” ל-iTunes ו-App store. גוגל לא תרוויח ממש מהמכירות של הטאבלט, אבל את הרווחים הם יקטפו דרך המכשיר במכירות יותר ויותר גדולות. בשביל מה אתה צריך 30 ג’יגה של מוסיקה על הטאבלט שלך בשעה שאתה יכול להתחבר ל-Google Music ולשמוע כל שיר שתרצה מיידית? לשם מה לך לרכוש סרטים/סדרות מספק אחר בשעה שאתה יכול לקנות מה-PLAY ולנגן אותם מהמחשב או כל מכשיר אנדרואיד או ממזרים המדיה?

גוגל, כך נראה, מעתיקים מ-אפל, אבל לוקחים את זה צעד קדימה, צעד שמוריד את הצורך באחסון מקומי ונותן את התוכן בזרימה.

האם ילך לגוגל? מחיר הטבאלט מאוד מפתה (המזרים הרבה פחות, עד שגוגל לא תוריד את המחיר לאזור ה-100 דולר כמו המתחרים) ואני משער שרבים ירצו לרכוש אותו וכשאנשים ירכשו, הסיכוי למימוש התוכנית של גוגל – רק יגדל.

הבוקר השחור של מקדמי האתרים

לאלו שעוסקים בקידום אתרים היה (יש?) יום שחור אם הם בדקו מיקומי מילות מפתח של אתרים שהם מקדמים עבור לקוחות שלהם. בזמן שאנשים ישנו בלילה, בגוגל “עשו שפטים” באתרים רבים. חלק עפו אחורה והגיעו למקומות נידחים (מקום 85, 200 ושאר מיקומים שאף אחד לא מגיע אליהם), וחלק מהאתרים דווקא עלו.

סביר להניח שבזמן הקרוב יחול עוד שינוי (כבר יש דיווחים על כך שדווקא מספר אתרי זבל טיפסו למעלה במקום לעוף), ואז יכול להיות ששוב נחזה בהעפה של אתרים וקידום אתרים אחרים. אישית אני יכול להעיד שכאחד העוקב אחרי המתחרים, לפחות 3 עסקים המוכרים שרותי VPS חטפו מכה רצינית מאוד, ואחד הגדולים פשוט נעלם כמעט מגוגל (מתוך יותר מ-20 מילות מפתח שאני עוקב לגביהן, אותו ספק מופיע רק במילה אחת בחמישיה הפותחת, השאר במיקומים של 60 ומטה).

כך קורה שעסקים שמרוויחים את לחמם מהפניות מגוגל פתאום מגלים את הצד הלא נעים של לא להיות במיקומים הגבוהים: המכירות צונחות, ולך תנסה לדבר עם מישהו בגוגל.

אבל יש נקודה יותר גרועה. מי שקורא את הפוסטים בבלוג החיפוש של גוגל, יכול לראות שגוגל מעדכנים את המיקומים כי הם מעיפים כל מיני תוצאות זבל. תארו לכם עכשיו לקוח שהאתר שלו חטף צניחה ובעל האתר קורא את הפוסט הרשמי של גוגל? גוגל טוענים “המקדם שלך השתמש בשיטות פסולות”. תנחשו מה הצעד הבא של בעל העסק יהיה? טלפון לעו”ד לתבוע את מקדם האתר (או לברר מה כתוב בחוזה, אם קיים בכלל חוזה). מה אם אותו בעל עסק ירים טלפון למקדם אתרים מתחרה? סביר להניח שהמקדם המתחרה ירמוז בעדינות לבעל העסק שמקדם האתרים “כנראה לא פעל לפי כללים ידועים”.

בקיצור, גם אם מקדם אתרים עבד בשיטות הכי כשרות שיש והאתר נפל במיקומים, מקדם האתרים נדפק (אם בעל האתר ירצה לסיים חוזה מיידית או יותר גרוע – לתבוע תביעת נזיקין את מקדם האתר, קראו מה כתב על כך עו”ד תומר בכר), וגם בעל האתר עצמו נדפק (צניחה חדה בהכנסות ובמבקרים באתר, לידים וכו’).

אני משער שמקדמי אתרים רבים לא יעבירו בחדווה ובשמחה את חג העצמאות הקרוב.

כדור הבדולח אומר: יאללה מכות (פטנטים)

הבוקר קיבלנו תזכורת לטקטיקות של מיקרוסופט בשנים האחרונות לגבי כל עניין של תחרות.

פעם מיקרוסופט היתה עושה כל טריק שמופיע בספר (וכמובן הרבה טריקים שלא המציאו בספר, תשאלו את נובל, Corel וחברות רבות נוספות) כדי לגרום לחברות לצנוח מתחת לקו האדום בשורת הרווחים ולאחר מכן החברה היתה פושטת רגל או מוכרת את עצמה במחיר של גרעיני חמניות לחברות אחרות (תראו מה קרה לנובל לאחרונה).

אבל היום זה כבר לא יכול לעבוד עם כל האינטרנט, בשעה שכל זב-חוטם בעל חשבון טוויטר והחשד הכי קל לטריקים מצד מיקרוסופט מיד מועלה על ידי בלוגר כלשהו ולאחר מכן במקרים רבים נעשה Pick up על ידי אמצעי מדיה אחרים…

אז למיקרוסופט בשנים האחרונמות יש שיטה אחרת: אתה מפתח איזה משהו ומוכר אותו בהצלחה ואנחנו "חושבים" שאנו מפסידים מכך? אוקיי, אנו (מיקרוסופט) נשמח לקבוע עמך פגישה במשרדי החברה שלך, ונביא איתנו קצת ניירת.

מה זו הניירת הזו? יש לנו "במקרה" כמ עשרות אלפי פטנטים שרכשנו והוצאנו בעצמנו, ואנחנו חושבים שהמוצר שלך מפר כמה פטנטים שלנו. אנחנו חס ושלום לא מחפשים שתפשוט רגל או דברים כאלו. זו מיקרוסופט הישנה. מיקרוסופט החדשה רק רוצה שתתן לנו סכום מאוד פעוט: כמה דולרים בודדים פר תוכנה/מכשיר שאתה מוכר. באמת, לא משהו רציני…

אז מה מיקרוסופט רכשה בימים האחרונים? 800 פטנטים מ-AOL בסכום של 1.1 מיליארד דולר. ל-AOL ישארו עוד 300 פטנטים אחרי הקניה הזו.

נשאלת השאלה: למה מיקרוסופט צריכה דווקא עכשיו 800 פטנטים מ-AOL? כיום AOL היא אחת החברות הגדולות ביותר לתכנים (הם הבעלים של Huffington Post וגם של בלוגים גדולים כמו TechCrunch, Engadget ועוד), ולפני כן היא היתה אחת הרשתות הגדולות ביותר (הם היו ISP) ולפני כן הם היו רשת תקשורת למנויים.

בשלב זה לא מצאתי פירוט קטגוריות של פטנטים שמיקרוסופט רכשה, אבל שמיקרוסופט רוכשת פטנטים, בד"כ הם עושים ברכישה שימוש כלשהו, ומי שמכיר את מיקרוסופט, הם מאוד מזכירים את אפל בקטע הזה: הפטנטים משמשים ל"התקפה" – כלומר דרישה מחברות שונות (שלדעת מיקרוסופט מפרות את הפטנטים שלהם) לתשלום מתמשך, או תביעה ארוכה בבית המשפט (בד"כ בטקסס, המקום האהוב לתביעות ע"י חברות היי-טק).

