התקציב והשקרים

אם יש נושא שלא יורד מסדר היום הוא עניין הקיצוץ בתקציב ששר האוצר לפיד וראש הממשלה ביבי רוצים להעביר. רבות כבר נאמר בנושא והייתי מעוניין לשתף את הקוראים בכמה דברים.

אם תלכו לכל רופא, פסיכלוג או מטפל כלשהו, ותרצו לטפל בבעיה כלשהי, אותו מטפל/רופא/פסיכולוג יאמר לכם שהשלב הראשון בטיפול הוא הפסקת ההכחשה והתעמתות עם העובדה שיש בעיה. לטאטא את הדברים מתחת לשטיח רק ידפוק את הטיפול בשלבים המוקדמים ו/או המאוחרים. אם ניקח את זה לעניין התקציב, יהיה כדאי להתחיל במשהו מסוים שלא ביבי ולא לפיד יעשו, וזה: להודות שביבי ושר האוצר לשעבר (שטייניץ) שיקרו לנו. אמרו לנו שאנחנו "נס כלכלי", וזאת בשעה שהם הסתכלו על נתונים סלקטיביים והתעלמו מכל מיני דברים (כמו כמות הכנסות למדינה שקטנה וקטנה, בניגוד למה שראשי האוצר חזו). הבעיה ממשיכה בכך שהם (ביבי ושטייניץ) האמינו למה שהם פרסמו והחלו לחלק תקציבים מעבר למה שנכתב בתחזית ובספרי התקציב. למי חולק הכסף? שאלה טובה. תשאלו את המתנחלים, הם יאמרו לכם שהם לא קיבלו מיליארדים נוספים, עובדה שלא קמו רשמית ישובים חדשים. תשאלו את החרדים? הם יאמרו שהם לא קיבלו תקציבי עתק חדשים, וכך כל סקטור יכחיש שקיבל תקציבים.

כולם מסכימים שיש בור בתקציב. כמה הבור? תלוי את מי שואלים כמובן. באוצר רצים מספרים בין 30 ל-45 מיליארד שקל שחסרים, כל אחד מפרסם לפי הפירושים שלו.

אז מה הטיפול של שר האוצר החדש לפיד בנושא? קיצוץ "לכולם".

שזה קצת מוזר מכמה סיבות:

  • כמה ימים לפני הכרזת הקיצוץ "לכולם" לפיד נאם בכנס של "כלכליסט" ובמספר מקומות נוספים והכריז ש"האדם העובד" צריך להיות במרכז ואותו אי אפשר לכסח במסים נוספים ושאר הוצאות נוספות כי "האדם העובד" (בחלק מהנאומים אותו "אדם עובד" הוחלף ב"מעמד הביניים") הוא זה שמחזיק את המדינה. מספר ימים לאחר מכן, האדם העובד היקר קרא באינטרנט איך הולכים לקרוע לו את הצורה במסים נוספים.
  • משום מה "לכולם" לא כולל גופים שמיוצגים ע"י ההסתדרות, רשת החינוך "אל המעיין" ושאר מוסדות ש"ס, ועוד כמה גופים ששלחו נציגים לשר האוצר וראה זה פלא – הם כבר לא  ברשימת הקיצוצים. חשבתם שביבי לחיץ? לפיד עוקף אותו בלחיצות.
  • בעלי ההכנסות הגבוהות יראו קיצוץ, אבל קיצוץ כזה קטן, שהם לא ירגישו אותו כלל.

בסופו של דבר מי שירגיש את הקיצוצים הם המעמד הנמוך וקצת יותר ממחצית מהעשירונים ממעמד הביניים (בערך עד העשירון השביעי, לפי טבלת למ"ס). כמה זה יוצא? בחודש תפסידו בין 8 ל-12 אחוז מהמשכורת, כלומר בשנה אתם תגידו ביי ביי למשכורת חודשית פלוס. רוצים לדעת כמה אתם אישית תפסידו בעקבות הגזירות? כנסו לכאן, הזינו את ההכנסה שלכם, כמה ילדים יש לכם, כמה ילדים נולדו אחרי 2003, כמה ההוצאה החודשית שלכם, האם יש לכם ילדים בצהרון, ולחצו על חישוב. האפליקציה תראה לכם בדיוק. כך לדוגמא, אם אתה צעיר שמרוויח 10000 ברוטו בחודש, אתה תפסיד בשנה 1827 שקלים. דוגמא נוספת: זוג שמרוויח ביחד 20000 שקל, עם 3 ילדים (2 ילדים שנולדו אחרי 2003), 2 מהם בצהרון וההוצאות החודשיות שלהם הם 18000 (אני יודע, מספר דמיוני, ברוב המשפחות ההוצאה יותר גדולה מההכנסה) ול-2 ההורים יש תואר ראשון, הם יפסידו בחודש 1542 שקל, ובחישוב שנתי 18508 שקל!

ומי הכי הרבה נדפק? משפחות חרדיות ברוכות ילדים או. משפחה כזו עם 4 ילדים, הכנסה של 6000 שקל (כי האבא לומד תורה ורק אמא עובדת), תצטרך לגרד עוד 578 שקל לחודש ובחישוב שנתי 6932 שקל. כנ"ל לגבי משפחות עם הורים שמכניסים משכורות מינימום עם 4 ילדים.

אבל זו אינה הבעיה היחידה. הבעיה היחידה שגם שר האוצר שלנו וגם ביביהו מתעלמים ממנה – זה אפקט כדור השלג: כל משפחה וכל אדם עובד בישראל הולך להפסיד בין מאות לאלפי שקלים בחודש. הבנקים לא ישושו לתת מסגרות יותר גדולות (מה אתם, טייקונים?), כך שהאנשים יקנו פחות. כשאנשים קונים פחות, עסקים מצמצמים הוצאות, מה שמוביל לפיטורים, מה שמוביל לאבטלה שתעלה, ומה שסביר להניח שיוביל שוב .. למיתון. בעיה נוספת היא שבתקציב זה אין מנועי צמיחה. יש קיצוצים בכמעט כל המשרדים (אם אני אפתח את הפה על משרד הבטחון, אני אצטרך 2 פוסטים לכתוב), מה שאומר פרויקטים מוקפאים או נדחים, מה שאומר שאנשים שנשכרו לבצע פרויקטים יפוטרו (חלקם או כולם), ואם מדובר בפועלים לבנות דברים – הפועלים הולכים הביתה בלי הכנסה. 

