טמטום בירוקרטי: אתר תשלומים מע"מ

כל מי שעצמאי והוא עוסק מורשה או בעל עסק או חברה בע"מ, מכיר את חודשים נובמבר דצמבר כחודשים "מקוללים": אלו החודשים שמחלקת הכספים והעצמאים שונאים, כי אלו החודשים שאתה צריך לרדוף אחרי לקוחות וחברות, לחפש חשבוניות שלא קיבלת, אחרים מחפשים אותך שתשלח חשבוניות שלא הגיעו או העתקי חשבוניות ועוד לא התחלתי לדבר על אלו שהוצאת להם חשבוניות והם עדיין לא שילמו, ותהיו בטוחים שללקוחות רבים יש מגוון עצום של תירוצים לאי תשלום. בחודשים אחרים תמיד רואה החשבון יכול להוציא תיקון דו"ח מקדמות אבל בחודשים נובמבר דצמבר – אי אפשר להוציא תיקון (אלא במקרים ממש חריגים).

מטבע הדברים, אם אתה מוציא חשבוניות מאוחרות שלא הוצאת בעבר או בגלל סיבות אחרות, הסכומים בחודשים נובמבר (שצריכים לשלם בגינם עד ה-15/1/2014) הם יותר גבוהים במקרים רבים בהשוואה לחודשים אחרים.

גם לי זה קרה בחודשיים האחרונים את אותו עניין. סגרתי פעילות של השכרת שרתים ואירוח אתרים, ואני כיום נותן שרותים שונים הקשורים ללינוקס ולוירטואליזציה כפרילאנסר ומכיוון שניקנו ונמכרו שרתים ושרותים, הייתי צריך להוציא חשבוניות די גדולות. אין לי בעיה עם כך ואין לי בעיה לשלם את המסים הקשורים בכך… 

אבל למישהו אחר יש בעיה עם כך. לא, לא רואה החשבון שלי, אלא המדינה שלנו…

אתר משרד האוצר, וספציפית החלק של תשלומי המסים כמו מע"מ ומס הכנסה – יודע לקבל דיווח דו חודשי ודיווחים אחרים דרך האינטרנט. האתר עצמו עדיין עובד רק עם אקספלורר (וגם עם אקספלורר אתה צריך להפעיל את התאימות אחורה לאקספלורר 7!), ודרכו אפשר להזין את הפרטים הדו חודשיים ולשלם בכרטיס אשראי או בהעברה בנקאית.

הבעיה היחידה – הסכום לתשלום.

מבחינת האתר, אם יש לך כרטיס אשראי (ישראלי בלבד!) שהונפק ע"י ויזה כא"ל, אתה יכול לשלם עד 15,000 שקל. אם יש לך כרטיס אשראי שהונפק ע"י לאומי קארד – עד 25,000 שקל.

ומה קורה אם אתה בעל כרטיס אשראי שהונפק ע"י כא"ל ואתה רוצה לשלם נניח 16,000 שקל או אפילו 15,001 שקלים?

ובכן, במצבים כאלו, אתם מוזמנים לעבור הליך כמו שהח"מ עבר, הווה אומר: סע בבקשה לרשויות המס, ותגיש בקשה לחלוקה לתשלומים, ותקבל בדיוק את אותו יחס כאילו החזירו לך צ'קים או שהתחמקת מתשלומי מסים קודמים. 

מה הבעיה לשלם בצ'קים? ובכן, עם צ'קים תאריך התשלום הוא "ברזל", וכעצמאי, אם לקוח X שהיה צריך לשלם לך סכום גדול שעל כך בנית והוא לא שילם, תהיה לך בעיה, הבעיה כמובן רק תתחזק אם יש לך מספר צ'קים שצריכים להיפרע או שפתאום אתה צריך להוציא הוצאה גדולה לא מתוכננת. עם כרטיס אשראי לעומת זאת, אפשר לפרוע חלק מהתשלום במועד המקורי וחלק אחר במועד מאוחר יותר. כל אחד שיש לו כרטיס אשראי מכיר את הדברים הללו, אולם במשרד האוצר עדיין לא שמעו על הדבר הזה. במילים אחרות: גם אם (לדוגמא) יש לך מיליון שקל קו אשראי בכרטיס האשראי שלך, אתה לא יכול להשתמש בקו כדי לשלם מעל 15,000 שקל! אני יכול (תאורתית) לקנות עם כרטיס כזה דירה נחמדה בצפון, אבל לא לשלם תשלום מס גדול!