אז את מי מיקרוסופט תתקוף עם הפטנטים? הימור שלי: גוגל. מדוע גוגל? כי חלק לא קטן משרותי גוגל משמש ליצירת תוכן (בלוגר, גוגל+ ועוד). מיקרוסופט מושקעת בפייסבוק, כך שמיקרוסופט לא תתבע את פייסבוק.

מערכת הפטנטים האמריקאית היא אחת המערכות הכי מוזרות שיש: אתה יכול ליישם פטנט על רעיון למרות שאין לך ביד שום מימוש או אפילו אב-טיפוס!

רוצים דוגמא? בשמחה! נתחיל בשאלה פשוטה: האם יש כיום איזו מכונה כלשהי שאיתה אפשר לנסוע קדימה ואחורה בזמן? הלוואי, אך אין כזו. זה לא מפריע למשרד הפטנטים האמריקאי להנפיק פטנט למר מרוין פולהאם על מכונת זמן! גרוע מכך, רוב הפטנטים הם "שידור חוזר" של פטנטים אחרים והבדיקה עצמה היא חפיפניקית, ובכל פעם מתגלה האבסורד איך על דברים כה טריוויאליים רשם הפטנטים האמריקאי מעניק פטנט.

אפל ידועה בכך שהיא תובעת את כל העולם ואחותו על כל דבר שבעולם. אם אקח את הבלוג הזה, אוסיף ציור של תפוח עם חץ ואקרא לבלוג "הבלוג של חץ", תהיו בטוחים שתוך מספר ימים ינחת באימייל (ובדואר רשום כנראה) מכתב מעו"ד המייצג את אפל המציין כי אני מפר סימון רשום של אפל ועליי להסיר זאת מיד.  אפל גם תובעת את סמסונג על כל פיפס בגלקסי טאב, אפילו על צורתו המלבנית! מיקרוסופט כנראה רוצה לחזק עוד יותר את מסלול סחיטת הכספים ולכן כנראה בוצעה רכישה זו.

פלטפורמת Web: החלק החסר

לפני מספר ימים קיבלתי כ”טובה” מחשב עבודה (Workstation) מאוד עוצמתי למספר ימים. המחשב כלל 2 מעבדים של AMD (סה”כ 32 ליבות), 32 ג’יגה זכרון, 5 דיסקים של 2 טרה ב-RAID חומרה. הסיבה שהמחשב הגיע אליי? לבדוק תאימות שלו מול גירסת פדורה. (לצערי אני צריך להיפרד מהמחשב הזה מחר).

מכיוון שהמחשב היה כבר ליידי, החלטתי לבדוק איך זה יהיה בתור עמדת עבודה לכל הדברים שלי, כולל כל מיני וירטואליזציות שאני צריך (CentOS, Windows-7 וכו’). הרמתי את כל מה שהיה צריך להקים, שיניתי עשרות הגדרות ובסופו של דבר הכל עבד לתפארת..

כמעט.

אחד הדברים המוזרים ששמתי לב היה עניין חשוד שמדי פעם המחשב פתאום נהיה איטי ולאחר מכן חזר לפעול לאט לאט למהירות הרגילה. מכיוון שביטלתי את כל עניין שינוי מהירות שעון, תמהתי מה זה ובזבזתי כמה שעות טובות כדי למצוא מה הבעיה. מה היתה הבעיה בסוף? דף של YNET ודף של וואלה (ללא חוסמי פרסומות) שמטעינים טונות של פרסומות ועושים לעצמם Refresh – מפעילים כמה קבצי Flash כל אחד, ו-Flash יודע להאיט גם מכונה מפלצת כזו. ביטלתי את הפלאש והפלא ופלא – המכונה טסה!

את הבעיה של פלאש אפשר למצוא גם במק ובמקרים רבים גם ב-Windows. זה לא סוד שפלאש עושה המון צרות ויודע לחנוק משאבים של כל מחשב, בין אם נייד חלש או נייח עצבני, ומאז שאפל החליטו שפלאש הוא פרסונה נון גראטה במכשירים הניידים שלה (במחשבים הניידים של אפל הוא אינו מגיע מותקן), חברות רבות אימצו בחום יותר ויותר טכנולוגיות HTML-5 כתחליף לפלאש, וגם אדובי הבינו לאן הרוח נושבת וכיום הם משקיעים הרבה יותר בפיתוח כלים לכתיבת HTML-5, אנימציה ב-HTML-5 ועוד והרבה פחות בפלאש, גם אדובי יודעים שפלאש בקרוב יסיים את חייו.

וכאן נפתח “חור” שיצרני הדפדפנים חלוקים לגביו.

כיום מקובל בד”כ כשמפתחים אתר, שאת העבודה שמצריכה משאבים יבצעו השרתים של בעלי האתר, והדפדפן יקבל את הפלט, ויבצע עבודות קטנות פה ושם עם Javascript. יש כל מיני אתרים שדווקא משתמשים המון ב-JS כדי לעשות דברים שונים, כמו לדוגמא כל האפליקציות שנותנות אפשרות לעשות מניפולציה בסיסית לתמונות, אפליקציות כמו מפות, IM ועוד ועוד.

אבל עם כל האופטימיזציה שעושים יצרני הדפדפן ל-JS, הביצועים שלו נמוכים בהרבה בהשוואה לאפליקציה שכתובה וקומפלה עבור המעבד של המחשב שלכם או הטאבלט שלכם. בנוסף, ישנם הרבה דברים שלא ניתן לעשות עם JS עקב מגבלות של השפה או מגבלות טכניות.

עם פלאש כיום אפשר לכתוב אפליקציות שלמות שמשתמשות בציוד של המחשב שלך (מצלמה, מיקרופון), להשתמש בהאצה הגרפית של הצ’יפ הגרפי, לכתוב אפליקציות שפותחות פורטים שונים (TCP, UDP) ועוד דברים רבים שאין להם כרגע פתרון ברמת ה-JS או HTML-5. כך לדוגמא, אפליקציה שאני מאוד אוהב לערוך איתה תמונות כמו Pixlr תהיה בעייתית ומסובכת מאוד לכתיבה ב-JS. קחו, תטעינו תמונה ל-Pixlr (התמונה בין כה לא עולה לשרתים שלהם) ותשחקו עם הפונקציונאליות. האפליקציה הזו שוקלת בערך כ-300K ותראו איזה דברים מטריפים אפשר לעשות איתה. כל ה”מתחרים” שלה שנכתבו ב-JS וב-HTML-5 לא נותנים אפילו עשירית ממה ש-Pixlr נותנת.

גוגל מבינה את הדברים האלו. היא מבינה שאנשים מעוניינים בפתרון שאפשר להשתמש במלוא הכח של המעבד והצ’יפ הגרפי, הסאונד וכו’ והם פיתחו את Native Client (או Nacl כפי שהוא נקרא). עם Nacl אפשר להשתמש ביכולות של המחשב שלך תוך הגבלות שונות (כמו Sandbox) לשם האבטחה, והביצועים יהיו מאוד גבוהים. קחו לדוגמא את NaclBox, זה אתר שלקח את האמולטור DOS Box והמיר אותו לעבוד עם Native Client. התוצאה? עשרות משחקים שנכתבו ל-DOS רצים במהירות מלאה עם תמיכה של מסך מלא, צליל וכו’. לא צריך להתקין תוספים כדי להשתמש בזה בכרום, פשוט מפעילים Flag שמאפשר את Native Client ומשתמשים באפליקציה.