עוד נקודה שכמעט אף אחד לא מתייחס אליה: לפיד טוען שתוך "שנה עד שנה וחצי – אנחנו מחוץ לבעיה". אתם מאמינים שהאוצר יחליט אחרי שנה או שנתיים פתאום להחזיר את המצב שהמע"מ יהיה 17% וה-1.5% של מס הכנסה פתאום ירד למצבו כרגע? אם כן, כדאי שתסתכלו היסטורית לגבי החלטות של האוצר. מעולם לא החזיר משרד האוצר את המצב כמו שהיה ערב שינוי גדול. 

ומה עם החברות הגדולות? אלו ימשיכו לשלם אחוזים בודדים של מס לקופת המדינה, בהשוואה לחברות בינוניות וקטנות ועסקים קטנים שצריכים לשלם את מלוא המס המוטל עליהן. 4 החברות הגדולות (אינטל, צ'ק פוינט, טבע, כיל) ימשיכו לקבל מתנה מופלאה: על כל שקל שהן משלמות למדינה, המדינה מחזירה להן 4 שקלים. הלו גוגל, תעבירו את מטה החברה ואת כולם לכאן, תקבלו אחלה כסף, על חשבוננו כמובן! מוזר שהממשלה הקודמת כשרצתה לשנות חוק מהיום למחר היא הצליחה, אבל כאן … לא, אי אפשר.

אז אנחנו נשלם עכשיו על השקר והתרגילים של ביבי את שטייניץ, ימכרו לנו לוקשים שאוטוטו הנה האור בקצה המנהרה, ולא ביבי או לפיד יחשבו על פתרונות אלטרנטיביים. 

מדוע אתה משקר, ביבי?

אתחיל בפוסט שכתב אלי ישי לאחרונה בפייסבוק שלו (אני מאמין שלא הוא כתב אלא אגף הדוברות שלו):

בכוונת רובהו הפוליטי של לפיד אין ולא הייתה כוונה להטיב עם מעמד הביניים, הסטודנטים ועוד. הוא גייס את יכולת הכתיבה, ההגשה והרטוריקה שלו למטרה אחת בלבד- הוצאת החרדים אל מחוץ לממשלה, אל מחוץ לחברה הישראלית. הוא לא הפנים שאיננו קבוצה לצד האוכלוסייה הישראלית- אנחנו חלק ממנה. הדרת החרדים הפכה עבורו לערך מקודש. השנאה של לפיד כלפינו חזקה יותר מהאהבה של בנט לחלקי ארץ ישראל השונים והדאגה להתיישבות, שאם לא כן, היה יודע שמחיר חבירתו ללפיד, הוא מחיר יקר עבור המתיישבים ביו"ש. השותפות בין השניים, ביום המחר, בסיום מופע היחצנות של לפיד להוצאת החרדים, תפגע במחנה אשר חרט על דגלו שלא תהיה התנתקות נוספת, המחנה שמבין שבטחון קודם לשלום. בנט אולי מנצח בקרב- אבל יפסיד במלחמה. הבית היהודי מכרו את נשמתם- את דיגלם- את עתיד ההתיישבות. בימים הקרובים, יקבע סופית הרכב הממשלה ללא חרדים ומה שייקבע עוד באותו היום- יהיה עתיד ההתיישבות. הפרחים לבנט. בנט הקריב את עתיד ההתיישבות על מזבח שנאת החרדים. נער הייתי וגם זקנתי- שנותיי בפוליטיקה למדו אותי רבות, ואשמח לשתף במשהו את המצטרפים החדשים: הרוצה לקדם שינויים חברתיים, ערכיים, פוליטיים ואף נורמות- עושה זאת תוך הבנה, כיבוד ולחיצת יד, לא תוך העברת החלטות, חוקים ותקנות, כאשר נושאי השינוי אינם חלק מהמשחק- אינם חלק ממקבלי ההחלטות. בנט שילם מחיר יקר, יקר מדי, לספק גחמות לפיד.

זהו הטקסט של אלי ישי וכמו שאתם יכולים לקרוא, הוא מכוון אותו כלפי יאיר לפיד, הלו הוא "השטן" כפי שש"ס מעדיפה לראות אותו. מול הבית היהודי ש"ס מנסים ללכת בגישת ה"אחים" "הלו אחים אנחנו" אומרים דרעי/ישי/אטיאס/עובדיה-יוסף ושאר מלחכי פינה מהמפלגה. (הם כמובן מתעלמים מכך שבמשך שנים שהם [ש"ס] מנעו מכל מי שמזדהה עם הבית היהודי ג'ובים כרבנים ושאר ג'ובים בתחומי דת). 

ומה עם ביביהו?

ביבי עדיין מנסה ללכת בדיוק באותם טריקים שהוא בנה את הממשלה הקודמת. הבטחות פה, הבטחות שם וברגע שחותמים, מיד ביבי חוזר בו. לא צריך ללכת רחוק לראות את התופעה בהתגלמותה: ציפי לבני, אשה ששירתה שנים במוסד, במקום ששקרים נזרקים על ימין ועל שמאל, גילתה נאיביות פוליטית בדיוק כאילו החלה אתמול את הדרך הפוליטית שלה. היא חתמה עם ביבי תמורת משרד המשפטים ותמורת כך שהיא היא תנהל את המו"מ עם הפלסטינים (ראינו מה קרה שהיא עשתה את המו"מ בפעם האחרונה..). לא עברו 24 שעות וכבר ביבי הוציא דרך שליחו הנאמן אופיר אקוניס הצעת חוק שכל הסכם עם הפלסטינים יצריך משאל עם, מה שדי מבטל את כל עניין המו"מ עם הפלסטינים. אחרי הכל, מדוע שהפלסטינים ירצו להיכנס להסכם שאולי לא יהיה שווה את הנייר עליו הוא יודפס? אז ציפי ליבני קיבלה כמה חרוזים צבעוניים, וההסכם שנחתם איתה כבר לא שווה.

תוצאות הבחירות האחרונות הראו הפעם משהו פשוט ומעניין: לציבור נמאס מלהיות השוגר-דדי של החרדים שלא מתגייסים ולא משתתפים בנטל השוויון. בערוץ 2 הראו שיקופית שמראה כמה החרדים מקבלים (שימו לב, מדובר במספרים של הקצבים רק לחרדים ומוסדותיהם, אלו לא המספרים שכוללים תקציבים שהחרדים מקבלים כמו שאחרים מקבלים כחלק מהאזרחים). להלן התמונה:

 

רואים את המספר הסופי? 4.6 מיליארד שקל שלא אתה ולא את ולא אני ולא שאר אזרחי ישראל משלמי המסים יהנו מהם. 