וכאן בדיוק הבעיה עם כל התשלומים למדינה באופן דיגיטלי: הצורה שהם בנויים. 

בעבר שכרתי מספר שרתים גדולים בחו"ל ובכל חודש הייתי צריך לשלם כמה אלפי דולרים על ההשכרה שלהם ולעיתים הסכום הגיע אפילו ל-8000 דולר בחודש. שילמתי דרך PayPal בלי שום בעיה (בכלל, ב-PayPal אתה יכול לשלם בכרטיס אשראי ישראלי עד 40,000 שקלים בהעברה אחת). את המגבלה של PayPal אני יכול להבין בהחלט כי זו חברה לתשלומים בין לאומיים והם מעוניינים בכמה שפחות הונאות. פה בישראל לעומת זאת, משרד האוצר היה יכול לבנות ממשק פשוט שאם הלקוח מזין בקשה לתשלום גבוה, המערכת היתה  מציגה עבורו מספר יחודי, הלקוח היה מתקשר עם מחלקת האישורים של חברת האשראי, נותן את המספר, הפקידה בחברת האשראי היתה מוודאת שזהו הלקוח ושיש לו קו אשראי מספק ונותנת לו מספר שהלקוח היה צריך להזין באתר התשלומים ובכך המדינה היתה מקבלת אישור תשלום והלקוח היה מחויב. כמה דבר כזה מסובך? זה לא מסובך, אבל מה אתם מצפים? שברשות המסים יגדילו ראש??

זה לא סוד שרשות המסים רוצים להעביר את כולם לחשבונות דיגיטליות ולבצע כמה שיותר דברים דרך האינטרנט, אבל הצורה שהם הולכים איתה היא עקומה לגמרי! מערכת תשלומים ארכאית, סכומים מקסימליים מגוכחים, ועוד דברים לגמרי הזויים! אתה יכול להיכנס לחשבון הבנק שלך, לראות פעולות שעשית בחודשים קודמים ולבצע פעולות, אבל באתרי רשות המסים אתה לא יכול לא לראות ולא לבצע שום דבר מעבר לתשלום בסיסי.

ברוכים הבאים לשנות ה-90!

לינוקס, היסטוריה, ביטקוין והמשותף ביניהם

מי שעוקב אחרי החדשות בעולם בנושאי טכנולוגיה, סביר להניח ששמע יותר ויותר על הביטקוין, אותו מטבע שאין לו אבא ואמא, הוא כתוב בקוד פתוח, והדעות לגביו נעים בין "מדהים" ל"שרלטנות". עבדכם הנאמן מכיר את הפצות הלינוקס עוד משנת 1994 וגם אני וגם אחרים שנמצאים זמן רב עם לינוקס, שמענו את הדעות האלו בעבר, רק ששמענו את זה כמובן על לינוקס.

File:Tux.svgנחזור אחורה בזמן להתחלת שנות ה-90. לינוס טורבלד, האיש, המתכנת החכם, (והפה שלא נסגר!) הכריז על Linux Kernel, כלומר ליבה חדשה (שמשתלבת עם אפליקציות וספריות מבוססות GNU בראשות ריצ'רד סטולמן), כלומר הליבה יחד עם הכלים והספריות יוצרים מערכת תואמת יוניקס חדשה. טכנית, זה לא היה אמור לשנות הרבה. מערכות בקוד פתוח (עם רשיונות יותר קלים לעיכול עבור ה-Corporate) היו קיימים שנים רבות לפני כן. גרסאות BSD היו קיימות עוד משנות ה-80 פתוחות לכל. אז מה, עוד מערכת הפעלה פתוחה? לא נשמע כזה ביג דיל..

