מחירי הפרילאנסר

לפני מס' שנים שודרה בארץ סידרה זכתה לפרסים והערכה רבה הן אצל המבקרים והן אצל הצופים. לסידרה קראו "בטיפול", ואסי דיין שיחק את התפקיד הראשי בתור ראובן דגן, הפסיכולוג. אחד הדברים שהסידרה גרמה (ובהפתעה) לפסיכולוגים רבים הוא "ליישר קו" בנושא המחירים: ראובן דגן גבה 440 שקלים (ובאחת הסצינות רואים את המחיר הזה על הצ'ק שהמטופל נותן לראובן) וכתוצאה מכך פסיכולוגים רבים החליטו לעדכן את המחירים שהם גובים בהתאם.

אחד הדברים המפליאים שראיתי לפחות בשנים האחרונות בתחום ההיי-טק ככל שזה מגיע לענף הפרילאנסרים, הוא שאין שום טבלת מחיר מוערך מה הלקוח צריך לשלם לפרילאנסר, ולמען האמת העניין די מוזר. אני יכול לדעת מה מחיר שרת, מה מחיר ציוד, רשיונות תוכנה וכו' וכך גם כל אדם אחר, עד שזה מגיע למחיר של פרילאנסר.

לפנינו תרשים של אתר. (תסלחו לי על הגרפיקה המכוערת, אבל זה מה שיכלתי להוציא ב-4 דקות):

simple diagram

מי שמבין טוב בשרתים, בתקשורת וכו' מיד יבחין פה במס' בעיות: איפה האחסון, האם יש רפליקציה ל-DB, האם התצורה נכונה בכלל, היכן הנתב וכו' וכו'. הסיבה שלא הוספתי אותם לתרשים היא סיבה פשוטה: אצל חלק לא קטן מהחברות אין מושג ירוק לגבי הדברים הנחוצים האלו ולכן הם שוכרים פרילאנסר שיעשה את העבודה, אך כאן מגיעה בעיה שבעתיה אני כותב פוסט זה: כמה בעצם משלמים לפרילאנסר? זה לא חישוב כזה פשוט.

ניקח שתי מקרים: יכול לבוא ראובן, שהחליט לסגור מחיר חיסול עם הלקוח – 50 ש"ח לשעת עבודה. כמה שעות? בין 10 ל-20 שעות, כלומר הלקוח ישלם בסביבות ה-1,000 ש"ח עבור העבודה. הלקוח מחליט לבקש עוד הצעת מחיר ממישהו אחר, משמעון. שמעון מציץ בדיאגרמה וקובע שהוא צריך בין 5-15 שעות עבודה במחיר של 400 ש"ח פר שעת עבודה.

כפי שניתן לראות, יש פערים גדולים. בסופו של דבר הרי מדובר בשוק חופשי שכל אחד קובע את שכרו לפי חישובים משלו, אבל כאן גם נוצרת בעיה עבור הלקוחות.

הבה נסתכל מה קורה עם שכירים: כשכיר נמצא בתחום מסויים, יש משכורת התחלתית שהוא יכול לקבל, וככל שיש יותר "תוספות", כך השכר עולה: יש לך X שנים כמפתח בשפות אלו ואחרות? תוספת. למדת תואר? תוספת, וכך הלאה. מעסיק יכול להסתכל בטבלאות שכר של חברות כח אדם ואחרות ולראות לאן הרוח נושבת, כך אם לדוגמא מפתח בכיר אמור לקבל בין 20K-30K והמפתח בא בדרישה ל-40K בלי הצדקה, הוא יזרוק אותו מהמדרגות (בנימוס כמובן), כלומר אם אותו מפתח הולך להתקבל והוא מגיע לדיון שכר, שני הצדדים יודעים בהערכה גסה על מה מדובר ונשאר המו"מ על דברים כמו רכב, קרנות, ביטוחים וכו'.

ואצל הפרילאנסרים? אין כלום (לפחות לא ממה שראיתי). כמה מגיע לאיש סיסטם עם 10 שנים נסיון? עם 15 שנה? לפרילאנסר שמכיר לינוקס שנה? לאחד שלמד RHCE? כל פרילאנסר יכול לדפוק מחיר, אבל הלקוח לא יכול לדעת אם המחיר גבוה מדי ויש לחפש הצדקה לכך אצל הפרילאנסר, או נמוך מדי, מה שיכול לעורר חשד שאותו פרילאנסר "מתגלח על הזקן" של הלקוח.

מהסיבות הנ"ל אני חושב (וזו רק דעתי כמובן) שהגיע הזמן להקים איזה גוף/עמותה (או תחת עמותה מסויימת) שתבצע את הדברים הבאים (החברות תהיה בתשלום כמובן):

  • לקבוע טווח תעריפים מקובל פר מקצוע, לציין מה מעלה תעריף (שנות נסיון וכו')
  • לתת מטריה משפטית לחברים
  • לקדם מטרות הקשורות לעבודות פרילאנס תוך הדגשה על עבודה "כחול לבן"
  • תקים אתר לחבריה בלבד בו יפורסמו הצעות עבודה.