אפשר לאמר הרבה על יאיר לפיד עם "יש עתיד" ומיכאל בנט מ"הבית היהודי", אבל הברית שהם כרתו (שמפלגה אחת לא תיכנס בלי שהמפלגה השניה נכנסת) היא ברית שראויה בהחלט לברכה. 2 המפלגות לא מסכימות עם האג'נדות שלהם, אולם הם מאוחדים בעניין נטל השוויון ובעוד נושאים שונים, והם אינם מוכנים להתקפל ועל כך יש לברך אותם. 

אבל לביבי זה לא מזיז כמה אתה האזרח תידפק, כמה החרדים ע"י שולחיהם ימשיכו לדפוק את האזרח מהמעמד הנמוך והבינוני. את ביבי לא מעניינת העובדה שאם אני מחר כחילוני מעוניין לרכוש דירה היכן שהוא, הבנק יעשה לי את המוות במשכנתא ואני אצטרך להעביר את ה-30 שנה הקרובות בתשלום אותה דירה ובהחזר הלוואות בשעה שהחרדים יקבלו דירות בגרושים (תסתכלו את המחירים בחריש). הרי אם ש"ס תמשיך להיות בממשלה ושר השיכון ימשיך להיות אטיאס, המצב ימשיך להיות מצב הזוי כשהתנאי לקבלת מחיר זול לדירה הוא ה..ותק בנישואים (ואני בכלל רווק, אבל גם חבריי החילוניים לא התחתנו בגיל 18-19, כך שהם לא זכאים להטבות אותם יקבלו חרדים). 

לביבי לא מזיזה גם העובדה שמה שהיה פעם קבוצה קטנה של כמה מאות חרדים שקיבלו פטור, הפך למגפה של מאות אלפים. רק בשביל לסבר את האוזן, המספר שהיה בהתחלה מאות בקום המדינה, עלה מאז ב-15,000 אחוז. אבל זה לא רק עניין הגיוס. אותם אלו שלא יתגייסו היום גם לא יכניסו מסים למדינה מחר כי אותן מפלגות דאגו לכך שאותם תלמידים לא ילמדו לימודי ליב"ה, ואיזו חברה תסכים לקבל מישהו שרמת המתמטיקה שלו היא רמה של כיתה ד' והאנגלית שלו עילגת? 

לביבי חשובים ה"שותפים הטבעיים". מילא המפלגות הציוניות הדתיות שרואות עין בעין את אותה אג'נדה פוליטית כמו הליכוד, אבל ש"ס, יהדות התורה, ג' וכו' אין להן אג'נדה פוליטית. הן יכולות לשבת במפלגות אולטרה שמאלניות או סופר ימניות. אם מחר מפלגת כ"ך היתה קיימת והיתה זוכה לכמות מנדטים גדולה או אם מחר מרצ היו מקבלים כמות מנדטים גדולה והיא היתה מקימה ממשלה – לאותן מפלגות לא היתה שום בעיה להיכנס לאותה קואליציה, כל עוד ברז התקציבים לכיוונן זורם חופשי. 

אז ביבי היה היום אצל הנשיא פרס ומול המצלמות הוא שיקר. גם הבית היהודי וגם "יש עתיד" אינם מחרימים את החרדים. 2 המפלגות הנ"ל רוצות לשנות את סדר היום והציבור נתן את קולו אליהן ונתן פחות קולות לחרדים (האיום/נסיון סחיטה של עובדיה יוסף לפיו אם לא תצביע ש"ס השטן ירדוף אחריך עם קילשון וכרטיס הכניסה שלך לעולם הבא יבוטל – לא עבד) ומי שקובע הן המפלגות עם הקולות. ביבי נמצא במצב לא נעים – אף מפלגה לא מאמינה למילה שלו ולשם שינוי 2 המפלגות עם כמות גדולה של קולות רוצות לשם שינוי לקיים את ההבטחות שהבטיחו לבוחריהם (ימות משיח, לא?). 

עברו ה-28 יום שהוקצו לביבי להקים ממשלה, ועתה הוא מקבל עוד 14 יום. המספרים לא הולכים להשתנות והכל תלוי ימצמץ ראשון. לפיד ובנט כרתו ברית אז הם לא יכנסו ושלי יחימוביץ בוודאי לא תיכנס, מה שמשאיר את עניין הלחץ נטו על ביבי, אבל זה רק החלק הראשון. אחרי הקמת הממשלה נדרשים "קיצוצים כואבים" ובממשלה הקודמת זה לא עבר כי החרדים לא הסכימו להיפרד מליטרת הבשר ומברז תקציבים חופשי, ובממשלה הנוכחית הסיעות החדשות לא ירצו כל כך מהר להקשיב לאוצר ולהפחדותיו. כבר ראינו שהאוצר לדוגמא לא מוכן להראות למפלגת הבית היהודי את ספר התקציב והקיצוצים המתוכננים, מעניין מה יקרה שהבית היהודי ויש עתיד כבר יהיו בקואליציה. 

בקיצור – כרגיל במדינת ישראל, אין רגע דל והולך להיות מעניין.

מה ש-בנט ובימין מפספסים

מכיוון שעבדכם הנאמן צריך להישאר עד השעות הקטנות של הלילה ולעשות מיגרציה של שרתים, חשבתי לכתוב פוסט על מה שקרה עם נפתלי בנט ביומיים האחרונים.

הכל התחיל עם הראיון בתכנית “משעל חם” של ניסים משעל. ניסים הוא מראיין משופשף וכשהוא רוצה, הוא יודע להשחיל שאלה שהמרואיין לא מצפה לה ולא חשוב מה המרואיין יענה, יהיה פה אייטם, וכך בדיוק קרה לנפתלי בנט, אדם שאין לו הרבה נסיון בהופעות ציבוריות – הוא אמר (ואני מצוטט מהכתבה): “אם יורו לי לפנות יהודים – לא אעשה זאת”.

ביבי ובימין, ששם קצת יותר מנוסים בפוליטיקה, ספינים (בזה ביבי אשף) וכו’ – אמרו “תודה לאל” וביבי זימן בדחיפות את שלושת הערוצים ל”ראיונות” ובאותה הזדמנות הוא הפך את בנט לאדם בלתי אחראי ובעצם קרא לו בעקיפין סרבן פקודות. הלילה בנט הופיע מול התקשורת כדי לנסות למזער נזקים ולאמר שהוא לא סרבן פקודות. כמה זה ישפיע? שאלה טובה, נראה זאת במדגמים הבאים.

