הבדיחה המטומטמת החדשה של הורדות סרטים בארץ

בארצנו הנחמדה אנשים רבים מכל השכבות אוהבים להשתתף בחגיגת הורדות הסרטים הלא חוקיות. צעירים כזקנים, עניים כעשירים, מכל אזורי הארץ. גם חברות הטלקומוניקציה משתפות פעולה תוך כדי עצימת עיניים מהורדות חוקיות מצד אחד, ומצד שני מפרסמות את החבילות שלהן כ”החבילות הכי טובות להורדות גדולות כמו סרטים ועוד”.

לאחרונה החליט מישהו להפחיד את אלו שאינם מבינים במחשבים, ומי שניסה להוריד את הסרט “אקסיות לכל הרוחות” ולא שם לב לגודל הקובץ, התברר לו שהוא הוריד קדימון (Trailer) בין 2 דקות שבסופו הופיעה התמונה הבאה:

image

אז ראשית, הבה נרגיע את המורידים: הורדת טריילר אינה נחשבת להורדה בלתי חוקית. אדרבא, חברות הסרטים מפיצות את הטריילרים בחופשיות בלי הגנות כדי לגרום לצופים לבוא לראות את הסרט המלא, כך שכל העניין של “נקיטת הליכים כנגדך” הוא שטות גמורה במיוחד כשזה טריילר. זה שאדם רצה להוריד סרט אינו עושה את הדבר בלתי חוקי. הדבר הבלתי חוקי הוא אך ורק הורדת הסרט המלא ומכיוון שכאן מדובר בקדימון, אי אפשר לעשות עם הפרטים שיאספו (אם נניח נאספו) שום דבר.

אבל גם אם זה היה הסרט האמיתי, מכאן ועד לתביעות המרחק רב מאוד. ראשית, יש צורך לבקש מבית המשפט בקשה לגילוי פרטי הלקוח, צעד שסביר להניח שהמחלקה המשפטית של ספק האינטרנט יהיה מעורב בו והוא לא כזה צעד קליל לעבור.

לאחר מכן, גם אם היה לבעל הזכויות את פרטי המוריד, הכל היה תלוי במזל שלו לגבי זהות המוריד ומעמדו הפיננסי. אם בעל הזכויות יפול על ילד מפונק עם הורים שיש להם כיסים עמוקים, אז עו”ד טוב שהם ישכרו יוכל לעשות לבעל הזכויות את החיים קשים: יואיל נא בעל הזכויות להוכיח שמוריד הסרטים היה הילד הזה ולא מישהו שפרץ לו ל-WIFI והוריד, יואיל בעל הזכויות להוכיח שאותו ילד מוריד אכן הוריד את הסרט בשלמותו, יואיל בעל הזכויות להוכיח כי הסרט אכן הורד לדיסק הקשיח של אותו ילד מוריד, ואפשר לשלוף עוד 1001 התנגדויות שבעל זכויות היוצרים יצטרך להזיע רבות עד שיוכל להאשים את הילד המוריד בהורדה בלתי חוקית.

ונניח ומי שהוריד הינו איש מחשבים מקצועי? אז לבעל הזכויות יכולה להיות בעיה די קשה: כל מה שצריך איש המחשבים לעשות הוא להצטייד בדיסק קשיח נוסף, למחוק מהמקור את הסרט ואת הלוגים של תוכנת ההורדה (אם התוכנה מוגדרת בכלל לעשות לוגים), ולשכפל אותו בעזרת תוכנה כמו GHOST לדיסק קשיח חדש (העתקה פר קובץ ולא פר סקטור), ולהעיף את הדיסק הקשיח הישן. גם אם ישיג בעל זכויות היוצרים אישור מבית המשפט להחרים את הדיסק הקשיח ממוריד הסרט, כל בדיקה של מעבדה לא תמצא קבצים שנמחקו השייכים להורדה הבלתי חוקית, הואיל וההעתקה אינה משכפלת קבצים מחוקים ואינה מעתיקה את טבלאות ה-NTFS בשלמותם אלא אך ורק קבצים שקיימים ומועתקים. תוצאות המעבדה יהיו שאין קבצים, ובעל זכויות היוצרים יכול רק לדפוק את הראש בקיר. (אגב, עם לינוקס זה הרבה יותר קל).

בהשוואה לארה”ב ואירופה, המצב בארץ הרבה יותר “קטסטרופאלי” מבחינת הורדות בלתי חוקיות. בארץ אלי”ס לדוגמא יודעים שלרוץ ולתבוע אנשים זה לא יעבוד ממש (שלא לדבר על הקנסות המגוכחים שבית המשפט נותן לאלו שכן מורידים ומוכרים את ההורדות בפיצוציות, בתחנות מרכזיות ובשאר מקומות, קנסות של 1000 ו-2000 ש”ח), אז הם רודפים אחרי אתרי הורדות (שגם הם עושים את החיים קשים לאלי”ס, לפחות חלק מהם. לא נותנים לינק להורדה, אבל נותנים שם קובץ מלא ולינק למנוע חיפוש שיוכל לתת לך להוריד תוך שניות את הסרט/פרק שהמוריד רוצה). דבר בקטע זה לא השתנה וקשה לראות שיהיה שינוי בקרוב למצב הנוכחי (מרצ ניסו להרים הצעת חוק לטובת בעלי הזכויות בחו”ל, ההצעה נפלה).