יש עוד עשרות הדגמות ל-Native Client ואי אפשר לאמר שגוגל מזניחה את ה-JS: כרום הוא הדפדפן עם מימוש JS הכי מהיר  שיש, אבל גוגל מספיק מציאותית להכיר את המגבלות שיש ל-JS.

אבל מוזילה ומיקרוסופט לא אוהבים את הפתרון של גוגל. למיקרוסופט יש את ה-ActiveX (וכולנו מכירים כמה הפתרון הזה בטוח), ומוזילה בטוחים שעם JS אפשר להגיע לביצועים של Native Client ושאפשר לעשות איתו את הכל, למרות שעד היום הם לא הוכיחו זאת (והאפליקציה שהם הדגימו לשינוי דינמי של צבעי תמונה לא ממש מדגימה יכולות כמו Native Client).

מדוע לדעתי הפתרון של Native Client יכול לעזור? כי ישנם המון אפליקציות ודברים שאפשר וצריך לעשות בצד המשתמש מבלי להעמיס את זה על שרת, והעמסה רק תיצור בחזרה “עומס” בדמות הורדות ארוכות.

אתן דוגמא למשהו שנתקלתי בו היום: Xiph.org הארגון שמפתח את OGG ועוד כמה דברים, מפתח מקודד אודיו חדש בשם CELT. היתרון של CELT על פני מקודדים אחרים הוא בכך שהוא מאוד מתאים למימוש אודיו דו-כיווני (תחשבו על סקייפ), יש לו Latency מאוד נמוך ויש לו איכות אודיו מאוד גבוהה.

אם כיום אני רוצה לכתוב אפליקציה שתנגן קבצים כאלו, אני לא יכול לכתוב אותה עם JS כי אין ב-JS תמיכה ישירה לאיזה “ערוץ אודיו” כמו שיש בפלאש. אני יכול לכתוב את זה כ-Java Applet ואז אצטרך לחייב את המשתמשים להתקין Java במחשב שלהם כך שזהו אינו פתרון טוב. לעומת זאת, אם אכתוב אפליקציה קטנה כ-Native Client, זה י
עבוד מעולה בכרום (כולל כרום החדש לאנדרואיד), אבל בגלל ההתעקשות של מיקרוסופט ומוזילה, זה לא יעבוד בדפדפנים שם.

לסיכום: בגלל ויכוחים אין כיום שום אפשרות ריאלית לכתוב ולהריץ אפליקציות שיתמשו במלוא הכח של המעבד הגרפי והרגיל שיש במחשב, ופתרון כמו JS אינו מתאים לכך עדיין. הפתרון של מיקרוסופט אינו מתאים כמעט לכלום (חוץ מאקספלורר על Windows וגם זה לא נתמך תמיד ב-64 ביט), ולמוזילה אין פתרון כלל וכלל והם לא רוצים להכניס פתרון כמו Nacl לדפדפן. מה יוצא מזה? פרגמנטציה בדפדפנים.

על גוגל ישראל, “עסקים אונליין”, בוני אתרים ותחרות

(התווסף עדכון בסוף הפוסט ללקוחות פוטנציאליים).

גוגל ישראל בשיתוף התמ”ת, ויזה כא”ל, דואר ישראל, iDigital, חברת WebyDo ועוד כמה גופים הכריזו על מיזם משותף לעסקים קטנים: בוא תקים אתר לעסק שלך בחינם (שנה ראשונה). אתה תקים עם הכלים של WebyDo את האתר שלך, הם גם יארחו אותו, ויהיה לך גישה לכלים של גוגל החל ממודעות ועד רשת חברתית, בלוגים וכו’ וכו’. מי שמעוניין בפרטים ולהתחיל להקים את האתר לעסק שלו, יכול לגלוש לאתר כאן.

התגובות החלו לצאת. רויטל סולומון, בונת אתרים מוכרת כתבה פוסט שמסביר מה החסרונות המהותים של אותה הצעה ובפורום קידום אתרים של ACTV-TEC החל להתפתח דיון עירני על הנושא.

לפי הכתבה (ואני מצטט): “עלות הקמה ותחזוקת אתר אינטרנט עבור עסק קטן גבוה פי שניים בממוצע ביחס למדינות מערביות אחרות. מתוך 14 מדינות שנבדקו, ישראל היא המדינה השנייה הכי יקרה – אחרי דנמרק”. יש לי תחושת בטן שבוני אתרים לא ממש יאהבו את הסטטיסטיקות האלו ויחלקו עליה, אבל יש אמת בדבריו – אם אתה רוצה משהו שהוא לא וורדפרס/דרופל/ג’ומלה + תבנית מוכנה שהבונה לקח ו”שפך” את החומרים שלך והשקיע חצי יום עבודה על זה – תצטרך לשלם ולא מעט. כמובן, יש את אלו שמציינים מחירי רצפה, ואז מתברר לך שאלו שנותנים את מחירי הרצפה הם גם ברוב המקרים הצעירים שלא ממש יודעים לעמוד ב-דד-ליין.

גם האחסון בארץ עדיין אינו זול כלל וכלל למרות שמחירי התשתית לאחסון אתרים צנחה באופן פראי כלפי מטה בשנים האחרונות. בחו”ל פתרו את העניין בכך שציינו שכמות הנתונים והתעבורה היא “בלתי מוגבלת” (אך קריאת ההסכם מראה שהיא מאוד מוגבלת, רק שהם לא טורחים לציין מה המגבלה במספרים ממשיים. יחד עם זאת, אם תהפוך את האחסון ל”כספת” משלך, מהר מאוד תיבעט או שתקבל התראה למחוק דברים, וכמובן שלא תקבל את כספך (ששילמת מראש) בחזרה אם יוחלט לחסום אותך. מדוע אף ספק רציני בארץ לא העתיק את השיטה הזו? שאלה טובה (האחסון המשותף בעסק שלי לא מיועד ללקוחות קצה אלא למפתחים, בוני אתרים, אנשי סיסטם וכו’).

השיטה של גוגל ל”הקמת אתר” היא לדעתי אינה טובה עבור הלקוח: הקמת אתר בכלים של Google Sites או WebyDo היא שיטה יעילה לנעול את המשתמש בתוך המערכת של אותו ספק. רצה הלקוח מחר לעזוב למקום אחר? הוא יצטרך למצוא בונה אתרים, לשלם לו אלפי שקלים ולהתחיל את הכל מחדש, כולל קידום אתרים מ-אפס! (מה לעשות, המערכות המוצעות אינן תומכות ב-Redirect).

אז מצד אחד, לעניות דעתי, טוב שגוגל נכנסה לשטח הזה בארץ (אם כי האתר מלא ב”חורים”: ה”סיפורי הצלחה” מאוחסנים בכל מיני מקומות בארץ ובעולם (כולל גו-דדי, אללה יוסטור, אחד מהסיפורים מדבר בכלל על שימוש ב-Google Sites שהוא חינמי לגמרי ולא רק בשנה הראשונה אם אתה פותח חשבון Google Apps Free. התמיכה היא חינם .. לשעה וחצי הראשונות, אחרי זה כל דקה – המונה דופק, וכמו שציינתי למעלה – הלקוח נעול.