הבה נניח את הקלפים על השולחן ונסתכל למציאות בעיניים: הסיכוי שביבי והליכוד/ימין יעלה לקדנציה נוספת כרגע נראה סיכוי גדול בהרבה מזה שהמרכז/שמאל יעלה. אנחנו מדינה סופר דינמית וחדשות שאצלנו מעכלים ביום בחו”ל לוקח להם שבועיים, ופה דברים משתנים מדקה לדקה, וכרגע האגו של ראשי מפלגות המרכז מדבר במקום למצוא נוסחה להתאחד ככח מאוחד (כמו ליכוד-ביתנו), וכל עוד זה כך – ביבי לוקח. בהליכה.

מי שיבחר כתוצאה מהבחירות ויקים קואליציה, יצטרך לעמוד מול ממשל אמריקאי שכבר אין לו שום סבלנות למשחקים בעניין המו”מ עם הפלסטינים. האמריקאים כרגע רק מגנים את כל אישורי התוכניות לבנייה ב-E-1, אבל אחרי הבחירות הגינויים יעברו שדרוג לצעדים, ומי ששוכח ישראל מקבלת מדי שנה כמה מיליארדי דולרים מהדוד סם ואפילו הרפובליקנים עושים קולות של אי נוחות מכל אישורי הבניה הללו, בוודאי שגם הדמוקרטים לא אוהבים זאת, כך שאם יחליטו באחת הוועדות שם להקפיא כספים ורכישות בכספים האלו, לא יהיה קשה להם להשיג רוב להעביר החלטה כזו. הנשיא הנוכחי כבר לא חושש מהקול היהודי.

גרוע מכך – לאבו מאזן נמאסו המשחקים הללו (בין אם הוא צודק או לא צודק, ובין אם ישראל צודקת או לא – זה לא רלוונטי), והוא שוקל פשוט לפרק את הרשות הפלסטינית ו”לתת את המפתחות לביבי” ודבר כזה יביא לכמה דברים:

  • התפרקות הפנטזיה הרטובה של רבים מאנשי הימין על מדינה יהודית. אנחנו נהיה מדינה דו-לאומית.
  • כמות טרור שלא ראינו שנים רבות: כל אלו שרצו לראות פה מדינת פלסטין ויראו שהיא מתפרקת, חלקם יפנו מחדש לטרור, פיגועים, התאבדויות וכו’.
  • צה”ל יצטרך להתמודד מחדש עם כל השטחים, עם משטר צבאי מחדש, ושוב התמודדות עם עזה והחמאס, שלא לדבר על גופים נוספים.
  • ליבוי האש לרמות הרבה יותר גבוהות ע”י הספונסרים הראשיים – אירן.

בארה”ב ובאיחוד האירופי האיום של אבו מאזן נקלט היטב, ואם מישהו חושב שהם לא יעשו כלום בנידון, אז הוא טועה: חרב הסנקציות תוצא מנדנה כלפי ישראל, דברים כמו:

  • סימון גורף בכל האיחוד האירופאי על מוצרים מהתנחלויות (תחשבו מה זה יעשה ליצואנים שמייצרים משם מוצרים).
  • הפסקת הסכמים מסחריים בין גופים גדולים ומדינות לבין ישראל
  • קבלה הרבה יותר אוהדת לטענות הפלסטינים ממה שקורה היום, סביר להניח שבית הדין בהאג יעבוד שעות נוספות.

אלו סנקציות שיכולות לקרות. בעבר הם נעצרו בהתערבות של ארה”ב, אבל בתקופת קדנציה שניה של נשיא שאין לו חשש מהקול היהודי, לא בטוחה שארה”ב תמהר ללחוץ על האירופאים לעצור את מה שהם מתכננים. על האו”ם אני אפילו לא מדבר..

בסופו של דבר ביבי יגרר ע”י האמריקאים והאירופאים למו”מ, בלי יותר מדי ברירות, וביבי בקדנציה הבאה יצטרך לפנות ישובים. זה אפילו לא שאלה של אם לפנות, אלא כמה לפנות. כמובן, מקום כמו אריאל לא יפונה, אבל ישובים קטנים כדוגמת מגרון – יש סיכוי רב שהם יצטרכו להיות מפונים.

יהיו כמובן אלו שיחשבו שמכיוון שזו תהיה ממשלה ימנית, הממשלה לא תתן יד לשום מו”מ או הסכם כזה, אבל אם ביבי יחליט ללכת עם זה (והוא יצטרך ללכת עם זה או שכפי שתיארתי מקודם – מדינות אחרות לא יתנו לו להתחמק הפעם) – שום סכסוך קואליציוני או איומים בפרישה מהקואליציה לא יעצרו את זה. השמאל יתן אוטומטית רשת בטחון לביבי בהצבעות על הסכמים כאלו, כך שגם אם בנט יחליט לאיים בפרישה, זה לא יזיז כלום ואז נגיע שוב למצב מוכר: השמאל מפנטז, הימין מקיים. זוכרים את סיני? גוש קטיף? מגרון? יש בטח עוד כמה דוגמאות שהליכוד פינה, אז גם הפעם יהיה סיבוב נוסף.

אז מר בנט היקר, אתה ומפלגתך תשבו בממשלה שהיא בהחלט תצטרך לפנות ישובים. סביר להניח שיתנו לזה שם מכובס כמו “איחוד ישובים”, רק שהפעם אף אחד לא יממן ניסורי בתים (למעוניינים לדעת, הניסור כשל, הלך הכסף, כי אף אחד לא ממש הוריד פטיש על קיר כדי לבדוק את הבניה).

מדוע אינני חושב שהמחאה תסייע הפעם

ראיתי את ההפגנות במוצ”ש (ואת הפיצול, כפי שטען ידידי היקר דורון אופק) ואני בהחלט מבין ותומך בחבריי המפגינים…

אבל אני גם ריאליסט.

נחזור קצת אחורה למחאה הקודמת. מיליונים השתתפו, העם צעק שרוצים “צדק חברתי”, ועדת טרכטנברג הוקמה, אתר מיוחד הוקם ואליו נכנסו מיליונים, עשרות אלפים השתתפו באתר (אני יודע כי השרת הושכר מ”חץ ביז” לפני שעבר לחוות השרתים הממשלתית אחרי כמה חודשים), מסקנות הוועדה הוגשו, ביבי קיבל את ההמלצות ליידיו, לחץ ידיים, קליקים של מצלמות..