אלי”ס.. הוי אלי”ס..

למי שלא מכיר, אלי”ס (אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות) הם אלו המקבילים ל-MPAA בארה”ב. בארץ פעילותם ידועה במיוחד בכל מה שקשור להעפת אתרים שמכילים לינקים לטורנט ואימיול של סרטים, סדרות וגם תרגומים. (אגב, אל תנסו לחפש את אלי”ס בגוגל. לא תמצאו אותם אלא אם תחפשו “אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות”. עוד לא שמעו אצלהם על גוגל).

החבר’ה באלי”ס מאוד אוהבים להוריד אתרים כמו אלו שהזכרתי למעלה, אבל כשזה מגיע לפיראטיות אמיתית עם רווחים ממכירות, אלי”ס בשאנטי שאנטי של הלייף. כמה שאנטי? הנה דוגמא:

DSC00011

את התמונה הזו (אפשר ללחוץ עליה ולקבל את הגירסה המוגדלת) צילמתי אתמול בפיצוציה אקראית בראשון לציון. יש שם את כל הסרטים החדשים כולל גרפיקה מצולמת של הגירסה העברית של ה-DVD. הדיסק עצמו הוא דיסק DVD-R גנרי וכל סרט נמכר במחיר של 10 ש”ח.

לא, הסרטים האלו אינם מוחבאים בצד ואינך צריך ללחוש לאוזנו של המוכר איזה “קוד” כלשהו כדי להיכנס לחדר אפלולי ולמצוא את הסרט שליבך חפץ. הכל זמין מול הלקוחות: קומדיות, אקשן, פורנו, סרטי קומדיה לילדים, יחד עם מסטיקי אורביט ובמבה ודברי מתיקה אחרים. כולם רואים, וזה נמצא כמעט בכל פיצוציה. כל אחד יכול לרכוש ואלי”ס.. לא פוצים פה.

בהערכה אישית שלי, עלות דיסק + עטיפה + צילום גרפיקה אינם עולים יותר מ-2 ש”ח, כלומר יש פה על כל דיסק רווח של 400% וזה על דיסק אחד. בצילום כאן יש בערך 300 דיסקים, אז אפשר לחשב בקלות את הרווחים היפים שבעל הפיצוציה עושה.

האם מישהו עוצר את אותו בעל פיצוציה בשם החוק? בוודאי שלא. הרבה יותר קל להוריד באיומים של עו”ד עצבני מטעם אלי”ס ובעזרת שופטים שמבינים בטכנולוגיה כמו שאני מבין בהטסת חלליות – כל ילד שמתפעל שרת לינוקס ומשתף לינקים עם חבריו. אותם ילדים לא מנסים לעשות רווחים מהפצת הסרטים ובמקרה הטוב כל “רווח” מפרסומות שיוצא להם מכך בקושי מכסה את עלות השכרת החודשית + ביסלי וקולה, אבל זו “גניבה” לטענת אלי”ס (זה לא. זו העתקה ויש הבדל ברור בין העתקה לגניבה) והם בחדווה מורידים כל שרת ישראלי חדש שמציע שרותים כאלו. היעילות שם מעוררת פלאים לעיתים.

אבל כשזה מגיע לבעלי פיצוציות, תחנה מרכזית בתל אביב (ישנה וחדשה) ועוד מאות מקומות, פה אלי”ס עובדים במהירות שיא של צב הפוך. לו היו לדוגמא אלי”ס מבקשים להעלות הצעת חוק המעלה את הקנסות המגוכחים (בסביבות 1500 ש”ח, זה מה שהשופטים בד”כ נותנים) לחצי מיליון שקל ומוסיפים עונשים נוספים בחוק לאלו המוכרים סרטים לא חוקיים, איש מחברי הכנסת לא היה מתנגד לכך, אבל באלי”ס כנראה עסוקים בדברים אחרים.. וואי, עוד ילד הרים שרת, אחריו!

לא הגיע הזמן שהחברות המיוצגות ע”י אליס יתנו סוף סוף פתרונות יותר נוחים לציבור בארץ? (פתרונות כמו של אורנג’ לדוגמא הם זריית חול בעיניים: איכות וידאו גרועה, מחיר מופקע). אנשים מעוניינים לראות סרטים ומוכנים לשלם על כך, גם באינטרנט, אם המחירים יהיו אנושיים ואיכות הוידאו תהיה איכות צפיה מעולה במצב מסך מלא. הטכנולוגיה קיימת, אמצעי סליקה קיימים, וכל מה שצריך זו “הזזת תחת” של האולפנים והיוצרים השונים שמהם מורכבת אלי”ס.

מה דעתכם חברים?