זה בדיוק המקום שבוני אתרים ומקדמי אתרים יכולים להיכנס אליו ולהסביר ללקוח (שלא מבין הרבה בתחום) שההצעה של גוגל היא נחמדה וטובה, אבל בלי קידום אתרים רציני, אף אחד לא יגיע לאתר שלך, שבשיטה של גוגל אין לך שום אפשרות לעשות כרצונך באתר אלא רק להשתמש בתבניות מוכנות וכלים מסויימים בלבד, ואם תרצה לעזוב את הספק שמארח את האתר (האתרים אינם יושבים בגוגל, למעט האתר עסקים-אוןליין), לא תוכל מבלי להשקיע סכום גדול בבנייה וקידום מ-אפס. טבלה חיננית שמראה את היתרונות של בונה אתר מול המערכת של גוגל יכולה לשכנע אנשים לבנות אצל אותו בונה אתרים, ואם הוא יבנה לעצמו תוכנית עם תשלומים נכונים ומחירים נוחים, הוא יוכל לקחת את אותו לקוח פוטנציאלי ולהרוויח מכל הנושא.

זה גם המקום והזמן של ספקי אחסון שיתופי (שזו ההתמחות שלהם) להזיז את התחת ולבנות חבילות חדשות הרבה יותר זולות ממה שמוצע כיום אצל ספקים קטנים ובינוניים, וכאחד שמכיר את החישובים מבפנים אני יכול לאמר זה אפשרי. קצת חשיבה, זה הכל.

לסיכום: אני חושב שזה מעולה שגוגל עם התמ”ת ושאר החברות נכנסו למיזם כזה, מיזם שיוסיף אנשים רבים המעוניינים באתר עבור העסק שלהם או השרותים שלהם. אני חושב שההצעה שגוגל נותנת היא בסיס טוב למקדמי אתרים ולבוני אתרים להציע את שרותיהם (אם הם יציעו מחירים נוחים) וחברות אחסון אתרים יכולים לסגור דילים טובים עם בוני אתרים כך שהכל יהיה בחבילה אחת.

עדכון: לאלו המעוניינים להקים את האתר, אני מציע להיכנס לדף זה ולקרוא על אלטרנטיבות.

השינוי החדש של גוגל

כשהקמתי את העסק שלי להשכרת שרתים, הקמתי אותו די מהר בגלל שנתקלתי במספר לקוחות מתעניינים שרצו פתרונות פה ועכשיו. את הפתרונות סיפקתי, אבל כמו כל עסק, רציתי לקדם אותו. שלא כמו כל עסק, לא היה לי תקציב רציני שאיתו הייתי יכול להשקיע בקידום SEO ע"י שכירת אדם מקצועי. הכסף הלך על דברים אחרים ומטבע הדברים, כשאין לך כסף, אתה נהיה האחראי על ה-SEO, קידום וכו'.

קידום SEO לתחום כל של העסק שלי נחשב בעייתי הואיל וה"פטישים" בתחום בדיוק "יושבים" עליו. את זה לא אני אמרתי אלא מספר אנשים שזה התחום שלהם. הם די הצליחו לייאש אותי עד שהחלטתי לבדוק מה בעצם קורה. אם תחפשו לדוגמא "שרת VPS" תראו שהדף הראשון בגלל די "נכבש" ע"י שמות של כל מיני חברות, אולם 4 מתוך 10 התוצאות יביאו אותך כשתלחץ לקבל מפרט – לאותו דף ולאותה חברה – אינטרספייס. הם גדולים והבעלים עשה בעצם צעד חכם: הוא רכש כל מיני עסקים שנפלו, השאיר את האתר שלהם למעלה ושינה את ההפניה עצמה לדף מסויים באתר הראשי שלו, וכשיש לך כמה אתרים ותיקים ולגיטימיים שמצביעים על אתר או דף מסויים, גוגל מציב אותך בראש או לפחות בעמוד הראשון. זה לא שאין פתרון למצבים כאלו (פתרון חוקי, לא פתרון לא-חוקי של רכישת קליקים), יש פתרונות אך זה מצריך יותר מאמץ ויותר השקעה ויצירתיות.

מהיום, הדברים יתחילו להשתנות, ואינני מדבר על העסק שלי, על אינטרספייס או על מתחרים אחרים בתחום השרתים, אלא שינוי שישפיע על כל העסקים. זה מתחיל היום בארה"ב ואני משער שבשבועות הקרובים זה יחלחל לגוגל ישראל ולתוצאות החיפוש בהתאם.

בוא נראה מה היה לנו עד היום. מכיוון שאני לא מחפש להפוך פוסט זה לערימת לינקים לתכנים שקשורים לעסק שלי, נמציא בחור בשם ירון, שיש לו עסק למכירת שטיחים. כמו שכולנו יודעים, המצב הכלכלי בארץ על הפרצוף, לקוחות לוקחים את הזמן עד שרוכשים דברים כמו שטיחים יוקרתיים (אם בכלל) וירון היקר רוצה להשתמש בפלטפורמת הרשת כדי לקדם את עסקיו ולהרוויח.

ירון פונה לשמעון (שבנה לו את האתר) ושמעון ממליץ על שמואל, איש SEO מקצועי "בחסד עליון" לפי דבריו של שמעון. ירון יוצר קשר עם שמואל, שמואל נפגש עם ירון, מסביר לו ש-SEO זה לא עניין של זבנג וגמרנו אלא עניין שלוקח חודשים עד שמשפיע. ירון סוגר עם שמואל חוזה לקידום האתר שלו ומוצריו במשך שנה.

מה הדברים ששמואל יבצע בשמו של ירון? דברים שכל איש SEO מתחיל יבצע בוודאי: יפתח לו חשבון טוויטר, ירים לו דף עסק בפייסבוק, יעבור על הקוד של שמעון בונה האתר, יתקן, ישפץ, יחליף תגיות META, ישפר את הקוד אולי, יגיש מפה לגוגל, ויבצע מחקר מי התוצאות שגוגל מגיש שמחפשים שטיחים או מושגים הקרובים לשטיחים וישנם כמובן כלים ואתרים כדי לבדוק את הנושא. אחרי שהוא ימצא מי המובילים, שמואל בוודאי יכנס לכל מיני עסקאות קטנות של קשרי חליפין – אתה תשים אליי קישור באתר שלך, אני אשים קישור שלך באתר שלי. שמואל אולי יקים אתר או 2 נוספים שיתנו יותר מידע על המוצרים של ירון ויקשר פנימה אל האתר הראשי של ירון, יש כל מיני דרכים ושיטות.