וזהו…

בסופו של דבר הממשלה מסמסה את כל ההמלצות. דיברו על בנייה מוזלת/ציבורית? אטיאס הצליח לסובב את זה שזוגות נשואים חרדיים יקבלו את זה. זוג צעיר חילוני רוצה להתחתן? תתחיל להשיג כמה מאות אלפי שקלים ואולי תקבל איזה משכנתא או משהו שתשלים איזה חלק. להוריד מסים? דווקא ביבי את שטייניץ בע”מ הודיעו לאחרונה שמיסים יעלו. מס חברות ירד, כאילו שזה יעזור למישהו (שחברות בינלאומיות מחפשות מס חברות נמוך, הן עושות מה שגוגל, אינטל, מיקרוסופט ואחרים עושים – פותחים נציגות באירלנד).

בנוסף, בחודשיים האחרונים התבשרנו שהגוויה/זומבי בשם “קדימה” מצטרפת לקואליציה. כמובן שיצטרפו! הם יודעים טוב מאוד שהפיקציה הזו תמות בבחירות הבאות. כל הסקרים מראים ש”קדימה” תקבל בבחירות הבאות 3-6 מנדטים, בניגוד ל-28 שיש להם כיום, אז שאול מופז אץ רץ להתחבר לביבי.

והממשלה הנוכחית יכולה להעביר כל חוק שהיא רוצה. אם מחר לש”ס ידלק הפיוז על אוכל לא כשר (כמו חזיר) והרב עובדיה יחליט ש”זו ארץ הקודש ואסור שיהיה פה חזיר” וש”ס תגיש הצעת חוק כזו, מבחינת הקואליציה זה יעבור. ליברמן יכול לאיים שהוא פורש, אבל עם 90+ חכ”ים בגועליציה, ביבי יכול לישון בשקט.

לעניות דעתי, מחאה בתקופה הנוכחית לא תעזור. שום דבר לא יזיז את ביבי וממשלתו.

אבל… יש זמן אחר שיכול להשפיע. מתי? עוד 9 חודשים.

רשמית, ב-22 לאוקטובר 2013 יהיו בחירות לממשלת ישראל. כפי שציינתי מקודם, ביבי הצליח לארגן קואליציה גדולה מאוד ואין לאף סיעה חשק להיפרד מהממשלה הנוכחית, כך שהאופוזיציה לא יכולה להפיל את הממשלה ולו בגלל גודלה (20 ומשהו ח”כים).

חצי שנה לפני כן, באביב, לאחר פסח, זה יהיה הזמן הכי יעיל למחאה מאורגנת ומאוחדת. 6 חודשים שביבי יצטרך להזיע כדי לגרום לימין לבחור בו, זה הזמן שהעם הזה יכול לעשות מה שהחרדים עושים בצורה מצטיינת: לגרום לממשלה להקשיב ולהיטיב עם הבוחרים. מספיק ששליש-חצי מהעם ישנה את הבחירה שלו כדי שלא תקום פה ממשלת ביבי השלישית, וכשמתקרבים בחירות וראשם של הנבחרים תלוי בבוחרים, פתאום מתחילים לשמוע זמירות אחרות.

המחאה הנוכחית, כשהיא מפוצלת, משמשת ככלי מצוין לעיתונים כמו “ישראל היום” להראות תמונות של רחובות חצי ריקים עם כותרות “מאות ספורים של מפגינים הגיעו”. הליכה ב-3 ראשים משחקת לידיו של ביבי ותיוג אוטומטי של “שמאלנים” מוצמד למפגינים. התיוג הזה ישאר כי רוב בוחרי הימין מעדיפים להקשיב לשטויות של ליברמן “הקניונים מלאים” (הוא רק שכח שהספורט הלאומי של מר ישראל ישראלי הוא לחיות על מינוס בבנק ודחף בלתי נשלט לקנות עוד ועוד, גם כשאין, כל עוד הבנק נותן אשראי) ולכן הרוב בצד הימני הפוליטי של המפה מסתכל על המפגינים כ”שמאלנים מפונקים”, וחושד בהם שהם מחפשים להפיל את ביבי. נסיון למשוך את הימין להפגנות לא יצליח ממש, לעניות דעתי.

מעדכוני היום

אז מה היה לנו היום?

ביבי והדירות. ראש הממשלה קיים מסיבת עיתונאים והכריז המון הכרזות. המפגינים לא אהבו (בלשון המעטה) את ההכרזות ופשוט קראו לביבי שקרן. חלק מהעיתונאים הסבירו בטורים שונים במדיה שזה מה שניתן לעשות בשלב זה, ואחרים (כמו זה של אביטל להב) הסבירו שכבר היינו בסרט הזה בעבר, מה חדש ומה ישן. אני ממליץ לקרוא את הטור שלה.

ביבי כמובן לא ביקר את המפגינים בתל אביב, אז "ביבי" אחר הגיע, הנה הוידאו:

ומדירות והפגנות – לטכנולוגיה: מוזילה הודיעו שהם מפתחים מערכת חדשה שתתחרה בעצם ב-ChromeOS, רק בשינויים מסויימים: מערכת הבסיס תהיה אנדרואיד והדפדפן יהיה (כמובן) Firefox, אך מצד שני, האנדרואיד שיהיה בפנים, לא יוכל להריץ אפליקציות אנדרואיד ולא יהיה Dalvik (המכונה הוירטואלית בתוך אנדרואיד). אני תוהה לגבי משהו פשוט: אם אתה לוקח אנדרואיד בלי הדבר העיקרי שבו, למה בעצם לקחת אנדרואיד? מה הבעיה לקחת ליבת לינוקס למערכות משובצות ולהשתמש בזה וזהו? כיום יש מספיק טלאים ותמיכה ל-Boot מיידי, תמיכה גרפית מלאה וכו', אז מדוע הטוויסט הזה?