מה דעתכם?

שנה טובה

בזמן כתיבת שורות אלו מסתיימת לה עוד שנה עברית. לחלק מהאנשים שמסכמים את השנה, השנה היתה מוצלחת מאין כמוה, כאשר לחלק אחר השנה היתה מחורבנת מאין כמוה. הרוב נמצאים באמצע. יום עסל יום בסל כפי שאומר הפתגם הערבי.

אין ספק שהשנה היו הרבה תהפוכות ומהפיכות מבחינות רבות. מי שמציץ בחדשות הכלכליות (וגם לא הכלכליות) בוודאי התוודע לשנה השחורה ביותר מבחינת הכלכלה הגלובאלית ובראשם כלכלת ארה"ב, ששם הגיע המצב שבנקים ענקיים נופלים כמו מגדל קלפים ונמכרים במחירים של מיליארדים בודדים. רק היום נפל עוד בנק משכנתאות בריטי ואלפי עובדים יצטרכו לחפש לעצמם עבודה חדשה בתקופת שפל רצינית זו.

מהבחינה הפוליטית המצב כאן נהיה יותר גרוע. ראש הממשלה שנחשד בעברות שונות החליט סוף סוף לעשות את הצעד הנכון ולהתפטר, אבל מה? את ראש הממשלה הבאה בחרו מתפקדי "קדימה"! אני בהחלט יכול להבין את העניין של לבחור ראש למפלגה, אבל לבחור ראש ממשלה ולהקים קואליציה חדשה מבלי לשתף את העם? סליחה, איפה הדמוקרטיה? מדוע לא עושים בחירות מחדש? שאלה מצויינת. איפה העיתונות ה"נושכת" שתבקר את הנושא ותשאל את השרים והחכ"ים שאלות נוקבות? נעלמה. מדוע נעלמה? כי ככה יש סיכוי יותר גדול שהשמאל יקבע דברים ללא צורך בבחירות ובאפשרות לתת לעם לאמר את דברו. אחרי הכל, כל בר דעת שקורא סקרים ורואה גרפים, יכול להבין בנקל כי אם היו היום בחירות, השמאל היה יכול לאמר קדיש. אז מה עושים? פשוט "עוקפים" את עניין הבחירות, התקשורת (מי אמר שהתקשורת שמאלנית?) שותקת, וככה תהיה לנו ממשלה עם שפנה בראשה.

כשהצרות מגיעות "בצרורות", ממליצים אנשים מקצוע רבים לקחת צעד אחורה ולבחון את הדברים מחדש, אז הייתי רוצה לקחת את העצה הזו ולאחל לכולם שנה טובה עם כמה דברים:

  • שנה של איחוד: אנחנו אחים, אבל אנחנו מסוכסכים אחד עם השנים בצורה נוראית, ואוייבנו מבחוץ מחייכים ונהנים. אולי הגיע הזמן במקום לשבת עם הפלסטינאים על כל מיני הסכמים, לשבת עם עצמנו, ימין עם שמאל, להוריד את כל ענייני הפנטזיות, ולהסתכל על ההיסטוריה ועל העובדות? האם לא הגיע הזמן שנלמד מהעבר מבלי לנסות לחשוב על הפלסטינאים כל 3 שניות? יש לשמאל טיעונים ויש לימין טיעונים ולכל אחד יש דברים לאמר. במקום לאטום את האוזניים, אולי הגיע הזמן להקשיב אחד לשני בלי דעות קדומות? כאחד – אנו חזקים. כפיצול, אנחנו חלשים. חשוב לזכור זאת.
  • שנה של שגשוג: המשבר הגלובאלי עוד לא הגיע לפתחנו. אולי הגיע הזמן שממשלתנו, ובמיוחד משרד האוצר, יהיה יותר נגיש לעם במתן עצות כלכליות בלתי מוטות לכאן או לכאן?מה אדם אמור לעשות בכדי שלא יגיע למצב כמו עמיתו האמריקאי להפסד כספים ענק? האם המדינה מגבה את החסכונות של האנשים במקרה שבנק כאן יפול?
  • שנה של השקעות: תקציב משרד האוצר עדיין לא משקף השקעות משמעותיות בדרום הארץ ובצפונה. כלום לא הגיע הזמן להשקעה מאסיבית? אנשים מחפשים עבודות וחברות מחפשות השקעות בגיבוי המדינה. מדוע לא עושים כלום בנידון? אולי השנה סוף סוף יתחילו להשקיע בפיתוח תשתיות מאסיביות באזורים אלו?

שנה טובה לכל הקוראים.
חץ בן חמו