טכנית, ירון יכול לקדם את עצמו פה ועכשיו בצורה כמעט מיידית, אם ישלוף את כרטיס האשראי שלו ושמואל יארגן לו קמפיינים של Adwords, וכך ירון ישלם כמה שקלים (או עשרות שקלים, תלוי במילים, בהצעות מחיר, תקציב קמפיין יומי וכו') ומודעתו תופיע מעל או בצד – לתוצאות החיפוש. כמה יעילה השיטה הזו? היא נותנת תוצאות לא רעות מבחינת נוכחות (אם כי כל מי שמתקין תוכנת חוסמת פרסומות פשוט לא יראה את המודעה של ירון) וירון ישלם על כל קליק שנלחץ על המודעה הזו, וזה כמו שכל איש שיווק יאמר לכם – נקרא ליד (Lead), ה"זרע" הפוטנציאלי למכירה, אבל בסופו של דבר זהו אינו פתרון שמתאים לכולם. כולם מעדיפים להיות בעמוד הראשון, ב-5 תוצאות הראשוות – רואים אותך וקליקים לא עולים לירון כסף.

נחזור לדף הפייסבוק ששמואל יקים עבור ירון (סביר להניח דרך שמעון). מה יהיה באותו דף פייסבוק? גרפיקה של פרסומת שאם הגולש ירצה לראות פרטים הוא יצטרך ללחוץ על הגרפיקה או על כפתור ה-LIKE כדי לקבל פרטים נוספים על השטיחים של ירון וכאן מגיע החלק המעניין: ירון צריך לקדם את הדף הזה בנוסף לאתר של ירון. אחרי הכל, מי נכנס לפייסבוק לחפש שטיחים או מוצרים אחרים? אף אחד. כולם רצים לאתר אחד כדי לחפש שטיחים: גוגל. אנשים בעלי ידע יותר נרחב באינטרנט בוודאי יחפשו ב-ZAP אבל יחפשו גם בגוגל.

מה יוצא בעצם מהדף של פייסבוק? לא הרבה (בניגוד להבטחות של רבים בתחום ה-SEO). אנשים אינם עוקבים באדיקות אחרי זרם ההודעות (אם יהיה קיים) שמגיע מ"ירון שטיחים". האם יצאו לירון לידים מאותו אתר? אולי, ואולי לא. עד היום לא ראיתי הצלחה פנומנלית של דף פייסבוק שגרם לחברות לקבל הכנסות מאוד משמעותיות מדף פייסבוק, וזה יותר משמש אצל חברות גדולות למידע אינפורמטיבי (אצל הרבה עסקים קטנים בד"כ דף כזה לאחר ההשקה נחשב כ-מת כי אף אחד לא מכניס תוכן חדש). אם ירון רוצה להרוויח יותר, הוא יצטרך ששמואל יתאמץ לקדם אותו במעלה הדירוג בגוגל. הדף בפייסבוק יעזור, אבל הוא לא יכול לשמש כמשען עיקרי לטיפוס.

זה המצב עד כה.

מעכשיו המצב משתנה.

זוכרים מי המנוע חיפוש הראשי שכולם בארץ משתמשים בו? נכון, גוגל. מה יש לגוגל שמתחרה מול פייסבוק? גוגל+ והחל מהיום, גוגל מוסיפה תוצאות מגוגל+ ישירות בדף הראשון של תוצאות חיפוש, כלומר אם יש לירון דף בגוגל+ ובו הוא מספר על השטיחים שלו והוא מצליח לגרום לגולש להכניס אותו (את ירון) לתוך אחד המעגלים בגוגל+ של הגולש, בפעם הבאה שאותו גולש יחפש "שטיחים" הוא יקבל תוצאות ישירות מדף הגוגל+ בדף הראשון. מבחינה פסיכולוגית, הגולש יתייחס יותר לתוצאות מהגוגל+ והמעגלים האישיים שלו מאשר לתוצאות חיפוש.

אבל כאן זה לא עוצר: גוגל מכניסים גם את התמונות של ירון מגוגל+ (אלו שסומנו כציבוריים) אל תוצאות החיפוש גם בדף הראשון, כלומר אם ירון יוסיף תמונות של שטיחים והוא כבר מופיע בגוגל+ של הגולש, הגולש יראה את התמונות גם בדף הראשון. יותר מזה – בהמשך הדרך גוגל גם תוסיף את Google Docs (המסמכים הציבוריים כמובן) וכמו בתמונות, אם לירון יהיה מסמך/מצגת/טפסים וכו' – הם גם יוצגו בדף הראשון.

כך בעצם נוצר "עיקוף" חדש: אם הגולשים מוסיפים אותך למעגלים שלהם והם יחפשו מידע שפירסמת, אתה תופיע אי שם למעלה, גם מבלי שהתאמצת – ישירות בדף הראשון, כאילו ביצעת עבודת SEO רצינית.

רבים הספידו את גוגל+ כמתחרה פייסבוק שנכשל כי "מי בכלל שם"? ואותם אלו שהספידו שכחו משהו חשוב אחד: לגוגל 2 נכסים עיקריים – חיפוש שהם מובילים ומשאירים את המתחרים באבק (מתי פעם אחרונה חיפשתם ב-BING?), ו-GMAIL שרבים משתמשים בו. גוגל בעצם מושכת את השטיח מתחת ל"רגליי" פייסבוק! איך? בכך שהיא בעצם רומזת לעסקים ואנשי SEO שאם הם יגרמו לגולשים לפתוח חשבון גוגל+ ולהוסיף את עצמם (את העסקים) למעגלים שלהם, התוכן שלהם (של אותם עסקים, לכשהגולשים יחפשו אותו) יופיע בדף הראשון במיקום די בולט. זוכרים את כל השיטות לגרום לכם לעשות LIKE? קבלו קמפיינים חדשים של Add to Circle. מה בסופו של דבר גוגל מרוויחה מזה? הרבה יותר גולשים רשומים לשרות, והרבה יותר תוכן נכנס מעסקים, כדי שימצאו אותם.

אז גוגל+ לא ממש מתה, אם כבר היא מתחילה לתפוס תאוצה.

סקירה: גוגל מיוזיק

בשנים האחרונות ישנם מספר שיטות לרכוש ולהשתמש במוסיקה דיגיטלית בצורה חוקית. אפשר לדוגמא לרכוש את המוסיקה דרך אמזון או אפל (ובמקרה של אפל תוכל להשתמש במוסיקה שהורדת במכשירים אחרים, דבר שלקח זמן רב עד שאפל ירדה מהעץ של DRM) או במספר חנויות דיגיטליות אחרות. אפשרות אחרת היתה של מנוי, אתה משלם X דולרים בחודש ואתה צורך את המוסיקה בהזרמה (Streaming). חלק מהשרותים נתנו לך או להזרים את המוסיקה או להוריד אותה למכשיר שלך (עם DRM) ולהשתמש במוסיקה כל עוד אתה משלם. הפסקת לשלם? כל הקבצים לא שווים מאומה ולא תוכל להשתמש בהם.

בשנה האחרונה נכנס יותר ויותר עניין ה"ענן". השירים מאוכסנים ב"ענן" כלשהו, היכן-שהוא, ואתה עם תוכנה יעודית (במקרה של אפל) או דרך תוכנה ו/או דפדפן (במקרה של אמזון) יכול לקבל את השירים שלך בהזרמה. אמזון נותנים לך מקום של 5 ג'יגה של אחסון חינם בענן והשאר בתשלום, למעט אם אתה רוכש את המוסיקה דרך אמזון ואז היא מתווספת ללא תשלום נוסף. אפל בקטע הזה פשוטים: כל שיר שרכשת מאיתנו יושב בענן ותוכל להקשיב לו בזרימה מתוך המק/אייטיונס/אייפד/אייפון. אצל אפל אין אפשרות להעלות שירים שהורדת/רכשת ממקור אחר (תיכף ארחיב על כך).