חוזים: בפוסט קודם שכתבתי, התלוננתי על מוסר התשלומים והיו כאן מספר הצעות לגבי כתיבת הסכם/חוזה בין הפרילנסר ללקוחות, ואז חשבתי על כך: מה בדבר אתר/שרות חדש שיאפשר תמורת מס' שקלים לחודש/חד-פעמית לפרילנסר להיכנס לאתר, לבחור חוזה, למלא פרטים, האתר ישלח את החוזה ללקוח והלקוח יחתום, ואז יהיה העתק חתום אצל 2 הצדדים? זה בהחלט רעיון לא רע, רק שאני גרוע בתכנות ואין לי כרגע את התקציב/זמן למצוא מתכנת שיקים זאת, אז הרמתי מסמך אפיון מאוד כללי ובראשי תיבות, אבל הוא מספיק בשביל להבין את הרעיון ואם מישהו רוצה – הוא יכול להקים אתר כזה ולהציע שרות כזה. אפשר בהמשך הדרך לקחת עו"ד שיתן עוד הסכמים שיוכנסו למערכת לשימוש הפרילנסרים (או משתמשים אחרים) ולהרוויח מהאתר הזה (ולמי שמחליט להקים אתר כזה, יש לי עסק לאחסון שרתים/אתרים, דבר איתי 🙂 ). אני כמובן לא מבקש שום תמורה על הרעיון. מי שרוצה להקים, שיהנה.

ואם כבר דיברתי על העסק שלי, אז היום קיימנו ישיבה (תודה לאל שיש סקייפ), ואחת הנקודות שהועלתה שם זה המחיר הנמוך מאוד לחבילת בוני אתרים (זו החבילה שאני אומר עליה: אתה תבנה אתרים, אנחנו נדאג לשאר, ותקבל VPS יותר טוב ממה שתקבל מהמתחרים). בשבוע הבא יהיה שינוי במחיר שלה (במיוחד שהמתחרים מבקשים בערך 50-100% יותר מאיתנו באותה חבילה ולמי שלא מאמין, הנה הצעה זהה של קלאב VPS והצעה זהה של SPD. רואים את ההבדל בינם לבינינו ?), אז לאלו שחושבים על החבילה, מומלץ לבחור (אה, אצלנו המחיר לא יעלה ללקוחות קיימים, בטח מישהו עכשיו מקלל אותי על כך 🙂 )

תגובה לאודי הירש

udi-hirsh

אודי הירש כתב מאמר תגובה על הנאום של ביבי אתמול והייתי רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיב לאודי היקר לגבי מס’ נקודות שהוא העלה במאמרו.

נתחיל עם הדברים הנכונים: כן, ביבי בהחלט ניסה ללכת בין הטיפות ולרצות את כולם, אם זה פרס, ברק, כמובן את אובמה וגם את מפלגת הבית שלו, הליכוד וכן גם את גוש ימין. אם הוא מעוניין להישאר ראש ממשלת ימין, הוא חייב לרצות את גוש הימין ואם הוא רוצה להוריד את אובמה מהגב שלו אז הוא חייב גם לזרוק כמה עצמות לכיוונו.

נעבור לפספוס של אודי: ביבי אינו מנסה להפוך את עורו ולהיות “מאותרג” ע”י השמאל כמו ששרון עשה. הוא באמת ובתמים מאמין שאפשר להגיע להסכם שלום שריר וקיים עם הפלסטינים, מצב שבו יהיו 2 מדינות חיות זו לצד זו, כמו שהקהילה הבינלאומית מעוניינת, אבל יחד עם זאת, בניגוד לשמאל, הוא לא מוכן למדינת “פלסטין” בכל מחיר. הוא קובע מראש את הקווים האדומים של ישראל, קווים אדומים שרבים מאוד מהימין וגם מהמרכז יזדהו איתם: מדינה מפורזת בלי צבא, שישכחו מירושלים כעיר הבירה שלהם ומחלוקת ירושלים, ועוד מס’ תנאים הכרחיים. האם הצבת תנאים אלו מהווה בעצם “חירשות” לתלונותיו של העם הפלסטיני?

הבה נהפוך את המטבע לרגע: בשבועות האחרונים שמענו על מס’ מצומצם מאוד של אנשי חמאס, תחמושת וכו’. איך פתאום הרשות הפלסטינית, זו שלא עשתה מאומה לעצור את אנשי החמאס כבר מס’ שנים פתאום עוצרת? הוקוס פוקוס? פתאום יש להם כח אדם ונשק לעצור? שישראל תבעה שוב ושוב מהרשות לעשות זאת והרשות היתה “חירשת” לתביעותיה של ישראל עד כה, למעט 2-3 מעצרים, אז מדוע כשהרשות “מתחרשת” בשמאל שותקים? היכן התלונות כלפי הרשות? נעלמו כבמטה קסם?

גם בנושא העיוורון יש לי השגות: בשביל להיות ער לדברים של הצד השני, על הצד השני גם להסתכל ולהתחשב בנו. אנחנו מצפים מהפלסטינים לדברים מסויימים והפלסטינים בכוונה מתעלמים. כמובן שאינני בא להאשים את הפלסטיני הממוצע שכל מה שהוא רוצה זו מדינה משלו, אלא את ההנהגה שלו, אך לא רק אותם, אלא גם את קדימה והשמאל כאן שהכניסו את הפלסטינים לפנטזיות כאילו כל מה שהם ירצו הם יקבלו וזה רק עניין של מו”מ טכני, קצת בירוקרטיה, ניירת, שיחות פה ושם, והם יקבלו הכל.

ביבי בסופו של דבר היה צריך לעשות משהו אחד: להוריד את הפלסטינים מהאולימפוס, אותו אולימפוס שהשמאל וקדימה בנו, בו ירושלים וכל שטחי 67 חוזרים אליהם, עם הנחות מפליגות מאוד לגבי קיום הסעיפים שהם חתמו עליהם ועוד. היה צריך להפסיק את ריצת האמוק לכיוון אותו “שלום” כשאנחנו עם מכנס מופשל ונותנים הכל בלי שום תמורה בחזרה.

שלום? זה רעיון מצוין, לא בכל מחיר. הימין והמרכז בארץ יוכלו “לבלוע” קיום ישות פלסטינית לצד ישראל אחרי הרבה שכנועים ומריבות, אבל ממש ממש לא בתנאים שהשמאל מעוניין לתת לפלסטינים. יש גבול לכל תעלול.

ציפי לבני והספינים..

אטילה שומפלבי מבשר בטורו כי נמשכים המגעים לקראת ממשלת אחדות לאומית.

כסא מנהלים

מדהים, פשוט מדהים לראות כיצד כל עניין 2 מדינות, רמת הגולן ועוד עניינים מהותיים נזרקים הצידה כדי לשבת בממשלה. עקרונות? אה, עזבו שטויות, אפשר למכור. אחרי הכל, החושך שבישיבה באופוזיציה הרבה יותר מפחיד מאשר לשמור על העקרונות שלך.