אלא מה.. החיים מלאים הפתעות. מה שכל מערכות BSD ביחד לא עשו מבחינת השתתפות קהילה, התפתחות מוצר וכו' – עשו הפצות ומערכות לינוקס. לראשונה לאחר זמן רב, אנשים שלא נגעו מעולם ב-BSD החלו לנסות ולשחק עם לינוקס, חלק מהם תרם קוד פתוח לליבה, חלק אחר פיתח כל מיני תוכנות, ותוך שנים ספורות לינוקס נהפך להיות שם ידוע למערכת הפעלה תואמת UNIX ומתחרה ישירה בגרסאות יוניקס המסחריות. כל יצרני מערכות היוניקס צחקו בקול ועקצו את הלינוקס בכל הזדמנות, החל מ-SUN, ממשיך ב-SCO ועד HP ואחרות. כולם הדגישו כמה לינוקס אינו בשל מספיק, אינו מסוגל להריץ ולבצע משימות רבות, כמה הוא "לא קל" ו"לא ידידותי" ועוד. 

במשך כל הזמן הזה חברות לא ידעו איך "לאכול" את לינוקס. חברות רוצות "מפת דרכים" לדעת מה הולך לקרות. (מפת דרכים לא קיימת עד היום מצד שום יצרן). מי נותן תמיכה וכמובן Who do we sue? שאלה שרבים שאלו (ובדרך שכחו שרשיונות המערכות שהם משתמשים כוללות סעיף שגם אם מערכת ההפעלה מחליטה לעשות חרקירי ולהשמיד לך את כל הנתונים, אתה מוותר על הזכות לתבוע את היצרן מערכת ההפעלה ברגע שאתה משתמש בה). חברות רבות גם לא רצו לשחרר מפרטים טכניים על ציוד ולא רצו להמיר אפליקציות שלהם ללינוקס, אבל קהילת הלינוקס בדרך לא דרך מצאה איך להתגבר על המכשולים ועם השנים חברות התוכנה והחומרה החלו להפנים שלינוקס יכול לגרום להם להרוויח. בהתחלה זה היה בתחום השרתים ואט אט זה החל לזלוג כלפי חומרה ודרייברים ללינוקס. 

כיום כל יצרן חומרה בתחום השרתים לא רק שמכיר בלינוקס, אלא מוודא שהפצות מסחריות (רד-האט, אובונטו, SuSE) תומכות בציוד שלו והיצרנים משחררים טלאים לתמיכה בציודים חדשים ישירות לליבת לינוקס (רבים מהם מעסיקים במשרה מלאה מספר מתכנתי קרנל לינוקס). בתחום הדסקטופ המצב הרבה הרבה יותר טוב מבעבר, כך שאם לדוגמא אתה רוכש מדפסת או מצלמת Webcam, סביר להניח שהיא תפעל אוטומטית (או בעזרת התקנת חבילה פשוטה) בלינוקס, מבלי שתשבור יותר מדי את הראש.

זה היה לינוקס, עכשיו נעבור לביטקוין.

ביטקוין היתה המצאה של מתכנת אנונימי בכינוי "סאטושי נקמוטו". ההמצאה היא מערכת בקוד פתוח שיש בה מטבעות וירטואליים, עובדת בשיטת עמית לעמית (Peer to Peer) והיא כולה מוצפנת. היחודיות שלה? אין אף אחד ששולט עליה, אין עליה "בעלים", כל אחד יכול להשתתף, ואין עסקות אסורות. המערכת פתוחה 24/7 ואתה יכול לרכוש ולמכור כמה ואיך שאתה רוצה מבלי לבקש אישורים מאף אחד, וישנה שכבה מסויימת של אנונימיות (שכיום מספר חוקרים כבר הצליחו לעקוף).

ביטקוין מזכיר במשהו את לינוקס: 2 טכנולוגיות "שוברות שוק", כאשר לאף אחת מהן אין בעלים שיכול לבעוט אותך החוצה מהמשחק וחברות לא יודעות איך לאכול את זה.