אמזון עשתה משהו מאוד מעניין עם כל עניין האחסון בענן: הם פתחו את השרות מבלי לסכם לגבי רשיונות עם חברות המוסיקה. הם פשוט פרסמו שהם מתחילים בשרות וכל אחד יכול להצטרף, 5 ג'יגה ראשונים און-דה-האוס. גוגל לקחו את השיטה של אמזון, אימצו אותה והגדילו אותה אך תחת מעגל "בטא": מי שיש לו הזמנה יכול להיכנס, להעלות עד 20,000 שירים והאחסון שלהם בחינם.

וכאן גוגל ביצעו משהו מאוד יפה: אתה מעלה את השירים ואתה יכול להאזין להם מכל דפדפן סטנדרטי, מכל מכשיר שיש לו דפדפן, מאנדרואיד או אייפון/אייפוד/אייפד או בלאקברי. פשוט כנס לאתר music.google.com, בחר מה אתה מעוניין והאזן.

בשבוע האחרון גוגל פתחו רשמית את חנות המוסיקה שלהם. מתוך 4 חברות המוסיקה הגדולות, 3 חתמו (וורנר לא חתמו, אני מאמין שזה לא שאלה של אם יחתמו בקרוב, אלא מתי, וברגע שהחנות תתפוס תאוצה, הם יחתמו, זה קרה בעבר עם iTunes של אפל). המחירים די סטנדרטיים, מ-99 סנט עד $1.20 לשיר ברוב המקרים, אבל גוגל הוסיפו כמה דברים בהחלט מעניינים וטובים:

  • למוסיקה שלך אתה יכול לגשת מכל העולם. חלק מהכתבות בעיתונות ברשת חשבו שזה פאק של גוגל שניתן לעקוף בקלות, אבל זה היה כך מההתחלה. מה שהעלית, תוכל להקשיב לו מכל מכשיר שיש לך.
  • אתה יכול לשתף שירים עם חברים שלך. אם הם בארה"ב הם יכולים להקשיב לכל השיר. אם הם מחוץ לארה"ב אז הם יכולים להקשיב ל-90 שניות מהשיר. אני מאמין שההגבלה הזו מגיעה בגלל חברות התקליטים וההסכמים שיש להם עם כל מיני חברות מוסיקה אחרות.
  • גוגל "עוצמת עין" לגבי המקור של המוסיקה שאתה מעלה. הורדת בטורנטים מאות אלבומים ואתה מעלה אותם? לא מזיז לגוגל. התוכנה שלהם תעלה אותם ותסדר אותם בצורה מעולה בלי לשאול יותר מדי שאלות או חסימות.
  • מלחינים, זמרים עצמאיים וכל מי שיוצר מוסיקה יכול לפתוח דף משלו (תמורת $25 דולר דמי רישום), להעלות את המוסיקה שלו ולמכור אותה לפי ראות עיניו. גוגל נותנת לאמן 70% מהרווחים ושומרת 30% לעצמה, כך שהאמן יכול לתמחר את זה כרצונו.
  • יש לא מעט אמנים ישראליים שגם מופיעים בגוגל מיוזיק וניתן לרכוש את המוסיקה שלהם.
  • יש הרבה מאוד שירים שלאחר רישום עם כרטיס (על הרכישה – בהמשך) ניתן להוריד בחינם, ולא רק שירים באיכות זבל. השירים החינמיים מתעדכנים יומית.

יש גם מספר חסרונות:

  • הרכישה עצמה היא רק לתושבי ארה"ב (ניתן לעקוף זאת ע"י שימוש ב-VPN.. הממ, אני מוכר שרות כזה). כל מה שצריך הוא כרטיס אשראי בן 16 ספרות (ויזה, ישראכרט בינלאומי וכל כרטיס אחר, כולל כרטיסים נטענים. שימו לב: בזמן ההרשמה על מנת לוודא שהכרטיס תקין, גוגל תחייב אתכם ב-80 סנט שלא חוזרים אליכם).
  • התשתית של גוגל לסטרימינג של אודיו לא מספיק חזקה עדיין: מנסיוני אני עדיין מקבל "הפסקות" באמצע ניגוני שירים. גוגל צריכה להעביר את השרות ל-CDN שלה שמשמש גם את יו-טיוב.
  • הנגן עצמו יותר מדי בסיסי: אין אפשרות לנגן Gapless (ללא הפסקה בין שירים)
  • אין אפשרות לייצר Playlist ולייצא אותו לחברים החוצה.
  • משהו שחסר לי: יש להם אחלה Clients לכל מערכות ההפעלה הפופולריות (כולל לינוקס), אבל אין גירסה של Command Line, דבר מעצבן אם רוצים להעלות שירים מהשרת לינוקס הביתי שאין לו גרפיקה כלל.

אני מאוד אוהב את השרות החדש של גוגל ואני משתמש בו (קצת מעצבן ההפסקות שיש בניגון!), ואני מאוד אוהב איך גוגל לקחו את הרעיון של ההעלאת מוסיקה והפכו אותו ליתרון מול חברות המוסיקה (אתה מעלה דברים שלא רכשת אבל אתה יכול גם לשתף את השירים עם חברים לניגון חד פעמי, ואולי החבר ירכוש את השיר… לא חושב שזה יעבוד בישראל, סביר להניח שכאן זה יגרום למייל להישלח אליך מאותו חבר עם "שלח לי את ה-MP3")

עכשיו נשאלת השאלה לנציגי גוגל בישראל: יש מצב שאולי תצליחו לעשות מה שאפל לא הצליחו לעשות ולהקים כאן שלוחה של Google Music שתתן לרכוש את כל המוסיקה בארץ בלי כל מיני DRM והגבלות מפגרות אחרות?

כמה פרטים לגבי העיסקה של מוטורולה וגוגל

העיסקה בין גוגל למוטורולה (שגוגל תרכוש את מוטורולה) תפסה את כולם בהפתעה אתמול, ומהרגע שהוצגה, עולם המדיה רעש וגעש, בלוגרים וכותבים החלו לכתוב במרץ והספקולציות החלו להשתולל. גם בישראל.

יצא לי לקרוא דברים גם במדיה בחו"ל (TechCrunch, Gizmodo, Engadget ואחרים כמו GigaOm) וגם לקרוא מספר כתבות בארץ, ומשום מה דברים שנאמרו במפורש ע"י לארי פייג' ושאר משתתפים – "שופצו" לטובת תאוריות בשקל של כל מיני כתבים, אז רציתי פעם אחת לדבר על עובדות ועל תהליכים שהולכים לקרות כפי שרואים את זה כיום. ברשותכם, אעשה זאת בנקודות.