רק מה, החושך לא תמיד מבהיל. הוא מבהיל כל עוד לא קיימת סוכריה "קטנה" שנקראת רוטציה. אם ביבי יהיה מוכן לתת לליבני להיות ראש ממשלה לאיזו שנה שנתיים, הו אז מפלגת קדימה ומפלגת העבודה יתפסו טיסת אקספרס ישירות לממשלת האחדות.

בקיצור, כל מה שמפריד עכשיו בין מצב של ממשלה ימנית לממשלת אחדות לאומית, זה כסא ראש הממשלה והרוטציה. היכן כל העקרונות המקודשים של לבני וברק? בפח!

לתשומת ליבם למאמיני הספינים בעת הבחירות. אוהבים אתכם, באמת. הנה אפילו קליפ של המלכה, רק בשבילכם 🙂

פוסט בחירות

יום ד’. 99% מהקולות שנספרו מראות תוצאה מעניינת מאוד..

election-results

שוב אנחנו מגיעים למצב שבין 2 המפלגות הגדולות קיים פער של עשרות אלפי קולות בלבד. האם הפעם ימחק אחרי ספירת קולות החיילים, ימאים, דיפלומטים וכו’? נחיה ונראה, אולם כבר עתה ניתן לראות מס’ דברים בולטים, אם מסתכלים לפי מס’ המנדטים:

  • יש רוב (לא ענק, אבל רוב) לימין, כאשר אם מחברים את סיעות הימין + ישראל ביתנו, יש כאן תוצאה שלא מותירה ספק: העם לא מעוניין בחלוקת ירושלים ושאר אילוזיות מהשמאל על החזרת שטחים והקמת מדינה פלסטינית.
  • לציבור נמאס ממפלגת העבודה. עבדו על הציבור שוב ושוב עד שנמאס לבוחרים ומפלגת העבודה צונחת ל-13 מנדטים, ולמפלגה הרביעית בגודלה. האם המפלגה תלמד לקח? קשה להאמין, אבל כמובן – ימים יגידו
  • מרצ היתה המפלגה שאכלה אותה הכי הרבה בבחירות הנוכחיות. כמות מנדטים: 3. כתוצאה מכך, הגברת זהבה גלאון עפה מהכנסת לטובת ניצן הורביץ שהוצנח מלמעלה. אני יכול לאמר הרבה דברים גרועים על מרצ אבל זהבה גלאון היא פעילה לא קטנה בכנסת וכל הקטע הנוכחי רק ידפוק את המפלגה: אין שום השוואה בין ניצן הורביץ שאינו מכיר את הכנסת לבין פעילה כמו הגב’ גלאון, כך שהמפלגה אוכלת אותה פעמיים. האם יבינו עתה הנהגת מרצ כי העם פשוט לא מעוניין בפנטזיות של פתיחת רגליים ומסירת שטחים לכל דורש? כנראה שלא.
  • מפלגת הירוקים, התנועה-הירוקה-מימד או כל מפלגה ירוקה אחרת לא קיבלו אפילו מנדט בודד אחד, מה שמסכם את כל עניין ה”הו-הא” של הבלוגרים שניסו לקדם את המפלגה הזו תחת כל עץ רענן ב…כלום. זה כמובן רק מראה מה האימפקט של הבלוגרים על רמת הבחירות בארץ (כלום), לעומת האימפקט ברמה המקומית (תל אביב, לא מעט).
  • הדתיים לא למדו לקח וכתוצאה מכך קולות הדתיים חלוקים וקולות רבים נאבדו בדרך. אולי הם ילמדו לקח מכך? קשה להאמין.

התגובות כמובן נעות בין שמחה להיסטריה באתרים השונים. ב”וואלה” לדוגמא, באופן חריג, מאמר המערכת של וואלה מופיע קבוע זה מס’ שעות בכותרת הראשית עם הצעה שקשה לכנות אותה בכינוי אחר חוץ מאשר “תמוהה”. הצעת רוטציה? עם מה? ביבי הבטיח שאין חלוקת ירושלים, ממשיכים לבנות בשטחי 67 וכלום לא מגיע לפלסטינים, ליבני הבטיחה לחלק את ירושלים, להחזיר שטחי 67, ועוד דברים שמעוררים צמרמורת חזקה בימין הישראלי, אז איך רוטציה? ליבני תבקש לחלק מכל גוש ימין יוציא לה אצבע משולשת, כך שלא תהיה שום התקדמות, אז מה תועיל רוטציה?

אתמול בערב בחדשות בערוצים השונים התחילו העיתונאים לתת תחזיות איוב לביבי: ממשלת ימין קיצוני היא ממשלה שלא תחזיק מעמד, אמנון אברמוביץ’ קרא לניצחון של ביבי “נצחון פפירוס” ושאר העיתונאים חושבים שתוך מס’ חודשים נחזור שוב לבחירות, רק שהם שוכחים משהו אחד לדעתי: ביבי ידע את הדברים האלו מראש, והיה לו יועץ סקרים שנתן לו תחזיות די מדוייקת לגבי התוצאות כפי שרואים אותם כרגע, וביבי יצטרך עם זה להתמודד ולהנהיג. ממשלת אחדות לעומת היא לא יותר מאשר אשליה מכיוון שקדימה והגוש הימני שונים לחלוטין במצע ובדרך.

אם יש משהו אחד שליברמן צודק, הוא עניין הבחירות והשלטון. הגיע הזמן לשנות את השיטה לחלוטין ולסיים את העניין שכל שנתיים שלוש יש לנו בחירות שנותנות תוצאות מזוויעות מעין אלו. האם עתה יחליטו סוף סוף לשנות את השיטה ואת הבחירות?

אין ספק, ימים מעניינים לפנינו.

גרפינקל כ”אולמרט” – התגוביה שלי

אבי גרפינקל כתב מאמר ב”הארץ” (שגם מופיע ב”וואלה”) ובו הוא בעצם נותן כאילו נאום פרידה שאולמרט לא נשא. הרעיון רעיון אבל הטיעונים… אני מעדיף לענות להם אחד אחד ישירות.

גרפינקל מתחיל בקטע של 2 סיבות “גרועות מאוד” שבגללם העם חיכה שאולמרט יעוף מהכסא: מלחמת לבנון, והשחיתות. עד כאן – צודק.