ביטקוין היא דוגמא מצויינת לחסידי שיטת "כוחות השוק" (חלק קוראים לזה "היד הנעלמה"). מאמין שכוחות השוק יכולים להסתדר לבד? תעקוב אחרי הביטקוין. אף אחד לא יכול להתערב באמצע, אין פה שום ממשלה שאפשר לבכות אליה שתציל אותך כשמהטבע או העסק שלך קורס (זוכרים את 2008 בארה"ב?), אין פה סיום יום עסקאות, זה כל הזמן עובד, 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע, 365 יום בשנה, וישנם לא מעט אתרים שיתנו לך בזמן אמת (אין צורך להיות מנוי) את מצב המסחר, ואין "בורסה" אחת, יש כמה, כך שגם אם אחת תיפול, השאר ממשיכות לעבוד.

זוכרים את לינוקס? ב-20 שנים הראשונות ה-FUD היה מרקיע שחקים, וגם בביטקוין המצב דומה.

מה לא זרקו על ביטקוין? 

  • ביטקוין זו "תרמית פונזי", עבודה בעיניים שמישהו או גוף מרוויח ממנה. צר לי, אבל בביטקוין אין גוף ראשי שמרוויח מכל עיסקת קניה ומכירה. אם אני מוכר לך מוצר ב-X מטבעות ביטקוין, אני לא משלם עמלה כלשהי וגם אתה לא. 
  • ביטקוין היא "בועה". האמנם? בועה זה מצב שחברה מבטיחה משהו מסוים וכולם יודעים היא לא תוכל לעמוד בה ובכל זאת משקיעים מעדיפים לזרוק כספים עליה בתקווה שהיא תימכר במחיר גבוה או שאחרים לא ישימו לב עד שהמשקיעים יקבלו כסף (או שהמשקיעים הגדולים ירוויחו והקטנים ידפקו, אתם יכולים לזרוק בעל פה שמות של בנקים/חברות השקעה גדולות בארה"ב שהשתתפו במשחק הזה). ביטקוין מבטיח משהו? לא. הערך של המטבע נובע ממכירות וקניות לפי היצע וביקוש. אדרבא, אחד הדברים שניתן לראות בשבועות האחרונים הוא שגם כשהמטבע נפל חזק, הוא לא נפל ל-0, אלא נשאר באזור המאה ומשהו דולר עם תנודות לכאן ולכאן. בל נשכח שנפילות קורות גם לדברים שאנחנו לוקחים כיציבים. הזהב, לדוגמא, מספטמבר שנה שעברה ועד אמצע אפרילי צנח ביותר מ-500 דולר. זהב מעולם לא נחשב כ"בועה", ובכל זאת…
  • יש גם את אלו הבטוחים שאם רכשת לעצמך כמה מטבעות, אז תתבייש לך כי אתה כנראה מלבין מס ו/או משמיט מס. לא אני אמרתי זאת, כלכלני בנק ירושלים אמרו זאת.

לביטקוין קיימת עוד דרך לא קלה לעבור. חברות האשראי (שמטבע הדברים הן מאוד שמרניות) לא מוכנות לקבל אותו כמטבע שיש להתייחס אליו (אם כי אולי יהיה שינוי מצד אחד השחקנים החזקים בשוק מבחינת מסחר וסליקה – Paypal). ה-VC למיניהם כבר החלו "לרחרח" סביב סטארט-אפים המציעים טכנולוגיות המערבות ו/או משלימות לביטקוין ומבחינת רבים מהם זה "הדבר הבא". 