  • נתחיל בכתבה של גיא גרימלנד בדה-מרקר על חששות של עובדים במוטורולה ישראל לגבי מה שהולך לקרות בעקבות הרכישה. כמה חבל שגיא לקח את המילה "רכישה" והחל לכתוב דברים די מוזרים על חששות של עובדים, כאשר גוגל ציינה במפורש: מוטורולה מוביליטי יעבוד כעסק נפרד. גוגל לא הולכים לקלוט עובדים ממוטורולה וגוגל לא הולכים לנהל את מוטורולה. סנג'יי ג'ה המנכ"ל ושאר ההנהלה הבכירה ממשיכים לעבוד כרגיל באותם תפקידים ומוטורולה הולכת לקבל בדיוק את אותו יחס כמו שאר היצרנים שיש להם רשיון לאנדרואיד. הדבר שונה לחלוטין מהדוגמא שגיא הביא לגבי דאבל-קליק. במקרה של דאבל-קליק העובדים נקלטו כעובדי גוגל ומי שלא התאים כעובד גוגל – עף. פה אין את זה.
  • הנה תאורייה נוספת "השותפים מאוד יכעסו על הדיל הזה". יכול להיות שבהתחלה הם יכעסו שגוגל קנתה את מוטורולה מוביליטי, אבל גוגל תעשה הכל כדי לרצות את השותפים, כי גוגל אוהבת להתרברב על מספר האקטיבציות וכמות המכשירים שיש בחוץ עם אנדרואיד והיא מנסה לעבוד בשת"פ מלא עם כל יצרן, והדבר האחרון שגוגל רוצים זה שיצרן יתחיל להעדיף את מיקרוסופט על פני גוגל.
    בל נשכח שגוגל לא יכולה הרבה לעזור למוטורולה מבחינת מכירות: סמסונג עוקפת בקלילות את מוטורולה גם אם גוגל תעזור למוטורולה. סמסונג מוציאה מכשירים מהר עם חומרה חזקה ובמחירים שווים לעומת מוטורולה שמוציאה מכשירים עם מחירים מהירח (200 דולר ATRIX והמקלדת/מסך – 600$!, או XOOM ב-800$!), אז בזמן שמוטורולה עושה פאדיחות, סמסונג דופקת קופות.
  • "הפטנטים לא שווים הרבה" – טענה של MG Sigler מ-TechCrunch. כפי הנראה MG היקר שוכח שגם אצל אפל יש פטנטים עם זקן עוד מימי המק הראשון שהיום לא ממש רלוונטיים. גוגל לא חיפשה כמה כל פטנט שווה אלא את הכמות – 17000 ועוד 7500 בקנה, זה מספר שיגרום לכמה חברות לחשוב פעמיים אם לתבוע את גוגל או לא.
  • מוטורולה תוכל לעזור לגוגל עם המיזם הכושל גוגל TV. אולי. מדוע אולי? כי יש צורך בשינוי מחשבה רציני מאוד בצד של מחלקת המפתחים של גוגל TV בגוגל. הקופסאות של מוטורולה נמכרות עם שלט פשוט, לא מקלדת מלאה ו-Touch Pad ואין מצב שחברת כבלים כלשהי תתחיל לרכוש ולהפיץ מכשירים עם ערימת מקשים שמצריכה תואר שני בהפעלה (ע.ע. המכשיר גוגל TV של סוני). אם רוצים להכניס HoneyComb לממירים של מוטורולה, צריך יהיה לשנות את המערכת שתתאים לשלט פשוט או לשנות מעט את השלט הפשוט. כיום יש ב-Honeycomb מה שלא היה באנדרואיד לגוגל TV: את ה-DRM שחברות הכבלים ידרשו שיהיה על מנת לאפשר הקלטת תוכניות למכשיר. אז האם יש סיכוי לגוגל TV עם מוטורולה? כן, אבל זה מצריך המון מאמץ ממוטורולה ומגוגל.
  • "גוגל תעזור ליצרנים בכל מה שקשור לכספים שמיקרוסופט מכריחה את היצרנים לשלם פר מכשיר". על זה עדיין אף אחד לא דיבר, ובשביל לחלץ את היצרנים מהדבר הזה, יצטרכו לתכנן אסטרטגיה רצינית איך לתקוף את מיקרוסופט ומדובר בתהליך מאוד יקר (מבחינת עלויות משפטיות וזמן) ולא פשוט.

יש למוטורולה עצמה לא מעט עבודה לשפר תהליכים אצלהם עם או בלי קשר לרכישתם ע"י גוגל וזה לא רק קשור למוטורולה העולמית אלא גם למוטורולה ישראל. את המוטורולה DEFY הם הביאו כבר במרץ (5 חודשים אחרי שיצא בארה"ב) והוא החל להימכר באפריל בארץ, שזה לא רע (רע בהשוואה לסמסונג שהגלקסי S ו-S-2 החל להימכר כאן תוך חודשיים מאז שהוא יצא), אבל מיילסטון 2 לקח לו שנה להגיע לכאן למרות שאין שום סיבה לכך מבחינה טכנית, מה שגרם למוטורולה ישראל להפסיד את השוק שרצה לעזוב את מוטורולה לטובת מכשיר אחר עם תמיכה יותר ל-Corporate. בוא נראה כמה זמן עד שמיילסטון 3 יגיע לארץ (הוא יצא בארה"ב ב-14 ליולי השנה)

כמו שכתבתי, הבעיות של מוטורולה בחו"ל קשורות לתמחור שגוי, למוצרים שנראים לא קשורים (תנסו להשוות אייפד-1 או 2 ל-XOOM. אפשר לכלול את ה-Xoom ככלי להגנה עצמית עם הגודל והמשקל שלו!), לתגובה איטית בהשוואה למתחרים, לחוסר יצירתיות ובעיות תאימות (מדוע לכל הרוחות עדיין מוטורולה מוציאים מכשירים עם Froyo?? כל כך קשה לקמפל דרייברים מול קרנל של ג'ינג'רברד?!), החלטות שרק מכעיסות את קהל המשתמשים המקצועי (נעילת Boot! מעולה מוטורולה! לא חשוב שמישהו מצא שהמפתחות בעצם לא מוצפנים אפילו…) וחוסר תקשורת עם קהילות ה-Hacking כמו Cyanogenmod ואחרים (סמסונג, בהשוואה למוטורולה דווקא בהחלט עוקבת אחרי Cyanogenmod ואתמול הם שכרו את המפתח הראשי של הפרוייקט שיעבוד אצלהם).

חוויות ודעה – על גוגל פלוס

image

במהלך היומיים האחרונים שיחקתי עם גוגל פלוס. הזמנתי חברים, שיתפתי תוכן, ובדקתי את מה שהשרות מציע. הרשו לי לשתף אתכם במסקנות.

כבר מקבלת ההזמנה וההרשמה לשרות, רואים שגוגל לקחו לתשומת ליבם את הביקורת שנמתחה עליהם בנסיונות הקודמים להוציא שרותים חברתיים. מבחינת ההרשמה, הדבר מאוד קליל, וכבר תוך דקה או 2 תוכל להתחיל להשתמש בגוגל פלוס.

אבל.. מה תעשה לבד בגוגל פלוס? אתה צריך את החברים שלך, וכאן גוגל נותנת לך אפשרות לייבא מ-ספר הכתובות של אנשי הקשר שלך ב-GMAIL את האנשים. ה”יבוא” קל ופשוט, אך חסר כאן מרכיב מרכזי חשוב: יבוא אנשים מרשתות מתחרות גדולות. אפשר לייבא מהמסנג’ר, אפשר לייבא מיאהו ועוד רשתוחת קטנות, אך לא מהרשת המתחרה הגדולה – פייסבוק. לשם כגך תצטרך לעשות מס’ צעדים (עיין בפוסט קודם המסביר כיצד לבצע זאת). אך לא לייבא אנשים מסקייפ או חשבונות Google Apps לדוגמא. אני מאמין שגוגל תוסיף את זה בקרוב.