עכשיו מתחילים התירוצים, ואני רוצה לתת מס’ נקודות הפוכות ממאמרו של אבי:

מלחמת לבנון
ממתי יוצאים למלחמה כאילו זה היה רייטינג? אז נכון, 90% מהעם היו בעד אולמרט בהתחלת המלחמה (אבי שכח להזכיר גם את יריב אופנהיימר), ואז הרייטינג הזה התחיל לצנוח בפראות, ותגובתו של אבי: “אתם יודעים היטב שאילו מישהו מהם היה ראש ממשלה בזמן המלחמה, היא היתה מתנהלת בדיוק באותו אופן. אם טעיתי בניהול המלחמה, מה שבכלל לא בטוח, זו היתה טעות משותפת לכולנו.

בזזטט! טעות!

ראש ממשלה אחראי היו שומע קצת יותר דעות מגופים מקצועיים, במיוחד כאשר הרמטכ”ל אגואיסט ולא מבין בדברים ומה שעוד יותר גרוע, שר הבטחון “חברתי” שלא מבין מאומה בענייני צבא (כן, זכויות שמורות לרעיון המטומטם הזה למפלגת העבודה). מה הבעיה להרים טלפונים לכמה רמטכל”ים לשעבר, לתאר להם את הסיטואציה ולהקשיב לעצתם? יש להם את כל האישורים הנחוצים מבחינת בטחון שדה, יש להם נסיון, יש להם אולי ראיה אחרת. אף אחד לא מחייב את רה”מ לקבל דעה כזו או אחרת, אבל אפילו זה לא נעשה. החליטו לתקוף ואלוהים גדול. אח”כ בוועדת וינוגרד, כולם תפסו “פוזיציית פרס” (“הייתי נגד, הצבעתי בעד”)

המהלך של היומיים האחרונים היה מהלך מאוד אומלל. כן להיכנס, לא להיכנס, כן לצאת, לא לצאת, ובדרך גם מתו חיילים רבים בתאונת מסוק שם. תוכניות השתנו כל כמה שעות כי מלמעלה שינו את התוכניות כל הזמן, רמטכ”ל שמחליט פתאום להצניח “עוזר” (שבעצם חופר מתחת לרגליו של אלוף פיקוד הצפון) וועדת וינוגרד (ה”חלבית”, שמא נאמר.. נאיבית!) פרסמה פרטים רבים ומביכים.

החליט רה”מ שמדינת ישראל יוצאת למלחמה? אוקיי, איפה הגורמים המקצועיים? איפה הדעות בעד ונגד? יש ציוד מלחמתי? איפה הרמטכל”ים הקודמים ודעותיהם? מה האופוזיציה אומרת? איפה כל שרשרת התהליכים הזו? לא היתה. אז מי אשם בזה? בראש וראשונה רה”מ שאפילו אין לו את האומץ לשים את המפתחות על השולחן ולהודות “טעיתי”.

סיכום נקודה זו: רה”מ אשם בשורה של דברים, צעדים והחלטות שגויות, כאשר ההאשמה הראשית אמורה להיות: אובר אגו.

שוחד
אם שכן שלי גנב IPOD, זה אומר שמותר גם לי לגנוב? אם השכן שלי מושחת, זה אומר שגם לי מותר להיות? ממתי להיות גנב ו/או מושחת זה בסדר במדינה? את ביבי האשימו לפני מס’ חודשים שהוא בזמן המלחמה דפק הוצאות חבל”ז, וכל המדינה רעשה על זה. הוא טען שהדברים לא נכונים והוא הוכיח זאת, אבל מישהו בתקשורת פירסם זאת? לא. אם היו מוצאים שהוא באמת עשה שימוש בכספים בדרך לא חוקית, היה נפתח לו תיק, אבל המשטרה עד היום לא פתחה לו אפילו דף, וביבי זו סתם דוגמא.

החשדות נגד אולמרט הרבה יותר גדולים. כן, ג’ובים לחלוקה קורים במקומות רבים, כולל שרים שהמפלגות החברות בקואליציה קובעות מי יהיה השר שהתיק ניתן להם. יש מקרים שזה יוצא על הפרצוף (מי אמר שאול מופז? מי אמר יולי תמיר?) ויש מקרים שזה יוצא די טוב (שר התקשורת אטיאס עשה בשנתיים מה ש-4 שרי תקשורת קודמים אפילו לא הצליחו לעשות עשירית מזה!). זה חלק מהמשחק, אבל שמתחילים לחלק תיקים בלי לעבור את הוועדות שאמורות לבחון את המועמד, אז זה כבר לא חוקי, ואז כבר נפתחים תיקים. מה עם הבית בכרמיה? ראשוןטורס?

סיכום נקודה זו: זה שרה”מ לא “מכר אף חברה ממשלתית בחצי מחיר” לא הופך את רה”מ לטלית שכולה תכלת. אדרבא, אם בדברים הקטנים הוא רימה, מי אומר שהוא לא ירמה בדברים יותר גדולים בדרכים יותר יצירתיות (בעזרת עו”ד מפולפלים)? מנהיג אמור לתת דוגמא, ולא דוגמא של גניבות/שוחד/ג’ובים וכו’.

ביבי
וכמובן, איך אפשר בלי איזה הפחדה עסיסית אחת? “אבל מי שעומד להחליף אותי הוא ביבי, האיש והסיגר, האיש ואישתו, האיש והחשבונות המטורפים במלונות היוקרה של לונדון”.

אמא’לה ביבי! נכון, ביבי עשה ימבה שטויות כראש ממשלה, וסיפק ימבה חומר ל”חרצופים” בזמנו, וגם הוא הועף מראשות הממשלה (רק בשביל שנקבל אחד הרבה יותר גרוע.. ברק). מצד שני, כשהוא נכנס להיות שר האוצר והתחיל לעשות דברים לקדם את המשק, פתאום כל עיתוני הכלכלה התחילו להלל ולשבח אותו עד היום ואלמלא מה שהוא עשה ב-2003-2005, היינו היום בברוך לא קטן.

אני לא יודע על אחרים, אבל אישית אני כן מוכן לתת לו צ’אנס נוסף, ומתברר שלא רק אני, אבו מאזן מוכן גם לעבוד עם נתניהו (היה לי לינק שאבד לי שהוא הודיע אפילו שהוא מעדיף לסגור דברים עם נתניהו). אם הוא יעשה דברים כמו שעשה בעבר בכלכלה, זה יכול להיות בהחלט דבר טוב לדעתי.

בקיצור: “מגיע לכם”? לא, אני לא חושב שמגיע לנו. זה מתאים להתנהגות חרקירי של כל מיני מפלגות, אבל לא לכל העם.