כל טכנולוגיה "מפריעה" נתקלת בחשדות. ביטקוין כדבר שתפס פרסום חזק בשנה האחרונה (ובמיוחד בחודשים האחרונים) חוטף על ימין ועל שמאל. האם נראה את המטבע החדש נופל בקרוב? לא נראה לי. מה שכן, צריך סבלנות. אלו שמצפים לרכוש מטבע ב-100 ולמכור ב-300 או 500 יהוו את גל הרוכשים הבא, וזה שאחריו וכו' כי תמיד אנשים יחפשו לעשות כסף מהיר בהשקעה קטנה, האם תוכל להשתמש במטבעות ביטקוין כבר בקרוב לשלם את חשבון החשמל והארנונה שלך? עדיין לא, אבל הסיכוי שזה יקרה בשנה שנתיים הקרובות הולך וגדל. יש כאן לא מעט אפשרויות להרוויח והשוק עדיין יחסית "בתול", כך שסביר להניח שנשמע על הכרזות חדשות מצד כל מיני חברות כבר בקרוב.

בנוגע לאירועי ההתקפה מאתמול

אתמול חשבתי לכתוב פוסט לגבי אירועי ההתקפה על אתר אל על, הבורסה, ואתרי הבנקים, אבל בסוף החלטתי להמתין עם זה קצת ולפרסם את הפוסט אחרי שהכותרות באתרים הראשיים ירגעו.

בפוסט זה אנסה להיות כמה שפחות טכני ולהסביר את הדברים בצורה פשוטה.

ראשית, נתחיל עם ההתקפות על אל-על והבורסה. במדיה כולם מתלוננים מדוע אותם אתרים לא עשו משהו כשנודע להם (ב-2 בלילה) לגבי ההתקפה שהולכת לקרות והתשובה הפשוטה היא: אין להם הרבה מה לעשות. ל-אל-על לדוגמא יש 3 חבילות של כתובות (3 קלאסי C) עם חיבור לספק אינטרנט כלשהו. כשההתקפה קרתה, הקו עצמו פשוט נחנק מעומס הפניות המזוייפות, ואני מאמין שאותו דבר קרה לבורסה.

האם היה ניתן לעשות משהו? בתיאוריה, ניתן היה לשים חומת אש רצינית או להגדיר חוקים בחומת אש הקיימת אצל ספק האינטרנט שנותן להם את הקו כדי לעשות סינון ולהוריד את כל ההתקפה עצמה. תזכרו: לספק האינרנט ה"גדול" יש את העשרות ג'יגהביט קו וללקוח יש כמה עשרות מגהביט. אפשר לדמות את זה למצב הבא: מים מטונפים עם זבל מגיעים לכיוון הברזים שלי בבית. הפילטרים שיש לי בברזים יחנקו מאוד מהר מהמים המטונפים, אבל הפילטרים והתשתית של העיריה יכולים לסנן בקלות את המים המטונפים ולתת למים הנקיים לעבור אליי.

הבעיה, כמה שתישמע עצובה, זה ש..אין תשתית כזו לספקי אינטרנט הגדולים. כיום, לי, כעסק שמוכר שרתים וירטואליים, אם יש התקפה נגד התשתית של העסק, היא עוברת ישירות דרך התשתית של נטויז'ן אליי, ואצלנו צריכים לשבור את הראש איך להתמודד עם זה, וזה לא רק אצלי, זה אצל כולם. ספק האינטרנט שאתה מארח אצלו שרת ויש לך רוחב פס קטן, יכול להתריע לך שיש עליך התקפת DDoS אבל הוא לא יעמיד את רוחב הפס הגדול שלו שיספוג את ההתקפה ואתה תקבל תעבורה "נקיה", אלא רק יתריע ובמקרים מסויימים פשוט יחסום את התעבורה אליך.

מדוע זה כך? לספקי האינטרנט הגדולים פתרונים. יכול להיות שהם לא רוצים להשקיע בפתרונות שעולים סכומים גדולים ושהם לא מקבלים על זה כיסוי, אינני יודע, זה הביזנס שלהם.

משהו שחייב להיות ברור: התקפת DDoS אינה נפתרת בכך שלוקחים ציוד מסויים והוקוס פוקוס יש הגנה נגד התקפה. התקפה מאוד רצינית של DDoS כמו שהיתה נגד חברת ויזה העולמית ועוד אתרים גדולים – שום ציוד לא יעזור נגד זה, אלא אם יש מספיק רוחב פס וציוד שיתפוס את ההתקפה, וגם במקרה של ויזה הבינלאומית – זה לא עזר הרבה.