הדף המרכזי של גוגל+ מאוד מזכיר את הדף המרכזי של פייסבוק מסיבה פשוטה: להקל על המשתמש, וכך אנשים שהשתמשו בפייסבוק יוכלו להתחיל לכתוב הודעות מיידית מהרגע שמופיע להם דף הבית. גוגל לקחה את זה קדימה ושינתה את GMAIL, דף הבית של גוגל, והיומן של גוגל ושינתה להם את העיצוב כך שיהיה זהה לכל אורך הדרך. הצבעים, האייקונים, הקוביות – הכל זהה. מישהו שם כנראה לקח שיעור מ-אפל.

גוגל, כמו שהזכרתי מקודם, למדו על בשרם לקח קשה בכל הקשור לפרטיות ורואים זאת בגוגל פלוס. אתה צריך להכניס חברים לתוך מעגלים בשביל לשתף עם חברים שלך דברים. גוגל לא עושה זאת עבורך (למרות שהם יכולים), וכך מקבלים אפקט מקסימלי של פרטיות. השיתוף עצמו של תוכן הוא מאוד קל: שתף תמונה, וידאו, קישור או מיקום במפה (לתשומת לב גוגל: אני גר בראשון לציון ושרות גוגל פלוס מציין שאני נמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב, “פספוס” של כמה עשרות קילומטרים) ואתה בוחר לאיזה מעגל לשתף, לאיזה חבר ספציפי לשתף או שתוכל לשתף במייל (למי שאין גוגל פלוס). ברירת המחדל אינה “ציבורית”, וגוגל גם לומד תוך כדי שיתופים נוספים עם מי אתה מעדיף לשתף, כך שהוא יציג זאת בפעם הבאה שתשתף – כך שלא עוד פאדיחות שהבוס רואה אתכם מבלים בזמן שהצהרתם שאתם “חולים”.

ה”זולה” הפתיע אותי לטובה: בלחיצה אחת יפתח לך חלון ותוכל להזמין אנשים או מעגלים לשיחת וידאו, ומנסיון של כמה עשרות שיחות שהשתתפתי, אפשר לאמר שזה עובד, ועובד יפה. גוגל מקפיץ בכל פעם את הוידאו של מי שמשוחח כוידאו עיקרי, כך שאינך צריך לנחש מי מדבר. במקביל ניתן לצפות בוידאו מיוטיוב ע”י כולם (הוידאו מסתנכרן במקביל עם כולם) וכשרואים יוטיוב, המיקרופונים של כולם מושתקים, וכדי לשוחח יש ללחוץ על כפתור תוך כדי דיבור וכשמשחררים את הכפתור הקול מושתק. מזכיר מאוד את מכשירי הקשר הישנים וטלפונים עם פונקציית PTT. אפשר במקביל גם לצ’וטט טקסטואלית (ולהעביר לינקים וכו’). בקיצור, אם יש משהו ש”ימכור” חזק את גוגל פלוס – זה ה”זולה”.

גוגל לא שכחו את הצ’אט הותיק יותר (גוגל צ’אט) והוא זמין תמיד מצד ימין (בגירסה העברית), כך שניתן ישירות לשוחח עם חברכם בקליק אחד עם אודיו ווידאו.

תחום הטלפון הסלולרי לא נשכח, ומנסיונות שעשיתי, צילומים שמצלמים בטלפונים סלולריים עולים מהר (יחסית) לגוגל+ ואפשר לערוך, לתייג, לשתף את התמונות בשניות. כל מה שצריך זה ללחוץ על אייקון התמונות, לבחור “תמונות מהטלפון שלך” – והם שם מחכות לך. לא צריך לבחור בטלפון הסלולרי שום דבר ואין צורך לזכור לעשות פעולות. הכל שקוף (ניתן כמובן לכבות פונקציה זאת בטלפון). אם נזכור שגוגל די שולטת בשוק מערכות ההפעלה הסלולרי, נראה שגוגל יכולה לגרום למשתמשים רבים להעדיף את גוגל פלוס בכל הקשור לתמונות. אחרי הכל, התמונות עלו ולמשתמש נותר רק לשתף – מה קל מכך? (אפליקציית גוגל פלוס למשתמשי אייפון/אייפד/אייפוד נמצאת בתהליכי אישור אצל אפל בימים אלו).

לבסוף, תחום מסויים שאינני יודע כמה יקבל תשומת לב ע”י המשתמשים: “ניצוצות” (Sparks) – הפונקציה הזו מאפשרת לך לחפש מידע בקטגוריות שונות, והמידע מגיע ממקורות כמו אתרי עיתונות (בארץ זה מגיע מאתרים כמו YNET, וואלה, גלובס, דה-מרקר וכו’) ובלוגים שונים. אפשר לחפש נושאים שונים, לקבל תקצירי כתבות ולשתף אותם ישירות ב”זרם” (Feed) שלך לחבריך, אם מצאת מידע מעניין. אנשי SEO מוזמנים להתחיל לחקור את התחום ולראות איך הם מקדמים את המידע שלהם בתוך אותם ניצוצות.

כדאי לעבור מפייסבוק לגוגל? לעניות דעתי התשובה היא “כן, אך בשלבים”. עדיין רשמית אין אפשרות להנפיק הזמנות נוספות ע”י המשתמשים (מה שלא מנע ממשתמשים מתקדמים למצוא חורים ולהשתמש בהם כדי להוציא הזמנות עקיפות לשרות), ואם יש לך חברים רבים בפייסבוק, הם עדיין לא יוכלו לעבור לגוגל פלוס, גם אם הם ירצו. בנוסף, עדיין יש באגים ואיטיות פה ושם של השרות, כך שכדאי להמתין כמה שבועות.

האם גוגל פלוס “יתפוס” ויצליח להתחרות בפייסבוק? להערכתי, אחרי שהשתמשתי ושוחחתי עם אחרים, תשובתי היא “בהחלט!”. היו מספר אנשים (שלא ממש מסתדרים במקצועיות עם מחשבים) שביקשו ממני הזמנות לגוגל פלוס והתלהבו מהוידאו קליפים שגוגל שחררה. המדיה דווקא מתלהבת מגוגל פלוס (ראו לדוגמא את הכתבה הזו של YNET, או את הכתבה הזו של PCWorld שנותנת 9 סיבות טובות מדוע כדאי לעבור מפייסבוק לגוגל פלוס).

אני די בטוח שזהו רק השלב הראשון של גוגל פלוס. גוגל כבר פרסמו מודעות דרושים למפתחי משחקים, כך שגם משחקים יהיו בגוגל פלוס (במיוחד שלגוגל יש 10% ב-Zynga, מי שפיתחה את פארמוויל), ואני מאמין ש-SDK או משהו דומה יצא בקרוב כדי שאנשים יכתבו אפליקציות לגוגל פלוס, וכאן זה כבר יכול להיות מעניין. לי יהיה מעניין לראות מי הראשון שיכתוב סקריפט ב-Grease Monkey שיחליף את מסך היוטיוב ב"זולה" במשהו אחר כמו .. שידור וידאו. יהיה מעניין, לא? 🙂