גם הבנקים התחילו להיות אתמול מותקפים רק שהם החליטו לעשות את הצעד הכי פשוט בעולם: לחסום כל גלישה לאתרי הבנק מחו"ל. כמה זה יעזור? אם השרתים של הבנקים נמצאים בחוות של הבנקים ויש קו (או סיב) בינם לספק אינטרנט כלשהו, זה יכול לעבוד – כל עוד יש איזה ציוד רציני של אצל הספק אינטרנט שיעצור את זה מבלי לגרוע מרוחב הפס של הבנק. אם אין, כל ההתקפה תעבור דרך הקו לשרתי הבנק (בין אם הם חסמו גישה מחו"ל או לא) ואז גם גולשים מישראל לא יוכלו להיכנס.

פריצות והתקפות לאתרים ושרתים הם לא דבר חדש, זה דבר שקורה כל הזמן. הפריצה לאותם אתרים שנגנבו מהם פרטים של עשרות אלפי כרטיסי אשראי זה גם דבר שקורה הרבה בעולם, וחברות האשראי בעולם יודעות להתמודד עם זה. אצלנו זה קרה בפעם הראשונה בגלל אותם אתרים שהיו כביכול "מוגנים" ואני משער שחברות האשראי כבר יתבעו את אותם אתרים בגין הנזק שנגרם להן, אבל מכאן והלאה אתרי המדיה השונים פשוט ניפחו את הנושא מעבר לכל פרופורציה. מראיינים ילד שמשתמש בסקריפטים מוכנים והוא מצידו מנפח את החזה ומצהיר שהוא "ישקול אולי להקל את ההתקפות" אם ישראל "תתנצל" על כל מיני דברים. חבר'ה, זה ילד משועמם, מדוע אתם נותנים לו במה?

כמו שאמרתי בעבר: גם בנקים וגם אתרים מסחריים רבים יש להם הגנות גרועות וידידי עידו קנר כתב על כך בעבר כמה קל ניתן "להזריק" מידע לתוך האתר גם אם יש חומת אש רצינית וחכמה. חברות האשראי מגלגלות עיניים ומבקשות "רגולציה", שזה נחמד, אבל זה יקח המון זמן, ולבינתיים אין שום הצעה קונקרטית איך להכריח אתרים לבנות קוד מאובטח. זה המצב כיום לצערי, ואם יהיה פתרון, אולי הוא יגיע מקהילת המפתחים עצמה (אני יודע, אני מפנטז…)

עוד טריק של ויזה כ.א.ל?

ויזה כ.א.ל היא החברה הגדולה ביותר (למיטב ידיעתי) לכרטיסי אשראי בארץ, אך כמה שהם גדולים ורווחיים, הם כנראה צריכים להרוויח עוד קצת, גם אם זה יהיה לדפוק את הלקוח על כלום.

נגיע לתכל'ס: יש לכם חשבון Paypal? הכנסתם לתוך החשבון את כרטיס האשראי שלכם שהונפק ע"י כ.א.ל (בין אם דרך הבנק שלכם ובין אם ככרטיס חיצוני)? ובכן, לפי הודעה שקיבלתי הלילה מ-Paypal, ויזה כ.א.ל גובה ממכם עמלת המרה גם כשאתם קונים בשקלים. דוגמא פשוטה: לקחתם ממני VPS? אני עסק ישראלי ואני גובה בשקלים דרך Paypal, אבל ויזה כ.א.ל תגבה ממכם עמלת המרה, גם כששילמתם לי בשקלים ולא היתה פה שום המרת מטבע.

למה? ככה.

להלן תצלום ההודעה שהגיעה אליי באימייל. בדקתי ואכן זו הודעה אותנטית של Paypal.

תעבירו את זה הלאה בבקשה לחבריכם.

אגב, ויזה כ.א.ל יצאו בקמפיין ענק שנקרא calidea שבו משלמים לכם כמה שקלים על רעיון שלכם. אז הנה רעיון ממני בחינם ל-כ.א.ל. רדו מהעמלה הזו?